Daat HaRav — The Alter Rebbe's Shulchan Aruch on Siman שמ"ט

דִּין אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבוֹ ו' סְעִיפִים:

כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁיָּכוֹל לְטַלְטֵל בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו", וְלָמְדוּ מִפִּי הַקַּבָּלָה שֶׁזֶּה נֶאֱמַר לְעִנְיַן טִלְטוּל, שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל כָּל אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא כְּמִדַּת "תַּחְתָּיו", דְּהַיְנוּ כְּמִדַּת אֹרֶךְ גּוּפוֹ, שֶׁהוּא ג' אַמּוֹת וְאַמָּה כְּדֵי לִפְשׁוֹט בָּהּ יָדָיו וְרַגְלָיו. לְפִיכָךְ מוֹדְדִים לוֹ בְּאַמָּה שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ (מִמַּרְפֵּקוֹ (שֶׁקּוֹרִין עֶלִינְבּוֹגִי"ן בִּלְשׁוֹן אִידִישׁ) עַד רֹאשׁ אֶצְבַּע הָאֲרֻכָּה הַנִּקְרֵאת אַמָּה עַל שֵׁם זֶה).

הַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּד' אַמּוֹת שֶׁלּוֹ יֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי פְּשִׁיטוּת אֹרֶךְ גּוּפוֹ וְיָדָיו וְרַגְלָיו. וְאִם הוּא נַנָּס בְּאֵיבָרָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁאַמָּתוֹ קְטַנָּה וְגוּפוֹ גָּדוֹל, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לוֹ ד' אַמּוֹתָיו — נוֹתְנִים לוֹ ד' אַמּוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן שִׁשָּׁה טְפָחִים.

וּבֵין שֶׁמּוֹדְדִין לוֹ אַמּוֹת בֵּינוֹנִית, וּבֵין שֶׁמּוֹדְדִין לוֹ אַמּוֹת שֶׁלּוֹ — מוֹדְדִין אוֹתָן מְצֻמְצָמוֹת לְהַחֲמִיר:

Laws of the four amos in reshus ha-rabim, containing six seifim: Every person has four amos in reshus ha-rabim within which he may carry, for it is stated, "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו" ("let every man remain in his place"), and the tradition is that this verse refers to carrying: no person may carry in reshus ha-rabim beyond the measure of "תַּחְתָּיו" — that is, the length of his body, which is three amos, plus one ama to stretch out his hands and feet. Therefore each person is measured with his own ama, namely (from the elbow — called elinbogen in Yiddish — to the tip of the middle finger, which is called ama for this reason). The tall man according to his height and the short according to his, since in his four amos there is room to extend the length of his body, hands and feet. And if he is a dwarf in his limbs — that is, his ama is small but his body large, so that his four amos would not suffice him — he is given four average amos of an ordinary person, each of which is six tefachim. Whether one measures average amos for him or his own — they are measured tightly, to be stringent.

אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ — הֵן וַאֲלַכְסוֹנָן, דְּהַיְנוּ אֲלַכְסוֹן שֶׁל ד' עַל ד' שֶׁהוּא ה' אַמּוֹת וְג' חֻמְשֵׁי אַמָּה, לְפִי שֶׁבְּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים שֶׁהֵן מְרֻבָּעִים וְיֵשׁ לָהֶם זָוִיּוֹת, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהֶם "אֶת פְּאַת נֶגֶב וְגוֹ'" וּ"פֵאָה" הִיא זָוִיּוֹת, נֶאֱמַר בָּהֶם "זֶה יִהְיֶה לָהֶם וְגוֹ'", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים כְּזֶה יִהְיֶה כָּל שׁוֹבְתֵי שַׁבָּת, כְּגוֹן רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהוּא ד' עַל ד' יִהְיֶה גַּם כֵּן מְרֻבָּע שֶׁתִּהְיֶינָה בּוֹ זָוִיּוֹת, וְכֵן אַלְפַּיִם שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת הֵן מְרֻבָּעוֹת וְלֹא עֲגֻלּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר הַזָּוִיּוֹת. וְגַבֵּי הַעֲבָרָה ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ רִבּוּעַ וְעִגּוּל, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שָׁם הָאֲלַכְסוֹן שֶׁל רִבּוּעַ, שֶׁהָאֲלַכְסוֹן הוּא הָעוֹדֵף שֶׁיֵּשׁ בְּמֶשֶׁךְ הַמְּרֻבָּע מֵחֲמַת הַזָּוִיּוֹת.

וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּד' אַמּוֹת עַד ה' וְג' חֳמָשִׁים פָּטוּר אֲבָל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, [וְ]יֵשׁ לָחוּשׁ לִדְבָרָיו. אֲבָל תּוֹךְ ד' מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה אֲפִלּוּ לִטּוֹל מִתְּחִלַּת ד' וּלְהַנִּיחַ בְּסוֹף ד', רַק שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לְד':

The four amos that they mentioned — these are the amos together with their diagonal, namely the diagonal of four by four, which equals five amos and three fifths of an ama. For with the city pasture-lands (migrashei he-arim), which are square and have corners — since it is said of them "אֶת פְּאַת נֶגֶב וְגוֹ'" and "פֵאָה" means "corner" — it is stated "זֶה יִהְיֶה לָהֶם וְגוֹ'", and the Sages expounded "thus shall it be for all who rest on Shabbos": for example, a reshus ha-yachid of four by four shall also be square so as to have corners; likewise the 2000 amos of the Shabbos techum are square and not round, in order to gain the corners. And concerning the carrying of four amos in reshus ha-rabim, where there is no notion of square or round, there must be there the diagonal of a square — the diagonal being the excess in the measure of the square because of its corners. Some say that from four amos up to five and three fifths one is exempt but it is forbidden by divrei sofrim, and one should be concerned for this opinion. But within four amos it is permitted lechatchilah, even to pick up at the beginning of the four and set down at the end of the four, provided one does not carry beyond the four.

הַמַּעֲבִיר ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן הֶעֱבִיר בַּהֲלִיכָה אַחַת, אֲבָל אִם עָמַד בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת וְחָזַר וְהָלַךְ — פָּטוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעָמַד לָפוּשׁ, אֲבָל עָמַד לְתַקֵּן מַשָּׂאוֹ — הֲרֵי זֶה כִּמְהַלֵּךְ.

וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לְהוֹצִיא חֵפֶץ חוּץ לְד' אַמּוֹת אֲפִלּוּ בְּעוֹמֵד אוֹ יוֹשֵׁב לָפוּשׁ תּוֹךְ ד' אַמּוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ מַנִּיחַ הַחֵפֶץ בָּאָרֶץ תּוֹךְ ד' אַמּוֹת וְחוֹזֵר וּמוֹלִיכוֹ חוּץ לְד' אַמּוֹת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲבִירֶנּוּ ד' אַמּוֹת בַּהֲלִיכָה אַחַת.

וַאֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית גָּזְרוּ עַל זֶה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ב, אֲבָל בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא גָזְרוּ עַל זֶה בְּכַרְמְלִית אֲפִלּוּ לִדְבַר הָרְשׁוּת. אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּזְרוּ עַל זֶה אֲפִלּוּ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, לְפִי שֶׁבְּקַל יוּכַל לָבֹא לִידֵי אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ ד' אַמּוֹת בַּהֲלִיכָה אַחַת.

וְכֵן מִטַּעַם זֶה גָּזְרוּ עַל הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים עַל יְדֵי "זֶה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ" אֲפִלּוּ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לִדְבַר מִצְוָה, וְכֵן עַל הוֹצָאָה כִּלְאַחַר יָד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ט:

One who carries an object four amos in reshus ha-rabim is liable only if he carried it in a single walking (halichah achas); but if he stopped within four amos and then resumed walking — he is exempt. When does this apply? When he stopped to rest. But if he stopped to adjust his load — he is considered as still walking. And by divrei sofrim it is forbidden to carry an object beyond four amos even when standing or sitting to rest within four amos, or even when placing the object on the ground within four amos and then carrying it beyond four amos — a decree lest he come to carry it four amos in a single walking. Even in karmelis they decreed this during the heart of the day, for the reason that will be explained in siman 352; but during bein ha-shemashos they did not decree this in karmelis even for an optional matter. In reshus ha-rabim, however, they decreed this even during bein ha-shemashos, even for a mitzvah, because one could easily come to a Torah prohibition by carrying four amos in a single walking. Likewise, for this reason, they decreed against carrying from reshus ha-yachid to reshus ha-rabim by "this one lifts and that one sets down" (zeh oker ve-zeh manniach) even during bein ha-shemashos for a mitzvah, and similarly against carrying "in an unusual manner" (ke-le-achar yad), as will be explained in siman 409.

וְכָל זֶה כְּשֶׁאָדָם אֶחָד מוֹצִיא הַחֵפֶץ חוּץ לְד' אַמּוֹת, אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה הַנָּחָה בֵּינְתַיִם. אֲבָל מֻתָּר לוֹ לְאָדָם לַעֲקוֹר חֵפֶץ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְלִתְּנוֹ לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֶצְלוֹ בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹתָיו, וַחֲבֵרוֹ יִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֶצְלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַחֵפֶץ הוֹלֵךְ כַּמָּה מִילִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד אֵינוֹ מַעֲבִיר ד' אַמּוֹת.

וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ הַחֵפֶץ חוּץ לִתְחוּם הָעִיר שֶׁקָּנָה בָּהּ הַחֵפֶץ שְׁבִיתָה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא חֵפֶץ שֶׁל הֶפְקֵר שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה שְׁבִיתָה כְּלָל:

All of this applies when one person carries the object beyond four amos, except that he makes a deposit (hanachah) in between. But it is permitted for a person to lift (la-akor) an object in reshus ha-rabim and hand it to his fellow who is within his four amos, and that fellow may hand it to his own fellow beside him — even though the object thereby travels several milin through reshus ha-rabim — since none of them carries it four amos. Provided that they do not carry the object beyond the techum of the city where the object acquired its Shabbos resting-place (kanah shevisah), unless it is a hefker object which acquires no resting-place at all.

וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין הֶתֵּר זֶה — שֶׁנּוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ — מוֹעִיל אֶלָּא לְעִנְיַן טִלְטוּל חוּץ לְד' אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל לֹא לְעִנְיַן טִלְטוּל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית (אֲפִלּוּ אִם אֶחָד עוֹמֵד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, וְזֶה שֶׁבִּפְנִים מוֹשִׁיט הַחֵפֶץ וְזֶה שֶׁבַּחוּץ נוֹטְלוֹ מִיָּדוֹ, שֶׁזֶּה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית, וַאֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של"א, אֶלָּא אִם כֵּן מִשּׁוּם בִּזְיוֹן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"א):

Nevertheless, this leniency — that one hands it to his fellow, and the fellow to his fellow — applies only to carrying beyond four amos within karmelis or within reshus ha-rabim, but not to carrying from reshus ha-yachid to reshus ha-rabim or to karmelis (even if one stands inside and the other outside, and the one inside extends the object and the one outside takes it from his hand — that is, "this one lifts and that one sets down" — it is nevertheless forbidden by divrei sofrim even in karmelis, and even for a mitzvah, as was explained in siman 331; except in the case of bizyon kisvei ha-kodesh — disgrace of sacred writings — as was explained in siman 301).

הָיוּ שְׁנַיִם, מִקְצָת אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ שֶׁל זֶה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן ו' אַמּוֹת — מְבִיאִין וְאוֹכְלִים בָּאֶמְצַע, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יוֹצִיא כָּל אֶחָד מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ. הָיוּ שְׁלֹשָׁה, וְהָאֶמְצָעִי מֻבְלָע בֵּינֵיהֶם, כְּגוֹן שֶׁבֵּין ב' הַחִיצוֹנִים שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת — הָאֶמְצָעִי מֻתָּר עִם כָּל אֶחָד מֵהַחִיצוֹנִים בְּמַה שֶּׁד' אַמּוֹת שֶׁלּוֹ מֻבְלָע בְּתוֹךְ שֶׁלָּהֶם, וְהֵם אֲסוּרִים זֶה עִם זֶה:

If they were two, and part of the amos of one are within the amos of the other — for example if there are 6 amos between them — they may bring food and eat in the middle, provided that neither carries from within his own [zone] into his fellow's. If they were three, and the middle one is enclosed (mublaʿ) between them — for example when between the two outer ones there are 8 amos — the middle one is permitted with each of the outer ones in respect of his four amos enclosed within theirs; but the two [outer ones] are forbidden one with the other.