✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן שנ"ו · ב' סעיפים

דין אמת המים העוברת בחצר — לגלות ולהבין
סימן שנ"ו
דִּין אַמַּת הַמַּיִם הָעוֹבֶרֶת בְּחָצֵר
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

מבוא ראשון לסימן שנ"ו: טקסט עברי שלם של המחבר, תרגום והסבר רהוט, ביאורים לימודיים של המושגים, מקרים מעשיים וסיכום.

נושא: דין אמת המים העוברת בחצר
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שנ"ו (ב' סעיפים)

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — ב' סעיפי המחבר
2. ההקשר הכללי: מדוע סימן זה, מהי השאלה?
3. מושגי המפתח ההלכתיים
4. פירוט הסעיפים
5. משנה ברורה — קטעים ראשונים
6. שיטת הרמ"א
7. מקרים מעשיים
8. סיכום מעשי
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן שנ"ו מכיל ב' סעיפים מן המחבר (רבי יוסף קארו) הדנים בדין אמת המים העוברת בחצר.

סעיף א

דין אמת המים העוברת בחצר. ובו ב סעיפים:
אמת המים העוברת בחצר עמוקה עשרה ורחבה ארבעה אין ממלאין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה בכניסתה וביציאתה ויהיה טפח ממנה משוקע במים ואם היתה המחיצה כולה יורדת בתוך המים צריך שיהי' טפח ממנה יוצא למעל מן המים ואם התחילה לעשות המחיצ' אצל השפה מכל צד ולא חיבר אותם באמצע כדי שיהו המים נכנסים ויוצאים דרך שם אם אין ביניהם ג' טפחים שרי דאמרינן לבוד יש ביניהם ג' טפחים אסור: הגה ואם הנקבים שהאמה נכנס ויוצא בהם אינם רחבים ג' אפי' מחיצה אינו צריך (ב"י בשם ריטב"א):
ביאור: אמת המים (אַמַּת הַמַּיִם) העוברת בחצר, עמוקה י' טפחים ורחבה ד' — אין ממלאים ממנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בכניסתה וביציאתה [מן החצר], וטפח ממנה משוקע במים. אם המחיצה יורדת כולה בתוך המים — צריך שטפח ממנה יוצא מעל המים. ואם התחיל לעשות המחיצה אצל כל בשפה ולא חיברן באמצע — כדי שהמים יכנסו ויצאו דרך שם — אם אין ביניהן פחות מג' טפחים, מותר (אומרים לבוד); ואם יש ג' טפחים — אסור. הגה (הרמ"א): ואם הנקבים שהאמה נכנסת ויוצאת בהם אינם רחבים ג' — אפילו מחיצה אינו צריך.

סעיף ב

חצר שנפרצה ולשון ים עובר על הפרצה אם אינו במלואו ואין בפרצה יותד מי' מותר למלאות ממנו ולהכניס לבית נפרצה במילואה או שיש בפרצה יותר מי' אם נשאר במקום שנפרץ גידודין גבוהים י' והמים מכסים אותו מותר למלאות ממנו בחצר אבל אסור להכניסן לבית אלא אם כן עשו מחיצה גבוה עשרה על המים לא נשאר גידודים אסור אפילו למלאות בחצר:
ביאור: חצר שנפרצה, ולשון ים עובר על הפרצה: אם לא נפרצה במלואה ואין בפרצה יותר מי' [אמות] — מותר למלא ממנו ולהכניס לבית. נפרצה במילואה, או שיש בפרצה יותר מי' — אם נשארו במקום שנפרץ גידודין (גִּידוּדִין) גבוהים י' והמים מכסים אותם, מותר למלא ממנו בחצר, אך אסור להכניס לבית אלא אם כן עשו מחיצה גבוהה י' על המים. לא נשאר אף גידוד — אסור אפילו למלא בחצר.
טקסט מלא: ב' סעיפים אלה מהווים את כל הקודיפיקציה של המחבר לנושא זה.

2. ההקשר הכללי

במה עוסק סימן זה?

סימן שנ"ו דן באמת מים העוברת בחצר סגורה. החצר, המוקפת מחיצות, היא רשות היחיד; אך האמה, עמוקה י' ורחבה ד', מתקשרת אל המים שמחוץ — ולכן היא כרמלית העוברת בתוך רשות היחיד. כיצד "לחבר" מים אלה לחצר כדי שאפשר יהיה למלא מהם?

השאלה היסודית: כל מה שבתוך מחיצות הוא רשות היחיד — חוץ ממים המחוברים לחוץ, השומרים על מעמדם ככרמלית. הפתרון: מחיצה בכניסה וביציאת האמה, ה"חותכת" אותה מהמים החיצוניים ומבטלת אותה לחצר.

מקום הסימן בהלכות שבת

סימן שנ"ו ממשיך את סדרת ההוצאה (שמ"ה-שס"ה). מקורו התלמודי: עירובין פ"ז ע"ב.

3. מושגי המפתח ההלכתיים

המושגים העיקריים של סימן שנ"ו:

4. פירוט הסעיפים

סעיףתוכן
אאמה העוברת בחצר (י' עמוק, ד' רחב): אין ממלאים, אלא אם כן מחיצה י' בכניסה וביציאה, טפח משוקע. מחיצה שהתחילה מן השפה בלא חיבור באמצע: פחות מג' טפחים → מותר (לבוד); ג' → אסור. רמ"א: נקבים פחות מג' → אין צורך במחיצה.
בחצר שנפרצה ולשון ים עוברת בפרצה: פרצה חלקית עד י' אמות → ממלאים ומכניסים לבית. נפרצה במלואה או יותר מי': גידודים י' נותרים → ממלאים בחצר אך לא לבית (אלא אם כן מחיצה); אין גידודים → אסור אפילו בחצר.
לב הסימן: מים סגורים בחצר הם רשות היחיד — אלא אם כן הם מחוברים אל המים החיצוניים, שאז שומרים על מעמד כרמלית. כל העיקר: לקטוע חיבור זה במחיצה.

5. משנה ברורה — קטעים ראשונים

המשנה ברורה כולל 16 קטעים על סימן זה.

משנה ברורה (א) — (א) העוברת בחצר - ודוקא כשהיא עוברת דהיינו שנכנסת לחצר מן צד האחד ויוצאת משם מן צד האחר בנקבים שיש תחת הכתלים אבל אם יש לו בריכת מים בחצירו ואינה נמשכת מבחוץ א"צ שום תיקון אפילו רחבה ועמוקה הרבה דכל מה שבתוך המחיצות בכלל רה"י הוא:
משנה ברורה (ב) — (ב) עמוקה עשרה ורחבה ד' - דבשיעור זה נעשו המים רשות לעצמן ושם כרמלית עליהם כשאר ימים ונהרות ולפיכך כשעוברין דרך חצירו אסור למלאות מהן בשבת אבל אם אין עמוקין עשרה או שאינם רחבים ד' מותר למלאות מהן בלי שום תיקון דבטל הוא לגבי רה"י:
משנה ברורה (ג) — (ג) אא"כ עשו וכו' - דכיון שמבדילין משאר המים שחוץ לחצר המים שבתוך החצר בטלין לגביה דבעלמא הלא קיי"ל דכל מה שבתוך המחיצות רה"י הוא ורק בזה כשמחוברין עם המים שמבחוץ אמרינן דאינם בטילים ונעשו רשות לעצמן משא"כ כשמבדילן שם רה"י עליהם ומחיצת החצר גופא אף אם שקוע הרבה במים אינו מועיל בזה דבעינן שיהא נראה שנעשה בשביל המים:

לטקסט המלא, ספריא: משנה ברורה שנ"ו.

6. שיטת הרמ"א

הרמ"א מוסיף בסעיף א הקלה: אם הנקבים שדרכם האמה נכנסת ויוצאת אינם רחבים ג' טפחים — האמה כבר "מנותקת" החוצה בעיקרון לבוד, ואין צורך אף במחיצה.

הגה הרמ"א (סעיף א):

7. מקרים מעשיים

מצבניתוח מהיר
בריכה סגורה בחצר, ללא חיבור החוצהרשות היחיד — ממלאים בלא תיקון.
תעלה (י' עמוק, ד' רחב) עוברת בחצרכרמלית — צריך מחיצה בכניסה וביציאה.
תעלה עם נקבים צרים (פחות מג' טפחים)לבוד סוגר אותם — אין צורך במחיצה.
חצר פרוצה ליםלפי רוחב הפרצה וגידודים שנותרו.
למקרים מעשיים מדויקים: מדידת עומק, רוחב ונקבים. להלכה למעשה, רבך.

8. סיכום מעשי

תורת סימן שנ"ו:
  1. מים סגורים ללא חיבור חוץ: רשות היחיד — ממלאים חופשי.
  2. תעלה (י' עמוק, ד' רחב) עוברת בחצר: כרמלית — דרושה מחיצה בכניסה וביציאה.
  3. נקבים פחות מג' טפחים: לבוד — אין צורך במחיצה.
  4. חצר פרוצה לים: לפי הפרצה והגידודים.
  5. להלכה למעשה, רבך.

9. שאלות הבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מהו הנושא הכללי של סימן שנ"ו?
  2. כמה סעיפים יש בסימן זה?
  3. מהו ההבדל בין המחבר לרמ"א?
  4. אילו מושגים הלכתיים מבניים מופיעים?
  5. מהו הכלל המעשי לחיי היומיום?
  6. באילו מקרי גבול יש להתייעץ עם רב?

להמשך

אם רצונך להעמיק:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן שנ״ז ←
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שנ"ו · רמה 1 — התחלה