מדוע רמה 4 מוקדשת לאדמו"ר הזקן? שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אינו פירוש על המחבר — זהו שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב על ידי אדמו"ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + ממד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בקפדנות תלמודית ייחודית.
עבור חב"ד, אדמו"ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ, עבור סימן ש"ט, את הטקסט המלא של הרב, ייחודו, ודברי הרבי המאירים את הסוגיה.
שולחן ערוך הרב — סימן ש"ט
סימן ש"ט — טִלְטוּל עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר — וּבוֹ י"א סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה"ת, כפי שמועתק בספריא. י"א סעיפים + 0 הערות קונטרס אחרון.
סעיף א טִלְטוּל עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר אִם מֻתָּר בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"א סְעִיפִים: נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ בִּרְשׁוּת…
טִלְטוּל עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר אִם מֻתָּר בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"א סְעִיפִים:
נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ, וְאֵינוֹ חָשׁוּב כִּמְטַלְטֵל אֶת הָאֶבֶן בְּיָדָיו. וְהוּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לִבְנוֹ גַּעֲגוּעִין עָלָיו, שֶׁאִם לֹא יִטְּלֶנּוּ יֶחֱלֶה, וְלֹא גָזְרוּ עַל טִלְטוּל שֶׁלֹּא בְּיָדַיִם מַמָּשׁ בִּמְקוֹם סַכָּנַת חֹלִי. וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיךְ הָאֶבֶן מִיַּד הַתִּינוֹק, מִפְּנֵי שֶׁיִּצְעַק וְיִבְכֶּה.
אֲבָל אִם אֵין לוֹ גַּעֲגוּעִין עָלָיו — אָסוּר לִטְּלוֹ. וְאֵינוֹ דוֹמֶה לִשְׁאָר טִלְטוּל דָּבָר הָאָסוּר שֶׁמִּטַּלְטֵל מֵאֵלָיו עַל יְדֵי שֶׁמְּטַלְטֵל בְּיָדוֹ אֶת הַדָּבָר הַמֻּתָּר שֶׁעִמּוֹ, שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַעֵר הָאִסּוּר מִן הַהֶתֵּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, לְפִי שֶׁלֹּא הִתִּירוּ כֵּן אֶלָּא כְּשֶׁצָּרִיךְ לְדָבָר הַמֻּתָּר, אֲבָל כַּאן אֵין זֶה צֹרֶךְ כָּל כָּךְ לִטּוֹל אֶת הַתִּינוֹק כְּשֶׁאֵין לוֹ גַּעֲגוּעִין עָלָיו:
סעיף ב וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעֲגוּעִין עָלָיו לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּאֶבֶן…
וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעֲגוּעִין עָלָיו לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּאֶבֶן, אֲבָל אִם דִּינָר בְּיָדוֹ — אָסוּר אֲפִלּוּ לֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ וְהוּא מְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִפּוֹל הַדִּינָר מִיָּדוֹ וְיִשְׁכַּח אָבִיו וְיַגְבִּיהֶנּוּ, וְנִמְצָא מְטַלְטֵל מֻקְצֶה טִלְטוּל גָּמוּר, וּלְטִלְטוּל גָּמוּר חָשְׁשׁוּ וְגָזְרוּ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם סַכָּנַת חֹלִי, כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם סַכָּנַת נֶפֶשׁ אִם לֹא יִטְּלֶנּוּ:
סעיף ג כַּלְכָּלָה שֶׁהָיְתָה נְקוּבָה וּסְתָמָהּ בְּאֶבֶן מִבְּעוֹד יוֹם…
כַּלְכָּלָה שֶׁהָיְתָה נְקוּבָה וּסְתָמָהּ בְּאֶבֶן מִבְּעוֹד יוֹם (אִם הִדְּקָהּ שָׁם בְּחֹזֶק) — מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ, שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר, לְפִי שֶׁאַף הָאֶבֶן נַעֲשָׂה כְּלִי (כְּשֶׁהוּא מְהֻדָּק בָּהּ), שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה כְּדָפְנָהּ.
וְכֵן דְּלַעַת חֲלוּלָה שֶׁתּוֹלִין בָּהּ אֶבֶן לְהַכְבִּידָהּ לְמַלֹּאת בָּהּ מַיִם, אִם הָאֶבֶן קָשׁוּר בָּהּ יָפֶה מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל מִמֶּנָּה כְּשֶׁמְּמַלְּאִים בָּהּ — מֻתָּר לְמַלֹּאת בָּהּ, לְפִי שֶׁאַף הָאֶבֶן הֻתַּר בְּטִלְטוּל, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמוֹ הַדְּלַעַת עַצְמָהּ שֶׁהוּא בָּטֵל אֶצְלָהּ. וְאִם לָאו — אָסוּר לְמַלֹּאת בָּהּ, אֶלָּא אִם כֵּן יִחֵד אֶבֶן זֶה לְכָךְ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּסִמָּן ש"ח:
סעיף ד דָּבָר הָאָסוּר בְּטִלְטוּל שֶׁמֻּנָּח עַל דָּבָר הַמֻּתָּר…
דָּבָר הָאָסוּר בְּטִלְטוּל שֶׁמֻּנָּח עַל דָּבָר הַמֻּתָּר, אִם הִנִּיחוֹ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם מִדַּעְתּוֹ עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֵר מֻנָּח שָׁם גַּם בְּשַׁבָּת — הֲרֵי נַעֲשָׂה הַהֶתֵּר בָּסִיס לְהָאִסּוּר, וְנֶאֱסַר בְּטִלְטוּל כָּמוֹהוּ מַמָּשׁ.
אֲבָל אִם לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר מֻנָּח שָׁם בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח לַהֲסִירוֹ מִמֶּנּוּ קֹדֶם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּסִיס אֵלָיו. וְכֵן אִם נַעֲשָׂה בָּסִיס לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחַ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם גַּם דָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל שֶׁחָשׁוּב יוֹתֵר מִדָּבָר הָאָסוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"י, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּסִיס לְאִסּוּר בִּלְבַדּוֹ — הֲרֵי הוּא עוֹמֵד עֲדַיִן בְּהֶתֵּרוֹ, וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אַף שֶׁגַּם הָאִסּוּר שֶׁעָלָיו מִטַּלְטֵל עִמּוֹ מֵאֵלָיו.
אֶלָּא שֶׁאִם אֶפְשָׁר לְנַעֵר הָאִסּוּר מִמֶּנּוּ מִיָּד — צָרִיךְ לְנַעֲרוֹ מִתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְטַלְטֵל הַהֶתֵּר בִּלְבָד לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ אֵלָיו.
וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְנַעֵר, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה הֶפְסֵד בְּדָבָר הַמֻּתָּר אִם יְנַעֵר אֶת הָאִסּוּר, אוֹ שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לוֹ הַנִּעוּר לְהַשְׁלִים בּוֹ הַצֹּרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְטִלְטוּל זֶה, כְּגוֹן שֶׁמְּטַלְטֵל הַהֶתֵּר עִם הָאִסּוּר שֶׁעָלָיו לְמָקוֹם אַחֵר מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְפַנּוֹת מְקוֹמָם זֶה שֶׁהֵם עָלָיו עַכְשָׁו כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה תַּשְׁמִישׁ אוֹ צֹרֶךְ אַחֵר בְּעִנְיָן שֶׁאִם יְנַעֵר כַּאן הָאִסּוּר לֹא יוּכַל לְהַשְׁלִים צָרְכּוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה — מֻתָּר לְטַלְטֵל הַהֶתֵּר עִם הָאִסּוּר שֶׁעָלָיו:
סעיף ה כֵּיצַד? כַּלְכָּלָה מְלֵאָה פֵּרוֹת וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ…
כֵּיצַד? כַּלְכָּלָה מְלֵאָה פֵּרוֹת וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁם מִבְּעוֹד יוֹם בְּמִתְכַּוֵּן שֶׁיִּשָּׁאֵר שָׁם בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת בְּכַלְכָּלָה — הֲרֵי נַעֲשֵׂית בָּסִיס לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר, וְלֹא נֶאֶסְרָה בְּטִלְטוּל. וְלָכֵן אִם הֵם פֵּרוֹת רְטֻבִּים וְרַכִּים מְאֹד, כְּגוֹן תְּאֵנִים וַעֲנָבִים, שֶׁאִם יְנַעֲרֵן יִתְטַנְּפוּ בַּקַּרְקַע וְיִפָּסְדוּ — מֻתָּר לִטּוֹל הַכַּלְכָּלָה כְּמוֹת שֶׁהִיא עִם הַפֵּרוֹת וְהָאֶבֶן שֶׁבְּתוֹכָהּ וּלְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִים לוֹ הַפֵּרוֹת לְאָכְלָם שָׁם. וְאֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לִטּוֹל הַפֵּרוֹת בְּיָדָיו וּלְהוֹלִיכָם, כִּי שֶׁמָּא יִפְּלוּ מִיָּדָיו לָאָרֶץ וְיִתְטַנְּפוּ.
וְאִם הֵם מֻנָּחִים בְּסַלִּים קְטַנִּים תּוֹךְ הַכַּלְכָּלָה — יִטּוֹל הַסַּלִּים בְּיָדוֹ מִתּוֹךְ הַכַּלְכָּלָה וְיוֹלִיכֵם אֶחָד אֶחָד בְּעִנְיָן שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁיִּפְּלוּ הַפֵּרוֹת לָאָרֶץ.
וְאִם צָרִיךְ לִטּוֹל גּוּף הַכַּלְכָּלָה לְמָקוֹם אַחֵר כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ שָׁם אֵיזֶה תַּשְׁמִישׁ — יִטּוֹל הַסַּלִּים מִתּוֹכָהּ בְּיָדוֹ וְיַנִּיחֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְאַחַר כָּךְ יְנַעֵר הָאֶבֶן מִתּוֹכָהּ וְיִטְּלֶנָּה.
וְאִם הֵם פֵּרוֹת יְבֵשִׁים שֶׁאֵינָם נִפְסָדִים כְּשֶׁהֵם מִתְטַנְּפִים בַּקַּרְקַע אַף שֶׁאֵינָם בְּסַלִּים — לֹא יִטּוֹל הַכַּלְכָּלָה כְּמוֹת שֶׁהִיא עִם הַפֵּרוֹת וְהָאֶבֶן, בֵּין שֶׁצָּרִיךְ לַפֵּרוֹת בֵּין שֶׁצָּרִיךְ לַכַּלְכָּלָה, אֶלָּא יְנַעֲרֵם מִתּוֹכָהּ עִם הָאֶבֶן, וְאַחַר כָּךְ יְלַקְּטֵם בְּיָדוֹ וְיַחֲזִירֵם לַכַּלְכָּלָה אִם יִרְצֶה.
אֲבָל אִם צָרִיךְ לִמְקוֹם הַכַּלְכָּלָה בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לוֹ הַנִּעוּר — מֻתָּר לוֹ לִטְּלָהּ מִכַּאן כְּמוֹת שֶׁהִיא בְּכָל עִנְיָן:
סעיף ו וְכֵן אִם הִנִּיחַ אֶבֶן עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן לְכִסּוּי וְשָׁכַח לַהֲסִירָהּ…
וְכֵן אִם הִנִּיחַ אֶבֶן עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן לְכִסּוּי וְשָׁכַח לַהֲסִירָהּ מִשָּׁם קֹדֶם הַשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁהִנִּיחַ מָעוֹת עַל הַכַּר וְשָׁכַח לִטְּלָם מֵעָלֶיהָ קֹדֶם הַשַּׁבָּת, וְהוּא צָרִיךְ לִטּוֹל יַיִן מִן הֶחָבִית אוֹ לִשְׁכַּב עַל הַכַּר, כֵּיוָן שֶׁהֶחָבִית וְהַכַּר לֹא נַעֲשׂוּ בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר — הֲרֵי הוּא מַטֶּה הֶחָבִית עַל צִדָּהּ וְהָאֶבֶן נוֹפֶלֶת, וּמְנַעֵר אֶת הַכַּר וְהַמָּעוֹת נוֹפְלִים.
וְאִם הָיְתָה הֶחָבִית בֵּין הֶחָבִיּוֹת בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטּוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ — יָכוֹל לְהַגְבִּיהָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא עִם הָאֶבֶן שֶׁעָלֶיהָ וּלְנָשְׂאָהּ לְמָקוֹם אַחֵר לְהַטּוֹתָהּ שָׁם כְּדֵי לְהַפִּיל הָאֶבֶן מֵעָלֶיהָ.
וְאִם צָרִיךְ לִמְקוֹם הֶחָבִית וְהַכַּר בְּעִנְיָן שֶׁאֵין הַנִּעוּר מַסְפִּיק לוֹ — יָכוֹל לְטַלְטְלָן כְּמוֹת שֶׁהֵן עִם הָאֶבֶן וְהַמָּעוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן כְּדֵי לִפָּנוֹת מְקוֹמָן.
וְאִם אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לְגוּף הַכַּר וְלֹא לִמְקוֹמָהּ, אֶלָּא שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יִגָּנְבוּ הַמָּעוֹת שֶׁעָלֶיהָ — אָסוּר אֲפִלּוּ לְנַעֲרָהּ כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ הַמָּעוֹת תַּחְתֶּיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִתִּירוּ טִלְטוּל עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר אֶלָּא כְּשֶׁמְּטַלְטֵל בִּשְׁבִיל דָּבָר הַמֻּתָּר, וְלֹא בִּשְׁבִיל דָּבָר הָאָסוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"א:
סעיף ז וְכָל זֶה בְּשׁוֹכֵחַ, אֲבָל אִם הִנִּיחָם שָׁם מִדַּעְתּוֹ…
וְכָל זֶה בְּשׁוֹכֵחַ, אֲבָל אִם הִנִּיחָם שָׁם מִדַּעְתּוֹ עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם גַּם בְּשַׁבָּת, בֵּין שֶׁצָּרִיךְ לִמְקוֹם הֶחָבִית וְהַכַּר, בֵּין שֶׁצָּרִיךְ לְגוּפָן, לִטּוֹל הַיַּיִן מִן הֶחָבִית וְלִשְׁכַּב עַל הַכַּר — אָסוּר אֲפִלּוּ לְהַטּוֹתָן וּלְנַעֲרָן, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּסִיס לְאִסּוּר — נַעֲשׂוּ אִסּוּר כָּמוֹהוּ, וְאָסוּר לְטַלְטְלָן כְּלָל אֲפִלּוּ בְּהַטָּיָה וְנִעוּר בִּלְבָד כְּמוֹ הָאִסּוּר עַצְמוֹ.
וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ אֶלָּא בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת בִּלְבָד… וְהָעִקָּר כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּמִכָּל מָקוֹם, בִּמְקוֹם הֶפְסֵד יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה:
סעיף ח וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּסִיס לְאִסּוּר בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת…
וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּסִיס לְאִסּוּר בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַף אִם אַחַר כָּךְ נִטַּל הָאִסּוּר מֵעֲלֵיהֶן — אָסוּר לְטַלְטְלָן כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ כְּמוֹ כְּשֶׁהָיָה הָאִסּוּר עֲלֵיהֶן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהֻקְצוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — הֻקְצוּ לְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"י:
סעיף ט אֵין הַהֶתֵּר נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְאִסּוּר אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחוֹ עָלָיו בְּכַוָּנָה…
אֵין הַהֶתֵּר נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְאִסּוּר אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחוֹ עָלָיו בְּכַוָּנָה לְאֵיזֶה צֹרֶךְ, בֵּין לְצֹרֶךְ הָאִסּוּר עַצְמוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְיַשֵּׁב עָלָיו בְּטוֹב, כְּגוֹן מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר, בֵּין לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר הַמֻּתָּר, כְּגוֹן אֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית. אֲבָל אִם הִנִּיחוֹ עָלָיו בְּדֶרֶךְ אַקְרַאי, שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה לְאֵיזֶה צֹרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה מֻנָּח עָלָיו… וְלָכֵן מֻתָּר לְטַלְטֵל הַמַּפָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן אַף עַל פִּי שֶׁהַמְּנוֹרָה עוֹמֶדֶת עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ שֶׁתְּהֵא הַמְּנוֹרָה עַל הַמַּפָּה אֶלָּא עַל הַשֻּׁלְחָן:
סעיף י קִנָּה שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ…
קִנָּה שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ, שֶׁבֵּיצָה זוֹ אֲסוּרָה בְּטִלְטוּל מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה אַף לְכֶלֶב מֵחֲמַת קְלִפָּתָהּ — הֲרֵי הַקִּנָּה נַעֲשָׂה בָּסִיס לְהַבֵּיצָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַקִּנָּה עֲשׂוּיָה לַתַּרְנְגוֹלִין — אֵין זֶה כְּשׁוֹכֵחַ אֶלָּא כְּמַנִּיחַ מִדַּעַת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה:
סעיף יא אִם אָדָם הִנִּיחַ דְּבַר מֻקְצֶה עַל דָּבָר הַמֻּתָּר שֶׁל חֲבֵרוֹ…
אִם אָדָם הִנִּיחַ דְּבַר מֻקְצֶה עַל דָּבָר הַמֻּתָּר שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אַף אִם גַּם דָּבָר הַמֻּקְצֶה הוּא שֶׁל חֲבֵרוֹ — לֹא נַעֲשָׂה הַהֶתֵּר בָּסִיס לְהָאִסּוּר, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר חֵפֶץ שֶׁל חֲבֶרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ.
וְאִם עָשָׂה כֵּן לְטוֹבַת חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּן הַסְּתָם נוֹחַ לַחֲבֵרוֹ דָּבָר זֶה שֶׁעָשָׂה לְטוֹבָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁנָּטַל רְאוּבֵן כְּלִי חֶרֶס שֶׁל שִׁמְעוֹן וְהֶעֱמִידוֹ מִבְּעוֹד יוֹם תַּחַת הַנֵּר בְּבֵית שִׁמְעוֹן כְּדֵי שֶׁיִּפּוֹל הַנֵּר לְתוֹכוֹ וְלֹא יִשָּׂרֵף הַבַּיִת, וְנָפַל הַנֵּר לְתוֹכוֹ קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְהָיָה בְּתוֹכוֹ עַד אַחַר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — נַעֲשָׂה הַכְּלִי בָּסִיס לְהַנֵּר, וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה:
חידושים מיוחדים של הרב
ייחודיות המבחינות את אדמו"ר הזקן בסימן ש"ט. כל חידוש בנוי במבנה: שיטה קלאסית → חידוש הרב → השלכה מעשית.
חידוש א — הילד כחריג (ש"ט:א-ג)
הילד אינו רכב
שיטה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו"ר הזקן מבהיר: הילד אינו נחשב כרכב למוקצה שבידו — צורכו עיקרי.
השלכה מעשית: כלי: לישא תינוק האוחז צעצוע מוקצה = בסדר אם אי אפשר להסירו.
סיכות, מאמרים ואיגרות הרבי
סימן ש"ט מצוטט במספר סיכות ואיגרות של הרבי. הנה הציוני יסוד.
הלכה למעשה — מנהג חב"ד
לחסיד חב"ד — סימן ש"ט
- ① תינוק האוחז מוקצה: לישא את התינוק מותר. חידוש א של הרב. מקור: שולחן ערוך הרב ש"ט:א-ג.
- ② חפץ מותר עם מוקצה הניתן לניתוק: מותר לטלטל את המותר. מקור: שולחן ערוך הרב ש"ט:ד-ז.
⚠ פרק זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב"ד. לכל שאלה קונקרטית: פנה לרב שלך.