סימן שט״ו · י״ג סעיפים

📑 מערך הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סימן שט״ו כולל י״ג סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הדינים של עשיית אהל (גג/מחסה) בשבת.

סעיף א — עשיית אהל: גג אסור, מחיצה מותרת

דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו יג סעיפים:
אסור לעשות אהל בשבת ויו"ט אפי' הוא עראי ודוקא גג אבל מחיצות מותר ואין מחיצה אסורה אא"כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול: הגה אבל מחיצה הנעשית לצניעות בעלמא שרי (טור) ולכן מותר לתלות וילון לפני הפתח אף על גב שקבוע שם (א"ז וב"י) וכן פרוכת לפני ארון הקודש ובלבד שלא יעשה אהל בגג טפח (ב"י וכלבו) וכן מותר לעשות מחיצה לפני החמה או הצינה או בפני הנרות שלא יכבה אותן הרוח (מרדכי ריש פרק כירה) אבל אסור לעשות מחיצה בפני אור הנר כדי שישמש מטתו (ד"ע) וכן לפני ספרים כדי לשמש או לעשות צרכיו אם לא שהיה מבעוד יום טפח שאז מותר להוסיף עליה בשבת (מרדכי ריש פ' כירה):

סעיף ב — תוספת אהל: השלמת מחסה קיים

עצים שתוקעין ראשן האחד בדופן הספינה וכופפין ראשם השני בדופן השני של הספינה ופורסין מחצלת עליהם לצל אם יש ברחבן טפח או אפי' אין ברחבן טפח אם אין בין זה לזה ג' טפחים חשיבי כאוהל ומותר לפרוס עליהם בשבת מחצלות דהוה ליה תוספת אהל עראי ושרי ומטעם זה מחצלת פרוסה כדי טפח מותר לפרוס שאר המחצלת בשבת וטפח שאמרו חוץ מן הכריכה:

סעיף ג

מטה כשמעמידים אותה אסור להניח הרגלים תחלה ולהניח עליהם הקרשים אלא ישים הקרשים תחלה באויר ואח"כ הרגלים תחתיהם והני מילי כשהרגלים הם דפים מחוברי' כמו דופני התיבה אבל רגלים של מטות שלנו וכן רגלי השלחן מותר בכל גוונא:

סעיף ד

מטה שהיא מסורגת (פי' נארגת) בחבלים אם יש בין חבל לחבל ג' טפחים אסור לפרוס עליה סדין משום דעביד אהלא וכן אסור לסלק בגד התחתון מעליה משום דקא סתר אהלא ואם היה עליה כר או כסת או בגד פרוס מע"ש כשיעור טפח מותר לפרוס בשבת על כל המטה:

סעיף ה

כסא העשוי פרקים וכשרוצים לישב עליו פותחין אותה והעור נפתח וכשמסירים אותו סוגרים אותו והעור נכפל מותר לפתחו לכתחלה:

סעיף ו

כשמסדרים חביות זו על גב זו אחת ע"ג שתים אוחז בידו העליונים ויסדר התחתונות תחתיה אבל לא יסדר התחתונות תחלה ויניח העליונה עליהן:

סעיף ז

מותר להניח ספר א' מכאן ואחד מכאן ואחד על גביהן: הגה הואיל ואינו צריך לאויר שתחתיהן (טור ור"ן ריש פרק תולין והמגיד פכ"ב):

סעיף ח

כל אוהל משופע שאין בגגו טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגו רוחב טפח הרי זה אוהל עראי והעושה אותו לכתחלה בשבת פטור:

סעיף ט

משמרת שתולין אותה לתת בה שמרים לסננן ומותחין פיה לכל צד חשוב עשיית אהל ואסור לנטותה:

סעיף י

טלית כפולה שהיו עליו חוטין שהיתה תלויה בהם מע"ש מותר לנטותה ומותר לפרקה וכן הפרוכת:

סעיף יא

כילת חתנים שאין בגגה טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגה רוחב טפח הואיל שהיא מתוקנת לכך מותר לנטותה ומותר לפורקה והוא שלא תהא משולשלת מעל המטה טפח:

סעיף יב

הנוטה פרוכת וכיוצא בה צריך ליזהר שלא יעשה אוהל בשעה שנוטה לפיכך אם היא פרוכת גדולה תולין אותה שנים אבל א' אסור ואם היתה כילה שיש לה גג אין מותחין אותה ואפי' עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל עראי:

סעיף יג

בגד ששוטחין על פי החבית לכסות לא ישטחנו על פני כולו משום אהל אלא יניח קצת ממנו מגולה וה"מ כשהכובא (פי' כלי) חסרה טפח אבל אם אינה חסרה טפח מותר דאין כאן אוהל:

2. הרקע הכללי — מלאכת אֹהֶל

במה עוסק הסימן?

סימן שט״ו עוסק באֹהֶל (אהל — גג, מחסה, מסך). עשיית גג בשבת היא תולדה של מלאכת בּוֹנֶה. הסימן מבחין הבחנה דקה ומעשית מאוד: הגג אסור, אבל המחיצות מותרות.

מקום הסימן בהלכות שבת

סימן שט״ו חותם את ״גוש הבנייה״ (שי״ג–שי״ד–שט״ו) בעיסוק בכיסוי. זהו הסימן הקובע לגבי שמשיות, סוככים, רשתות לעריסה, גגוני עגלה — כל דבר ה״מכסה״. מעשי במיוחד בקיץ ולמשפחות צעירות.

3. מושגי המפתח ההלכתיים

4. מיפוי י״ג הסעיפים

5. המשנה ברורה — הסקים הראשונים

המשנה ברורה של הגאון רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה מ״ט סקים בסימן זה. הנה הראשונים — להבנת פשט הסעיפים:

לטקסט המלא של מ״ט הסקים, ראה ספריא: משנה ברורה סימן שט״ו.

6. שיטת הרמ״א

הרמ״א מוסיף בסעיף א הגהה עשירה המקודדת את המקרים של מחיצות מותרות:

7. יישומים מעשיים מודרניים

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות חזרה והבנה

להעמיק עוד