אורח חיים רפ״ד · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן רפ״ד

שיטת אדמו״ר הזקן על י״ד הסעיפים המקדדים את ההפטרה של שבת: מינימום כ״א פסוקים, ברכות לפני ואחרי, קריאה ע״י המפטיר, תרגום (לפי המנהג), יישום בשבתות מיוחדות.

מדוע רמה 4 מוקדשת לאדמו״ר הזקן? השולחן ערוך של אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב בידי אדמו״ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + ממד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בחומרה תלמודית ייחודית.

עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ, עבור סימן רפ״ד, את הטקסט השלם של הרב, חידושו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.

→ קריאת הפתיחה הכללית על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן רפ״ד

הטקסט השלם של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן

סימן רפ״ד — דִּין הַהַפְטָרָה וּבִרְכוֹתֶיהָ — וּבוֹ י״ד סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שהובא בספריא. י״ד סעיפים + סעיף אחד של קונטרס אחרון.

סעיף א דִּין הַהַפְטָרָה וּבִרְכוֹתֶיהָ וּבוֹ י"ד סְעִיפִים: הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא לֹא יִפְחוֹת מִכ"א פְּסוּקִים…

דִּין הַהַפְטָרָה וּבִרְכוֹתֶיהָ וּבוֹ י"ד סְעִיפִים:

הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא לֹא יִפְחוֹת מִכ"א פְּסוּקִים בְּשַׁבָּת, שֶׁשִּׁבְעָה עוֹלִים לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְצָרִיךְ שֶׁיַּפְטִיר בְּנָבִיא ג' פְּסוּקִים כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד מֵהָעוֹלִים, מִפְּנֵי שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרוּ שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ בַּתּוֹרָה, וְקָרְאוּ בִּנְבִיאִים מֵעִנְיַן הַפָּרָשָׁה שִׁבְעָה כְּנֶגֶד הַשִּׁבְעָה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְלֹא הָיוּ פּוֹחֲתִין מִג' פְּסוּקִים לְכָל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאֵין פּוֹחֲתִין בַּתּוֹרָה, וַהֲרֵי בֵּין כֻּלָּם כ"א פְּסוּקִים, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּטְלָה הַגְּזֵרָה וְחָזְרוּ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה — הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אֶחָד קוֹרֵא בְּנָבִיא מֵעִנְיַן הַפָּרָשָׁה כ"א פְּסוּקִים בְּשַׁבָּת. אֲבָל בְּיוֹם טוֹב דַּי בְּט"ו פְּסוּקִים, כְּנֶגֶד ה' הָעוֹלִים בַּתּוֹרָה.

וְאִם נִשְׁלָם הָעִנְיָן בְּפָחוֹת מִכ"א, אוֹ בְּפָחוֹת מִט"ו, כְּגוֹן פָּרָשַׁת "שׁוּבָה" שֶׁהִיא קְטַנָּה, אוֹ כְּגוֹן "פָּרָשַׁת עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְגוֹ'" — אֵין צָרִיךְ לְהַשְׁלִים מֵעִנְיָן אַחֵר (לֹא שֶׁמִּלְּפָנָיו וְלֹא שֶׁמִּלְּאַחֲרָיו):

סעיף ב וְתִקְּנוּ שֶׁיְּבָרֵךְ הַמַּפְטִיר ז' בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שֶׁקָּרְאוּ בַּתּוֹרָה, שְׁתֵּי בְרָכוֹת…

וְתִקְּנוּ שֶׁיְּבָרֵךְ הַמַּפְטִיר ז' בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שֶׁקָּרְאוּ בַּתּוֹרָה, שְׁתֵּי בְרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ עַל הַתּוֹרָה שֶׁקּוֹרֵא קֹדֶם שֶׁיַּפְטִיר בְּנָבִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ב, וְחָמֵשׁ בְּרָכוֹת מְבָרֵךְ עַל הַהַפְטָרָה, אַחַת מִלְּפָנֶיהָ וְד' לְאַחֲרֶיהָ.

וְאֵין לַעֲנוֹת "אָמֵן" אַחַר "אֱמֶת וָצֶדֶק", שֶׁאֵין שָׁם סִיּוּם הַבְּרָכָה. וּמִפְּנֵי שֶׁהַרְבֵּה טוֹעִים לַעֲנוֹת שָׁם "אָמֵן", לָכֵן טוֹב לַמַּפְטִיר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שָׁם שׁוּם הֶפְסֵק כְּלָל, לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁאֵין שָׁם סִיּוּם בְּרָכָה:

סעיף ג לֹא נִתְקְנָה הַהַפְטָרָה אֶלָּא בְּצִבּוּר אַחַר שֶׁקָּרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אֲבָל אִם לֹא קָרְאוּ…

לֹא נִתְקְנָה הַהַפְטָרָה אֶלָּא בְּצִבּוּר אַחַר שֶׁקָּרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אֲבָל אִם לֹא קָרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא בְּחֻמָּשׁ בְּלֹא בְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קמ"ג — לֹא יֹאמַר הַהַפְטָרָה עִם בִּרְכוֹתֶיהָ. אֲבָל בְּלֹא בִרְכוֹתֶיהָ יְכוֹלִים לְאָמְרָהּ. וְנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיֹּאמְרוּהָ, שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח לָהֶם תּוֹרַת הַהַפְטָרָה.

אֲבָל אִם קָרָא בְּסֵפֶר תּוֹרָה פָּסוּל, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קמ"ג — יֹאמְרוּ הַהַפְטָרָה עִם בִּרְכוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:

סעיף ד אַף עַל פִּי שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה הֶחָסֵר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת אֵין קוֹרִין בּוֹ, אֲבָל בְּהַפְטָרָה אֵין צָרִיךְ…

אַף עַל פִּי שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה הֶחָסֵר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת אֵין קוֹרִין בּוֹ, אֲבָל בְּהַפְטָרָה אֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַנָּבִיא שֶׁמַּפְטִירִים בּוֹ סֵפֶר שָׁלֵם, אֶלָּא דַּי בְּפָרָשָׁה שֶׁמַּפְטִירִין בָּהּ (כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא בְּעַל פֶּה דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב).

וְאַף אִם גַּם פָּרָשָׁה זוֹ אֵינוֹ כְּתוּבָה כְּמִשְׁפַּט כְּתִיבַת סִפְרֵי הַנְּבִיאִים בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא, דְּהַיְנוּ עַל הַגְּוִיל אוֹ עַל הַקְּלָף שֶׁל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְעָשׂוּי בִּגְלִילָה כְּסֵפֶר תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רע"א, אַף עַל פִּי כֵן (הָיוּ) יְכוֹלִים לְהַפְטִיר בָּהּ (אַף בִּימֵיהֶם), שֶׁהַהַפְטָרָה לֹא נִתְקְנָה כְּלָל שֶׁיִּקְרָאוּהָ בְּסֵפֶר כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁאָסוּר לִקְרוֹתָהּ עַל פֶּה.

וְאַף שֶׁבִּימֵיהֶם הָיָה אָסוּר לִכְתּוֹב פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן כֹּל שֶׁאֵינָן סֵפֶר שָׁלֵם, בֵּין שֶׁהֵן מִן הַתּוֹרָה, בֵּין שֶׁהֵן מִנְּבִיאִים וּכְתוּבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רפ"ג, אַף עַל פִּי כֵן הִתִּירוּ לִכְתּוֹב הַפְטָרוֹת, מִשּׁוּם "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד כָּל צִבּוּר לִקְנוֹת לָהֶם נְבִיאִים שְׁלֵמִים וְיִתְבַּטְּלוּ מִקְּרִיאַת הַהַפְטָרָה לְגַמְרֵי.

וְאַף שֶׁעַכְשָׁו שֶׁנִּתְגַּלֵּית מְלֶאכֶת הַדְּפוּס וְהַסְּפָרִים בְּזוֹל, אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לְהַדְפִּיס אוֹ לִכְתּוֹב הַהַפְטָרוֹת בִּלְבַדָּן, לְפִי שֶׁאַף אִם יַדְפִּיסוּ סֵפֶר נָבִיא שָׁלֵם עַל הַנְּיָר לֹא יִהְיֶה מֻתָּר לִקְרוֹת בּוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'", כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עַל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְאֵינוֹ עָשׂוּי בִּגְלִילָה.

וְאַף אִם בְּהַפְטָרָה זוֹ הַנִּדְפֶּסֶת אוֹ הַכְּתוּבָה יֵשׁ בָּהּ חֶסְרוֹן הַרְבֵּה תֵּבוֹת — קוֹרֵא הַחִסָּרוֹן בְּעַל פֶּה, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין אִסּוּר מִשּׁוּם "דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה" (עַיֵּן סִמָּן קמ"ג):

סעיף ה וְאִם אֵין הַהַפְטָרָה כְּלָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בְּבַיִת אַחֵר, וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִיאָהּ מִשָּׁם…

וְאִם אֵין הַהַפְטָרָה כְּלָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בְּבַיִת אַחֵר, וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִיאָהּ מִשָּׁם שֶׁאֵין עֵרוּב בָּעִיר — יֵלְכוּ עֲשָׂרָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְאוֹתוֹ בַּיִת, וְיַפְטִיר שָׁם הַמַּפְטִיר שֶׁקָּרָא בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל לֹא יִקְרָא הַהַפְטָרָה בְּעַל פֶּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת:

סעיף ו רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — אֵין הַמַּפְטִיר מַזְכִּיר עִנְיָן שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּלָל…

רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — אֵין הַמַּפְטִיר מַזְכִּיר עִנְיָן שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּלָל בְּבִרְכַּת "עַל הַתּוֹרָה כוּ'", לְפִי שֶׁאֵינוֹ עִנְיָן כְּלָל לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּהַפְטָרָה, שֶׁהֲרֵי אִלְמָלֵא שַׁבָּת אֵין הַפְטָרָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְבָד:

סעיף ז צָרִיךְ לְכַוֵּן לְבִרְכוֹת הַקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה וּלְבִרְכוֹת הַמַּפְטִיר, וְיַעֲנֶה אַחֲרֵיהֶם "אָמֵן".…

צָרִיךְ לְכַוֵּן לְבִרְכוֹת הַקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה וּלְבִרְכוֹת הַמַּפְטִיר, וְיַעֲנֶה אַחֲרֵיהֶם "אָמֵן". וְיַעֲלוּ לוֹ לְהַשְׁלִים מִנְיַן מֵאָה בְרָכוֹת שֶׁחָסֵר מִנְיָנָם בְּשַׁבָּת, אִם אֵין לוֹ פֵּרוֹת הַרְבֵּה לְהַשְׁלִים בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן מ"ו, וְעַיֵּן סִמָּן ר"צ:

סעיף ח קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִקְרוֹת, שֶׁיּוֹדֵעַ לַחְתּוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת בְּטוֹב, וְיוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין — יָכוֹל…

קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִקְרוֹת, שֶׁיּוֹדֵעַ לַחְתּוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת בְּטוֹב, וְיוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין — יָכוֹל לְהַפְטִיר בְּנָבִיא.

וְיֵשׁ נוֹהֲגִים סִלְסוּל וְכָבוֹד בְּמֶרְכָּבָה שֶׁל יְחֶזְקֵאל שֶׁמַפְטִירִין בַּעֲצֶרֶת וּבְשִׁירַת דָּוִד כְּשֶׁמַּפְטִירִים אוֹתָהּ בְּז' שֶׁל פֶּסַח, שֶׁלֹּא יַפְטִיר אֶלָּא גָדוֹל. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים כֵּן גַּם בְּשַׁבָּת "שׁוּבָה":

סעיף ט אִם קָרְאוּ קָטָן לְמַפְטִיר וְקָרָא בַּתּוֹרָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹמַר הַהַפְטָרָה, וְכֵן אִם…

אִם קָרְאוּ קָטָן לְמַפְטִיר וְקָרָא בַּתּוֹרָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹמַר הַהַפְטָרָה, וְכֵן אִם אֵרַע כֵּן בְּגָדוֹל — יָכוֹל אַחֵר לְאָמְרָהּ. וְאֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה עוֹד, כִּי דַּי בַּקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאַף שֶׁתִּקְּנוּ שֶׁהַמַּפְטִיר בְּנָבִיא יִקְרָא בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה מִפְּנֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁתְּהֵא נִקְרֵאת קֹדֶם הַנָּבִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ב, מִכָּל מָקוֹם גַּם כְּשֶׁהַקָּטָן אוֹ אַחֵר קָרָא בַּתּוֹרָה יֵשׁ בָּזֶה גַם כֵּן כָּבוֹד לַתּוֹרָה, שֶׁנִּכָּר הַדָּבָר לַכֹּל שֶׁקָּרָא בִּשְׁבִיל הַהַפְטָרָה שֶׁתִּהְיֶה נִקְרֵאת אַחַר קְרִיאָה בַּתּוֹרָה, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יָבֹאוּ לוֹמַר שֶׁקָּרָא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל הַהַפְטָרָה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נִשְׁלְמוּ הַקְּרוּאִים וְאָמְרוּ קַדִּישׁ אַחֲרֵיהֶם.

וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה. לְפִיכָךְ, לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן לִקְרוֹת לְמַפְטִיר מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹמַר הַהַפְטָרָה בְּעַצְמוֹ. וְאִם קָרְאוּ אוֹתוֹ — יַעֲלֶה וְיִקְרָא בַּתּוֹרָה וְיִקְרָא אַחֵר הַהַפְטָרָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

סעיף י אִם נִשְׁתַּתֵּק הַמַּפְטִיר בְּאֶמְצַע הַהַפְטָרָה — דִּינוֹ כְּמוֹ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁהַבָּא לְסַיֵּם…

אִם נִשְׁתַּתֵּק הַמַּפְטִיר בְּאֶמְצַע הַהַפְטָרָה — דִּינוֹ כְּמוֹ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁהַבָּא לְסַיֵּם תַּחְתָּיו לֹא יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ק"מ (וְעַיֵּן שָׁם אִם צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה):

סעיף יא לֹא יַתְחִיל הַמַּפְטִיר לְהַפְטִיר עַד שֶׁיִּגְמוֹר הַגּוֹלֵל לִגְלוֹל הַסֵּפֶר תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁגַּם…

לֹא יַתְחִיל הַמַּפְטִיר לְהַפְטִיר עַד שֶׁיִּגְמוֹר הַגּוֹלֵל לִגְלוֹל הַסֵּפֶר תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁגַּם הַגּוֹלֵל יוּכַל לְהָבִין וְלִשְׁמוֹעַ מִמֶּנּוּ, שֶׁחוֹבָה הִיא עַל הַכֹּל לִשְׁמוֹעַ הַהַפְטָרָה כְּמוֹ הַפָּרָשָׁה שֶׁבְּסֵפֶר תּוֹרָה. לְפִיכָךְ, לֹא יִקְרְאוּ שְׁנַיִם הַהַפְטָרָה כְּאֶחָד בְּקוֹל רָם, שֶׁשְּׁנֵי קוֹלוֹת אֵין נִשְׁמָעִים.

וְיֵשׁ נוֹהֲגִים מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ עַל שְׁמִיעָה בִּלְבַדָּהּ, אֶלָּא הֵם בְּעַצְמָם קוֹרִין הַהַפְטָרָה, וְשׁוֹמְעִין הַבְּרָכוֹת מִפִּי הַמַּפְטִיר. וּמִכָּל מָקוֹם, צְרִיכִים לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ בְּקוֹל רָם אֶלָּא בְּנַחַת (מִלָּה בְּמִלָּה עִם הַמַּפְטִיר, עַיֵּן סִמָּן קפ"ג):

סעיף יב אֵין לְסַלֵּק סֵפֶר הַנְּבִיאִים מִלִּפְנֵי הַמַּפְטִיר עַד לְאַחַר שֶׁיִּגְמוֹר לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, כְּדֵי…

אֵין לְסַלֵּק סֵפֶר הַנְּבִיאִים מִלִּפְנֵי הַמַּפְטִיר עַד לְאַחַר שֶׁיִּגְמוֹר לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה וִיבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁהִפְטִיר:

סעיף יג בְּכָל שַׁבָּת שֶׁקּוֹרִין ב' פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה מַפְטִירִים הַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה…

בְּכָל שַׁבָּת שֶׁקּוֹרִין ב' פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה מַפְטִירִים הַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּה מְסַיְּמִין, וּבָהּ קוֹרֵא הַמַּפְטִיר תְּחִלָּה, חוּץ מִשַּׁבָּת שֶׁקּוֹרִים "אַחֲרֵי מוֹת" וּ"קְדוֹשִׁים", שֶׁמַּפְטִירִים הַפְטָרַת "אַחֲרֵי מוֹת", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תכ"ח:

סעיף יד נָהֲגוּ לְהַזְכִּיר אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה נִשְׁמַת הַמֵּתִים וּלְבָרֵךְ הָעוֹסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר,…

נָהֲגוּ לְהַזְכִּיר אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה נִשְׁמַת הַמֵּתִים וּלְבָרֵךְ הָעוֹסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר, וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ. וְנוֹהֲגִים לוֹמַר "יְקוּם פּוּרְקָן". וְאֵין בְּכָל זֶה מִשּׁוּם אִסּוּר תְּחִנָּה בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין זוֹ תְּחִנָּה אֶלָּא בְּרָכָה.

גַּם נוֹהֲגִים לוֹמַר "אַב הָרַחֲמִים". וּבְכָל יוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ "צִדְקָתְךָ־וְצִדְקָתְךָ־צִדְקָתְךָ" — אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ, וְאֵין מַזְכִּירִים נְשָׁמוֹת. וְכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ חֲתֻנָּה אוֹ מִילָה.

וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ כְּשֶׁמְּבָרְכִין הַחֹדֶשׁ, וְאֵין מַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּקְבַּר בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ.

וּבִימֵי הַסְּפִירָה, כְּשֶׁמְּבָרְכִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר וְסִיוָן — אוֹמְרִים "אַב הָרַחֲמִים", מִפְּנֵי הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בַּיָּמִים הָהֵם. וְאַף אִם אֵרַע מִילָה בְּשַׁבָּתוֹת הָהֵם — אוֹמְרִים אוֹתוֹ. אֲבָל אִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁבָּתוֹת הָהֵם — אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ. וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה הוֹלְכִים אַחַר הַמִּנְהָג:

קונטרס אחרון — אות א' (יש ללחוץ לפתיחה)

קונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית העמוד.

קונטרס אחרון, אות א

כמשפט כו'. המג"א עצמו חזר בו בסימן של"ד סקי"ח שמסיים שם דאין קורין אפילו בזמן הזה כשכתובין בסם וסיקרא, וזהו דלא כריא"ז שבשלטי גיבורים דסבירא ליה כתחלת דברי התוס', אבל במסקנא לא קאי הכי בתוס' אלא אף בשאר ספרים בעינן ספר ודיו לקרות בו עכ"פ בזמניהם, וכן כתב המג"א עצמו שם בתחלת דבריו לענין דיו, והוא הדין לענין ספר כמבואר בתוס'. ועיין שם במג"א דלפי מה שכתב שם בתחלת דבריו לפי דעת המרדכי ורמב"ם וטור דמודה רב הונא כו', אם כן אין ראיה כלל מהרי"ף דסבירא ליה כריא"ז, דאף למסקנת התוספות אתי שפיר כמו להרמב"ם שכתב כהרי"ף, וכן הוא בספר התרומה ושאר פוסקים כמו שכתב הש"ך.

ואף דהאידנא אין נפקא מינה מזה לענין ספרים עצמם, מכל מקום נפקא מינה לענין הפטרות, דלפי מה שכתב המג"א כאן הוא עזר כנגדו, דכיון שהספרים בזול ליתסר להדפיס הפטרות בלבדם. ולפי מ"ש אתי שפיר. ולא דמי לסם וסיקרא דאסור אף האידנא, משום דיש בהם ריעותא וזלזול לתורה שנמחקין מהר שאינן מתקיימים כדאיתא בגמרא וכן כתב הרמב"ם פכ"ג, אבל לענין פרשיות פרשיות אין להקפיד, דאף כשהיא כולה כתובה בקונטרסים, דכיון שכבר פקע ממנה עיקר קדושתה להיות כתובה על הספר בגלילה אלא קדושתה היא משום עת לעשות שוב אין להקפיד על פרשיות פרשיות, שלא הקפידו על זה אלא בעיקר קדושתה. והוא הדין אף בימיהם היו יכולים לכתוב ההפטרה אף על הנייר, כדמשמע בט"ז כאן דכיון שכבר פקע עיקר קדושתה להיות ספר שלם אלא משום עת לעשות שוב אין להקפיד על הקלף, שגם הנייר הוא מתקיים כדתנן פ"ב דגיטין עיין תוס' מדלא בעי ריש גלותא על הנייר. ואיך שיהיה, עכ"פ בזמן הזה ההיתר ברור אפילו לכתוב מהאי טעמא, וכן משמע באליה זוטא בשם התוס' יו"ט.

וכל זה לענין אם ניתן לכתוב ולהדפיס. אבל מחמת קריאת ההפטרה בלבדה, אין צריך לעת לעשות, אלא שאין מקפידין בה כלל על ספר, כמו שכתב הרשב"א. וכן משמע בגמרא דרבה ורב יוסף איצטריכו לטעמא דלא ניתן לכתוב ולא סגי להו בטעמא דמיחסר במילתיה כדלעיל בספר תורה, ועל כרחך אינהו בצבור מיירי מדנקטו שבת, אלא ודאי שאין מקפידין בהפטרה על ספר כמו שכתב הרשב"א. ובלאו הכי נמי דוחק לומר דמשום עת לעשות יברכו עליה, דהא ברכות אינן מעכבות ומה גם אותן שלא הוזכרו בתלמוד:

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים רפ״ד.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים הייחודיים של הרב בסימן זה

ייחודיות שמבדילה את אדמו״ר הזקן בסימן רפ״ד. כל חידוש הולך לפי המבנה: עמדה קלאסית → חידוש הרב → השלכה מעשית.

חידוש א — כ״א פסוקים כמבנה (רפ״ד:א-ג)

המינימום משקף את מבנה ז' העולים

עמדה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: כ״א פסוקים = ז × ג (כל עולה × ג' פסוקים מינימום). זוהי קוהרנטיות מבנית עם קריאת התורה.

השלכה מעשית: כלי עזר למפטיר: לוודא שההפטרה מגיעה לכ״א פסוקים.

3 · דברי הרבי

שיחות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי בנושאי סימן רפ״ד

⚠ הערה כנה על סימן זה: סימן רפ״ד מצוטט בכמה שיחות ואגרות קודש של הרבי בנושא. הנה הציטוטים העיקריים שזוהו.
מקורנושאקשר לסימן רפ״ד
ליקוטי שיחות — שיחות שונות בנושא יישום שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רפ״ד הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רפ״ד ומנסח את היישום המודרני.
אגרות קודש — תשובות במקרים מעשיים מקרים מעשיים הקשורים לסימן תשובות הרבי לחסידים על שאלות מעשיות הנכללות בסימן זה.

⚠ בדיקה: ההפניות שלעיל הן סימני מחקר לבדיקה מול הכרכים הפיזיים של מהדורת קה״ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נותר שערי הלכה ומנהג.

4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

הנהגה למעשה לפי חב״ד

נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רפ״ד, ברגישות חב״דית.

לחסיד חב״ד — סימן רפ״ד

  • ① הפטרה במינימום כ״א פסוקים. חידוש א' של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ד:א-ג.
  • ② ברכה אחת לפני, ארבע אחרי. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ד:ד-ז.
  • ③ המפטיר קורא בהגייה ברורה. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ד:ח-יא.
  • ④ הפטרות מיוחדות: להכיר את הלוח. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ד:יב-יד.

⚠ סעיף זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב״ד. לכל שאלה מעשית: לפנות לרב.