מדוע רמה 4 מוקדשת לאדמו״ר הזקן? השולחן ערוך של אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי וכולל. ייחודיותו: שילוב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות התורה, ופוסק בקפדנות תלמודית ייחודית.
עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ עבור סימן רצ״ג את הטקסט המלא של הרב, חידושיו, ודברי הרבי.
שלחן ערוך הרב — סימן רצ״ג
הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן
סימן רצ״ג — דִּין עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — וּבוֹ ד סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שבספריא. 4 סעיפים + 1 ערך קונטרס אחרון.
סעיף א דִּין עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבוֹ ד' סְעִיפִים: נוֹהֲגִים שֶׁמְּאַחֲרִים תְּפִלַּת עַרְבִית…
דִּין עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
נוֹהֲגִים שֶׁמְּאַחֲרִים תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל עִקַּר יְצִיאַת הַשַּׁבָּת הוּא מִשְּׁעַת צֵאת ג' כּוֹכָבִים קְטַנִּים, שֶׁאֵין אָנוּ בְּקִיאִים בְּבֵינוֹנִים,
וּמִיָּד שֶׁיָּצְאוּ ג' כּוֹכָבִים קְטַנִּים הָיָה מֻתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּהְיוּ ג' כּוֹכָבִים עוֹמְדִים רְצוּפִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא מְפֻזָּרִים, שֶׁזֶּהוּ הַשִּׁעוּר שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ בִּיצִיאַת הַשַּׁבָּת.
אֲבָל מִיָּד שֶׁנִּרְאִים ג' כּוֹכָבִים רְצוּפִים מֻתָּר לְהַבְדִּיל וְלַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית.
וְאִם הוּא יוֹם הַמְּעֻנָּן — יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּצֵא הַסָּפֵק מִלִּבּוֹ:
סעיף ב מִי שֶׁהוּא אָנוּס שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס בַּלַּיְלָה, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ…
מִי שֶׁהוּא אָנוּס שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס בַּלַּיְלָה, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ לִדְבַר מִצְוָה וְהוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם עַד סוֹף הַתְּחוּם וְיוֹשֵׁב שָׁם עַד שֶׁחָשֵׁכָה, וּמִיָּד שֶׁחָשֵׁכָה הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ — יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית וּלְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס בְּבֵיתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, וּבִלְבָד שֶׁיְּהֵא מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה.
וְלֹא יְבָרֵךְ עַל הַנֵּר מִבְּעוֹד יוֹם, אֶלָּא יַבְדִּיל בְּלֹא נֵר. וּבַעֲשִׂיַּת מְלָאכָה אָסוּר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים רְצוּפִים אַף עַל פִּי שֶׁהִבְדִּיל.
וְכֵן קְרִיאַת שְׁמַע צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹת בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּמַה שֶּׁקָּרָא מִבְּעוֹד יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁבְּהַבְדָּלָה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַבְדִּיל אַף אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ כּוֹס בַּדֶּרֶךְ.
וְאִם הוּא רוֹצֶה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י״ח בִּלְבַדָּהּ מִבְּעוֹד יוֹם בְּלֹא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, וּכְשֶׁתֶּחְשַׁךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּבִרְכוֹתֶיהָ. וְאַף שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה — אֵין לָחוּשׁ, הוֹאִיל וּמִתְכַּוֵּן לִדְבַר מִצְוָה:
סעיף ג יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף שֶׁחֲכָמִים הִתִּירוּ לְאָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן — טוֹב לְאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה…
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף שֶׁחֲכָמִים הִתִּירוּ לְאָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן — טוֹב לְאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָבָר הַתָּמוּהַּ לָרַבִּים:
סעיף ד (הָיוּ) נוֹהֲגִים לוֹמַר "וְהוּא רַחוּם" וּ"בָרְכוּ" בְּמֶשֶׁךְ גָּדוֹל וּבַאֲרִיכוּת נֹעַם, כְּדֵי לְהוֹסִיף…
(הָיוּ) נוֹהֲגִים לוֹמַר "וְהוּא רַחוּם" וּ"בָרְכוּ" בְּמֶשֶׁךְ גָּדוֹל וּבַאֲרִיכוּת נֹעַם, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ:
קונטרס אחרון — 1 ערך (להרחבה)
קונטרס אחרון הוא נספח הפלפול של אדמו״ר הזקן.
קונטרס אחרון, אות א
וכן ק״ש וכו'. עיין סי' רס״ז מבואר בב״י דאף הנוהגין כרבנן יכולים ג״כ לברך ברכת ק״ש מערב שבת מבעוד יום. וכן דעת המג״א שם, אלא שאוסר לאכול סמוך לצאת הכוכבים. וצריך לומר הטעם כמ״ש הר״ר יונה ריש פ״ק דברכות דזמן ברכות קריאת שמע הוא בזמן תפלת ערבית. ואף שכתב כן לרבנן ולאחר שקיעת החמה, ר״ל תחילת שקיעה, וכפי שיטתו בריש פ״ד, מכל מקום הוא הדין לדידן אליבא דר' יהודה מפלג המנחה ולמעלה. ובהשכיבנו לא תירץ הר״ר יונה שם כלום. וצ״ל דלא דמי לקודם צאת הכוכבים שכבר עבר זמן השכיבה לרוב העולם איך (כאן חסר) סי' רל״ה. וכ״ש לדידן שהציבור נוהגין לגמרי כר״ת, שטוב ליחיד לסמוך גאולה לתפלה בזמן קריאת שמע של הציבור כמ״ש הדרכי משה. ודברי המג״א צ״ע:
חידושים מיוחדים של הרב
החידושים הייחודיים של הרב על סימן זה
ייחודיות המאפיינת את אדמו״ר הזקן בסימן רצ״ג.
חידוש א — תוספת מוצאי שבת (רצ״ג:א-ב)
להאריך את השבת ביציאתה
שיטה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: התוספת חלה לא רק בכניסה אלא גם ביציאה. לאחר ערבית מאריך את הקודש.
נפקא מינא מעשית: כלי לחסיד: לא למהר במוצאי שבת.
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על נושאי סימן רצ״ג
הרבי — להמתין לשלושה כוכבים קטנים למוצאי שבת. לעניין צאת הכוכבים המסיים את השבת, הרבי מציין שממתינים מספק להופעת שלושה כוכבים קטנים, משום שאיננו בקיאים די הצורך בזיהוי כוכבים "בינוניים" — בדיוק עניין הסימן רצ״ג (תפילת ערבית ומוצאי שבת). (אגרות קודש חלק ט', מכתב 2675.)
מלבד המקור המאומת לעיל, אנו מייחסים לרבי אך ורק מקורות ראשוניים הניתנים לאימות (מכתב, שיחה או פסק מזוהה, עם קישור); לא ניתן היה לאמת מול Sefaria או Chabad.org דבר מקור נוסף של הרבי המתייחס ישירות לסימן זה.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה המעשית של חב״ד
נקודות הנהגה הנובעות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רצ״ג, ברגישות חב"דית.
לחסיד חב״ד — סימן רצ״ג
- ① לאחר ערבית של מוצאי שבת (כוכבים נראים היטב). מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רצ״ג:א-ב.
- ② להוסיף "אתה חוננתנו" בברכה רביעית. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רצ״ג:ג-ד.
⚠ לכל שאלה ממשית: לפנות לרב שלך.