Daat HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman של"ו

אִם מֻתָּר לֵילֵךְ עַל גַּבֵּי הָעֲשָׂבִים וְכֵן בָּאִילָן וּבוֹ כ"ב סְעִיפִים:

אֵין עוֹלִין בָּאִילָן בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ, וְאֵין נִתְלִין בּוֹ (וְאֵין נִשְׁעָנִים עָלָיו), וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ שׁוּם תַּשְׁמִישׁ, כְּגוֹן לְהַנִּיחַ עָלָיו חֵפֶץ אוֹ לִטְּלוֹ מִמֶּנּוּ, אוֹ לִקְשׁוֹר בּוֹ בְּהֵמָה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָאֵלּוּ, וְהַכֹּל מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ מִמֶּנּוּ פֵּרוֹת אוֹ עָלִין אוֹ עֲנָפִים. וְגָזְרוּ בְּכָל הָאִילָנוֹת, אַף בִּיבֵשִׁים שֶׁאֵין בָּהֶם פֵּרוֹת וְעָלִין וַעֲנָפִים, מִשּׁוּם סְיָג וְגָדֵר.

אֲבָל בּוֹר עָמֹק אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה — מֻתָּר לוֹ לֵירֵד וְלַעֲלוֹת בּוֹ, וּמְטַפֵּס וְיוֹרֵד, וּמְטַפֵּס וְעוֹלֶה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַעֲקוֹר קַרְקַע בְּמִתְכַּוֵּן בִּירִידָתוֹ וַעֲלִיָּתוֹ (וִיתַקֵּן מַדְרֵגָה וְיִתְחַיֵּב מִשּׁוּם בּוֹנֶה), לְפִי שֶׁהָאָדָם נִזְהָר בְּזֶה יוֹתֵר מִבִּתְלִישָׁה מֵהָאִילָן:

Whether it is permitted to walk upon the grasses and likewise about the tree — and it contains 22 se'ifim:

One does not climb a tree, whether moist or dry, one does not hang upon it (nor lean upon it), and one does not use it for any purpose — such as placing an object upon it or taking one from it, or tying an animal to it, and likewise anything similar. And all this on account of a gezerah: lest one climb and pluck from it fruits, leaves, or branches. And they decreed concerning all trees, even dry ones that have no fruits, leaves, or branches, as a fence (seyag ve-gader).

But a deep pit, even of a hundred amos — it is permitted for him to descend into it and ascend from it, climbing down and climbing up; and we are not concerned lest he uproot earth deliberately in his descent and ascent (and form a step, becoming liable on account of boneh) — for a person is more careful about this than about plucking from the tree:

לֹא יַעֲלֶה בָּאִילָן מִבְּעוֹד יוֹם וְיֵשֵׁב שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ, שֶׁהַיְשִׁיבָה שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם — תַּשְׁמִישׁ הוּא שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן.

וְאִם עָלָה מִבְּעוֹד יוֹם — מֻתָּר לֵירֵד מִשֶּׁחָשֵׁכָה. וְכֵן אִם עָלָה בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג — מֻתָּר לֵירֵד. וְאַף שֶׁבִּירִידָה זוֹ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן — אֵין לֶאֱסוֹר בִּשְׁבִיל כָּךְ, הוֹאִיל וְאַף בִּישִׁיבָתוֹ שָׁם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן. אֲבָל אִם עָלָה מִשֶּׁחָשֵׁכָה בְּמֵזִיד — קְנָסוּהוּ חֲכָמִים לִהְיוֹת שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת, וְאָסוּר לוֹ לֵירֵד.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם עָלָה מִבְּעוֹד יוֹם בְּמֵזִיד עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֵר יוֹשֵׁב שָׁם מִשֶּׁחָשֵׁכָה — קְנָסוּהוּ חֲכָמִים. וְלֹא הִתִּירוּ לוֹ לֵירֵד מִשֶּׁחָשֵׁכָה כְּשֶׁעָלָה מִבְּעוֹד יוֹם, אֶלָּא כְּשֶׁעָלָה עַל דַּעַת לֵירֵד מִבְּעוֹד יוֹם וְנִשְׁתָּהָה שָׁם בְּשׁוֹגֵג.

וּלְעִנְיַן הֲלָכָה — בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:

One should not climb a tree from before the day (i.e. Friday) and remain seated there throughout Shabbos — for the sitting there is a usage of the tree.

And if he ascended while it was still day — he is permitted to descend after dark. Likewise, if he ascended on Shabbos inadvertently (be-shogeg) — he is permitted to descend. And although in this descent he is using the tree, it is not forbidden on that account, since even in sitting there he is using the tree. But if he ascended after dark deliberately (be-meizid) — the Sages penalized him to remain there for the whole Shabbos, and it is forbidden for him to descend.

And there are those who say that even if he ascended while it was still day deliberately, intending to remain seated there once it grew dark — the Sages penalized him. They only permitted him to descend after dark when he had ascended while it was still day intending to descend before dark and was inadvertently delayed there.

And as to the halakha — in matters of divrei soferim, follow the lenient view:

וְכָל זֶה בְּאָדָם שֶׁעָלָה שָׁם, שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר בַּעֲמִידָתוֹ שָׁם, לָכֵן הִתִּירוּ לֵירֵד אַף שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן בִּירִידָה זוֹ. אֲבָל אִם הִנִּיחַ עָלָיו חֵפֶץ אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם — אָסוּר לִטְּלוֹ מִשֶּׁחָשֵׁכָה, לְפִי שֶׁבִּנְטִילָה זוֹ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן, וּכְשֶׁהַחֵפֶץ מֻנָּח שָׁם אֵין הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן:

And all this concerns the person who has gone up there — since his standing there involves a prohibition, they permitted him to descend even though he uses the tree by this descent. But if he placed an object upon it even from before the day — it is forbidden to take it down after dark, for by this taking he is using the tree, whereas while the object lies there he is not using the tree:

וְכָל זֶה בָּאִילָן וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אֲבָל קָנִים הָרַכִּים כְּיָרָק — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁמְּחֻבָּרִים בַּקַּרְקַע, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֶלָּא עַל אִילָן, אֲבָל בְּיָרָק וְכַיּוֹצֵא בוֹ — לֹא הִזְכִּירוּ חֲכָמִים שְׁבוּת, וַהֲרֵי הֵם כַּעֲשָׂבִים שֶׁהִתִּירוּ לַהֲלוֹךְ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּשֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּיָרָק וְכַיּוֹצֵא בוֹ שֶׁלֹּא יְזִיזֵם בְּיָדָיו, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֻקְצֶה כְּדִין כָּל מְחֻבָּר, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"ב. אֲבָל קָנִים שֶׁהֻקְשׁוּ קְצָת וְאֵינָם רַכִּים כְּיָרָק, אַף שֶׁאֵינָם קָשִׁים כָּאִילָן — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְהֶחֱמִירוּ בָהֶם חֲכָמִים יוֹתֵר מִבָּאִילָן לְעִנְיָן שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ט:

And all this is concerning a tree and what is similar to it. But reeds that are soft like a vegetable (yarak) — it is permitted to use them even though they are attached to the ground, since they only decreed concerning an ilan (tree); but concerning a vegetable and what is similar to it — the Sages did not mention a shevus, and they are like the grasses upon which they permitted walking, as will be explained.

Nevertheless, one must take care, when using a vegetable and what is similar to it, not to move it with one's hands, for they are muktzeh by the law of all that is attached to the ground, as was explained in siman שי"ב. But reeds that have somewhat hardened and are not soft like a vegetable, even though not as hard as a tree — it is forbidden to use them, and the Sages were more stringent about them than about the tree in a matter that will be explained in siman ת"ט:

שָׁרְשֵׁי אִילָן הַגְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ ג' טְפָחִים כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּאִילָנוֹת הַזְּקֵנִים — הֲרֵי הֵם כָּאִילָן, וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָחוּשׁ בָּהֶם שֶׁמָּא יִתְלוֹשׁ, לְפִי שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים בְּזֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

אֲבָל אִם אֵינָם גְּבוֹהִים ג' טְפָחִים — הֲרֵי הֵן כַּקַּרְקַע, וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. וְכֵן הַדִּין בְּקִלְחֵי כְרוּב שֶׁהֻקְשׁוּ:

Tree roots that are higher than three tefachim above the ground, as is the case with old trees — they are like the tree itself, and it is forbidden to use them, even though there is no concern that he might pluck from them, for the Sages did not distinguish in this, as explained.

But if they are not three tefachim high — they are like the ground, and it is permitted to use them. The same applies to cabbage stalks that have hardened:

וְכֵן הַדִּין בַּעֲנָפִים הַגְּדֵלִים בְּעִקָּרוֹ שֶׁל אִילָן פָּחוֹת מִג' טְפָחִים, אוֹ אֲפִלּוּ גְּדֵלִים לְמַעְלָה מִג' טְפָחִים וְנִכְפָּפִים לְמַטָּה מִג' טְפָחִים — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָן גְּבוֹהִים ג' טְפָחִים, אֲבָל לֹא בְּמָקוֹם שֶׁגְּבוֹהִים ג' טְפָחִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹאשׁ זֶה הַנִּכְפָּף לְמַטָּה וְאֵינוֹ גָבוֹהַּ ג' טְפָחִים הוּא גָדֵל וּבָא מִמָּקוֹם הָאָסוּר, דְּהַיְנוּ מִגָּבוֹהַּ ג' טְפָחִים, וּכְשֶׁהָיָה שָׁם מִתְּחִלָּה הָיָה אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁגָּדֵל יוֹתֵר וְנִכְפָּף לְמַטָּה — הֻתַּר מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כַּקַּרְקַע, שֶׁכָּל פָּחוֹת מִג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ — הֲרֵי הוּא כָּאָרֶץ.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעִקָּרוֹ שֶׁל אִילָן פָּחוֹת מִג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁהָאִילָן הוּא גָבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁהֲרֵי מָקוֹם זֶה שֶׁהוּא פָּחוֹת מִג' טְפָחִים לֹא נֶאֱסַר מֵעוֹלָם:

And the same law applies to branches that grow at the base of the tree less than three tefachim high, or even those that grow above three tefachim and bend down below three tefachim — it is permitted to use them at the place where they are not three tefachim high, but not at the place where they are three tefachim high. And although this end which bends downward and is not three tefachim high grew from a place that is forbidden, namely from above three tefachim, where originally it was forbidden to use it — nevertheless, when it grows further and bends downward, it becomes permitted because it has become like the ground; for anything less than three tefachim close to the ground is considered as the ground.

It need not be said that it is permitted to use the base of the tree at the part that is less than three tefachim close to the ground, even though the tree itself is very tall — for this place, which is less than three tefachim, was never forbidden:

הָיוּ גְבוֹהִים ג' טְפָחִים וְחָלָל תַּחְתֵּיהֶם מִשְּׁלֹשֶׁת צְדָדֵיהֶם, וּמִצַּד אֶחָד אֵין חָלָל תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁהַקַּרְקַע גָּבוֹהַּ שָׁם וַהֲרֵי הֵם שָׁוִים שָׁם לָאָרֶץ — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אֲפִלּוּ בַּצַּד הַשָּׁוֶה לָאָרֶץ.

אֲבָל אִם מִב' צְדָדִים הֵם שָׁוִין לָאָרֶץ וּמִב' צְדָדִים הֵם גְּבוֹהִים ג' טְפָחִים מֵהָאָרֶץ — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אֲפִלּוּ בִּצְדָדִים הַגְּבוֹהִים עַד כְּנֶגֶד מָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּצְדָדִים הַשָּׁוִים:

If they were three tefachim high and there was empty space beneath them on three sides, and on one side there was no empty space beneath them, because the ground there is raised and they are level with the ground at that point — it is forbidden to use even the side level with the ground.

But if on two sides they are level with the ground and on two sides they are three tefachim above the ground — it is permitted to use them even on the elevated sides, up to the place corresponding to where it is permitted to use them on the level sides:

מֻתָּר לֵילֵךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ הוֹלֵךְ יָחֵף וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּדְבְּקוּ עֲשָׂבִים בְּקִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וְיִתָּלְשׁוּ, מִכָּל מָקוֹם דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן הוּא וּמֻתָּר:

It is permitted to walk upon grasses on Shabbos, and even to walk barefoot, even though it is possible that grasses will stick to the joints of his toes and be torn off — nevertheless, it is a davar she-eino miskaven (unintentional act) and it is permitted:

הַמַּשְׁקֶה מַיִם לִזְרָעִים — חַיָּב מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ וּמִשּׁוּם זוֹרֵעַ, מִפְּנֵי שֶׁמְּרַפֶּה וּמְרַכֵּךְ אֶת הַקַּרְקַע כְּמוֹ הַחוֹרֵשׁ, וְהוּא שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַצְמִיחַ הַזְּרָעִים כְּמוֹ הַזּוֹרֵעַ.

וּלְפִיכָךְ, מִי שֶׁאוֹכֵל בְּגִנָּה — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִטּוֹל יָדָיו עַל הָעֲשָׂבִים, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָם. וְאַף שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ — "פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת הוּא".

וְאַף אִם אוֹכֵל בְּגִנַּת חֲבֵרוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁל נָכְרִי, שֶׁאֵין לוֹ חֵפֶץ כְּלָל בְּגִדּוּל הָעֲשָׂבִים שֶׁבָּהּ, וַהֲרֵי הוּא מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ — מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

אֲבָל מֻתָּר לְהַטִּיל עֲלֵיהֶם מֵי רַגְלַיִם אוֹ יַיִן וּשְׁאָר מַשְׁקִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שׂוֹרְפִים אוֹתָם, וְאֵין מַצְמִיחִים אוֹתָם אֶלָּא מַיִם בִּלְבָד. וְרָאוּי לִזָּהֵר אַף בְּמַשְׁקִין.

וְטוֹב שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל כְּלָל בְּגִנָּה אִם יִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם עִם מַיִם, מִפְּנֵי שֶׁבְּקֹשִׁי יוּכַל לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִפּוֹל שָׁם מְעַט מַיִם:

One who waters seeds (hashka'ah) — is liable on account of choresh (plowing) and on account of zorea (sowing), since he softens and loosens the soil like the plowman, and he intends to cause the seeds to sprout like the sower.

Therefore, one who eats in a gan (garden) must take care not to wash his hands over the grasses, because he thereby waters them. And although he does not intend it — it is a "pesik reishei ve-lo yamus" (an inevitable consequence).

And even if he eats in his friend's garden, or even in that of a non-Jew, where he has no interest at all in the growth of its grasses, and it is a melachah she-einah tzerichah le-gufah — nevertheless it is forbidden mi-divrei soferim.

But it is permitted to pour upon them urine, wine or other liquids, since they burn them and do not cause them to grow — only water causes growth. And yet it is fitting to be careful even with other liquids.

And it is best not to eat at all in a garden if he must use water there, for it is difficult to take care that no little water fall there:

יֵשׁ לִזָּהֵר מִלְּהַשְׁלִיךְ זְרָעִים בִּמְקוֹם יְרִידַת גְּשָׁמִים, שֶׁסּוֹפָן לְהַצְמִיחַ שָׁם. וְאִם יַשְׁלִיךְ לְתַרְנְגוֹלִים — לֹא יַשְׁלִיךְ אֶלָּא כְּשִׁעוּר שֶׁיֹּאכְלוּ בּוֹ בַיּוֹם אוֹ לְיוֹמַיִם. וְאִם הוּא בִּמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי אָדָם — מֻתָּר, שֶׁאֵין סוֹפָן לִצְמוֹחַ, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם זוֹרֵעַ:

One should take care not to throw seeds in a place where rain falls, for they will eventually sprout there. And if one throws to chickens — he should only throw the amount they will eat that day or in two days. And if it is in a place where people tread underfoot — it is permitted, since they will not ultimately sprout, and there is no zorea prohibition in it:

עֲשָׂבִים שֶׁעָלוּ עַל אֹזֶן הַכְּלִי מִלַּחוּת הַכְּלִי — חֲשׁוּבִים כִּמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, כֵּיוָן שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ גִּדּוּלָן, וְהַתּוֹלְשָׁן — חַיָּב מִשּׁוּם "עוֹקֵר דָּבָר מִגִּדּוּלוֹ". וְכֵן הַתּוֹלֵשׁ כִּשּׁוּת מִמְּקוֹם גִּדּוּלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר לַקַּרְקַע.

אֲבָל הַתּוֹלֵשׁ זְרָעִים שֶׁנִּזְרְעוּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ זְרִיעָה שָׁם. אֲבָל אָסוּר לִתְלוֹשׁ מִמֶּנּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲפִלּוּ הוּא מֻנָּח בַּעֲלִיָּה:

Grasses that have grown on the handle of a vessel from the moisture of the vessel — they are considered as attached to the ground, since this is their manner of growth, and one who plucks them is liable on account of "oker davar mi-gidulo" (uprooting a thing from its place of growth). The same applies to one who plucks hops from their place of growth, even though they are not attached to the ground.

But one who plucks seeds that were sown in an atzitz she-eino nakuv (unperforated pot) — is exempt, since this is not the normal manner of sowing. Nevertheless, it is forbidden to pluck from it mi-divrei soferim, even if it is placed in an upper story (aliyah):

הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב — חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, לְפִי שֶׁיּוֹנֵק מִן הַקַּרְקַע עַל יְדֵי הַנֶּקֶב שֶׁמֵּרִיחַ לַחְלוּחִית הַקַּרְקַע דֶּרֶךְ שָׁם. וַאֲפִלּוּ הוּא מֻנָּח עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת, שֶׁיֵּשׁ אֲוִיר מַפְסִיק בֵּינוֹ לַקַּרְקַע — הֲרֵי הוּא כִּמְחֻבָּר, לְפִי שֶׁיּוֹנֵק קְצָת מִן הַקַּרְקַע דֶּרֶךְ הָאֲוִיר. וּלְפִיכָךְ, אִם הָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת — אֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, הוֹאִיל וַעֲדַיִן כִּמְחֻבָּר הוּא. וְכֵן אִם הָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע — אֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם נוֹטֵעַ מִן הַתּוֹרָה.

אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לִטְּלוֹ מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע לְהַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת, מִשּׁוּם שֶׁדּוֹמֶה לְתוֹלֵשׁ. וְכֵן אִם הָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת — אָסוּר לְהַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע, מִשּׁוּם שֶׁדּוֹמֶה לְנוֹטֵעַ.

וְכָל זֶה בְּעָצִיץ נָקוּב, אֲבָל בְּשֶׁאֵינוֹ נָקוּב — מֻתָּר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁל עֵץ, אֲבָל שֶׁל חֶרֶס, אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב — הוּא כְּנָקוּב, שֶׁאֵין הַחֶרֶס עוֹמֵד בִּפְנֵי הַשָּׁרָשִׁים, וְהֵם מְפַעְפְּעִים וְיוֹנְקִים מִן הַקַּרְקַע דֶּרֶךְ הַחֶרֶס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּהֵפֶךְ, שֶׁבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁל חֶרֶס, אֲבָל שֶׁל עֵץ הוּא מִתְלַחְלֵחַ מֵהַקַּרְקַע, וְאֵינוֹ עוֹמֵד בִּפְנֵי הַשָּׁרָשִׁים אַף שֶׁאֵינוֹ נָקוּב. וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְב' הַסְּבָרוֹת, וְלִזָּהֵר בֵּין בְּשֶׁל עֵץ בֵּין בְּשֶׁל חֶרֶס אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן נְקוּבִים:

One who plucks from an atzitz nakuv (perforated pot) — is liable, because it is as though attached to the ground, since it draws nourishment from the ground through the hole that lets in the moisture of the ground. And even if it rests upon pegs, with air separating it from the ground — it is considered as attached, since it draws somewhat from the ground through the air. Therefore, if it was resting upon the ground and one placed it upon pegs — he is not liable as tolesh (one who plucks) min ha-Torah, since it is still as though attached. Likewise, if it was resting upon pegs and one placed it upon the ground — he is not liable as notea (one who plants) min ha-Torah.

But mi-divrei soferim it is forbidden to take it from the ground to place it upon pegs, because it resembles plucking (tolesh). Likewise, if it was resting upon pegs — it is forbidden to place it upon the ground, because it resembles planting (notea).

And all this is regarding an atzitz nakuv; but with one that is not perforated — it is permitted.

To what does this apply? To one made of wood; but one made of earthenware, even unperforated — is considered perforated, since earthenware does not block the roots: they penetrate and draw nourishment from the ground through the earthenware. And some say the reverse: to what does this apply? To one of earthenware; but one of wood absorbs moisture from the ground and does not block the roots, even if not perforated. And it is fitting to be concerned for both opinions, and to take care, whether of wood or of earthenware, even if they are not perforated:

עֲשָׂבִים שֶׁתְּחָבָן בְּעָפָר מִבְּעוֹד יוֹם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לַחִים, אִם מִקְצָת עָלִין מְגֻלִּין — מֻתָּר לֶאֱחוֹז בָּהֶם וּלְהוֹצִיאָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"א:

Grasses that one stuck into dirt from before the day (Friday) in order that they stay fresh: if part of the leaves are exposed — it is permitted to grasp them and pull them out, in the manner explained in siman שי"א:

יִחוּר שֶׁל אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח מֵעֶרֶב שַׁבָּת מִן הָאִילָן וּבוֹ פֵּרוֹת — מֻתָּר לִתְלוֹשׁ מִמֶּנּוּ הַפֵּרוֹת בְּשַׁבָּת:

A branch of a tree that broke off (nifshach) from the tree on Erev Shabbos and bears fruits — it is permitted to pluck the fruits from it on Shabbos:

צִנּוֹר הַמְקַלֵּחַ מַיִם מִן הַגַּג וְעָלוּ בוֹ קַשִּׁים וַעֲשָׂבִים שֶׁסּוֹתְמִים וּמְעַכְּבִים קִלּוּחוֹ וּמֵימָיו יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בַּגַּג וְדוֹלְפִים לַבַּיִת — מֻתָּר לְמַעֲכוֹ בְּרַגְלָיו בְּצִנְעָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמְּתַקֵּן עַל יְדֵי שִׁנּוּי הוּא, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּרַגְלָיו — לֹא גָזְרוּ בְּזֶה בִּמְקוֹם הֶפְסֵד:

A gutter that channels water from the roof, and into which straws and grasses have entered which clog it and impede its flow, so that its waters spill onto the roof and drip into the house — it is permitted to press it down with one's feet discreetly (be-tzin'ah); for since one repairs by means of a shinui (deviation from normal manner), acting only with the feet — they did not decree this where there is loss:

אֶתְרוֹג וְתַפּוּחַ וְכָל דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה — אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָקֹץ אוֹתוֹ כְּדֵי לְאָכְלוֹ. אֲבָל הֲדַס מְחֻבָּר — מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין הֲנָאָתוֹ אֶלָּא רֵיחוֹ, וְזֶה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר וְלָמָּה יִקְצְצֶנּוּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה.

וְאַף אִם יֹאכְלֶנּוּ בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר — אֵין לְךָ תְּלִישָׁה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְאַף שֶׁאֵין דֶּרֶךְ תְּלִישָׁה בְּפִיו אֶלָּא בְּיָד בִּלְבָד וּפָטוּר הוּא מִן הַתּוֹרָה (כְּמוֹ שֶׁהַיּוֹנֵק בְּפִיו פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ח) — מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

An esrog, an apple, and any item fit for consumption — it is forbidden to smell it while still attached, by gezerah: lest one cut it off in order to eat it. But an attached myrtle (hadas) — it is permitted to smell it, since its only enjoyment is its fragrance, and this he can do even while it is attached: why would he cut it off? — which is not the case with something fit for consumption.

And even if he eats it while still attached — there is no greater plucking (telishah) than this. And although the manner of plucking is not with the mouth but only with the hand, and he is exempt min ha-Torah (as one who sucks with his mouth is exempt, as explained in siman שכ"ח) — nevertheless it is forbidden mi-divrei soferim:

הַשּׁוֹרֶה חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם בְּמַיִם כְּדֵי שֶׁיִּצְמְחוּ — הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת זוֹרֵעַ, וְחַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא. וְהוּא שֶׁשּׁוֹרֶה זְמַן אָרֹךְ, אֲבָל מֻתָּר לִתֵּן שְׂעוֹרִים לְמַיִם לְהַאֲכִיל לִבְהֵמוֹת לְאַלְתַּר.

(וְאַף אִם יִשָּׁאֵר בְּמַיִם מֵאֲכִילָתָם — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנְּתָנָם לְמַיִם — לָאו "פְּסִיק רֵישֵׁהּ" הוּא שֶׁיַּצְמִיחוּ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַבְּהֵמָה תֹּאכַל אֶת כֻּלָּם):

One who soaks wheat, barley, and the like in water so that they sprout — this is a toledah of zorea, and he is liable for any small amount. And this applies provided he soaks them for a long time; but it is permitted to put barley into water to feed animals immediately.

(And even if some remain in the water after they have eaten — this is of no consequence, since at the moment he put them into the water it was not a "pesik reishei" that they would sprout, for it is possible that the animal will eat them all):

עַנְפֵי אִילָנוֹת שֶׁהוּכְנוּ לְתַשְׁמִישׁ מִבְּעוֹד יוֹם בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עֲלֵיהֶם וּמֻתָּרִים בְּטִלְטוּל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ח — מֻתָּר לְהַעֲמִידָם בְּמַיִם בְּשַׁבָּת. וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיוּ בָּהֶם פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים, שֶׁהֵם נִפְתָּחִים מִלַּחְלוּחִית הַמַּיִם. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן מַיִם אֶל כְּלִי כְּדֵי לְהַעֲמִידָם שָׁם, אֶלָּא יַעֲמִידֵם בְּמַיִם שֶׁהָיוּ בִּכְלִי מִכְּבָר. וַאֲפִלּוּ הֶעֱמִידָם בְּמַיִם מִבְּעוֹד יוֹם — אָסוּר לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם מַיִם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁטּוֹרֵחַ לְתַקֵּן כְּלִי, עַיֵּן סִמָּן תרנ"ד:

Branches of trees that were prepared for use from before the day, in such a way that they have the status of a vessel (toras kli) upon them and are permitted in tiltul, as explained in siman ש"ח — it is permitted to stand them in water on Shabbos. Provided they do not bear flowers and roses, which open from the moisture of the water. And one must take care not to put water into a vessel in order to stand them there, but rather to stand them in water that was already in the vessel from before. And even if one stood them in water from before the day — it is forbidden to add water to them on Shabbos and Yom Tov, because one labors to prepare a vessel — see siman תרנ"ד:

תְּאֵנִים שֶׁיָּבְשׁוּ בְּאִבֵּיהֶם, וְכֵן שְׁאָר הָאִילָנוֹת שֶׁיָּבְשׁוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בָּהֶם — הַתּוֹלֵשׁ מֵהֶם בְּשַׁבָּת חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם כִּתְלוּשִׁים לְעִנְיַן טֻמְאָה:

Figs that dried on their branches, and likewise other trees whose fruits dried while on them — one who plucks from them on Shabbos is liable, even though they are considered as plucked regarding tum'ah:

אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּצְדָדֵי הָאִילָן, אֲבָל בְּצִדֵּי צְדָדִין — מֻתָּר. כֵּיצַד? סֻלָּם הַסָּמוּךְ לִצְדָדֵי הָאִילָן — אָסוּר לַעֲלוֹת בּוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁבַּעֲלִיָּתוֹ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּצְדָדֵי הָאִילָן שֶׁהוּא סָמוּךְ בָּהֶם, אֲבָל אִם יֵשׁ יָתֵד תָּקוּעַ בְּצִדֵּי הָאִילָן — מֻתָּר לִסְמוֹךְ הַסֻּלָּם בְּיָתֵד וְלַעֲלוֹת עָלָיו, שֶׁהַיָּתֵד הוּא צְדָדִין, וְהַסֻּלָּם צִדֵּי צְדָדִין.

וְכֵן אִם נָעַץ יָתֵד בָּאִילָן וְתָלָה בּוֹ כַּלְכָּלָה — הַיָּתֵד נִקְרָא צְדָדִין, וְהַכַּלְכָּלָה צִדֵּי צְדָדִין, וּמֻתָּר לִטּוֹל חֵפֶץ מֵהַכַּלְכָּלָה, אֲבָל הַכַּלְכָּלָה עַצְמָהּ אָסוּר לִטּוֹל, מִפְּנֵי שֶׁבִּנְטִילָה זוֹ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּיָּתֵד שֶׁהוּא צְדָדִין. וְאִם הַכַּלְכָּלָה תְּלוּיָה בָּאִילָן עַצְמוֹ — הִיא נִקְרֵאת צְדָדָיו, וְאָסוּר לִטּוֹל מִמֶּנָּה חֵפֶץ. וְאִם פִּי הַכַּלְכָּלָה צַר שֶׁכְּשֶׁנּוֹטֵל הַחֵפֶץ מֵהַכַּלְכָּלָה מֵנִיד הָאִילָן — אָסוּר בְּכָל עִנְיָן, מִפְּנֵי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן עַצְמוֹ:

It is forbidden to use the sides of the tree (tzedadim), but the sides of the sides (tziddei tzedadim) are permitted. How? A ladder leaning against the sides of the tree — it is forbidden to ascend it on Shabbos, since in ascending it one uses the sides of the tree against which it is leaning. But if there is a peg fixed in the sides of the tree — it is permitted to lean the ladder on the peg and ascend it, since the peg is tzedadim and the ladder is tziddei tzedadim.

Likewise, if one drove a peg into the tree and hung a basket upon it — the peg is called tzedadim and the basket is tziddei tzedadim, and it is permitted to take an object from the basket; but the basket itself it is forbidden to take, because by this taking one uses the peg, which is tzedadim. And if the basket hangs from the tree itself — it is called its tzedadim, and it is forbidden to take an object from it. And if the mouth of the basket is narrow so that when one takes the object from the basket one shakes the tree — it is forbidden in any case, since one is using the tree itself:

(מֻתָּר לְהִשָּׁעֵן בְּאִילָן בָּרִיא, אֲבָל בְּתָשׁ אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁמְּנִידוֹ, וַהֲרֵי זֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן):

(It is permitted to lean upon a sturdy tree, but upon a frail one it is forbidden, because one shakes it, and one is thereby using the tree):

מֻתָּר לִגַּע בָּאִילָן, וְאָסוּר לַהֲנִידוֹ (מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻקְצֶה, וְאָסוּר בְּטִלְטוּל):

It is permitted to touch a tree, but it is forbidden to shake it (because it is muktzeh, and forbidden in tiltul):