Siman ש"ז · 22 Seifim
Première approche du Siman ש"ז : texte hébreu intégral du Mehaber, traduction française fluide, explications pédagogiques des concepts halakhiques, cas pratiques modernes et synthèse.
Sujet : Règles Shabbat liées à la parole
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן ש"ז (22 seifim)
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 Plan de l'étude
1. Le texte du Choul'han Aroukh
Le siman ש"ז contient 22 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo) qui codifient les règles relatives à règles shabbat liées à la parole.
Seif א — Le verset clef « Vedaber Davar »
דיני שבת התלויים בדיבור. ובו כב סעיפים:
ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול הילכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר ואפי' בשיחת דברים בטלים אסור להרבות: הגה וב"א שסיפור שמועות ודברי חדושים הוא עונג להם מותר לספרם בשבת כמו בחול אבל מי שאינו מתענג אסור לאומרם כדי שיתענג בהם חבירו: (ת"ה סי' ס"א):
- Interdit de dire « telle chose je ferai demain » ou « telle marchandise j'achèterai demain ».
- Même les bavardages futiles (devarim betelim) — interdit de s'en abondamment occuper.
Seif ב
אסור לשכור פועלים ולא לומר לעכו"ם לשכור לו פועלים בשבת אע"פ שאין הישראל צריך לאותה מלאכה אלא לאחר השבת שכל מה שהוא אסור לעשותו בשבת אסור לומר לעכו"ם לעשותו אפי' לומר לו קודם השבת לעשותו בשב' אסור אבל מותר לומר לו אחר השבת למה לא עשית דבר פלוני בשבת שעבר אף על פי שמבין מתוך דבריו שרצונו שיעשנו בשבת הבאה:
Seif ג
אסור לתת לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו בשבת אבל יכול לומר לו קנה לעצמך ואם אצטרך אקנה ממך לאחר השבת:
Seif ד
מותר לתת לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת: הגה וכן מותר ליתן לו בגדים למכור ובלבד שלא יאמר לו למכרן בשבת (ב"י בשם סמ"ג) מי ששכר עכו"ם להוליך סחורתו ובא העכו"ם ולקחה מבית ישראל בשבת אסור וראוי לענוש העושה (ר' ירוחם חי"ב ב"י סי' ש"ו):
Seif ה
דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לעכו"ם לעשותו בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי או יהיה צריך לדבר צורך הרבה או מפני מצוה כיצד אומר ישראל לעכו"ם בשבת לעלות באילן להביא שופר לתקוע תקיעת מצוה או להביא מים דרך חצר שלא עירבו לרחוץ בו המצטער ויש אוסרין: הגה ולקמן סי' תקפ"ו פסק להתיר וע' לעיל סי' רע"ו ס"ב דיש מקילין אפי' במלאכה דאורייתא וע"ש ס"ג:
Seif ו
אסור לחשוב חשבונות אפי' אם עברו כגון כך וכך הוצאתי על דבר פלוני ודוקא שעדיין שכר הפועלים אצלו אבל אם פורעם כבר מותר:
Seif ז
מותר לומר לחבירו הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב אף ע"פ שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב:
Seif ח
יכול לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר וכן מותר לומר לו לך עמי לכרך פלוני למחר כיון שהיום יוכל לילך ע"י בורגנין וכן כל כיוצא בזה שיש בו צד היתר לעשותו היום יוכל לומר לחבירו שיעשנו למחר ובלבד שלא יזכיר לו שכירות אבל בדבר שאין בו צד היתר לעשותו היום אפי' אם אין בו אלא איסור דרבנן כגון שיש לו חוץ לתחום פירות מוקצים כיון שאי אפשר לו להביאם היום אסור לומר לחבירו שיביאם לו למחר וכן אסור לו להחשיך בסוף התחום כדי שימהר בלילה לילך שם להביאם: הגה וכן לא יאמר אעשה דבר פלוני למחר [הרא"ש פ' השואל וע"ל ריש הסי'] אבל יכול להחשיך בסוף התחום כדי למהר לילך שם לשמרם שאפי' היום היה יכול לשמרן אם הם היו בתוך התחום ואם לא כיון להחשיך אלא לשמרם יכול אף להביאם:
Seif ט
מותר להחשיך לתלוש פירות ועשבים מגנתו וחורבתו שבתוך התחום ולא אסרו להחשיך אלא בסוף התחום משום דמנכרא מילתא:
Seif י
מותר לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור פירותיך שבתחומי:
Seif יא
השואל דבר מחבירו לא יאמר לו הלוני דמשמע לזמן מרובה ואיכא למיחש שמא יכתוב אלא יאמר לו השאילני ובלשון לעז שאין חילוק בין הלויני להשאילני צריך שיאמר תן לי: הגה וכשלוה בשבת ואינו רוצה להאמינו יניח משכון אצלו אבל לא יאמר לו הילך משכון דהוי כעובדא דחול [ב"י בשם אורחות חיים] כשם שאין לוין בשבת כך אין פורעין בשבת [אשירי סימן קט"ו]:
Seif יב
זימן אורחים והכין להם מיני מגדים וכתב בכתב כמה זימן וכמה מגדים הכין להם אסור לקרותו בשבת אפי' אם הוא כתוב ע"ג כותל גבוה הרבה משום גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות (דאפי' לעיין בהם בלא קריאה אסור) (הרא"ש ור"ן פ' השואל וטור) אבל אם חקק בכותל חקיקה שוקעת מותר אבל בטבלא ופנקס אפי' אם הוא חקוק אסור לקרותו:
Seif יג
שטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות ואגרות של שאלות שלום אסור לקרותם ואפי' לעיין בהם בלא קריאה אסור:
Seif יד
לקרות באיגרת השלוח לו אם אינו יודע מה כתיב בה מותר ולא יקרא בפיו אלא יעיין בה ואם הובאה בשבילו מחוץ לתחום טוב ליזהר שלא יגע בה:
Seif טו
כותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמות דוד וגלית וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני אסור לקרות בשבת:
Seif טז
מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים: הגה ונראה לדקדק הא דאסור לקרות בשיחות חולין וספורי מלחמות היינו דוקא אם כתובים בלשון לע"ז אבל בלשון הקודש שרי וכן נ"ל מלשון שכתבו התוס' פרק כל כתבי וכן נהגו להקל בזה:
Seif יז
אסור ללמוד בשבת ויום טוב זולת בדברי תורה ואפי' בספרי חכמות אסור ויש מי שמתיר ועל פי סברתו מותר להביט באסטרול"ב בשבת [ולהפכה ולטלטלה כדלקמן סי' ש"ח]:
Seif יח
לשאול מן השד מה שמותר בחול מותר בשבת:
Seif יט
סחורה הנפסדת בשבת ע"י גשמים או דבר אחר או אי אתי בידקא (פי' נחל או אגם מים) דמיא ומפסיד ממונו או שנתרועעה חבית של יין והולך לאיבוד מותר לקרות עכו"ם אע"פ שודאי יודע שהעכו"ם יציל הממון [ולכסות סחורה או פירות או דבר אחר מפני הגשמים ע"ל סי' של"ח סעיף ז'] וכן מותר לומר לעכו"ם כל המציל אינו מפסיד כמו בדליקה שהתירו לומר כל המכבה אינו מפסיד ויש מי שאומר שלא התירו אלא בדליקה דוקא [וע"ל סימן של"ד וש"ה ושל"ו ס"ט]:
Seif כ
ישראל שאמר לעכו"ם לעשות לו מלאכה בשבת מותר לו ליהנות בה לערב בכדי שיעשו:
Seif כא
אסור לומר לעכו"ם בשבת הילך בשר זה ובשל אותו לצרכך אפי' אין מזונותיו עליו: הגה אבל מותר לומר לו לעשות מלאכה לעצמו [הגהות מרדכי פ"ה ורמב"ן פרשת בא אל פרעה]:
Seif כב
כל שבות דרבנן מותר בין השמשות לצורך מצוה כגון לומר לעכו"ם להדליק לו נר בין השמשות או אם היה טרוד והוצרך לעשר בין השמשות: הגה כל דבר שאסור לומר לעכו"ם לעשותו בשבת אסור לרמוז לו לעשותו אבל מותר לרמוז לו מלאכה לעשות אחר שבת (א"ז): עכו"ם המביאים תבואה בשבת לישראל שחייבים להם והישראל נותן לו מפתחו לאוצרו והעכו"ם נותנו לשם ומודדים ומונים יש מי שמתיר משום דעכו"ם במלאכת עצמו עוסק ואינו של ישראל עד אחר המדידה ויחשוב עמו אח"כ וכן עכו"ם העושים גבינות בשבת והישראל רואה יקנה אותם ממנו דמ"מ העכו"ם אדעתיה דנפשיה קעביד ואע"פ שהישראל עומד בעדר חדש או חדשים ואדעתא למכרם לישראל קא עביד שרי (בית יוסף בשם אגודה):
2. Le contexte général — Suite et conséquences de « Vedaber Davar »
De quoi parle ce siman ?
Le siman ש"ז prolonge le siman précédent (ש"ו) : si ammitsa hafetsekha et vedaber davar sont interdits, alors quelles sont toutes les conséquences pratiques ? Le siman ש"ז les codifie en 22 seifim qui balaient :
| Thématique | Seifim |
|---|---|
| Bavardages et plaisanteries | seif 1 |
| Engager un non-juif (אמירה לנכרי) | seifim 2-5 |
| Choses faites par soi (ע"י עצמו) | seifim 6-9 |
| Lire des lettres / שטרי הדיוטות | seifim 10-17 |
| Compter, mesurer, calculer Shabbat | seifim 18-22 |
Place dans Hilkhot Shabbat
Le siman ש"ז est l'un des plus importants en pratique car il introduit la grande règle d'amira lenokhri (parler à un non-juif Shabbat) — règle qui revient dans des dizaines de simanim plus loin. C'est ici qu'elle est fondée.
3. Les concepts-clés halakhiques
4. Vue d'ensemble des 22 seifim
| Seifim | Thème | Concept central |
|---|---|---|
| 1 | Bavardages, plaisanteries, oneg Shabbat | שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול |
| 2-3 | Engager non-juif pour ouvriers, pour acheter | אמירה לנכרי — interdit |
| 4-5 | Demande à un non-juif pour après Shabbat | Selon explicite / implicite |
| 6-9 | Préparer / arranger des affaires soi-même | ממצוא חפציך |
| 10-13 | Lire des lettres reçues Shabbat | שטרי הדיוטות — strict mais nuances |
| 14-17 | Lectures permises : Torah, histoires édifiantes, livres d'éthique | חפצי שמים — permis |
| 18-19 | Compter et mesurer Shabbat | חשבונות interdits si pour l'avenir |
| 20-22 | Mesures de chair pour servir des invités | Permis pour mitzva |
- Identifier si l'action concerne moi ou un non-juif
- Si non-juif : vérifier amira lenokhri (= interdit) et exceptions (mitzva, shevout deshevout)
- Si moi : vérifier si c'est mitzva (permis) ou matériel (interdit)
- Pour la lecture : Torah/édifiant = permis ; commercial/profane = interdit
5. Le Mishnah Berurah — premières entrées
Le Mishnah Berurah de Rabbi Israël Méir Kagan (Hafets Haïm) compte 80 entrées sur ce siman. Voici les premières — pour mieux comprendre le sens des seifim :
Pour le texte intégral des 80 entrées, consulte Sefaria : Mishnah Berurah 307.
6. La position du Rama
Le Rama enrichit ce siman avec plusieurs gloses cruciales :
- Seif 1 — Très important : Oneg Shabbat ! Si l'individu prend plaisir à raconter / écouter des nouveautés Shabbat → permis (Térumat Hadeshen). C'est un fondement pour la conversation en société Shabbat.
- Seifim 4-5 — Sur l'amira lenokhri : permet le rémèze (hint, indication implicite) pour engager un non-juif après Shabbat, là où l'amira directe serait interdite.
- Seif 10-13 — Sur la lecture de lettres : si la lettre vient d'arriver et qu'on ne sait pas ce qu'elle contient (peut-être pikuah nefesh), permis de la décacheter avec précautions (selon Maharil).
- Seif 16 — Étend les lectures permises (livres de morale, midrashim, חכמת התורה).
- Mehaber → strict sur amira lenokhri et lectures profanes.
- Rama → introduit oneg Shabbat comme catégorie atténuante ; permet les rémèzes au non-juif.
- Habad → Choulhan Aroukh HaRav siman ש"ז — combine, avec dimension kabbalistique sur la sainteté de la parole Shabbat.
7. Cas pratiques modernes
| Situation | Analyse halakhique |
|---|---|
| Demander à une femme de ménage non-juive d'allumer/éteindre la lumière | Interdit (amira lenokhri) sauf cas de besoin médical ou מצוה. |
| Engager une nounou non-juive Shabbat | Si payée à forfait (semaine/mois) → permis. Si payée à l'heure pour Shabbat → interdit. |
| Lire un journal Shabbat | Selon le Mehaber : interdit (שטרי הדיוטות). Position majoritaire moderne : interdit. |
| Lire un livre de Torah, midrash, morale | Toujours permis et encouragé (oneg Shabbat). |
| Lire un roman, biographie générale | Cas-limite : si édifiant et qu'il y a plaisir → permis (Rama) ; si pure profane → mieux d'éviter. |
| Ouvrir une enveloppe reçue Shabbat | Si on sait qu'elle est une lettre d'affaires → interdit. Si on ne sait pas et que ça pourrait être urgent → permis avec précaution (Rama). |
| Compter les invités au repas Shabbat | Permis si le but est la mitzva (servir le repas correctement). Compter pour économiser → interdit. |
| Mesurer un terrain Shabbat | Interdit (commercial). Sauf si pour mitzva (mesurer une mikvé, un terrain pour synagogue). |
| Faire des plaisanteries Shabbat | Selon le Mehaber : éviter d'abuser. Pour oneg Shabbat : modéré, permis. |
8. Synthèse pratique du Siman
- Le verset-source : ודבר דבר — la parole Shabbat doit différer de celle en semaine.
- Bavardages futiles : à modérer ; oneg Shabbat (Rama) atténue.
- Amira lenokhri : ce qu'un juif ne peut faire Shabbat, il ne peut le demander à un non-juif.
- Shtarei hediyotot : interdit de lire commercial / profane / journaux.
- Heshbonot (comptes) : interdits sauf pour le passé ou la mitzva.
- Shevout deshevout pour mitzva : permis dans des cas-limite étroitement définis.
9. Questions de compréhension
- Cite le verset-source du siman et son interprétation talmudique.
- Quelle est la règle générale d'amira lenokhri ? Quelles exceptions ?
- Que sont les shtarei hediyotot ? Donne deux exemples modernes.
- Quand peut-on compter / mesurer Shabbat ? Quand est-ce interdit ?
- Que signifie shevout deshevout bimqom mitzva ? Donne un exemple.
- Comment le Rama justifie-t-il la conversation joyeuse Shabbat (oneg Shabbat) ?
- Une lettre reçue Shabbat — quelle conduite selon Mehaber et selon Rama ?
Pour aller plus loin
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul, les שיטות ראשונים, les חקירות יסודיות, et les nuances Acharonim
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide avec mnémoniques
- 📜 Niveau 4 — Daat HaRav : la chitah de l'Admour HaZaken (Choulhan Aroukh HaRav siman ש"ז)