Why a dedicated Level 4 on the Alter Rebbe? The Alter Rebbe's Shulchan Aruch is not a commentary on the Mechaber (מחבר) — it is a full and independent Shulchan Aruch, authored by the Alter Rebbe. Its uniqueness: it combines halachah + ta'amei hamitzvos + pnimius haTorah in a single work, and rules with a singular Talmudic rigor.
For Chabad, the Alter Rebbe is the posek acharon. This page gathers, for Siman ש"נ, the full text of the Rav, his originality, and the divrei harebbe that illuminate the topic.
→ Read the general introduction to the shittah of the Alter Rebbe
שלחן ערוך הרב — סימן ש"נ
Full text of the Alter Rebbe's Shulchan Aruch (שולחן ערוך הרב)
סימן ש"נ — דִּין הַמּוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת — וּבוֹ ד סְעִיפִים
Source: Kehos edition, as reproduced on Sefaria. 4 seifim + 1 entry of Kuntres Acharon (קונטרס אחרון).
סעיף א דִּין הַמּוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וּבוֹ ד' סְעִיפִים: עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד…
דִּין הַמּוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמוֹצִיא יָדוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְטַלְטֵל שָׁם חֲפָצִים, שֶׁנּוֹטְלָן מִכַּאן וּמַנִּיחָן כַּאן, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וִיבִיאֵם אֵלָיו לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲבִירֵם ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, רַק שֶׁבְּיָדוֹ מוֹלִיךְ הַחֵפֶץ ד' אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁהָיָה מֻנָּח — חַיָּב. וְכֵן עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְטַלְטֵל חֲפָצִים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יְבִיאֵם אֶצְלוֹ:
Laws of one who extends his head and the majority [of his body] from one reshus to another, containing four seifim: A person stands in reshus ha-yachid and extends his hand into reshus ha-rabim and handles objects there — taking them from one spot and placing them in another — and we do not suspect that he might forget and bring them back to himself into reshus ha-yachid, provided he does not carry them four amos in reshus ha-rabim. Even though he stands in one spot in reshus ha-yachid, since he carries the object four amos in his hand from the place where it was placed — he is liable. So too, a person stands in reshus ha-rabim and handles objects in reshus ha-yachid, and we do not suspect that he might bring them over to himself.
סעיף ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים לְכָךְ? כְּשֶׁהֵם חֲפָצִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לוֹ בִּרְשׁוּת…
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים לְכָךְ? כְּשֶׁהֵם חֲפָצִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לוֹ בִּרְשׁוּת שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ, אֶלָּא בִּרְשׁוּת שֶׁמְּטַלְטֵל בָּהּ בִּלְבָד, כְּגוֹן שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת זוֹ וּפוֹשֵׁט יָדוֹ לִרְשׁוּת הַשְּׁנִיָּה וְנוֹטֵל שָׁם מַפְתֵּחַ וּפוֹתֵחַ בּוֹ שָׁם, שֶׁאֵין הַמַּפְתֵּחַ צָרִיךְ לוֹ כַּאן בִּרְשׁוּת שֶׁעוֹמֵד בָּהּ, אֶלָּא שָׁם בִּלְבָד, בִּרְשׁוּת שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בָּהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בוֹ מִשְּׁאָר חֲפָצִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לוֹ כַּאן אֶלָּא שָׁם.
אֲבָל לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיוֹצִיא רֹאשׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁתֶּה שָׁם אוֹ לְהֵפֶךְ, אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְאֵלּוּ הַמַּיִם — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וִיבִיאֵם אֵלָיו. וְכֵן בְּכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
אֲבָל מֻתָּר לַעֲמוֹד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלִשְׁתּוֹת בְּכַרְמְלִית אוֹ לְהֵפֶךְ, שֶׁלֹּא גָזְרוּ גְּזֵרָה לִגְזֵרָה.
(וְאַף עַל פִּי שֶׁעוֹקֵר הַמַּיִם מֵרְשׁוּת זוֹ וְשׁוֹתֶה אוֹתָם וְנִכְנָסִים לְמֵעָיו שֶׁהֵם בִּרְשׁוּת זוֹ, וְשָׁם נַעֲשֵׂית הַנָּחָתָן, וְנִמְצָא מוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נָחוּ הַמַּיִם מְעַט בְּפִיו קֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ לְמֵעָיו, וּפִיו הוּא מְקוֹם פְּטוּר, כֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת זוֹ וּפִיו הוּא בִּרְשׁוּת הָאַחֶרֶת, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ז שֶׁיֵּשׁ סוֹבְרִים כֵּן. וְלֹא אָסְרוּ לְהַכְנִיס מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ו, אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְהַכְנִיס כָּךְ בְּלִי הַנָּחָה בֵּינְתַיִם בִּמְקוֹם פְּטוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, אֲבָל כַּאן לֹא שַׁיָּךְ לִגְזוֹר כְּלָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל שֶׁלֹּא יָנוּחוּ הַמַּיִם מְעַט בְּפִיו טֶרֶם שֶׁיִּבְלָעֵם.
וְאַף אִם תִּמְצֵי לוֹמַר שֶׁפִּיו אֵינוֹ מְקוֹם פְּטוּר אֶלָּא הוּא כְּאוֹתָהּ רְשׁוּת שֶׁהוֹצִיאוֹ (משׁם) [לְשָׁם], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ז שֶׁיֵּשׁ סוֹבְרִים כֵּן, וְנִמְצָא שֶׁנָּחוּ הַמַּיִם בְּאוֹתָהּ רְשׁוּת, וּכְשֶׁבּוֹלְעָם וּמַכְנִיסָם לְמֵעָיו שֶׁבִּרְשׁוּת אַחֶרֶת הֲרֵי הוּא מוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת — מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹמַר שֶׁבְּלִיעַת הַמַּיִם זוֹ הִיא הַנָּחָתָן לְגַמְרֵי, וְאֵין לָחוּשׁ כְּלָל מַה שֶּׁשּׁוּב נִכְנָסִים לְמֵעָיו, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּבְלְעוּ בְּגוּפוֹ — הֲרֵי הֵם בְּטֵלִים לְגַבֵּי גוּפוֹ):
When does this apply, that we do not suspect such a thing? When the objects he does not need in the reshus where he is standing, but only in the reshus where he is handling them — for instance, when he stands in one reshus and extends his hand into the other reshus, takes a key there and opens with it there; the key is not needed by him in the reshus where he stands, but only there, in the reshus where he is opening. And likewise with any other object that he does not need here but only there. But a person shall not stand in reshus ha-yachid and put his head out into reshus ha-rabim to drink there, or vice versa — unless he has put his head and the majority [of his body] into the place where he is drinking; since he needs that water, we suspect he might forget and bring it back to himself. So too in every similar case. But it is permitted to stand in reshus ha-yachid or in reshus ha-rabim and drink in a karmelis, or vice versa, since one does not make a decree upon a decree (gezerah li-gezerah). (And even though he lifts the water from this reshus and drinks it, and it enters his innards which are in this [other] reshus, and that is where its setting-down (hanachah) takes place — so that he carries from one reshus to another — this is of no consequence, since the water has already rested briefly in his mouth before entering his innards, and his mouth is a makom petur, given that he stands in one reshus while his mouth is in the other reshus, as was explained in siman 347 where some hold this view. And they did not forbid bringing from a karmelis into reshus ha-yachid even via a makom petur, as was explained in siman 346, except as a decree lest one come to bring in such a manner without a pause in between in the makom petur, as is explained there; but here there is no reason to decree at all, since it is completely impossible that the water not rest briefly in his mouth before being swallowed. And even if you wished to say that his mouth is not a makom petur but is treated as the reshus from which it was brought, as explained in siman 347 according to some — so that the water has come to rest in that reshus, and when he swallows it and brings it into his innards which are in another reshus he is carrying from one reshus to another — even so one can say that the swallowing of the water is its complete hanachah, and there is no concern whatever that it subsequently enters his innards, because once absorbed in his body it is nullified to his body.)
סעיף ג לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַשְׁתִּין אוֹ יָרֹק לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ, וְאִם…
לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַשְׁתִּין אוֹ יָרֹק לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ, וְאִם הִשְׁתִּין אוֹ רָק — חַיָּב.
וְאִם הוֹצִיא אַמָּתוֹ לַחוּץ וְהִשְׁתִּין שָׁם — הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם הוֹלְכִים אַחַר עֲקִירַת הַמֵּי רַגְלַיִם מֵחָלָל שֶׁל גּוּף בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְנִמְצָא שֶׁהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְחַיָּב, אוֹ אַחַר יְצִיאָתָם מִן הָאַמָּה, שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפָטוּר. וְסָפֵק שֶׁל תּוֹרָה לְהַחֲמִיר, וַאֲפִלּוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית אוֹ לְהֵפֶךְ אָסוּר.
וְכֵן אִם הוֹצִיא רֹאשׁוֹ לַחוּץ וְרָק שָׁם — הֲרֵי זֶה סָפֵק, וְאָסוּר אֲפִלּוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית אוֹ לְהֵפֶךְ. וְאַף שֶׁהָרֹק נָח מְעַט בְּפָיו קֹדֶם שֶׁרָקַק, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁפִּיו שֶׁבִּרְשׁוּת הָאַחֶרֶת הוּא מְקוֹם פְּטוּר, מִכָּל מָקוֹם אֵין זוֹ חֲשׁוּבָה הַנָּחָה בִּמְקוֹם פְּטוּר, הוֹאִיל וְלֹא הֻנַּח שָׁם מִמָּקוֹם אַחֵר אַחֲרֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ לִרְשׁוּת הָאַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ז:
A person shall not stand in reshus ha-yachid and urinate or spit into reshus ha-rabim, or vice versa; and if he urinated or spat — he is liable. And if he extended his member outside and urinated there — there is a doubt whether we follow the lifting (akirah) of the urine from the inner cavity of the body in reshus ha-yachid, so that he has carried from reshus ha-yachid and is liable, or whether we follow its emergence from the member, which is in reshus ha-rabim, so that he is exempt. And a Torah doubt is treated stringently; and even from reshus ha-yachid or reshus ha-rabim to karmelis, or vice versa, it is forbidden. Likewise, if he extended his head outside and spat there — this is doubtful, and it is forbidden even from reshus ha-yachid or reshus ha-rabim to karmelis or vice versa. Even though the saliva rests briefly in his mouth before he spits, and some hold that the mouth, when it is in the other reshus, is a makom petur — this is nevertheless not regarded as a hanachah in a makom petur, since nothing was set down there from another place after being brought into the other reshus, as explained in siman 347.
סעיף ד רֹק שֶׁנִּתְלַשׁ מִפִּיו וּמוּכָן לְזָרְקוֹ — יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יְהַלֵּךְ בּוֹ ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת…
רֹק שֶׁנִּתְלַשׁ מִפִּיו וּמוּכָן לְזָרְקוֹ — יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יְהַלֵּךְ בּוֹ ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים עַד שֶׁיָּרֹק, וְהוּא הַדִּין בְּכַרְמְלִית. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לִמְחוֹת בְּיַד הַמְּקִלִּין בְּכַרְמְלִית, כִּי יֵשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
Saliva that has been detached from the mouth and is ready to be spat out — some hold that one shall not walk four amos with it in reshus ha-rabim until he spits it out, and the same applies in karmelis. Nevertheless, one need not protest against those who are lenient in karmelis, since some permit it even in reshus ha-rabim.
קונטרס אחרון — 1 entry (click to expand)
The Kuntres Acharon is the pilpul appendix of the Alter Rebbe — his halachic laboratory at the bottom of the page.
קונטרס אחרון, אות א
משמעות הש"ע לפסוק כסברא הראשונה שהביא בסתם והיא דעת רוב הפוסקים עיין ב"י ומכללם הרי"ף והתוס'. וידוע מ"ש מהר"ם שבכל מקום פוסקים כו' עיין סמ"ע סי' כ"ה ובשגם שעכשיו שאין לנו רשות הרבים אין נ"מ מפלוגתא זו הילכך לא העתקתיה.
והנה המג"א העתיק דברי הרא"ש על אלא א"כ הכניס כו' וברא"ש מבואר דאראשו בלבד קאי. ואמת שהתוס' בשבת דף י"א הקשו כן על ראשו ורובו אבל לא תירצו כהרא"ש אבל תירוץ הרא"ש צ"ע אם שייך בראשו ורובו דאפשר דתו לא הוה פיו מקום פטור אלא הרגלים הוא שהן מקום פטור ולא כרשות שהן שם מפני שנגררין אחר ראשו ורובו עיין דף ג' ע"ב אבל ראשו ורובו הן לגמרי כאותה רשות שהן שם דהא לרבא דף צ"ב אפילו ידו בלבדה אינה נגררת אחר הגוף והרגלים והיא כאותה רשות לגמרי לפי שיטת רש"י שם ואף אביי לא פליג עליה וכן לפירוש ר"י בתוס' שם אף אליבא דרבה אלא בידו בלבדה אבל לא בראשו ורובו נגד הרגלים. ואפילו הכי לא קשה מידי לפי דעת הרא"ש די"ל דכשרוב גופו באותו רשות גם המים נחו באותו רשות שהאצטומכא שהם נחים בה היא למעלה בחצי העליון של האורך שמכתפו ועד עקיבו:
"4 tefachim, etc." — The implication of the Shulchan Aruch is to rule like the first opinion that he brings anonymously (be-stam), which is the opinion of most poskim: see the Beis Yosef, and among them the Rif and Tosafos. And it is well known what the Maharam wrote, that in every place we rule [like the stam], etc. — see the Sma siman 25. Moreover, today, when we have no reshus ha-rabim, no practical difference arises from this dispute; therefore I did not copy it. Now the Magen Avraham copied the words of the Rosh on "unless he brought in, etc.", and in the Rosh it is clear that this applies only to "his head" alone. It is true that Tosafos in Shabbos folio 11 raised this same question regarding "his head and majority", but they did not answer like the Rosh. Yet the Rosh's answer requires examination (tzarich iyun): does it apply to "head and majority"? For it is possible that then the mouth is no longer makom petur, but rather the feet are makom petur and not treated as the reshus in which they are, because they are drawn after the head and majority — see folio 3b. The head and majority, however, are entirely like the reshus in which they are, for according to Rava folio 92, even the hand alone is not drawn after the body and feet but is entirely like that reshus, according to Rashi's reading there; and even Abaye does not disagree with him. So too according to the Ri's explanation in Tosafos there, even according to Rabbah, only the hand alone [is treated this way] and not the head and majority opposite the feet. Yet even so, this poses no difficulty for the Rosh's view: one can say that when the majority of his body is in that reshus, the water too has come to rest in that reshus, because the stomach (itztomka) where it rests is located in the upper half of the body's length, which extends from the shoulder to the heel.
חידושים מיוחדים של הרב
The Rav's unique chiddushim on this siman
Originalities that distinguish the Alter Rebbe on Siman ש"נ. Each chiddush follows the structure: classical position → the Rav's chiddush → practical consequence.
חידוש א — the body as indicator (350:1-2)
Chiddush א — The body as indicator (350:1-2)
Head and majority = halachic position
Classical position: —
The Rav's chiddush: The Alter Rebbe articulates: the position of the majority of the body determines the halachic reshus of the person.
Practical consequence: tool: for balconies and windows, attention to posture is required.
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
The Rebbe's words on the themes of Siman ש"נ
| Reference | Topic | Connection with Siman ש"נ |
|---|---|---|
| Likkutei Sichos — various sichos on the topic | Application of the Alter Rebbe's Shulchan Aruch Siman ש"נ | The Rebbe cites the Alter Rebbe's Shulchan Aruch Siman ש"נ and articulates the modern application. |
| Igros Kodesh — responses on practical cases | Practical cases tied to the siman | The Rebbe's responses to chassidim on practical questions falling under this siman. |
⚠ Validation: the references above are research leads to be validated against the physical volumes of the Kehos edition. The most direct source for the Rebbe's pesakim by siman remains Shaarei Halacha u-Minhag.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
The practical Chabad conduct
Points of halachic conduct that flow directly from the Alter Rebbe's Shulchan Aruch Siman ש"נ, within the Chabad sensibility.
For the Chabad chassid — Siman ש"נ
- ① Head + majority of the body = halachic position. The Rav's chiddush א. Source: Alter Rebbe's Shulchan Aruch ש"נ:1-2.
- ② Leaning out of the window = a situation to be analyzed. Source: Alter Rebbe's Shulchan Aruch ש"נ:3-4.
⚠ This section presents the Chabad halachic conduct. For any concrete question: consult your Rav.