✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman ש"ז · 22 Seifim
Shabbos Halachos of Speech — to discover and understand
סימן ש"ז
דִּינֵי שַׁבָּת הַתְּלוּיִים בְּדִבּוּר
🌱 Introductory Level · for beginners
✦ ❖ ✦
First approach to Siman ש"ז: full Hebrew text of the Mechaber, fluid English translation, pedagogic explanation of the halachic concepts, practical contemporary applications, and summary.
Topic: Shabbos halachos related to speech
Source: Shulchan Aruch, Orach Chaim, Siman ש"ז (22 seifim)
Compilation: Rav Yosef Chaim Samama
DAAT · daattorah.com
📑 Plan of Study
1. The Shulchan Aruch text — the 22 seifim of the Mechaber
2. The general context: why this siman, what is the underlying question?
3. The key halachic concepts of this siman
4. The seifim in detail — one by one
5. The Mishnah Berurah — opening entries
6. The Rama's position — Ashkenazi vs. Sefardi distinctions
7. Contemporary practical cases
8. Practical halachic summary and rules to remember
9. Review questions
1. The Shulchan Aruch text
Siman ש"ז contains 22 seifim from the Mechaber (Rav Yosef Karo zt"l) which codify the halachos relating to Shabbos halachos of speech.
Seif 1 — The source pasuk: "Vedaber Davar"
דיני שבת התלויים בדיבור. ובו כב סעיפים:
ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול הילכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר ואפי' בשיחת דברים בטלים אסור להרבות: הגה וב"א שסיפור שמועות ודברי חדושים הוא עונג להם מותר לספרם בשבת כמו בחול אבל מי שאינו מתענג אסור לאומרם כדי שיתענג בהם חבירו: (ת"ה סי' ס"א):
Translation: "וְדַבֵּר דָּבָר" — "and speaking a word" (Yeshayahu 58:13) — the Gemara's drasha: "שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול" ("Your speech on Shabbos should not be like your speech during the week"). Therefore:
- It is assur to say "I will do such-and-such tomorrow" or "I will buy such-and-such merchandise tomorrow".
- Even idle chatter (devarim beteilim) — one may not spend much time on it.
Seif 2
אסור לשכור פועלים ולא לומר לעכו"ם לשכור לו פועלים בשבת אע"פ שאין הישראל צריך לאותה מלאכה אלא לאחר השבת שכל מה שהוא אסור לעשותו בשבת אסור לומר לעכו"ם לעשותו אפי' לומר לו קודם השבת לעשותו בשב' אסור אבל מותר לומר לו אחר השבת למה לא עשית דבר פלוני בשבת שעבר אף על פי שמבין מתוך דבריו שרצונו שיעשנו בשבת הבאה:
Content: The prohibition of hiring workers and asking an aino-yehudi to hire workers. The klal: anything assur for a Yid to do on Shabbos is assur to ask a goy to do. See the "Overview" section below for details.
Seif 3
אסור לתת לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו בשבת אבל יכול לומר לו קנה לעצמך ואם אצטרך אקנה ממך לאחר השבת:
Content: Prohibition of giving money to a goy on erev Shabbos for him to buy on Shabbos. See the "Overview" section for details.
Seif 4
מותר לתת לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת: הגה וכן מותר ליתן לו בגדים למכור ובלבד שלא יאמר לו למכרן בשבת (ב"י בשם סמ"ג) מי ששכר עכו"ם להוליך סחורתו ובא העכו"ם ולקחה מבית ישראל בשבת אסור וראוי לענוש העושה (ר' ירוחם חי"ב ב"י סי' ש"ו):
Content: Heter to give money to a goy on erev Shabbos provided one does not specify "buy on Shabbos." See the "Overview" section for details.
Seif 5
דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לעכו"ם לעשותו בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי או יהיה צריך לדבר צורך הרבה או מפני מצוה כיצד אומר ישראל לעכו"ם בשבת לעלות באילן להביא שופר לתקוע תקיעת מצוה או להביא מים דרך חצר שלא עירבו לרחוץ בו המצטער ויש אוסרין: הגה ולקמן סי' תקפ"ו פסק להתיר וע' לעיל סי' רע"ו ס"ב דיש מקילין אפי' במלאכה דאורייתא וע"ש ס"ג:
Content: The din of shevus deshevus bimkom mitzvah or for an unwell person. See the "Overview" section for details.
Seif 6
אסור לחשוב חשבונות אפי' אם עברו כגון כך וכך הוצאתי על דבר פלוני ודוקא שעדיין שכר הפועלים אצלו אבל אם פורעם כבר מותר:
Content: The prohibition of doing cheshbonos on Shabbos, a gezeirah lest one come to write. See the "Overview" section for details.
Seif 7
מותר לומר לחבירו הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב אף ע"פ שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב:
Content: The din that hirhur (mental thoughts) is permitted even when one understands from the words that melachah is intended. See the "Overview" section for details.
Seif 8
יכול לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר וכן מותר לומר לו לך עמי לכרך פלוני למחר כיון שהיום יוכל לילך ע"י בורגנין וכן כל כיוצא בזה שיש בו צד היתר לעשותו היום יוכל לומר לחבירו שיעשנו למחר ובלבד שלא יזכיר לו שכירות אבל בדבר שאין בו צד היתר לעשותו היום אפי' אם אין בו אלא איסור דרבנן כגון שיש לו חוץ לתחום פירות מוקצים כיון שאי אפשר לו להביאם היום אסור לומר לחבירו שיביאם לו למחר וכן אסור לו להחשיך בסוף התחום כדי שימהר בלילה לילך שם להביאם: הגה וכן לא יאמר אעשה דבר פלוני למחר [הרא"ש פ' השואל וע"ל ריש הסי'] אבל יכול להחשיך בסוף התחום כדי למהר לילך שם לשמרם שאפי' היום היה יכול לשמרן אם הם היו בתוך התחום ואם לא כיון להחשיך אלא לשמרם יכול אף להביאם:
Content: The din of speaking about an action that has a heter to be done today. See the "Overview" section for details.
Seif 9
מותר להחשיך לתלוש פירות ועשבים מגנתו וחורבתו שבתוך התחום ולא אסרו להחשיך אלא בסוף התחום משום דמנכרא מילתא:
Content: The din of machshich on the techum. See the "Overview" section for details.
Seif 10
מותר לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור פירותיך שבתחומי:
Content: The heter of mutually guarding peiros. See the "Overview" section for details.
Seif 11
השואל דבר מחבירו לא יאמר לו הלוני דמשמע לזמן מרובה ואיכא למיחש שמא יכתוב אלא יאמר לו השאילני ובלשון לעז שאין חילוק בין הלויני להשאילני צריך שיאמר תן לי: הגה וכשלוה בשבת ואינו רוצה להאמינו יניח משכון אצלו אבל לא יאמר לו הילך משכון דהוי כעובדא דחול [ב"י בשם אורחות חיים] כשם שאין לוין בשבת כך אין פורעין בשבת [אשירי סימן קט"ו]:
Content: Dinim of she'eilah and halva'ah on Shabbos — one may not say "halveini" but rather "hash'ileini", lest he write. See the "Overview" section for details.
Seif 12
זימן אורחים והכין להם מיני מגדים וכתב בכתב כמה זימן וכמה מגדים הכין להם אסור לקרותו בשבת אפי' אם הוא כתוב ע"ג כותל גבוה הרבה משום גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות (דאפי' לעיין בהם בלא קריאה אסור) (הרא"ש ור"ן פ' השואל וטור) אבל אם חקק בכותל חקיקה שוקעת מותר אבל בטבלא ופנקס אפי' אם הוא חקוק אסור לקרותו:
Content: Prohibition of reading a guest list on Shabbos, a gezeirah lest one come to read shtarei hediotos. See the "Overview" section for details.
Seif 13
שטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות ואגרות של שאלות שלום אסור לקרותם ואפי' לעיין בהם בלא קריאה אסור:
Core of the siman: Shtarei hediotos — i.e., shtarei chovos, cheshbonos, and igros she'eilas shalom — it is assur to read them on Shabbos, and even just to look at them without reading is assur. This stems from the pasuk: "mimtzo cheftzecha v'daber davar" (Yeshayahu 58:13).
Seif 14
לקרות באיגרת השלוח לו אם אינו יודע מה כתיב בה מותר ולא יקרא בפיו אלא יעיין בה ואם הובאה בשבילו מחוץ לתחום טוב ליזהר שלא יגע בה:
Content: A letter sent to him whose contents he does not know — he may look at it silently, not aloud. See the "Overview" section for details.
Seif 15
כותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמות דוד וגלית וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני אסור לקרות בשבת:
Content: Prohibition of reading inscriptions on a wall or curtain. See the "Overview" section for details.
Seif 16
מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים: הגה ונראה לדקדק הא דאסור לקרות בשיחות חולין וספורי מלחמות היינו דוקא אם כתובים בלשון לע"ז אבל בלשון הקודש שרי וכן נ"ל מלשון שכתבו התוס' פרק כל כתבי וכן נהגו להקל בזה:
Content: Prohibition of reading melitzos, mashalim of sichas chulin, and divrei cheishek. See the "Overview" section for details.
Seif 17
אסור ללמוד בשבת ויום טוב זולת בדברי תורה ואפי' בספרי חכמות אסור ויש מי שמתיר ועל פי סברתו מותר להביט באסטרול"ב בשבת [ולהפכה ולטלטלה כדלקמן סי' ש"ח]:
Content: Prohibition of learning chochmos on Shabbos according to the Mechaber, with a lenient view. See the "Overview" section for details.
Seif 18
לשאול מן השד מה שמותר בחול מותר בשבת:
Content: Inquiring from a sheid for refuah. See the "Overview" section for details.
Seif 19
סחורה הנפסדת בשבת ע"י גשמים או דבר אחר או אי אתי בידקא (פי' נחל או אגם מים) דמיא ומפסיד ממונו או שנתרועעה חבית של יין והולך לאיבוד מותר לקרות עכו"ם אע"פ שודאי יודע שהעכו"ם יציל הממון [ולכסות סחורה או פירות או דבר אחר מפני הגשמים ע"ל סי' של"ח סעיף ז'] וכן מותר לומר לעכו"ם כל המציל אינו מפסיד כמו בדליקה שהתירו לומר כל המכבה אינו מפסיד ויש מי שאומר שלא התירו אלא בדליקה דוקא [וע"ל סימן של"ד וש"ה ושל"ו ס"ט]:
Content: The din of hefsed merubah and amira l'akum to save money. See the "Overview" section for details.
Seif 20
ישראל שאמר לעכו"ם לעשות לו מלאכה בשבת מותר לו ליהנות בה לערב בכדי שיעשו:
Content: The din of deriving benefit from a goy's melachah after Shabbos, b'kdei she'yei'aseh. See the "Overview" section for details.
Seif 21
אסור לומר לעכו"ם בשבת הילך בשר זה ובשל אותו לצרכך אפי' אין מזונותיו עליו: הגה אבל מותר לומר לו לעשות מלאכה לעצמו [הגהות מרדכי פ"ה ורמב"ן פרשת בא אל פרעה]:
Content: Prohibition of telling a goy to do melachah using a Yid's keilim even for himself. See the "Overview" section for details.
Seif 22
כל שבות דרבנן מותר בין השמשות לצורך מצוה כגון לומר לעכו"ם להדליק לו נר בין השמשות או אם היה טרוד והוצרך לעשר בין השמשות: הגה כל דבר שאסור לומר לעכו"ם לעשותו בשבת אסור לרמוז לו לעשותו אבל מותר לרמוז לו מלאכה לעשות אחר שבת (א"ז): עכו"ם המביאים תבואה בשבת לישראל שחייבים להם והישראל נותן לו מפתחו לאוצרו והעכו"ם נותנו לשם ומודדים ומונים יש מי שמתיר משום דעכו"ם במלאכת עצמו עוסק ואינו של ישראל עד אחר המדידה ויחשוב עמו אח"כ וכן עכו"ם העושים גבינות בשבת והישראל רואה יקנה אותם ממנו דמ"מ העכו"ם אדעתיה דנפשיה קעביד ואע"פ שהישראל עומד בעדר חדש או חדשים ואדעתא למכרם לישראל קא עביד שרי (בית יוסף בשם אגודה):
Content: Every shevus d'rabbanan is mutar bein hashemashos for a mitzvah's sake. See the "Overview" section for details.
The full text: these 22 seifim constitute the entire codification of the Mechaber for this topic. Each one defines a case, a condition, or an exception.
2. The general context — Consequences of "Vedaber Davar"
What is this siman about?
Siman ש"ז is a continuation of the previous siman (ש"ו): if mimtzo cheftzecha and vedaber davar are forbidden, then what are all the practical consequences? Siman ש"ז codifies them in 22 seifim covering:
| Topic | Seifim |
|---|---|
| Chatter and idle talk | seif 1 |
| Engaging an aino-yehudi (amira l'akum) | seifim 2–5 |
| Things one does himself | seifim 6–9 |
| Reading letters / shtarei hediotos | seifim 10–17 |
| Counting, measuring, calculating on Shabbos | seifim 18–22 |
The great klal: "כל מה שאסור לישראל לעשות בעצמו אסור לומר לנכרי לעשותו" — Whatever a Yid is forbidden to do himself on Shabbos, he is forbidden to ask a goy to do for him. This is the rule of amira l'akum shevus (the rabbinic prohibition of saying to a non-Jew).
Its place in Hilchos Shabbos
Siman ש"ז is one of the most important l'maaseh, since it introduces the great klal of amira l'akum (asking a non-Jew on Shabbos) — a rule that recurs in dozens of subsequent simanim. It is here that the rule is established.
3. The key halachic concepts
1. אמירה לנכרי (amira l'akum) — engaging/asking a non-Jew. General rule: assur mid'rabbanan. Exceptions: (a) the goy is hired b'kablanus, not by the hour; (b) the work is for after Shabbos; (c) for a mitzvah (shevus deshevus = two layers of rabbinic prohibition).
2. שטרי הדיוטות (shtarei hediotos) — writing documents and mundane writings. Any non-religious text: invoices, newspapers, contracts, business letters. Assur to read on Shabbos. Today the concept includes newspapers, magazines, novels, contracts, etc.
3. חשבונות שעברו (cheshbonos she'avru) — past accounts. Reckoning aloud or silently of cheshbonos that have already concluded (with no future consequence) → mutar. Reckoning accounts for the future → assur.
4. שבות דשבות במקום מצוה (shevus deshevus bimkom mitzvah) — a double rabbinic prohibition where there is a mitzvah. If the action is doubly rabbinic (for example: amira l'akum + on a melachah that is itself only d'rabbanan) → mutar for a mitzvah.
5. דברים בטלים (devarim beteilim) — idle chatter. Limited on Shabbos — "lo yehei dibburcha shel Shabbos k'dibburcha shel chol". However, if one is mesameach to relate/hear chiddushim (Rama) → it is oneg Shabbos, mutar.
4. Overview of the 22 seifim
| Seifim | Theme | Central concept |
|---|---|---|
| 1 | Chatter, jokes, oneg Shabbos | שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול |
| 2–3 | Engaging a goy for workers, for buying | אמירה לנכרי — assur |
| 4–5 | Asking a goy for after Shabbos | Explicit vs. implicit |
| 6–9 | Preparing one's affairs oneself | ממצוא חפצך |
| 10–13 | Reading letters received on Shabbos | שטרי הדיוטות — strict with nuances |
| 14–17 | Permitted reading: Torah, edifying stories, mussar sefarim | חפצי שמים — mutar |
| 18–19 | Counting and measuring on Shabbos | חשבונות assur if for the future |
| 20–22 | Cooking and serving guests | Permitted for a mitzvah |
Method of approach:
- Identify whether the action concerns oneself or a goy
- If a goy: check amira l'akum (= assur) and the exceptions (mitzvah, shevus deshevus)
- If oneself: check whether it is a mitzvah (mutar) or material (assur)
- For reading: Torah/edifying = mutar; commercial/secular = assur
5. The Mishnah Berurah — opening entries
The Mishnah Berurah of Rav Yisrael Meir HaKohen (the Chofetz Chaim) has 80 entries on this siman. Here are the first few — to clarify the seifim:
משנה ברורה (א) — (א) אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת ואפילו אם הוא רק איסור דרבנן. יש שכתבו דאפילו דבר מצוה כגון כתיבת ס"ת וכה"ג אסור לומר אעשה למחר אבל בא"ר וכן במאמר מרדכי וברכי יוסף חולקים עליהם וסוברים דכל לדבר מצוה שרי ומ"מ נכון לכתחלה להחמיר כשאין צורך לזה בדבורו היום [עיין בתו"ש] ואם מתיירא שיתרשל בדבר אז לכו"ע שרי לזרוזי נפשיה דאמירה לגבוה הוי כנדר [שם בתו"ש]. אסור לעכב האינו יהודי בשבת בשבי…
משנה ברורה (ב) — (ב) דברים בטלים - היינו שאין בהם זכר לעשיית מלאכה ולעסקים כלל וגם אין בהם דברי גנאי וקלות ראש דאל"ה אפילו מעט אסור:
משנה ברורה (ג) — (ג) עונג להם - ואסור לספר בשבת איזה דבר שמצטער בו:
For the full text of all 80 entries, see Sefaria: Mishnah Berurah 307.
6. The Rama's position
The Rama adds several crucial glosses to this siman:
Main glosses of the Rama:
- Seif 1 — Very important: Oneg Shabbos! If a person derives pleasure from telling/hearing chiddushim on Shabbos → mutar (Terumas Hadeshen). A yesod for company conversation on Shabbos.
- Seifim 4–5 — On amira l'akum: permits a remez (hint) to engage a goy for after Shabbos, where direct amira would be assur.
- Seifim 10–13 — On reading letters: if the letter just arrived and one does not know its contents (it could be pikuach nefashos), it is mutar to open it carefully (per the Maharil).
- Seif 16 — Expands the permitted reading (mussar sefarim, midrashim, chochmas haTorah).
Difference Mechaber vs. Rama:
- Mechaber → machmir on amira l'akum and secular reading.
- Rama → introduces oneg Shabbos as a mitigating category; permits remazim to a goy.
- Chabad → Shulchan Aruch HaRav siman ש"ז — combines both, with a penimius dimension on the kedushah of speech on Shabbos.
7. Contemporary practical cases
| Situation | Halachic analysis |
|---|---|
| Asking a non-Jewish cleaner to turn on/off the lights | Assur (amira l'akum), except for medical need or mitzvah. |
| Engaging a non-Jewish nanny on Shabbos | If paid b'kablanus (weekly/monthly) → mutar. If paid by the hour specifically for Shabbos → assur. |
| Reading a newspaper on Shabbos | Per the Mechaber: assur (shtarei hediotos). Majority view today: assur. |
| Reading a sefer of Torah, midrash, mussar | Always mutar and encouraged (oneg Shabbos). |
| Reading a novel, general biography | Borderline: if edifying and one derives pleasure → mutar (Rama); if purely secular → better to avoid. |
| Opening an envelope received on Shabbos | If one knows it is a business letter → assur. If unsure and it could be urgent → mutar with care (Rama). |
| Counting guests at the Shabbos meal | Mutar if the purpose is the mitzvah (to serve the meal properly). Counting to save money → assur. |
| Measuring land on Shabbos | Assur (commercial). Except if for a mitzvah (measuring for a mikveh, land for a shul). |
| Telling jokes on Shabbos | Per the Mechaber: don't overdo it. For oneg Shabbos: in moderation, mutar. |
For halachah l'maaseh: the siman gives three golden klalim: (1) do not ask a goy on Shabbos to do what you may not do yourself; (2) read on Shabbos only Torah / spiritual matters; (3) speak with restraint, but with simchah in matters of mitzvah.
8. Practical summary of the Siman
The key teachings of Siman ש"ז:
- The source pasuk: ודבר דבר — speech on Shabbos must differ from weekday speech.
- Idle chatter: to be limited; oneg Shabbos (Rama) mitigates.
- Amira l'akum: what a Yid may not do on Shabbos, he may not ask a goy to do.
- Shtarei hediotos: assur to read commercial / secular / newspapers.
- Cheshbonos: assur except for the past or for a mitzvah.
- Shevus deshevus for a mitzvah: permitted in narrowly defined cases.
9. Review questions
Check your understanding:
- Cite the source pasuk of the siman and its Talmudic interpretation.
- What is the general rule of amira l'akum? Which exceptions?
- What are shtarei hediotos? Give two modern examples.
- When may one count / measure on Shabbos? When is it assur?
- What does shevus deshevus bimkom mitzvah mean? Give an example.
- How does the Rama justify joyful conversation on Shabbos (oneg Shabbos)?
- A letter received on Shabbos — what conduct per the Mechaber and per the Rama?
To go further
If you wish to delve deeper into this siman:
📖Join the chavrusa
- 📚 Level 2 — Lamdan: for pilpul, the shitos of the Rishonim, fundamental chakiros, and Acharonim nuances
- ✨ Level 3 — Summary: for quick review and memorization with mnemonics
- 📜 Level 4 — Daat HaRav: the shitah of the Alter Rebbe (Shulchan Aruch HaRav siman ש"ז)