✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman שמ״ה · 19 Seifim
Les 4 domaines (reshouyot) Shabbat — fondement de hotsaa — pour découvrir et comprendre
סימן שמ״ה
דִּין אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Première approche du Siman שמ״ה : texte hébreu intégral du Mehaber, traduction française fluide, explications pédagogiques des concepts halakhiques, cas pratiques modernes et synthèse.
Sujet : Les 4 domaines (reshouyot) Shabbat — fondement de hotsaa
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן שמ״ה (19 seifim)
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 Plan de l'étude
1. Le texte du Choul'han Aroukh — les 19 seifim du Mehaber
2. Le contexte général : pourquoi ce siman, quelle est la question ?
3. Les concepts-clés halakhiques de ce siman
4. Le détail des seifim — un par un
5. Le Mishnah Berurah — premières entrées
6. La position du Rama — différences ashkénaze vs séfarade
7. Cas pratiques modernes
8. Synthèse pratique et règles à retenir
9. Questions de compréhension
1. Le texte du Choul'han Aroukh
Le siman שמ״ה contient 19 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo). Objet du siman : les 4 domaines (reshouyot) shabbat — fondement de hotsaa.
Seif א
דין ארבע רשויות בשבת. ובו יט סעיפים:
ארבע רשויות לשבת רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית (פי' רך מל לא לח ולא יבש אלא בינוני הכא נמי לא רשות היחיד שאין לו מחיצות ולא רשות הרבים שאינו דומה לדגלי מדבר דלאו להליכה דרבים עבידא. רש״י) ומקום פטור:
Traduction : Quatre domaines pour Shabbat : le domaine privé (רשות היחיד), le domaine public (רשות הרבים), le karmelit (domaine intermédiaire) et le lieu exempt (מקום פטור). Rashi : le karmelit est un domaine « intermédiaire » — ni domaine privé (il n'a pas de cloisons), ni domaine public (il ne ressemble pas au campement du désert, n'étant pas destiné au passage du public).
Ce que dit ce séif :
- Quatre domaines pour le Chabbat : רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית et מקום פטור.
- Rama : « כרמלית » — de רך מל, ni humide ni sec mais entre les deux : ici de même, ni רשות היחיד, n'ayant pas de cloisons, ni רשות הרבים, ne ressemblant pas aux campements du désert, n'étant pas faite pour le passage du public.
Seif ב
איזה רה״י מקום המוקף מחיצות גבוהים עשרה טפחים ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יותר וכן חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה: הגה י״א דבעינן באלו ארבעה על ארבעה הן ואלכסונן וכמו שיתבאר לקמן סי' שמ״ט (הגהות אשירי פ״ק דשבת ותוס' עירובין דף נ״א):
Traduction : Qu'est-ce qu'un domaine privé ? Un lieu entouré de cloisons hautes de 10 tefahim et contenant une surface d'au moins 4×4 tefahim. De même une tranchée profonde de 10 et large de 4×4, ou un monticule haut de 10 et large de 4×4. Glose du Rama : selon certains, ces 4×4 doivent l'être y compris en diagonale (voir siman 349).
Ce que dit ce séif :
- Quel est le רשות היחיד ? Un lieu entouré de cloisons hautes de dix טפחים, et qui a quatre טפחים sur quatre ou davantage.
- Et de même une fosse profonde de dix et large de quatre sur quatre ; et de même une butte haute de dix et large de quatre sur quatre.
- Rama : certains disent qu'il faut ici quatre sur quatre « eux et leur diagonale ».
Seif ג
כתלים המקיפים רשות היחיד על גביהם רשות היחיד אפילו אינם רחבים ד':
Traduction : Les murs qui entourent un domaine privé : leur sommet est domaine privé, même s'ils ne sont pas larges de 4.
Ce que dit ce séif :
- Les murs qui entourent un רשות היחיד : leur dessus est רשות היחיד — même s'ils ne sont pas larges de quatre.
Seif ד
חורים שבכתלי רשות היחיד שכלפי רשות היחיד הם רשות היחיד: הגה ואם הם כלפי חוץ ואינם עוברים כלפי פנים נדונין לפי גבהן ורחבן כמו שיתבאר סי' זה סעיף י״ג (ב״י בשם הרשב״א והמגיד):
Traduction : Les cavités creusées dans les murs d'un domaine privé qui ouvrent vers l'intérieur sont domaine privé. Glose du Rama : si elles ouvrent vers l'extérieur sans traverser vers l'intérieur, on les juge selon leur hauteur et leur largeur (voir seif 13).
Ce que dit ce séif :
- Les creux dans les murs d'un רשות היחיד qui donnent vers le רשות היחיד : ils sont רשות היחיד.
- Rama : et s'ils donnent vers le dehors et ne traversent pas vers le dedans — on les juge selon leur hauteur et leur largeur.
Seif ה
אויר רשות היחיד הוא רשות היחיד עד לרקיע:
Traduction : L'espace aérien d'un domaine privé est domaine privé jusqu'au ciel.
Ce que dit ce séif :
- L'air d'un רשות היחיד est רשות היחיד — jusqu'au firmament.
Seif ו
אפי' כלי כגון תיבה או מגדל או כוורת אם יש בו לרבע ארבעה על ארבעה והוא גבוה עשרה הוי רשות היחיד:
Traduction : Même un objet — coffre, armoire ou ruche — s'il a la contenance d'un carré de 4×4 et une hauteur de 10, est un domaine privé.
Ce que dit ce séif :
- Même un ustensile — un coffre, une tour, une ruche — s'il y a de quoi y carrer quatre sur quatre et qu'il est haut de dix : c'est un רשות היחיד.
Seif ז
איזה רה״ר רחובות ושווקים הרחבים י״ו אמה ואינם מקורים ואין להם חומה ואפי' יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער (ואין דלתותיו נעולות בלילה) (טור) הוי רשות הרבים ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים:
Traduction : Qu'est-ce qu'un domaine public ? Les rues et marchés larges de 16 amot, non couverts, sans muraille ; et même avec muraille, s'ils sont traversants d'une porte à l'autre (et que les portes ne sont pas verrouillées la nuit) c'est un domaine public. Selon certains, tout lieu où ne passent pas 600 000 personnes par jour n'est pas un domaine public.
Ce que dit ce séif :
- Quel est le רשות הרבים ? Les rues et les places larges de seize coudées, non couvertes et sans muraille.
- Et même si elles ont une muraille : si elles sont ouvertes de part en part, d'une porte à l'autre — c'est un רשות הרבים. Rama : et que ses portes ne soient pas fermées la nuit.
- Et certains disent que tout lieu où ne passent pas six cent mille personnes chaque jour n'est pas un רשות הרבים.
Seif ח
מבואות הרחבים י״ו אמה ומתקצרין בקצתן ואין בהם י״ו אמה י״א שאם ארכן לאורך ר״ה הרי הן רשות הרבים:
Traduction : Les ruelles larges de 16 amot qui se rétrécissent en partie à moins de 16 amot : selon certains, si leur longueur s'étend dans le sens du domaine public, elles sont domaine public.
Ce que dit ce séif :
- Des ruelles larges de seize coudées qui se rétrécissent par endroits et n'y ont plus seize coudées :
- Certains disent que si leur longueur suit celle du רשות הרבים — elles sont רשות הרבים.
Seif ט
מבואות הרחבים י״ג אמות ושליש ושני ראשיהם מפולשים לרשות הרבים שהוא רחב י״ו יש אומרים שהוא רשות הרבים:
Traduction : Les ruelles larges de 13⅓ amot dont les deux extrémités débouchent sur un domaine public large de 16 : selon certains, c'est un domaine public.
Ce que dit ce séif :
- Des ruelles larges de treize coudées et un tiers, dont les deux bouts s'ouvrent sur un רשות הרבים large de seize :
- Certains disent qu'elles sont רשות הרבים.
Seif י
כל דבר שהוא ברשות הרבים אם אינו גבוה (שלשה) טפחים אפי' הם קוצים או צואה שאין רבים דורסין עליהם חשובים כקרקע והוי רה״ר ואם הוא גבוה שלש ומשלש עד תשעה ולא תשעה בכלל אם הוא רחב ארבע על ארבע הוי כרמלית ואם אינו רחב ארבע על ארבע הוי מקום פטור ואם הוא גבוה ט' טפחים מצומצמים ורבים מכתפים עליו הוי רה״ר אפילו אינו רחב ארבעה ויש מי שאומר דהוא הדין לגבוה מתשעה ועד עשרה ורבים מכתפים עליו הוי רשות הרבים אפי' אינו רחב ארבע' ומעשרה ולמעלה אם הוא רחב ארבעה הוי רה״י ואם לאו הוי מקום פטור אפי' אם יש בו מקום כדי לחוק להשלימו לארבעה:
Traduction : Tout objet posé dans le domaine public : moins de 3 tefahim de haut — même épines ou ordures que le public ne foule pas — compte comme le sol → domaine public. De 3 à 9 (9 exclu) : large de 4×4 → karmelit ; sinon → lieu exempt. À exactement 9, si le public y charge ses fardeaux → domaine public, même sans largeur de 4 (certains disent de même de 9 à 10). À 10 et au-delà : large de 4 → domaine privé ; sinon → lieu exempt.
Ce que dit ce séif :
- Toute chose qui est dans le רשות הרבים : si elle n'est pas haute de trois טפחים — même des épines ou de l'ordure, sur quoi le public ne marche pas — elle est tenue pour du sol, et c'est רשות הרבים.
- Haute de trois jusqu'à neuf, neuf non compris : large de quatre sur quatre — כרמלית ; sinon — מקום פטור.
- Haute de neuf טפחים juste, et le public y charge ses fardeaux — רשות הרבים, même sans être large de quatre. À partir de dix : large de quatre — רשות היחיד ; sinon — מקום פטור.
Seif יא
גומא ברה״ר אם אינה עמוקה שלש הויא רה״ר משלש עד עשרה אם רחבה ארבעה הוי כרמלית ואם לאו הוי מקום פטור ואם היא עמוקה עשרה הוי רה״י והוא שתהא רחבה ארבעה:
Traduction : Une fosse dans le domaine public : profonde de moins de 3 → domaine public. De 3 à 10 : large de 4 → karmelit, sinon lieu exempt. Profonde de 10 → domaine privé, à condition d'être large de 4.
Ce que dit ce séif :
- Une fosse dans le רשות הרבים : profonde de moins de trois — c'est רשות הרבים.
- De trois à dix : large de quatre — כרמלית ; sinon — מקום פטור.
- Profonde de dix — רשות היחיד, et cela pourvu qu'elle soit large de quatre.
Seif יב
רשות הרבים אינה תופסת אלא עד עשרה אבל למעלה מעשרה הוי מקום פטור:
Traduction : Le domaine public ne « tient » que jusqu'à 10 tefahim de hauteur ; au-dessus de 10, c'est un lieu exempt.
Ce que dit ce séif :
- Le רשות הרבים ne s'étend qu'à dix — au-dessus de dix, c'est un מקום פטור.
Seif יג
חורים שבכתלים כלפי רשות הרבים אם הם גבוהים למעלה משלשה אינם כרשות הרבים אלא נידונים לפי מדותיהם:
Traduction : Les cavités dans les murs donnant sur le domaine public : si elles sont à plus de 3 de hauteur, elles ne sont pas comme le domaine public mais jugées selon leurs dimensions.
Ce que dit ce séif :
- Les creux dans les murs qui donnent vers le רשות הרבים : s'ils sont hauts de plus de trois, ils ne sont pas comme le רשות הרבים — mais on les juge selon leurs mesures.
Seif יד
איזו היא כרמלית מקום שאין הילוך לרבים כגון ים ובקעה ואצטוונית ואיצטבא (פירוש אצטוונית מקום שלפני החנויות שיושבים שם הסוחרים ואצטבא הוא מקום שמניחים עליו פרקמטיא) שלפני העמודים בר״ה והיא רחבה ארבעה וגבוה משלשה ועד עשרה וקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים (כגון מבואות שיש להן שלשה מחיצות) (ואין להם לחי או קורה ברביעית) (טור) ורשות הרבים שהיא מקורה ותל שיש בו ארבע על ארבע ואינו גבוה עשרה וכן חריץ שהיא ארבעה על ארבעה ואינו עמוק עשרה:
Traduction : Qu'est-ce qu'un karmelit ? Un lieu sans passage du public — mer, plaine (בקעה), espace et banc devant les colonnes du domaine public — large de 4 et haut de 3 à 10 ; un coin attenant au domaine public (ruelle à trois cloisons, sans lehi ni korah à la quatrième) ; un domaine public couvert ; un monticule de 4×4 non haut de 10 ; une tranchée de 4×4 non profonde de 10.
Ce que dit ce séif :
- Quelle est la כרמלית ? Un lieu où le public ne passe pas — comme la mer, la plaine, et les estrades devant les colonnes du רשות הרבים — large de quatre et haut de plus de trois jusqu'à dix.
- Et le coin proche du רשות הרבים — Rama : comme les ruelles qui ont trois cloisons et n'ont ni לחי ni poutre à la quatrième.
- Et un רשות הרבים qui est couvert ; une butte de quatre sur quatre qui n'est pas haute de dix ; et de même une fosse de quatre sur quatre qui n'est pas profonde de dix.
Seif טו
בית שאין תוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה יש בו ארבע על ארבע תוכו כרמלית ועל גבו רשות היחיד ואם חוקק בו ארבע על ארבע אפי' באמצע רחוק מן הכתלים נעשה כולו רשות היחיד:
Traduction : Une maison dont l'intérieur n'a pas 10 de hauteur mais dont le toit le complète à 10, avec 4×4 : son intérieur est karmelit et son sommet domaine privé. Si l'on y creuse 4×4 — même au milieu, loin des murs — le tout devient domaine privé.
Ce que dit ce séif :
- Une maison dont l'intérieur n'a pas dix et que son plafond complète à dix, et qui a quatre sur quatre :
- Son intérieur est כרמלית, et son dessus רשות היחיד.
- Et s'il y creuse quatre sur quatre — même au milieu, loin des murs — elle devient tout entière un רשות היחיד.
Seif טז
גג הבולט על מחיצות הבית בענין שאין מחיצות הבית ניכרות לעומד על הגג הוי כרמלית ואפי' הוא גבוה ורחב הרבה ואם חלון פתוח לו מן הבית הוי ברה״י וכן זיזין הבולטים מן הכותל ויש בהם ד' על ד' הוי כרמלית אלא אם כן חלון הבית פתוח להם:
Traduction : Un toit qui déborde les murs de la maison au point qu'ils ne soient pas visibles pour qui s'y tient : c'est un karmelit, même très haut et large ; mais si une fenêtre de la maison y ouvre, c'est domaine privé. De même les corniches saillant du mur ayant 4×4 : karmelit, sauf si une fenêtre de la maison y ouvre.
Ce que dit ce séif :
- Un toit qui déborde les cloisons de la maison, de sorte que ces cloisons ne se distinguent pas pour qui se tient sur le toit : c'est une כרמלית — même s'il est très haut et très large.
- Et si une fenêtre y ouvre depuis la maison — c'est un רשות היחיד.
- Et de même les saillies qui sortent du mur et qui ont quatre sur quatre : כרמלית — à moins que la fenêtre de la maison n'y ouvre.
Seif יז
חורי כרמלית אינם ככרמלית אלא הם נידונים לפי גבהם ורחבם:
Traduction : Les cavités d'un karmelit ne sont pas karmelit mais jugées selon leur hauteur et leur largeur.
Ce que dit ce séif :
- Les creux d'une כרמלית ne sont pas comme la כרמלית — mais on les juge selon leur hauteur et leur largeur.
Seif יח
גדר כרמלית שלא יהא פחות מארבעה על ארבעה ואינה תופסת אלא עד עשרה ולמעלה מעשרה הוי מקום פטור וימים ונחלים ממיא משחינן הילכך הנוטל מהם מעל פני המים עד עשרה באויר הוי כרמלית למעלה מעשרה באויר הוי מקום פטור: הגה בור העומד בכרמלית אפי' עמוק מאה אמה הוי כרמלית אלא אם כן הוא רחב ארבעה על ארבעה דאין מקום פטור בכרמלית כמו שיתבאר בסמוך:
Traduction : La dimension d'un karmelit ne doit pas être inférieure à 4×4, et il ne « tient » que jusqu'à 10 ; au-dessus, lieu exempt. Pour les mers et rivières, on mesure depuis l'eau : jusqu'à 10 dans l'air → karmelit, au-dessus → lieu exempt. Glose du Rama : un puits situé dans un karmelit, même profond de 100 amot, est karmelit — sauf s'il est large de 4×4 — car il n'y a pas de lieu exempt à l'intérieur d'un karmelit.
Ce que dit ce séif :
- La limite de la כרמלית : qu'elle ne soit pas moindre de quatre sur quatre ; et elle ne s'étend que jusqu'à dix — au-dessus de dix, c'est un מקום פטור.
- Et les mers et les torrents : on mesure depuis l'eau — donc qui y prend depuis la surface de l'eau jusqu'à dix dans l'air : כרמלית ; au-dessus de dix : מקום פטור.
- Rama : un puits qui se tient dans une כרמלית, fût-il profond de cent coudées — c'est une כרמלית, à moins qu'il ne soit large de quatre sur quatre ; car il n'y a pas de מקום פטור dans une כרמלית.
Seif יט
מקום פטור הוא מקום שאין בו ד' על ד' וגבוה משלשה ולמעלה עד לרקיע או חריץ שאין בו ד' על ד' ועמוק יותר משלשה וכן המחיצות הגבוהות משלשה ולמעלה ואין ביניהם ארבעה על ארבעה: הגה וכל זה דוקא בעומד ברשות הרבים אבל בכרמלית אמרינן מצא מין את מינו וניער ודינו ככרמלית (ר״ן פרק כיצד משתתפין והגהות מרדכי פרק ט״ו דשבת וטור וב״י בשם רמב״ם) ויש חולקים ואומרים דאין חילוק בין רשות הרבים לכרמלית (רש״י ומ״מ פי״ד בשם רשב״א) אבל אם עומד ברשות היחיד לכולי עלמא דינו כרשות היחיד (ב״י):
Traduction : Le lieu exempt est un endroit qui n'a pas 4×4 et qui est haut de plus de 3 jusqu'au ciel ; ou une tranchée de moins de 4×4 profonde de plus de 3 ; de même des cloisons hautes de plus de 3 sans 4×4 entre elles. Glose du Rama : tout cela uniquement pour qui se tient dans le domaine public ; dans un karmelit, on dit « l'espèce a rejoint son espèce » et son statut est karmelit (certains contestent) ; mais pour qui se tient dans un domaine privé, tous s'accordent : statut de domaine privé.
Texte intégral : ces 19 seifim constituent l'ensemble de la codification du Mehaber pour ce sujet. Chacun précise un cas, une condition, ou une exception.
Ce que dit ce séif :
- Le מקום פטור est un lieu qui n'a pas quatre sur quatre et qui est haut de plus de trois, jusqu'au firmament ; ou une fosse qui n'a pas quatre sur quatre et qui est profonde de plus de trois ; et de même des cloisons hautes de plus de trois entre lesquelles il n'y a pas quatre sur quatre.
- Rama : et tout ceci vise ce qui se tient dans le רשות הרבים ; mais dans une כרמלית on dit « מצא מין את מינו וניער », et sa loi est celle de la כרמלית.
- Rama : et certains contestent, disant qu'il n'y a pas de différence entre le רשות הרבים et la כרמלית ; mais s'il se tient dans un רשות היחיד — de l'avis de tous, sa loi est celle du רשות היחיד.
2. Le contexte général
De quoi parle ce siman ?
Le siman שמ״ה pose le cadre conceptuel de la melakha de הוצאה (le transport d'un domaine à l'autre) — l'une des 39 melakhot de Shabbat. Avant de savoir quand on transgresse, il faut définir les domaines entre lesquels le transport est interdit. Ce siman est donc le socle de tous les simanim sur le transport.
La question fondamentale : l'interdit de הוצאה consiste à déplacer un objet d'un domaine à un autre. Mais qu'est-ce qu'un « domaine » ? Le siman définit avec une précision géométrique les quatre domaines (ארבע רשויות) et leurs frontières : hauteurs, largeurs, profondeurs.
Place dans Hilkhot Shabbat
Le siman שמ״ה ouvre la grande section du transport. La source talmudique est le début de Shabbat (2a et suivants), avec le développement de Shabbat 6a sur les domaines. C'est un siman de référence : on y revient constamment pour tous les cas pratiques de transport.
3. Les concepts-clés halakhiques
Tout le siman repose sur quatre domaines et un jeu de mesures :
Les quatre domaines (ארבע רשויות) :
- רְשׁוּת הַיָּחִיד (RH"Y, domaine privé) — un espace clos de cloisons de 10 tefahim de haut, d'une surface de 4×4 tefahim au moins.
- רְשׁוּת הָרַבִּים (RH"R, domaine public) — une voie ouverte de 16 amot de large, non couverte, destinée au passage du public (et, selon certains, fréquentée par 600 000 personnes).
- כַּרְמְלִית (karmelit) — un domaine intermédiaire institué par les Sages : ni assez clos pour être RH"Y, ni assez ouvert au public pour être RH"R (mer, plaine, etc.).
- מְקוֹם פְּטוּר (lieu exempt) — un emplacement trop petit (moins de 4×4) et surélevé : on peut y transporter librement.
Les mesures-clés (en tefahim et amot) :
- 10 tefahim — la hauteur des cloisons qui fait un RH"Y ; aussi la hauteur jusqu'où « tient » le RH"R.
- 4×4 tefahim — la surface minimale d'un domaine « significatif » (RH"Y, karmelit).
- 3 tefahim — en dessous, un objet est « collé au sol » et compte comme le sol.
- 16 amot — la largeur d'une voie de RH"R.
4. Le détail des seifim — un par un
Les 19 seifim suivent un plan clair : d'abord chaque domaine est défini, puis ses cas-limites. Voici la structure :
| Seifim | Sujet |
|---|---|
| א | Énoncé des quatre domaines |
| ב–ו | Le domaine privé (RH"Y) : définition, murs, cavités, espace aérien, objets-récipients |
| ז–ט | Le domaine public (RH"R) : définition, ruelles larges, ruelles traversantes |
| י–יג | Objets et reliefs dans le RH"R : hauteurs, fosses, plafond du RH"R (10), cavités |
| יד–יז | Le karmelit : définition, maison basse, toit débordant, cavités |
| יח | Limites du karmelit ; mers et rivières |
| יט | Le lieu exempt (מקום פטור) et la glose du Rama (karmelit vs RH"R) |
La logique d'ensemble : un domaine se définit par cloisons + surface + hauteur. Selon que ces trois critères sont remplis ou non, le même emplacement bascule de RH"Y à karmelit, à lieu exempt ou à RH"R. Maîtriser les mesures, c'est maîtriser tout le siman.
5. Le Mishnah Berurah — premières entrées
Le Mishnah Berurah de Rabbi Israël Méir Kagan (Hafets Haïm) compte 87 entrées sur ce siman. Voici les premières — pour mieux comprendre le sens des seifim :
משנה ברורה (א) — (א) ארבע רשויות וכו' - אקדים לזה הקדמה קצרה. והוא הנה הוצאה מרשות לרשות הוי מכלל שאר מלאכות שאסרה התורה לעשות ביום השבת והוא ככל גופי תורה שנמסרו למשה מסיני והביאו חכמינו ע״ז ראיה ג״כ מקרא דכתיב ויצו משה ויעבירו קול במחנה איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא אלמא דהבאה לכל אחד מרשותו שהוא רה״י לרשותו של משה שהיה ר״ה מפני שהיו רבים מצויין שם הוא בכלל מלאכה [רמב״ם ריש פי״ב] וה״ה ד…
משנה ברורה (ב) — (ב) המוקף מחיצות - בסימן שס״ג יתבאר כמה מחיצות צריך שיהא שם ועוד כמה פרטים בענין זה:
משנה ברורה (ג) — (ג) ויש בו ד״ט וכו' - הנה מסי״ט מוכח דבעינן שיהא בין המחיצות חלל ד' על ד' כי עובי המחיצות אין מצטרפות לזה וזהו דעת רוב הפוסקים. ויש מן הראשונים שכתבו דגם עובי המחיצות מצטרף לשיעור הזה ובא״ר הביא בשם הרשב״א [וכה״ג איתא ג״כ במלחמות] לחלק בענין זה דמחיצות עבות שראוי להניח מלמעלה דף על גביהם ולהשתמש שם מצטרף העובי עם החלל לשיעור זה כיון שראוי להשתמש שם ואם לאו אין מצטרף ועיין באחרונים שהסכימו דכ״ז לענ…
Pour le texte intégral des 87 entrées, consulte Sefaria : Mishnah Berurah 345.
6. La position du Rama
Le Rama intervient ici par plusieurs petites gloses techniques — non pour opposer un minhag ashkénaze à un minhag séfarade, mais pour préciser des points de mesure laissés en débat chez les Rishonim.
Les gloses du Rama dans ce siman :
- Seif ב — la surface de 4×4 doit, selon certains, l'être y compris en diagonale (אלכסון).
- Seif ד — une cavité ouvrant vers l'extérieur se juge selon ses propres dimensions.
- Seif יח — pas de « lieu exempt » à l'intérieur d'un karmelit.
- Seif יט — un petit relief dans un karmelit prend le statut du karmelit (« l'espèce a rejoint son espèce ») ; cas débattu.
- Habad → suivre le Choulhan Aroukh HaRav, siman שמ״ה (voir Niveau 4).
7. Cas pratiques modernes
Les définitions du siman שמ״ה servent à trancher des cas très concrets du transport à Shabbat :
| Situation | Analyse rapide |
|---|---|
| Appartement, maison, cour close | Cloisons de 10 tefahim, surface 4×4 → domaine privé : on y transporte librement. |
| Trottoir, rue, place ouverte | Selon la largeur et la fréquentation : RH"R de la Torah, ou karmelit selon l'avis exigeant 600 000 passants. |
| Mer, plage, grand champ ouvert | Karmelit — transport interdit par les Sages, sans être un RH"R de la Torah. |
| Poteau, borne, rebord étroit en hauteur | Moins de 4×4 et surélevé → lieu exempt : on peut y poser ou y prendre. |
| Balcon, corniche, toit débordant | Selon qu'une fenêtre y donne ou non : domaine privé ou karmelit (seif טז). |
Pour les cas pratiques précis : la qualification d'un lieu réel demande une analyse fine des cloisons et des mesures. Pour la halakha lema'asseh, consulte ton Rav.
8. Synthèse pratique du Siman
Les enseignements du Siman שמ״ה :
- Quatre domaines : domaine privé (RH"Y), domaine public (RH"R), karmelit, lieu exempt.
- Le domaine privé se fait par des cloisons de 10 tefahim entourant une surface de 4×4.
- Le domaine public est une voie ouverte de 16 amot destinée au passage.
- Le karmelit est un domaine intermédiaire institué par les Sages — transport interdit מדרבנן.
- Le lieu exempt (moins de 4×4, surélevé) — transport libre.
- Pour la halakha lema'asseh, consulte ton Rav local.
9. Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Quel est le sujet général du Siman שמ״ה ?
- Combien de seifim contient ce siman ? Quel est le thème de chacun ?
- Quelle est la différence entre le Mehaber et le Rama (le cas échéant) ?
- Quels concepts halakhiques structurants apparaissent dans ce siman ?
- Quelle est la pratique à retenir pour la vie quotidienne ?
- Dans quels cas-limites faut-il consulter un Rav ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul, les שיטות ראשונים, les חקירות יסודיות, et les nuances Acharonim
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide avec mnémoniques
- 📜 Niveau 4 — Daat HaRav : la chitah de l'Admour HaZaken (Choulhan Aroukh HaRav siman שמ״ה)