✦ ❖ ✦

DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman ש"ז · 22 Seifim

Règles Shabbat liées à la parole — pour découvrir et comprendre

סימן ש"ז

דִּינֵי שַׁבָּת הַתְּלוּיִים בְּדִבּוּר

🌱 Niveau Initiation · מתחילים

✦ ❖ ✦

Première approche du Siman ש"ז : texte hébreu intégral du Mehaber, traduction française fluide, explications pédagogiques des concepts halakhiques, cas pratiques modernes et synthèse.

Sujet : Règles Shabbat liées à la parole
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן ש"ז (22 seifim)

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 Plan de l'étude

1. Le texte du Choul'han Aroukh — les 22 seifim du Mehaber

2. Le contexte général : pourquoi ce siman, quelle est la question ?

3. Les concepts-clés halakhiques de ce siman

4. Le détail des seifim — un par un

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

6. La position du Rama — différences ashkénaze vs séfarade

7. Cas pratiques modernes

8. Synthèse pratique et règles à retenir

9. Questions de compréhension

1. Le texte du Choul'han Aroukh

Le siman ש"ז contient 22 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo) qui codifient les règles relatives à règles shabbat liées à la parole.

Seif א — Le verset clef « Vedaber Davar »

דיני שבת התלויים בדיבור. ובו כב סעיפים:
ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול הילכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר ואפי' בשיחת דברים בטלים אסור להרבות: הגה וב"א שסיפור שמועות ודברי חדושים הוא עונג להם מותר לספרם בשבת כמו בחול אבל מי שאינו מתענג אסור לאומרם כדי שיתענג בהם חבירו: (ת"ה סי' ס"א):

Traduction : « ודבר דבר » — « et parler une parole » (Yeshayahou 58:13) — explication talmudique : "שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול" (« ta parole Shabbat ne sera pas comme ta parole en semaine »). Donc :

Interdit de dire « telle chose je ferai demain » ou « telle marchandise j'achèterai demain ».
Même les bavardages futiles (devarim betelim) — interdit de s'en abondamment occuper.

Glose Rama : Pour les personnes qui prennent plaisir à entendre des nouvelles et nouveautés Shabbat, c'est oneg Shabbat — permis. Mais celui qui n'y prend pas plaisir ne doit pas les raconter pour autrui. C'est l'intention qui compte (Térumat Hadeshen).

Seif ב

אסור לשכור פועלים ולא לומר לעכו"ם לשכור לו פועלים בשבת אע"פ שאין הישראל צריך לאותה מלאכה אלא לאחר השבת שכל מה שהוא אסור לעשותו בשבת אסור לומר לעכו"ם לעשותו אפי' לומר לו קודם השבת לעשותו בשב' אסור אבל מותר לומר לו אחר השבת למה לא עשית דבר פלוני בשבת שעבר אף על פי שמבין מתוך דבריו שרצונו שיעשנו בשבת הבאה:

Voir l'analyse pratique : ce seif traite des règles complémentaires sur la parole Shabbat — shtarot, hayshbon, kriaht igrot. Pour l'analyse détaillée — voir section « Vue d'ensemble » et N2.

Seif ג

אסור לתת לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו בשבת אבל יכול לומר לו קנה לעצמך ואם אצטרך אקנה ממך לאחר השבת:

Seif ד

מותר לתת לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת: הגה וכן מותר ליתן לו בגדים למכור ובלבד שלא יאמר לו למכרן בשבת (ב"י בשם סמ"ג) מי ששכר עכו"ם להוליך סחורתו ובא העכו"ם ולקחה מבית ישראל בשבת אסור וראוי לענוש העושה (ר' ירוחם חי"ב ב"י סי' ש"ו):

Seif ה

דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לעכו"ם לעשותו בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי או יהיה צריך לדבר צורך הרבה או מפני מצוה כיצד אומר ישראל לעכו"ם בשבת לעלות באילן להביא שופר לתקוע תקיעת מצוה או להביא מים דרך חצר שלא עירבו לרחוץ בו המצטער ויש אוסרין: הגה ולקמן סי' תקפ"ו פסק להתיר וע' לעיל סי' רע"ו ס"ב דיש מקילין אפי' במלאכה דאורייתא וע"ש ס"ג:

Seif ו

אסור לחשוב חשבונות אפי' אם עברו כגון כך וכך הוצאתי על דבר פלוני ודוקא שעדיין שכר הפועלים אצלו אבל אם פורעם כבר מותר:

Seif ז

מותר לומר לחבירו הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב אף ע"פ שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב:

Seif ח

יכול לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר וכן מותר לומר לו לך עמי לכרך פלוני למחר כיון שהיום יוכל לילך ע"י בורגנין וכן כל כיוצא בזה שיש בו צד היתר לעשותו היום יוכל לומר לחבירו שיעשנו למחר ובלבד שלא יזכיר לו שכירות אבל בדבר שאין בו צד היתר לעשותו היום אפי' אם אין בו אלא איסור דרבנן כגון שיש לו חוץ לתחום פירות מוקצים כיון שאי אפשר לו להביאם היום אסור לומר לחבירו שיביאם לו למחר וכן אסור לו להחשיך בסוף התחום כדי שימהר בלילה לילך שם להביאם: הגה וכן לא יאמר אעשה דבר פלוני למחר [הרא"ש פ' השואל וע"ל ריש הסי'] אבל יכול להחשיך בסוף התחום כדי למהר לילך שם לשמרם שאפי' היום היה יכול לשמרן אם הם היו בתוך התחום ואם לא כיון להחשיך אלא לשמרם יכול אף להביאם:

Seif ט

מותר להחשיך לתלוש פירות ועשבים מגנתו וחורבתו שבתוך התחום ולא אסרו להחשיך אלא בסוף התחום משום דמנכרא מילתא:

Seif י

מותר לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור פירותיך שבתחומי:

Seif יא

השואל דבר מחבירו לא יאמר לו הלוני דמשמע לזמן מרובה ואיכא למיחש שמא יכתוב אלא יאמר לו השאילני ובלשון לעז שאין חילוק בין הלויני להשאילני צריך שיאמר תן לי: הגה וכשלוה בשבת ואינו רוצה להאמינו יניח משכון אצלו אבל לא יאמר לו הילך משכון דהוי כעובדא דחול [ב"י בשם אורחות חיים] כשם שאין לוין בשבת כך אין פורעין בשבת [אשירי סימן קט"ו]:

Seif יב

זימן אורחים והכין להם מיני מגדים וכתב בכתב כמה זימן וכמה מגדים הכין להם אסור לקרותו בשבת אפי' אם הוא כתוב ע"ג כותל גבוה הרבה משום גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות (דאפי' לעיין בהם בלא קריאה אסור) (הרא"ש ור"ן פ' השואל וטור) אבל אם חקק בכותל חקיקה שוקעת מותר אבל בטבלא ופנקס אפי' אם הוא חקוק אסור לקרותו:

Seif יג

שטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות ואגרות של שאלות שלום אסור לקרותם ואפי' לעיין בהם בלא קריאה אסור:

Seif יד

לקרות באיגרת השלוח לו אם אינו יודע מה כתיב בה מותר ולא יקרא בפיו אלא יעיין בה ואם הובאה בשבילו מחוץ לתחום טוב ליזהר שלא יגע בה:

Seif טו

כותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמות דוד וגלית וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני אסור לקרות בשבת:

Seif טז

מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים: הגה ונראה לדקדק הא דאסור לקרות בשיחות חולין וספורי מלחמות היינו דוקא אם כתובים בלשון לע"ז אבל בלשון הקודש שרי וכן נ"ל מלשון שכתבו התוס' פרק כל כתבי וכן נהגו להקל בזה:

Seif יז

אסור ללמוד בשבת ויום טוב זולת בדברי תורה ואפי' בספרי חכמות אסור ויש מי שמתיר ועל פי סברתו מותר להביט באסטרול"ב בשבת [ולהפכה ולטלטלה כדלקמן סי' ש"ח]:

Seif יח

לשאול מן השד מה שמותר בחול מותר בשבת:

Seif יט

סחורה הנפסדת בשבת ע"י גשמים או דבר אחר או אי אתי בידקא (פי' נחל או אגם מים) דמיא ומפסיד ממונו או שנתרועעה חבית של יין והולך לאיבוד מותר לקרות עכו"ם אע"פ שודאי יודע שהעכו"ם יציל הממון [ולכסות סחורה או פירות או דבר אחר מפני הגשמים ע"ל סי' של"ח סעיף ז'] וכן מותר לומר לעכו"ם כל המציל אינו מפסיד כמו בדליקה שהתירו לומר כל המכבה אינו מפסיד ויש מי שאומר שלא התירו אלא בדליקה דוקא [וע"ל סימן של"ד וש"ה ושל"ו ס"ט]:

Seif כ

ישראל שאמר לעכו"ם לעשות לו מלאכה בשבת מותר לו ליהנות בה לערב בכדי שיעשו:

Seif כא

אסור לומר לעכו"ם בשבת הילך בשר זה ובשל אותו לצרכך אפי' אין מזונותיו עליו: הגה אבל מותר לומר לו לעשות מלאכה לעצמו [הגהות מרדכי פ"ה ורמב"ן פרשת בא אל פרעה]:

Seif כב

כל שבות דרבנן מותר בין השמשות לצורך מצוה כגון לומר לעכו"ם להדליק לו נר בין השמשות או אם היה טרוד והוצרך לעשר בין השמשות: הגה כל דבר שאסור לומר לעכו"ם לעשותו בשבת אסור לרמוז לו לעשותו אבל מותר לרמוז לו מלאכה לעשות אחר שבת (א"ז): עכו"ם המביאים תבואה בשבת לישראל שחייבים להם והישראל נותן לו מפתחו לאוצרו והעכו"ם נותנו לשם ומודדים ומונים יש מי שמתיר משום דעכו"ם במלאכת עצמו עוסק ואינו של ישראל עד אחר המדידה ויחשוב עמו אח"כ וכן עכו"ם העושים גבינות בשבת והישראל רואה יקנה אותם ממנו דמ"מ העכו"ם אדעתיה דנפשיה קעביד ואע"פ שהישראל עומד בעדר חדש או חדשים ואדעתא למכרם לישראל קא עביד שרי (בית יוסף בשם אגודה):

Texte intégral : ces 22 seifim constituent l'ensemble de la codification du Mehaber pour ce sujet. Chacun précise un cas, une condition, ou une exception.

2. Le contexte général — Suite et conséquences de « Vedaber Davar »

De quoi parle ce siman ?

Le siman ש"ז prolonge le siman précédent (ש"ו) : si ammitsa hafetsekha et vedaber davar sont interdits, alors quelles sont toutes les conséquences pratiques ? Le siman ש"ז les codifie en 22 seifim qui balaient :

Thématique	Seifim
Bavardages et plaisanteries	seif 1
Engager un non-juif (אמירה לנכרי)	seifim 2-5
Choses faites par soi (ע"י עצמו)	seifim 6-9
Lire des lettres / שטרי הדיוטות	seifim 10-17
Compter, mesurer, calculer Shabbat	seifim 18-22

Le grand principe : "כל מה שאסור לישראל לעשות בעצמו אסור לומר לנכרי לעשותו" — Tout ce qui est interdit au juif de faire lui-même Shabbat est interdit de demander à un non-juif de faire. Cette règle s'appelle אמירה לנכרי שבות (« demander à un non-juif est un interdit rabbinique »).

Place dans Hilkhot Shabbat

Le siman ש"ז est l'un des plus importants en pratique car il introduit la grande règle d'amira lenokhri (parler à un non-juif Shabbat) — règle qui revient dans des dizaines de simanim plus loin. C'est ici qu'elle est fondée.

3. Les concepts-clés halakhiques

1. דבר אמירה לנכרי (amira lenokhri) — engager / demander à un non-juif. Règle générale : interdit מדרבנן. Exceptions : (a) le non-juif est employé à forfait, pas à l'heure ; (b) au-delà de Shabbat ; (c) pour mitzva (shevout deshevout = double rabbinique allégé).

2. שטרי הדיוטות (shtarei hediyotot) — « actes profanes ». Tout texte non-religieux : factures, journaux, contrats, lettres commerciales. Interdit de lire Shabbat. Le concept inclut aujourd'hui les journaux, magazines, romans, contrats etc.

3. חשבונות שעברו (heshbonot she-avru) — comptes du passé. Calculer en silence ou en parole des comptes déjà accomplis (qui n'aboutiront à aucune action future) → permis. Calculer des comptes pour l'avenir → interdit.

4. שבות דשבות במקום מצוה (shevout deshevout bimqom mitzva) — double interdit rabbinique en lieu de mitzva. Si l'action est doublement rabbinique (par exemple : amira lenokhri + sur une mélakha qui est elle-même seulement rabbinique) → permis pour une mitzva.

5. דברים בטלים (devarim betelim) — bavardages futiles. Limités Shabbat — "לא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול". Cependant, si l'individu prend plaisir à raconter/écouter des nouveautés (Rama) → c'est oneg Shabbat, permis.

4. Vue d'ensemble des 22 seifim

Seifim	Thème	Concept central
1	Bavardages, plaisanteries, oneg Shabbat	שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול
2-3	Engager non-juif pour ouvriers, pour acheter	אמירה לנכרי — interdit
4-5	Demande à un non-juif pour après Shabbat	Selon explicite / implicite
6-9	Préparer / arranger des affaires soi-même	ממצוא חפציך
10-13	Lire des lettres reçues Shabbat	שטרי הדיוטות — strict mais nuances
14-17	Lectures permises : Torah, histoires édifiantes, livres d'éthique	חפצי שמים — permis
18-19	Compter et mesurer Shabbat	חשבונות interdits si pour l'avenir
20-22	Mesures de chair pour servir des invités	Permis pour mitzva

Méthode de lecture :

Identifier si l'action concerne moi ou un non-juif
Si non-juif : vérifier amira lenokhri (= interdit) et exceptions (mitzva, shevout deshevout)
Si moi : vérifier si c'est mitzva (permis) ou matériel (interdit)
Pour la lecture : Torah/édifiant = permis ; commercial/profane = interdit

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

Le Mishnah Berurah de Rabbi Israël Méir Kagan (Hafets Haïm) compte 80 entrées sur ce siman. Voici les premières — pour mieux comprendre le sens des seifim :

משנה ברורה (א) — (א) אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת ואפילו אם הוא רק איסור דרבנן. יש שכתבו דאפילו דבר מצוה כגון כתיבת ס"ת וכה"ג אסור לומר אעשה למחר אבל בא"ר וכן במאמר מרדכי וברכי יוסף חולקים עליהם וסוברים דכל לדבר מצוה שרי ומ"מ נכון לכתחלה להחמיר כשאין צורך לזה בדבורו היום [עיין בתו"ש] ואם מתיירא שיתרשל בדבר אז לכו"ע שרי לזרוזי נפשיה דאמירה לגבוה הוי כנדר [שם בתו"ש]. אסור לעכב האינו יהודי בשבת בשבי…

משנה ברורה (ב) — (ב) דברים בטלים - היינו שאין בהם זכר לעשיית מלאכה ולעסקים כלל וגם אין בהם דברי גנאי וקלות ראש דאל"ה אפילו מעט אסור:

משנה ברורה (ג) — (ג) עונג להם - ואסור לספר בשבת איזה דבר שמצטער בו:

Pour le texte intégral des 80 entrées, consulte Sefaria : Mishnah Berurah 307.

6. La position du Rama

Le Rama enrichit ce siman avec plusieurs gloses cruciales :

Principales gloses du Rama :

Seif 1 — Très important : Oneg Shabbat ! Si l'individu prend plaisir à raconter / écouter des nouveautés Shabbat → permis (Térumat Hadeshen). C'est un fondement pour la conversation en société Shabbat.
Seifim 4-5 — Sur l'amira lenokhri : permet le rémèze (hint, indication implicite) pour engager un non-juif après Shabbat, là où l'amira directe serait interdite.
Seif 10-13 — Sur la lecture de lettres : si la lettre vient d'arriver et qu'on ne sait pas ce qu'elle contient (peut-être pikuah nefesh), permis de la décacheter avec précautions (selon Maharil).
Seif 16 — Étend les lectures permises (livres de morale, midrashim, חכמת התורה).

Différence Mehaber vs Rama :

Mehaber → strict sur amira lenokhri et lectures profanes.
Rama → introduit oneg Shabbat comme catégorie atténuante ; permet les rémèzes au non-juif.
Habad → Choulhan Aroukh HaRav siman ש"ז — combine, avec dimension kabbalistique sur la sainteté de la parole Shabbat.

7. Cas pratiques modernes

Situation	Analyse halakhique
Demander à une femme de ménage non-juive d'allumer/éteindre la lumière	Interdit (amira lenokhri) sauf cas de besoin médical ou מצוה.
Engager une nounou non-juive Shabbat	Si payée à forfait (semaine/mois) → permis. Si payée à l'heure pour Shabbat → interdit.
Lire un journal Shabbat	Selon le Mehaber : interdit (שטרי הדיוטות). Position majoritaire moderne : interdit.
Lire un livre de Torah, midrash, morale	Toujours permis et encouragé (oneg Shabbat).
Lire un roman, biographie générale	Cas-limite : si édifiant et qu'il y a plaisir → permis (Rama) ; si pure profane → mieux d'éviter.
Ouvrir une enveloppe reçue Shabbat	Si on sait qu'elle est une lettre d'affaires → interdit. Si on ne sait pas et que ça pourrait être urgent → permis avec précaution (Rama).
Compter les invités au repas Shabbat	Permis si le but est la mitzva (servir le repas correctement). Compter pour économiser → interdit.
Mesurer un terrain Shabbat	Interdit (commercial). Sauf si pour mitzva (mesurer une mikvé, un terrain pour synagogue).
Faire des plaisanteries Shabbat	Selon le Mehaber : éviter d'abuser. Pour oneg Shabbat : modéré, permis.

Pour la halakha למעשה : Le siman donne 3 règles d'or : (1) ne pas demander à un non-juif Shabbat ce qu'on ne peut faire soi-même ; (2) lire Shabbat uniquement de la Torah / sujets spirituels ; (3) parler avec retenue, mais avec joie pour les sujets de mitzva.

8. Synthèse pratique du Siman

Les enseignements-clefs du Siman ש"ז :

Le verset-source : ודבר דבר — la parole Shabbat doit différer de celle en semaine.
Bavardages futiles : à modérer ; oneg Shabbat (Rama) atténue.
Amira lenokhri : ce qu'un juif ne peut faire Shabbat, il ne peut le demander à un non-juif.
Shtarei hediyotot : interdit de lire commercial / profane / journaux.
Heshbonot (comptes) : interdits sauf pour le passé ou la mitzva.
Shevout deshevout pour mitzva : permis dans des cas-limite étroitement définis.

9. Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :

Cite le verset-source du siman et son interprétation talmudique.
Quelle est la règle générale d'amira lenokhri ? Quelles exceptions ?
Que sont les shtarei hediyotot ? Donne deux exemples modernes.
Quand peut-on compter / mesurer Shabbat ? Quand est-ce interdit ?
Que signifie shevout deshevout bimqom mitzva ? Donne un exemple.
Comment le Rama justifie-t-il la conversation joyeuse Shabbat (oneg Shabbat) ?
Une lettre reçue Shabbat — quelle conduite selon Mehaber et selon Rama ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :

📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul, les שיטות ראשונים, les חקירות יסודיות, et les nuances Acharonim
✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide avec mnémoniques
📜 Niveau 4 — Daat HaRav : la chitah de l'Admour HaZaken (Choulhan Aroukh HaRav siman ש"ז)

Pour continuer l'étude — siman suivantSiman 308 →

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ש"ז · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT

📖Rejoindre la khavroutha