Daat Harav — The Shulchan Aruch HaRav on Siman רצ"ט

שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל וּבוֹ כ"א סְעִיפִים:

אָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכוֹל שׁוּם דָּבָר, אוֹ לִשְׁתּוֹת שׁוּם מַשְׁקֶה, חוּץ מִמַּיִם, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְדִּיל כְּבָר בִּתְפִלָּה. וַאֲפִלּוּ לִטְעוֹם מְעַט אָסוּר, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"א:

Not to eat, not to drink, and not to perform any melachah before Havdalah — and it contains 21 seifim:

The Sages prohibited eating anything, or drinking any beverage, except water, on motzaei Shabbos, until one makes Havdalah over the kos, even if one has already made Havdalah in the tefillah. And even tasting a little is forbidden, for the reason explained in siman 271:

וַאֲפִלּוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה מִבְּעוֹד יוֹם — צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּשֶׁמַּגִּיעַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁהוּא סְפֵק לַיְלָה.

אֲבָל אִם הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל מִבְּעוֹד יוֹם — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ מִשְּׁתִיָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ וַדַּאי לַיְלָה, וְרַשַּׁאי לְהַמְשִׁיךְ בִּסְעֻדָּתוֹ כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה תּוֹךְ הַלַּיְלָה, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בְּהֶתֵּר.

אֲבָל אִם שָׁכַח וְהִתְחִיל הַסְּעֻדָּה בְּאִסּוּר, דְּהַיְנוּ מִבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאֵילַךְ — צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר.

וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ לְהַתְחִיל בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, בֵּין לֶאֱכוֹל בֵּין לִשְׁתּוֹת, וְאֵין אִסּוּר אֶלָּא בְּוַדַּאי לַיְלָה, שֶׁאָז הוּא זְמַן הָרָאוּי לְהַבְדָּלָה.

וְכֵן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּסְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁמַּתְחִילִין בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמְכוּ. אֲבָל הָעִקָּר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, כְּשֶׁמַּגִּיעַ וַדַּאי לַיְלָה — צָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהַפְסִיק אִם הָיָה קָבוּעַ לִשְׁתִיָּה בִּלְבָד מִבְּעוֹד יוֹם. וַאֲפִלּוּ מֵאֲכִילָה אִם שָׁכַח וְהִתְחִיל בְּוַדַּאי לַיְלָה — צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר.

וְאִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ "הַמּוֹצִיא" קֹדֶם שֶׁטָּעַם פְּרוּסַת "הַמּוֹצִיא" — יִטְעָמֶנָּה מִיָּד, וְאַחַר כָּךְ יַבְדִּיל, שֶׁאִם יַבְדִּיל מִתְּחִלָּה — תְּהֵא בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לְבַטָּלָה, שֶׁאַחַר כָּךְ יִצְטָרֵךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא", כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק כָּל כָּךְ בֵּין בְּרָכָה לִטְעִימָה:

And even if one was sitting and drinking while it was still day (mibe'od yom) — he must stop when bein ha-shemashos arrives, which is a doubt of night.

However, if one was sitting and eating while it was still day — he does not need to stop, even from drinking, even when definite night arrives, and he may continue his meal as long as he wishes into the night, since he began permissibly.

But if he forgot and began the meal in the time of prohibition, i.e., from bein ha-shemashos onward — he must stop immediately when he remembers.

And some permit even beginning during bein ha-shemashos, whether to eat or to drink, and only forbid in definite night, which is the time fit for Havdalah.

And so the custom has spread with regard to large meals (seudos gedolos) that they begin during bein ha-shemashos, and one should not protest, since they have something to rely upon. But the main view is the first opinion.

And according to all opinions, when definite night arrives — one must stop even if he had been settled only for drinking from before nightfall. And even from eating, if he forgot and began in definite night — he must stop immediately when he remembers.

And if he remembered after he made the berachah of hamotzi, before he tasted the piece of hamotzi — he should taste it immediately, and afterward make Havdalah; for if he were to make Havdalah first, the berachah of hamotzi would be a berachah le-vatalah, since he would then need to repeat hamotzi, having made such a long interruption between the berachah and the tasting:

הָיוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים מִבְּעוֹד יוֹם וְאַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה קָבְעוּ לִשְׁתִיָּה — אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, שֶׁהַכֹּל נֶחְשָׁב לִסְעֻדָּה אַחַת כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

וַאֲפִלּוּ אָמְרוּ זֶה לָזֶה "בֹּאוּ וְנַבְדִּיל" וְחָזְרוּ וְנִמְלְכוּ לִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכוֹל — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים לִשְׁתּוֹת וְלֶאֱכוֹל, וְאֵינָם צְרִיכִין לְהַפְסִיק מֵחֲמַת שֶׁגָּמְרוּ בְּדַעְתָּם וְאָמְרוּ לְהַבְדִּיל, וְגַם אֵינָם צְרִיכִין לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁנִּמְלְכוּ לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּילוּ, לְפִי שֶׁלֹּא הִסִּיחוּ דַעְתָּם לְגַמְרֵי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עַד שֶׁיַּבְדִּילוּ עַל יְדֵי אֲמִירָה זוֹ שֶׁאָמְרוּ לְהַבְדִּיל מִיָּד, כֵּיוָן שֶׁיְּכוֹלִים עֲדַיִן לַחֲזוֹר בָּהֶם וְלֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת מִיָּד קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּילוּ:

If they were sitting and eating while still day, and after the conclusion of the meal they settled in to drink — they need not stop when night arrives, for it is all considered one meal as long as they have not recited Birkas ha-Mazon.

And even if they said to one another "Come, let us make Havdalah," and then changed their minds and resumed drinking or eating — they are permitted to drink and eat, and they do not need to stop because they had finished in their minds and said to make Havdalah; nor do they need to repeat the berachos on what they decided to resume eating and drinking before making Havdalah. For they did not entirely divert their attention (hesech ha-da'as) from food and drink until they would make Havdalah by this statement of "let us make Havdalah immediately," since they can still change their minds and eat and drink right away before they make Havdalah:

הַמַּפְסִיק לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס בְּאֶמְצַע שְׁתִיָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה קָבוּעַ לִשְׁתִיָּה בִּלְבָד שֶׁהוּא חַיָּב לְהַפְסִיק וּלְהַבְדִּיל כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְאָסוּר לוֹ מֵעַתָּה לִשְׁתּוֹת עוֹד עַד שֶׁיַּבְדִּיל — אַף עַל פִּי כֵן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה, שֶׁנִּפְטַר בְּבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁבֵּרַךְ עַל שְׁתִיָּה הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּינְתַיִם הָיָה שְׁעַת אִסּוּר, דְּהַיְנוּ מִשֶּׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה עַד שֶׁהִבְדִּיל.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מַפְסִיק בְּאֶמְצַע אֲכִילָתוֹ וּמַבְדִּיל עַל הַיַּיִן, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" אִם כְּבָר בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה אוֹ שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעֻדָּה.

וְאִם הוּא מַבְדִּיל עַל הַשֵּׁכָר — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל" בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בֵרַךְ עֲדַיִן "שֶׁהַכֹּל" לֹא בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה וְלֹא לִפְנֵי הַסְּעֻדָּה, שֶׁבִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" פּוֹטֶרֶת אֶת הַשֵּׁכָר שֶׁל הַבְדָּלָה, כְּמוֹ שֶׁפּוֹטֶרֶת שְׁאָר שֵׁכָר שֶׁשּׁוֹתִין בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה.

וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל כָּל זֶה, לָכֵן טוֹב לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לֹא עַל הַשֵּׁכָר, וְלֹא עַל הַיַּיִן אִם כְּבָר בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל יַיִן. וְאִם הוּא רוֹצֶה לְהַבְדִּיל, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה קָבוּעַ אֶלָּא לִשְׁתִיָּה בִּלְבָד, שֶׁהוּא חַיָּב לְהַפְסִיק וּלְהַבְדִּיל — לֹא יְבָרֵךְ עַל כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה, כְּדֵעָה א' שֶׁהִיא עִקָּר:

One who interrupts to make Havdalah over the kos in the middle of his drinking — even though he had been settled only for drinking, which obligates him to interrupt and make Havdalah when night arrives, and he is from that point forbidden to drink further until he makes Havdalah — nevertheless, he need not recite borei pri ha-gefen on the kos of Havdalah; he is exempted by the berachah of borei pri ha-gefen that he recited on his original drinking, even though in between there was a time of prohibition, namely from the arrival of night until he made Havdalah.

And needless to say, if he interrupts in the middle of his meal and makes Havdalah on the yayin, he need not recite borei pri ha-gefen upon it if he had already recited borei pri ha-gefen on yayin during the meal or before the meal.

And if he makes Havdalah on beer (shechar) — he need not recite she-hakol over it within the meal, even if he had not yet recited she-hakol within the meal or before the meal, since the berachah of hamotzi exempts the beer of Havdalah, just as it exempts other beer drunk within the meal.

And since there are those who dispute all of this, it is good to be careful lechatchilah not to make Havdalah before Birkas ha-Mazon, neither on beer nor on yayin if he has already recited borei pri ha-gefen on yayin. And if he does wish to make Havdalah, or if he was settled only for drinking — where he is obligated to interrupt and make Havdalah — he should not recite the berachah on the kos of Havdalah, in accordance with the first view, which is the main one:

אִם הִתְפַּלֵּל תּוֹךְ הַסְּעֻדָּה — חָל עָלָיו חוֹבַת הַבְדָּלָה, וְאָסוּר לוֹ לַחֲזוֹר לִסְעֻדָּתוֹ עַד שֶׁיַּבְדִּיל מִתְּחִלָּה עַל הַכּוֹס. וַאֲפִלּוּ הִקְדִּים לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם — חָל עָלָיו חוֹבַת הַבְדָּלָה מִיָּד, וְאָסוּר לוֹ לִטְעוֹם כְּלוּם, חוּץ מִמַּיִם, עַד שֶׁיַּבְדִּיל:

If he davened in the middle of the meal — the obligation of Havdalah falls upon him, and it is forbidden for him to return to his meal until he first makes Havdalah over the kos. And even if he davened arvis early, before nightfall (mibe'od yom) — the obligation of Havdalah falls upon him immediately, and it is forbidden for him to taste anything, except water, until he makes Havdalah:

כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִסְּעֻדָּתוֹ וּלְהַבְדִּיל קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — יֵשׁ לוֹ לִשְׁתּוֹת גַּם כֵּן מִכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִבְדִּיל עֲדַיִן, לְפִי שֶׁכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא גַם כֵּן מִכְּלַל הַסְּעֻדָּה לְמִי שֶׁנִּזְהָר לְעוֹלָם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס. אֲבָל מִי שֶׁמְּבָרֵךְ לִפְעָמִים בְּלֹא כוֹס לְפִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הָאוֹמְרִים שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס — אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת עַתָּה מִכּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם הַבְדָּלָה:

When he was sitting and eating before nightfall, in which case he does not need to interrupt his meal and make Havdalah before Birkas ha-Mazon — he may also drink from the kos of Birkas ha-Mazon even though he has not yet made Havdalah, because the kos of Birkas ha-Mazon is also part of the meal for one who is always careful to recite Birkas ha-Mazon over a kos. But one who at times recites Birkas ha-Mazon without a kos, relying on those who say that Birkas ha-Mazon does not require a kos — is forbidden now to drink from the kos of Birkas ha-Mazon before Havdalah:

בֵּין מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ וּבֵין מִי שֶׁאָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ קֹדֶם הַבְדָּלָה — אֵינוֹ יָכוֹל גַּם לְהַבְדִּיל עָלָיו מִיָּד קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יַבְדִּיל עַל כּוֹס יַיִן אַחֵר אִם יֵשׁ לוֹ, לְפִי שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהַבְדָּלָה הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֵין אוֹמְרִים ב' קְדֻשּׁוֹת עַל כּוֹס יַיִן אֶחָד כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְאָמְרָן עַל ב' כּוֹסוֹת, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.

אֲבָל אִם אֵין לוֹ עוֹד יַיִן לְכוֹס הַבְדָּלָה — צָרִיךְ לְהַבְדִּיל עָלָיו מִיָּד קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְלֹא יְאַחֵר הַהַבְדָּלָה עִם הַשְּׁתִיָּה לְאַחַר זְמַן, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְהָאוֹמְרִים שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס.

(וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַכְשָׁו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס, לְפִי שֶׁלְּדִבְרֵי הַכֹּל יֵשׁ עַל כָּל פָּנִים מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ גַם כֵּן לִשְׁתּוֹתוֹ מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חִיּוּב בַּדָּבָר, וְלָכֵן יֵשׁ לוֹ לְהַבְדִּיל מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס זֶה כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ מִיָּד.

וְאִם יֵשׁ לוֹ עוֹד יַיִן לְכוֹס הַבְדָּלָה — יֵשׁ לוֹ לְהַבְדִּיל מִיָּד עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן הַשֵּׁנִי, וְלֹא יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס הָרִאשׁוֹן שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶלָּא עַל כּוֹס שֵׁנִי שֶׁל הַבְדָּלָה, וּמִיָּד אַחַר שְׁתִיַּת כּוֹס הַבְדָּלָה — יִשְׁתֶּה גַם כֵּן כּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר):

Whether the one to whom drinking from it before Havdalah is permitted, or the one to whom it is forbidden — he likewise cannot make Havdalah on it immediately before drinking from it; rather, he should make Havdalah on another kos of yayin if he has one. For Birkas ha-Mazon is a sanctity unto itself and Havdalah is a sanctity unto itself, and one does not recite two sanctities (kedushos) over one kos of yayin when one can recite them over two cups, because one does not perform mitzvos in "bundles upon bundles" (chavilos chavilos).

But if he has no more yayin for the kos of Havdalah — he must make Havdalah on it immediately, before drinking from it after Birkas ha-Mazon, and he should not postpone the Havdalah together with the drinking until later, because he must drink from the kos of Birkas ha-Mazon immediately after Birkas ha-Mazon according to those who say that Birkas ha-Mazon requires a kos.

(And even according to those who say it does not require a kos, nevertheless since he is now reciting Birkas ha-Mazon over the kos — because for all opinions there is in any case a mitzvah min ha-muvchar to recite it over the kos — he should likewise drink from it immediately after Birkas ha-Mazon for the mitzvah min ha-muvchar, even though there is no strict obligation. Therefore, he should make Havdalah immediately after Birkas ha-Mazon on this kos in order to drink it right away.

And if he has more yayin for the kos of Havdalah — he should make Havdalah immediately over the second kos of yayin, and he should not recite borei pri ha-gefen on the first kos of Birkas ha-Mazon, but on the second kos of Havdalah; and immediately after drinking the kos of Havdalah he should also drink the kos of Birkas ha-Mazon for the mitzvah min ha-muvchar):

עִקַּר מִצְוַת הַבְדָּלָה בַּלַּיְלָה. שָׁכַח אוֹ הֵזִיד וְלֹא הִבְדִּיל בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת — יַבְדִּיל לְמָחָר בַּיּוֹם. וְאָסוּר לוֹ אָז לִטְעוֹם מְאוּמָה, חוּץ מִמַּיִם, עַד שֶׁיַּבְדִּיל, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר בַּלַּיְלָה. שָׁכַח אוֹ הֵזִיד וְאָכַל קֹדֶם הַבְדָּלָה — צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד וּלְהַבְדִּיל, כְּמוֹ אִם הִתְחִיל לֶאֱכוֹל בַּלַּיְלָה.

וְאִם לֹא הִבְדִּיל לְמָחָר בְּיוֹם א' — יַבְדִּיל בְּיוֹם שֵׁנִי קֹדֶם שֶׁיִּטְעוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹם א', וְכֵן עַד סוֹף יוֹם ג'. אֲבָל מִשָּׁם וְאֵילַךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְדִּיל עוֹד, לְפִי שֶׁג' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ נִקְרָאִים יָמִים שֶׁאַחַר הַשַּׁבָּת, וַהֲרֵי הֵן בִּכְלַל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲבָל ג' יָמִים הָאַחֲרוֹנִים נִקְרָאִים יָמִים שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת הַבָּאָה, וְאֵין לָהֶם עִנְיָן לְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה:

The essential mitzvah of Havdalah is at night. If he forgot or willfully omitted and did not make Havdalah on the night of motzaei Shabbos — he should make it on the following day. And then it is forbidden to taste anything, except water, until he makes Havdalah, just as it is forbidden at night. If he forgot or willfully ate before Havdalah — he must stop immediately and make Havdalah, just as if he had begun eating at night.

And if he did not make Havdalah the next day (Sunday) — he should make it on Monday before tasting, as explained for Sunday, and similarly through the end of Tuesday. But beyond that he can no longer make Havdalah, because the first three days of the week are called "days that follow Shabbos" and are considered part of motzaei Shabbos, while the last three days are called "days before the coming Shabbos" and have no connection to the past Shabbos:

כְּשֶׁמַּבְדִּיל בְּיוֹם רִאשׁוֹן אוֹ מִשָּׁם וְאֵילַךְ — לֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא בִּרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" וּבִרְכַּת הַהַבְדָּלָה, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עַל הָאוּר, שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הָאוּר אֶלָּא בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ עַל יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רח"צ. וְכֵן עַל הַבְּשָׂמִים לֹא הִצְרִיכוּ לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא סָמוּךְ לִיצִיאַת הַשַּׁבָּת, אֲבָל אַחַר כָּךְ אֵין לָהֶם עִנְיָן לְכוֹס הַהַבְדָּלָה, וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְהַפְסִיק בְּבִרְכָתָם בֵּין בִּרְכַּת הַיַּיִן לִשְׁתִיָּתוֹ:

When one makes Havdalah on Sunday or beyond — he recites only the berachah of borei pri ha-gefen and the berachah of Havdalah, but he does not recite the berachah on the fire (ner), since one only blesses on the fire on the night of motzaei Shabbos, which is the beginning of its creation through Adam ha-Rishon, as explained in siman 298. And likewise on the besamim, they only required reciting the berachah on the night of motzaei Shabbos, which is close to the departure of Shabbos, but afterward they have no connection to the kos of Havdalah, and therefore it is forbidden to interrupt with their berachos between the berachah on the yayin and the drinking thereof:

מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ג' יָמִים וְג' לֵילוֹת מִלֵּיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילַךְ — יִשְׁמַע הַבְדָּלָה מֵאֲחֵרִים. וְאִם אֵין אֲחֵרִים אֶצְלוֹ — יָכוֹל לְהַבְדִּיל בְּשַׁבָּת מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה בְּלֹא בְּשָׂמִים וְנֵר וְלִשְׁתּוֹת מֵהַכּוֹס, וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּל הַתַּעֲנִית עָלָיו. וּבַלַּיְלָה יְבָרֵךְ עַל הַנֵּר וּבְשָׂמִים בְּלֹא כוֹס. וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית גַּם כֵּן מִבְּעוֹד יוֹם קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל, וּבִלְבָד שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ג.

אֲבָל מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ב' יָמִים בִּלְבָד — לֹא יַבְדִּיל בְּשַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי יוֹם ב':

One who fasts three days and three nights from motzaei Shabbos onward — should hear Havdalah from others. And if there is no one else with him — he may make Havdalah on Shabbos from plag ha-minchah onward, without besamim and a ner, and drink from the kos, and afterward accept the fast upon himself. And at night he should recite the berachah on the ner and the besamim without a kos. And he may also daven arvis while it is still day before making Havdalah, provided he reads Krias Shema at its proper time, as explained in siman 293.

But one who fasts only two days — should not make Havdalah on Shabbos before nightfall, but rather at the conclusion of the second day:

וּמִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ב' יָמִים וּב' לֵילוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְחָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ג' — לֹא יַמְתִּין מִלְּהַבְדִּיל עַד מוֹצָאֵי יוֹם ב' שֶׁהוּא לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְפִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹמַר יַקְהַ"ז עַל כּוֹס אֶחָד אוֹ עַל פַּת אֶחָד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תע"ג, וְיֵשׁ בְּזֶה אִסּוּר מִשּׁוּם שֶׁאֵין אוֹמְרִים ב' קְדֻשּׁוֹת עַל כּוֹס אֶחָד, שֶׁקִּדּוּשׁ יוֹם טוֹב הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵין לָהּ עִנְיָן לְהַבְדָּלַת מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁל חֹל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁמַּזְכִּירִין קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב גַּם בַּהַבְדָּלָה, שֶׁמַּבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ, הֲרֵי הַקִּדּוּשׁ וְהַהַבְדָּלָה כְּעִנְיָן אֶחָד, אֲבָל כַּאן שֶׁצָּרִיךְ לְהַבְדִּיל הַבְדָּלַת מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהִיא בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל — אֵין לָהּ עִנְיָן כְּלָל לְקִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם טוֹב, לְפִיכָךְ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר שְׁתֵּיהֶן עַל כּוֹס אֶחָד אוֹ עַל פַּת אֶחָד, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:

And one who fasts two days and two nights before Rosh ha-Shanah, where Rosh ha-Shanah falls on Tuesday — should not delay making Havdalah until the conclusion of the second day, which is the night of Rosh ha-Shanah, because he would then need to recite YaKNeHaZ over a single kos or a single piece of bread, as is required when Yom Tov falls on motzaei Shabbos, for the reason that will be explained in siman 473; and there is in this an impermissibility, because one does not recite two sanctities over one kos: the Kiddush of Yom Tov is a sanctity in itself and has no connection to the Havdalah of motzaei Shabbos leading into a weekday. This is unlike the case of Yom Tov that falls on motzaei Shabbos, where one mentions the sanctity of Yom Tov also in the Havdalah, dividing "between holy and holy" — there Kiddush and Havdalah are one matter. But here, where one needs to recite a motzaei Shabbos Havdalah, which is between holy and weekday — it has no connection at all to the Kiddush of Yom Tov, and therefore one cannot recite both over one kos or one piece of bread, for the reason explained above:

וְאִם אֵרַע שֶׁהִמְתִּין מִלְּהַבְדִּיל עַד לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה — יִשְׁמַע קִדּוּשׁ מֵאֲחֵרִים. וְלֹא יִטְעוֹם פְּרוּסַת "הַמּוֹצִיא" עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְיִשְׁתֶּה, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לִטְעוֹם כְּלוּם קֹדֶם הַבְדָּלָה, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" וְיֹאכַל מִיָּד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה.

וְאַף אִם הָאֲחֵרִים קִדְּשׁוּ עַל פַּת וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ אַף מִבִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" — אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הוּא גַם כֵּן לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" לְעַצְמוֹ, הוֹאִיל וְהִפְסִיק בְּהַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס בֵּין שְׁמִיעָתוֹ בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לַאֲכִילָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיְּדֵי קִדּוּשׁ יָצָא בְּמַה שֶּׁטָּעֲמוּ הֵם מֵהַפַּת אַף שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא טָעַם, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן הֶפְסֵק בֵּין בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לָאֲכִילָה — אֵין טְעִימָתָם מוֹעֶלֶת לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קס"ז:

And if it happened that he delayed making Havdalah until the night of Rosh ha-Shanah — he should hear Kiddush from others. And he should not taste the piece of hamotzi until he makes Havdalah over the kos and drinks, since it is forbidden to taste anything before Havdalah; and afterward he should recite hamotzi and eat immediately so that the Kiddush shall be bi-mkom seudah.

And even if the others made Kiddush on bread and discharged him also of the berachah of hamotzi — he nevertheless must himself also recite hamotzi, since he interrupted with the Havdalah over the kos between his hearing the berachah of hamotzi and his eating. Even though he discharged his Kiddush obligation through the others' tasting of the bread, despite himself not yet tasting — nevertheless, with regard to the interruption (hefsek) between the berachah of hamotzi and the eating, their tasting does not help him, as explained in siman 167:

הַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן וְרוֹצֶה לִסְעוֹד מִיָּד, אִם בִּרְכַּת הַיַּיִן שֶׁל הַבְדָּלָה פּוֹטֶרֶת הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה — נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן קע"ד, וְשָׁם נִתְבָּאֵר אֵימָתַי צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל כּוֹס הַבְדָּלָה שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעֻדָּה, בֵּין שֶׁהוּא יַיִן בֵּין שֶׁהוּא שְׁאָר מַשְׁקִים, עַיֵּן שָׁם:

One who makes Havdalah on yayin and wishes to begin the meal immediately — whether the berachah on the yayin of Havdalah exempts the yayin drunk within the meal — has been explained in siman 174; and there it has been explained when one must recite a berachah acharonah on the kos of Havdalah that preceded the meal, whether it is yayin or other beverages. See there:

אִם רוֹצֶה לִסְעוֹד תֵּכֶף לְהַבְדָּלָה — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לֶחֶם לַשֻּׁלְחָן קֹדֶם הַבְדָּלָה. וְאִם הֵבִיאוּ — צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ בְּמַפָּה עַד אַחַר הַהַבְדָּלָה, שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַפַּת בָּשְׁתּוֹ, שֶׁהֲרֵי מִן הַדִּין הָיָה צָרִיךְ לְהַקְדִּים בִּרְכַּת הַלֶּחֶם לְבִרְכַּת הַיַּיִן כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכוֹל מִיָּד, לְפִי שֶׁהוּא מֻקְדָּם לְיַיִן בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּפָּסוּק "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגוֹ'", אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּימוֹ, וַהֲרֵי זֶה בִּזָּיוֹן לוֹ, לָכֵן יֵשׁ לְכַסּוֹתוֹ.

אֲבָל אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִסְעוֹד מִיָּד — אֵינוֹ צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ:

If he wishes to begin the meal immediately after Havdalah — he must be careful that bread (lechem) not be brought to the table before Havdalah. And if it was brought — he must cover it with a cloth until after Havdalah, so that the bread will not "see its shame"; for by strict law, he should have placed the berachah on the bread before the berachah on the yayin when he wishes to eat right away, since bread precedes yayin in the praise of Eretz Yisrael in the verse "a land of wheat and barley…" — except that now he cannot give it precedence, and this is therefore a disgrace to it; hence one must cover it.

But if he does not wish to eat right away — he need not cover it:

אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא הַשַּׁבָּת וְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ — אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲפָצָיו קֹדֶם שֶׁיְּלַוֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּבְדִּיל אוֹ עַל הַכּוֹס אוֹ בִּתְפִלָּה, וַאֲפִלּוּ חֲפָצִים הָאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

(אֲבָל אִסּוּרי דִּבְרֵי סוֹפְרִים הַתְּלוּיִים בְּדִבּוּר מֻתָּרִים, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסוֹף סִמָּן רס"ג, חוּץ מִבַּקָּשַׁת צְרָכָיו שֶׁאָסְרוּ קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ד).

וְכֵן יֵשׁ מַתִּירִין כָּל אִסּוּרֵי דִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁאֵין בָּהֶם סְרַךְ מְלָאכָה וְאֵינָן אֲסוּרִים מִשּׁוּם שְׁבוּת אֶלָּא מִשּׁוּם עוּבְדִין דְּחֹל. וְכֵן נוֹהֲגִים בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בסִמָּן תרכ"[ג]:

Even though Shabbos has departed and he added from the weekday to the holy (tosefes Shabbos) — it is forbidden for a man to attend to his affairs before he has escorted the King, namely before making Havdalah either on the kos or in the tefillah; and even matters that are forbidden on Shabbos itself by rabbinic ordinance (divrei sofrim) are included.

(But rabbinic prohibitions that depend on speech are permitted, for the reason explained at the end of siman 263, except for asking one's personal needs, which they prohibited before making Havdalah in the tefillah, as explained in siman 294.)

And likewise, some permit all rabbinic prohibitions that have no trace of melachah and are forbidden only on the basis of shevus — rather they are forbidden on the basis of uvdin de-chol. And so we conduct ourselves on motzaei Yom Kippur, as will be explained in siman 623:

וְאִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ מְלָאכָה גְמוּרָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה אוֹ עַל הַכּוֹס — אוֹמֵר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל" בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת לְהֶכֵּר בְּעָלְמָא, לְלַוּוֹת הַמֶּלֶךְ, וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה.

אֲבָל אָסוּר לִטְעוֹם כְּלוּם אַף אִם הִבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם אָמַר "הַמַּבְדִּיל", עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס:

And if he wishes to perform even a full-fledged melachah before making Havdalah in the tefillah or on the kos — he should say "Baruch ha-mavdil bein kodesh le-chol" without shem u-malchus, as a mere reminder, to escort the King, and he may then perform the melachah.

However, it is forbidden to taste anything even if he has made Havdalah in the tefillah and also said "ha-mavdil," until he makes Havdalah over the kos:

אִם חָל יוֹם טוֹב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הַמֻּתֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה — אוֹמֵר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ" בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת:

If Yom Tov falls on motzaei Shabbos and he wishes to perform a melachah that is permitted on Yom Tov before he has made Havdalah in the tefillah — he says "Baruch ha-mavdil bein kodesh le-kodesh" without shem u-malchus:

אוֹתָן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן מִתְפַּלְלוֹת עַרְבִית וְאֵינָן מַבְדִּילוֹת בִּתְפִלָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — יֵשׁ לְלַמְּדָן לוֹמַר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל" קֹדֶם עֲשִׂיַּת מְלָאכָה לִפְנֵי הַבְדָּלָה שֶׁעַל הַכּוֹס. וְאִם אֵינָן יוֹדְעוֹת לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל" — צְרִיכוֹת לִשְׁמוֹעַ מֵאֲחֵרִים.

וְאִם עוֹשׂוֹת קֹדֶם שְׁמִיעָתָן — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדָן, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת, כְּגוֹן כּוֹתֵב וְאוֹרֵג וַחֲטִיבַת עֵצִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, אֲבָל הַדְלָקַת הַנֵּר בְּעָלְמָא וְהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְטִלְטוּל ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין בָּהֶם טֹרַח כְּלָל — לֹא אָסְרוּ כְּלָל.

וְאַף שֶׁאֵין דִּבְרֵיהֶם עִקָּר (וְלֹא הֻתְּרוּ מְלָאכוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טֹרַח אֶלָּא לְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם אָמַר "הַמַּבְדִּיל" בְּלֹא בְרָכָה אָסוּר בִּמְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, עַל כָּל פָּנִים, בִּמְלָאכוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טֹרַח — מֻתָּר מִיָּד שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה, שֶׁהֲרֵי מַדְלִיקִים נֵר לְהַבְדָּלָה, אֲבָל קֹדֶם שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה — אֵין הֶתֵּר בְּשׁוּם מְלָאכָה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עַל כָּל פָּנִים, אִם לֹא אָמַר "הַמַּבְדִּיל"), מִכָּל מָקוֹם הַנָּשִׁים שֶׁנָּהֲגוּ כָּךְ — אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדָן.

אֲבָל אִם הֵן עוֹשׂוֹת מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת — צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדָן. וְלָכֵן יֵשׁ לִדְרוֹשׁ בָּרַבִּים שֶׁיְּלַמְּדוּ בְּנוֹתֵיהֶם לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל" בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, מִפְּנֵי שֶׁהַרְבֵּה מֵהֶן מַבְעִירוֹת עֵצִים וְאֵשׁ וּמְחַמְּמוֹת מַיִם, שֶׁהֵן מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת:

Those women who do not daven arvis and who do not make Havdalah in the tefillah on motzaei Shabbos — should be taught to say "Baruch ha-mavdil bein kodesh le-chol" before performing a melachah, before Havdalah over the kos. And if they do not know how to say "ha-mavdil" — they must hear it from others.

And if they act before hearing it — one should not protest, for some say that they only forbade full-fledged melachos, such as writing, weaving, chopping wood and the like, but mere kindling of a ner, carrying from one domain to another, and walking four amos in a public domain — which involve no effort — they did not forbid at all.

And although their words are not the main view (and melachos without effort were permitted only according to those who say that even after making Havdalah in the tefillah and also saying "ha-mavdil" without a berachah, one is still forbidden in melachah until he makes Havdalah over the kos — and according to those, at any rate, melachos without effort are permitted as soon as he has made Havdalah in the tefillah, since one kindles a ner for Havdalah; but before he has made Havdalah in the tefillah — there is no permit for any melachah, even things forbidden by the scribes, at any rate, if he has not said "ha-mavdil"), nevertheless, women who have adopted this custom — one need not protest.

But if they perform full-fledged melachos — one must protest. Therefore, one should preach in public that they should teach their daughters to say "ha-mavdil" on motzaei Shabbos immediately, because many of them kindle wood and fire and heat water, which are full-fledged melachos:

וְכָל זֶה לְעִנְיַן לִמְחוֹת בְּנָשִׁים שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל", אֲבָל הָאֲנָשִׁים אֲסוּרִים אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל הַנֵּר וְכַיּוֹצֵא בָזֶה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּילוּ בִּתְפִלָּה אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ "הַמַּבְדִּיל".

וְכָל בַּעַל נֶפֶשׁ יַחְמִיר לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם סֵדֶר קְדֻשָּׁה שֶׁל הַצִּבּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם אָמַר "הַמַּבְדִּיל". וְכָל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה קֹדֶם סֵדֶר קְדֻשָּׁה — אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה.

אֲבָל טִלְטוּל הַנֵּר וְכַיּוֹצֵא בָזֶה — מֻתָּר מִיָּד אַחַר שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה אוֹ אָמַר "הַמַּבְדִּיל".

וְשַׁמַּשׁ הַכְּנֶסֶת רַשַּׁאי לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִיָּד אַחַר שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה (אוֹ שֶׁאָמַר "הַמַּבְדִּיל"), אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמְרוּ הַצִּבּוּר עֲדַיִן סֵדֶר קְדֻשָּׁה (כֵּיוָן שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ מִצְוָה). (וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַדְלִיק אַחַר שֶׁאָמְרוּ הַצִּבּוּר "בָּרְכוּ"):

And all this concerns the matter of protesting (or not) against women who do not know how to say "ha-mavdil"; but men are forbidden even to handle the ner and similar matters before they have made Havdalah in the tefillah or said "ha-mavdil."

And every baal nefesh should be stringent upon himself not to kindle and not to perform any melachah before Seder Kedushah of the congregation, even if he has already made Havdalah in the tefillah and also said "ha-mavdil." And whoever performs a melachah before Seder Kedushah — never sees a sign of blessing from that melachah.

However, handling the ner and similar matters — is permitted immediately after having made Havdalah in the tefillah or said "ha-mavdil."

And the shamash of the synagogue is permitted to kindle the neros of the synagogue immediately after he has made Havdalah in the tefillah (or said "ha-mavdil"), even though the congregation has not yet said Seder Kedushah (since it is for the sake of a mitzvah). (Nevertheless, one must be careful to kindle after the congregation has said "Barchu"):

קְצָת נוֹהֲגִים לִדְלוֹת מַיִם בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵהַבְּאֵרוֹת אוֹ מֵהַמַּעְיָנוֹת, לְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם שֶׁהִיא בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא הִיא מְחַזֶּרֶת בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת עַל כָּל הַבְּאֵרוֹת וְהַמַּעְיָנוֹת, וְכָל מִי שֶׁפּוֹגֶעַ בָּהּ וְשׁוֹתֶה מִמֵּימֶיהָ מִתְרַפֵּא מִיָּד מִכָּל תַּחֲלוּאָיו, לְכָךְ נוֹהֲגִין לִדְלוֹת בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, כִּי אוּלַי יִזְדַּמְּנוּ לָהֶם מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם:

Some have the custom to draw water on every motzaei Shabbos from wells or springs, because the Sages said that the well of Miriam, which lies in the Sea of Tiberias, travels every motzaei Shabbos through all wells and springs, and whoever encounters it and drinks of its waters is healed immediately of all his ailments. Therefore, one has the custom to draw water on every motzaei Shabbos, hoping that perhaps they will have a share from the well of Miriam:

מִי שֶׁמּוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ הַרְבֵּה אִם מֻתָּר לוֹמַר לְמִי שֶׁהִבְדִּיל שֶׁיְּבַשֵּׁל לוֹ וִיהֵא מֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל מִיָּד מִתַּבְשִׁיל זֶה — נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ג:

One who adds much from the weekday to the holy (tosefes Shabbos) — whether it is permitted to tell someone who has already made Havdalah to cook for him, and whether he may then immediately eat from this dish — has been explained in siman 263: