דעת · רמה 4 — דעת הרב

דעת הרב

שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן רצ״ט

שיטת אדמו״ר הזקן בכ״א הסעיפים המקודדים את האיסורים שקודם הבדלה במוצאי שבת — לא לאכול, לא לשתות (חוץ ממים), ולא לעשות מלאכה. מסגרת רעיונית: השבת אינה מסתיימת עד שמסמנים את ההבדלה במעשה.

למה רמה 4 מיוחדת לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — זהו שולחן ערוך עצמאי ושלם שכתב אדמו״ר הזקן בעצמו. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + הפנימיות בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית נדירה.

עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. דף זה מאסף, עבור סימן רצ״ט, את כל הטקסט של הרב, את חידושיו, ואת דברי הרבי המאירים את הנושא.

← לקרוא את ההקדמה הכללית על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן רצ״ט

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)

סימן רצ״ט — שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל — וּבוֹ כ״א סְעִיפִים
מקור: הוצאת קה״ת, כפי שמופיע בספריא. כ״א סעיפים + 4 ערכים מקונטרס אחרון.

סעיף א שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל וּבוֹ כ"א סְעִיפִים:…

שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל וּבוֹ כ"א סְעִיפִים:

אָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכוֹל שׁוּם דָּבָר, אוֹ לִשְׁתּוֹת שׁוּם מַשְׁקֶה, חוּץ מִמַּיִם, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְדִּיל כְּבָר בִּתְפִלָּה. וַאֲפִלּוּ לִטְעוֹם מְעַט אָסוּר, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"א:

סעיף ב וַאֲפִלּוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה מִבְּעוֹד יוֹם — צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּשֶׁמַּגִּיעַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,…

וַאֲפִלּוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה מִבְּעוֹד יוֹם — צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּשֶׁמַּגִּיעַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁהוּא סְפֵק לַיְלָה.

אֲבָל אִם הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל מִבְּעוֹד יוֹם — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ מִשְּׁתִיָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ וַדַּאי לַיְלָה, וְרַשַּׁאי לְהַמְשִׁיךְ בִּסְעֻדָּתוֹ כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה תּוֹךְ הַלַּיְלָה, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בְּהֶתֵּר.

אֲבָל אִם שָׁכַח וְהִתְחִיל הַסְּעֻדָּה בְּאִסּוּר, דְּהַיְנוּ מִבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאֵילַךְ — צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר.

וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ לְהַתְחִיל בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, בֵּין לֶאֱכוֹל בֵּין לִשְׁתּוֹת, וְאֵין אִסּוּר אֶלָּא בְּוַדַּאי לַיְלָה, שֶׁאָז הוּא זְמַן הָרָאוּי לְהַבְדָּלָה.

וְכֵן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּסְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁמַּתְחִילִין בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמְכוּ. אֲבָל הָעִקָּר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, כְּשֶׁמַּגִּיעַ וַדַּאי לַיְלָה — צָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהַפְסִיק אִם הָיָה קָבוּעַ לִשְׁתִיָּה בִּלְבָד מִבְּעוֹד יוֹם. וַאֲפִלּוּ מֵאֲכִילָה אִם שָׁכַח וְהִתְחִיל בְּוַדַּאי לַיְלָה — צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר.

וְאִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ "הַמּוֹצִיא" קֹדֶם שֶׁטָּעַם פְּרוּסַת "הַמּוֹצִיא" — יִטְעָמֶנָּה מִיָּד, וְאַחַר כָּךְ יַבְדִּיל, שֶׁאִם יַבְדִּיל מִתְּחִלָּה — תְּהֵא בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לְבַטָּלָה, שֶׁאַחַר כָּךְ יִצְטָרֵךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא", כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק כָּל כָּךְ בֵּין בְּרָכָה לִטְעִימָה:

סעיף ג הָיוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים מִבְּעוֹד יוֹם וְאַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה קָבְעוּ לִשְׁתִיָּה — אֵין צָרִיךְ…

הָיוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים מִבְּעוֹד יוֹם וְאַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה קָבְעוּ לִשְׁתִיָּה — אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, שֶׁהַכֹּל נֶחְשָׁב לִסְעֻדָּה אַחַת כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

וַאֲפִלּוּ אָמְרוּ זֶה לָזֶה "בֹּאוּ וְנַבְדִּיל" וְחָזְרוּ וְנִמְלְכוּ לִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכוֹל — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים לִשְׁתּוֹת וְלֶאֱכוֹל, וְאֵינָם צְרִיכִין לְהַפְסִיק מֵחֲמַת שֶׁגָּמְרוּ בְּדַעְתָּם וְאָמְרוּ לְהַבְדִּיל, וְגַם אֵינָם צְרִיכִין לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁנִּמְלְכוּ לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּילוּ, לְפִי שֶׁלֹּא הִסִּיחוּ דַעְתָּם לְגַמְרֵי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עַד שֶׁיַּבְדִּילוּ עַל יְדֵי אֲמִירָה זוֹ שֶׁאָמְרוּ לְהַבְדִּיל מִיָּד, כֵּיוָן שֶׁיְּכוֹלִים עֲדַיִן לַחֲזוֹר בָּהֶם וְלֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת מִיָּד קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּילוּ:

סעיף ד הַמַּפְסִיק לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס בְּאֶמְצַע שְׁתִיָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה קָבוּעַ לִשְׁתִיָּה…

הַמַּפְסִיק לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס בְּאֶמְצַע שְׁתִיָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה קָבוּעַ לִשְׁתִיָּה בִּלְבָד שֶׁהוּא חַיָּב לְהַפְסִיק וּלְהַבְדִּיל כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְאָסוּר לוֹ מֵעַתָּה לִשְׁתּוֹת עוֹד עַד שֶׁיַּבְדִּיל — אַף עַל פִּי כֵן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה, שֶׁנִּפְטַר בְּבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁבֵּרַךְ עַל שְׁתִיָּה הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּינְתַיִם הָיָה שְׁעַת אִסּוּר, דְּהַיְנוּ מִשֶּׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה עַד שֶׁהִבְדִּיל.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מַפְסִיק בְּאֶמְצַע אֲכִילָתוֹ וּמַבְדִּיל עַל הַיַּיִן, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" אִם כְּבָר בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה אוֹ שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעֻדָּה.

וְאִם הוּא מַבְדִּיל עַל הַשֵּׁכָר — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל" בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בֵרַךְ עֲדַיִן "שֶׁהַכֹּל" לֹא בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה וְלֹא לִפְנֵי הַסְּעֻדָּה, שֶׁבִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" פּוֹטֶרֶת אֶת הַשֵּׁכָר שֶׁל הַבְדָּלָה, כְּמוֹ שֶׁפּוֹטֶרֶת שְׁאָר שֵׁכָר שֶׁשּׁוֹתִין בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה.

וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל כָּל זֶה, לָכֵן טוֹב לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לֹא עַל הַשֵּׁכָר, וְלֹא עַל הַיַּיִן אִם כְּבָר בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל יַיִן. וְאִם הוּא רוֹצֶה לְהַבְדִּיל, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה קָבוּעַ אֶלָּא לִשְׁתִיָּה בִּלְבָד, שֶׁהוּא חַיָּב לְהַפְסִיק וּלְהַבְדִּיל — לֹא יְבָרֵךְ עַל כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה, כְּדֵעָה א' שֶׁהִיא עִקָּר:

סעיף ה אִם הִתְפַּלֵּל תּוֹךְ הַסְּעֻדָּה — חָל עָלָיו חוֹבַת הַבְדָּלָה, וְאָסוּר לוֹ לַחֲזוֹר לִסְעֻדָּתוֹ עַד…

אִם הִתְפַּלֵּל תּוֹךְ הַסְּעֻדָּה — חָל עָלָיו חוֹבַת הַבְדָּלָה, וְאָסוּר לוֹ לַחֲזוֹר לִסְעֻדָּתוֹ עַד שֶׁיַּבְדִּיל מִתְּחִלָּה עַל הַכּוֹס. וַאֲפִלּוּ הִקְדִּים לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם — חָל עָלָיו חוֹבַת הַבְדָּלָה מִיָּד, וְאָסוּר לוֹ לִטְעוֹם כְּלוּם, חוּץ מִמַּיִם, עַד שֶׁיַּבְדִּיל:

סעיף ו כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִסְּעֻדָּתוֹ וּלְהַבְדִּיל קֹדֶם…

כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִסְּעֻדָּתוֹ וּלְהַבְדִּיל קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — יֵשׁ לוֹ לִשְׁתּוֹת גַּם כֵּן מִכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִבְדִּיל עֲדַיִן, לְפִי שֶׁכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא גַם כֵּן מִכְּלַל הַסְּעֻדָּה לְמִי שֶׁנִּזְהָר לְעוֹלָם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס. אֲבָל מִי שֶׁמְּבָרֵךְ לִפְעָמִים בְּלֹא כוֹס לְפִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הָאוֹמְרִים שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס — אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת עַתָּה מִכּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם הַבְדָּלָה:

סעיף ז בֵּין מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ וּבֵין מִי שֶׁאָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ קֹדֶם הַבְדָּלָה…

בֵּין מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ וּבֵין מִי שֶׁאָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ קֹדֶם הַבְדָּלָה — אֵינוֹ יָכוֹל גַּם לְהַבְדִּיל עָלָיו מִיָּד קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יַבְדִּיל עַל כּוֹס יַיִן אַחֵר אִם יֵשׁ לוֹ, לְפִי שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהַבְדָּלָה הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֵין אוֹמְרִים ב' קְדֻשּׁוֹת עַל כּוֹס יַיִן אֶחָד כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְאָמְרָן עַל ב' כּוֹסוֹת, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.

אֲבָל אִם אֵין לוֹ עוֹד יַיִן לְכוֹס הַבְדָּלָה — צָרִיךְ לְהַבְדִּיל עָלָיו מִיָּד קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְלֹא יְאַחֵר הַהַבְדָּלָה עִם הַשְּׁתִיָּה לְאַחַר זְמַן, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְהָאוֹמְרִים שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס.

(וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַכְשָׁו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס, לְפִי שֶׁלְּדִבְרֵי הַכֹּל יֵשׁ עַל כָּל פָּנִים מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ גַם כֵּן לִשְׁתּוֹתוֹ מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חִיּוּב בַּדָּבָר, וְלָכֵן יֵשׁ לוֹ לְהַבְדִּיל מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס זֶה כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ מִיָּד.

וְאִם יֵשׁ לוֹ עוֹד יַיִן לְכוֹס הַבְדָּלָה — יֵשׁ לוֹ לְהַבְדִּיל מִיָּד עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן הַשֵּׁנִי, וְלֹא יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס הָרִאשׁוֹן שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶלָּא עַל כּוֹס שֵׁנִי שֶׁל הַבְדָּלָה, וּמִיָּד אַחַר שְׁתִיַּת כּוֹס הַבְדָּלָה — יִשְׁתֶּה גַם כֵּן כּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר):

סעיף ח עִקַּר מִצְוַת הַבְדָּלָה בַּלַּיְלָה. שָׁכַח אוֹ הֵזִיד וְלֹא הִבְדִּיל בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת — יַבְדִּיל…

עִקַּר מִצְוַת הַבְדָּלָה בַּלַּיְלָה. שָׁכַח אוֹ הֵזִיד וְלֹא הִבְדִּיל בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת — יַבְדִּיל לְמָחָר בַּיּוֹם. וְאָסוּר לוֹ אָז לִטְעוֹם מְאוּמָה, חוּץ מִמַּיִם, עַד שֶׁיַּבְדִּיל, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר בַּלַּיְלָה. שָׁכַח אוֹ הֵזִיד וְאָכַל קֹדֶם הַבְדָּלָה — צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד וּלְהַבְדִּיל, כְּמוֹ אִם הִתְחִיל לֶאֱכוֹל בַּלַּיְלָה.

וְאִם לֹא הִבְדִּיל לְמָחָר בְּיוֹם א' — יַבְדִּיל בְּיוֹם שֵׁנִי קֹדֶם שֶׁיִּטְעוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹם א', וְכֵן עַד סוֹף יוֹם ג'. אֲבָל מִשָּׁם וְאֵילַךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְדִּיל עוֹד, לְפִי שֶׁג' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ נִקְרָאִים יָמִים שֶׁאַחַר הַשַּׁבָּת, וַהֲרֵי הֵן בִּכְלַל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲבָל ג' יָמִים הָאַחֲרוֹנִים נִקְרָאִים יָמִים שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת הַבָּאָה, וְאֵין לָהֶם עִנְיָן לְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה:

סעיף ט כְּשֶׁמַּבְדִּיל בְּיוֹם רִאשׁוֹן אוֹ מִשָּׁם וְאֵילַךְ — לֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא בִּרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי…

כְּשֶׁמַּבְדִּיל בְּיוֹם רִאשׁוֹן אוֹ מִשָּׁם וְאֵילַךְ — לֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא בִּרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" וּבִרְכַּת הַהַבְדָּלָה, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עַל הָאוּר, שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הָאוּר אֶלָּא בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ עַל יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רח"צ. וְכֵן עַל הַבְּשָׂמִים לֹא הִצְרִיכוּ לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא סָמוּךְ לִיצִיאַת הַשַּׁבָּת, אֲבָל אַחַר כָּךְ אֵין לָהֶם עִנְיָן לְכוֹס הַהַבְדָּלָה, וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְהַפְסִיק בְּבִרְכָתָם בֵּין בִּרְכַּת הַיַּיִן לִשְׁתִיָּתוֹ:

סעיף י מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ג' יָמִים וְג' לֵילוֹת מִלֵּיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילַךְ — יִשְׁמַע הַבְדָּלָה…

מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ג' יָמִים וְג' לֵילוֹת מִלֵּיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילַךְ — יִשְׁמַע הַבְדָּלָה מֵאֲחֵרִים. וְאִם אֵין אֲחֵרִים אֶצְלוֹ — יָכוֹל לְהַבְדִּיל בְּשַׁבָּת מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה בְּלֹא בְּשָׂמִים וְנֵר וְלִשְׁתּוֹת מֵהַכּוֹס, וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּל הַתַּעֲנִית עָלָיו. וּבַלַּיְלָה יְבָרֵךְ עַל הַנֵּר וּבְשָׂמִים בְּלֹא כוֹס. וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית גַּם כֵּן מִבְּעוֹד יוֹם קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל, וּבִלְבָד שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ג.

אֲבָל מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ב' יָמִים בִּלְבָד — לֹא יַבְדִּיל בְּשַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי יוֹם ב':

סעיף יא וּמִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ב' יָמִים וּב' לֵילוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְחָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ג' — לֹא…

וּמִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ב' יָמִים וּב' לֵילוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְחָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ג' — לֹא יַמְתִּין מִלְּהַבְדִּיל עַד מוֹצָאֵי יוֹם ב' שֶׁהוּא לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְפִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹמַר יַקְהַ"ז עַל כּוֹס אֶחָד אוֹ עַל פַּת אֶחָד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תע"ג, וְיֵשׁ בְּזֶה אִסּוּר מִשּׁוּם שֶׁאֵין אוֹמְרִים ב' קְדֻשּׁוֹת עַל כּוֹס אֶחָד, שֶׁקִּדּוּשׁ יוֹם טוֹב הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵין לָהּ עִנְיָן לְהַבְדָּלַת מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁל חֹל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁמַּזְכִּירִין קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב גַּם בַּהַבְדָּלָה, שֶׁמַּבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ, הֲרֵי הַקִּדּוּשׁ וְהַהַבְדָּלָה כְּעִנְיָן אֶחָד, אֲבָל כַּאן שֶׁצָּרִיךְ לְהַבְדִּיל הַבְדָּלַת מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהִיא בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל — אֵין לָהּ עִנְיָן כְּלָל לְקִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם טוֹב, לְפִיכָךְ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר שְׁתֵּיהֶן עַל כּוֹס אֶחָד אוֹ עַל פַּת אֶחָד, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:

סעיף יב וְאִם אֵרַע שֶׁהִמְתִּין מִלְּהַבְדִּיל עַד לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה — יִשְׁמַע קִדּוּשׁ מֵאֲחֵרִים. וְלֹא…

וְאִם אֵרַע שֶׁהִמְתִּין מִלְּהַבְדִּיל עַד לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה — יִשְׁמַע קִדּוּשׁ מֵאֲחֵרִים. וְלֹא יִטְעוֹם פְּרוּסַת "הַמּוֹצִיא" עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְיִשְׁתֶּה, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לִטְעוֹם כְּלוּם קֹדֶם הַבְדָּלָה, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" וְיֹאכַל מִיָּד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה.

וְאַף אִם הָאֲחֵרִים קִדְּשׁוּ עַל פַּת וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ אַף מִבִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" — אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הוּא גַם כֵּן לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" לְעַצְמוֹ, הוֹאִיל וְהִפְסִיק בְּהַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס בֵּין שְׁמִיעָתוֹ בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לַאֲכִילָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיְּדֵי קִדּוּשׁ יָצָא בְּמַה שֶּׁטָּעֲמוּ הֵם מֵהַפַּת אַף שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא טָעַם, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן הֶפְסֵק בֵּין בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לָאֲכִילָה — אֵין טְעִימָתָם מוֹעֶלֶת לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קס"ז:

סעיף יג הַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן וְרוֹצֶה לִסְעוֹד מִיָּד, אִם בִּרְכַּת הַיַּיִן שֶׁל הַבְדָּלָה פּוֹטֶרֶת הַיַּיִן…

הַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן וְרוֹצֶה לִסְעוֹד מִיָּד, אִם בִּרְכַּת הַיַּיִן שֶׁל הַבְדָּלָה פּוֹטֶרֶת הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה — נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן קע"ד, וְשָׁם נִתְבָּאֵר אֵימָתַי צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל כּוֹס הַבְדָּלָה שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעֻדָּה, בֵּין שֶׁהוּא יַיִן בֵּין שֶׁהוּא שְׁאָר מַשְׁקִים, עַיֵּן שָׁם:

סעיף יד אִם רוֹצֶה לִסְעוֹד תֵּכֶף לְהַבְדָּלָה — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לֶחֶם לַשֻּׁלְחָן קֹדֶם…

אִם רוֹצֶה לִסְעוֹד תֵּכֶף לְהַבְדָּלָה — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לֶחֶם לַשֻּׁלְחָן קֹדֶם הַבְדָּלָה. וְאִם הֵבִיאוּ — צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ בְּמַפָּה עַד אַחַר הַהַבְדָּלָה, שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַפַּת בָּשְׁתּוֹ, שֶׁהֲרֵי מִן הַדִּין הָיָה צָרִיךְ לְהַקְדִּים בִּרְכַּת הַלֶּחֶם לְבִרְכַּת הַיַּיִן כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכוֹל מִיָּד, לְפִי שֶׁהוּא מֻקְדָּם לְיַיִן בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּפָּסוּק "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגוֹ'", אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּימוֹ, וַהֲרֵי זֶה בִּזָּיוֹן לוֹ, לָכֵן יֵשׁ לְכַסּוֹתוֹ.

אֲבָל אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִסְעוֹד מִיָּד — אֵינוֹ צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ:

סעיף טו אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא הַשַּׁבָּת וְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ — אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲפָצָיו קֹדֶם…

אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא הַשַּׁבָּת וְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ — אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲפָצָיו קֹדֶם שֶׁיְּלַוֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּבְדִּיל אוֹ עַל הַכּוֹס אוֹ בִּתְפִלָּה, וַאֲפִלּוּ חֲפָצִים הָאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

(אֲבָל אִסּוּרי דִּבְרֵי סוֹפְרִים הַתְּלוּיִים בְּדִבּוּר מֻתָּרִים, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסוֹף סִמָּן רס"ג, חוּץ מִבַּקָּשַׁת צְרָכָיו שֶׁאָסְרוּ קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ד).

וְכֵן יֵשׁ מַתִּירִין כָּל אִסּוּרֵי דִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁאֵין בָּהֶם סְרַךְ מְלָאכָה וְאֵינָן אֲסוּרִים מִשּׁוּם שְׁבוּת אֶלָּא מִשּׁוּם עוּבְדִין דְּחֹל. וְכֵן נוֹהֲגִים בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בסִמָּן תרכ"[ג]:

סעיף טז וְאִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ מְלָאכָה גְמוּרָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה אוֹ עַל הַכּוֹס — אוֹמֵר…

וְאִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ מְלָאכָה גְמוּרָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה אוֹ עַל הַכּוֹס — אוֹמֵר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל" בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת לְהֶכֵּר בְּעָלְמָא, לְלַוּוֹת הַמֶּלֶךְ, וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה.

אֲבָל אָסוּר לִטְעוֹם כְּלוּם אַף אִם הִבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם אָמַר "הַמַּבְדִּיל", עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס:

סעיף יז אִם חָל יוֹם טוֹב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הַמֻּתֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב קֹדֶם…

אִם חָל יוֹם טוֹב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הַמֻּתֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה — אוֹמֵר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ" בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת:

סעיף יח אוֹתָן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן מִתְפַּלְלוֹת עַרְבִית וְאֵינָן מַבְדִּילוֹת בִּתְפִלָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת —…

אוֹתָן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן מִתְפַּלְלוֹת עַרְבִית וְאֵינָן מַבְדִּילוֹת בִּתְפִלָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — יֵשׁ לְלַמְּדָן לוֹמַר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל" קֹדֶם עֲשִׂיַּת מְלָאכָה לִפְנֵי הַבְדָּלָה שֶׁעַל הַכּוֹס. וְאִם אֵינָן יוֹדְעוֹת לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל" — צְרִיכוֹת לִשְׁמוֹעַ מֵאֲחֵרִים.

וְאִם עוֹשׂוֹת קֹדֶם שְׁמִיעָתָן — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדָן, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת, כְּגוֹן כּוֹתֵב וְאוֹרֵג וַחֲטִיבַת עֵצִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, אֲבָל הַדְלָקַת הַנֵּר בְּעָלְמָא וְהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְטִלְטוּל ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין בָּהֶם טֹרַח כְּלָל — לֹא אָסְרוּ כְּלָל.

וְאַף שֶׁאֵין דִּבְרֵיהֶם עִקָּר (וְלֹא הֻתְּרוּ מְלָאכוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טֹרַח אֶלָּא לְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם אָמַר "הַמַּבְדִּיל" בְּלֹא בְרָכָה אָסוּר בִּמְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, עַל כָּל פָּנִים, בִּמְלָאכוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טֹרַח — מֻתָּר מִיָּד שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה, שֶׁהֲרֵי מַדְלִיקִים נֵר לְהַבְדָּלָה, אֲבָל קֹדֶם שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה — אֵין הֶתֵּר בְּשׁוּם מְלָאכָה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עַל כָּל פָּנִים, אִם לֹא אָמַר "הַמַּבְדִּיל"), מִכָּל מָקוֹם הַנָּשִׁים שֶׁנָּהֲגוּ כָּךְ — אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדָן.

אֲבָל אִם הֵן עוֹשׂוֹת מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת — צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדָן. וְלָכֵן יֵשׁ לִדְרוֹשׁ בָּרַבִּים שֶׁיְּלַמְּדוּ בְּנוֹתֵיהֶם לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל" בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, מִפְּנֵי שֶׁהַרְבֵּה מֵהֶן מַבְעִירוֹת עֵצִים וְאֵשׁ וּמְחַמְּמוֹת מַיִם, שֶׁהֵן מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת:

סעיף יט וְכָל זֶה לְעִנְיַן לִמְחוֹת בְּנָשִׁים שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל", אֲבָל הָאֲנָשִׁים…

וְכָל זֶה לְעִנְיַן לִמְחוֹת בְּנָשִׁים שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל", אֲבָל הָאֲנָשִׁים אֲסוּרִים אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל הַנֵּר וְכַיּוֹצֵא בָזֶה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּילוּ בִּתְפִלָּה אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ "הַמַּבְדִּיל".

וְכָל בַּעַל נֶפֶשׁ יַחְמִיר לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם סֵדֶר קְדֻשָּׁה שֶׁל הַצִּבּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם אָמַר "הַמַּבְדִּיל". וְכָל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה קֹדֶם סֵדֶר קְדֻשָּׁה — אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה.

אֲבָל טִלְטוּל הַנֵּר וְכַיּוֹצֵא בָזֶה — מֻתָּר מִיָּד אַחַר שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה אוֹ אָמַר "הַמַּבְדִּיל".

וְשַׁמַּשׁ הַכְּנֶסֶת רַשַּׁאי לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִיָּד אַחַר שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה (אוֹ שֶׁאָמַר "הַמַּבְדִּיל"), אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמְרוּ הַצִּבּוּר עֲדַיִן סֵדֶר קְדֻשָּׁה (כֵּיוָן שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ מִצְוָה). (וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַדְלִיק אַחַר שֶׁאָמְרוּ הַצִּבּוּר "בָּרְכוּ"):

סעיף כ קְצָת נוֹהֲגִים לִדְלוֹת מַיִם בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵהַבְּאֵרוֹת אוֹ מֵהַמַּעְיָנוֹת, לְפִי שֶׁאָמְרוּ…

קְצָת נוֹהֲגִים לִדְלוֹת מַיִם בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵהַבְּאֵרוֹת אוֹ מֵהַמַּעְיָנוֹת, לְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם שֶׁהִיא בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא הִיא מְחַזֶּרֶת בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת עַל כָּל הַבְּאֵרוֹת וְהַמַּעְיָנוֹת, וְכָל מִי שֶׁפּוֹגֶעַ בָּהּ וְשׁוֹתֶה מִמֵּימֶיהָ מִתְרַפֵּא מִיָּד מִכָּל תַּחֲלוּאָיו, לְכָךְ נוֹהֲגִין לִדְלוֹת בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, כִּי אוּלַי יִזְדַּמְּנוּ לָהֶם מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם:

סעיף כא מִי שֶׁמּוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ הַרְבֵּה אִם מֻתָּר לוֹמַר לְמִי שֶׁהִבְדִּיל שֶׁיְּבַשֵּׁל לוֹ וִיהֵא…

מִי שֶׁמּוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ הַרְבֵּה אִם מֻתָּר לוֹמַר לְמִי שֶׁהִבְדִּיל שֶׁיְּבַשֵּׁל לוֹ וִיהֵא מֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל מִיָּד מִתַּבְשִׁיל זֶה — נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ג:

קונטרס אחרון — 4 ערכים (לחץ לפתיחה)

קונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית הדף.

קונטרס אחרון, אות א

(כשמגיע בין השמשות כו' אבל העיקר כו'. עיין במ"ש בסי' רע"א):

קונטרס אחרון, אות ב

שכח והתחיל כו'. מה שכתב המג"א דסבירא ליה הבדלה דאורייתא, בודאי לא פסיקא ליה לרמ"א הכי, מדאסר לנשים להבדיל לעצמן בסוף סי' רצ"ו, עיין מגיד משנה ריש פרק כ"ט, ולמה פסק בפשיטות להפסיק בלי שום חילוק. אף שיש לדחות שכ"כ ג"כ בסוף סימן רצ"ט, מכל מקום למה לא התנה דוקא אם לא התפלל ערבית, ואדרבה כשישב לאכול מסתמא התפלל כבר וא"כ לכ"ע גם בקידוש אינו אלא מדרבנן. ועוד קשה דרבנן דבי רב הוו סברי דאף להבדלה קובעת אף בהתחיל בהיתר, אף למ"ד דהבדלה דרבנן, ולא נדחו דבריהם אלא בהתחיל בהיתר אבל לא כשהתחיל באיסור.

ולא דמי לשאר מצות דרבנן, משום דקידוש והבדלה איתקין דוקא בתחלת הלילה בכניסתו ויציאתו כמ"ש המג"א בסי' רל"ה סק"[ד] לענין טעימה, והוא הדין לענין הפסקה, דכי הדדי נינהו כמבואר מסוגיא דשבת דף ט' ע"ב, דפריך אהפסקה מר' יהושע בן לוי דמיירי בטעימה (עיין בהרב רבינו יונה פ"ד דברכות שפירש כמשמעות פשט הסוגיא שם דמיירי בטעימה דומיא דתפלת המוספים). והא דאצטריך הר"ן לפרושי טעמא דצריך להפסיק לקידוש בהתחיל בהיתר משום דמקמי סעודה איתקן, ע"ש בב"י סי' רל"ה, ולא סגי ליה בטעמא דהמג"א, היינו משום דבהבדלה א"צ להפסיק בהתחיל בהיתר, אע"ג דאיתקן בתחלת הלילה. והמקשה דפריך מטעימה להפסקה, היינו משום דמשמע ליה דמתניתין מיירי אף בהתחיל באיסור, כמ"ש התוספות שם ע"ש:

קונטרס אחרון, אות ג

לכן טוב כו'. מה שכתב המג"א גרע טפי כו', ע"כ לא סגי ליה בהאי טעמא לחוד, שהרי כתב בית יוסף בשם מהרי"ק דלהרי"ף וסמ"ג פשיטא שצריך לברך משום שנאסר בשתיה ע"ש. וצ"ל דס"ל צירוף ב' טעמים. ואם כן כיון שהזהיר המגן אברהם שלא להפסיק ולהבדיל, ואינו חושש כלל לדעת הרי"ף וסמ"ג, מה ספק יש כאן בברכה זו, פשיטא דא"צ, ואם כן אם ירצה להבדיל למה ימנע מחשש שמא צריך ברכה שספיקה להקל, ויאכל עוד שהוא ספק איסורא לחומרא, אם חוששים להרי"ף וסמ"ג. ואדרבה יותר טוב להבדיל בלא ברכה לצאת לדברי הכל, שברכות אינן מעכבות, כמו שאנו עושין בכל הספיקות. גם מה שכתב המגן אברהם מברכת המוציא מסימן רע"א זה אינו, דהתם איתסר ליה למיכל אבל הכא דשרי ליה בלא הבדלה מה ספק יש אחר ההבדלה, וצ"ע:

קונטרס אחרון, אות ד

מי שאסור כו' אם אין לו כו'. כן משמע בהדיא בסוגיא ריש פ"ח דברכות, דאף אי סברי ב"ש א"צ כוס אפ"ה אמרי נר בשמים מזון והבדלה, עכ"פ כשאין לו, וכן כתב הרשב"א שם בהדיא, אלא שכתב לשון רשות, למאי דסבירא ליה למ"ד אינה צריכה כוס, ולדידן דיש מצוה מן המובחר לכו"ע כמ"ש רמ"א ריש סי' קפ"ב, והוא הדין לענין טעימת הכוס שהיא חובה למ"ד טעונה ומצוה מן המובחר לכ"ע, ולהכי כשאין לו אלא כוס א' התירו לומר עליו ב' קדושות משום דאי אפשר בענין אחר.

אע"ג דאפשר שיאחר ההבדלה לאחר זמן מרובה ולא ליהוו מצות חבילות חבילות, כדמוכח מהאי דהקשו התוס' והרא"ש על פירוש רבינו נסים מהא דש"מ טעם מבדיל, ולא הקשו מקמייתא ש"מ ברכה טעונה, דלמא משום דמצוה מן המובחר לדברי הכל כמ"ש הרשב"א בשם הראב"ד בריש פרק אלו דברים. ועוד מהא ש"מ טעמו פגמו, דילמא משום מצוה בכוס מלא. אלא ודאי דמשום הכי לא הוה שרינן ב' קדושות על כוס אחד, משא"כ אם יבדיל עליו מיד ויניחנו ג"כ לברכת המזון אין כאן חבילות ודו"ק. ואפילו הכי התירו להבדיל מיד אף למ"ד אינה צריכה כוס, וע"כ היינו משום טעימת הכוס.

וא"כ כשיש לו ב' דלא התירו, ע"כ היינו משום דאפשר לשתות מהראשון אחר ההבדלה על השני, כמ"ש התוספות גבי ברכת נשואין, והמג"א בסי' רע"א ס"ק ט"[ז], וכמ"ש בפנים, ועיין במ"ש בסי' רצ"ו:

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים רצ״ט.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים האופייניים לרב על סימן זה

חידושים המייחדים את אדמו״ר הזקן בסימן רצ״ט. כל חידוש בנוי לפי המבנה: עמדה קלאסית ← חידוש הרב ← השלכה למעשה.

חידוש א — השבת אינה כלה ללא הבדלה (רצ״ט:א-ג)

ההבדלה הריטואלית היא המסיימת את השבת

עמדה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבאר: השבת נשארת בתוקפה כל זמן שלא סימנו את ההבדלה. הטקס הוא המסיים, לא השעון.

השלכה למעשה: כלי לחסיד: לא להזדרז לאכול או לעשות מלאכה קודם הבדלה.

חידוש ב — הבחנה בין תפילה ליין (רצ״ט:י-טו)

שתי רמות של הבדלה

עמדה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבאר: הבדלה בתפילה = מתירה מלאכה. הבדלה על היין = מתירה אכילה. היררכיה מבנית.

השלכה למעשה: כלי: אם התפלל ערבית עם אתה חוננתנו — מותר לעשות מלאכה; אם רוצה לאכול — צריך להבדיל על היין.

3 · דברי הרבי

שיחות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי על נושאי סימן רצ״ט

⚠ הערה ישרה על סימן זה: סימן רצ״ט מוזכר במספר שיחות ואגרות של הרבי על הנושא. להלן המקורות העיקריים שזוהו.
מקורנושאקשר לסימן רצ״ט
לקוטי שיחות — שיחות שונות בנושא יישום שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רצ״ט הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רצ״ט ומבאר את היישום בזמננו.
אגרות קודש — תשובות במקרים למעשה מקרים למעשה הקשורים לסימן תשובות הרבי לחסידים בשאלות למעשה בסימן זה.

⚠ אימות: המקורות לעיל הם הצעות מחקר שטעונות בדיקה מול הכרכים המודפסים של הוצאת קה״ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נותר שערי הלכה ומנהג.

4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

ההנהגה הלמעשה של חב״ד

נקודות הנהגה הלכתיות הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רצ״ט, ברגישות חב״ד.

עבור החסיד חב״ד — סימן רצ״ט

  • ① לא לאכול / לשתות (חוץ ממים) / לעשות מלאכה קודם הבדלה. חידוש א של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רצ״ט:א-ג.
  • ② נשים חייבות בהבדלה — לשמוע מבעלה או מאיש אחר. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רצ״ט:ד-ט.
  • ③ הבדלה בתפילה ← מותר במלאכה; על היין ← מותר באכילה. חידוש ב של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רצ״ט:י-טו.
  • ④ שכח: יכול להבדיל עד יום שלישי. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רצ״ט:טז-כא.

⚠ מדור זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב״ד. לכל שאלה למעשה: יש לפנות לרב.