Daat HaRav — The Shulchan Aruch HaRav of the Alter Rebbe on Siman רפ"ד

דִּין הַהַפְטָרָה וּבִרְכוֹתֶיהָ וּבוֹ י"ד סְעִיפִים:

הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא לֹא יִפְחוֹת מִכ"א פְּסוּקִים בְּשַׁבָּת, שֶׁשִּׁבְעָה עוֹלִים לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְצָרִיךְ שֶׁיַּפְטִיר בְּנָבִיא ג' פְּסוּקִים כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד מֵהָעוֹלִים, מִפְּנֵי שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרוּ שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ בַּתּוֹרָה, וְקָרְאוּ בִּנְבִיאִים מֵעִנְיַן הַפָּרָשָׁה שִׁבְעָה כְּנֶגֶד הַשִּׁבְעָה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְלֹא הָיוּ פּוֹחֲתִין מִג' פְּסוּקִים לְכָל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאֵין פּוֹחֲתִין בַּתּוֹרָה, וַהֲרֵי בֵּין כֻּלָּם כ"א פְּסוּקִים, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּטְלָה הַגְּזֵרָה וְחָזְרוּ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה — הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אֶחָד קוֹרֵא בְּנָבִיא מֵעִנְיַן הַפָּרָשָׁה כ"א פְּסוּקִים בְּשַׁבָּת. אֲבָל בְּיוֹם טוֹב דַּי בְּט"ו פְּסוּקִים, כְּנֶגֶד ה' הָעוֹלִים בַּתּוֹרָה.

וְאִם נִשְׁלָם הָעִנְיָן בְּפָחוֹת מִכ"א, אוֹ בְּפָחוֹת מִט"ו, כְּגוֹן פָּרָשַׁת "שׁוּבָה" שֶׁהִיא קְטַנָּה, אוֹ כְּגוֹן "פָּרָשַׁת עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְגוֹ'" — אֵין צָרִיךְ לְהַשְׁלִים מֵעִנְיָן אַחֵר (לֹא שֶׁמִּלְּפָנָיו וְלֹא שֶׁמִּלְּאַחֲרָיו):

The laws of the Haftarah and its brachos — and it contains 14 seifim:

The maftir reading in the navi shall not read fewer than 21 pesukim on Shabbos. For seven olim go up to read in the Torah, and he must read in the navi 3 pesukim corresponding to each of the olim. The reason: once a decree of religious persecution was issued against Israel that they not read in the Torah, and they read instead in the Neviim, from the topic of the parshah — seven [readers] corresponding to the seven who were obligated to read in the Torah, and they did not read fewer than 3 pesukim for each, just as one does not read fewer than 3 in the Torah, totaling 21 pesukim. Afterwards, when the decree was annulled and they returned to reading in the Torah, they instituted that one [person] should read in the navi from the topic of the parshah 21 pesukim on Shabbos. But on Yom Tov, 15 pesukim suffice, corresponding to the 5 olim in the Torah.

And if the topic concludes in fewer than 21, or fewer than 15 — such as parshas Shuvah which is short, or "Olosechem sefu al zivchechem" etc. — there is no need to supplement from another topic (neither preceding nor following):

וְתִקְּנוּ שֶׁיְּבָרֵךְ הַמַּפְטִיר ז' בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שֶׁקָּרְאוּ בַּתּוֹרָה, שְׁתֵּי בְרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ עַל הַתּוֹרָה שֶׁקּוֹרֵא קֹדֶם שֶׁיַּפְטִיר בְּנָבִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ב, וְחָמֵשׁ בְּרָכוֹת מְבָרֵךְ עַל הַהַפְטָרָה, אַחַת מִלְּפָנֶיהָ וְד' לְאַחֲרֶיהָ.

וְאֵין לַעֲנוֹת "אָמֵן" אַחַר "אֱמֶת וָצֶדֶק", שֶׁאֵין שָׁם סִיּוּם הַבְּרָכָה. וּמִפְּנֵי שֶׁהַרְבֵּה טוֹעִים לַעֲנוֹת שָׁם "אָמֵן", לָכֵן טוֹב לַמַּפְטִיר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שָׁם שׁוּם הֶפְסֵק כְּלָל, לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁאֵין שָׁם סִיּוּם בְּרָכָה:

And they instituted that the maftir recite 7 brachos corresponding to the seven who read in the Torah: two brachos that he recited on the Torah which he reads before reading in the navi, as explained in siman 282, and five brachos that he recites on the Haftarah — one before and four after.

One should not answer "amen" after "emes va-tzedek," for that is not the conclusion of the brachah. And because many err and answer "amen" there, it is good for the maftir not to make any pause at all there, so that they know there is no conclusion of a brachah:

לֹא נִתְקְנָה הַהַפְטָרָה אֶלָּא בְּצִבּוּר אַחַר שֶׁקָּרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אֲבָל אִם לֹא קָרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא בְּחֻמָּשׁ בְּלֹא בְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קמ"ג — לֹא יֹאמַר הַהַפְטָרָה עִם בִּרְכוֹתֶיהָ. אֲבָל בְּלֹא בִרְכוֹתֶיהָ יְכוֹלִים לְאָמְרָהּ. וְנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיֹּאמְרוּהָ, שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח לָהֶם תּוֹרַת הַהַפְטָרָה.

אֲבָל אִם קָרָא בְּסֵפֶר תּוֹרָה פָּסוּל, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קמ"ג — יֹאמְרוּ הַהַפְטָרָה עִם בִּרְכוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:

The Haftarah was instituted only in public, after they read from a Sefer Torah. But if they did not read from a Sefer Torah but rather from a chumash without a brachah, as explained in siman 143 — they shall not recite the Haftarah with its brachos. Without its brachos, however, they may say it, and it is proper that they do say it, so that the laws of Haftarah not be forgotten by them.

But if they read from a passul Sefer Torah, in the manner explained in siman 143 — they shall recite the Haftarah with its brachos, as explained there:

אַף עַל פִּי שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה הֶחָסֵר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת אֵין קוֹרִין בּוֹ, אֲבָל בְּהַפְטָרָה אֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַנָּבִיא שֶׁמַּפְטִירִים בּוֹ סֵפֶר שָׁלֵם, אֶלָּא דַּי בְּפָרָשָׁה שֶׁמַּפְטִירִין בָּהּ (כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא בְּעַל פֶּה דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב).

וְאַף אִם גַּם פָּרָשָׁה זוֹ אֵינוֹ כְּתוּבָה כְּמִשְׁפַּט כְּתִיבַת סִפְרֵי הַנְּבִיאִים בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא, דְּהַיְנוּ עַל הַגְּוִיל אוֹ עַל הַקְּלָף שֶׁל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְעָשׂוּי בִּגְלִילָה כְּסֵפֶר תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רע"א, אַף עַל פִּי כֵן (הָיוּ) יְכוֹלִים לְהַפְטִיר בָּהּ (אַף בִּימֵיהֶם), שֶׁהַהַפְטָרָה לֹא נִתְקְנָה כְּלָל שֶׁיִּקְרָאוּהָ בְּסֵפֶר כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁאָסוּר לִקְרוֹתָהּ עַל פֶּה.

וְאַף שֶׁבִּימֵיהֶם הָיָה אָסוּר לִכְתּוֹב פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן כֹּל שֶׁאֵינָן סֵפֶר שָׁלֵם, בֵּין שֶׁהֵן מִן הַתּוֹרָה, בֵּין שֶׁהֵן מִנְּבִיאִים וּכְתוּבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רפ"ג, אַף עַל פִּי כֵן הִתִּירוּ לִכְתּוֹב הַפְטָרוֹת, מִשּׁוּם "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד כָּל צִבּוּר לִקְנוֹת לָהֶם נְבִיאִים שְׁלֵמִים וְיִתְבַּטְּלוּ מִקְּרִיאַת הַהַפְטָרָה לְגַמְרֵי.

וְאַף שֶׁעַכְשָׁו שֶׁנִּתְגַּלֵּית מְלֶאכֶת הַדְּפוּס וְהַסְּפָרִים בְּזוֹל, אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לְהַדְפִּיס אוֹ לִכְתּוֹב הַהַפְטָרוֹת בִּלְבַדָּן, לְפִי שֶׁאַף אִם יַדְפִּיסוּ סֵפֶר נָבִיא שָׁלֵם עַל הַנְּיָר לֹא יִהְיֶה מֻתָּר לִקְרוֹת בּוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'", כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עַל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְאֵינוֹ עָשׂוּי בִּגְלִילָה.

וְאַף אִם בְּהַפְטָרָה זוֹ הַנִּדְפֶּסֶת אוֹ הַכְּתוּבָה יֵשׁ בָּהּ חֶסְרוֹן הַרְבֵּה תֵּבוֹת — קוֹרֵא הַחִסָּרוֹן בְּעַל פֶּה, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין אִסּוּר מִשּׁוּם "דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה" (עַיֵּן סִמָּן קמ"ג):

Although a Sefer Torah missing even a single letter may not be read from, regarding the Haftarah it is not necessary that the navi from which one reads be a complete book; it suffices to have the parshah in which one is reading (so that one not read by heart that which must be in writing).

And even if this parshah is also not written according to the law of writing the books of the Neviim in the time of the Sages of the Gemara — that is, on gevil or klaf of a kosher animal's hide and fashioned as a scroll like a Sefer Torah, as written in Yoreh De'ah siman 271 — nevertheless they were able to use it to read the Haftarah (even in their times), for the Haftarah was not instituted to be read from a kosher book the way the Torah reading was instituted to be read from a kosher Sefer Torah; only that one may not read it by heart.

And although in their times it was forbidden to write portions in isolation, whenever they did not form a complete book — whether from the Torah, the Neviim, or the Kesuvim, as written in Yoreh De'ah siman 283 — nevertheless they permitted to write Haftaros, on account of "Es la-asos la-Shem heferu Sorasecha": for not every congregation has the means to acquire complete Neviim scrolls, and they would entirely cease the reading of the Haftarah.

And although nowadays, since the art of printing has been discovered and books are cheap, nevertheless it is permitted to print or write the Haftaros alone, since even if one were to print a complete book of a navi on paper it would only be permitted to read from it on account of "Es la-asos la-Shem" — since it is not on a kosher animal's hide and is not fashioned as a scroll.

And even if in this printed or written Haftarah there is a deficiency of many words — one reads the missing portion by heart, provided it is in a manner where there is no prohibition of "matters which are written, you are not permitted to recite them by heart" (see siman 143):

וְאִם אֵין הַהַפְטָרָה כְּלָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בְּבַיִת אַחֵר, וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִיאָהּ מִשָּׁם שֶׁאֵין עֵרוּב בָּעִיר — יֵלְכוּ עֲשָׂרָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְאוֹתוֹ בַּיִת, וְיַפְטִיר שָׁם הַמַּפְטִיר שֶׁקָּרָא בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל לֹא יִקְרָא הַהַפְטָרָה בְּעַל פֶּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת:

And if there is no Haftarah at all in the shul but rather in another house, and it is impossible to bring it from there because there is no eruv in the city — ten men shall go from the shul to that house, and the maftir who first read in the Torah in the shul shall read the Haftarah there. But he shall not read the Haftarah by heart in the shul:

רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — אֵין הַמַּפְטִיר מַזְכִּיר עִנְיָן שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּלָל בְּבִרְכַּת "עַל הַתּוֹרָה כוּ'", לְפִי שֶׁאֵינוֹ עִנְיָן כְּלָל לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּהַפְטָרָה, שֶׁהֲרֵי אִלְמָלֵא שַׁבָּת אֵין הַפְטָרָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְבָד:

When Rosh Chodesh falls on Shabbos — the maftir does not mention the matter of Rosh Chodesh at all in the brachah "al ha-Torah" etc., because Rosh Chodesh has no connection at all to the Haftarah: for were it not for Shabbos, there would be no Haftarah for Rosh Chodesh alone:

צָרִיךְ לְכַוֵּן לְבִרְכוֹת הַקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה וּלְבִרְכוֹת הַמַּפְטִיר, וְיַעֲנֶה אַחֲרֵיהֶם "אָמֵן". וְיַעֲלוּ לוֹ לְהַשְׁלִים מִנְיַן מֵאָה בְרָכוֹת שֶׁחָסֵר מִנְיָנָם בְּשַׁבָּת, אִם אֵין לוֹ פֵּרוֹת הַרְבֵּה לְהַשְׁלִים בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן מ"ו, וְעַיֵּן סִמָּן ר"צ:

One must pay attention to the brachos of those reading from the Torah and to the brachos of the maftir, and answer "amen" after them. They will count for him to complete the tally of one hundred brachos whose count is short on Shabbos, if he does not have abundant fruit to complete by means of them, as explained in siman 46, and see siman 290:

קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִקְרוֹת, שֶׁיּוֹדֵעַ לַחְתּוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת בְּטוֹב, וְיוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין — יָכוֹל לְהַפְטִיר בְּנָבִיא.

וְיֵשׁ נוֹהֲגִים סִלְסוּל וְכָבוֹד בְּמֶרְכָּבָה שֶׁל יְחֶזְקֵאל שֶׁמַפְטִירִין בַּעֲצֶרֶת וּבְשִׁירַת דָּוִד כְּשֶׁמַּפְטִירִים אוֹתָהּ בְּז' שֶׁל פֶּסַח, שֶׁלֹּא יַפְטִיר אֶלָּא גָדוֹל. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים כֵּן גַּם בְּשַׁבָּת "שׁוּבָה":

A minor who knows how to read — meaning, who knows how to articulate the letters properly and knows "to Whom we are blessing" — may read the Haftarah in the navi.

And some have a practice of distinction and honor regarding the Merkavah of Yechezkel that is read as Haftarah on Shavuos, and the song of David when it is read as Haftarah on the 7th of Pesach, that only an adult should read it. And some likewise practice this also on Shabbos Shuvah:

אִם קָרְאוּ קָטָן לְמַפְטִיר וְקָרָא בַּתּוֹרָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹמַר הַהַפְטָרָה, וְכֵן אִם אֵרַע כֵּן בְּגָדוֹל — יָכוֹל אַחֵר לְאָמְרָהּ. וְאֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה עוֹד, כִּי דַּי בַּקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאַף שֶׁתִּקְּנוּ שֶׁהַמַּפְטִיר בְּנָבִיא יִקְרָא בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה מִפְּנֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁתְּהֵא נִקְרֵאת קֹדֶם הַנָּבִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ב, מִכָּל מָקוֹם גַּם כְּשֶׁהַקָּטָן אוֹ אַחֵר קָרָא בַּתּוֹרָה יֵשׁ בָּזֶה גַם כֵּן כָּבוֹד לַתּוֹרָה, שֶׁנִּכָּר הַדָּבָר לַכֹּל שֶׁקָּרָא בִּשְׁבִיל הַהַפְטָרָה שֶׁתִּהְיֶה נִקְרֵאת אַחַר קְרִיאָה בַּתּוֹרָה, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יָבֹאוּ לוֹמַר שֶׁקָּרָא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל הַהַפְטָרָה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נִשְׁלְמוּ הַקְּרוּאִים וְאָמְרוּ קַדִּישׁ אַחֲרֵיהֶם.

וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה. לְפִיכָךְ, לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן לִקְרוֹת לְמַפְטִיר מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹמַר הַהַפְטָרָה בְּעַצְמוֹ. וְאִם קָרְאוּ אוֹתוֹ — יַעֲלֶה וְיִקְרָא בַּתּוֹרָה וְיִקְרָא אַחֵר הַהַפְטָרָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

If they called a minor for maftir and he read in the Torah, and it turned out he does not know how to recite the Haftarah — and likewise if this happened with an adult — another may recite it. And there is no need to read in the Torah again, for the first reading suffices. Even though they instituted that the maftir in the navi first reads in the Torah out of honor for the Torah (so that it be read before the navi), as explained in siman 282 — nevertheless, even when the minor or another reads in the Torah there is also honor for the Torah in this, since it is recognized to all that he read for the sake of the Haftarah, that it should be read after a Torah reading. Certainly people will not come to say that he read for himself and not for the Haftarah, since the olim have already been completed and they recited kaddish after them.

And there are those who disagree with this. Therefore, l'chatchilah it is forbidden to call to maftir one who does not know how to recite the Haftarah by himself. And if they did call him — he goes up and reads in the Torah, and another reads the Haftarah, in accordance with the first opinion:

אִם נִשְׁתַּתֵּק הַמַּפְטִיר בְּאֶמְצַע הַהַפְטָרָה — דִּינוֹ כְּמוֹ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁהַבָּא לְסַיֵּם תַּחְתָּיו לֹא יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ק"מ (וְעַיֵּן שָׁם אִם צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה):

If the maftir became mute in the middle of the Haftarah — its halacha is like that of a Sefer Torah: the one who comes to finish in his stead shall not begin from the place where the first stopped, but must go back and begin from the place where the first began, as explained in siman 140 (and see there whether one must repeat the brachah at the beginning):

לֹא יַתְחִיל הַמַּפְטִיר לְהַפְטִיר עַד שֶׁיִּגְמוֹר הַגּוֹלֵל לִגְלוֹל הַסֵּפֶר תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁגַּם הַגּוֹלֵל יוּכַל לְהָבִין וְלִשְׁמוֹעַ מִמֶּנּוּ, שֶׁחוֹבָה הִיא עַל הַכֹּל לִשְׁמוֹעַ הַהַפְטָרָה כְּמוֹ הַפָּרָשָׁה שֶׁבְּסֵפֶר תּוֹרָה. לְפִיכָךְ, לֹא יִקְרְאוּ שְׁנַיִם הַהַפְטָרָה כְּאֶחָד בְּקוֹל רָם, שֶׁשְּׁנֵי קוֹלוֹת אֵין נִשְׁמָעִים.

וְיֵשׁ נוֹהֲגִים מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ עַל שְׁמִיעָה בִּלְבַדָּהּ, אֶלָּא הֵם בְּעַצְמָם קוֹרִין הַהַפְטָרָה, וְשׁוֹמְעִין הַבְּרָכוֹת מִפִּי הַמַּפְטִיר. וּמִכָּל מָקוֹם, צְרִיכִים לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ בְּקוֹל רָם אֶלָּא בְּנַחַת (מִלָּה בְּמִלָּה עִם הַמַּפְטִיר, עַיֵּן סִמָּן קפ"ג):

The maftir shall not begin to read the Haftarah until the golel finishes rolling up the Sefer Torah, so that the golel too may understand and hear from him, since it is an obligation upon all to hear the Haftarah just as the parshah from the Sefer Torah. Therefore, two people shall not read the Haftarah together aloud, for two voices are not heard.

And some have the practice, for a reason known to them, not to rely on hearing alone, but they themselves read the Haftarah and hear the brachos from the mouth of the maftir. Nevertheless, they must take care not to read aloud but quietly (word for word with the maftir, see siman 183):

אֵין לְסַלֵּק סֵפֶר הַנְּבִיאִים מִלִּפְנֵי הַמַּפְטִיר עַד לְאַחַר שֶׁיִּגְמוֹר לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה וִיבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁהִפְטִיר:

One should not remove the book of the Neviim from before the maftir until after he finishes reciting the brachah after it, so that he sees [the text] and recites the brachah on that which he has read:

בְּכָל שַׁבָּת שֶׁקּוֹרִין ב' פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה מַפְטִירִים הַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּה מְסַיְּמִין, וּבָהּ קוֹרֵא הַמַּפְטִיר תְּחִלָּה, חוּץ מִשַּׁבָּת שֶׁקּוֹרִים "אַחֲרֵי מוֹת" וּ"קְדוֹשִׁים", שֶׁמַּפְטִירִים הַפְטָרַת "אַחֲרֵי מוֹת", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תכ"ח:

On every Shabbos when two parshiyos are read in the Torah, one reads the Haftarah of the second parshah, with which one concludes, and in it the maftir reads first — except for the Shabbos when one reads Acharei Mos and Kedoshim, when one reads the Haftarah of Acharei Mos, as will be explained in siman 428:

נָהֲגוּ לְהַזְכִּיר אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה נִשְׁמַת הַמֵּתִים וּלְבָרֵךְ הָעוֹסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר, וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ. וְנוֹהֲגִים לוֹמַר "יְקוּם פּוּרְקָן". וְאֵין בְּכָל זֶה מִשּׁוּם אִסּוּר תְּחִנָּה בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין זוֹ תְּחִנָּה אֶלָּא בְּרָכָה.

גַּם נוֹהֲגִים לוֹמַר "אַב הָרַחֲמִים". וּבְכָל יוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ "צִדְקָתְךָ־וְצִדְקָתְךָ־צִדְקָתְךָ" — אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ, וְאֵין מַזְכִּירִים נְשָׁמוֹת. וְכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ חֲתֻנָּה אוֹ מִילָה.

וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ כְּשֶׁמְּבָרְכִין הַחֹדֶשׁ, וְאֵין מַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּקְבַּר בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ.

וּבִימֵי הַסְּפִירָה, כְּשֶׁמְּבָרְכִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר וְסִיוָן — אוֹמְרִים "אַב הָרַחֲמִים", מִפְּנֵי הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בַּיָּמִים הָהֵם. וְאַף אִם אֵרַע מִילָה בְּשַׁבָּתוֹת הָהֵם — אוֹמְרִים אוֹתוֹ. אֲבָל אִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁבָּתוֹת הָהֵם — אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ. וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה הוֹלְכִים אַחַר הַמִּנְהָג:

They have the custom to mention after the Torah reading the souls of the deceased and to bless those who occupy themselves with communal needs, each place according to its custom. And they have the custom to recite "Yekum Purkan." There is in all this no transgression of the prohibition of techinnah (supplication) on Shabbos, for this is not a supplication but a brachah.

Also they have the custom to recite "Av Harachamim." And on any day when "Tzidkasecha" is not said — they do not say it, and they do not mention the souls. Likewise when there is a wedding or a milah.

And there are places where they do not recite it when they bless the [new] month, and they only mention the souls of one who was buried that week.

In the days of the Sefirah, when they bless Rosh Chodesh Iyar and Sivan — they recite "Av Harachamim" because of the decrees that occurred in those days. And even if a milah takes place on those Shabbasos — they recite it. But if Rosh Chodesh falls on those Shabbasos — they do not recite it. And in all similar cases one follows the local custom: