Daat HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman רפ"ב

קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַמַּפְטִיר וּבוֹ כ' סְעִיפִים:

כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן קל"ה שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין בְּסֵפֶר תּוֹרָה חֲמִשָּׁה גַבְרֵי בְּיוֹם טוֹב, וְשִׁשָּׁה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְז' בְּשַׁבָּת, בִּשְׁבִיל הַמַּעֲלָה וְהַקְּדֻשָּׁה יְתֵרָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ — הוֹסִיף בּוֹ אִישׁ אֶחָד.

וְאִם רָצוּ לְהוֹסִיף עַל מִנְיָן זֶה — יְכוֹלִים לְהוֹסִיף כְּמוֹ שֶׁיִּרְצוּ, וְלֹא הָיְתָה הַתַּקָּנָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ מִמִּנְיָן זֶה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּיוֹם טוֹב אֵין מוֹסִיפִים עַל ה', כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁוֶה עִם יוֹם הַכִּפּוּרִים וְשַׁבָּת אִם יִקְרָא בּוֹ שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה. וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מוֹסִיפִים עַל שִׁשָּׁה, שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁוֶה לְשַׁבָּת.

וְהַסְּבָרָא רִאשׁוֹנָה עִקָּר. וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ כַּסְּבָרָא אַחֲרוֹנָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְכָל יוֹם טוֹב. מִלְּבַד בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁהַכֹּל רוֹצִים לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, וְסוֹמְכִין עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא עִקָּר.

וְגַם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְכָל הַיּוֹם טוֹב, אֵין הַמַּפְטִיר מֵהַמִּנְיָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

Kerias ha-Torah and Maftir — containing 20 seifim:

It has already been explained in siman 135 that Moshe Rabbeinu instituted for Israel that they read from the Sefer Torah five olim on Yom Tov, six on Yom Kippur, and seven on Shabbos — because of the added kedushah that each [day] has over the other, one more man was added to each.

And if they wish to add to this number — they may add as they wish; the takkanah was only that they should not descend below this minimum.

And some say that on Yom Tov one does not add beyond five — so that it should not be equal to Yom Kippur and Shabbos if six or seven were called. Likewise on Yom Kippur one does not add beyond six, so it should not equal Shabbos.

The first opinion is the main one. Nevertheless, in these lands the practice on Yom Kippur and on every Yom Tov follows the latter opinion — except on Simchas Torah, when everyone wants to be called up, and we rely on the first opinion which is the main one.

And also on Yom Kippur and every Yom Tov, the maftir is not from the count, as will be explained:

וְיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, לְדִבְרֵי הַכֹּל מֻתָּר לְהוֹסִיף כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בִּלְבַדָּהּ.

וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — טוֹב שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף, מִפְּנֵי שֶׁסִּיּוּמֵי מִנְיַן הָעוֹלִים מְכֻוָּנִים שֶׁמְּסַיְּמִין בְּדִבְרֵי כַפָּרָה, "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ" וְכוּ', וְכֵן כֻּלָּם, וְלָכֵן טוֹב שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹתָם:

And a Yom Tov that falls on Shabbos — according to all, one may add [to the count] as on Shabbos alone.

And a Yom Kippur that falls on Shabbos — it is good not to add, because the endings of the olim's count are deliberately arranged to conclude with words of atonement — "ve-khipper ba'ado" etc., and so for all — therefore it is good not to alter them:

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לְהוֹסִיף עַל מִנְיַן הַקְרוּאִים אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת אֶלָּא בִּזְמַן חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁלֹּא הָיוּ כָּל הָעוֹלִים לַתּוֹרָה מְבָרְכִים, אֶלָּא רִאשׁוֹן הָיָה מְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹן הָיָה מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁכָּל אֶחָד מְבָרֵךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ אָסוּר לְהוֹסִיף, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת בִּבְרָכוֹת, דְּכֵיוָן שֶׁכְּבָר יָצְאוּ בְּז' הֲרֵי הַשְּׁאָר מְבָרְכִים בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה.

וְאַף שֶׁאֵין זֶה עִקָּר, שֶׁהֲרֵי אַף בִּזְמַן חַכְמֵי הַגְּמָרָא הָיוּ נוֹהֲגִים כְּבָר לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְלָמָּה לֹא הִזְכִּירוּ זֶה בַּגְּמָרָא שֶׁנֶּאֱסַר לָהֶם לְהוֹסִיף? מִכָּל מָקוֹם טוֹב לָחוּשׁ לִדְבָרָיו. וְגַם מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר רָאוּי לַצִּבּוּר לַעֲשׂוֹת תַּקָּנָה שֶׁלֹּא לִקְרוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר עַל ז' הַמְחֻיָּבִים:

There is one who says that they only permitted adding to the count of olim, even on Shabbos, in the era of the Sages of the Mishnah — when not all those called to the Torah recited berachos, but rather the first would recite the first berachah and the last the final berachah. But now that each one recites his own berachah, it is forbidden to add, so as not to multiply berachos — since once one has discharged with seven, the rest are reciting a berachah she-einah tzerichah.

And although this is not the main view — for already in the time of the Sages of the Gemara each one would bless individually, and why would the Gemara not have mentioned that it was forbidden to add? — nevertheless, it is good to take his words into account. And also because of torach ha-tzibbur (the burden of the community), it is fitting for the community to enact a takkanah not to read much beyond the seven obligatory ones:

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לִקְרוֹת עוֹלִים הַרְבֵּה בְּפָרָשָׁה אַחַת שֶׁחוֹזֵר וְקוֹרֵא זֶה מַה שֶׁקָּרָא זֶה וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, וְאֵין בְּזֶה חֲשַׁשׁ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, שֶׁהֲרֵי בְּחֹל הַמּוֹעֵד שֶׁל סֻכּוֹת וַחֲנֻכָּה עוֹשִׂים כֵּן. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין הַשֵּׁנִי עוֹלֶה לְמִנְיַן ז' קְרוּאִים הַמְחֻיָּבִים בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן הוֹסִיף עוֹד ג' פְּסוּקִים שֶׁלֹּא קְרָאָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קל"ז.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלְּכַתְּחִלָּה אָסוּר לְהַשֵּׁנִי לְבָרֵךְ עַל הַפְּסוּקִים שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ עֲלֵיהֶם הָרִאשׁוֹן אֶלָּא אִם כֵּן יוֹסִיף עֲלֵיהֶם ג' פְּסוּקִים, וְאֵין לְמֵדִין מֵחֹל הַמּוֹעֵד וַחֲנֻכָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר. וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ כָּל הַשָּׁנָה, לְבַד מִשִּׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁסּוֹמְכִין עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וּבְמִקְצָת מְקוֹמוֹת אַף בְּשַׁבַּת חֲתֻנָּה:

Some say that it is permitted to call many olim on a single parashah — each one repeats what the previous one read and recites the berachah again — and there is no concern of berachah le-vatalah, since on Chol HaMoed Sukkos and on Chanukah we do so. Nevertheless, the second does not count toward the seven required olim on Shabbos unless he adds another 3 pesukim that the first did not read, as explained in siman 137.

And some say that lechatchilah it is forbidden for the second to recite a berachah on the pesukim over which the first already blessed, unless he adds 3 pesukim to them — and we do not learn from Chol HaMoed and Chanukah, where it is impossible otherwise. And so is the practice in these lands all year — except on Simchas Torah, when we rely on the first view, and in some places also on a Shabbos chassunah:

הַכֹּל עוֹלִים לְהִצְטָרֵף לְמִנְיַן ז' קְרוּאִים בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ אִשָּׁה וְקָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְחֻיָּבִים בַּדָּבָר.

אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים אִשָּׁה לֹא תִקְרָא בְּצִבּוּר, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ קָטָן אֵינוֹ עוֹלֶה אֶלָּא לְהִצְטָרֵף לַגְּדוֹלִים, אֲבָל לֹא שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם קְטַנִּים אוֹ נָשִׁים, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן מְחֻיָּבִים בַּדָּבָר.

וְכֵן אֵין הַקָּטָן יָכוֹל לִהְיוֹת מַקְרֵא אֶת הָעוֹלִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא יִקְרָא בְּקוֹל רָם בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְהָעוֹלִים אוֹמְרִים אַחֲרָיו בְּלַחַשׁ וְכָל הַצִּבּוּר יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָן בִּשְׁמִיעָה מִמֶּנּוּ, הוֹאִיל וְהוּא אֵינוֹ מְחֻיָּב בַּדָּבָר — אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָן, עַד שֶׁיִּתְחַיֵּב כְּמוֹתָם, דְּהַיְנוּ מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת:

All are eligible to count toward the seven olim on Shabbos, even a woman and a katan who knows to Whom one is blessing, even though they are not obligated in the matter.

But the Chachamim said: a woman should not read in public, because of kevod ha-tzibbur. And even a katan only goes up to combine with the adults — not that they should all be ketanim or women, since they are not obligated.

Likewise a katan cannot serve as makrei for the olim — i.e. to read aloud from the Sefer Torah while the olim repeat after him quietly and the whole tzibbur is yotzei by hearing him. Since he himself is not obligated — he cannot be motzi them, until he becomes obligated like them, i.e. once he has produced two hairs (shtei se'aros):

כְּשֶׁהַקָּטָן עוֹלֶה לְהִצְטָרֵף — לֹא יִהְיֶה רֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן גָּדוֹל, עַיֵּן סִמָּן ב' וְסִמָּן ח' וקנ"א:

When a katan goes up to combine [with the count], his head should not be uncovered, because of kevod ha-Torah — and certainly an adult. See siman 2, siman 8, and 151:

וְעַכְשָׁו אֵין נוֹהֲגִין לִקְרוֹת הַקָּטָן אֶלָּא לְמַפְטִיר. וְאַף אִם אֵין כֹּהֵן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא קָטָן כֹּהֵן — נוֹהֲגִים לִקְרוֹת יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם כֹּהֵן. וְאֵין בָּזֶה אִסּוּר בְּמַה שֶּׁאֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לִכְהֻנָּה אַף שֶׁמִּן הַדִּין כֹּהֵן הַקָּטָן יָכוֹל לַעֲלוֹת, מִכָּל מָקוֹם אֵין אָנוּ מְחֻיָּבִים כְּלָל לְכַבֵּד כֹּהֲנִים קְטַנִּים, שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְקִדַּשְׁתָּם" אֵינָהּ אֶלָּא עַל הַגְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב", וְהַקָּטָן פָּסוּל לְהַקְרִיב:

And nowadays the custom is not to call up the katan except for maftir. And even if there is no Kohen in the beis ha-knesses except a katan kohen, the custom is to call up a Yisrael in place of a Kohen. And there is no prohibition in not according honor to kehunah — for although by strict law a katan kohen may be called up, nevertheless we are not at all obligated to honor minor kohanim, since the mitzvas asei of "ve-kiddashto" applies only to adults — as it says, "ki es lechem Elokecha hu makriv" — and the katan is pasul to offer:

מַמְזֵר מֻתָּר לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, שֶׁגַּם לוֹ נִתְּנָה הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה.

וְעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּחְרֵר — דִּינוֹ כְּאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּמִצְוֹת שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהֶן.

וְאִם אִמּוֹ יִשְׂרְאֵלִית — הֲרֵי זֶה כְּיִשְׂרָאֵל גָּמוּר לְכָל דְּבָרָיו:

A mamzer is permitted to be called up to the Torah, for the Torah was given to him as well, and he is obligated in all the mitzvos stated in the Torah.

And an unfreed Canaanite slave — his status is that of a woman, for he is obligated only in the mitzvos in which a woman is obligated.

And if his mother is Jewish — he is like a full Yisrael in all respects:

וְסֵדֶר הַקְּרוּאִים בְּשַׁבָּת נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קל"[ו]. וְאֵין אִסּוּר לִקְרוֹת עַם הָאָרֶץ שֶׁהוּא נִכְבָּד וְעָשִׁיר וּגְדוֹל הַדּוֹר לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, כִּי אֵין זֶה בִּזָּיוֹן לְתַלְמִיד חָכָם רַק כָּבוֹד לַתּוֹרָה שֶׁמִּתְכַּבֶּדֶת בַּאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים:

The order of the olim on Shabbos has been explained in siman 13[6]. And there is no prohibition to call up an am ha-aretz who is honored, wealthy, and great of his generation before a talmid chacham — for this is no disgrace to the talmid chacham, but rather honor for the Torah, which is honored by great men:

הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, וִיבָרֵךְ עָלֶיהָ תְּחִלָּה וָסוֹף, וְאַחַר כָּךְ יַפְטִיר בְּנָבִיא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא כְּבוֹד תּוֹרָה וּכְבוֹד נָבִיא שָׁוֶה אִם יִקְרָא בְּנָבִיא לְבַדּוֹ כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ הָעוֹלִים הָרִאשׁוֹנִים בַּתּוֹרָה לְבַדָּהּ:

One who is maftir in the Navi must first read from the Torah, recite a berachah before and after, and only then recite the haftarah in the Navi — so that the honor of the Torah and the honor of the Navi should not be equal, as would be the case were he to read in the Navi alone, just as the previous olim read from the Torah alone:

וְהַמַּפְטִיר עוֹלֶה לְמִנְיַן ז', שֶׁאִם קָרְאוּ בַּתּוֹרָה שִׁשָּׁה וְהַמַּפְטִיר הוּא הַשְּׁבִיעִי — דַּי בְּכָךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְמִנְיַן ז', הוֹאִיל וְאֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁיְּהֵא עוֹדֵף עַל כְּבוֹד הַנָּבִיא. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהוֹסִיף עַל הַמִּנְיָן, נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהַמַּפְטִיר אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, וּבָזֶה יוֹצְאִים לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁהוּא עוֹלֶה לְמִנְיָן, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי יְכוֹלִין לְהוֹסִיף עַל הַמִּנְיָן.

אֲבָל בְּט' בְּאָב וּשְׁאָר תַּעֲנִיּוֹת צִבּוּר וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמִנְחָה, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהוֹסִיף עַל ג' — הַמַּפְטִיר הוּא מֵהַג':

And the maftir counts toward the seven — that is, if they have read six in the Torah and the maftir is the seventh, that suffices. And some say he does not count toward the seven, since he reads only for the sake of kevod ha-Torah, so that it should exceed the honor of the Navi. The main view is the first opinion.

Nevertheless, on Shabbos, Yom Tov, and Yom Kippur, when one may add to the count, all Israel from the earliest generations have had the custom that the maftir is not counted in the minyan, and thereby one fulfills according to all — for even according to those who say he does count, one may still add to the count.

But on Tisha B'Av and other public fasts and Yom Kippur Mincha, when one cannot add beyond three — the maftir is one of the three:

בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא, אַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁהַמַּפְטִיר אֵינוֹ עוֹלֶה לְמִנְיָן וְהָיָה נִשְׁלָם הַמִּנְיָן קֹדֶם הַמַּפְטִיר — לֹא הָיָה הַמַּפְטִיר חוֹזֵר וְקוֹרֵא אֵיזֶה פְסוּקִים מִמַּה שֶּׁקָּרָא הַשְּׁבִיעִי, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים, אֶלָּא הַשְּׁבִיעִי הָיָה מְשַׁיֵּר כַּמָּה פְסוּקִים בַּפָּרָשָׁה שֶׁיִּקְרָאֵם הַמַּפְטִיר. וְאַף שֶׁהַמַּפְטִיר אֵינוֹ קוֹרְאָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּפְסוּקִים הָהֵם הֵם חוֹבַת הַיּוֹם שֶׁחוֹבָה לִקְרוֹתָם הַיּוֹם — אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל הַמַּפְטִיר לִקְרוֹתָם, שֶׁאַף שֶׁלְּעִנְיַן לַעֲלוֹת לְמִנְיָן אֵין קְרִיאַת הַמַּפְטִיר נֶחְשֶׁבֶת הוֹאִיל וְאֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן חִיּוּב קְרִיאַת כָּל הַפָּרָשָׁה — אֵין מַקְפִּידִים עַל כָּךְ.

וְאַחַר חִבּוּר הַגְּמָרָא תִּקְּנוּ רַבָּנָן סְבוּרָאֵי לוֹמַר קַדִּישׁ אַחַר שֶׁנִּשְׁלַם מִנְיַן הַקְּרוּאִים קֹדֶם הַמַּפְטִיר, כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין קְרִיאָתָם לִקְרִיאַת הַמַּפְטִיר בַּאֲמִירַת הַקַּדִּישׁ, לְהוֹדִיעַ שֶׁהַמַּפְטִיר אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְאִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁהַשְּׁבִיעִי יְשַׁיֵּר כַּמָּה פְסוּקִים בַּפָּרָשָׁה לְהַמַּפְטִיר, שֶׁאֵין לְהַפְסִיק בְּקַדִּישׁ בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלְמָה חוֹבַת הַיּוֹם, לָכֵן הִנְהִיגוּ שֶׁיִּגְמוֹר הַשְּׁבִיעִי אוֹ הָאַחֲרוֹן כָּל הַפָּרָשָׁה וְיֹאמְרוּ קַדִּישׁ, וְהַמַּפְטִיר חוֹזֵר וְקוֹרֵא ג' פְּסוּקִים לְפָחוֹת מִמַּה שֶּׁקָּרָא כְּבָר הַשְּׁבִיעִי אוֹ הָאַחֲרוֹן (אוֹ שְׁאָר הָעוֹלִים).

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהַמַּפְטִיר אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, אֲבָל בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וּשְׁאָר תַּעֲנִיּוֹת צִבּוּר בְּמִנְחָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמִנְחָה, שֶׁהַמַּפְטִיר הוּא מֵהַמִּנְיָן — אֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ קֹדֶם הַמַּפְטִיר, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַמִּנְיָן וְגַם בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה:

In the days of the Sages of the Gemara, even according to those who hold that the maftir does not count toward the minyan and the count was completed before the maftir — the maftir did not repeat several pesukim from what the seventh read, as we do now. Rather, the seventh would leave over several pesukim of the parashah for the maftir to read. And although the maftir reads them only for the sake of kevod ha-Torah, and those pesukim are themselves the obligation of the day which must be read that day — he was nevertheless allowed to read them. For although in regard to counting toward the minyan the maftir's reading is not counted — since he reads only for kevod ha-Torah — nevertheless regarding the obligation of reading the entire parashah, this is not insisted upon.

After the redaction of the Gemara, the Rabbanan Savora'ei instituted to say Kaddish after the completion of the count of olim, before the maftir — in order to separate between their reading and that of the maftir by the recital of Kaddish, to make known that the maftir is not from the minyan. Consequently, it is impossible for the seventh to leave several pesukim of the parashah for the maftir, since one may not interrupt with Kaddish in the middle of the parashah — for the obligation of the day has not yet been completed. Therefore they enacted that the seventh or last finishes the entire parashah, Kaddish is said, and the maftir then returns and reads at least 3 pesukim of what the seventh or last (or other olim) has already read.

To what does this apply? To Shabbos, Yom Tov, and Yom Kippur, when the maftir is not from the minyan. But on Tisha B'Av and on other public fasts at Mincha, and Yom Kippur at Mincha, when the maftir is from the minyan — Kaddish is not said before the maftir, so as not to interrupt in the middle of the minyan nor in the middle of the parashah:

בְּיוֹם שֶׁמּוֹצִיאִים ב' סְפָרִים — נוֹהֲגִים לְהַשְׁלִים הַמִּנְיָן בְּסֵפֶר רִאשׁוֹן, וְהַמַּפְטִיר קוֹרֵא בַּשֵּׁנִי.

אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּיָּמִים שֶׁסֵּפֶר הַשֵּׁנִי אֵינוֹ אֶלָּא מִתַּקָּנַת הַגְּאוֹנִים, כְּגוֹן בְּכָל יוֹם טוֹב שֶׁקּוֹרִין פָּרָשַׁת הַמּוּסָפִין בְּסֵפֶר ב', וּקְרִיאַת פָּרָשָׁה זוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִתַּקָּנַת הַגְּאוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תפ"ח — בְּוַדַּאי דַּי בְּמַה שֶׁקּוֹרֵא אוֹתָהּ הַמַּפְטִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרְאָהּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַתּוֹרָה.

אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּיָּמִים שֶׁקְּרִיאַת הַפָּרָשָׁה שֶׁבְּסֵפֶר שֵׁנִי הוּא מִתַּקָּנַת אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, כְּגוֹן רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל בְּשַׁבָּת וְד' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבְּחֹדֶשׁ אֲדָר — אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל הַמַּפְטִיר לִקְרוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרְאָהּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה בְּכָל שַׁבָּת הִיא מִתַּקָּנַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה הַמַּפְטִיר מַשְׁלִימָהּ בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא:

On a day when two Sifrei Torah are taken out — the custom is to complete the minyan in the first sefer, and the maftir reads from the second.

Needless to say this applies on the days when the second sefer is only by enactment of the Geonim, e.g. every Yom Tov when the parashas hamussafin is read in the second sefer, and the reading of this parashah is itself only by enactment of the Geonim, as will be explained in siman 488 — certainly it suffices that the maftir read it, even though he reads it only for kevod ha-Torah.

Rather, even on days when the reading of the parashah in the second sefer is by enactment of the Anshei Knesses HaGedolah, e.g. Rosh Chodesh that falls on Shabbos and the four parshiyos of the month of Adar — nevertheless the maftir may read it, even though he reads it only for kevod ha-Torah; for the reading of the parashah every Shabbos is by enactment of Moshe Rabbeinu, and nevertheless the maftir would complete it in the days of the Sages of the Gemara:

וְלָמָה אֵין נוֹהֲגִין שֶׁהָאַחֲרוֹן מֵהַמִּנְיָן יִקְרָא בְּסֵפֶר שֵׁנִי וְהַמַּפְטִיר יַחֲזוֹר וְיִקְרָא מַה שֶּׁקָּרָא הָאַחֲרוֹן? לְפִי שֶׁלֹּא רָצוּ לִנְהוֹג לִכְפּוֹל פָּרָשָׁה אַחַת וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ ב' פְּעָמִים שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁלִים הַמִּנְיָן בְּסֵפֶר הָא' וְשֶׁיִּקְרָא הַמַּפְטִיר בִּלְבַדּוֹ בְּסֵפֶר ב'. שֶׁכְּשֶׁאֵין מוֹצִיאִין אֶלָּא סֵפֶר אֶחָד, הוּא שֶׁיֵּשׁ הֶכְרֵחַ לַעֲשׂוֹת כֵּן מֵחֲמַת הַקַּדִּישׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרָה הַפָּרָשָׁה, אֲבָל כְּשֶׁקּוֹרִין ב' עִנְיָנִים בְּב' סְפָרִים — אוֹמְרִים קַדִּישׁ אַחַר הַשְׁלָמַת הַמִּנְיָן בְּסֵפֶר הָא' קֹדֶם קְרִיאַת הַמַּפְטִיר בְּעִנְיָן הַשֵּׁנִי. וְהוּא הַדִּין אִם מוֹסִיפִים הַרְבֵּה בְּסֵפֶר אֶחָד — אוֹמְרִים הַקַּדִּישׁ אַחַר הַשְׁלָמַת הַקְּרִיאָה:

And why is the custom not for the last of the minyan to read in the second sefer and the maftir to repeat what the last read? Because they did not want to make it a practice to double a parashah and bless twice over it unnecessarily — since it is possible to complete the minyan in the first sefer and have the maftir read alone in the second. When only one sefer is taken out, there is no choice but to do so because of Kaddish — which cannot be said before the parashah is finished. But when two topics are read in two sefarim, Kaddish is said after completing the minyan in the first sefer, before the maftir's reading of the second topic. And the same applies if many are added in one sefer — Kaddish is said after the completion of the reading:

וּבְיוֹם שֶׁמּוֹצִיאִין ג' סְפָרִים, כְּגוֹן רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וּפָרָשַׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעִנְיָן שֶׁל חֲנֻכָּה, וְכֵן בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת פָּרָשַׁת "וְזֹאת הַבְּרָכָה" וּ"בְרֵאשִׁית" וּפָרָשַׁת הַמּוּסָפִים — אֲזַי גַּם כֵּן הַמַּפְטִיר בִּלְבָד קוֹרֵא בָּאַחֲרוֹנָה וּמַשְׁלִימִין הַמִּנְיָן. אוֹ אֲפִלּוּ אִם מוֹסִיפִים עַל הַמִּנְיָן — הַכֹּל עוֹלִים בְּב' סְפָרִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאַחֲרֵיהֶם אוֹמְרִים קַדִּישׁ קֹדֶם הַמַּפְטִיר, לְהַפְסִיק בֵּין קְרִיאָתָם לִקְרִיאַת הַמַּפְטִיר, שֶׁקְּרִיאָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַתּוֹרָה.

אֲבָל קֹדֶם הַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר ב' אֵין נוֹהֲגִים לוֹמַר קַדִּישׁ, אַף אִם כְּבָר נִשְׁלְמוּ מִנְיַן הַקְּרוּאִים בְּסֵפֶר אֶחָד וְהַקּוֹרֵא בְּסֵפֶר ב' הוּא נוֹסָף עַל הַמִּנְיָן.

וְיֵשׁ מִנְהָגִים אֲחֵרִים בְּעִנְיַן אֲמִירַת הַקַּדִּישׁ, בֵּין כְּשֶׁמּוֹצִיאִים ב' סְפָרִים, וּבֵין כְּשֶׁמּוֹצִיאִין ג', וְאֵין לְשַׁנּוֹת שׁוּם מִנְהָג.

וְכֵן אִם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים כְּשֶׁמּוֹצִיאִין ב' סְפָרִים (בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל בְּשַׁבָּת וּבְד' פָּרָשִׁיּוֹת), שֶׁהָאַחֲרוֹן מֵהַמִּנְיָן קוֹרֵא בַּשֵּׁנִי וְהַמַּפְטִיר חוֹזֵר וְקוֹרֵא מַה שֶּׁקָּרָא הָאַחֲרוֹן — אֵין מַזְחִיחִין אוֹתָם:

And on a day when three Sifrei Torah are taken out — e.g. Rosh Chodesh Teves that falls on Shabbos, when one must read the weekly parashah, parashas Rosh Chodesh, and the matter of Chanukah; and likewise on Simchas Torah, when one reads "Vezos Habrachah" and "Bereishis" and the parashas hamussafin — then also the maftir alone reads in the last [sefer] and they complete the minyan [in the prior ones]. Or even if they add to the minyan — all are called up in the first two sefarim, and after them Kaddish is said before the maftir, to separate between their reading and that of the maftir, whose reading is only for kevod ha-Torah.

However, before the reading from the second sefer, the custom is not to say Kaddish, even if the count of olim has already been completed in the first sefer and the one reading in the second is in addition to the count.

And there are other customs regarding the saying of Kaddish, both when two sefarim are taken out and when three are taken out, and one should not change any custom.

Likewise, if there is a place where the custom, when taking out two sefarim (on Rosh Chodesh that falls on Shabbos and on the four parshiyos), is that the last of the minyan reads in the second and the maftir then repeats what the last read — they are not prevented:

קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין — יָכוֹל לַעֲלוֹת לְמַפְטִיר. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת שֶׁהַמַּפְטִיר אֵינוֹ אֶלָּא חוֹזֵר וְכוֹפֵל מַה שֶּׁקָּרָא הַשְּׁבִיעִי, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּפָרָשַׁת הַמּוּסָפִין וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל בְּשַׁבָּת וְד' פָּרָשִׁיּוֹת — יָכוֹל לַעֲלוֹת אִם יוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין.

וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת זָכוֹר הִיא חוֹבָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְׁמָעֶנָּה כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַקָּטָן שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בַּדָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָן, מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו הֲרֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר קוֹרֵא בְּקוֹל רָם וּמַשְׁמִיעַ לַצִּבּוּר וּמוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָן:

A katan who knows to Whom one is blessing may be called up for maftir. Needless to say on Shabbos, when the maftir merely repeats what the seventh read — but even for the parashas hamussafin and Rosh Chodesh that falls on Shabbos and the four parshiyos, he may be called up if he knows to Whom one is blessing.

And although parashas Zachor is a Torah obligation that every Jew must hear, and a katan who is not obligated cannot be motzi them — nevertheless nowadays the sheliach tzibbur reads aloud and conveys it to the tzibbur and is motzi them:

מִי שֶׁעָלָה לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וְהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר וּקְרָאוּהוּ לַעֲלוֹת שָׁם, וְנִזְדַּמְּנָה לוֹ אוֹתָהּ פָּרָשָׁה שֶׁקְּרָאָהּ כְּבָר — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ תְּחִלָּה וָסוֹף:

One who went up to read from the Torah and then went to another shul where they called him up, and the same parashah he already read came up for him — he must repeat and bless before and after it:

אִם לֹא נִמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפְטִיר בְּנָבִיא אֶלָּא אֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁעָלוּ כְּבָר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁעוֹלֶה לְהַפְטִיר בְּנָבִיא צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה מִפְּנֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה, וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ תְּחִלָּה וָסוֹף, וְאֵין דַּי בְּמַה שֶּׁקָּרָא כְּבָר מִקֹּדֶם.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁכְּבָר אָמַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר קַדִּישׁ אַחַר הַשְׁלָמַת הַמִּנְיָן, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁאֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפְטִיר מִבַּלְעֲדֵי אוֹתָם שֶׁקָּרְאוּ כְּבָר, וְגַם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר קָרָא כְּבָר בִּבְרָכָה. אֲבָל אִם נוֹדַע לוֹ כֵּן קֹדֶם שֶׁאָמַר קַדִּישׁ — לֹא יֹאמַר הַקַּדִּישׁ מִיָּד, אֶלָּא הַשְּׁבִיעִי יַפְטִיר בְּנָבִיא, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה פַּעַם ב', כִּי דַּי בְּמַה שֶּׁעָלָה לַשְּׁבִיעִי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִפְסִיקוּ עֲדַיִן בַּאֲמִירַת הַקַּדִּישׁ אַחַר קְרִיאָתוֹ, וְאַחַר הַהַפְטָרָה וּבִרְכוֹתֶיהָ יֹאמְרוּ קַדִּישׁ.

וְאִם הַשְּׁבִיעִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַפְטִיר בְּנָבִיא — אֲזַי יֹאמַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר קַדִּישׁ אַחַר הַשְּׁבִיעִי, וְיַעֲלֶה לְהַפְטִיר הַיּוֹדֵעַ מִמִּי שֶׁעָלָה לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה קֹדֶם, וְיַחֲזוֹר וְיִקְרָא בַּתּוֹרָה מִמַּה שֶּׁקָּרָא, וִיבָרֵךְ תְּחִלָּה וָסוֹף.

אֲבָל אִם יֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁיּוֹדְעִים לְהַפְטִיר בְּנָבִיא — מוּטָב שֶׁיַּפְטִיר זֶה שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרָא, וְאַל יַפְטִיר זֶה שֶׁעָלָה כְּבָר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה (בְּצִבּוּר זֶה):

If there is no one in the shul who knows how to recite the haftarah in the Navi other than one of those who already went up to read from the Torah — even so, when he goes up to read the haftarah he must again read from the Torah first, because of kevod ha-Torah, and recite the berachah before and after; what he already read earlier does not suffice.

When does this apply? When the sheliach tzibbur has already said Kaddish after completing the minyan, and only then was it learned that there is no one in the shul who knows the haftarah besides those who have already read, and the sheliach tzibbur has already read with berachah. But if it becomes known to him before he said Kaddish — let him not say Kaddish immediately; rather the seventh will be maftir in the Navi, and he does not need to read again in the Torah a second time, for it suffices that he went up as the seventh — since they have not yet interrupted with Kaddish after his reading; and after the haftarah and its berachos, they will say Kaddish.

And if the seventh does not know how to be maftir in the Navi — then the sheliach tzibbur will say Kaddish after the seventh, and the one who knows from among those who already went up to read from the Torah will go up to be maftir; he will read again in the Torah from what he already read and bless before and after.

But if there are others who know the haftarah — it is preferable that the one who has not yet read be maftir, and not one who has already been called up to read from the Torah (in this congregation):

אִם טָעָה הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְסִיֵּם הַפָּרָשָׁה עִם הַשִּׁשִּׁי וְאָמַר קַדִּישׁ — אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת עוֹד אַחֵר לַשְּׁבִיעִי מִלְּבַד הַמַּפְטִיר, אֶלָּא יִקְרָא עִם הַמַּפְטִיר מַה שֶּׁקָּרָא עִם הַשִּׁשִּׁי וְדַי בְּכָךְ, כִּי הָעִקָּר שֶׁהַמַּפְטִיר עוֹלֶה לְמִנְיַן שִׁבְעָה.

(אֲבָל אִם לֹא אָמַר קַדִּישׁ עֲדַיִן — יִקְרָא עוֹד שְׁבִיעִי מִלְּבַד הַמַּפְטִיר, כְּדֵי לָצֵאת אַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁהַמַּפְטִיר אֵינוֹ עוֹלֶה לְמִנְיַן ז' כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין וְלָצֵאת לְדִבְרֵי הַכֹּל):

If the sheliach tzibbur erred and finished the parashah with the sixth and said Kaddish — there is no need to call up another for the seventh besides the maftir; rather, [the maftir] will read with [his aliyah] what was read with the sixth, and that suffices, since the essential view is that the maftir counts toward the seven.

(But if he has not yet said Kaddish — he should call up another seventh besides the maftir, in order to be yotzei even according to those who hold that the maftir does not count toward the seven, as is our custom, and to fulfill according to all opinions):

אִם דִּלֵּג הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת וַאֲפִלּוּ אוֹת אַחַת בִּקְרִיאַת שַׁבָּת שַׁחֲרִית — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹת אוֹתוֹ פָסוּק שֶׁדִּלֵּג בּוֹ עִם עוֹד ב' פְּסוּקִים הַסְּמוּכִים לוֹ, וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף אִם כְּבָר בֵּרַךְ הָעוֹלֶה בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה.

וְאַף אִם כְּבָר סִיְּמוּ הַפָּרָשָׁה וְהִפְטִירוּ וְהִתְפַּלְלוּ מוּסָף — צָרִיךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹ אַחֵר לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹת הַג' פְּסוּקִים שֶׁבָּהֶם הַדִּלּוּג בְּצִבּוּר זֶה בִּבְרָכָה תְּחִלָּה וָסוֹף, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קל"ז, עַיֵּן שָׁם כָּל פְּרָטֵי דִּין זֶה:

If the sheliach tzibbur skipped even a single word, even a single letter, in the Shabbos shacharis reading — he must go back and read the pasuk he skipped together with two other adjacent pesukim, and recite the berachos before and after them, if the oleh has already recited the final berachah.

And even if they have already finished the parashah, recited the haftarah and prayed Mussaf — the sheliach tzibbur or another must go back and read the 3 pesukim containing the omission in this same congregation, with berachah before and after, as explained in siman 137; see there all the details of this din: