אורח חיים רצ״ד · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן רצ״ד

שיטת אדמו״ר הזקן בז' הסעיפים המקודדים את דיני ההבדלה בעמידה של ערבית מוצאי שבת: מבנה הברכה, שכחה, הבדל בין הבדלה בתפילה להבדלה על היין.

מדוע רמה 4 ייחודית לאדמו״ר הזקן? השולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שכתבו אדמו״ר הזקן. ייחודו: משלב הלכה + טעמי המצוות + מימד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בחומרה תלמודית ייחודית.

בחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מרכז לסימן רצ״ד את לשון הרב במלואה, את חידושיו, ואת דברי הרבי המבארים את הנושא.

→ לקרוא את ההקדמה הכללית על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן רצ״ד

לשון שולחן ערוך הרב במלואה

סימן רצ״ד — דִּין הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה — וּבוֹ ז סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שהובאה בספריא. ז' סעיפים + 0 ערכים של קונטרס אחרון.

סעיף א דִּין הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה וּבוֹ ז' סְעִיפִים: כְּשֶׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל…

דִּין הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה וּבוֹ ז' סְעִיפִים:

כְּשֶׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל נֻסַּח הַבְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת וְקִדּוּשִׁים וְהַבְדָּלוֹת — תִּקְּנוּ הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה בִּלְבַדָּה וְלֹא עַל הַכּוֹס, לְפִי שֶׁכְּשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה הָיוּ דְחוּקִים בַּעֲנִיּוּת וְלֹא הָיָה סִפֵּק בְּיַד כֻּלָּם לִקְנוֹת יַיִן לְהַבְדָּלָה.

וְתִקְּנוּהָ בְּבִרְכַּת "חוֹנֵן הַדָּעַת", מִפְּנֵי שֶׁהַהַבְדָּלָה שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל חָכְמָה הִיא לוֹ, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בְּבִרְכַּת חָכְמָה. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לִתְבּוֹעַ צְרָכָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶם הַבְדָּלָה כְּמוֹ שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ קֹדֶם שְׁאֵלַת צְרָכָיו שֶׁבִּבְרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת:

סעיף ב וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶעֱשִׁירוּ יִשְׂרָאֵל קְבָעוּהָ חֲכָמִים עַל הַכּוֹס, וּכְשֶׁחָזְרוּ וְהֶעֱנוּ חָזְרוּ…

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶעֱשִׁירוּ יִשְׂרָאֵל קְבָעוּהָ חֲכָמִים עַל הַכּוֹס, וּכְשֶׁחָזְרוּ וְהֶעֱנוּ חָזְרוּ חֲכָמִים וּקְבָעוּהָ בִּתְפִלָּה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הַהַבְדָּלָה מִטַּלְטֶלֶת תָּדִיר עַל יְדֵי עֹשֶׁר וְעֹנִי מִתְּפִלָּה לְכוֹס וּמִכּוֹס לִתְפִלָּה — הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁלְּעוֹלָם צָרִיךְ כָּל אָדָם הַמַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה לְהַבְדִּיל גַּם עַל הַכּוֹס אִם יוּכַל לִמְצוֹא.

וְצָרִיךְ לְחַזֵּר אַחֲרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַזְּרִים עַל שְׁאָר כָּל מִצְוֹת שֶׁהֵן חוֹבַת הַגּוּף, אֶלָּא אִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצוֹא — אֲזַי יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּהַבְדָּלָה שֶׁבִּתְפִלָּה.

וְרַשַּׁאי לֶאֱכוֹל אִם אֵינוֹ מְצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כּוֹס לְמָחָר בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אַף שֶׁמְּצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ — אֵין צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אֶלָּא רַשַּׁאי לֶאֱכוֹל מִיָּד, שֶׁכְּבָר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּהַבְדָּלָה שֶׁבִּתְפִלָּה.

(וְאִם מְצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְמָחָר בְּיוֹם — יִתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ״ו).

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַמַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס קֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר הַהַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה, שֶׁהֲרֵי עִקַּר תַּקָּנַת הַהַבְדָּלָה (הָיָה בִּתְפִלָּה) שֶׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה הָיְתָה לְהַזְכִּירָהּ בִּתְפִלָּה.

וְכֵן מִי שֶׁשָּׁכַח אוֹ נֶאֱנַס וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּמִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית שְׁתַּיִם — צָרִיךְ לְהַזְכִּיר הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה שְׁנִיָּה שֶׁהִיא לְתַשְׁלוּמִין, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִבְדִּיל עַל הַכּוֹס בַּלַּיְלָה, לְפִי שֶׁהַהַבְדָּלָה שֶׁבִּתְפִלָּה הִיא עִקַּר הַתַּקָּנָה:

סעיף ג אִם טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת — מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא יַחֲזוֹר בִּשְׁבִיל…

אִם טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת — מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא יַחֲזוֹר בִּשְׁבִיל הַהַבְדָּלָה, הוֹאִיל וְצָרִיךְ עֲדַיִן לְאָמְרָהּ עַל הַכּוֹס וְיִהְיֶה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. רַק שֶׁיִּזָּהֵר מִלַּעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אוֹ יֹאמַר אַחַר תְּפִלָּה "הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל" בְּלֹא בְרָכָה וְיַעֲשֶׂה מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ״ט.

וְאִם שָׁכַח (וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּאִסּוּר, אוֹ) טָעַם מְאוּמָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהַבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם עַל הַכּוֹס, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בַּהַבְדָּלָה שֶׁעַל הַכּוֹס בִּלְבַדָּהּ, הוֹאִיל וְאֵינָהּ כְּהֹגֶן, שֶׁטָּעַם (אוֹ עָשָׂה מְלָאכָה) קֹדֶם לָהּ:

סעיף ד אִם טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה וְאֵין לוֹ כּוֹס בַּלַּיְלָה וְסָבוּר שֶׁאַף לְמָחָר לֹא…

אִם טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה וְאֵין לוֹ כּוֹס בַּלַּיְלָה וְסָבוּר שֶׁאַף לְמָחָר לֹא יִהְיֶה לוֹ — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל מִיָּד וּלְהַזְכִּיר הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם מִן הַסְּתָם אֵין דַּעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת כָּל כָּךְ, וְאִם יִטְעוֹם מְאוּמָה אֵינוֹ — יוֹצֵא בַּהַבְדָּלָה שֶׁעַל הַכּוֹס בִּלְבַדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר (בִּסְעִיף ג'):

סעיף ה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּזְכַּר אַחַר סִיּוּם תְּפִלָּתוֹ, וְאָז צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ…

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּזְכַּר אַחַר סִיּוּם תְּפִלָּתוֹ, וְאָז צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה אִם כְּבָר עָקַר רַגְלָיו, אוֹ שֶׁכְּבָר סִיֵּם הַתַּחֲנוּנִים שֶׁרָגִיל לוֹמַר לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קי״ז, אוֹ אֲפִלּוּ אִם נִזְכַּר בְּאֶמְצַע תְּפִלָּתוֹ אֶלָּא שֶׁכְּבָר סִיֵּם בִּרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", וְאָז צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ בִּרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן".

אֲבָל אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם בִּרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" — יֹאמְרֶנָּה בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כְּמוֹ מִי שֶׁשָּׁכַח שְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים שֶׁאוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

וְאַף שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לִשְׁאֵלָה שֶׁהִיא תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, וְיֵשׁ לָהּ עִנְיָן בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", שֶׁהִיא גַּם כֵּן תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַבְדָּלָה אֵין לָהּ עִנְיָן כְּלָל לְ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", וְדִבְרֵיהֶם עִקָּר, וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹס, אוֹ שֶׁמְּצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כּוֹס לְמָחָר, אַף שֶׁנִּזְכַּר קֹדֶם "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" — לֹא יֹאמְרֶנָּה בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", מִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה כְּלָל לְכוֹס לְמָחָר וְיִצְטָרֵךְ לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל — יֵשׁ לוֹ לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא רִאשׁוֹנָה לְאָמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", וְלֹא לַחֲזוֹר לְבִרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן", שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לִסְפֵק בְּרָכוֹת שֶׁאֵינָם צְרִיכִים:

סעיף ו תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, אִם טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בִּתְפִלַּת…

תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, אִם טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בִּתְפִלַּת עַרְבִית — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר. וְאַף אִם נִזְכַּר קֹדֶם "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" — אַל יֹאמְרֶנָּה בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", הוֹאִיל וְיֹאמְרֶנָּה עֲדַיִן עַל הַכּוֹס בְּמוֹצָאֵי ט' בְּאָב וְיִהְיֶה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא יִטְעוֹם מְאוּמָה קֹדֶם מוֹצָאֵי ט' בְּאָב:

סעיף ז בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁכַח לְהַזְכִּיר הַבְדָּלָה, אַף אִם נִזְכַּר מִיָּד…

בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁכַח לְהַזְכִּיר הַבְדָּלָה, אַף אִם נִזְכַּר מִיָּד שֶׁהִזְכִּיר הַשֵּׁם שֶׁבְּסִיּוּם בִּרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן", אוֹ מִיָּד שֶׁסִּיֵּם בְּרָכָה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָתַח עֲדַיִן בִּבְרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ — לֹא יַחֲזוֹר לְרֹאשׁ בִּרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן" אַף אִם רוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ, שֶׁאָסוּר לְבָרֵךְ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה. וְאַף אִם רוֹצֶה לוֹמַר "אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ" בְּלֹא חֲתִימָה — אֵינוֹ רַשַּׁאי, מִשּׁוּם הֶפְסֵק בִּתְפִלָּה. וְכֵן הַדִּין בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה.

אֲבָל אִם סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ וְרוֹצֶה לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל מֵרֹאשׁ הַתְּפִלָּה בְּתוֹרַת נְדָבָה — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ק״ז.

וְאִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁהִזְכִּיר הַשֵּׁם שֶׁבְּסִיּוּם בִּרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן" — יַתְחִיל מִיָּד "אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ", וְיִגְמוֹר מִשָּׁם עַל הַסֵּדֶר: "וְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ וְכוּ', בָּרוּךְ אַתָּה ה' וְכוּ'":

קונטרס אחרון — 0 ערכים (לחץ להרחבה)

הקונטרס אחרון הוא נספח הפלפול של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית העמוד.

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים רצ״ד.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

חידושיו הייחודיים של הרב על סימן זה

מקוריות המאפיינת את אדמו״ר הזקן בסימן רצ״ד. כל חידוש בנוי לפי המבנה: שיטה קלאסית ← חידוש הרב ← תוצאה מעשית.

חידוש א — הבדלה בתפילה/יין (רצ״ד:4-7)

שתי הבדלות משלימות

שיטה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבאר: ההבדלה בתפילה וההבדלה על היין הן שתי הבדלות שונות אך משלימות. כשלון אחת אינו מבטל את חובת השנייה.

תוצאה מעשית: כלי: אם שכח בתפילה, להבדיל על היין לפני שיאכל.

3 · דברי הרבי

שיחות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי על נושאי סימן רצ״ד

אין הפניה מאומתת נכון לעכשיו.
אנו מייחסים לרבי אך ורק מקורות ראשוניים הניתנים לאימות (מכתב, שיחה או פסק מזוהה, עם קישור). בשלב זה לא ניתן היה לאמת מול Sefaria או Chabad.org דבר מקור של הרבי המתייחס ישירות לסימן זה — מוטב שלא להציג דבר מאשר הפניה לא מאומתת.
כיוון חיפוש מועדף לפסקי הרבי לפי סימן: שערי הלכה ומנהג (מהדורת קה״ת). כל הפניה שתאומת תתווסף עם קישורה.
4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

ההנהגה למעשה לפי חב״ד

נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך הרב סימן רצ״ד, ברגישות חב״ד.

לחסיד חב״ד — סימן רצ״ד

  • ① "אתה חוננתנו" בברכה הרביעית של העמידה. מקור: שולחן ערוך הרב רצ״ד:1-3.
  • ② אם שכח לאחר סיום העמידה: אינו חוזר, מבדיל על היין. מקור: שולחן ערוך הרב רצ״ד:4-7.

⚠ מדור זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב״ד. בכל שאלה מעשית: להתייעץ עם הרב שלך.