Daat HaRav — The Alter Rebbe's Shulchan Aruch on Siman שנ"ד

דִּין בּוֹר וְאַשְׁפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבוֹ ג' סְעִיפִים:

בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הָעוֹמֵד בְּתוֹךְ ד' טְפָחִים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד — מֻתָּר לְמַלֹּאת מִמֶּנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד זוֹ, שֶׁהַבּוֹר גַּם כֵּן רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁעָמְקוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ ד', וְנִמְצָא מוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, שֶׁהַמָּקוֹם פָּנוּי שֶׁבֵּינֵיהֶם מְקוֹם פְּטוּר הוּא, הוֹאִיל וְאֵין בְּרָחְבּוֹ ד'.

וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד' שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ מְקוֹם פְּטוּר אֶלָּא אִם כֵּן גָּבוֹהַּ ג' טְפָחִים מֵהָאָרֶץ, אֲבָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא, לְפִי שֶׁרַבִּים דּוֹרְסִים עָלָיו, אֲבָל הֶפְסֵק זֶה שֶׁבֵּין הַבּוֹר לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אֵין רַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ תַּשְׁמִישׁ הֲלִיכָתוֹ, הוֹאִיל וְאֵין בּוֹ רֹחַב ד'.

אֲבָל אִם יֵשׁ בּוֹ רֹחַב ד' — רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא, וְאֵין מְמַלְּאִים מִבּוֹר זֶה לִרְשׁוּת הַיָּחִיד זוֹ שֶׁאֶצְלוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לַבּוֹר חֻלְיָא גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים סְבִיבוֹ, שֶׁאָז מֻתָּר לְמַלֹּאת מִמֶּנּוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַגָּבוֹהַּ י' טְפָחִים, לְפִי שֶׁהַדְּלִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִן הַחַלּוֹן עַל הַחֻלְיָא, הוּא הוֹלֵךְ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁהוּא מְקוֹם פְּטוּר.

וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא הַבּוֹר וּרְשׁוּת הַיָּחִיד זוֹ בִּדְיוּטָא אַחַת וְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא רֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ז.

אֲבָל אִם הַחֻלְיָא אֵינָהּ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה — אָסוּר לְמַלֹּאת אֲפִלּוּ מֵחַלּוֹן גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה, לְפִי שֶׁהַדְּלִי הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה, שֶׁהוּא אֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹאשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֶבֶל הַקָּשׁוּר בַּדְּלִי הוּא בְּיָדוֹ — אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ב. אֲבָל בְּכַרְמְלִית מֻתָּר בְּעִנְיָן זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:

Laws of a pit (bor) and a refuse heap (ashpah) in reshus ha-rabim, and it contains three seifim:

A pit in reshus ha-rabim located within four tefachim of a reshus ha-yachid — it is permitted to draw from it into that reshus ha-yachid, for the pit too is reshus ha-yachid (its depth is ten and its width four), and it turns out he takes from reshus ha-yachid to reshus ha-yachid through a makom petur, since the empty space between them is a makom petur, given that it does not have a width of four.

And although every place that does not have four by four within reshus ha-rabim is a makom petur only if it is raised three tefachim above the ground — but below three it is reshus ha-rabim, because the public treads on it — nevertheless this gap between the pit and the reshus ha-yachid is not traversed (boke'im) by the public, because it is not convenient for walking, since it does not have a width of four.

But if it has a width of four — it is reshus ha-rabim, and one does not draw from this pit into this nearby reshus ha-yachid unless the pit has a rim (chulya) ten tefachim high around it, for then it is permitted to draw from it through a window ten tefachim high, since the bucket (deli) that passes through reshus ha-rabim from the window onto the rim passes above ten, which is a makom petur.

This applies provided that the pit and the reshus ha-yachid are not on a single alignment (diyota achas) with the length of reshus ha-rabim separating them, but rather with the width of reshus ha-rabim, as explained in siman 347.

But if the rim (chulya) is not ten high — it is forbidden to draw even from a window ten high, since the bucket passes within ten, which is the air of reshus ha-rabim. And even though the second end of the rope tied to the bucket is in his hand — it is forbidden, as explained in siman 352. But in a karmelis it is permitted in this case, as explained there:

אַשְׁפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וּרְחָבָה ד' — מֻתָּר לִזְרוֹק לָהּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד הַקָּרוֹב לָהּ פָּחוֹת מד' טְפָחִים, אוֹ שֶׁזּוֹרֵק דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַגָּבוֹהַּ י' טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתְגַּלְגֵּל מִמֶּנָּה לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַה שֶּׁזָּרַק לָהּ וִיבִיאֶנּוּ, לְפִי שֶׁאֵין זוֹרְקִים לְאַשְׁפָּה אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁאֵין צְרִיכִים לָהֶם כְּלָל:

A refuse heap (ashpah) in reshus ha-rabim, ten high and four wide — it is permitted to throw onto it from a nearby reshus ha-yachid, within four tefachim, or by throwing through a window ten tefachim high, as explained. And there is no concern that what one has thrown onto it will roll off it into reshus ha-rabim and that he will bring it back, for one throws onto a refuse heap only things one no longer needs at all:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאַשְׁפָּה שֶׁל רַבִּים. אֲבָל בְּשֶׁל יָחִיד — אָסוּר לִזְרוֹק לָהּ כְּלוּם מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁהַיָּחִיד עָשׂוּי לְפַנּוֹת אַשְׁפָּה שֶׁלּוֹ, וְיָבֹאוּ לִזְרוֹק שָׁם כְּדַרְכָּן גַּם אַחַר שֶׁתִּנָּטֵל הָאַשְׁפָּה, וְנִמְצְאוּ זוֹרְקִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים (וַאֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית אָסוּר):

To what does this apply? To a public refuse heap (shel rabbim). But for a private heap (shel yachid) — it is forbidden to throw anything onto it from a reshus ha-yachid, because a private person is liable to clear away his refuse heap, and people will come to throw there as is their habit even after the heap has been removed, and they will end up throwing into reshus ha-rabim (and even in a karmelis it is forbidden):