Daat HaRav — Le Choulhan Aroukh de l'Admour HaZaken sur le Siman שמ"ה

דִּין אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת וּבוֹ כ"ז סְעִיפִים:

אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת: רְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים, כַּרְמְלִית וּמְקוֹם פְּטוּר.

אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד? מָקוֹם הַמֻּקָּף מְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְיֵשׁ בַּחֲלָלוֹ ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים, שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר מָקוֹם חָשׁוּב הָרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.

וְכֵן חָרִיץ עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים, שֶׁנִּמְצָא חֲלָלוֹ מֻקָּף בִּמְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה, אִם רֹחַב חֲלָלוֹ הוּא ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים, שֶׁהוּא שִׁעוּר מָקוֹם — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה בְּתוֹכוֹ, אֲפִלּוּ הוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

וְכֵן עַמּוּד אוֹ תֵּל שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב ד' עַל ד' — הֲרֵי הוּא כְּמֻקָּף מְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה, שֶׁהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים "גּוּד אַסֵּק", דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֶת ד' צְדָדֵי הָעַמּוּד הַגְּבוֹהִים י' טְפָחִים כְּאִלּוּ נִמְשְׁכוּ וְהֻעֲלוּ לְמַעְלָה עַל רֹאשׁוֹ וְעוֹמְדִים כִּמְחִצּוֹת סָבִיב לוֹ, וְנִמְצָא רֹאשׁוֹ מֻקָּף מִד' צְדָדִים וַחֲלָלוֹ ד' עַל ד':

Lois des quatre reshouyot de Chabbat, contenant 27 seifim : Il y a quatre reshouyot pour Chabbat : reshut hayachid et reshut harabim, karmélit et makom petur. Qu'est-ce que la reshut hayachid ? Un espace entouré de cloisons hautes de dix tefahim, dont l'aire intérieure mesure 4 tefahim sur 4 tefahim — c'est la mesure d'un lieu important, propre à un usage. De même un fossé profond de dix tefahim, dont l'aire intérieure se trouve entourée de cloisons hautes de dix, si la largeur de son aire est de 4 tefahim sur 4 tefahim, qui est la mesure d'un lieu — c'est une reshut hayachid à part entière dans son creux, même s'il se trouve en reshut harabim. De même une colonne ou un tertre haut de dix et large de 4 sur 4 — c'est comme entouré de cloisons hautes de dix : c'est une halakha de Moshé du Sinaï selon laquelle on dit goud asseik, à savoir que l'on considère les 4 côtés de la colonne, hauts de 10 tefahim, comme s'ils étaient prolongés et tirés vers le haut, vers son sommet, et qu'ils s'y tenaient comme des cloisons tout autour ; ainsi son sommet se trouve entouré sur 4 côtés et son aire est de 4 sur 4.

תֵּל שֶׁהוּא מְשֻׁפָּע וְהוֹלֵךְ וּמִתְלַקֵּט בְּגָבְהוֹ מְעַט מְעַט, אִם הוּא מַגְבִּיהַּ י' טְפָחִים מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת — הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ זָקוּף בְּיֹשֶׁר, וּרְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא בִּמְקוֹם גָּבְהוֹ, אִם מַגְבִּיהַּ כֵּן מִכָּל רוּחוֹתָיו, אֲפִלּוּ הוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁאֵין נוֹחַ לַהֲלוֹךְ בּוֹ. אֲבָל אִם מִתְלַקֵּט גֹּבַהּ עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ה' אַמּוֹת, הֲרֵי הַהִלּוּךְ בּוֹ נוֹחַ וְקַל, וּלְפִיכָךְ הוּא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה אִם הוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ כְּכַרְמְלִית אִם הוּא בְּכַרְמְלִית:

Un tertre qui s'élève en pente, montant peu à peu : s'il s'élève de 10 tefahim sur une distance de 4 amot — il est considéré comme dressé droit, et c'est une reshut hayachid au lieu de son sommet, à condition qu'il s'élève ainsi de tous ses côtés, même s'il se trouve en reshut harabim, puisqu'il n'est pas aisé d'y marcher. Mais s'il atteint la hauteur de dix sur une distance de 5 amot, la marche y est aisée et facile ; il est donc comme une reshut harabim à part entière s'il est en reshut harabim, ou comme une karmélit s'il est en karmélit :

עַמּוּד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ ד' עַל ד', וּמִתְקַצֵּר וְהוֹלֵךְ לְמַטָּה, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ ג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ יֵשׁ בּוֹ ג' טְפָחִים עַל ג' טְפָחִים — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד עַל רֹאשׁוֹ, לְפִי שֶׁהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא שֶׁאוֹמְרִים "גּוּד אַחֵת", דְּהַיְנוּ, מְשׁוֹךְ אֶת רֹאשׁ הָעַמּוּד מִכָּל צְדָדָיו וְהוֹרֵד לְמַטָּה עַד לָאָרֶץ, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ מְחִצּוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ מִכָּל צְדָדָיו עַד רֹאשׁוֹ; וְכֵיוָן שֶׁבְּרֹאשׁוֹ יֵשׁ ד' עַל ד', הֲרֵי הוּא שָׁם רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה. וַאֲפִלּוּ אִם כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפָחוֹת מִג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ אֵין בְּעָבְיוֹ ג' טְפָחִים עַל ג' טְפָחִים, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁכָּל שֶׁהוּא פָּחוֹת מִג' טְפָחִים לָאָרֶץ כְּלָבוּד הוּא, וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ לָאָרֶץ.

אֲבָל תַּחַת רֹאשׁוֹ וְעַד הָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִים כְּאִלּוּ מְחִצּוֹת מַקִּיפוֹת שָׁם — אֵין זֶה מוֹעִיל לַעֲשׂוֹת שָׁם רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁאֵין שָׁם רֶוַח ד' עַל ד' שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם, שֶׁהֲרֵי תַּחְתִּית הָעַמּוּד מַפְסִיק שָׁם:

Une colonne haute de dix dont le sommet mesure 4 sur 4, qui se rétrécit en descendant, et qui, lorsqu'elle arrive à 3 tefahim près du sol, mesure encore 3 tefahim sur 3 tefahim — son sommet est une reshut hayachid, car c'est une halakha de Moshé du Sinaï selon laquelle on dit goud achit, c'est-à-dire : tire le sommet de la colonne de tous ses côtés et fais-le descendre jusqu'au sol — il est alors comme entouré de cloisons sur tous ses côtés jusqu'à son sommet. Et puisque son sommet mesure 4 sur 4, c'est une reshut hayachid à part entière à cet endroit. Et même si, lorsque l'on atteint moins de 3 tefahim près du sol, son épaisseur n'est plus de 3 tefahim sur 3 tefahim, cela n'a pas d'importance, car tout ce qui est à moins de 3 tefahim du sol est considéré comme lavoud, comme s'il atteignait le sol. Mais sous le sommet jusqu'au sol, bien que nous considérions comme si des cloisons l'entouraient — cela ne suffit pas à faire de cet espace une reshut hayachid, car il n'y a pas là d'espace de 4 sur 4 qui soit propre à un usage : le pied de la colonne interrompt l'espace :

עַמּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּעָבְיוֹ ד' עַל ד' בְּמֶשֶׁךְ גֹּבַהּ עֲשָׂרָה, וְאַחַר כָּךְ מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ אֵין בְּעָבְיוֹ ג' טְפָחִים, אוֹ אֲפִלּוּ אִם כְּבָר אֵין בְּעָבְיוֹ ג' טְפָחִים לְמַעְלָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד עַל גַּבָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁאוֹמְרִים גּוּד אַסֵּק גֹּבַהּ י' טְפָחִים שֶׁל צְדָדָיו לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

אֲבָל לְמַטָּה תַּחַת הַשִּׁפּוּעַ אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד, כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שָׁם "גּוּד אַחֵת", מֵחֲמַת בְּקִיעַת הַגְּדָיִים, כִּי כָּל מְחִצָּה שֶׁאֵינוֹ מַגַּעַת ג' טְפָחִים לָאָרֶץ אֵינוֹ מְחִצָּה לַחֲלוֹק רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, לְפִי שֶׁהַגְּדָיִים יְכוֹלִים לִבְקוֹעַ תַּחְתֶּיהָ. אֲבָל פָּחוֹת מִג' טְפָחִים, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַעֲבוֹר שָׁם, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא ז' טְפָחִים וּמַשֶּׁהוּ — אָנוּ אוֹמְרִים לָבוּד, וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ לָאָרֶץ:

Une colonne dont l'épaisseur est de 4 sur 4 sur une hauteur de dix, et qui ensuite se rétrécit : bien qu'arrivée à 3 tefahim près du sol son épaisseur ne soit plus de 3 tefahim, ou même si son épaisseur n'est plus de 3 tefahim bien au-dessus, à plus de 3 tefahim près du sol — son sommet reste une reshut hayachid, parce que l'on dit goud asseik sur la hauteur de 10 tefahim de ses côtés, comme expliqué. Mais en bas, sous la partie évasée, ce n'est pas une reshut hayachid, car on ne peut pas dire goud achit à cause du passage des chevreaux : toute cloison qui n'atteint pas 3 tefahim du sol n'est pas une cloison apte à isoler un reshut en propre, car les chevreaux peuvent passer dessous. Mais à moins de 3 tefahim, où ils ne peuvent pas passer, même s'il ne reste que 7 tefahim et un peu plus — on dit lavoud, et c'est comme si elle atteignait le sol :

כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁם ד' מְחִצּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שְׁלֵמוֹת אֶלָּא פְּרוּצוֹת בְּאֶמְצָעָן, וְאֵין בָּהֶן אֶלָּא אַמָּה לְכַאן וְאַמָּה לְכַאן בְּכָל זָוִית, כְּגוֹן ד' קוֹרוֹת הַנְּעוּצִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְאַרְבַּע זָוִיּוֹת, וְכָל אַחַת עָבְיָהּ אַמָּה עַל אַמָּה, שֶׁנִּמְצָא שֶׁלְּכָל רוּחַ יֵשׁ מְחִצָּה בְּרֹחַב אַמָּה מִזָּוִית זוֹ וּבְרֹחַב אַמָּה מִזָּוִית זוֹ, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם אֶלָּא י"ג אַמּוֹת וּשְׁלִישׁ — הֲרֵי זֶה רְשׁוּת הַיָּחִיד מִן הַתּוֹרָה, וְהַזּוֹרֵק לְתוֹכָהּ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵינָן חֲשׁוּבוֹת מְחִצּוֹת לְהַתִּיר הַטִּלְטוּל בְּתוֹכוֹ, אֲפִלּוּ הֵן בְּכַרְמְלִית, הוֹאִיל וְהַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, אֶלָּא לְעוֹלֵי רְגָלִים בִּלְבָד הִתִּירוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן סָבִיב הַבֵּירָאוֹת שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מַיִם מְצוּיִים לָהֶם בְּשַׁבָּתוֹת:

Tout lieu qui possède quatre cloisons, même si elles ne sont pas pleines mais brèchées en leur milieu, et qui n'ont qu'une ama de chaque côté à chaque angle — comme quatre poutres plantées en reshut harabim aux quatre coins, chacune d'une épaisseur d'une ama sur une ama, de sorte qu'à chaque côté il y a une cloison large d'une ama d'un angle et d'une ama de l'autre — s'il n'y a entre elles que 13 amot et un tiers, c'est une reshut hayachid de par la Torah, et celui qui y jette depuis la reshut harabim est passible. Mais selon les divré sofrim, elles ne sont pas considérées comme des cloisons permettant de transporter à l'intérieur, même si elles se trouvent en karmélit, puisque la partie brèchée est plus grande que la partie debout (parouts merouba al ha-omed) ; on n'a permis cela qu'aux pèlerins, pour qu'ils en fassent ainsi autour des puits qui se trouvaient en reshut harabim, afin qu'ils aient de l'eau disponible les Chabbats :

וְכֵן מָקוֹם הַמֻּקָּף ג' מְחִצּוֹת גְּמוּרוֹת אֶלָּא שֶׁפָּרוּץ וּפָתוּחַ לְגַמְרֵי בְּרוּחַ רְבִיעִית, אוֹ אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ אֶלָּא ב' מְחִצּוֹת וְלֶחִי, שֶׁלֶּחִי זֶה נִדּוֹן כִּמְחִצָּה ג', עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, וְהַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ חַיָּב. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ לְטַלְטֵל בּוֹ יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת, וְשֶׁלֹּא לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלֹא לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּדִין הַכַּרְמְלִית שֶׁיִּתְבָּאֵר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמָּקוֹם זֶה הוּא פָּרוּץ וּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית. אֲבָל אִם הוּא פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים — הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד מִן הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁלִּפְעָמִים נִדְחָקִים רַבִּים לְתוֹכוֹ, כְּשֶׁיֵּשׁ דֹּחַק רַב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:

De même un lieu entouré de 3 cloisons complètes mais qui est ouvert et brèche entière sur le quatrième côté, ou même qui n'a que 2 cloisons et un lechi, ce lechi étant considéré comme une troisième cloison de la manière qui sera expliquée au siman 363 — c'est une reshut hayachid à part entière de par la Torah, et celui qui jette de la reshut harabim vers son intérieur est passible. Mais les Sages ont interdit d'y transporter plus de 4 amot, et d'y faire sortir ou rentrer d'autres reshouyot, comme c'est la règle de la karmélit qui sera expliquée. Quand cela s'applique-t-il ? Lorsque ce lieu est ouvert sur une karmélit. Mais s'il s'ouvre sur une reshut harabim — celui qui y jette est exempt, car ce n'est pas une reshut hayachid de par la Torah, parce que parfois la foule s'y engouffre lorsqu'il y a une grande presse en reshut harabim :

כְּתָלִים הַמַּקִּיפִים אֶת רְשׁוּת הַיָּחִיד — הֲרֵי עַל גַּבֵּיהֶם רְשׁוּת הַיָּחִיד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְחָבִים ד'. וַאֲפִלּוּ אִם גַּם הֶחָלָל שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵין בּוֹ ד', שֶׁאֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד שָׁם, מִכָּל מָקוֹם עַל גַּבֵּי הַכְּתָלִים לְמַעְלָה, אִם יֵשׁ שָׁם ד' עַל ד' בְּהִצְטָרְפוּת כֻּלָּם עִם הֶחָלָל שֶׁבֵּינֵיהֶם — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם עַל גַּבֵּי כְּתָלִים, שֶׁאֵין בָּהֶם רֹחַב ד' בְּכָל אֶחָד, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי אֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ שָׁם עַל גַּבֵּיהֶם דַּף הָרָחָב ד' עַל ד', כְּמִדָּתָם עִם הֶחָלָל שֶׁבֵּינֵיהֶם, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ עָלָיו:

Les murs qui entourent une reshut hayachid — leur sommet est une reshut hayachid, même s'ils ne sont pas larges de 4. Et même si le creux qui se trouve entre eux n'a pas 4 — de sorte que là ce n'est pas une reshut hayachid — néanmoins, au sommet des murs, en haut, s'il y a 4 sur 4 en y joignant l'ensemble avec le creux qui se trouve entre eux — c'est là une reshut hayachid. Et bien qu'il ne soit pas possible de se servir de chacun de ces murs en particulier, n'ayant pas une largeur de 4 chacun, néanmoins on peut poser sur eux une planche large de 4 sur 4, de leur mesure avec le creux qui les sépare, et s'en servir :

חוֹרִים שֶׁבְּכָתְלֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁכְּלַפֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד, הֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד. וַאֲפִלּוּ הֵם מְפֻלָּשִׁים כְּלַפֵּי חוּץ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֵם לְמַטָּה מִי' טְפָחִים שֶׁשָּׁם הוּא אֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים, וּבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד — הֲרֵי הֵם בְּטֵלִים אֶצְלָהּ וְנֶחְשָׁבִים כָּמוֹהָ. אֲבָל אִם הֵם כְּלַפֵּי חוּץ וְאֵינָם עוֹבְרִים כְּלַפֵּי פְּנִים, אֵינָם בְּטֵלִים אֶצְלָהּ, וַהֲרֵי הֵם נִדּוֹנִים לְפִי גָבְהָם וְרָחְבָּם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

Les trous des murs d'une reshut hayachid qui sont du côté de la reshut hayachid sont une reshut hayachid. Et même s'ils sont traversants vers l'extérieur, vers la reshut harabim, et qu'ils se trouvent en dessous de 10 tefahim — là où c'est l'air de la reshut harabim — et que les gens de la reshut harabim s'en servent — néanmoins, du fait qu'on peut s'en servir depuis la reshut hayachid, ils sont annulés à son égard (betelim etzlah) et comptent comme elle. Mais s'ils sont [ouverts] vers l'extérieur et ne traversent pas vers l'intérieur, ils ne sont pas annulés à son égard, et ils sont jugés selon leur hauteur et largeur comme on l'expliquera :

אֲוִיר רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד עַד לָרָקִיעַ. וְלָכֵן אִם נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֲפִלּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה, עַל גַּבָּיו רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בֵּין רָחָב בֵּין קָצָר בֵּין גָּבוֹהַּ בֵּין נָמוּךְ, דִּינוֹ כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לִבְנוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד עֲלִיּוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת:

L'air de la reshut hayachid est reshut hayachid jusqu'au firmament. C'est pourquoi, si l'on a planté un roseau en reshut hayachid, même haut de cent amot, son sommet est reshut hayachid. De même tout ce qui se trouve en reshut hayachid, large ou étroit, haut ou bas, a le statut de reshut hayachid, car c'est ainsi qu'on a coutume de construire en reshut hayachid des étages les uns au-dessus des autres, petits et grands :

וַאֲפִלּוּ כְּלִי הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים וְהוּא גָבוֹהַּ י' טְפָחִים, כְּגוֹן תֵּבָה אוֹ כַּוֶּרֶת אוֹ מִגְדָּל, הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד בְּתוֹכוֹ וְעַל גַּבּוֹ עַד לָרָקִיעַ, מִפְּנֵי שֶׁכֹּל שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב ד' הוּא חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ.

אֲבָל אִם אֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, אַף עַל פִּי שֶׁרָחָב ד', אֵינוֹ חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרָחָב ד' וְאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה לַעֲשׂוֹתוֹ רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ כַּרְמְלִית כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, מִכָּל מָקוֹם בְּכֵלִים לֹא רָצוּ חֲכָמִים לִגְזוֹר לְבַטְּלָם מִתּוֹרַת כְּלִי לַעֲשׂוֹתָם רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָם, הוֹאִיל וְהֵן כֵּלִים, וְדִינָם כִּמְקוֹם פְּטוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינָם כִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהֵם עוֹמְדִים עָלֶיהָ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם אֵינוֹ רָחָב ד' וְהוּא לְמַטָּה מִי'.

וְכֵלִים הַמְּחֻבָּרִים לַקַּרְקַע אֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת כְּלִי לְעִנְיָן זֶה, וְגָזְרוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹתָם כַּרְמְלִית אִם רְחָבִים ד' וְאֵינָם גְּבוֹהִים י':

Et même un récipient qui se tient en reshut harabim, s'il peut former un carré de 4 tefahim sur 4 tefahim et qu'il est haut de 10 tefahim — comme une caisse, une ruche ou une tour — c'est une reshut hayachid à l'intérieur et au-dessus, jusqu'au firmament, car tout ce qui est haut de dix et large de 4 constitue un reshut à part entière. Mais s'il n'est pas haut de dix — bien qu'il soit large de 4 — il ne forme pas un reshut à part. Et bien que les Sages aient décrété sur tout objet large de 4 et non haut de 10 d'en faire un reshut à part — à savoir une karmélit comme on l'expliquera — néanmoins, pour les récipients, les Sages n'ont pas voulu décréter et les déposséder de leur statut de récipient pour en faire un reshut à part, parce que ce sont des récipients, et leur statut est celui d'un makom petur. Et certains disent que leur statut est celui de la reshut harabim sur laquelle ils se trouvent ; à plus forte raison s'il n'est pas large de 4 et qu'il est en dessous de 10. Quant aux récipients fixés au sol, ils n'ont plus le statut de récipient à cet égard, et l'on a décrété sur eux d'en faire une karmélit s'ils sont larges de 4 et non hauts de 10 :

אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים? רְחוֹבוֹת וּשְׁוָקִים הָרְחָבִים ט"ז אַמָּה עַל ט"ז אַמָּה, שֶׁכֵּן הָיָה רֹחַב הַדֶּרֶךְ בְּמַחֲנֵה לְוִיִּים שֶׁבַּמִּדְבָּר.

וְהוּא שֶׁאֵינָם מְקֹרִים וְאֵין לָהֶם חוֹמָה סָבִיב. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם חוֹמָה אֶלָּא שֶׁהֵם מְפֻלָּשִׁים מִשַּׁעַר לְשַׁעַר, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשְּׁעָרִים מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, הֲרֵי יֵשׁ לְאוֹתוֹ דֶרֶךְ הַמְּכֻוָּן מִשַּׁעַר לְשַׁעַר כָּל דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים אִם הוּא רָחָב ט"ז אַמָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ אֶלָּא ב' מְחִצּוֹת מִשְּׁנֵי צְדָדָיו בִּלְבָד (אִם מְחִצּוֹת אֵלּוּ אֵינָן רְחוֹקוֹת אַמָּה בְּרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים מִכְּנֶגֶד חֲלַל הַשַּׁעַר). וְהוּא שֶׁאֵין הַדְּלָתוֹת נִנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ד.

וְכֵן דְּרָכִים שֶׁעוֹבְרִים בָּהֶן מֵעִיר לְעִיר וּרְחָבִים ט"ז אַמָּה, וְכֵן מְבוֹאוֹת רְחָבִים ט"ז אַמָּה הַמְּפֻלָּשִׁים מֵרְחוֹב לִרְחוֹב אוֹ מֵרְחוֹבוֹת לִדְרָכִים הָרְחָבִים ט"ז אַמָּה, הֵן רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֹּל שֶׁאֵין שִׁשִּׁים רִבּוֹא עוֹבְרִים בּוֹ בְּכָל יוֹם כְּדִגְלֵי מִדְבָּר, אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא כַּרְמְלִית.

וְעַל פִּי דִבְרֵיהֶם נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְהָקֵל וְלוֹמַר שֶׁאֵין לָנוּ עַכְשָׁו רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מִי שֶׁיִּסְמְכוּ (וְכָל יְרֵא שָׁמַיִם יַחְמִיר לְעַצְמוֹ):

Qu'est-ce que la reshut harabim ? Les rues et marchés larges de 16 amot sur 16 amot, car telle était la largeur du chemin dans le camp des Lévites au désert. À condition qu'ils ne soient pas couverts et qu'ils n'aient pas de muraille tout autour. Et même s'ils ont une muraille, mais sont traversants de porte à porte, c'est-à-dire que les portes sont alignées l'une face à l'autre — ce chemin aligné de porte à porte a tous les caractères de la reshut harabim, s'il est large de 16 amot ; car il n'a que 2 cloisons sur ses deux côtés seulement (à condition que ces cloisons ne soient pas éloignées d'une ama, en largeur de reshut harabim, en face du creux de la porte). Et cela à condition que les portes ne soient pas verrouillées la nuit, comme on l'expliquera au siman 364. De même les routes qu'on emprunte de ville en ville et qui sont larges de 16 amot, de même les venelles larges de 16 amot traversantes de rue à rue, ou de rues à routes larges de 16 amot — sont une reshut harabim à part entière. Et certains disent que tout endroit où ne passent pas 600 000 personnes par jour comme les bannières du désert n'est pas reshut harabim, mais karmélit. Et selon leur opinion s'est répandu dans nos pays l'usage indulgent (minhag lehakel) de dire que nous n'avons plus aujourd'hui de reshut harabim à part entière, et il ne faut pas s'opposer à cet usage, car ils ont sur qui s'appuyer (et tout yare shamayim sera rigoureux pour soi) :

מְבוֹאוֹת הָרְחָבִים ט"ז אַמָּה, אֲפִלּוּ שֶׁמִּתְקַצְּרִים בִּקְצָתָן וְאֵין בָּהֶם ט"ז אַמָּה — הֲרֵי הֵן רְשׁוּת הָרַבִּים, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְשׁוּת הָרַבִּים לְהִתְלַקֵּט בִּמְלַקֵּט וּרְהִיטְנִי. לְפִיכָךְ מְבוֹאוֹת הַמְּפֻלָּשִׁים לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִב' רָאשֵׁיהֶם, וְאָרְכָּן לְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּרָחְבָּן ט"ז אַמָּה — הֲרֵי הֵם רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, לְפִי שֶׁהֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֲרֻכָּה שֶׁנִּתְקַצְּרָה בִּקְצָתָהּ, כֵּיוָן שֶׁאָרְכָּן לְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל אִם אָרְכָּן מְפֻלָּשׁ לְרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים, אֵינָן רְשׁוּת הָרַבִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָן רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא אִם כֵּן רְחָבִים י"ג אַמָּה וּשְׁלִישׁ (וְאָז הֵם רְשׁוּת הָרַבִּים אֲפִלּוּ הֵם מְפֻלָּשִׁים לְרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים), וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁעַכְשָׁו יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים בְּכָל עִנְיָן:

Les venelles larges de 16 amot, même si elles se rétrécissent en partie et n'y ont plus 16 amot — sont reshut harabim, parce qu'il est impossible que la reshut harabim soit rabotée à la varlope ou au rabot. C'est pourquoi des venelles traversantes vers la reshut harabim par leurs deux extrémités et dont la longueur est dans l'axe de la reshut harabim, même si leur largeur n'est pas de 16 amot — sont une reshut harabim à part entière, parce qu'elles sont comme une reshut harabim longue qui s'est rétrécie sur une partie, vu que leur longueur est dans l'axe de la reshut harabim. Mais si leur longueur traverse dans le sens de la largeur de la reshut harabim, elles ne sont pas reshut harabim. Et certains disent qu'elles ne sont reshut harabim que si elles sont larges de 13 amot et un tiers (et alors elles sont reshut harabim même si elles traversent en sens de la largeur de la reshut harabim). Et il a déjà été expliqué qu'aujourd'hui certains disent que nous n'avons plus de reshut harabim en aucun cas :

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינוֹ גָבוֹהַּ ג' טְפָחִים, אֲפִלּוּ הֵם קוֹצִים אוֹ צוֹאָה שֶׁאֵין רַבִּים דּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם — חֲשׁוּבִים כַּקַּרְקַע, וַהֲרֵי הֵם רְשׁוּת הָרַבִּים (וַאֲפִלּוּ הֵם כֵּלִים).

וְאִם הוּא גָבוֹהַּ ג' וּמִג' וְעַד ט' וְלֹא ט' בִּכְלָל, אִם הוּא רָחָב ד' עַל ד' — חָלַק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהוּא כְּכַרְמְלִית, וְהוּא שֶׁאֵינוֹ כְּלִי. וְאִם אֵינוֹ רָחָב ד' עַל ד', הוּא מְקוֹם פְּטוּר (וְאִם הוּא כְּלִי, נִתְבָּאֵר לְעֵיל).

וְאִם הוּא גָבוֹהַּ ט' טְפָחִים מְצֻמְצָמִים, שֶׁרָאוּי לְכַתֵּף עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ לֹא גָבוֹהַּ וְלֹא נָמוּךְ, וְרַבִּים מְכַתְּפִים עָלָיו — הֲרֵי הוּא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה אֲפִלּוּ אֵינוֹ רֹחַב ד', שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא צָרִיךְ לָרַבִּים, רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא, בֵּין רָחָב בֵּין קָצָר. אֲבָל אִם אֵין רַבִּים מְכַתְּפִים עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי הוּא לְכַתֵּף עָלָיו — אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים. וּפָחוֹת מִט', אֲפִלּוּ אִם מְכַתְּפִים עָלָיו אֵינוֹ כְּלוּם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכִתּוּף. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִט' וְעַד עֲשָׂרָה רָאוּי הוּא לְכִתּוּף, וּרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא אִם מְכַתְּפִים עָלָיו, אֲפִלּוּ אֵינוֹ רֹחַב ד'.

אֲבָל מֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה, אַף אִם רָאוּי הוּא לְכִתּוּף וּמְכַתְּפִים עָלָיו — הֲרֵי נִשְׁתַּנָּה לִרְשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁאִם הוּא רָחָב ד' עַל ד' הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאִם אֵינוֹ רָחָב ד' הוּא מְקוֹם פְּטוּר (אֲפִלּוּ הוּא כְּלִי). וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מָקוֹם כְּדֵי לָחֹק לְהַשְׁלִימוֹ לְד', כְּגוֹן חוֹר שֶׁבַּכֹּתֶל כְּלַפֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, וְאֵין בְּתוֹכוֹ ד' עַל ד', הֲרֵי הוּא מְקוֹם פְּטוּר, וְאֵין אוֹמְרִים רוֹאִים כְּאִלּוּ נֶחְקַק מִן הַכֹּתֶל בִּמְקוֹמוֹ כְּשִׁעוּר ד' עַל ד':

Tout ce qui se trouve en reshut harabim, s'il n'est pas haut de 3 tefahim, même si ce sont des épines ou des excréments sur lesquels la foule ne marche pas — est considéré comme le sol et c'est reshut harabim (et même s'il s'agit de récipients). Et s'il est haut de 3 et de 3 jusqu'à 9, sans 9 inclus, et s'il est large de 4 sur 4 — il forme un reshut à part de par les divré sofrim et c'est une karmélit, à condition que ce ne soit pas un récipient. Et s'il n'est pas large de 4 sur 4, c'est un makom petur (et s'il s'agit d'un récipient — il en a déjà été question plus haut). Et s'il est haut de 9 tefahim exactement, propre à ce qu'on s'y charge l'épaule (katef) — étant ni trop haut ni trop bas — et que la foule s'y charge effectivement — c'est une reshut harabim à part entière, même s'il n'a pas une largeur de 4, parce que dès lors qu'il sert à la foule, c'est reshut harabim, qu'il soit large ou étroit. Mais si la foule ne s'y charge pas l'épaule, même s'il est propre à cela — ce n'est pas reshut harabim. En dessous de 9, même si on s'y charge, cela ne compte pas, car il n'est pas propre à servir d'appui d'épaule. Certains disent que de 9 à 10 il est propre au chargement, et c'est reshut harabim si on s'y charge, même s'il n'est pas large de 4. Mais à partir de 10 et au-dessus, même s'il est propre à servir d'épaule et que la foule s'en sert ainsi — il s'est transformé en un autre reshut : s'il est large de 4 sur 4, c'est reshut hayachid ; s'il n'est pas large de 4, c'est makom petur (même s'il s'agit d'un récipient). Et même s'il y a place pour creuser et compléter à 4 — par exemple un trou dans un mur du côté de la reshut harabim, haut de dix, sans 4 sur 4 à l'intérieur — c'est makom petur, et on ne dit pas nous le regardons comme si le mur avait été creusé à cet endroit pour atteindre 4 sur 4 :

גּוּמָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינָהּ עֲמֻקָּה ג' טְפָחִים — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה — אִם רְחָבָה ד' עַל ד' הֲרֵי הוּא כַּרְמְלִית, וְאִם לָאו הוּא מְקוֹם פְּטוּר, אֲפִלּוּ הִיא עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים וְיוֹתֵר. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים מַנִּיחִים בָּהּ רַבִּים חֶפְצֵיהֶם עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ, מִכָּל מָקוֹם תַּשְׁמִישׁ עַל יְדֵי הַדְּחָק הוּא, וְאֵינוֹ חָשׁוּב תַּשְׁמִישׁ לַעֲשׂוֹתָהּ רְשׁוּת הָרַבִּים בִּשְׁבִיל כָּךְ. וְאִם הִיא עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה — הֲרֵי זוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ מְחִצּוֹת בְּתוֹכָהּ. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעֹמֶק עֲשָׂרָה מִתְלַקֵּט מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת:

Un trou en reshut harabim, s'il n'est pas profond de 3 tefahim — est reshut harabim. De 3 à 10 — s'il est large de 4 sur 4, c'est une karmélit ; sinon, c'est un makom petur, même s'il est profond de 10 tefahim ou plus. Et même si parfois la foule y dépose ses affaires en attendant de revenir — c'est un usage forcé (tashmish al-yedei ha-dechak), qui ne compte pas comme un usage capable d'en faire une reshut harabim pour autant. Et s'il est profond de 10 et large de 4 — c'est une reshut hayachid, car il a des cloisons à l'intérieur ; à condition que les 10 de profondeur soient atteints sur une distance de 4 amot :

הָיְתָה הַגּוּמָא מְלֵאָה מַיִם — אֵין הַמַּיִם מְבַטְּלִים הַמְּחִצּוֹת, וְהוּא הַדִּין שְׁאָר דְּבָרִים צְלוּלִים שֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וְרוֹאֶה בְּתוֹכָם וְנִרְאִים הַמְּחִצּוֹת. אֲבָל מְלֵאָה פֵרוֹת אֵינָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁהַפֵּרוֹת מְבַטְּלִים הַמְּחִצּוֹת מִן הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָם הַיּוֹם, הוֹאִיל וְעַכְשָׁו אֵין הַמְּחִצּוֹת נִכָּרוֹת.

(וַאֲפִלּוּ בִּמְלֵאָה מַיִם, אוֹ אֲפִלּוּ בְּרֵיקָנִית, אֵינָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָעֹמֶק עֲשָׂרָה הוּא מִתְלַקֵּט מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

(וַאֲפִלּוּ הוּא עָמֹק עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת), אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד (מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים) אֶלָּא כַּרְמְלִית, כְּמוֹ הַיַּמִּים וְהַנְּחָלִים שֶׁאֵינָן רְשׁוּת הַיָּחִיד מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֲפִלּוּ עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, הוֹאִיל וְעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר).

וְהוּא הַדִּין לִרְקָק שֶׁבְּכַרְמְלִית.

(וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הוּא עָמֹק עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ הִלּוּךְ יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת, שֶׁאָז אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד מִן הַתּוֹרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהָרַבִּים מְהַלְּכִים בּוֹ, לְפִי שֶׁכָּל מַיִם שֶׁהֵן עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה אֵין נוֹחַ לַהֲלוֹךְ בָּהֶן כְּלָל):

Si le trou est rempli d'eau — l'eau n'annule pas les cloisons, et de même pour les autres liquides transparents que l'homme peut traverser du regard et où les cloisons restent visibles. Mais s'il est rempli de fruits, ce n'est pas une reshut hayachid, car les fruits annulent les cloisons de par la Torah, même si l'on a l'intention de les enlever aujourd'hui, vu que pour l'instant les cloisons ne sont pas reconnaissables. (Et même rempli d'eau, ou même vide, ce n'est reshut hayachid que si les 10 de profondeur sont atteints sur une distance de 4 amot, comme expliqué plus haut. (Et même s'il est profond de 10 sur une distance de 4 amot), ce n'est pas reshut hayachid (selon les divré sofrim) mais karmélit, comme les mers et fleuves qui ne sont pas reshut hayachid selon les divré sofrim, même profonds de 10 sur 4 amot, du fait qu'on les traverse, comme on l'expliquera.) Et de même pour un rekak en karmélit. (Inutile de dire que s'il est profond de 10 sur une distance de plus de 4 amot — alors ce n'est pas reshut hayachid de par la Torah ; et pourtant ce n'est pas non plus reshut harabim bien que la foule s'y déplace, parce que toute eau profonde de 10 ne se prête pas à la marche.) :

רְקַק מַיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵינוֹ עָמֹק עֲשָׂרָה, בָּטֵל הוּא לגבי רְשׁוּת הָרַבִּים אִם רְגִילִים הָרַבִּים לְהַלֵּךְ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הִלּוּךְ שֶׁעַל יְדֵי הַדְּחָק. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ רָחָב ד', שֶׁאֵין מְהַלְּכִים בְּתוֹכוֹ אֶלָּא מְדַלְּגִים עָלָיו — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ וְעוֹבְרִים עָלָיו, וְאֵין מַקִּיפִים אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁמַּקִּיפִים אֶת הַבּוֹר שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן דַּף הַמֻּנָּח עַל גַּבֵּי הָרְקָק (אוֹ עַל הַבּוֹר) הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ. אֲבָל רְקָק שֶׁאֵין רַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עָמֹק עֲשָׂרָה, אֶלָּא כַּרְמְלִית הוּא אִם הוּא רָחָב ד', וַאֲפִלּוּ הוּא עָמֹק ט':

Un rekak (eaux peu profondes) en reshut harabim qui n'est pas profond de 10 est annulé à l'égard de la reshut harabim si la foule a l'habitude d'y marcher, même si c'est un cheminement forcé. Et même s'il n'est pas large de 4 — auquel cas on n'y marche pas mais on l'enjambe — c'est reshut harabim, dès lors que la foule passe par dessus et y traverse, sans le contourner comme on contourne un puits en reshut harabim. De même une planche posée sur le rekak (ou sur le puits) est reshut harabim, vu que la foule y passe. Mais un rekak que la foule ne traverse pas n'est pas reshut harabim, même s'il n'est pas profond de 10 ; il est karmélit s'il est large de 4, même profond de 9 :

אֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים מְקוֹם פְּטוּר הוּא לְעִנְיַן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם, כְּגוֹן פְּנֵי כֹּתֶל שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵיזֶה דָבָר נִדְבַּק שָׁם אוֹ קוֹלֵט מִן הָאֲוִיר — מֻתָּר לְהוֹצִיא מִשָּׁם לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. אֲבָל דָּבָר מְסֻיָּם, כְּגוֹן חוֹר שֶׁבַּכֹּתֶל אוֹ רֹאשׁ עַמּוּד, אִם אֵין בּוֹ ד' עַל ד' — אֲפִלּוּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה מְקוֹם פְּטוּר הוּא, וְאִם יֵשׁ בּוֹ ד' עַל ד' — גַּם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אֵינוֹ מְקוֹם פְּטוּר, אֶלָּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה הוּא:

L'air de la reshut harabim n'est reshut harabim que jusqu'à 10 tefahim. Au-dessus de 10 tefahim, c'est un makom petur pour ce qui est d'un objet non délimité (davar she-eino mesouyam) — par exemple la face d'un mur en reshut harabim : si quelque chose s'y est collé ou y a été pris dans l'air — il est permis de le transférer de là vers la reshut hayachid. Mais pour un objet délimité (davar mesouyam) — comme un trou dans le mur ou le sommet d'une colonne — s'il n'a pas 4 sur 4, même en dessous de 10 c'est un makom petur ; et s'il a 4 sur 4 — même au-dessus de 10 ce n'est pas un makom petur, mais une reshut hayachid à part entière :

חוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִים כְּלַפֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְאֵינָם מְפֻלָּשִׁים לִפְנִים, אִם הֵם (רחבים) [גְּבוֹהִים] ג' טְפָחִים אֵינָם כִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא נִדּוֹנִים לְפִי מִדּוֹתֵיהֶם: אִם יֵשׁ בָּהֶם ד' עַל ד' וְהֵם לְמַטָּה מי' טְפָחִים — הֵם כַּרְמְלִית, וְאִם הֵם לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים — הֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאִם אֵין בָּהֶם ד' עַל ד' — הֵם מְקוֹם פְּטוּר, בֵּין שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בֵּין שֶׁהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה:

Les trous des murs du côté de la reshut harabim qui ne traversent pas vers l'intérieur, s'ils sont (larges) [hauts] de 3 tefahim, ne sont pas comme la reshut harabim mais sont jugés selon leurs dimensions : s'ils mesurent 4 sur 4 et sont en dessous de 10 tefahim — ils sont karmélit ; s'ils sont au-dessus de 10 tefahim — ils sont reshut hayachid ; s'ils n'ont pas 4 sur 4 — ils sont makom petur, qu'ils soient au-dessus ou en dessous de 10 :

אֵיזוֹ הִיא כַּרְמְלִית? מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ הִלּוּךְ לָרַבִּים וְגַם אֵינוֹ מֻקָּף מְחִצּוֹת כְּהִלְכָתָן. וְזֶהוּ "כְּאַרְמְלִית", כְּלוֹמַר כְּאַלְמָנָה שֶׁאֵינָהּ לֹא בְתוּלָה וְלֹא נְשׂוּאָה, כָּךְ זֶה אֵינוֹ מֻקָּף מְחִצּוֹת כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאֵינוֹ הִלּוּךְ לְרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

וּמָקוֹם זֶה הוּא מְקוֹם פְּטוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵהֶם לְתוֹכוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּטֵל אֵצֶל כָּל אֶחָד מֵהֶן, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ. אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁכְּשֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד' הוּא מְקוֹם פְּטוּר, וּכְשֶׁיֵּשׁ בּוֹ — הוּא מָקוֹם חָשׁוּב וְאֵינוֹ בָּטֵל אֶצְלָן, וַעֲשָׂאוּהוּ רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּקְרָאוּהוּ כַּרְמְלִית.

כְּגוֹן מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' עַל ד' הַמֻּקָּף מְחִצּוֹת שֶׁאֵינָן גְּבוֹהוֹת י' טְפָחִים, וְכֵן תֵּל אוֹ עַמּוּד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' עַל ד' וְאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, וְכֵן חָרִיץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' עַל ד' וְאֵינוֹ עָמֹק עֲשָׂרָה.

וְכֵן הַיַּמִּים וְהַנְּחָלִים, שֶׁאַף שֶׁהֵם עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה וְהַמַּיִם אֵינָם מְבַטְּלִים הַמְּחִצּוֹת, מִכָּל מָקוֹם אֵין הָעֹמֶק עֲשָׂרָה מִתְלַקֵּט מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, וְגַם אֵינָן רְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁרַבִּים מְהַלְּכִים בָּהֶם בִּסְפִינוֹת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ תַּשְׁמִישׁ הֲלִיכָתָן כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה, וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְדִגְלֵי מִדְבָּר.

וְאַף אִם יֵשׁ בָּהֶם גּוּמָא שֶׁעָמְקָהּ מִתְלַקֵּט י' טְפָחִים מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, וְהַזּוֹרֵק לְתוֹכָהּ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב, מִכָּל מָקוֹם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵינָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא כַּרְמְלִית (הוֹאִיל וְעוֹבְרִים עַל מְחִצּוֹתֶיהָ מִלְמַעְלָה כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ שָׁם מְחִצּוֹת כְּלָל):

Qu'est-ce que la karmélit ? Un lieu qui n'est ni un passage à la foule ni entouré de cloisons selon la halakha. C'est ke-armelit — c'est-à-dire comme une veuve qui n'est ni vierge ni mariée : de même ce lieu n'est ni entouré de cloisons comme la reshut hayachid, ni un passage à la foule comme la reshut harabim. Ce lieu est un makom petur de par la Torah — où il est permis d'apporter et de sortir vers la reshut hayachid ou la reshut harabim, et d'eux vers lui — parce qu'il est annulé à l'égard de chacun d'eux, qu'il ait 4 [tefahim] ou non. Mais les Sages ont fait une distinction : s'il n'a pas 4 sur 4, c'est un makom petur ; s'il a 4 sur 4, c'est un lieu important qui n'est pas annulé à l'égard des autres, et ils en ont fait un reshut à part qu'ils ont appelé karmélit. Par exemple un lieu de 4 sur 4 entouré de cloisons qui ne sont pas hautes de 10 tefahim ; de même un tertre ou une colonne ayant 4 sur 4 et n'étant pas haut de 10 ; de même un fossé ayant 4 sur 4 et n'étant pas profond de 10. De même les mers et les fleuves : bien qu'ils soient profonds de 10 et que l'eau n'annule pas les cloisons, néanmoins la profondeur de 10 n'est pas atteinte sur une distance de 4 amot ; et ils ne sont pas non plus reshut harabim, bien que la foule les parcoure en bateaux, parce que l'usage de la marche n'y est pas aisé comme à terre, et que cela ne ressemble pas aux bannières du désert. Et même s'il y a en eux un trou dont la profondeur atteint 10 tefahim sur 4 amot — qui est reshut hayachid à part entière de par la Torah, et celui qui y jette de la reshut harabim est passible — néanmoins, selon les divré sofrim, ce n'est pas reshut hayachid mais karmélit (du fait qu'on passe par-dessus ses cloisons par le haut, comme s'il n'y avait pas de cloisons) :

וְכֵן הַבִּקְעָה, דְּהַיְנוּ שָׂדוֹת זְרוּעוֹת אוֹ קְצוּרוֹת שֶׁאֵינָן מֻקָּפוֹת גָּדֵר גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים, וְכֵן קֶרֶן זָוִית הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּגוֹן מְבוֹאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם ג' מְחִצּוֹת וְאֵין לָהֶם לֶחִי אוֹ קוֹרָה בְּרוּחַ רְבִיעִית הַפְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכֵן רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהִיא מְקֹרָה, שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לְדִגְלֵי מִדְבָּר — הֵן כַּרְמְלִית:

De même la plaine (bikah), à savoir les champs ensemencés ou moissonnés non clos d'une clôture haute de 10 tefahim ; de même un coin attenant à la reshut harabim — comme les venelles qui ont 3 cloisons et n'ont ni lechi ni korah sur le quatrième côté ouvert vers la reshut harabim ; de même une reshut harabim qui est couverte, ne ressemblant pas aux bannières du désert — sont une karmélit :

וְכֵן הָאִסְטְוָנִית, דְּהַיְנוּ מָקוֹם פָּנוּי שֶׁלִּפְנֵי הַחֲנוּיוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם הַסּוֹחֲרִים עַל אִצְטְבָאוֹת, וּמָקוֹם זֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְהִלּוּךְ רַבִּים, וְכַרְמְלִית הוּא. וְכֵן הָעַמּוּדִים שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁבָּהֶם תּוֹלִים הַתַּגָּרִים פְּרַקְמַטְיָא, וְגַם אִצְטְבָאוֹת סְדוּרוֹת לִפְנֵיהֶם לֵישֵׁב שָׁם הַתַּגָּרִים, הֲרֵי אִצְטְבָאוֹת אֵלּוּ הֵן כַּרְמְלִית אִם הֵן רְחָבוֹת ד' עַל ד' וּגְבוֹהוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּתֵל וְעַמּוּד שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

אֲבָל מָקוֹם פָּנוּי שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁבֵּין עַמּוּד לְעַמּוּד אֵין שָׁם רֹחַב ט"ז אַמָּה כְּשִׁעוּר רֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים, וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֲפִלּוּ י"ג אַמָּה וּשְׁלִישׁ כְּשִׁעוּר מָבוּי הַמְּפֻלָּשׁ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהֶם — הֵם טְפֵלִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים הָרְחָבָה ט"ז אַמָּה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמָבוֹי, שֶׁהוּא מָקוֹם חָשׁוּב בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ טָפֵל וּבָטֵל לִרְשׁוּת הָרַבִּים:

De même l'istvanit, à savoir l'espace libre devant les boutiques où s'asseyent les commerçants sur des plateformes (itstevaot) : ce lieu n'est pas fait pour la circulation de la foule et c'est une karmélit. De même les colonnes en reshut harabim auxquelles les marchands suspendent leur marchandise, avec des plateformes disposées devant elles pour que s'y asseyent les marchands — ces plateformes sont karmélit si elles sont larges de 4 sur 4 et hautes de 3 à 10, comme on l'a expliqué plus haut pour le tertre et la colonne en reshut harabim. Mais l'espace libre entre les colonnes est reshut harabim, vu que la foule y passe. Et bien qu'entre colonne et colonne il n'y ait pas 16 amot — largeur de la reshut harabim — et qu'il n'y ait même pas 13 amot et un tiers — largeur de la venelle traversante depuis la reshut harabim — néanmoins, du fait que la foule y passe, elles sont accessoires à la reshut harabim large de 16 amot. Tandis que la venelle est un lieu important à part entière, qui n'est ni accessoire ni annulé par rapport à la reshut harabim :

בַּיִת נָמוּךְ, שֶׁאֵין תּוֹכוֹ י' טְפָחִים בְּגֹבַהּ וְקֵרוּיוֹ מַשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, אִם יֵשׁ בּוֹ ד' עַל ד' — הֲרֵי עַל גַּבָּיו רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּמוֹ עַל גַּבֵּי עַמּוּד הַגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב ד', מִשּׁוּם "גּוּד אַסֵּק". אֲבָל תּוֹכוֹ הוּא כַּרְמְלִית, כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם מְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה.

וְאִם חוֹקֵק בָּהֶם ד' עַל ד', אֲפִלּוּ בָּאֶמְצַע, רָחוֹק מִן הַכְּתָלִים ג' טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר — נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁבִּמְקוֹם הַחֲקָק עַצְמוֹ, שֶׁשָּׁם הוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, שָׁם הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה; וְהַשְּׁאָר נַעֲשָׂה כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהֵם כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.

וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׂפַת הַחֲקָק מִצְטָרֵף עִם הַכְּתָלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ לְהַשְׁלִימָם לַעֲשָׂרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהֶם ג' טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי צַד הַחִיצוֹן שֶׁל הַכְּתָלִים, שֶׁשָּׁם הֵם גְּבוֹהִים י', נַעֲשָׂה חֲקָק זֶה רְשׁוּת הַיָּחִיד, הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ חָלָל גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכְּתָלִים רְחוֹקִים מֵחֲלָלוֹ ג' טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁלְּעִנְיַן שַׁבָּת אֵין צָרִיךְ רַק שֶׁתְּהֵא הָרְשׁוּת מִשְׁתַּמֶּרֶת עַל יְדֵי הַמְּחִצּוֹת, וַאֲפִלּוּ הֵן רְחוֹקוֹת מִמֶּנָּה הַרְבֵּה נִקְרֵאת רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהַשְּׁאָר נַעֲשָׂה כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהֵם כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.

אֲבָל כְּשֶׁלֹּא חָקַק בּוֹ, אֵין תּוֹכוֹ נַעֲשֶׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד עַל יְדֵי צַד הַחִיצוֹן שֶׁל הַכְּתָלִים, הוֹאִיל וְאֵין בְּתוֹכוֹ חָלָל גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים.

וְאִם אֵין הַכְּתָלִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה אֲפִלּוּ בְּצַד הַחִיצוֹן שֶׁלָּהֶם, אֵין הַחֲקָק נַעֲשֶׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא סָמוּךְ לַכְּתָלִים פָּחוֹת מִג' טְפָחִים, שֶׁאָז מִצְטָרֵף שְׂפָתוֹ לְגֹבַהּ הַכְּתָלִים לְהַשְׁלִימָם לַעֲשָׂרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכְּתָלִים גְּבוֹהִים י' אֲפִלּוּ בְּצַד הַחִיצוֹן, מִכָּל מָקוֹם מִצְטָרְפִים:

Une maison basse dont l'intérieur n'a pas 10 tefahim de hauteur mais dont le toit complète à 10, si elle mesure 4 sur 4 — son toit est reshut hayachid, comme le sommet d'une colonne haute de 10 et large de 4, par goud asseik. Mais son intérieur est karmélit, puisqu'il n'y a pas là de cloisons hautes de 10. Et si l'on y creuse un trou de 4 sur 4 — même au milieu, éloigné des murs de 3 tefahim ou plus — la maison devient toute entière reshut hayachid, parce qu'au lieu du creusement, où elle est haute de 10, c'est une reshut hayachid à part entière ; et le reste devient comme des trous de reshut hayachid, qui sont reshut hayachid. Et bien que le bord du creusement se joigne aux murs intérieurs pour les compléter à 10, même s'il en est éloigné de 3 ou plus, néanmoins, c'est par le côté extérieur des murs — où ils sont hauts de 10 — que ce creusement devient reshut hayachid, vu qu'il a un creux haut de 10 tefahim. Et bien que les murs soient éloignés de son creux de 3 ou plus, cela n'a pas d'importance, car pour Chabbat il suffit que le reshut soit gardé par des cloisons : même si elles en sont éloignées, on l'appelle reshut hayachid, et le reste devient comme des trous de reshut hayachid, qui sont reshut hayachid. Mais sans creusement, son intérieur ne devient pas reshut hayachid par le côté extérieur des murs, vu qu'il n'y a pas en son sein de creux haut de 10. Et si les murs ne sont pas hauts de 10 même par leur face extérieure, le creusement ne devient pas reshut hayachid, à moins qu'il ne soit attenant aux murs à moins de 3 — alors le bord rejoint la hauteur des murs pour les compléter à 10, et bien que les murs ne soient pas hauts de 10 même par leur face extérieure, ils se joignent néanmoins :

גַּג הַבּוֹלֵט עַל מְחִצּוֹת הַבַּיִת, בְּעִנְיָן שֶׁאֵין מְחִצּוֹת הַבַּיִת נִכָּרִים וְנִרְאִים לָעוֹמְדִים עַל הַגַּג כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִין תַּחַת רַגְלֵיהֶם, כְּגוֹן גַּגִּין שֶׁלָּנוּ — אֵין אוֹמְרִים בִּמְחִצּוֹת אֵלּוּ "גּוּד אַסֵּק", וְלָכֵן עַל גַּבֵּי הַגַּג אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֲפִלּוּ הוּא גָבוֹהַּ וְרָחָב הַרְבֵּה, אֶלָּא כַּרְמְלִית הוּא. וְאִם חַלּוֹן פָּתוּחַ לוֹ מִן הַבַּיִת, נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד, וּרְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא.

וְכֵן זִיזִין הַבּוֹלְטִים מִן הַכֹּתֶל וְיֵשׁ בָּהֶם ד' עַל ד', הֵם כַּרְמְלִית, אֶלָּא אִם כֵּן חַלּוֹן הַבַּיִת פָּתוּחַ לָהֶם, לְפִי שֶׁאַף שֶׁהֵם גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם "גּוּד אַחֵת מְחִצָּה לְמַטָּה עַד לָאָרֶץ", הוֹאִיל וְהַגְּדָיִים יְכוֹלִים לִבְקוֹעַ תַּחְתֵּיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁגַּג הַבּוֹלֵט אֵינוֹ כְּכַרְמְלִית, אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹלֵט ד' טְפָחִים לְתוֹךְ רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית, שֶׁאָז בְּלִיטָה זוֹ הִיא כַּרְמְלִית כְּמוֹ זִיזִים הַבּוֹלְטִים, וּשְׁאָר הַגַּג הוּא פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ לִבְלִיטָה זוֹ, שֶׁמְּחִצּוֹת הַבַּיִת אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם "גּוּד אַסֵּק" לְהַפְסִיק בֵּין בְּלִיטָה זוֹ לִשְׁאָר הַגַּג, הוֹאִיל וְאֵינָן נִכָּרוֹת לְמִי שֶׁעוֹמֵד עַל הַגַּג. אֲבָל אִם אֵין בַּבְלִיטָה ד' טְפָחִים, אֵינָהּ כְּכַרְמְלִית אֶלָּא מְקוֹם פְּטוּר, וּשְׁאָר הַגַּג, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מְחִצּוֹת הַבַּיִת וְאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם "גּוּד אַסֵּק", מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַבַּיִת שֶׁתַּחְתָּיו רְשׁוּת הַיָּחִיד, הֲרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ; וְלֹא הֻצְרְכוּ לוֹמַר "גּוּד אַסֵּק" אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁתַּחְתָּיו אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה בְּהֶקֵּף מְחִצּוֹת סְבִיבָהּ, כְּגוֹן עַמּוּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְכַיּוֹצֵא בָהּ (אֶלָּא שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁאָר הַגַּג פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ לַבְּלִיטָה שֶׁהִיא מְקוֹם פְּטוּר, אַף הוּא נַעֲשָׂה מְקוֹם פְּטוּר אִם הַבְּלִיטָה הִיא מְקוֹם פְּטוּר מִב' רוּחוֹת הַגַּג, כְּגוֹן שֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית מְהַלֶּכֶת מִב' רוּחוֹת הַבַּיִת, שֶׁגַּג זֶה לֹא עָדִיף מִבַּיִת שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ מִב' רוּחוֹתָיו, שֶׁאֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא כָּרְשׁוּת שֶׁנִּפְרַץ לוֹ). וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דְּבָרָיו לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים:

Un toit qui dépasse les cloisons d'une maison, de sorte que les cloisons de la maison ne sont pas reconnaissables ni visibles à ceux qui se tiennent sur le toit lorsqu'ils regardent sous leurs pieds — comme nos toits — on ne dit pas goud asseik au sujet de ces cloisons, et donc le sommet du toit n'est pas une reshut hayachid, même s'il est haut et large, mais une karmélit. Mais s'il y a une fenêtre ouverte vers lui depuis la maison, le tout devient comme des trous de reshut hayachid, et c'est reshut hayachid. De même les saillies qui dépassent du mur et qui mesurent 4 sur 4 sont karmélit, sauf si la fenêtre de la maison s'y ouvre, car même si elles sont hautes de 10, on n'y dit pas goud achit mehitsah lemata ad la-aretz, vu que les chevreaux peuvent passer en dessous, comme on l'a expliqué plus haut. Et il y a qui disent que le toit débordant n'est karmélit que s'il dépasse de 4 tefahim dans la reshut harabim ou la karmélit — alors cette saillie est karmélit comme les saillies débordantes — et le reste du toit est brèché entièrement (parouts bemilou'o) vers cette saillie, car des cloisons de la maison on ne dit pas goud asseik pour séparer entre cette saillie et le reste du toit, vu qu'elles ne sont pas reconnaissables pour qui se trouve sur le toit. Mais si la saillie ne fait pas 4 tefahim, elle n'est pas karmélit mais makom petur, et le reste du toit — bien qu'il n'ait que les cloisons de la maison où l'on ne dit pas goud asseik — néanmoins, vu que la maison sous lui est reshut hayachid, la reshut hayachid monte jusqu'au firmament. On n'a eu besoin de dire goud asseik qu'à propos d'un objet sous lequel ce n'est pas une reshut hayachid à part entière entourée de cloisons, comme une colonne en reshut harabim et semblables. (Sauf que vu que le reste du toit est brèché entièrement vers la saillie qui est un makom petur, il devient aussi makom petur si la saillie est makom petur des deux côtés du toit, par exemple si la reshut harabim ou la karmélit circule de deux côtés de la maison ; car ce toit-ci n'est pas mieux qu'une maison brèchée entièrement de deux côtés — qui n'est pas reshut hayachid mais comme le reshut sur lequel elle est ouverte.) On peut s'appuyer sur ses propos pour être indulgent dans les divré sofrim :

(חוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִים כְּלַפֵּי כַּרְמְלִית, אֵינָם כְּכַרְמְלִית אִם הֵם לְמַעְלָה מִג' טְפָחִים, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בָּהֶם ד' עַל ד' וְהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים):

(Les trous des murs du côté de la karmélit ne sont pas karmélit s'ils sont au-dessus de 3 tefahim, sauf s'ils mesurent 4 sur 4 et sont en dessous de 10, comme cela a été expliqué pour les trous de la reshut harabim) :

כַּרְמְלִית — הֵקֵלּוּ בָהּ מִקֻּלֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד וּמִקֻּלֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים. מִקֻּלֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד — שֶׁאֵין כַּרְמְלִית בְּפָחוֹת מִד' עַל ד', וּמִקֻּלֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים — שֶׁאֵין כַּרְמְלִית לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, אֶלָּא מְקוֹם פְּטוּר הוּא לְעִנְיַן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל דָּבָר מְסֻיָּם, כְּגוֹן רֹאשׁ עַמּוּד הָעוֹמֵד בְּכַרְמְלִית, אִם יֵשׁ בּוֹ ד' עַל ד' — רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא, וְאִם אֵין בּוֹ ד' עַל ד' — אַף לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה אֵינוֹ כַּרְמְלִית, אֶלָּא מְקוֹם פְּטוּר.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְקוֹם פְּטוּר בְּכַרְמְלִית אֶלָּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל בְּכַרְמְלִית אָנוּ אוֹמְרִים "מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר", דְּהַיְנוּ, הַמְּקוֹם פְּטוּר מָצָא אֶת הַכַּרְמְלִית שֶׁהִיא מִינוֹ, שֶׁהִיא גַם כֵּן מְקוֹם פְּטוּר מִן הַתּוֹרָה, וְנֵעוֹר וְנִתְחַזֵּק עַל יְדֵי מִינוֹ לְהִצְטָרֵף עִמּוֹ וְלִהְיוֹת כָּמוֹהוּ. וְלָכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד', שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ, בָּטֵל הוּא אֵצֶל הַכַּרְמְלִית וְנַעֲשָׂה כָּמוֹהָ אִם הוּא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, אֲבָל אִם הוּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה מְקוֹם פְּטוּר הוּא, שֶׁאֵין כַּרְמְלִית תּוֹפֶסֶת לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. אֲבָל בּוֹר הָעוֹמֵד בְּכַרְמְלִית, אֲפִלּוּ עָמֹק מֵאָה אַמָּה הוּא כַּרְמְלִית, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ ד' עַל ד', שֶׁהַכַּרְמְלִית תּוֹפֶסֶת עַד הַתְּהוֹם וְאֵין מְקוֹם פְּטוּר נוֹהֵג שָׁם. וְכֵן עִקָּר.

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין מְקוֹם פְּטוּר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד:

Karmélit — on lui a appliqué des leniencies de la reshut hayachid et de la reshut harabim. Des leniencies de la reshut hayachid — qu'il n'y a pas de karmélit en moins de 4 sur 4. Et des leniencies de la reshut harabim — qu'il n'y a pas de karmélit au-dessus de 10 tefahim, mais c'est makom petur pour un objet non délimité (davar she-eino mesouyam), comme cela a été expliqué pour la reshut harabim. Mais un objet délimité — par exemple le sommet d'une colonne se trouvant en karmélit — s'il a 4 sur 4, c'est reshut hayachid ; s'il n'a pas 4 sur 4, même en dessous de 10 il n'est pas karmélit mais makom petur. Et certains disent qu'il n'y a pas de makom petur en karmélit ; il n'y a de makom petur qu'en reshut harabim. Mais en karmélit on dit matsa min et mino veni'or, à savoir : le makom petur a trouvé la karmélit qui est de son espèce, étant elle aussi un makom petur de par la Torah ; il s'est réveillé et renforcé par son espèce, pour se joindre à elle et devenir comme elle. C'est pourquoi tout objet sans 4 sur 4, qui ne constitue pas un reshut à part, est annulé à l'égard de la karmélit et devient comme elle s'il est en dessous de 10 ; mais s'il est au-dessus de 10 il est makom petur, car la karmélit ne saisit pas au-dessus de 10. En revanche un puits situé en karmélit, même profond de cent amot, est karmélit, sauf s'il a 4 sur 4 — car la karmélit saisit jusqu'à l'abîme, et le makom petur ne s'y applique pas. Et tel est l'essentiel. Selon tous, il n'y a pas de makom petur en reshut hayachid : tout ce qui se trouve en reshut hayachid est reshut hayachid :

בַּיַּמִּים וּנְחָלִים מוֹדְדִים אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁל כַּרְמְלִית מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא מִן הַקַּרְקַע, לְפִי שֶׁהַמַּיִם נֶחְשָׁבִים כָּאָרֶץ עַצְמָהּ. וְלָכֵן כָּל הַמַּיִם וְי' טְפָחִים לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם הֵם כַּרְמְלִית, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה הוּא מְקוֹם פְּטוּר:

Dans les mers et les fleuves, on mesure les dix tefahim de la karmélit depuis la surface de l'eau et non depuis le fond, parce que l'eau est considérée comme la terre elle-même. C'est pourquoi toute l'eau et les 10 tefahim au-dessus de la surface de l'eau sont karmélit ; au-dessus de 10 c'est makom petur :

אֵיזֶהוּ מְקוֹם פְּטוּר? כָּל מָקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד' וְהוּא גָבוֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמַעְלָה עַד לָרָקִיעַ, אוֹ חָרִיץ שֶׁאֵין בּוֹ ד' טְפָחִים רֹחַב וְעָמֹק מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד הַתְּהוֹם, אֲפִלּוּ הוּא אָרֹךְ אֶלֶף אַמָּה. וְכֵן מְחִצּוֹת הַגְּבוֹהוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד לָרָקִיעַ וְאֵין בֵּינֵיהֶם ד' עַל ד' — הֲרֵי בֵּינֵיהֶם מְקוֹם פְּטוּר אִם הֵם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל בְּכַרְמְלִית אֵין שָׁם מְקוֹם פְּטוּר כְּלָל אֶלָּא לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים, וְכָל שֶׁכֵּן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:

Qu'est-ce qu'un makom petur ? Tout endroit élevé en reshut harabim qui n'a pas 4 sur 4 et qui s'élève de plus de 3 [tefahim] et au-dessus jusqu'au firmament ; ou un fossé qui n'a pas 4 tefahim de largeur, profond de plus de 3 jusqu'à l'abîme, même long de mille amot. De même les cloisons hautes de plus de 3 jusqu'au firmament, entre lesquelles il n'y a pas 4 sur 4 — l'espace entre elles est makom petur si elles sont en reshut harabim. Mais en karmélit, il n'y a pas du tout de makom petur sauf au-dessus de 10 tefahim ; à plus forte raison en reshut hayachid, comme on l'a expliqué :