✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — מבוא

סימן שנ"ח · יד סעיפים

מקומות מוקפים לדירה — להכיר ולהבין
סימן שנ"ח
דִּין אֵיזֶה מְקוֹמוֹת נִקְרָאִים מֻקָּפִים לְדִירָה
🌱 רמת מבוא · מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לסימן שנ"ח: טקסט עברי שלם של המחבר, תרגום בהיר, ביאורים פדגוגיים של המושגים ההלכתיים, השלכות מעשיות וסיכום.

נושא: מקומות מוקפים לדירה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שנ"ח (יד סעיפים)

עורך: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — יד סעיפי המחבר
2. הרקע הכללי: למה סימן זה, ומה השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של הסימן
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
6. שיטת הרמ"א — ההבדל בין אשכנז לספרד
7. השלכות מעשיות בזמננו
8. סיכום מעשי וכללי זכירה
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן שנ"ח כולל יד סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו), שמקדדים את הכללים הקובעים אילו מקומות מוקפים נחשבים "מוקפים לדירה" — והשלכות דין הטלטול בשבת.

סעיף א

דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה. ובו יד סעיפים:
כל היקף שלא הוקף לדירה כגון גנות ופרדסים ובורגנין שאינם עשוים אלא לשמור בתוכן אסרו חכמים לטלטל בתוכה יותר מד' אמות אם הוא יותר מסאתים אבל אם היא סאתים שהוא שיעור ע' אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים מותר לטלטל בכולו בין שהוא מרובע בין שהוא עגול או אריך וקטין ובלבד שלא יהא אורכו יותר משנים ברחבו אמה אחת ואם הוקף לדירה אפי' יש בה כמה מילין מותר לטלטל בכולו: הגה ועיין לקמן סי' ת"א דין סתם עיירות אי מוקפות לדירה וי"א דסתם קרפיפות שלנו מקרי מוקפות לדירה דרגילים לפתוח פתח תחילה ואח"כ להקיף (מרדכי פרק עושין פסין) וי"א עוד דכל קרפף שהוא סמוך לביתו מקרי היקף לדירה כי דעתיה עלויה (הגהות אשירי פ"ב דעירובין) ויש חולקין בזה (ב"י בשם תוס'):
תרגום: כל מקום מוקף שלא הוקף לשם דירה — כגון גנות, פרדסים ובורגנין (סוכות שומרים) העשויים רק לשמור על מה שבתוכם — אסרו חכמים לטלטל בו יותר מד' אמות אם הוא יותר מבית סאתים. אבל אם שיעורו בית סאתים — היינו ע' אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים — מותר לטלטל בכולו, בין שהוא מרובע בין עגול בין ארוך וצר, ובלבד שאורכו לא יהיה יותר מפי שניים ברחבו אמה אחת. ואם הוקף לדירה, אפילו יש בו כמה מילין — מותר לטלטל בכולו. הגהת הרמ"א: ראה להלן סימן ת"א בדין סתם עיירות אם מוקפות לדירה. י"א שסתם קרפיפות שלנו מקרי מוקפים לדירה, כי הרגיל הוא לפתוח תחילה פתח ואח"כ להקיף. ויש חולקים.

סעיף ב

ומה נקרא מוקף לדירה זה שבנה בו בית דירה או שפתח לו פתח מביתו ואח"כ הקיפו ואם היה מוקף שלא לשם דירה א"צ לפרוץ כולו אלא יפרוץ בו פרצה ביותר מעשרה ונמצא בית פתוח בו בלא היקף ויחזור ויגדור הפרצה כולו או אמה היתיר' על עשר אמות והעשר אמות פתח הן והרי הוא פתוח ולבסוף הוקף ואם פרץ אמה וגדרה וחזר ופרץ אמה אצל מה שגדר וחזר ועשה כן עד שהשלימו לעשרה מותר: (עיין ת"ש): הגה ואם קשה עליו לפרוץ הכותל י"א דיכול להניח עפר אצל הכותל משני צדדיה עד שיתמעט הכותל מגובה עשר ורוחב העפר רחב מעשר אמות באורך הכותל וארבע רוחב ואם אין בגובה העפר עשר א"כ הוי כאלו פרץ שם הכותל שלא נשאר שם גבוה עשר למעלה מן העפר דהוי כקרקעות הקרפף ואף אם חוזר ולוקח משם אח"כ העפר הואיל ובטלו שם שבת אחת ויש חולקים דעפר לא הוי ביטול אא"כ אין עתיד לפנותו לעולם (תה"ד סי' ע"ה הרא"ש פ"ק דסוכה):
תרגום: ומהו הנקרא "מוקף לדירה"? זה שבנה בו בית דירה תחילה, או שפתח לו פתח מביתו ואחר כך הקיפו. ואם היה מוקף שלא לשם דירה, אינו צריך לפרוץ את כולו — אלא יפרוץ בו פרצה ביותר מעשר אמות, ונמצא הבית פתוח לתוכו ללא היקף — ואחר כך יחזור ויגדור את הפרצה כולה או רובה (פחות אמה), כך שעשר האמות הן פתח, והרי הוא פתוח ולבסוף הוקף. ואם פורץ אמה וגודרה, וחוזר ופורץ אמה אחרת ליד מה שגדר, עד שיגיע ליותר מעשר — מותר. הגהת הרמ"א: ואם קשה עליו לפרוץ הכותל, י"א שיכול להניח עפר אצל הכותל משני צדדיו עד שיתמעט הכותל מגובה עשרה.

סעיף ג

תל גבוה עשרה דינו כקרפף:
תרגום: תל הגבוה עשרה טפחים דינו כקרפף (היקף שלא הוקף לדירה): עד בית סאתים מותר לטלטל בכולו, ויותר מכך רק בד' אמות — שצידיו התלולים נחשבים כמחיצות (אומרים גוד אסיק: המחיצה נחשבת כממשיכה כלפי מעלה).

סעיף ד

קרפף יותר מסאתים שנטע בו אילנות למעט אוירו לא הוי מיעוט (אפילו יש בהן גבוה עשרה ורחב ארבעה) (המגיד פי"ו) והוא הדין לחופר בו בור:
תרגום: קרפף שיותר מבית סאתים שנטע בו אילנות למעט את אווירו — אין זה מיעוט (אפילו האילנות גבוהים עשרה ורחבים ארבעה). וכן הדין לחופר בו בור: אינו ממעט [להוריד את הקרפף לכשיעור בית סאתים].

סעיף ה

בנה בו עמוד ונתמעט בכך אם הוא רחב ג' טפחים הוי מיעוט:
תרגום: בנה בו עמוד ונתמעט בכך — אם רחב העמוד שלושה טפחים, הוי מיעוט תקף [שיכול להוריד את הקרפף מכשיעור בית סאתים]; פחות משלושה — לא הוי מיעוט.

סעיף ו

בנה מחיצה באורך עשר לפני מחיצה הראשונה לבטלה שתהיה כמו שאינה ויהיה מוקף לדירה על ידי השניי' אם הרחיקה מהראשונה שלשה טפחים מותר:
תרגום: אם בנה מחיצה באורך יותר מעשר אמות לפני המחיצה הראשונה, לבטלה — שתהיה כאילו אינה — ויהיה הקרפף מוקף לדירה על ידי המחיצה השניה: אם הרחיקה מהראשונה שלושה טפחים — מותר. (פחות משלושה — אומרים לבוד: המחיצה החדשה רק מעבה את הישנה ואינה מועילה.)

סעיף ז

טח טיט על מחיצות הראשונות למעט אוירו ונתמעט אם הטיט עבה שאם תנטל מחיצה הראשונה ראויה לעמוד בפני עצמה הוי מיעוט ואם לאו לא הוי מיעוט:
תרגום: טח טיט על המחיצות הראשונות למעט את אווירו, ונתמעט — אם הטיט עבה, שאם תנטל המחיצה הראשונה הוא ראוי לעמוד בפני עצמו — הוי מיעוט; ואם לאו — לא הוי מיעוט.

סעיף ח

בנה מחיצות על הראשונה להקיפו על ידם לדירה אינו מועיל ואם נבלעו התחתונות ונשארו העליונות מאליהם ניתר על ידם אבל תל יותר מסאתים ועשה מחיצות אפי' על שפתו לדירה מועיל שהרי דר באויר מחיצות שעשה עתה:
תרגום: בנה מחיצות על גבי הראשונות כדי להקיפו "לדירה" — אינו מועיל (המחיצות התחתונות נשארות, אלא שהגביה אותן). ואם נבלעו התחתונות ונשארו העליונות מעצמן — ניתר על ידן. אבל תל יותר מבית סאתים שעשה מחיצות לדירה אפילו על שפתו — מועיל, שהרי דר בחלל המחיצות שעשה עתה.

סעיף ט

קרפף יותר מסאתים שהוקף לדירה ונטע רובו אילנות אפילו אינם נטועים שורות שורות אינם מבטלים הדירה אבל אם נזרע רובו הזרעים מבטלים הדירה אפי' אין בהם אלא סאתים נזרע מיעוטו אם אין בו אלא סאתים מותר יותר מסאתים אסור:
תרגום: קרפף יותר מסאתים שהוקף לדירה ונטע רובו אילנות — אפילו אינם בשורות — אין האילנות מבטלים את הדירה (כי הרגיל לעמוד בצל האילנות). אבל אם נזרע רובו — הזרעים מבטלים הדירה, אפילו אם הזרוע רק בית סאתים. נזרע מיעוטו: אם אינו רק סאתים — מותר; יותר מסאתים — אסור.

סעיף י

מי שיש לו גנה בחצירו אם הוא רוב החצר אפילו אין בה אלא בית סאתים לא יטלטל ממנו ומן החצר לבית ואם הוא יותר מסאתים לא יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות ואם היא מיעוט החצר מה שיש בה יותר מסאתים אוסר כל החצר ואם יש בה סאתים או פחות אסור להוציא ממנה לבית:
תרגום: מי שיש לו גנה בחצרו — אם הגנה היא רוב החצר, אפילו אינה אלא בית סאתים, לא יטלטל ממנה ומהחצר אל הבית. ואם היא יותר מסאתים — לא יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות. ואם הגנה מיעוט החצר — מה שבה יותר מסאתים אוסר את כל החצר; ואם יש בה סאתים או פחות — אסור להוציא ממנה לבית.

סעיף יא

קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים אם ראוים לשתיה אין מבטלין הדירה אפילו אם המקום שנתפשטו שם יותר מסאתים ואפילו הם עמוקים הרבה ואם אינם ראוים לשתיה דינם כזרעים והוא שיהא בעמקם עשרה טפחים:
תרגום: קרפף יותר מסאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים — אם ראויים לשתייה, אין מבטלין הדירה, אפילו המים פרושים על שטח יותר מסאתים, ואפילו עמוקים הרבה (שאין דירה נאה מזו). ואם אינם ראויים לשתייה, דינם כזרעים [מבטלים הדירה], ובלבד שיהא בעומקם עשרה טפחים.

סעיף יב

קרפף בית שלשה סאין וקירה ממנה בית סאה מותר אפילו אם הקירוי משופע:
תרגום: קרפף של בית שלוש סאין שקירה ממנו שטח בית סאה — מותר [שטח המגולה שנשאר אינו אלא בית סאתים] — ואפילו הקירוי משופע.

סעיף יג

קרפף בית סאתים מצומצם וחצר שנפרצו במילואה זה לזה הקרפף אסור מפני שמקום המחיצה מייתרו ונעשה יותר על סאתים:
תרגום: קרפף שהוא בית סאתים מצומצם וחצר שנפרצו זה לזה במילואם — הקרפף אסור, כי מקום המחיצה [שנפרצה] מצטרף לשטחו והופכו להיות יותר מסאתים.

סעיף יד

קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ופתח בו פתח ועשה מחיצה לפניו יותר מעשרה והותר ע"י מחיצה שעל ידיה בטלה מחיצה ראשונה שלא היתה לשם דירה ואח"כ נפלה מחיצה אחרונה חוזר לאיסורו:
תרגום: קרפף יותר מסאתים שלא הוקף לדירה, פתח בו פתח ועשה מחיצה לפניו יותר מעשר — והותר על ידי מחיצה זו (שעל ידה בטלה המחיצה הראשונה שלא הייתה לדירה). ואחר כך נפלה המחיצה האחרונה — חוזר לאיסורו.
הטקסט המלא: יד סעיפים אלו מהווים את כל קודיפיקציית המחבר לנושא. כל אחד מבהיר מקרה, תנאי או חריג.

2. הרקע הכללי

מה הנושא של הסימן?

סימן שנ"ח עוסק בשאלה מרכזית בהלכות טלטול בשבת: אילו מקומות מוקפים נחשבים "מוקפים לדירה" (מוקפי דירה) ואילו לא.

השאלה היסודית: מקום המוקף לגמרי במחיצות של עשרה טפחים הוא מן התורה רשות היחיד גמורה — והזורק לתוכו מרשות הרבים חייב. אבל חז"ל אסרו לטלטל בו יותר מד' אמות אם הוא גדול ולא הוקף לשם דירה. מדוע? כי מקום כזה "מחוסר דיורין" ומתחלף עם רשות הרבים.

מקום הסימן בהלכות שבת

סימן שנ"ח שייך לסדרת הסימנים על הרשויות והטלטול בשבת. הוא מציג את מושג "מוקף לדירה", שמתעמק בהמשך בסימנים השכנים (שנ"ט, שס"ב, ת"א). המקור התלמודי בעירובין (פרק עושין פסין, סביב כג–כד).

3. מושגי היסוד ההלכתיים

ארבעה מושגים מהווים את שלד הסימן:

מושגי היסוד של סימן שנ"ח:

4. פירוט הסעיפים אחד אחד

סעיףתוכן
אעיקרון יסוד: מוקף שלא לדירה ויותר מסאתים → טלטול עד ד' אמות; ≤ סאתים → טלטול חופשי; מוקף לדירה → חופשי בכל שטח (עם מגבלת צורה: אורך ≤ פי שניים מרוחב + אמה).
בהגדרת "מוקף לדירה": לבנות בית או לפתוח פתח לפני ההיקף. מוקף שלא לדירה — אפשר "לתקן" ע"י פרצה > 10 אמות ואח"כ גידור. רמ"א: לחילופין, הניח עפר מול הכותל.
גתל הגבוה עשרה — דינו כקרפף (צידיו התלולים = מחיצות).
דנטיעת אילנות או חפירת בור אינם "מיעוט" שטח של קרפף גדול.
הבניית עמוד רחב לפחות ג' טפחים — כן "מיעוט" תקף.
ומחיצה חדשה לפני הישנה "מחדשת" את הקרפף לדירה רק אם הורחקה ג' טפחים (אחרת: לבוד).
זטיט ממעט את השטח רק אם די עבה שיכול לעמוד לבדו.
חהגבהת מחיצות "לדירה" אינה מועילה; אך מחיצות על תל, או עליונות שנשארו לאחר נפילת התחתונות — מועילות.
טאילנות אינם מבטלים את הדירה; זרעים ברוב השטח מבטלים.
יגנה בחצר: לפי הרוב או המיעוט, יכולה לבטל את הדירה או רק לאסור הוצאה לבית.
יאמים ראויים לשתייה אינם מבטלים דירה; מים שאינם ראויים ועומקם עשרה — כזרעים.
יבקירוי חלק מקרפף גדול מורידו מתחת לסף — אפילו גג משופע.
יגקרפף סאתים מצומצם שנפרץ במילואו לחצר — נאסר: מקום המחיצה מצטרף לשטחו.
ידקרפף שהותר ע"י מחיצה נוספת — חוזר לאיסורו אם נופלת אותה מחיצה אחרונה.
לב הסימן: מקום מוקף שמיש לחלוטין בשבת רק אם הוא מתוכנן לדירה — תחילה פתח או בית, ואחר כך הקיף. אחרת, ניצל ממגבלת ד' אמות רק כל עוד הוא קטן (≤ בית סאתים). כל הסימן בוחן איך "לתקן" מקום גדול, ומה מבטל או לא את דין הדירה שלו.

5. המשנה ברורה — ראשי פרקים

למשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (חפץ חיים) קא ערכים על סימן זה. ראשי פרקים:

משנה ברורה (א) — (א) לדירה - דירת אדם ותשמישיו:
משנה ברורה (ב) — (ב) כגון גנות ופרדסים - שמקיפים אותם רק לשמור את הפירות והזרעים שבתוכן וה"ה קרפף שהוא היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:
משנה ברורה (ג) — (ג) ובורגנין - סוכת שומרים שבשדות:

לטקסט מלא של קא הערכים — באתר ספריא: משנה ברורה שנ"ח.

6. שיטת הרמ"א

הרמ"א מוסיף שתי הגהות בסימן זה, שתיהן בנקודות מעשיות חשובות לקהילות אשכנז.

הגהות הרמ"א:

7. השלכות מעשיות בזמננו

סימן שנ"ח רלוונטי מאוד — בסיס לניתוח של רבים מהמרחבים המוקפים בזמננו:

מצבניתוח מהיר
גן קטן מוקף (≤ סאתים) צמוד לביתאם מוקף לדירה (פתח לבית) — טלטול חופשי; ובלאו הכי, מותר כל עוד נשאר קטן.
מגרש גדול מוקף, לא מיושבקרפף יותר מסאתים — טלטול עד ד' אמות, כל עוד לא הוקף לדירה.
חצר משותפת, חניה מוקפת, גן ציבורייש לבדוק סדר פתח/היקף ושטח; הסטטוס קובע מה אפשר לטלטל ללא עירוב.
חצר עם גן ירק או דשא נרחבלפי השטח הזרוע, יכולים הזרעים לבטל את הדירה (סעיף י).
בריכה או מקווה מים במוקףמים ראויים לשתייה — אינם מבטלים; מים שאינם ראויים בעומק עשרה — כזרעים (סעיף יא).
לשאלות מעשיות: למדוד שטח, לבדוק סדר הבנייה (פתח/בית לפני ההיקף), לבחון את אופי המרחב. להלכה למעשה — לשאול רב.

8. סיכום מעשי

לימודי סימן שנ"ח:
  1. מוקף לדירה (פתח/בית לפני ההיקף) — מתיר טלטול בלי הגבלת שטח.
  2. מוקף שלא לדירה (קרפף): טלטול חופשי עד סאתים; יותר מכך — ד' אמות.
  3. אפשר "לתקן" מוקף גדול: למעט שטחו (עמוד, טיט עבה, גג) או לפרוץ ולחזור ולגדור לדירה.
  4. זרעים מבטלים דירה; אילנות ומים ראויים — לא.
  5. להלכה למעשה — לשאול רב.

9. שאלות הבנה

בדיקת הבנה:
  1. מהו הנושא הכללי של סימן שנ"ח?
  2. כמה סעיפים בסימן? מה נושא כל אחד?
  3. מה ההבדל בין המחבר והרמ"א (במידה ויש)?
  4. אילו מושגי יסוד מבניים מופיעים בסימן?
  5. מהי המסקנה המעשית לחיי יום-יום?
  6. באילו מקרי-גבול יש לשאול רב?

להמשיך הלאה

להעמיק בסימן זה:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן שנ״ט ←
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן שנ"ח · רמה 1 — מבוא
♥ תמיכה בדעת
📖הצטרף לחברותא