סימן שי"ט · י"ז סעיפים
גישה ראשונה לסימן שי"ט: לשון המחבר במלואה, ביאור פדגוגי של מושגי ההלכה, יישומים מעשיים, וסיכום.
נושא: דין הבורר בשבת — מלאכה דאורייתא
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שי"ט (י"ז סעיפים)
עורך: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תוכן הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שי"ט מכיל י"ז סעיפים של המחבר המקודים את הלכות הבורר בשבת — מלאכה דאורייתא.
סעיף א — שלושת תנאי הברירה המותרת
דיני הבורר בשבת. ובו יז סעיפים:
הבורר אוכל מתוך פסולת או שהיו לפניו שני מיני אוכלים ובירר מין ממין אחר בנפה ובכברה חייב בקנון ובתמחוי פטור אבל אסור ואם ביררם בידו כדי לאכול לאלתר מותר: הגה וכל מה שבורר לצורך אותה סעודה שמיסב בה מיד מקרי לאלתר [המגיד פ"ח ור"י וב"י וטור ורא"ש] ואפי' אחרים אוכלים עמו שרי [תוס' פ' כלל גדול] ולכן מותר לברור הירק שקורין שלאט"ן מן העלין המעופשין שבו כל מה שצריך לאכול באותה סעודה [ב"י סימן שכ"א]:
סעיף ב — ברירה להניח
הבורר אוכל מתוך הפסולת בידו להניחו אפי' לבו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב:
סעיף ג
היו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים בורר אחד מאחד ומניח [השני כדי] לאכול מיד: הגה ושני מיני דגים מקרי שני מיני אוכלים ואסור לברור א' מחבירו אלא בידו כדי לאכלו מיד אע"פ שהחתיכות גדולות וכל אחת ניכרת בפני עצמה אבל כל שהוא מין א' אע"פ שבורר חתיכות גדולות מתוך קטנות לא מיקרי ברירה ואפילו היו שני מינים ובורר משניהם ביחד הגדולות מתוך הקטנות או להיפך שרי הואיל ואינו בורר מין אחד מתוך חבירו [תה"ד סי' נ"ז]. ואם בירר והניח לאחר זמן אפילו לבו ביום כגון שבירר שחרית לאכול בין הערבים חייב:
סעיף ד
הבורר פסולת מתוך אוכל אפי' בידו אחת חייב: הגה ואפי' האוכל מרובה ויש יותר טורח בברירת האוכל אפ"ה לא יברור הפסולת אפי' כדי לאכול לאלתר (ב"י):
סעיף ה
הבורר תורמסין מתוך פסולת שלה' חייב מפני שהפסול' שלהם ממתקת אותם כשישלקו אותן עמהם ונמצא כבורר פסולת מתוך אוכל וחייב:
סעיף ו
אין מוללין מלילות אלא מולל בשינוי מעט בראשי אצבעותיו. הגה ואע"פ שמפרק האוכל מתוך השבלים הואיל ואינו מפרק רק כלאחר יד כדי לאכול שרי ויש מחמירין [מרדכי ור"ן פ"ק דיו"ט] ולכן אסור לפרוק האגוזים לוזים או אגוזים גדולים מתוך קליפתן הירוקה (מהרי"ל) וטוב להחמיר מאחר דיכול לאכלן כן בלא פירוק:
סעיף ז
היו לו מלילות מע"ש לא ינפה בקנון (פרש"י כלי שראשו אחד רחב והשני עשוי כמין מרזב ונותנין הקטניות בראשו הרחב ומנענע האוכל ומתגלגל דרך המרזב והפסולת נשאר בכלי) ותמחוי (פי' קערה גדולה) ולא בשתי ידיו אלא מנפה בידו אחת בכל כוחו:
סעיף ח
אין שורין את הכרשינין (פי' הערוך ויצ"ה בלע"ז) דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר הפסולת ולא שפין אותן ביד כדי להסיר הפסולת דהוה ליה כבורר אבל נותנן בכברה אע"פ שנופל הפסולת דרך נקבי הכברה:
סעיף ט
משמרת אפילו תלויה מע"ש אסור ליתן בה שמרים אבל אם נתן בה שמרים מע"ש מותר ליתן עליהם מים כדי שיחזרו צלולים לזוב:
סעיף י
יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרת. הגה ואע"פ שיש בו קסמים דקין הואיל וראוין לשתות בלאו הכי (סמ"ג) אבל בסודרים אסור משום ליבון ויין ושאר משקין מותר ואם הם עכורים בין מים בין יין אסור לסננם ולהרמב"ם במשמרת אסור ואפי' מים ויין צלולים ואפי' בסודרים לא התירו אלא בצלולין אבל לא בעכורים ויין מגתו כל זמן שהוא תוסס (פירוש שנראה כרותח) טורף חבית בשמריה ונותן לתוך הסודר:
סעיף יא
כשמסננין היין בסודר צריך ליזהר שלא יעשה גומא (בסודר) לקבל היין משום שינוי:
סעיף יב
כל מקום שמותר לסנן יין בסודר מותר לסננו בכפיפה מצרית (פי' קופה שעושין מן הגומא וממיני ערבה) ויזהר שלא יגביה הכפיפה משולי הכלי טפח משום שינוי:
סעיף יג
כלי שמערין (פי' שמריקין) בו יין מהחבית לא יתן בפיו קשים וקסמים בחזקה שאין לך מסננת גדולה מזו:
סעיף יד
מותר לערות בנחת מכלי לחבירו ובלבד שיזהר שכשיפסק הקילוח ומתחילין לירד נצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת יפסיק ויניחם עם השמרים שאם לא יעשה כן הניצוצות מוכחי שהוא בורר (מותר להגביה החבית על איזה דבר כדי שיקלח ממנו היין היטב) (רוקח ה' י"ט וב"י):
סעיף טו
מסננת שנתן בה חרדל לסננו מותר ליתן בה ביצה אע"פ שהחלמון יורד למטה עם החרדל והחלבון נשאר למעלה:
סעיף טז
מים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת דלא שייך בורר ומשמר אלא במתקן הענין קודם אכילה או שתייה אבל אם בשעת שתייה מעכב את הפסולת שלא יכנס לתוך פיו אין זה מעין מלאכה ומותר:
סעיף יז
המחבץ [פי' שמוציא החמאה מן החלב] תולדת בורר הוא לפיכך אע"פ שנותנים שומשמין ואגוזים לדבש לא יחבצם בידו [וע"ל סי' ש"מ סי"א]. הגה הרוקק ברוח בשבת והרוח מפזר הרוק חייב משום זורה [מהרי"ל בשם א"ז וירושלמי פרק כלל גדול]:
2. ההקשר הכללי — מלאכת הבורר
במה עוסק סימן זה?
סימן שי"ט עוסק במלאכת בורר, אחת מל"ט המלאכות. המשנה ברורה פותח באזהרה חמורה: "הרבה אנשים נכשלין באיסור בורר" — אחד האיסורים שעוברים עליהם מתוך אי-ידיעה.
- אוכל מתוך פסולת — לקחת את האוכל מתוך הפסולת, לא להפך.
- ביד — ביד, ללא כלי בירור (לא נפה, לא כברה, לא מסננת).
- לאלתר — לאכילה מיידית (הסעודה הקרובה).
מקומו בהלכות שבת
סימן שי"ט עוקב את סימן שי"ח (בישול) ומקדים את סימן שכ"א (טוחן). יחד הם מהווים את בלוק "מלאכות הכנת המזון". בורר הוא נוכח בכל מקום: בכל פעם שמפרידים שני דברים מעורבים בצלחת.
3. מושגי היסוד ההלכתיים
4. מפת י"ז הסעיפים
| סעיף | נושא | מושג מרכזי |
|---|---|---|
| א | שלושת התנאים; נפה/כברה/יד | אוכל מתוך פסולת / ביד / לאלתר |
| ב | בורר להניח = בורר לאוצר | לאלתר חובה |
| ג | שני מיני אוכלים מעורבים | שני מינים |
| ד-ז | סינון נוזל, אריזת יין | משמרת — סינון |
| ח-יא | ברירת עצמות, קילוף | פסולת מתוך אוכל |
| יב-יד | בוץ במים, שמרים | מקרי-גבול של סינון |
| טו-יז | ברירת כלים, מחבץ חמאה | בורר מחוץ למאכל |
- האם אני לוקח את הטוב (אוכל) ולא הפסולת?
- האם אני עושה זאת ביד, ללא כלי בירור?
- האם זה לעכשיו (לאלתר)?
- שלושתם → מותר. חסר אחד → אסור.
5. המשנה ברורה — דברי פתיחה
המשנה ברורה מונה ס"ט סעיפים על סימן זה. הנה הראשונים:
לטקסט המלא של ס"ט הסעיפים, ראה ספריא: משנה ברורה שי"ט.
6. שיטת הרמ"א
- סעיף א — "לאלתר" משמעו: לסעודה שמתחילים מיד — אפילו אם אחרים אוכלים עמו. ומכאן שמותר לברור את עלי החסה המעופשים לסעודה.
- סעיף ג — שני מיני דגים = שני מיני אוכלים → אין בוררים אחד מחבירו אלא ביד לאכילה מיידית. אבל מין אחד — בחירת חתיכות גדולות מקטנות ≠ ברירה.
- סעיף ג — ברירה לאחר זמן (שחרית לערב) = חייב.
- המחבר → קובע את שלושת התנאים והסינון.
- הרמ"א → מבהיר "לאלתר" ואת מקרה שני המינים מול מין אחד.
- חב"ד → שולחן ערוך הרב סימן שי"ט.
7. יישומים מעשיים בני זמננו
| מצב | ניתוח הלכתי |
|---|---|
| הוצאת עצמות מדג | להסיר עצם = להוציא פסולת מהאוכל → בעייתי. פתרון: לקחת את הבשר סביב העצם או לאכול דרך אכילה. מקרי-גבול — לשאול רב. |
| ברירת חתיכות מסלט מורכב | לקחת מה שרוצים לאכול עכשיו, ביד = מותר. להניח את שלא אוהבים = אסור (פסולת + לאוצר). |
| קילוף פרי / ביצה | מותר לאכילה מיידית — קילוף ממש לפני אכילה הוא דרך אכילה. קילוף לאחר זמן → אסור. |
| מסננת / קולנדר | אסור — כלי בירור. סינון פסטה במסננת = בורר עם כלי. |
| הוצאת זבוב מהמשקה | מקרה גבול — הוצאת הזבוב = הסרת הפסולת. פתרון: להוציא את הזבוב עם מעט מהנוזל סביבו. |
| ברירת סכו"ם מעורב (מזלגות/כפות) | בורר חל גם על חפצים — לקחת את שצריך עכשיו, לא לברור לסידור. |
| בחירת החתיכות הגדולות בתבשיל אחיד | מותר (מין אחד — אין ברירה לפי הרמ"א). |
8. סיכום מעשי של הסימן
- בורר הוא אחת מל"ט המלאכות — מן התורה.
- 3 תנאים מצטברים של ברירה מותרת: אוכל מתוך פסולת / ביד / לאלתר.
- חסר אחד → אסור, לרוב מן התורה.
- כלי בירור (נפה, מסננת) = חייב גם לאכילה מיידית.
- ברירה לאחר זמן (לאוצר) = חייב, גם באותו יום.
- מין אחד: בחירת חתיכות ≠ ברירה.
9. שאלות הבנה
- צטט את 3 התנאים המצטברים של ברירה מותרת.
- מדוע לקיחת הפסולת מתוך האוכל אסורה?
- מה משמעות לאלתר? ומה בורר לאוצר?
- מדוע מסננת אסורה בשבת?
- מה ההבדל בין ברירת שני מינים לבחירת חתיכות ממין אחד?
- האם ניתן לקלף פרי בשבת? באיזה תנאי?
- איך מסירים זבוב שנפל לכוס?
להעמיק יותר
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ועדינויות האחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שי"ט)