✦ ❖ ✦

DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman שי"ח · 19 Seifim

Mevashel (cuisson) à Shabbat — mélakha déorayta — pour découvrir et comprendre

סימן שי"ח

דִּין הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת

🌱 Niveau Initiation · מתחילים

✦ ❖ ✦

Première approche du Siman שי"ח : texte hébreu intégral du Mehaber, traduction française fluide, explications pédagogiques des concepts halakhiques, cas pratiques modernes et synthèse.

Sujet : Mevashel (cuisson) à Shabbat — mélakha déorayta
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן שי"ח (19 seifim)

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 Plan de l'étude

1. Le texte du Choul'han Aroukh — les 19 seifim du Mehaber

2. Le contexte général : pourquoi ce siman, quelle est la question ?

3. Les concepts-clés halakhiques de ce siman

4. Le détail des seifim — un par un

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

6. La position du Rama — différences ashkénaze vs séfarade

7. Cas pratiques modernes

8. Synthèse pratique et règles à retenir

9. Questions de compréhension

1. Le texte du Choul'han Aroukh

Le siman שי"ח contient 19 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo) qui codifient les règles relatives à mevashel (cuisson) à shabbat — mélakha déorayta.

Seif א — Le statut de la nourriture cuite Shabbat

דין המבשל בשבת. ובו יט סעיפים:
המבשל בשבת [או שעשה א' משאר מלאכות] [טור] במזיד אסור לו לעולם ולאחרים מותר למ"ש מיד ובשוגג אסור בו ביום גם לאחרים ולערב מותר גם לו מיד [ואם אמר לעכו"ם לעשות מלאכה בשבת ע"ל סי' ש"ז סעיף כ']:

Traduction : Celui qui cuit Shabbat (ou fait l'une des autres mélakhot) :

בְּמֵזִיד (volontairement) → l'aliment lui est interdit pour toujours ; pour les autres, permis dès la sortie de Shabbat.
בְּשׁוֹגֵג (par inadvertance) → interdit ce jour-là même aux autres ; le soir (Motzaei Shabbat), permis même pour lui, immédiatement.

C'est le principe de מעשה שבת — la sanction qui frappe le fruit d'une transgression du Shabbat.

Seif ב — Cuisiner pour un malade

השוחט בשבת לחולה בין שחלה מאתמול בין שחלה היום מותר הבריא לאכול ממנו חי (בשבת) אבל המבשל (או שעשה שאר מלאכה) לחולה אסור (בשבת) לבריא או לחולה שאין בו סכנה דחיישינן שמא ירבה בשבילו: הגה ואפי' בישל ע"י עכו"ם אסור בשבת (תוס' פ"ק דגיטין ור"נ פ' אין מעמידין) ואם קצץ פירות מן המחובר לחולה בשבת אפי' היה חולה מבעוד יום אסור לבריא בשבת משום שגדל והולך בשבת ויש בו משום מוקצה (ב"י בשם אורחות חיים):

Traduction : Celui qui abat un animal Shabbat pour un malade (en danger) — qu'il soit tombé malade hier ou aujourd'hui — un bien-portant peut en manger cru Shabbat (l'abattage était permis pour le malade ; le manger cru n'ajoute pas de mélakha). Mais ce qu'on a cuit pour le malade — interdit Shabbat au bien-portant ou au malade sans danger — car on craint qu'on en rajoute pour lui (shema yarbe bishvilo). Glose Rama : Même cuit par un non-juif — interdit Shabbat. Et des fruits cueillis pour le malade restent interdits au bien-portant (croissance + mouktsé).

Seif ג

כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדות האור כגון ליתן ביצה בצד קדרה או לשברה על סודר שהוחם באור כדי שתצלה ואפילו בתולדות חמה כגון בסודר שהוחם בחמה אסור גזרה אטו תולדות האור וכן אסור להטמינה בחול או באבק דרכים שהוחמו מכח חמה אבל בחמה עצמה כגון ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיוחמו מותר:

Voir l'analyse pratique : ce seif traite de la mélakha de bishoul (cuisson) Shabbat — l'une des 39 mélakhot. Concepts : יד סולדת בו, אין בישול אחר בישול, kéli rishon/shéni. Pour le détail — voir « Vue d'ensemble » et N2.

Seif ד

תבשיל שנתבשל כל צרכו יש בו משום בישול אם נצטנן: הגה וי"א דוקא אם מצטמק ויפה לו [רבי ירוחם ח"ג] ואם לא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כמאכל בן דרוסאי שייך בו בישול אפי' בעודו רותח וה"מ שיש בו בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר שנתבשל כבר והוא יבש מותר לשרותו בחמין בשבת ואם הוא דבר יבש שלא נתבשל מלפני השבת אין שורין אותו בחמין בשבת אבל מדיחים אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח הישן ומן הדג שנקרא קולייס האספנין שאינם צריכים בישול אלא מעט והדחתן היא גמר מלאכתן: הגה וה"ה כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שרייה דאסור לשרותו בשבת דהוי גמר מלאכה [הגהות מרדכי]:

Seif ה

יש מי שאומר דדבר שנאפה או נצלה אם בשלו אחר כך במשקה יש בו משום בישול ואסור ליתן פת [אפי'] בכלי שני שהיד סולדת בו ויש מתירין: הגה בכלי שני ויש מקילין אפי' בכלי ראשון ונהגו ליזהר לכתחילה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו:

Seif ו

כלי שיש בו דבר חם שהיד סולדת בו מותר להניחו בשבת על גבי קדירה הטמונה כדי שישמור חומו ולא יצטנן ויכול לטוח פיו בבצק אם יש לו בצק שנלוש מאתמול אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר שאינו חם כל כך על גבי קדירה שהיא חמה כל כך שהעליון יכול להתחמם מחומה עד שתהא היד סולדת בו:

Seif ז

יש מפרשים דהא דשרי להניח כלי שיש בו דבר חם על גבי קדירה הטמונה אפי' כלי התחתון על האש שרי ויש מפרשים שאם כלי התחתון על האש לעולם אסור:

Seif ח

להניח דבר קר שנתבשל כל צרכו על גבי מיחם שעל האש י"א שדינו כמניחו כנגד המדורה וכל דבר שמותר להניחו כנגד המדורה במקום שהיד סולדת בו כגון שיבש מותר להניחו ע"ג מיחם שעל גבי האש וי"א דהוי כמניח על גבי כירה לכתחלה ואסור אפי' אם נתבשל כל צרכו ואפי' אם מצטמק ורע לו אפי' אם נותנו שם לשמור חומו וראשון נראה עיקר ומ"מ אם הוא תבשיל שיש בו רוטב ומצטמק ויפה לו אסור לדברי הכל:

Seif ט

כלי ראשון (פי' הכלי שמשתמש בו על האש) אפי' לאחר שהעבירוהו מעל האש מבשל כל זמן שהיד סולדת בו לפיכך אסור ליתן לתוכו תבלין אבל מלח מותר ליתן לתוכו כיון שהעבירו מעל האש דצריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא ויש מי שאוסר לתת לתוך כלי זה בשר מליח אפי' הוא של שור: הגה ונ"ל דבלא מליח נמי אסור אלא דנקט מליח דבלאו הכי אסור משום דם שבו ויש אוסרים לתת מלח אפי' בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו והמחמיר תבא עליו ברכה: (תוס' ומרדכי פרק כירה) ואם עבר ונתן מלח אפי' בכלי ראשון אפי' הוא על האש שעבד איסורא מותר המאכל דהמלח בטל על גבי המאכל (ב"י בשם שבולי הלקט):

Seif י

אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהם מכלי ראשון:

Seif יא

אמבטי [פי' כלי שרוחץ בו] של מרחץ שהיא מלאה מים חמין [אע"פ שהוא כלי שני] [תוס' והרא"ש וטור] אין נותנין לה מים צונן שהרי מחממין הרבה אבל נותן הוא ממים חמין שבזה האמבטי לתוך אמבטי אחר של צונן:

Seif יב

מיחם שפינה ממנו מים חמין מותר ליתן לתוכו מים צונן [מרובים] כדי להפשירן ומותר לצוק מים חמין לתוך מים צונן או צונן לתוך חמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון מפני שמחממין הרבה: הגה ואם המים מרובים כל כך שאי אפשר שיתבשלו רק שיפיגו צינתן אפי' בכלי ראשון שרי רק שלא יהיה על האש [טור]:

Seif יג

מותר ליתן קיתון של מים או של שאר משקים בכלי שני שיש בו מים חמין אבל בכלי ראשון אסור:

Seif יד

מותר ליתן קיתון של מים או של שאר משקים כנגד האש להפיג צינתן ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת [פירוש מתחממת ונכוית] בו דהיינו שכריסו של תינוק נכוית בו אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו ואפי' להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתן אסור כיון שיכול להתבשל שם: הגה וה"ה בפירות או שאר דברים הנאכלין כמות שהן חיין (מרדכי פ' כירה וע"ל סי' רנ"ד):

Seif טו

דבר שנתבשל כל צרכו והוא יבש שאין בו מרק מותר להניחו כנגד המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו: הגה ואפי' נצטנן כבר אבל אם הוא רותח אפי' בדבר שיש בו מרק מותר ויש מקילין לומר דכל שאינו נותנו על גבי האש או הכירה ממש רק סמוך לו אפילו נצטנן מותר [המגיד פכ"ב] ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי וכמו שכתבתי לעיל סי' רנ"ג:

Seif טז

מותר ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואף ע"פ שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח: הגה וכל שכן קדירה שיש בו רוטב שנקרש שכשהשומן נימוח אינו בעין דשרי (ר' ירוחם ח"ג) ויש מחמירין (ר"ן פרק במה טומנין) ונהגו להחמיר מיהו במקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה:

Seif יז

אסור ליתן צונן (על המיחם) אפי' להפשיר כל שהמיחם חם כל כך שאלו היה מניחו שם הרבה היה בא לידי בישול דהיינו שיהיה היד סולדת בו שדין מניח על גבי מיחם כדין מניח כנגד המדורה ואם אינו חם כל כך מותר:

Seif יח

האלפס והקדירה שהעבירן רותחין מעל גבי האור אם לא נתבשל כל צרכו אין מוציאין בכף מהם שנמצא מגיס ואיכא משום מבשל ואם נתבשל כל צרכו מותר אבל צמר ליורה אע"פ שקלט העין אסור להגיס בו [פי' לנענע אותו בכף]: הגה ולכתחילה יש ליזהר אף בקדירה בכל ענין: [פסקי מהרי"ו]:

Seif יט

אסור לטוח שמן ושום על הצלי בעודו כנגד המדורה אפילו נצלה הצלי מבעוד יום דמכל מקום יתבשל השום והשמן:

Texte intégral : ces 19 seifim constituent l'ensemble de la codification du Mehaber pour ce sujet. Chacun précise un cas, une condition, ou une exception.

2. Le contexte général — la mélakha de bishoul

De quoi parle ce siman ?

Le siman שי"ח traite de la mélakha de בישול (bishoul — cuire), l'une des 39 mélakhot — et l'une des plus présentes au quotidien. C'est le siman-clef de la cuisine Shabbat. Il est extrêmement dense : 19 seifim et 118 entrées du Mishnah Berurah.

La mélakha de bishoul : transformer un aliment par la chaleur. Source : dans le Michkan, on cuisait les herbes pour les teintures. Cuire à l'eau, rôtir, frire, fondre un métal, durcir un objet par le feu — tout est bishoul. Cuire = av melakha, מן התורה.

Les 3 concepts qui gouvernent tout le siman :

יד סולדת בו (yad soledet bo) — « la main s'y rétracte » : le seuil de température (≈ 45-71°C) à partir duquel il y a cuisson. En dessous → pas de bishoul מן התורה.
אין בישול אחר בישול — « pas de cuisson après cuisson » : un aliment déjà cuit (et sec) ne se re-cuit pas → on peut le réchauffer (sous conditions). Mais un liquide cuit qui a refroidi — מחלוקת.
כלי ראשון / כלי שני — récipient « premier » (sur le feu, ou retiré du feu) qui cuit ; récipient « second » (où l'on a transvasé) qui — selon le principe — ne cuit pas (sauf דבר קל הבישול).

Place dans Hilkhot Shabbat

Le siman שי"ח est le cœur de la cuisine Shabbat. Il fait suite aux simanim 253-259 (laisser cuire sur le feu, hatmana) et précède le 319 (borer — trier). Sans ce siman, on ne peut ni réchauffer ni servir correctement Shabbat.

3. Les concepts-clés halakhiques

1. יד סולדת בו (yad soledet bo) — le seuil de cuisson. Température à laquelle « la main se rétracte » de douleur (≈ 45°C selon les avis indulgents, ≈ 71°C selon les stricts). En dessous → pas de bishoul de la Torah.

2. אין בישול אחר בישול — pas de cuisson après cuisson. Un aliment solide entièrement cuit ne « se re-cuit » plus → on peut le réchauffer. Pour un liquide refroidi : le Rama interdit (yesh bishoul), le Mehaber est plus souple.

3. כלי ראשון / כלי שני — premier / second récipient. Le kéli rishon (la marmite, même retirée du feu) cuit tant qu'il est yad soledet. Le kéli shéni (où l'on a transvasé) ne cuit pas — sauf un davar qal habishoul (aliment qui cuit facilement).

4. עירוי (iroui) — verser depuis le kéli rishon. Le jet d'eau bouillante versé cuit la « pelure superficielle » de ce qu'il atteint (kdei klipa). Statut intermédiaire entre kéli rishon et kéli shéni.

5. תולדות האור et תולדות חמה — dérivés du feu / du soleil. Cuire par la chaleur dérivée du feu = interdit. Cuire par le soleil directement = permis ; mais par les dérivés du soleil (sable chauffé au soleil) = interdit (gezera, de peur des dérivés du feu).

4. Cartographie des 19 seifim

Seifim	Thème	Concept central
1-2	Statut de l'aliment cuit Shabbat (mézid/shogeg) ; pour un malade	מעשה שבת
3	Cuire par les dérivés du feu / du soleil	תולדות האור / חמה
4-6	Mettre un plat près du feu, contre une marmite chaude	Cuisson par proximité
7-9	Kéli rishon, kéli shéni — transvaser, tremper	כלי ראשון / שני
10-12	Iroui (verser de l'eau bouillante) ; saler dans l'eau chaude	עירוי ; kdei klipa
13-15	Aliments déjà cuits, déjà rôtis — réchauffer	אין בישול אחר בישול
16-19	Sel, épices, pain trempé, cas-limites	דבר קל הבישול / יבש

Méthode de lecture :

L'aliment est-il déjà cuit ? (si oui → אין בישול אחר בישול peut s'appliquer)
La source de chaleur est-elle yad soledet bo ?
Quel récipient : kéli rishon (cuit) ou kéli shéni (ne cuit pas) ?
S'agit-il d'un davar qal habishoul (cuit même en kéli shéni) ?

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

Le Mishnah Berurah de Rabbi Israël Méir Kagan (Hafets Haïm) compte 118 entrées sur ce siman. Voici les premières — pour mieux comprendre le sens des seifim :

משנה ברורה (א) — (א) המבשל וכו' - אחד המבשל את המאכל או את הסממנין או המחמם את המים [ר"ל אף דמים ראוי לשתיה בלא בישול וה"ה חלב מ"מ חייב כיון דמשתבח ע"י הבישול] ואחד האופה את הפת הכל ענין אחד הוא [דאפיה הוא מענין בישול אלא שאפיה הוא בפת ובישול הוא בשארי דברים]. המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכות עד שתעשה גחלת ה"ז תולדת מבשל [שהרי בחימומו הוא מרככו שיהא ראוי לתקנו ולעשות ממנו כלי והרי הוא מרפה דבר הקשה…

משנה ברורה (ב) — (ב) בשבת - וכל שיש ספק פלוגתא בזה אי הוי בכלל בישול או לאו או בשאר מלאכות כה"ג אין לאסור בדיעבד דכל האיסור הזה הוא רק מדרבנן שקנסוהו וספיקא דרבנן לקולא [פמ"ג באות יו"ד וכעין זה כתב המג"א בסימן שכ"ג סקי"א ועיין בסקל"ב וצע"ק]:

משנה ברורה (ג) — (ג) אחת משאר מלאכות - ואם היא מלאכה דרבנן עיין בביאור הגר"א שהאריך להוכיח דלכו"ע אם עשה אותה בשוגג אין לאסור בדיעבד ליהנות ממנה ועיין בבה"ל:

Pour le texte intégral des 118 entrées, consulte Sefaria : Mishnah Berurah 318.

6. La position du Rama

Le Rama apporte une divergence majeure et très pratique au siman :

Principales gloses du Rama :

אין בישול אחר בישול בלח — La grande divergence : pour un liquide cuit qui a entièrement refroidi, le Rama tient qu'il y a une nouvelle cuisson (yesh bishoul) → interdit de le réchauffer s'il a refroidi. Le Mehaber/sefardim sont plus souples (un liquide totalement cuit reste « cuit »).
Seif 2 — Même cuit par un non-juif pour un malade, interdit Shabbat au bien-portant.
Pratique ashkénaze : un bouillon/une soupe refroidis ne se réchauffent pas Shabbat ; un solide cuit, oui.

Différence Mehaber vs Rama :

Mehaber → ein bishoul aussi pour les liquides totalement cuits.
Rama → yesh bishoul pour un liquide refroidi → réchauffage interdit.
Habad → Choulhan Aroukh HaRav siman שי"ח — globalement comme le Rama.

7. Cas pratiques modernes

Situation	Analyse halakhique
Réchauffer un solide cuit (poulet, kugel)	Permis de le poser sur une plata (déjà cuit, sec → ein bishoul) — sans le poser directement sur le feu nu.
Réchauffer une soupe refroidie	Ashkénazes : interdit si totalement froide (yesh bishoul belaḥ). Sefardim : permis si entièrement cuite. Si encore tiède → permis pour tous.
Verser de l'eau bouillante sur du café soluble / du thé	Café/thé solubles = parfois déjà cuits à la fabrication. Mais l'iroui de kéli rishon cuit. Usage répandu : préparer via kéli shlishi (3^e récipient) ou « essence » préparée avant Shabbat.
Mettre un aliment cru sur la plata	Interdit — c'est cuire (bishoul de la Torah).
Tremper un sachet de thé dans un kéli shéni	Les feuilles de thé = qalei habishoul selon beaucoup → interdit même en kéli shéni. Préférer une essence de thé préparée avant Shabbat.
Poser un plat près d'un radiateur / sur la plata pour réchauffer	Si l'aliment ne peut atteindre yad soledet bo → permis. S'il peut l'atteindre et n'est pas déjà cuit → interdit.
Sel ajouté dans une marmite chaude (kéli rishon)	Le sel cuit → ne pas saler directement dans un kéli rishon.

Pour la halakha למעשה : Le siman 318 est le siman de la cuisine Shabbat — chaque foyer doit en maîtriser les bases : (1) jamais d'aliment cru sur une source de chaleur ; (2) un solide cuit se réchauffe sur la plata ; (3) un liquide refroidi — selon le minhag (ashkénaze : non) ; (4) thé/café — via essence préparée avant Shabbat. En cas de doute, consulter le Rav — les erreurs ici sont fréquentes et graves (bishoul = mélakha de la Torah).

8. Synthèse pratique du Siman

Les enseignements-clefs du Siman שי"ח :

Bishoul (cuire) est une des 39 mélakhot — מן התורה.
יד סולדת בו : seuil de cuisson ; en dessous, pas de bishoul de la Torah.
אין בישול אחר בישול : un solide cuit se réchauffe ; pour les liquides → מחלוקת Mehaber/Rama.
Kéli rishon cuit (même hors du feu) ; kéli shéni ne cuit pas — sauf qalei habishoul.
Iroui (verser du kéli rishon) cuit la pelure superficielle.
Jamais d'aliment cru sur la plata ; thé/café via essence préparée avant Shabbat.

9. Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :

Qu'est-ce que yad soledet bo ? Pourquoi est-ce décisif ?
Que signifie ein bishoul aḥar bishoul ? Quelle est la divergence Mehaber/Rama pour les liquides ?
Quelle différence entre kéli rishon et kéli shéni ?
Qu'est-ce qu'un davar qal habishoul ? Donne un exemple.
Qu'est-ce que l'iroui ? Que cuit-il ?
Peut-on réchauffer une soupe refroidie Shabbat ? (selon le minhag)
Comment préparer du thé Shabbat sans transgresser ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :

📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul, les שיטות ראשונים, les חקירות יסודיות, et les nuances Acharonim
✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide avec mnémoniques
📜 Niveau 4 — Daat HaRav : la chitah de l'Admour HaZaken (Choulhan Aroukh HaRav siman שי"ח)

Pour continuer l'étude — siman suivantSiman 319 →

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שי"ח · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT

📖Rejoindre la khavroutha