✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — פתיחה

סימן שי"ט · י"ז סעיפים

דין הבורר בשבת — מלאכה דאורייתא — להכיר ולהבין
סימן שי"ט
דִּין הַבּוֹרֵר בְּשַׁבָּת
🌱 רמת פתיחה · מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לסימן שי"ט: לשון המחבר במלואה, ביאור פדגוגי של מושגי ההלכה, יישומים מעשיים, וסיכום.

נושא: דין הבורר בשבת — מלאכה דאורייתא
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שי"ט (י"ז סעיפים)

עורך: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

📑 תוכן הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — י"ז סעיפי המחבר
2. ההקשר הכללי: מהו עניין סימן זה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — דברי פתיחה
6. שיטת הרמ"א
7. יישומים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן שי"ט מכיל י"ז סעיפים של המחבר המקודים את הלכות הבורר בשבת — מלאכה דאורייתא.

סעיף א — שלושת תנאי הברירה המותרת

דיני הבורר בשבת. ובו יז סעיפים:
הבורר אוכל מתוך פסולת או שהיו לפניו שני מיני אוכלים ובירר מין ממין אחר בנפה ובכברה חייב בקנון ובתמחוי פטור אבל אסור ואם ביררם בידו כדי לאכול לאלתר מותר: הגה וכל מה שבורר לצורך אותה סעודה שמיסב בה מיד מקרי לאלתר [המגיד פ"ח ור"י וב"י וטור ורא"ש] ואפי' אחרים אוכלים עמו שרי [תוס' פ' כלל גדול] ולכן מותר לברור הירק שקורין שלאט"ן מן העלין המעופשין שבו כל מה שצריך לאכול באותה סעודה [ב"י סימן שכ"א]:
ביאור: הבורר — מפריד אוכל מתוך פסולת, או בורר מין ממין אחר — בנפה ובכברה חייב. בקנון ובתמחוי → פטור אבל אסור. אבל אם בירר בידו כדי לאכול מידמותר. הגהת הרמ"א: "לאלתר" משמעו לצורך הסעודה הקרובה. ואפילו אחרים אוכלים איתו — מותר. ולכן מותר לברור עלי חסה מהמעופשים לצורך הסעודה.

סעיף ב — ברירה להניח

הבורר אוכל מתוך הפסולת בידו להניחו אפי' לבו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב:
ביאור: הבורר אוכל מתוך הפסולת בידו להניחו — אפילו לאכלו אחר כך באותו יום — נחשב כ"בורר לאוצר" (לשמורה) — וחייב. ברירה מותרת רק לאכילה מיידית.

סעיף ג

היו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים בורר אחד מאחד ומניח [השני כדי] לאכול מיד: הגה ושני מיני דגים מקרי שני מיני אוכלים ואסור לברור א' מחבירו אלא בידו כדי לאכלו מיד אע"פ שהחתיכות גדולות וכל אחת ניכרת בפני עצמה אבל כל שהוא מין א' אע"פ שבורר חתיכות גדולות מתוך קטנות לא מיקרי ברירה ואפילו היו שני מינים ובורר משניהם ביחד הגדולות מתוך הקטנות או להיפך שרי הואיל ואינו בורר מין אחד מתוך חבירו [תה"ד סי' נ"ז]. ואם בירר והניח לאחר זמן אפילו לבו ביום כגון שבירר שחרית לאכול בין הערבים חייב:
ראה ניתוח מעשי: שני מיני אוכלים — בורר אחד מאחד לאכילה מיידית.

סעיף ד

הבורר פסולת מתוך אוכל אפי' בידו אחת חייב: הגה ואפי' האוכל מרובה ויש יותר טורח בברירת האוכל אפ"ה לא יברור הפסולת אפי' כדי לאכול לאלתר (ב"י):
ביאור: הבורר פסולת מתוך אוכל אפילו בידו חייב — אסור גם לאכילה מיידית.

סעיף ה

הבורר תורמסין מתוך פסולת שלה' חייב מפני שהפסול' שלהם ממתקת אותם כשישלקו אותן עמהם ונמצא כבורר פסולת מתוך אוכל וחייב:
ראה ניתוח מעשי: תורמוסים — הפסולת ממתיקה אותם, נחשב כבורר פסולת מתוך אוכל.

סעיף ו

אין מוללין מלילות אלא מולל בשינוי מעט בראשי אצבעותיו. הגה ואע"פ שמפרק האוכל מתוך השבלים הואיל ואינו מפרק רק כלאחר יד כדי לאכול שרי ויש מחמירין [מרדכי ור"ן פ"ק דיו"ט] ולכן אסור לפרוק האגוזים לוזים או אגוזים גדולים מתוך קליפתן הירוקה (מהרי"ל) וטוב להחמיר מאחר דיכול לאכלן כן בלא פירוק:
ראה ניתוח מעשי: מליל'ת שיבולים בשינוי — מותר רק בקצות האצבעות.

סעיף ז

היו לו מלילות מע"ש לא ינפה בקנון (פרש"י כלי שראשו אחד רחב והשני עשוי כמין מרזב ונותנין הקטניות בראשו הרחב ומנענע האוכל ומתגלגל דרך המרזב והפסולת נשאר בכלי) ותמחוי (פי' קערה גדולה) ולא בשתי ידיו אלא מנפה בידו אחת בכל כוחו:
ראה ניתוח מעשי: ניפוי קטניות בשבת — רק ביד אחת בכל הכח.

סעיף ח

אין שורין את הכרשינין (פי' הערוך ויצ"ה בלע"ז) דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר הפסולת ולא שפין אותן ביד כדי להסיר הפסולת דהוה ליה כבורר אבל נותנן בכברה אע"פ שנופל הפסולת דרך נקבי הכברה:
ראה ניתוח מעשי: שריית כרשינין במים להסיר פסולת — אסור (בורר); אבל נתינתם בכברה — מותר.

סעיף ט

משמרת אפילו תלויה מע"ש אסור ליתן בה שמרים אבל אם נתן בה שמרים מע"ש מותר ליתן עליהם מים כדי שיחזרו צלולים לזוב:
ראה ניתוח מעשי: משמרת (כלי סינון) — לא לתת בה שמרים בשבת.

סעיף י

יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרת. הגה ואע"פ שיש בו קסמים דקין הואיל וראוין לשתות בלאו הכי (סמ"ג) אבל בסודרים אסור משום ליבון ויין ושאר משקין מותר ואם הם עכורים בין מים בין יין אסור לסננם ולהרמב"ם במשמרת אסור ואפי' מים ויין צלולים ואפי' בסודרים לא התירו אלא בצלולין אבל לא בעכורים ויין מגתו כל זמן שהוא תוסס (פירוש שנראה כרותח) טורף חבית בשמריה ונותן לתוך הסודר:
ראה ניתוח מעשי: סינון יין/מים — צלולים מותר במשמרת; עכורים אסור.

סעיף יא

כשמסננין היין בסודר צריך ליזהר שלא יעשה גומא (בסודר) לקבל היין משום שינוי:
ראה ניתוח מעשי: כשמסננים בסודר — לא לעשות גומה (משום שינוי).

סעיף יב

כל מקום שמותר לסנן יין בסודר מותר לסננו בכפיפה מצרית (פי' קופה שעושין מן הגומא וממיני ערבה) ויזהר שלא יגביה הכפיפה משולי הכלי טפח משום שינוי:
ראה ניתוח מעשי: כפיפה מצרית — לא להגביהה משולי הכלי טפח.

סעיף יג

כלי שמערין (פי' שמריקין) בו יין מהחבית לא יתן בפיו קשים וקסמים בחזקה שאין לך מסננת גדולה מזו:
ראה ניתוח מעשי: לא לסתום פי כלי בקשים — שאין לך מסננת גדולה מזו.

סעיף יד

מותר לערות בנחת מכלי לחבירו ובלבד שיזהר שכשיפסק הקילוח ומתחילין לירד נצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת יפסיק ויניחם עם השמרים שאם לא יעשה כן הניצוצות מוכחי שהוא בורר (מותר להגביה החבית על איזה דבר כדי שיקלח ממנו היין היטב) (רוקח ה' י"ט וב"י):
ראה ניתוח מעשי: מותר לערות בנחת מכלי לכלי, ובתנאי שיפסיק כשהזיג מתחיל.

סעיף טו

מסננת שנתן בה חרדל לסננו מותר ליתן בה ביצה אע"פ שהחלמון יורד למטה עם החרדל והחלבון נשאר למעלה:
ראה ניתוח מעשי: מסננת של חרדל — מותר לתת בה ביצה לקישוט.

סעיף טז

מים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת דלא שייך בורר ומשמר אלא במתקן הענין קודם אכילה או שתייה אבל אם בשעת שתייה מעכב את הפסולת שלא יכנס לתוך פיו אין זה מעין מלאכה ומותר:
ראה ניתוח מעשי: מים עם תולעים — מותר לשתותם דרך מפה (לא בורר אלא בעת אכילה).

סעיף יז

המחבץ [פי' שמוציא החמאה מן החלב] תולדת בורר הוא לפיכך אע"פ שנותנים שומשמין ואגוזים לדבש לא יחבצם בידו [וע"ל סי' ש"מ סי"א]. הגה הרוקק ברוח בשבת והרוח מפזר הרוק חייב משום זורה [מהרי"ל בשם א"ז וירושלמי פרק כלל גדול]:
ראה ניתוח מעשי: הוצאת חמאה מהחלב — תולדת בורר.
הטקסט במלואו: י"ז סעיפים אלו מהווים את כל קודקס המחבר בנושא.

2. ההקשר הכללי — מלאכת הבורר

במה עוסק סימן זה?

סימן שי"ט עוסק במלאכת בורר, אחת מל"ט המלאכות. המשנה ברורה פותח באזהרה חמורה: "הרבה אנשים נכשלין באיסור בורר" — אחד האיסורים שעוברים עליהם מתוך אי-ידיעה.

מלאכת בורר: להפריד מה שמעורב. מקור: במשכן היו בוררים סממנים. בורר = אב מלאכה, מן התורה. הסימן שייך לקבוצת "י"א מלאכות הפת" — זורע, חורש... דש, זורה, בורר, טוחן, מרקד.
3 התנאים המצטברים של ברירה המותרת (לפי המשנה ברורה בפתיחה) — חייבים את שלושתם: אם אחד מהשלושה חסר → ברירה אסורה (לרוב מן התורה).

מקומו בהלכות שבת

סימן שי"ט עוקב את סימן שי"ח (בישול) ומקדים את סימן שכ"א (טוחן). יחד הם מהווים את בלוק "מלאכות הכנת המזון". בורר הוא נוכח בכל מקום: בכל פעם שמפרידים שני דברים מעורבים בצלחת.

3. מושגי היסוד ההלכתיים

1. בורר — לברור. להפריד מה שמעורב (תערובת). אב מלאכה, מן התורה.
2. אוכל מתוך פסולת. הברירה המותרת לוקחת את הטוב ומשאירה את הרע. לקיחת הפסולת מתוך הטוב = דרך ברירה, אסור.
3. ביד. ללא כלי המיוחד לברירה (נפה, כברה, מסננת). עם כלי כזה → חייב מן התורה, גם לאכילה מיידית.
4. לאלתר. לסעודה שעומדים לאכול אותה. ברירה לאחר כך (אפילו באותו יום) = "בורר לאוצר", חייב.
5. שני מיני אוכלים — שני סוגי מאכל מעורבים. כששני מאכלים בני אכילה מעורבים, מה שלא רוצים עכשיו נחשב כ"פסולת" יחסית. בוררים את שרוצים, ביד, לעכשיו.

4. מפת י"ז הסעיפים

סעיףנושאמושג מרכזי
אשלושת התנאים; נפה/כברה/ידאוכל מתוך פסולת / ביד / לאלתר
בבורר להניח = בורר לאוצרלאלתר חובה
גשני מיני אוכלים מעורביםשני מינים
ד-זסינון נוזל, אריזת ייןמשמרת — סינון
ח-יאברירת עצמות, קילוףפסולת מתוך אוכל
יב-ידבוץ במים, שמריםמקרי-גבול של סינון
טו-יזברירת כלים, מחבץ חמאהבורר מחוץ למאכל
שיטת הקריאה ("מבחן 3 התנאים"):
  1. האם אני לוקח את הטוב (אוכל) ולא הפסולת?
  2. האם אני עושה זאת ביד, ללא כלי בירור?
  3. האם זה לעכשיו (לאלתר)?
  4. שלושתם → מותר. חסר אחד → אסור.

5. המשנה ברורה — דברי פתיחה

המשנה ברורה מונה ס"ט סעיפים על סימן זה. הנה הראשונים:

משנה ברורה (א)הנה בורר הוא אחד מל"ט אבות מלאכות של שבת וחייבין עליה ג"כ חטאת בשוגג ומיתה במזיד כמו על שאר מלאכות ובעו"ה הרבה אנשים נכשלין באיסור בורר וע"כ אראה לבאר אותה בעז"ה בכל פרטיה ואקדים לזה הסימן הקדמה קצרה. והוא: אין חל איסור בורר מן התורה כ"א באחד משלשה אופנים שאז דרך ברירה היא כן בחול. א) אם בורר פסולת מן האוכל אפילו בורר בידו ודעתו לאכול מיד ג"כ חייב שזהו דרך ברירה בחול לברור הפסולת מן האוכל. …
משנה ברורה (ב) — (א) בנפה ובכברה חייב - שזהו דרך ברירתו ואפילו היה בדעתו לאכול לאלתר:
משנה ברורה (ג) — (ב) בקנון ובתמחוי - פירש"י קנון הוא כלי עץ שעושין כעין צנור רחב מצד אחד וקצר מצד אחד והבורר קטניות נותן אותם בצד הרחב ומנענע אותם והם מתגלגלים ויורדים דרך פיו הקצר והפסולת שאינם עגולים נשארים בכלי ותמחוי היא קערה גדולה ופטור אבל אסור דהוי בורר כלאחר יד דעיקר ברירה אינו אלא בנפה וכברה:

לטקסט המלא של ס"ט הסעיפים, ראה ספריא: משנה ברורה שי"ט.

6. שיטת הרמ"א

עיקרי הגהות הרמ"א:
ההבדל בין המחבר לרמ"א:

7. יישומים מעשיים בני זמננו

מצבניתוח הלכתי
הוצאת עצמות מדגלהסיר עצם = להוציא פסולת מהאוכל → בעייתי. פתרון: לקחת את הבשר סביב העצם או לאכול דרך אכילה. מקרי-גבול — לשאול רב.
ברירת חתיכות מסלט מורכבלקחת מה שרוצים לאכול עכשיו, ביד = מותר. להניח את שלא אוהבים = אסור (פסולת + לאוצר).
קילוף פרי / ביצהמותר לאכילה מיידית — קילוף ממש לפני אכילה הוא דרך אכילה. קילוף לאחר זמן → אסור.
מסננת / קולנדראסור — כלי בירור. סינון פסטה במסננת = בורר עם כלי.
הוצאת זבוב מהמשקהמקרה גבול — הוצאת הזבוב = הסרת הפסולת. פתרון: להוציא את הזבוב עם מעט מהנוזל סביבו.
ברירת סכו"ם מעורב (מזלגות/כפות)בורר חל גם על חפצים — לקחת את שצריך עכשיו, לא לברור לסידור.
בחירת החתיכות הגדולות בתבשיל אחידמותר (מין אחד — אין ברירה לפי הרמ"א).
להלכה למעשה: בורר הוא אחד האיסורים שעוברים עליהם הכי הרבה מתוך אי-ידיעה. הכלל: בכל פעם שמפרידים שני דברים מעורבים, להפעיל את מבחן 3 התנאים. בספק → לשאול רב.

8. סיכום מעשי של הסימן

עיקרי סימן שי"ט:
  1. בורר הוא אחת מל"ט המלאכות — מן התורה.
  2. 3 תנאים מצטברים של ברירה מותרת: אוכל מתוך פסולת / ביד / לאלתר.
  3. חסר אחד → אסור, לרוב מן התורה.
  4. כלי בירור (נפה, מסננת) = חייב גם לאכילה מיידית.
  5. ברירה לאחר זמן (לאוצר) = חייב, גם באותו יום.
  6. מין אחד: בחירת חתיכות ≠ ברירה.

9. שאלות הבנה

בדוק את הבנתך:
  1. צטט את 3 התנאים המצטברים של ברירה מותרת.
  2. מדוע לקיחת הפסולת מתוך האוכל אסורה?
  3. מה משמעות לאלתר? ומה בורר לאוצר?
  4. מדוע מסננת אסורה בשבת?
  5. מה ההבדל בין ברירת שני מינים לבחירת חתיכות ממין אחד?
  6. האם ניתן לקלף פרי בשבת? באיזה תנאי?
  7. איך מסירים זבוב שנפל לכוס?

להעמיק יותר

אם תרצה להעמיק בסימן זה:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן ש״כ ←
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן שי"ט · רמה 1 — פתיחה
♥ לתמוך בדעת
📖הצטרף לחברותא