✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman שי"ח · 19 Seifim
Mevashel (cooking) on Shabbos — melocho de'oraisa — to discover and understand
סימן שי"ח
דִּין הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת
🌱 Introductory Level · Beginners
✦ ❖ ✦
First approach to Siman שי"ח: complete Hebrew text of the Mechaber, fluent English translation, pedagogical explanations of the halachic concepts, modern practical cases, and summary.
Subject: Mevashel (cooking) on Shabbos — melocho de'oraisa
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן שי"ח (19 seifim)
Compiled by: Rav Yosef Chaim Samama
DAAT · daattorah.com
📑 Study Plan
1. The text of the Shulchan Aruch — the 19 seifim of the Mechaber
2. The general context: why this siman, what is the question?
3. The key halachic concepts of this siman
4. The details of each seif — one by one
5. The Mishnah Berurah — first entries
6. The position of the Rama — Ashkenazi vs Sephardi differences
7. Modern practical cases
8. Practical summary and rules to remember
9. Comprehension questions
1. The Text of the Shulchan Aruch
Siman שי"ח contains 19 seifim of the Mechaber (Rabbi Yosef Karo) which codify the halachos relating to mevashel (cooking) on Shabbos — melocho de'oraisa.
Seif 1 — Status of Food Cooked on Shabbos
דין המבשל בשבת. ובו יט סעיפים:
המבשל בשבת [או שעשה א' משאר מלאכות] [טור] במזיד אסור לו לעולם ולאחרים מותר למ"ש מיד ובשוגג אסור בו ביום גם לאחרים ולערב מותר גם לו מיד [ואם אמר לעכו"ם לעשות מלאכה בשבת ע"ל סי' ש"ז סעיף כ']:
Translation: One who cooks on Shabbos (or performs one of the other melochos):
- בְּמֵזִיד (intentionally) → the food is assur to him forever; permitted to others immediately after Shabbos.
- בְּשׁוֹגֵג (inadvertently) → assur that day even to others; in the evening (Motzaei Shabbos), permitted to him as well, immediately.
Seif 2 — Cooking for a Sick Person
השוחט בשבת לחולה בין שחלה מאתמול בין שחלה היום מותר הבריא לאכול ממנו חי (בשבת) אבל המבשל (או שעשה שאר מלאכה) לחולה אסור (בשבת) לבריא או לחולה שאין בו סכנה דחיישינן שמא ירבה בשבילו: הגה ואפי' בישל ע"י עכו"ם אסור בשבת (תוס' פ"ק דגיטין ור"נ פ' אין מעמידין) ואם קצץ פירות מן המחובר לחולה בשבת אפי' היה חולה מבעוד יום אסור לבריא בשבת משום שגדל והולך בשבת ויש בו משום מוקצה (ב"י בשם אורחות חיים):
Translation: One who shechts an animal on Shabbos for a choleh (one in danger) — whether he became sick yesterday or today — a healthy person may eat from it raw on Shabbos (the shechita was permitted for the choleh; eating raw adds no melocho). But what was cooked for the choleh — assur on Shabbos to the healthy person or to a non-dangerously ill person — for we are concerned that more may be added on his behalf (shema yarbeh bishvilo). Rama's gloss: Even cooked by a non-Jew — assur on Shabbos. And fruits picked for the choleh remain assur to the healthy person (growth + muktzah).
Seif 3
כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדות האור כגון ליתן ביצה בצד קדרה או לשברה על סודר שהוחם באור כדי שתצלה ואפילו בתולדות חמה כגון בסודר שהוחם בחמה אסור גזרה אטו תולדות האור וכן אסור להטמינה בחול או באבק דרכים שהוחמו מכח חמה אבל בחמה עצמה כגון ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיוחמו מותר:
Practical analysis: This seif deals with the melocho of bishul (cooking) on Shabbos — one of the 39 melochos. Concepts: יד סולדת בו (yad soledes bo), אין בישול אחר בישול (ein bishul achar bishul), kli rishon/sheni.
Seif 4
תבשיל שנתבשל כל צרכו יש בו משום בישול אם נצטנן: הגה וי"א דוקא אם מצטמק ויפה לו [רבי ירוחם ח"ג] ואם לא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כמאכל בן דרוסאי שייך בו בישול אפי' בעודו רותח וה"מ שיש בו בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר שנתבשל כבר והוא יבש מותר לשרותו בחמין בשבת ואם הוא דבר יבש שלא נתבשל מלפני השבת אין שורין אותו בחמין בשבת אבל מדיחים אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח הישן ומן הדג שנקרא קולייס האספנין שאינם צריכים בישול אלא מעט והדחתן היא גמר מלאכתן: הגה וה"ה כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שרייה דאסור לשרותו בשבת דהוי גמר מלאכה [הגהות מרדכי]:
Practical analysis: This seif deals with the melocho of bishul on Shabbos.
Seif 5
יש מי שאומר דדבר שנאפה או נצלה אם בשלו אחר כך במשקה יש בו משום בישול ואסור ליתן פת [אפי'] בכלי שני שהיד סולדת בו ויש מתירין: הגה בכלי שני ויש מקילין אפי' בכלי ראשון ונהגו ליזהר לכתחילה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו:
Practical analysis: Bishul after baking — disputed.
Seif 6
כלי שיש בו דבר חם שהיד סולדת בו מותר להניחו בשבת על גבי קדירה הטמונה כדי שישמור חומו ולא יצטנן ויכול לטוח פיו בבצק אם יש לו בצק שנלוש מאתמול אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר שאינו חם כל כך על גבי קדירה שהיא חמה כל כך שהעליון יכול להתחמם מחומה עד שתהא היד סולדת בו:
Practical analysis: Placing a hot kli on top of an insulated pot to preserve heat — permitted.
Seif 7
יש מפרשים דהא דשרי להניח כלי שיש בו דבר חם על גבי קדירה הטמונה אפי' כלי התחתון על האש שרי ויש מפרשים שאם כלי התחתון על האש לעולם אסור:
Practical analysis: Machlokes whether the lower pot being on the fire makes a difference.
Seif 8
להניח דבר קר שנתבשל כל צרכו על גבי מיחם שעל האש י"א שדינו כמניחו כנגד המדורה וכל דבר שמותר להניחו כנגד המדורה במקום שהיד סולדת בו כגון שיבש מותר להניחו ע"ג מיחם שעל גבי האש וי"א דהוי כמניח על גבי כירה לכתחלה ואסור אפי' אם נתבשל כל צרכו ואפי' אם מצטמק ורע לו אפי' אם נותנו שם לשמור חומו וראשון נראה עיקר ומ"מ אם הוא תבשיל שיש בו רוטב ומצטמק ויפה לו אסור לדברי הכל:
Practical analysis: Placing cold food on a kettle over fire — disputed.
Seif 9
כלי ראשון (פי' הכלי שמשתמש בו על האש) אפי' לאחר שהעבירוהו מעל האש מבשל כל זמן שהיד סולדת בו לפיכך אסור ליתן לתוכו תבלין אבל מלח מותר ליתן לתוכו כיון שהעבירו מעל האש דצריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא ויש מי שאוסר לתת לתוך כלי זה בשר מליח אפי' הוא של שור: הגה ונ"ל דבלא מליח נמי אסור אלא דנקט מליח דבלאו הכי אסור משום דם שבו ויש אוסרים לתת מלח אפי' בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו והמחמיר תבא עליו ברכה: (תוס' ומרדכי פרק כירה) ואם עבר ונתן מלח אפי' בכלי ראשון אפי' הוא על האש שעבד איסורא מותר המאכל דהמלח בטל על גבי המאכל (ב"י בשם שבולי הלקט):
Practical analysis: Kli rishon cooks even after being removed from the fire as long as it is yad soledes bo. Therefore, tavlin (spices) may not be added to it.
Seif 10
אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהם מכלי ראשון:
Practical analysis: Iruy (pouring) from a kli rishon onto spices is assur.
Seif 11
אמבטי [פי' כלי שרוחץ בו] של מרחץ שהיא מלאה מים חמין [אע"פ שהוא כלי שני] [תוס' והרא"ש וטור] אין נותנין לה מים צונן שהרי מחממין הרבה אבל נותן הוא ממים חמין שבזה האמבטי לתוך אמבטי אחר של צונן:
Practical analysis: A very hot bathing vessel (kli sheni) — cold water may not be added; but hot may be poured from it into another cold vessel.
Seif 12
מיחם שפינה ממנו מים חמין מותר ליתן לתוכו מים צונן [מרובים] כדי להפשירן ומותר לצוק מים חמין לתוך מים צונן או צונן לתוך חמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון מפני שמחממין הרבה: הגה ואם המים מרובים כל כך שאי אפשר שיתבשלו רק שיפיגו צינתן אפי' בכלי ראשון שרי רק שלא יהיה על האש [טור]:
Practical analysis: Mixing hot and cold water — kli rishon and bishul rules apply.
Seif 13
מותר ליתן קיתון של מים או של שאר משקים בכלי שני שיש בו מים חמין אבל בכלי ראשון אסור:
Practical analysis: Kli sheni does not cook; kli rishon does.
Seif 14
מותר ליתן קיתון של מים או של שאר משקים כנגד האש להפיג צינתן ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת [פירוש מתחממת ונכוית] בו דהיינו שכריסו של תינוק נכוית בו אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו ואפי' להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתן אסור כיון שיכול להתבשל שם: הגה וה"ה בפירות או שאר דברים הנאכלין כמות שהן חיין (מרדכי פ' כירה וע"ל סי' רנ"ד):
Practical analysis: Yad soledes bo — the threshold of bishul. Below it, no melocho mid'oraisa.
Seif 15
דבר שנתבשל כל צרכו והוא יבש שאין בו מרק מותר להניחו כנגד המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו: הגה ואפי' נצטנן כבר אבל אם הוא רותח אפי' בדבר שיש בו מרק מותר ויש מקילין לומר דכל שאינו נותנו על גבי האש או הכירה ממש רק סמוך לו אפילו נצטנן מותר [המגיד פכ"ב] ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי וכמו שכתבתי לעיל סי' רנ"ג:
Practical analysis: A dry, fully-cooked item — ein bishul achar bishul.
Seif 16
מותר ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואף ע"פ שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח: הגה וכל שכן קדירה שיש בו רוטב שנקרש שכשהשומן נימוח אינו בעין דשרי (ר' ירוחם ח"ג) ויש מחמירין (ר"ן פרק במה טומנין) ונהגו להחמיר מיהו במקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה:
Practical analysis: Congealed fat that melts — disputed; minhag is to be strict.
Seif 17
אסור ליתן צונן (על המיחם) אפי' להפשיר כל שהמיחם חם כל כך שאלו היה מניחו שם הרבה היה בא לידי בישול דהיינו שיהיה היד סולדת בו שדין מניח על גבי מיחם כדין מניח כנגד המדורה ואם אינו חם כל כך מותר:
Practical analysis: One may not put cold on a hot kettle if it could reach yad soledes bo.
Seif 18
האלפס והקדירה שהעבירן רותחין מעל גבי האור אם לא נתבשל כל צרכו אין מוציאין בכף מהם שנמצא מגיס ואיכא משום מבשל ואם נתבשל כל צרכו מותר אבל צמר ליורה אע"פ שקלט העין אסור להגיס בו [פי' לנענע אותו בכף]: הגה ולכתחילה יש ליזהר אף בקדירה בכל ענין: [פסקי מהרי"ו]:
Practical analysis: Stirring a pot not yet fully cooked is itself bishul (megis).
Seif 19
אסור לטוח שמן ושום על הצלי בעודו כנגד המדורה אפילו נצלה הצלי מבעוד יום דמכל מקום יתבשל השום והשמן:
Practical analysis: Coating roast with oil and garlic while still hot — the oil and garlic still cook.
The complete text: These 19 seifim constitute the entire codification of the Mechaber on this topic. Each one specifies a case, condition, or exception.
2. The General Context — the Melocho of Bishul
What does this siman discuss?
Siman שי"ח deals with the melocho of בישול (bishul — cooking), one of the 39 melochos — and one of the most present in daily life. It is the key siman of the Shabbos kitchen. It is extremely dense: 19 seifim and 118 entries of the Mishnah Berurah.
The melocho of bishul: transforming food through heat. Source: In the Mishkan, herbs were cooked for dyes. Cooking in water, roasting, frying, melting metal, hardening an object with fire — all are bishul. Cooking = av melocho, mid'oraisa.
The 3 concepts that govern the entire siman:
- יד סולדת בו (yad soledes bo) — "the hand recoils from it": the temperature threshold (≈ 45-71°C / 113-160°F) at which there is bishul. Below this → no bishul mid'oraisa.
- אין בישול אחר בישול — "no cooking after cooking": food already cooked (and dry) is not re-cooked → it may be warmed (under conditions). But a cooked liquid that has cooled — machlokes.
- כלי ראשון / כלי שני — "first" vessel (on the fire, or removed from it) which cooks; "second" vessel (into which it was transferred) which — by principle — does not cook (except for דבר קל הבישול).
Place in Hilchos Shabbos
Siman שי"ח is the heart of the Shabbos kitchen. It follows simanim 253-259 (shehiya, hatmana) and precedes 319 (borer — selecting). Without this siman, one cannot properly warm or serve on Shabbos.
3. Key Halachic Concepts
1. יד סולדת בו (yad soledes bo) — threshold of bishul. Temperature at which "the hand recoils" from pain (≈ 45°C / 113°F by lenient opinions, ≈ 71°C / 160°F by strict). Below → no bishul mid'oraisa.
2. אין בישול אחר בישול — no bishul after bishul. A solid food entirely cooked is no longer "re-cooked" → it may be warmed. For a liquid that has cooled: the Rama is machmir (yesh bishul), the Mechaber is more lenient.
3. כלי ראשון / כלי שני — first / second vessel. The kli rishon (pot, even removed from fire) cooks as long as it is yad soledes. The kli sheni (into which content was transferred) does not cook — except for a davar kal habishul (food that cooks easily).
4. עירוי (iruy) — pouring from a kli rishon. The stream of boiling water poured cooks the "outer surface" of what it touches (kdei klipa). Intermediate status between kli rishon and kli sheni.
5. תולדות האור and תולדות חמה — derivatives of fire / sun. Cooking by heat derived from fire = assur. Cooking by sun directly = permitted; but by derivatives of the sun (sand heated by sun) = assur (gezeirah, lest one confuse with derivatives of fire).
4. Map of the 19 Seifim
| Seifim | Theme | Central Concept |
|---|---|---|
| 1-2 | Status of food cooked on Shabbos (meizid/shogeg); for a choleh | מעשה שבת |
| 3 | Cooking by derivatives of fire / sun | תולדות האור / חמה |
| 4-6 | Placing food near fire, against a hot pot | Cooking by proximity |
| 7-9 | Kli rishon, kli sheni — transferring, soaking | כלי ראשון / שני |
| 10-12 | Iruy (pouring boiling water); salting in hot water | עירוי; kdei klipa |
| 13-15 | Foods already cooked, already roasted — warming | אין בישול אחר בישול |
| 16-19 | Salt, spices, soaked bread, edge cases | קלי הבישול / יבש |
Method of analysis:
- Is the food already cooked? (If yes → אין בישול אחר בישול may apply)
- Is the heat source yad soledes bo?
- Which vessel: kli rishon (cooks) or kli sheni (does not cook)?
- Is it a davar kal habishul (cooks even in kli sheni)?
5. The Mishnah Berurah — First Entries
The Mishnah Berurah of Rabbi Yisrael Meir Kagan (Chofetz Chaim) has 118 entries on this siman. Here are the first — to better grasp the meaning of the seifim:
משנה ברורה (א) — (א) המבשל וכו' - אחד המבשל את המאכל או את הסממנין או המחמם את המים [ר"ל אף דמים ראוי לשתיה בלא בישול וה"ה חלב מ"מ חייב כיון דמשתבח ע"י הבישול] ואחד האופה את הפת הכל ענין אחד הוא [דאפיה הוא מענין בישול אלא שאפיה הוא בפת ובישול הוא בשארי דברים]. המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכות עד שתעשה גחלת ה"ז תולדת מבשל…
משנה ברורה (ב) — (ב) בשבת - וכל שיש ספק פלוגתא בזה אי הוי בכלל בישול או לאו או בשאר מלאכות כה"ג אין לאסור בדיעבד דכל האיסור הזה הוא רק מדרבנן שקנסוהו וספיקא דרבנן לקולא [פמ"ג באות יו"ד וכעין זה כתב המג"א בסימן שכ"ג סקי"א ועיין בסקל"ב וצע"ק]:
משנה ברורה (ג) — (ג) אחת משאר מלאכות - ואם היא מלאכה דרבנן עיין בביאור הגר"א שהאריך להוכיח דלכו"ע אם עשה אותה בשוגג אין לאסור בדיעבד ליהנות ממנה ועיין בבה"ל:
For the full text of all 118 entries, see Sefaria: Mishnah Berurah 318.
6. The Position of the Rama
The Rama brings a major and very practical divergence in this siman:
Main glosses of the Rama:
- אין בישול אחר בישול בלח — The great divergence: for a cooked liquid that has completely cooled, the Rama holds that there is renewed bishul (yesh bishul) → assur to reheat it if it has cooled. The Mechaber/Sefardim are more lenient (a fully cooked liquid remains "cooked").
- Seif 2 — Even cooked by a non-Jew for a choleh, assur on Shabbos to the healthy.
- Ashkenazi practice: cooled broth/soup is not reheated on Shabbos; a cooked solid, yes.
Mechaber vs Rama:
- Mechaber → ein bishul also for fully-cooked liquids.
- Rama → yesh bishul for a cooled liquid → reheating assur.
- Chabad → Shulchan Aruch HaRav siman שי"ח — generally as the Rama.
7. Modern Practical Cases
| Situation | Halachic Analysis |
|---|---|
| Warming a cooked solid (chicken, kugel) | Permitted to place on a blech/plata (already cooked, dry → ein bishul) — without placing directly on bare flame. |
| Warming a cooled soup | Ashkenazim: assur if completely cold (yesh bishul b'lach). Sefardim: permitted if fully cooked. If still warm → permitted to all. |
| Pouring boiling water on instant coffee / tea | Instant coffee/tea = sometimes already cooked in manufacture. But iruy from kli rishon cooks. Common practice: prepare via kli shlishi (3rd vessel) or "essence" prepared before Shabbos. |
| Placing raw food on the blech/plata | Assur — this is bishul mid'oraisa. |
| Dipping a tea bag in a kli sheni | Tea leaves = kalei habishul per many → assur even in kli sheni. Prefer a tea essence prepared before Shabbos. |
| Placing food near a radiator / on blech to warm | If the food cannot reach yad soledes bo → permitted. If it can reach and is not already cooked → assur. |
| Salt added to a hot pot (kli rishon) | Salt cooks → do not salt directly in a kli rishon. |
For halacha l'maaseh: Siman 318 is the siman of the Shabbos kitchen — every home must know its basics: (1) never raw food on a heat source; (2) a cooked solid may be reheated on the blech; (3) a cooled liquid — per minhag (Ashkenazi: no); (4) tea/coffee — via essence prepared before Shabbos. In case of doubt, ask a Rav — errors here are common and serious (bishul = melocho mid'oraisa).
8. Practical Summary of the Siman
Key teachings of Siman שי"ח:
- Bishul (cooking) is one of the 39 melochos — mid'oraisa.
- יד סולדת בו: threshold of bishul; below it, no bishul mid'oraisa.
- אין בישול אחר בישול: a cooked solid may be reheated; for liquids → machlokes Mechaber/Rama.
- Kli rishon cooks (even off the fire); kli sheni does not — except for kalei habishul.
- Iruy (pouring from kli rishon) cooks the outer surface.
- Never raw food on the blech; tea/coffee via essence prepared before Shabbos.
9. Comprehension Questions
Check your understanding:
- What is yad soledes bo? Why is it decisive?
- What does ein bishul achar bishul mean? What is the Mechaber/Rama machlokes for liquids?
- What is the difference between a kli rishon and a kli sheni?
- What is a davar kal habishul? Give an example.
- What is iruy? What does it cook?
- May one reheat a cooled soup on Shabbos? (By minhag)
- How to prepare tea on Shabbos without transgressing?
To Go Further
If you want to delve deeper into this siman:
📖Join a chavrusa
- 📚 Level 2 — Lamdan: for pilpul, Rishonim's shitos, fundamental chakiros, and Acharonim nuances
- ✨ Level 3 — Summary: for quick review and memorization with mnemonics
- 📜 Level 4 — Daas HaRav: the shitah of the Alter Rebbe (Shulchan Aruch HaRav siman שי"ח)