✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן שנ"ה · ה' סעיפים

דיני גזוזטרא ובית הכסא — לגלות ולהבין
סימן שנ"ה
דִּינֵי גְזוּזְטְרָא וּבֵית הַכִּסֵּא
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

מבוא ראשון לסימן שנ"ה: טקסט עברי שלם של המחבר, תרגום והסבר רהוט, ביאורים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים מודרניים וסיכום.

נושא: דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שנ"ה (ה' סעיפים)

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — ה' סעיפי המחבר
2. ההקשר הכללי: מדוע סימן זה, מהי השאלה?
3. מושגי המפתח ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. משנה ברורה — קטעים ראשונים
6. שיטת הרמ"א — חילוקים בין אשכנז לספרד
7. מקרים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכירה
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן שנ"ה מכיל ה' סעיפים מן המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות לגזוזטרא שעל המים ובית הכסא בגינה.

סעיף א

דיני גזוזטרא ובית הכסא. ובו ה סעיפים:
גזוזטרא (פירוש דף או בנין בולט מתוך הבתים חוצה) שהיא למעלה מן המים וחלון פתוח לה מן הבית אין ממלאין ממנו אלא אם כן עשה לה מחיצה כל סביבה או יעשה המחיצה סביב הנקב שדולים דרך שם והוא שיהא בו ארבעה על ארבעה ואין חילוק בין אם יעשנה למטה מחוברת לה בין אם יעשנה על גבה וכיון שעשה מחיצה מותרין גם לשפוך ממנה וכן ההולך בספינה אינו יכול למלאות אא"כ יעשה דף ארבעה על ארבעה ועושה בו נקב וממלא דרך שם ואינו צריך לעשות לו מחיצות אלא אמרינן כוף הצדדים וגוד אחית מחיצתא שהקילו בספינה מפני שאינו יכול לעשות שם מה שיעשה בבית והני מילי כשהוא בתוך י' טפחים אבל אם דופני הספינה גבוהים עשרה מעל המים מוציא זיז כל שהוא ועושה בו נקב וממלא דרך שם שהרי דרך אויר מקום פטור הוא ממלא וסגי בהיכר זיז ומימיו יכול לשפוך על דפני הספינה והם יורדים לים דכיון דלא זרק להו להדיא לים אלא מכחו הם באים כחו בכרמלית לא גזרו: הגה ועיין לקמן סוף סימן שנ"ז. שני ספינות זו אצל זו אסור לטלטל מזו לזו אלא א"כ קשורות זו בזו או אא"כ הם גבוהים מן המים י' וצריכים לערב ביחד אם הם של שני בני אדם (מרדכי פרק הזורק):
ביאור: גזוזטרא (לוח או בניין הבולט מן הבתים החוצה) שהיא למעלה מן המים, וחלון של הבית פתוח אליה — אין ממלאים ממנה מים אלא אם כן עשו מחיצה (גובה י' טפחים) סביבה כולה, או סביב הנקב שדרכו ממלאים — ובלבד שיהיה בנקב ד' על ד'. אין הבדל אם עשה את המחיצה מתחת לגזוזטרא (מחוברת אליה) או על גבה. ולאחר שעשה את המחיצה — מותר גם לשפוך ממנה. וכן ההולך בספינה אינו יכול למלא אלא אם כן עושה דף של ד' על ד' עם נקב — ללא צורך במחיצות: אומרים "כוף הצדדים" ו"גוד אחית מחיצתא", שהקלו בספינה. וזה כשהיא בתוך י' טפחים מן המים; אך אם דפני הספינה גבוהים י' מעל המים — מוציא זיז כל-שהוא בנקב ודולה דרכו, שהרי דרך אויר מקום פטור הוא דולה, ודי בהיכר הזיז. שופכין יכול לשפוך על דפני הספינה והם יורדים לים — "כוחו בכרמלית לא גזרו". הגה (הרמ"א): שתי ספינות זו אצל זו — אסור לטלטל מזו לזו, אלא אם כן הן קשורות יחד (ואם של שני בעלים — צריכים עירוב).

סעיף ב

בית הכסא שעל פני המים מותר על ידי מחיצה תלויה ובלבד שתהא עשויה להתיר אבל העשויה לצניעות בית הכסא בלבד לא מהניא ואם עשה דף או קנה פחות מג' שתפול הצואה עליו קודם שתפול למים אין צריך מחיצות דהוי ליה כחו בכרמלית ושרי וה"ה אם בית הכסא עשוי כך שהצואה נופלת על צידי הכותל ואח"כ מתגלגלת ונופלת למטה בכרמלית ואם נשבר הדף בשבת מותר משום דגדול כבוד הבריות:
ביאור: בית הכסא שעל פני המים מותר על ידי מחיצה תלויה — ובלבד שתהא עשויה להתיר את הטלטול; אך מחיצה שנעשתה רק לצניעות בית הכסא אינה מועילה. ואם הניח דף או קנה בפחות מג' טפחים, כך שהצואה תיפול עליו קודם שתגיע למים — אין צריך מחיצות, ש"כוחו בכרמלית" ומותר. וכן הדין אם בית הכסא בנוי באופן שהצואה נופלת על צדי הכותל ולאחר מכן מתגלגלת לכרמלית. ואם נשבר הדף בשבת — מותר משום שגדול כבוד הבריות.

סעיף ג

אם בית הכסא בולט חוץ לחומת העיר וצואה נופלת בחפירה שסביב העיר שיש בה יותר מבית סאתים שהוא כרמלית אינו מותר על ידי מחיצה תלויה שלא התירו אותה אלא במים אבל על ידי דף שרי דכחו שרי בכל כרמלית: הגה וי"א דאם בית הכסא למעלה מעשרה שרי בכל ענין דהא מוציא מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור וע"ל סימן שמ"ו דיש חולקים וי"א דאם היה שם צואה מבעוד יום שרי בכל ענין דהא הצואה הוא מקום פטור דלא דרסי בה רבים (מרדכי פרק הזורק) ועיין לעיל סי' שמ"ה דיש חולקין וסבירא להו דאין מקום פטור בכרמלית ולפי מה שנתבאר לעיל סימן שמ"ה דאין מקום פטור ברשות היחיד לכולי עלמא בית הכסא העומד בין שני בתים אסור לפנות שם אם לא עירבו יחד ולא עשו לו תיקון מבע"י כמו שנתבאר סעיף ב' דאז שרי דלא הוי אלא כמו חצר שאינה מעורבת כדלקמן סי' שנ"ו ועסי' שע"ו ס"ד (ד"ע) וכל זה דוקא לכתחלה אבל דיעבד ששכחו ולא ערבו מותר דגדול כבוד הבריות (הגהות מרדכי וד"ע) הולכי ספינות נהגו לעשות צרכיהן מן המשוטה לים דהואיל והמשוטה אינה גבוה עשרה אע"פ שרחבה ארבעה אינו אלא כרמלית ומוציא מכרמלית לכרמלית (ב"י בשם אורחת חיים):
ביאור: אם בית הכסא בולט חוץ לחומת העיר והצואה נופלת בחפירה שסביב העיר — חפירה הגדולה מבית סאתיים, שהיא כרמלית — אינו מותר על ידי מחיצה תלויה (שלא התירוה אלא על המים); אך על ידי דף מותר, שהרי "כוחו" מותר בכל כרמלית. הגה (הרמ"א): יש אומרים שאם בית הכסא למעלה מעשרה — מותר בכל אופן (מוציא מרה"י לכרמלית דרך מקום פטור, ועיין סימן שמ"ו, יש חולקים); יש אומרים שאם הייתה שם צואה מבעוד יום — מותר בכל אופן (מקום פטור). בית הכסא בין שני בתים — אסור לפנות שם אם לא עירבו ולא תיקנו מבעוד יום; אך בדיעבד אם שכחו — מותר משום כבוד הבריות. הולכי ספינות נהגו לעשות צורכיהם מן המשוטה לים — שהמשוטה אינה גבוהה י', אינה אלא כרמלית, ומעביר מכרמלית לכרמלית.

סעיף ד

מים שאין עמוקים י' טפחים אין להם דין מים להתיר לשפוך בהם במחיצה תלויה: הגה וכל שכן אם יבשו המים אע"פ שהיו שם עמוקים עשרה (מרדכי):
ביאור: מים שאינם עמוקים י' טפחים אין להם דין "מים" המתיר לשפוך בהם על ידי מחיצה תלויה. הגה (הרמ"א): וכל שכן אם יבשו המים — אף שהיו פעם עמוקים עשרה.

סעיף ה

היו שתי גזוזטראות זו למעלה מזו משוכה זו מכנגד זו מעט ואינה רחוקה מכנגדה ארבעה טפחים בין אם עומדות תוך עשרה זו לזו בין יש ביניהם יותר מגובה עשר אמות עשו לעליונה מחיצה בשותפות משל שניהם ולא עשו לתחתונה כלל שתיהן אסורו' בה עד שיערבו וכל שכן אם עשו שתיהן לתחתונ' ששתיהן אסורות עד שיערבו אבל כל אחת מהן שעשתה לבדה בשלה אין האחרת אוסרת עליה אפי' לא עשתה האחרת בשלה וכן אם עשו בשתיהן בשותפות משל שניהם אין אחת אוסרת על חברתה:
ביאור: שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, העליונה משוכה מן התחתונה מעט (פחות מד' טפחים) — בין שעומדות בתוך י' זו מזו, בין שיש ביניהן יותר מי' אמות: אם עשו לעליונה מחיצה בשותפות משל שניהם ולא עשו לתחתונה — שתיהן אסורות עד שיערבו; וכל שכן אם עשו לשתיהן בשותפות. אך כל אחת שעשתה לבד את שלה — אין השניה אוסרת עליה, אף אם לא עשתה היא את שלה. וכן אם עשו בשתיהן בשותפות — אין אחת אוסרת על חברתה.
טקסט מלא: ה' סעיפים אלה מהווים את כל הקודיפיקציה של המחבר לנושא זה. כל אחד מפרט מקרה, תנאי, או יוצא דופן.

2. ההקשר הכללי

במה עוסק סימן זה?

סימן שנ"ה דן בשני מצבים קונקרטיים מעל המים: גזוזטרא (מרפסת בולטת) שממנה רוצים לדלות מים, ובית הכסא הבנוי מעל המים או מחוץ לחומה. המים החופשיים הם כרמלית; להעביר אליהם או מהם דורש "מחיצה" — והסימן בוחן את הצורות המקילות שמחיצה זו יכולה לקבל.

השאלה היסודית: אי אפשר להעביר בין הבית (רה"י) לבין המים (כרמלית). אך חכמים הקלו: מחיצה תלויה ("גוד אחית"), ועיקרון כוחו — כשהחפץ אינו נזרק במישרין אלא מגיע בעקיפין.

מקום הסימן בהלכות שבת

סימן שנ"ה ממשיך את סדרת הוצאה והעברה (סימנים שמ"ה-שס"ה). מקורו התלמודי: עירובין פ"ז ע"ב — פ"ח ע"א — גזוזטרא שמעל המים ומחיצה תלויה.

3. מושגי המפתח ההלכתיים

חמישה מושגים מבנים את הסימן:

המושגים העיקריים של סימן שנ"ה:

4. פירוט הסעיפים — אחד אחד

סעיףתוכן
אגזוזטרא שמעל המים: דליית מים דורשת מחיצה (סביב כולה או סביב נקב ד' על ד'). בספינה: די בדף נקוב ("גוד אחית"); ספינה גבוהה י' → זיז.
בבית הכסא שמעל המים: מותר על ידי מחיצה תלויה העשויה להתיר; או על ידי דף ("כוחו"). דף שנשבר בשבת → מותר עדיין (כבוד הבריות).
גבית הכסא מחוץ לחומת העיר, מעל חפירה (כרמלית): מחיצה תלויה אינה מועילה (מותרת רק במים); אך דף ("כוחו") מותר בכל כרמלית.
דמים שעומקם פחות מי' טפחים אין להם דין "מים" למחיצה תלויה (וכל שכן אם יבשו).
השתי גזוזטראות זו מעל זו של שני בעלים: מחיצה משותפת מחייבת עירוב; מחיצה שעשתה כל אחת לבדה — אינן אוסרות זו על זו.
לב הסימן: המים החופשיים הם כרמלית, וההעברה אליהם דורשת "מחיצה". אך ההלכה מקלה בשני אופנים: מחיצה תלויה (היורדת באופן וירטואלי) וכוחו (הגעה בעקיפין). כבוד הבריות מרחיב הקלות אלה לבית הכסא.

5. משנה ברורה — קטעים ראשונים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (חפץ חיים) כולל 49 קטעים בסימן זה. להלן הראשונים — להבנה טובה יותר של הסעיפים:

משנה ברורה (א) — (א) גזוזטרא - פי' דף היוצא מן כותל הבית שהיה סמוך לים או לנהר והיה הדף למעלה מן המים ויש שם נקב באמצעיתו וחלון הבית פתוח לו וכשימלא מים דרך הנקב מטלטל מן המים שהם כרמלית [כדלעיל בסימן שמ"ה סי"ד] לרה"י ע"כ צריך שיעשה מחיצה גבוה עשרה טפחים כל סביבה דהשתא הוי כל שכנגדה עד למטה רה"י ואף שהמחיצה תלויה ואינה מגעת למים קל הוא שהקילו במים ואמרינן גוד אחית מחיצתא:
משנה ברורה (ב) — (ב) אין ממלאין ממנו - להכניסו לבית וכן להניחו ע"ג הגזוזטרא ג"כ אסור דהגזוזטרא ג"כ אסור דהגזוזטרא נחשב רה"י כיון שהחלון פתוח לו וכדלעיל בסימן שמ"ה סט"ז:
משנה ברורה (ג) — (ג) או יעשה וכו' - ר"ל שאין צריך לעשות דוקא סביב כל רוחב הגזוזטרא אלא סגי כשיעשה המחיצות סביב הנקב שהוא רחב ד' על ד' טפחים דכל מחיצה העשויה לפחות מחלל ד' אינה מחיצה:

לטקסט המלא של ע"ט הקטעים, עיין בספריא: משנה ברורה שנ"ה.

6. שיטת הרמ"א

הרמ"א מתערב מספר פעמים בסימן זה — לא כדי לחלוק על מנהג, אלא כדי להוסיף מקרים מעשיים: ספינות סמוכות, בית הכסא מעל י', צואה מבעוד יום, בית הכסא בין שני בתים, ושימוש במשוטה.

הוספות הרמ"א בסימן זה:

7. מקרים מעשיים בני זמננו

סימן שנ"ה מתאים לדליית מים והתקנות שמעל המים:

מצבניתוח מהיר
דליית מים ממרפסת או רציףדרושה מחיצה סביב הנקב (ד' על ד').
דליית מים מספינהדף נקוב די בו (מחיצה "תלויה"); ספינה גבוהה → זיז.
בית הכסא / תא מעל המיםמותר על ידי מחיצה תלויה להתיר, או דף (כוחו).
מים רדודים (פחות מי' טפחים)אין דין "מים" — מחיצה תלויה אינה מועילה.
למקרים מעשיים מדויקים: מצבים אלה עדינים ותלויים במידות. להלכה למעשה, חובה להתייעץ עם רבך.

8. סיכום מעשי של הסימן

תורת סימן שנ"ה:
  1. דליית מים מגזוזטרא: צריכה מחיצה (סביב כולה, או סביב נקב ד' על ד').
  2. בספינה מקלים: די בדף נקוב (גוד אחית).
  3. בית הכסא מעל המים: מחיצה תלויה להתיר, או דף (כוחו).
  4. מים בעומק פחות מי' טפחים: אין דין "מים" למחיצה תלויה.
  5. להלכה למעשה, התייעץ עם רבך המקומי.

9. שאלות הבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מהו הנושא הכללי של סימן שנ"ה?
  2. כמה סעיפים יש בסימן זה? מהו נושא כל אחד?
  3. מהו ההבדל בין המחבר לרמ"א (במקרים הרלוונטיים)?
  4. אילו מושגים הלכתיים מבניים מופיעים בסימן זה?
  5. מהו הכלל המעשי לחיי היומיום?
  6. באילו מקרי גבול יש להתייעץ עם רב?

להמשך

אם רצונך להעמיק בסימן:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן שנ״ו ←
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שנ"ה · רמה 1 — התחלה