Orach Chaim ש"ב · Level 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

Daas HaRav — The Shulchan Aruch HaRav on Siman ש"ב

The shitah of the Alter Rebbe on the 25 seifim codifying the laws of shaking, removing protruding threads, folding, and cleaning clothes on Shabbos — the relation between makpid and psik reisha, and the gezeiros of sechitah.

Why a dedicated Level 4 on the Alter Rebbe? The Shulchan Aruch HaRav is not a commentary on the Mechaber — it is an autonomous and complete Shulchan Aruch, authored by the Alter Rebbe himself.

For Chabad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון. This page gathers, for Siman ש"ב, the full text of the Rav, his original chiddushim, and the divrei haRebbe that illuminate the topic.

→ Read the general introduction to the shitah of the Alter Rebbe

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן ש"ב

The full text of the Shulchan Aruch HaRav

סימן ש"ב — דִּינֵי נִקּוּי וְקִפּוּל הַבְּגָדִים בְּשַׁבָּת — וּבוֹ כה סְעִיפִים
Source: Kehot edition, as reproduced on Sefaria. 25 seifim + 1 Kuntres Acharon entry.

סעיף א דִּינֵי נִקּוּי וְקִפּוּל הַבְּגָדִים בְּשַׁבָּת וּבוֹ כ"ה סְעִיפִים: הַמְנַעֵר טַלִּית חֲדָשָׁה שְׁחוֹרָה מִן הַטַּל שֶׁעָלֶיהָ…

דִּינֵי נִקּוּי וְקִפּוּל הַבְּגָדִים בְּשַׁבָּת וּבוֹ כ"ה סְעִיפִים:
הַמְנַעֵר טַלִּית חֲדָשָׁה שְׁחוֹרָה מִן הַטַּל שֶׁעָלֶיהָ — חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁנִּעוּרָהּ מִן הַטַּל הוּא מְיַפֶּה וּמוֹעִיל לָהּ כְּמוֹ כִּבּוּס. וְהוּא שֶׁמַּקְפִּיד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְלָבְשָׁהּ בְּלֹא נִעוּר, אֲבָל אִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עָלֶיהָ, שֶׁאַף אִם לֹא הָיָה מְנַעֲרָהּ לֹא הָיָה נִמְנָע מִלְּלָבְשָׁהּ — אֵין יִפּוּי זֶה חָשׁוּב אֶצְלוֹ כְּכִבּוּס, וּמֻתָּר לוֹ לְנַעֲרָהּ קֹדֶם שֶׁיִּלְבָּשֶׁנָּה.
אֲבָל אִם הִיא לְבָנָה אוֹ אֲדֻמָּה אוֹ שְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִים אוֹ שֶׁאֵינָהּ חֲדָשָׁה — אֵין הַנִּעוּר יָפֶה לָהּ כְּמוֹ כִּבּוּס, וְלָכֵן מֻתָּר לְנַעֲרָהּ אַף אִם מַקְפִּיד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְלָבְשָׁהּ בְּלֹא נִעוּר.
וְעַד אֵימָתַי נִקְרֵאת חֲדָשָׁה? כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ כָּל כָּךְ אֶלָּא עֲדַיִן הִיא בְּחִדּוּשָׁה:

Shaking a new black tallis from dew — chayav. The 39 melachosmelechet melaben. Shaking dew from a new black garment (when one is makpid about it) makes the cloth look better — comparable to whitening, since one is improving the garment.

סעיף ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּטַל, אֲבָל אִם יָרְדוּ גְשָׁמִים (הַרְבֵּה) עַל שׁוּם בֶּגֶד, בֵּין לָבָן בֵּין…

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּטַל, אֲבָל אִם יָרְדוּ גְשָׁמִים (הַרְבֵּה) עַל שׁוּם בֶּגֶד, בֵּין לָבָן בֵּין שָׁחוֹר וּשְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִין, וְכָל שֶׁכֵּן אִם נָפַל בְּמַיִם, הוֹאִיל וְנִבְלְעוּ בּוֹ מַיִם — אָסוּר לְנַעֲרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ כָּל בֶּגֶד בָּלוּעַ מִמַּיִם כְּשֶׁמְּנַעֲרִין אוֹתוֹ נִסְחָטִין מִמֶּנּוּ מַיִם.
וְהוּא שֶׁהַבֶּגֶד חָדָשׁ, שֶׁמִּן הַסְּתָם הוּא מַקְפִּיד עָלָיו בְּיוֹתֵר לְנַעֲרוֹ מִיָּד מִפְּנֵי שֶׁמִּתְקַצֵּר בְּמַיִם, אֲבָל אִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו — מֻתָּר לְנַעֲרוֹ (שֶׁאַף אִם יִסְחוֹט מִמֶּנּוּ הַמַּיִם — הֲרֵי אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ, וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן מֻתָּר. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מַקְפִּיד עָלָיו לְנַעֲרוֹ — אֲזַי הוּא כִּפְסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת, שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁיִּסָּחֲטוּ הַמַּיִם מִמֶּנּוּ בְּנִעוּרוֹ).
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר אַף אִם הוּא בֶּגֶד יָשָׁן שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו. וְטוֹב לָחוּשׁ לִדְבָרָיו:

Bameh devarim amurim — only with dew. But heavy rain on any garment — white, black or colored — and certainly if it fell in water, since much water was absorbed, shaking it is literally like washing. Some forbid even on an old garment one is not particular about, and it is good to be machmir.

סעיף ג יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאָסוּר לְנַעֵר בֶּגֶד חָדָשׁ וְשָׁחוֹר מִן הֶעָפָר אוֹ הָאָבָק שֶׁעָלָיו אִם מַקְפִּיד…

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאָסוּר לְנַעֵר בֶּגֶד חָדָשׁ וְשָׁחוֹר מִן הֶעָפָר אוֹ הָאָבָק שֶׁעָלָיו אִם מַקְפִּיד שֶׁלֹּא לְלָבְשׁוֹ בְּלֹא נִעוּר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כְּכִבּוּס, שֶׁהָאָבָק מְקַלְקֵל מַרְאִיתוֹ וְנִעוּרוֹ מִמֶּנּוּ הוּא כִּבּוּס. וְטוֹב לָחוּשׁ לִדְבָרָיו.
אֲבָל מֻתָּר לְהָסִיר הַנּוֹצוֹת מִן הַבֶּגֶד, שֶׁאֵין הַנּוֹצָה דְּבוּקָה בַּבֶּגֶד כְּמוֹ הָאָבָק וְהֶעָפָר, וְאֵין הֲסָרָתָהּ דּוֹמָה כְּלָל לְכִבּוּס.
(וְאֵין אִסּוּר בַּהֲסָרַת הַנּוֹצוֹת מִשּׁוּם טִלְטוּל מֻקְצֶה, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם כְּבָר הָיוּ בְּכַר אוֹ בְּכֶסֶת וְנָפְלוּ מֵהֶן עַל הַבֶּגֶד, וַהֲרֵי הֵן רְאוּיוֹת לְהַחֲזִירָן לָהֶן וְלִשְׁכַּב עֲלֵיהֶן, וּלְכָךְ אֵינָן מֻקְצוֹת כְּלָל. אֲבָל נוֹצוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לְכַר וְכֶסֶת עַד שֶׁיִּמְרוֹט אוֹתָן מִקָּנִים שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵם קָשִׁים וְאֵינָם רְאוּיִים לִשְׁכַּב עֲלֵיהֶן — אָסוּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תצ"ט לְעִנְיַן יוֹם טוֹב).
וְאִם מֻתָּר לַהֲסִירָם עַל יְדֵי מַכְבֶּדֶת הָעֲשׂוּיָה מִקֵּסָמִים — יִתְבָּאֵר בְּסִמָּן של"ז.
וְכֵן אִם יָשַׁב לוֹ זֶרַע פִּשְׁתָּן אוֹ תַּבְשִׁיל עַל כְּסוּתוֹ — מֻתָּר לְקַלְּפוֹ:

Shaking dust from a new garment. Some hold one may not shake dust off a new black garment if one is makpid not to wear it un-shaken — since this is like washing, the dust spoiling its look. Others are lenient. Best to give it a slight blemish before Shabbos use.

סעיף ד הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לַחֲזוֹר וְלִתְפּוֹר עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ח — חַיָּב, שֶׁהוּא מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת,…

הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לַחֲזוֹר וְלִתְפּוֹר עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ח — חַיָּב, שֶׁהוּא מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, שֶׁכֵּן בַּמִּשְׁכָּן יְרִיעָה שֶׁנָּפַל בָּהּ תּוֹלַעַת וּמְנַקֵּב בָּהּ נֶקֶב קָטָן וְעָגֹל, וּכְדֵי לְתָפְרוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה אֶת הַנֶּקֶב, שֶׁלֹּא תְהֵא הַתְּפִירָה עֲשׂוּיָה קְמָטִים קְמָטִים. וְהַקּוֹרֵעַ שֶׁלֹּא עַל מְנָת לַחֲזוֹר וְלִתְפּוֹר — פָּטוּר, אֲבָל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
לְפִיכָךְ מִי שֶׁנִּסְתַּבְּכוּ בְּגָדָיו בְּקוֹצִים — מַפְרִישָׁן בְּצִנְעָה, וּמִתְמַהְמֵהַּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ. וְאִם נִקְרְעוּ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, וְאֵין כַּאן פְּסִיק רֵישֵׁהּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְמַהְמֵהַּ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ.
וּמֻתָּר לִפְצוֹעַ אֶת הָאֱגוֹז בְּמַטְלִית וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא תִקָּרַע, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תק"ח:

Tearing in order to re-sew — chayav. One of the avos melachos. Korea al menas le-tafor (siman 278) is liable, since in the Mishkan, a curtain in which a worm bored a small hole was torn and then re-sewn properly. This grounds the av of korea (when tikkun results).

סעיף ה דֶּרֶךְ הָאוּמָנִים הָעוֹשִׂים כְּלֵי מַתֶּכֶת לְהַכּוֹת בַּפַּטִּישׁ עַל הַכְּלִי אַחַר שֶׁנִּגְמַר כְּדֵי לְהַשְׁווֹת עַקְמִימוּתוֹ בְּהַכָּאָה…

דֶּרֶךְ הָאוּמָנִים הָעוֹשִׂים כְּלֵי מַתֶּכֶת לְהַכּוֹת בַּפַּטִּישׁ עַל הַכְּלִי אַחַר שֶׁנִּגְמַר כְּדֵי לְהַשְׁווֹת עַקְמִימוּתוֹ בְּהַכָּאָה זוֹ, וְהַכָּאָה זוֹ הִיא גְמַר מְלֶאכֶת הַכְּלִי, וְהוּא אַב מְלָאכָה שֶׁהָיְתָה בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן.
וְכָל הָעוֹשֶׂה שׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא גְמַר עֲשִׂיַּת הַכְּלִי וְתִקּוּנוֹ — הֲרֵי גְמַר זֶה נֶחְשָׁב לִמְלָאכָה, וְהוּא תּוֹלְדַת "מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ" שֶׁהָיָה בַּמִּשְׁכָּן, כְּגוֹן הַצָּר צוּרָה בִּכְלִי הָעוֹמֵד לְצַיְּרוֹ, אֲפִלּוּ לֹא צִיֵּר אֶלָּא מִקְצָת הַצּוּרָה — הֲרֵי עָשָׂה מִקְצָת גְּמַר הַכְּלִי וְחַיָּב, שֶׁאַף שֶׁהַצִּיּוּר מִצַּד עַצְמוֹ אֵינוֹ חָשׁוּב מְלָאכָה, מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו שֶׁהַכְּלִי נִגְמָר וְנִתְקָּן עַל יָדוֹ — הֲרֵי הוּא נֶחְשָׁב לִמְלָאכָה.
וְכֵן כָּל הָעוֹשֶׂה אֵיזֶה תִּקּוּן לִכְלִי — הֲרֵי תִּקּוּן זֶה נֶחְשָׁב לִמְלָאכָה וְחַיָּב.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָעוֹשֶׂה כְּלִי מִתְּחִלָּתוֹ, שֶׁחַיָּב מִשּׁוּם "מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ", אַף אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בּוֹנֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"ד וְסִמָּן שכ"ב:

Makeh ba-patish — the finishing stroke. Smiths finish metal vessels by tapping with a hammer to even out the curvature — this final strike is the completion of the work and is an av ("makeh ba-patish"). Hence anyone who finishes off a vessel on Shabbos is chayav mishum makeh ba-patish.

סעיף ו לְפִיכָךְ, הַלּוֹקֵט יַבֶּלֶת שֶׁעַל גַּבֵּי הַבְּגָדִים, כְּגוֹן אֵלּוּ הַיַּבַּלוֹת שֶׁבִּכְלֵי צֶמֶר הַנִּשְׁאָרִים בָּהֶם מִן הָאֲרִיגָה,…

לְפִיכָךְ, הַלּוֹקֵט יַבֶּלֶת שֶׁעַל גַּבֵּי הַבְּגָדִים, כְּגוֹן אֵלּוּ הַיַּבַּלוֹת שֶׁבִּכְלֵי צֶמֶר הַנִּשְׁאָרִים בָּהֶם מִן הָאֲרִיגָה, וְכֵן קַשִּׁין וְקֵסָמִים דַּקִּין שֶׁנֶּאֶרְגוּ בַּבֶּגֶד שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, הַנּוֹטֵל אוֹתָם לְאַחַר הָאֲרִיגָה — חַיָּב מִשּׁוּם "מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ" אִם הוּא מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְסִירֵם בְּכַוָּנָה כְּדֵי לְיַפּוֹת הַבֶּגֶד, שֶׁיִּפּוּי זֶה הוּא חָשׁוּב גְּמַר עֲשִׂיַּת הַבֶּגֶד וְתִקּוּנוֹ, לְפִי שֶׁמַּקְפִּיד עֲלֵיהֶם.
אֲבָל אִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ מְסִירֵם אֶלָּא דֶּרֶךְ מִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא — פָּטוּר, אֲבָל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

Picking knots from a garment. Therefore, picking yabalos off woolen garments — leftover bits from weaving, or stalks woven in by mistake — if one is makpid, it is chayav mishum makeh ba-patish. Finishing the garment in this way is a full melachah.

סעיף ז שְׁלָל שֶׁעוֹשִׂים הַחַיָּטִים, דְּהַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת תְּפִירָתָם מְחַבְּרִים בְּחוּטִין אֶת עֶלְיוֹנוּת הַבֶּגֶד עִם מַה שֶּׁתּוֹפְרִים תַּחְתָּיו,…

שְׁלָל שֶׁעוֹשִׂים הַחַיָּטִים, דְּהַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת תְּפִירָתָם מְחַבְּרִים בְּחוּטִין אֶת עֶלְיוֹנוּת הַבֶּגֶד עִם מַה שֶּׁתּוֹפְרִים תַּחְתָּיו, וְאַחַר גְּמַר תְּפִירָתָם מוֹצִיא חוּטִין אֵלּוּ מִן הַבֶּגֶד — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הַמּוֹצִיאָם בְּשַׁבָּת חַיָּב מִשּׁוּם מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ אִם מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם, וְאִם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר:

Shellal threads of tailors. Threads used at the start of sewing to align upper and lower fabric and removed when done — may be removed on Shabbos, since they are merely temporary stitches, not within the scope of korea.

סעיף ח מֻתָּר לְקַפֵּל הַבְּגָדִים קֹדֶם לְבִישָׁתָם כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מִקְּמָטֵיהֶם וְיִהְיוּ מְהֻדָּרִים עָלָיו כְּשֶׁיַּלְבִּישֵׁם, וְהוּא שֶׁיַּלְבִּישֵׁם בּוֹ…

מֻתָּר לְקַפֵּל הַבְּגָדִים קֹדֶם לְבִישָׁתָם כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מִקְּמָטֵיהֶם וְיִהְיוּ מְהֻדָּרִים עָלָיו כְּשֶׁיַּלְבִּישֵׁם, וְהוּא שֶׁיַּלְבִּישֵׁם בּוֹ בַיּוֹם. וְכֵן אַחַר שֶׁלְּבָשָׁם וּפְשָׁטָם מֵעָלָיו — יוּכַל לַחֲזוֹר וּלְקַפְּלָם אִם דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר וּלְלָבְשָׁם בּוֹ בַיּוֹם, שֶׁנִּמְצָא קִפּוּל זֶה הוּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת.
אֲבָל אִם אֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר וּלְלָבְשׁוֹ עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת — אָסוּר לְקַפְּלוֹ בְּשַׁבָּת (מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר). וְלָכֵן אָסוּר לְקַפֵּל הַטַּלִּית שֶׁל מִצְוָה שֶׁפּוֹשְׁטִין בְּשַׁבָּת שַׁחֲרִית בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין חוֹזְרִין וּמִתְעַטְּפִין בָּהֶם בְּמִנְחָה:

Folding clothes before wearing. One may fold garments before wearing them so they uncrease and look mehudar — provided one will wear them that day. Similarly, after wearing and removing — one may fold if one will re-wear them that same day.

סעיף ט לֹא הִתִּירוּ לְקַפֵּל אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת אֶלָּא בְּאָדָם אֶחָד, אֲבָל שְׁנַיִם לֹא יְקַפְּלוּ בֶּגֶד אֶחָד,…

לֹא הִתִּירוּ לְקַפֵּל אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת אֶלָּא בְּאָדָם אֶחָד, אֲבָל שְׁנַיִם לֹא יְקַפְּלוּ בֶּגֶד אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁשְּׁנַיִם מְקַפְּלִים הֵן מַפְשִׁיטִים קְמָטָיו (בִּידֵיהֶם בְּקִפּוּלָם), וְנִרְאִין כִּמְתַקְּנִין כֵּלִים בְּשַׁבָּת (מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֶחָד מְקַפֵּל מִתְפַּשְּׁטִים הַקְּמָטִים מֵאֲלֵיהֶן).
וַאֲפִלּוּ בְּאָדָם אֶחָד לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בִּבְגָדִים חֲדָשִׁים, אֲבָל לֹא בִּישָׁנִים, שֶׁהַיְשָׁנִים קִפּוּלָם מְתַקְּנָם יוֹתֵר מִן הַחֲדָשִׁים, שֶׁהַחֲדָשִׁים קָשִׁים מֵאֲלֵיהֶן וְאֵין מְמַהֲרִין לִקְמוֹט.
וַאֲפִלּוּ בַּחֲדָשִׁים לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בִּלְבָנִים, אֲבָל לֹא בִּצְבוּעִים, שֶׁהַצְּבוּעִים קִפּוּלָם מְתַקְּנָם יוֹתֵר.
וַאֲפִלּוּ בִּלְבָנִים לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא כְּשֶׁאֵין לוֹ בֶּגֶד אַחֵר מְקֻפָּל לְהַחֲלִיף הַיּוֹם, שֶׁאָז הִתִּירוּ לוֹ מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת שֶׁלֹּא יֵלֵךְ בִּבְגָדִים מְקֻמָּטִים, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ בֶּגֶד אַחֵר מְקֻפָּל — אָסוּר לְקַפֵּל אֶת זֶה, מִשּׁוּם שֶׁעַל כָּל פָּנִים נִרְאֶה קְצָת כִּמְתַקֵּן כְּלִי בְּשַׁבָּת.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלְּקַפֵּל שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר קִפּוּלוֹ הָרִאשׁוֹן — מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן, אַף (לְצֹרֶךְ מָחָר), וּבִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְהוּא בֶּגֶד יָשָׁן וְצָבוּעַ, וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף, לְפִי שֶׁאֵין לְקִפּוּל זֶה שׁוּם קִיּוּם, וְאֵין כַּאן שׁוּם תִּקּוּן כְּלִי כְּלָל. וְנִרְאִין דְּבָרָיו:

Folding for Shabbos — only by one person. Folding for Shabbos was permitted only by one person — two folding a single garment smooth out wrinkles more thoroughly, resembling kibus/makbesh. Also, one must follow the original creases — making fresh creases is forbidden.

סעיף י אֵין מַצִּיעִין הַמִּטָּה מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיּוּכַל לִישַׁן עָלֶיהָ…

אֵין מַצִּיעִין הַמִּטָּה מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיּוּכַל לִישַׁן עָלֶיהָ בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לִישַׁן עָלֶיהָ עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת — הֲרֵי הוּא מֵכִין מִשַּׁבָּת לְחֹל, וְאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַמִּטָּה עוֹמֶדֶת בַּחֶדֶר שֶׁדָּר שָׁם וְיֵשׁ בִּזָּיוֹן וְדָבָר מְגֻנֶּה הוּא אִם תַּעֲמוֹד כָּךְ בְּלֹא הַצָּעָה — מֻתָּר לְהַצִּיעָהּ, שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת וְלִכְבוֹדוֹ.
וּמַצִּיעִין מִלֵּיל שַׁבָּת לְשַׁבָּת, אֲפִלּוּ עֶשֶׂר מִטּוֹת וְיוֹתֵר, שֶׁאִם יִצְטָרֵךְ לִישַׁן בְּאַחַת מֵהֶן — יִישַׁן. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב יוֹתֵר לְהַצִּיעָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת (עַיֵּן סִמָּן רס"ב):

Making the bed from Shabbos for motzaei Shabbos. One does not make the bed on Shabbos for after Shabbos use, even though there would be time to sleep on it during Shabbos — since the intent is for the next day, it is tircha for chol. If one intends to sleep on it on Shabbos, it is permitted.

סעיף יא מַכְבֵּשׁ, וְהוּא כְּלִי שֶׁכּוֹבְשִׁין בּוֹ הַבְּגָדִים אַחַר הַכְּבִיסָה, וְהֵן שְׁתֵּי לוּחוֹת זֶה עַל זֶה וְהַבְּגָדִים…

מַכְבֵּשׁ, וְהוּא כְּלִי שֶׁכּוֹבְשִׁין בּוֹ הַבְּגָדִים אַחַר הַכְּבִיסָה, וְהֵן שְׁתֵּי לוּחוֹת זֶה עַל זֶה וְהַבְּגָדִים בֵּינֵיהֶם, וְעַמּוּדִים מְנֻקָּבִים קְבוּעִים בְּאַרְבַּע זָוִיּוֹת שֶׁל לוּחַ הַתַּחְתּוֹן, וּכְנֶגְדָּם יֵשׁ נְקָבִים בַּלּוּחַ הָעֶלְיוֹן בְּאַרְבַּע זָוִיּוֹתָיו, וְתוֹחֲבִין הָעַמּוּדִים בְּנִקְבֵי הָעֶלְיוֹן, וּמוֹרִידִין הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה עַל הַבְּגָדִים לְכָבְשָׁן, וְאַחַר כָּךְ תּוֹחֲבִין יְתֵדוֹת בְּנִקְבֵי הָעַמּוּדִים שֶׁלֹּא יַעֲלֶה הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה — מֻתָּר לְהַתִּיר מַכְבֵּשׁ זֶה בְּשַׁבָּת, דְּהַיְנוּ לִטּוֹל הַיְתֵדוֹת מֵהָעַמּוּדִים וּלְפָתְחוֹ לִטּוֹל מִמֶּנּוּ הַבְּגָדִים לְצֹרֶךְ שַׁבָּת.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, אֲבָל מַכְבֵּשׁ שֶׁל כּוֹבְסִים — אָסוּר לְהַתִּירוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָּחוּב בְּחָזְקָה וְהַתָּרָתוֹ דּוֹמָה לִסְתִירָה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה מֻתָּר כְּבָר מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אָסוּר לִשְׁמוֹט מִמֶּנּוּ בְּגָדָיו לְלָבְשָׁם בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְהַתִּירוֹ בְּשַׁבָּת:

The clothes press (makbesh). A makbesh is a clothes press — two boards with garments between them and four posts. One may not open it on Shabbos if it is a household press — as this finishes a vessel and presses the garment. A laundryman's press has more lenient conditions, provided it was loosened erev Shabbos.

סעיף יב חָלוּק לְאַחַר כְּבִיסָה הוּא מִתְקַשֶּׁה, וּמְשַׁפְשְׁפִים אוֹתוֹ בְּיָדַיִם לְרַכְּכוֹ, וְאַף הַלִּבּוּן שֶׁלּוֹ מַצְהִיל יוֹתֵר עַל…

חָלוּק לְאַחַר כְּבִיסָה הוּא מִתְקַשֶּׁה, וּמְשַׁפְשְׁפִים אוֹתוֹ בְּיָדַיִם לְרַכְּכוֹ, וְאַף הַלִּבּוּן שֶׁלּוֹ מַצְהִיל יוֹתֵר עַל יְדֵי שִׁפְשׁוּף זֶה — אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לְשַׁפְשְׁפוֹ בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְלַבֵּן, לְפִי שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לְרַכְּכוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל לְהַצְהִיל הַלִּבּוּן, שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל לִבּוּנוֹ וְצִהוּלוֹ שֶׁל חָלוּק שֶׁהוּא בֶּגֶד תַּחְתּוֹן.
אֲבָל הַסּוּדָר שֶׁהוּא בֶּגֶד עֶלְיוֹן וְאָדָם מַקְפִּיד יוֹתֵר עַל לִבּוּנוֹ וְצִהוּלוֹ — אָסוּר לְשַׁפְשְׁפוֹ בְּיָדַיִם, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִתְכַּוֵּן לְהַצְהִיל הַלִּבּוּן, וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לִמְלַבֵּן.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ אַף בְּחָלוּק אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל מֶשִׁי, אֲבָל שֶׁל פִּשְׁתָּן, וְכֵן כָּל שְׁאָר כְּלֵי פִשְׁתָּן — אָסוּר לְשַׁפְשְׁפָם אֲפִלּוּ מְעַט בְּיָדַיִם כְּדֵי לְרַכְּכָם, מִפְּנֵי שֶׁרִכּוּכָם זֶהוּ לִבּוּנָם. וְנָכוֹן לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁהוּא דָבָר שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ כָּל כָּךְ.
וּמִנְהַג הָעוֹלָם לְהָקֵל לְשַׁפְשְׁפָם בְּיָדַיִם לְרַכְּכָם (אֶלָּא שֶׁנִּזְהָרִין לְרַכֵּךְ בִּכְלִי הַמְּיֻחָד לְכָךְ):

Rubbing a chalook after laundering. A garment hardens after washing and is rubbed by hand to soften it — and its whiteness brightens incidentally. Still permitted on Shabbos: this is softening, not washing, and the whitening is a davar she-eino miskaven.

סעיף יג אָסוּר לַעֲשׂוֹת קְמָטִים בַּעֲנָק שֶׁבְּצַוָּאר שֶׁקּוֹרִין (קַאלְנֶע"ר) בְּעֵצִים הַמְּיֻחָדִים לְכָךְ. וְכֵן הַקְּמָטִים שֶׁעוֹשׂוֹת הַנָּשִׁים בְּבָתֵּי…

אָסוּר לַעֲשׂוֹת קְמָטִים בַּעֲנָק שֶׁבְּצַוָּאר שֶׁקּוֹרִין (קַאלְנֶע"ר) בְּעֵצִים הַמְּיֻחָדִים לְכָךְ. וְכֵן הַקְּמָטִים שֶׁעוֹשׂוֹת הַנָּשִׁים בְּבָתֵּי זְרוֹעוֹתֵיהֶם — אֲסוּרוֹת לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקי"ט וְתקמ"א:

Decorative pleats in collar bands. One may not make pleats in a neck collar ("kalner") with the special wooden tools, nor the pleats women make in cuffs — forbidden on Shabbos as a form of metaken.

סעיף יד טִיט שֶׁעַל רַגְלוֹ אוֹ עַל מִנְעָלוֹ — מְקַנְּחוֹ בְּכֹתֶל, אֲבָל לֹא בַּקַּרְקַע, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַשְׁוֶה…

טִיט שֶׁעַל רַגְלוֹ אוֹ עַל מִנְעָלוֹ — מְקַנְּחוֹ בְּכֹתֶל, אֲבָל לֹא בַּקַּרְקַע, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַשְׁוֶה גּוּמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע בְּכַוָּנָה, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ אָדָם לְחַזֵּר אַחַר מְקוֹם גּוּמָא לְקַנֵּחַ בּוֹ רַגְלָיו שֶׁהַטִּיט מִתְקַנֵּחַ שָׁם הֵיטֵב, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא עָסוּק לְקַנֵּחַ — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח שֶׁהוּא שַׁבָּת וִיכַוֵּן לְהַשְׁווֹת הַגּוּמוֹת בְּקִנּוּחוֹ.
וְיֵשׁ מַתִּירִין אַף בַּקַּרְקַע, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁיַּשְׁוֶה גוּמוֹת בְּמִתְכַּוֵּן, וְאִם הֻשְׁווּ הַגּוּמוֹת מֵאֲלֵיהֶן עַל יְדֵי קִנּוּחוֹ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם שֶׁדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן מֻתָּר.
וְיֵשׁ אוֹסְרִין אַף בְּכֹתֶל שֶׁל חוֹמָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹסִיף עַל הַבִּנְיָן.
וּלְעִנְיַן הֲלָכָה — בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל, וּמֻתָּר לְקַנֵּחַ מִן הַדִּין בֵּין בַּקַּרְקַע בֵּין בְּכֹתֶל שֶׁל חוֹמָה, אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה טוֹב לְקַנֵּחַ בַּקּוֹרָה אוֹ בְּכֹתֶל שֶׁל עֵץ שֶׁהוּא מֻתָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל, וְכֵן בַּחֲתִיכַת חֶרֶס הַמֻּתֶּרֶת בְּטִלְטוּל, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ח.
וְאִם אֵין לְפָנָיו אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ — יוֹתֵר טוֹב לְקַנֵּחַ בְּכֹתֶל אֲפִלּוּ שֶׁל חוֹמָה מִלְּקַנֵּחַ בַּקַּרְקַע, מִפְּנֵי שֶׁרַבּוּ הַמַּתִּירִין עַל הָאוֹסְרִין לְקַנֵּחַ בְּכֹתֶל שֶׁל חוֹמָה:

Scraping mud from foot or shoe. Mud on the foot or shoe — one may scrape it against a wall, but not on the ground, lest one level holes in the ground. On a new shoe with ink or earthenware — forbidden even against a wall, lest one smooths the leather (memachek). A smooth sandal — even on the ground.

סעיף טו הַמְמַחֵק אֶת הָעוֹר, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּגָרֵר אֶת הַצֶּמֶר אוֹ הַשֵּׂעָר מֵעַל הָעוֹר עַד שֶׁיַּחֲלִיק פְּנֵי הָעוֹר…

הַמְמַחֵק אֶת הָעוֹר, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּגָרֵר אֶת הַצֶּמֶר אוֹ הַשֵּׂעָר מֵעַל הָעוֹר עַד שֶׁיַּחֲלִיק פְּנֵי הָעוֹר — חַיָּב, וְהוּא מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, שֶׁכֵּן הָיוּ עוֹשִׂין בַּמִּשְׁכָּן בְּעוֹרוֹת תְּחָשִׁים וְאֵילִים מְאָדָּמִים.
לְפִיכָךְ, אֵין מְגָרְדִין סַנְדָּל אוֹ מִנְעָל, בֵּין חָדָשׁ בֵּין יָשָׁן, אֲפִלּוּ בְּגַב הַסַּכִּין, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּחֻדּוֹ אוֹ בְּצִפֹּרֶן, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹלֵף אֶת הָעוֹר מְעַט, וַהֲרֵי זֶה מְמַחֵק:

Memachek leather — av melachah. Smoothing leather — scraping wool or hair off the hide until the surface is smooth — is an av melachah, as done in the Mishkan with oros tachashim. Any smoothing of leather is a toldah of memachek.

סעיף טז לְפִיכָךְ, הַנּוֹהֲגִים לְקַנֵּחַ מִנְעֲלֵיהֶם בַּבַּרְזֶל הַקָּבוּעַ לִפְנֵי פֶּתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת — לֹא יָפֶה הֵם עוֹשִׂים,…

לְפִיכָךְ, הַנּוֹהֲגִים לְקַנֵּחַ מִנְעֲלֵיהֶם בַּבַּרְזֶל הַקָּבוּעַ לִפְנֵי פֶּתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת — לֹא יָפֶה הֵם עוֹשִׂים, שֶׁהֲרֵי הוּא חַד כְּמוֹ גַּב הַסַּכִּין, וְלָכֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ עָב וְרָחָב בְּרֹאשׁוֹ:

Iron scrapers at shul entrances. Those who scrape their shoes on the sharp iron fixed before shul entrances — are not doing well. The iron is as sharp as a knife back; it should be made thick so as not to fall into memachek.

סעיף יז טִיט שֶׁעַל גַּבֵּי בִּגְדּוֹ — לֹא יְשַׁפְשְׁפוֹ מִבַּחוּץ (דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הַטִּיט), מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְלַבֵּן, אֶלָּא…

טִיט שֶׁעַל גַּבֵּי בִּגְדּוֹ — לֹא יְשַׁפְשְׁפוֹ מִבַּחוּץ (דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הַטִּיט), מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְלַבֵּן, אֶלָּא יְשַׁפְשְׁפוֹ מִבִּפְנִים. כֵּיצַד? לוֹקֵחַ הַבֶּגֶד מִבִּפְנִים (דְּהַיְנוּ בְּצַד הב' כְּנֶגֶד הַטִּיט) וּמְשַׁפְשְׁפוֹ, שֶׁאָז אֵין הַדָּבָר נִכָּר כָּל כָּךְ שֶׁמַּעֲבִיר אֶת הַטִּיט שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה כִּמְלַבֵּן. וְיָכוֹל גַּם כֵּן לְגָרֵד הַטִּיט בְּצִפֹּרֶן אוֹ בְּסַכִּין אֲפִלּוּ בְּחֻדּוֹ, שֶׁאֵין לָחוּשׁ בְּבֶגֶד לִמְמַחֵק.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּטִיט לַח, אֲבָל בְּטִיט יָבֵשׁ — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לְשַׁפְשְׁפוֹ מִבִּפְנִים אָסוּר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְגָרְדוֹ, מִפְּנֵי שֶׁטִּיט הַיָּבֵשׁ מִתְפָּרֵר לְפֵרוּרִים דַּקִּים עַל יְדֵי שִׁפְשׁוּף אוֹ גְרִידָה, וַהֲרֵי זֶה כְּעֵין תּוֹלֶדֶת הַטּוֹחֵן, שֶׁמְּחַלֵּק גּוּף אֶחָד לְגוּפִים דַּקִּים הַרְבֵּה, וְאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל מִן הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְגוּף דָּבָר הַמִּתְפָּרֵר וְנִטְחָן. וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁמְּלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב עָלֶיהָ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְגוּף דָּבָר הַמִּתְפָּרֵר — אֵין פֵּרוּר זֶה תּוֹלֶדֶת הַטּוֹחֵן, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִטְחוֹן אֶלָּא כְּשֶׁצָּרִיךְ לְגוּף דָּבָר הַנִּטְחָן:

Mud on a garment — rubbing from inside. Mud on a garment — one does not rub it from outside (where the mud is), as it appears as whitening. Rather, rub from inside — take the garment by its reverse side and rub against itself, removing the mud without it looking like libun.

סעיף יח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים? כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם מַמָּשׁוּת הַטִּיט, שֶׁכְּשֶׁמְּגָרְדוֹ נוֹפְלִים מִמֶּנּוּ פֵּרוּרִים זֶה…

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים? כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם מַמָּשׁוּת הַטִּיט, שֶׁכְּשֶׁמְּגָרְדוֹ נוֹפְלִים מִמֶּנּוּ פֵּרוּרִים זֶה דּוֹמֶה לְטוֹחֵן, אֲבָל אִם אֵין שָׁם אֶלָּא מַרְאֵה הַטִּיט וּמְגָרֵד שָׁם לְבַטֵּל הַמַּרְאֶה — אֵין זֶה דּוֹמֶה לְטוֹחֵן, וּמֻתָּר. וְכֵן מִי שֶׁבִּגְדּוֹ מְטֻנָּף קְצָת וְאֵין שָׁם מַמָּשׁוּת הַצּוֹאָה אֶלָּא הַמַּרְאֶה בִּלְבָד — יָכוֹל לְגָרֵד שָׁם לְהָסִיר הַמַּרְאֶה כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בִּנְקִיּוּת, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִתְפַּלֵּל כָּךְ בְּלֹא גְרִידָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ע"ו:

Substantive mud vs. mere stain. The rabbinic prohibition applies where there is substance — crumbs fall off when scraped (similar to tochen). But if only the stain remains without substance, there is no prohibition.

סעיף יט מִנְעָל אוֹ סַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו טִיט אוֹ צוֹאָה — מֻתָּר לְשַׁכְשְׁכוֹ בְּמַיִם לְהַעֲבִירָן מֵעָלָיו. וְכֵן…

מִנְעָל אוֹ סַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו טִיט אוֹ צוֹאָה — מֻתָּר לְשַׁכְשְׁכוֹ בְּמַיִם לְהַעֲבִירָן מֵעָלָיו. וְכֵן שְׁאָר כָּל כְּלֵי עוֹר שֶׁנִּתְלַכְלְכוּ — מֻתָּר לִתֵּן עֲלֵיהֶם מַיִם לְהַעֲבִיר הַלִּכְלוּךְ, אוֹ לְשַׁכְשְׁכוֹ בְּמַיִם עַד שֶׁיַּעֲבוֹר, וְאֵין בְּזֶה מִשּׁוּם כִּבּוּס, שֶׁאֵין כִּבּוּס בְּעוֹר בְּשִׁכְשׁוּךְ לְבַדּוֹ.
אֲבָל אָסוּר לְשַׁפְשְׁפוֹ צִדּוֹ זֶה עַל צִדּוֹ זֶה לְאַחַר שֶׁבָּאוּ עָלָיו מַיִם, שֶׁזֶּהוּ כִּבּוּס גָּמוּר, וְאָסוּר גַּם בְּעוֹר (מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲבָל מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אַף אִם סְחָטוֹ אַחַר כָּךְ):

Rinsing a shoe in water. A shoe or sandal with mud or filth — may be sluiced with water to remove it. So too other leather vessels that became dirty — water may be poured on them. Reason: leather does not absorb like cloth, so there is no kibus.

סעיף כ אֲבָל בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ עָלָיו אֵיזֶה לִכְלוּךְ, כְּגוֹן טִפַּת דָּם אוֹ רֹק, וְכָל שֶׁכֵּן טִיט אוֹ…

אֲבָל בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ עָלָיו אֵיזֶה לִכְלוּךְ, כְּגוֹן טִפַּת דָּם אוֹ רֹק, וְכָל שֶׁכֵּן טִיט אוֹ צוֹאָה, אִם נָתַן עַל מָקוֹם הַמְלֻכְלָךְ מַיִם (אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה הַמְלַבֵּן) אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא — חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁכְשֵׁךְ כְּלָל, לְפִי שֶׁשְּׁרִיַּת בֶּגֶד זֶהוּ כִּבּוּסוֹ.
(וַאֲפִלּוּ שְׁאָר מַשְׁקִים שֶׁאֵינָם מְלַבְּנִים אֶלָּא מְלַכְלְכִים — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִתְּנָם עַל מְקוֹם הַלִּכְלוּךְ לְהַעֲבִירוֹ, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר).
אֶלָּא יְקַנַּח הַלִּכְלוּךְ בִּסְמַרְטוּט, וְיִזָּהֵר לְקַנֵּחַ בְּקַל, וְלֹא יִדְחוֹק, פֶּן יִסְחוֹט לִכְלוּךְ הַבָּלוּעַ בַּבֶּגֶד, שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר בִּסְחִיטָתוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"כ:

Soiled garment — "sheriaso zehu kibuso". A garment with any stain — a drop of blood or saliva, certainly mud or filth — even a tiny amount of water on the soiled spot is sheriaso zehu kibuso, chayav. The great principle: placing water on a stained spot itself constitutes kibus.

סעיף כא אֲבָל בֶּגֶד שֶׁאֵין עָלָיו לִכְלוּךְ וְטִנּוּף, אַף עַל פִּי שֶׁהֻשְׁחַר מֵחֲמַת לְבִישָׁה אוֹ תַּשְׁמִישׁ —…

אֲבָל בֶּגֶד שֶׁאֵין עָלָיו לִכְלוּךְ וְטִנּוּף, אַף עַל פִּי שֶׁהֻשְׁחַר מֵחֲמַת לְבִישָׁה אוֹ תַּשְׁמִישׁ — אֵין אוֹמְרִים בּוֹ שְׁרִיָּתוֹ זֶהוּ כִּבּוּסוֹ, וּמֻתָּר לִתֵּן עָלָיו מַיִם מוּעָטִים, אֲבָל לֹא מְרֻבִּים, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְסָחֳטוֹ אַחַר כָּךְ לְהוֹצִיא מֵימָיו, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל מֵימָיו לְסָחֳטָם מִמֶּנּוּ אַף בְּחֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"א.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁאַף בֶּגֶד שֶׁאֵין עָלָיו שׁוּם לִכְלוּךְ — שְׁרִיָּתוֹ זֶהוּ כִּבּוּסוֹ, אַף אִם לִבּוּנוֹ מַצְהִיל מְאֹד. וְלָכֵן אָסוּר לִתֵּן עָלָיו אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא מַיִם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה הַמְלַבֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְלִבּוּן, דִּ"פְסִיק רֵישֵׁהּ הוּא". וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְהַחֲמִיר בְּשֶׁל תּוֹרָה (שֶׁאֵין זוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, הוֹאִיל וּמַה שֶּׁהַבֶּגֶד מִתְלַבֵּן נוֹחַ הוּא לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ, עַיֵּן סִמָּן רע"ח).
וּלְפִי זֶה, מַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹלָעִים — אָסוּר לִשְׁתּוֹתָם עַל יְדֵי מַפָּה בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁרֶה בְּמַיִם אֶלָּא דָּבָר מוּעָט מֵהַמַּפָּה כְּדֵי הַנָּחַת פִּיו.
אֲבָל יֵשׁ מְקִלִּין אַף לְפִי סְבָרָא זוֹ בִּמְעַט מַיִם, שֶׁאֵין אוֹמְרִים שְׁרִיָּתוֹ בָּהֶם זֶהוּ כִּבּוּסוֹ (כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְלִבּוּנוֹ, וְלָכֵן מֻתָּר לִשְׁתּוֹת הַמַּיִם עַל יְדֵי מַפָּה, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁרֶה אֶלָּא דָּבָר מוּעָט, וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְלִבּוּן כְּלָל. וְאֵין לִמְחוֹת בְּיַד הַמְּקִלִּין, כֵּיוָן שֶׁלִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן. אֲבָל כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יַחְמִיר לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִכְנוֹס לִסְפֵק אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה).
וְאֵין חִלּוּק בְּכָל זֶה בֵּין בְּגָדִים לְבָנִים לִצְבוּעִים, שֶׁגַּם בִּצְבוּעִים שַׁיָּךְ אִסּוּר כִּבּוּס כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל פִּשְׁתָּן בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל צֶמֶר אוֹ מֶשִׁי אוֹ שְׁאָר מִינִים.
וּמִכָּל מָקוֹם, לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין אוֹמְרִים בְּבֶגֶד שֶׁאֵין עָלָיו לִכְלוּךְ שְׁרִיָּתוֹ בְּמַיִם זֶהוּ כִּבּוּסוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּדֶרֶךְ נִקָּיוֹן, אֲבָל אִם הוּא בְּדֶרֶךְ לִכְלוּךְ, כְּגוֹן הַמִּסְתַּפֵּג בְּסָדִין אַחַר הָרְחִיצָה, וְכֵן הַמְנַגֵּב יָדָיו בְּמַפָּה אַחַר הַנְּטִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ רֹב מַיִם עַל גּוּפוֹ וְעַל יָדָיו וּמַטְפִּיחַ הַסָּדִין וְהַמַּפָּה — אֵין בְּזֶה מִשּׁוּם כִּבּוּס, שֶׁאֵינוֹ כִּבּוּס אֶלָּא לִכְלוּךְ.
וּמִטַּעַם זֶה הִתִּירוּ לְהוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה לַעֲבוֹר בְּמַיִם בִּבְגָדָיו, וְאֵין אוֹמְרִים שְׁרִיָּתוֹ זֶהוּ כִּבּוּסוֹ, לְפִי שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן דֶּרֶךְ לִכְלוּךְ כְּשֶׁמַּכְנִיסוֹ בְּמַיִם כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בָּהֶם, וְאֵינוֹ דֶּרֶךְ נִקָּיוֹן כְּלָל.
וְיֵשׁ מַחְמִירִין שֶׁלֹּא יְהֵא רִבּוּי מַיִם עַל יָדָיו, אֶלָּא יְנַגְּבֵן בְּכֹחַ זוֹ בְּזוֹ לְהָסִיר מֵהֶם הַמַּיִם כְּפִי יְכָלְתּוֹ קֹדֶם שֶׁיְּקַנְּחוֹ בְּמַפָּה. וְטוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ הֶפְסֵד כְּלָל. אֲבָל הַמִּנְהָג לְהָקֵל. וְכֵן עִקָּר.
וְלָכֵן מֻתָּר לְנַגֵּב יָדָיו בְּבֶגֶד שֶׁהִטִּיל עָלָיו תִּינוֹק מֵי רַגְלַיִם כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת מֵי רַגְלַיִם בְּהַמַּיִם שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם מִנִּגּוּב יָדָיו, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ע"ז, וְאֵין בְּזֶה מִשּׁוּם כִּבּוּס, כֵּיוָן שֶׁהוּא דֶּרֶךְ לִכְלוּךְ עַל יְדֵי נִגּוּב יָדָיו וְלֹא דֶּרֶךְ נִקָּיוֹן.
אֲבָל אָסוּר לִטּוֹל יָדָיו בְּמַיִם עַל הַמֵּי רַגְלַיִם כְּדֵי לְבַטְּלָם, שֶׁאַף שֶׁהַמַּיִם הַיּוֹרְדִים מִיָּדָיו נִקְרָאִים שׁוֹפָכִים — אֵין זֶה נִקְרָא דֶּרֶךְ לִכְלוּךְ, כֵּיוָן שֶׁהֵם צְלוּלִים וּרְאוּיִים לְכִבּוּס, וּשְׁרִיָּתָם זֶהוּ כִּבּוּסָם, לְפִי סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, שֶׁאוֹמְרִים שְׁרִיַּת בֶּגֶד זֶהוּ כִּבּוּסוֹ אַף כְּשֶׁאֵין עָלָיו שׁוּם לִכְלוּךְ וְטִנּוּף.
וְאִם יֵשׁ עַל בִּגְדּוֹ צוֹאָה וּשְׁאָר דָּבָר מְטֻנָּף — אָסוּר לְהַעֲבִירוֹ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נִגּוּב הַיָּדַיִם אַף שֶׁהוּא דֶּרֶךְ לִכְלוּךְ, כֵּיוָן שֶׁמַּעֲבִיר בְּזֶה לִכְלוּךְ יוֹתֵר גָּדוֹל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמֵי רַגְלַיִם שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִירֵם מֵהַבֶּגֶד עַל יְדֵי הַנִּגּוּב, אֶלָּא שֶׁמְּבַטְּלֵם וּמְטַהֲרֵם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל.
וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקַּח תִּינוֹק בְּחֵיקוֹ בְּשַׁבָּת אִם לֹא עַל כַּר:

Garment without stain — no sheriaso zehu kibuso. A clean garment darkened by wear — sheriaso zehu kibuso does not apply, and a little water may be placed on it. If the water is absorbed without dripping, wringing is permitted. The seif details many cases — see cross-refs to siman 278, 320, 335.

סעיף כב מִי שֶׁנִּתְלַכְלְכוּ יָדָיו בְּטִיט — מְקַנְּחֵם בִּזְנַב הַסּוּס אוֹ בִּזְנַב הַפָּרָה, אוֹ בְּמַפָּה הַקָּשָׁה הָעֲשׂוּיָה…

מִי שֶׁנִּתְלַכְלְכוּ יָדָיו בְּטִיט — מְקַנְּחֵם בִּזְנַב הַסּוּס אוֹ בִּזְנַב הַפָּרָה, אוֹ בְּמַפָּה הַקָּשָׁה הָעֲשׂוּיָה לֶאֱחוֹז בָּהּ הַקּוֹצִים, אֲבָל לֹא בְּמַפָּה שֶׁמְּקַנְּחִים בָּהּ הַיָּדַיִם, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל, וְיָבֹא לְכַבֵּס הַמַּפָּה:

Wiping muddy hands — not on a towel. Muddy hands — wipe on a horse's or cow's tail, or on a coarse cloth used for thorns. Not on a regular hand towel, lest one come to wring (sechitah). All the more so do not wash with anything that could be mekalkel.

סעיף כג כּוֹס שֶׁהָיָה בּוֹ מַיִם אוֹ יַיִן אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם מְלַבְּנִים — אָסוּר לְנַגְּבוֹ…

כּוֹס שֶׁהָיָה בּוֹ מַיִם אוֹ יַיִן אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם מְלַבְּנִים — אָסוּר לְנַגְּבוֹ בְּמַפָּה אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עַל מֵימֶיהָ לְסָחֳטָם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַכּוֹס צָר — אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִסְחוֹט קְצָת מִמַּה שֶּׁיִּבָּלַע בְּמַפָּה עַל יְדֵי הַנִּגּוּב, וְיֵשׁ בְּזֶה אִסּוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עַל כָּל פָּנִים, אַף בְּמַשְׁקִים שֶׁאֵינָם מְלַבְּנִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"כ.
אֲבָל מֻתָּר לְקַנֵּחַ הַסַּפְסָל וְכַיּוֹצֵא בְּבֶגֶד שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל מֵימָיו לְסָחֳטוֹ אַחַר הַקִּנּוּחַ אַף בְּחֹל.
אֲבָל מֻתָּר לְנַגֵּב הַיָּדַיִם אַחַר הַנְּטִילָה אַף בְּבֶגֶד שֶׁמַּקְפִּיד עַל מֵימָיו (וְכֵן פָּנָיו), מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָזְרוּ כְּלָל עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"א (עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם):

Drying a cup with a cloth — forbidden. A cup that had water, wine, or any beverage (even non-whitening) — may not be dried with a cloth even if not makpid about the moisture, since the narrow cup will lead to sechitah.

סעיף כד אֵין מִסְתַּכְּלִין בְּשַׁבָּת בְּמַרְאָה שֶׁל מַתֶּכֶת, שֶׁהִיא חֲרִיפָה כְּאִזְמֵל וְדֶרֶךְ לְהָסִיר בָּהּ בְּחֹל אֶת הַנִּימִין…

אֵין מִסְתַּכְּלִין בְּשַׁבָּת בְּמַרְאָה שֶׁל מַתֶּכֶת, שֶׁהִיא חֲרִיפָה כְּאִזְמֵל וְדֶרֶךְ לְהָסִיר בָּהּ בְּחֹל אֶת הַנִּימִין הַמְדֻלְדָּלִין מֵרֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה בָּהּ שֶׁהֵן מְדֻלְדָּלִין, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח שֶׁהוּא שַׁבָּת וְיָסִיר בָּהּ הַנִּימִין כְּדַרְכּוֹ בְּחֹל. וְאַף אִם הוּא קָבוּעַ וּמְחֻבֶּרֶת בַּכֹּתֶל — אָסוּר, שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים בִּגְזֵרָתָם בְּמַרְאָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲשָׁשׁ זֶה לִפְעָמִים. וְגַם הַנָּשִׁים אֲסוּרוֹת לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכָּן בְּחֹל לְהַשִּׁיר בָּהּ שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת מִתּוֹךְ הַשְּׁחוֹרוֹת:

Metal mirror on Shabbos. One does not look in a metal mirror on Shabbos — it is sharp like a chisel, and during the week one uses it to trim stray hairs from head and beard. Looking in it on Shabbos one may come to cut.

סעיף כה אֲבָל מֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה שֶׁאֵין בָּהּ חֲשָׁשׁ זֶה, אֲפִלּוּ אֵינָהּ קָבוּעַ, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין…

אֲבָל מֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה שֶׁאֵין בָּהּ חֲשָׁשׁ זֶה, אֲפִלּוּ אֵינָהּ קָבוּעַ, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין אִסּוּר מִשּׁוּם "לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן קנ"ו:

A mirror without that concern. One may look in a mirror without that concern (e.g. a mirror fixed to the wall, or a regular mirror), even unfixed, provided there is no issue of "lo yilbash gever simlas isha" (siman 156).

קונטרס אחרון — 1 entry

The Kuntres Acharon for this siman deals mainly with the foundation of "שריית בגד זהו כבוסו" and its limits.

Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim ש"ב.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

The chiddushim unique to the Rav on this siman

Originalities that distinguish the Alter Rebbe in Siman ש"ב.

חידוש א — gezeirah of shaking (302:1-3)

Chiddush א — *gezeirah* of shaking (302:1-3)

Prohibition of shaking a new garment on Shabbos

Classical position: the words of the Mechaber in seif א.

The chiddush of the Rav: the Alter Rebbe articulates the halacha per "psik reisha ve-lo yamus" — when shaking a garment soaked with water, one will certainly wring it; therefore forbidden even without intent.

Practical consequence: general care regarding water on garments on Shabbos.

חידוש ב — leniency of different folding (302:9)

Chiddush ב — leniency of different folding (302:9)

"Nir'im divrav" — broadening the heter

Classical position: 4 cumulative conditions required for folding.

The chiddush of the Rav: following the Mechaber, the Alter Rebbe accepts the shitah of "yesh mi she-omer" — folding not in the initial pattern is permitted in all cases and for all garments.

Practical consequence: Chabad practices leniency on disordered folding of the tallis and other garments.

3 · דברי הרבי

סיכות, מאמרים ואגרות הרבי

The words of the Rebbe on the themes of Siman ש"ב

⚠ Honest note on this siman: Siman ש"ב is cited in several sichos and igros of the Rebbe.
ReferenceTopicConnection to Siman ש"ב
Likkutei Sichos — various sichos Application of Shulchan Aruch HaRav Siman ש"ב The Rebbe cites the Shulchan Aruch HaRav Siman ש"ב regarding tallis folding.
Igros Kodesh — responses on practical cases Practical cases related to the siman Responses of the Rebbe to chassidim on practical questions arising from this siman.

⚠ Validation: the references above are research leads to be verified. The most direct source for the Rebbe's pesakim by siman remains שערי הלכה ומנהג.

4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

The practical Chabad conduct

Points of halachic conduct flowing directly from the Shulchan Aruch HaRav Siman ש"ב, in the Chabad sensibility.

For the Chabad chassid — Siman ש"ב

  • ① Do not clean a stain on a garment on Shabbos, even light dirt. Reference: Shulchan Aruch HaRav ש"ב:11-12.
  • ② Tallis folding in Chabad custom — not in the original fold, in a rough disorderly fold. The chiddush ב of the Rav. Reference: Shulchan Aruch HaRav ש"ב:9.
  • ③ Sechitah — even indirectly: towel or wet garment — do not wring. The chiddush א of the Rav. Reference: Shulchan Aruch HaRav ש"ב:2.
  • ④ Dry mud — do not touch (tochen).
  • ⑤ Mirror — glass OK. See the Rebbe's takanah on personal mirror on Shabbos.
  • ⑥ Washing machine that starts pre-programmed before Shabbos = OK. Programming on Shabbos itself = forbidden.

⚠ This section presents Chabad halachic conduct. For any concrete question: consult your Rav.