Daat HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman שס"ב

אֵיזֶה מְחִצָּה קָרוּי מְחִצָּה לְטַלְטֵל וּבוֹ כ"ב סְעִיפִים:

כָּל מְחִצּוֹת שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ כְּדֵי לָדוּר בְּתוֹכָן, דְּהַיְנוּ לִכְנִיסָה וִיצִיאָה תָּמִיד (עַיֵּן סִמָּן שנ"ח גַּבֵּי קַרְפֵּף), אֶלָּא לִשְׁמוֹר מַה שֶׁיַּנִּיחוּ בְּתוֹכָן אוֹ לֵישֵׁב בְּתוֹכָן לִשְׁמוֹר הַשָּׂדוֹת, שֶׁאֵינוֹ דָר בָּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֶלָּא מִסְתּוֹפֵף בְּצִלָּהּ בִּלְבָד כְּשֶׁהַחַמָּה עוֹמֶדֶת עָלָיו (אֲבָל סֻכָּה שֶׁדָּר בָּהּ הַשּׁוֹמֵר יוֹמָם וָלַיְלָה — דִּירָה מְעֻלָּה הִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ח), וְכֵן מְחִצּוֹת הָעֲשׂוּיִין לִצְנִיעוּת בְּעָלְמָא, כְּגוֹן הַבַּנָּאִים שֶׁבּוֹנִים בַּחַמָּה וְעוֹשִׂין מְחִצָּה לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַחַמָּה, וְכֵן הָאַכְסַדְרָה שֶׁבּוֹנִים בְּתוֹךְ הַפַּרְדֵּס (שֶׁתַּשְׁמִישׁ מְחִצָּה זוֹ גַּם כֵּן אֵינוֹ קָבוּעַ לְהִתְלוֹנֵן בְּצִלָּהּ אֲפִלּוּ יוֹם וְלַיְלָה אֶחָד בִּקְבִיעוּת, אֶלָּא כְּשֶׁהַחַמָּה קוֹדֶרֶת בִּלְבָד, אֲבָל מְחִצָּה הָעֲשׂוּיָה לְיוֹם וְלַיְלָה אֶחָד — דִּירָה מְעֻלָּה הִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ס).

וְכָל מְחִצּוֹת אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְחִצּוֹת גְּמוּרוֹת מִן הַתּוֹרָה וְהַזּוֹרֵק לְתוֹכָן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּתוֹכָן כַּמָּה מִילִין, מִכָּל מָקוֹם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָן אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת אִם יֵשׁ בְּתוֹכָן יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן אֵינָן חֲשׁוּבוֹת מֻקָּפוֹת לְדִירָה. אֲבָל עַד בֵּית סָאתַיִם וְעַד בִּכְלָל, מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכָל הַמֻּקָּף:

Which mechitzah is called a mechitzah le-taltel (partition that permits carrying) — and it contains 22 seifim:

All partitions that were not made for human dwelling — that is, for constant entering and exiting (see siman 358 regarding a karpef) — but rather to guard what is deposited inside them, or for sitting inside them to watch the fields (where one does not dwell day and night, but only shelters in their shade when the sun strikes — though a sukkah in which the watchman does dwell day and night is a full dwelling, as explained in siman 358); and likewise partitions made merely for privacy, such as builders who work in the sun and make a partition to shield themselves from it; and likewise the akhsadra (porch) built within an orchard (whose use is also not fixed for lodging in its shade even one day and night in a fixed manner, but only when the sun is harsh — whereas a partition made for one full day and night is a full dwelling, as explained in siman 360).

And all such partitions, although they are full-fledged partitions according to the Torah, and one who throws into them from reshus ha-rabim is liable even if they contain several mil, nonetheless by rabbinic enactment one may not carry within them beyond four amos if they contain more than two beis se'ah, since they are not regarded as enclosed for dwelling. But up to two beis se'ah inclusive, it is permitted to carry throughout the entire enclosure:

לְפִיכָךְ אִילָן שֶׁעֲנָפָיו יוֹרְדִין לְמַטָּה כָּל סְבִיבוֹ, אִם אֵינָם גְּבוֹהִים ג' טְפָחִים מִן הָאָרֶץ וְעִקָּרָן בְּמָקוֹם שֶׁמְּחֻבָּרִים לָאִילָן הוּא גָבוֹהַּ י' טְפָחִים — הֲרֵי הֵם חֲשׁוּבִים מְחִצָּה וּמֻתָּר לְטַלְטֵל בְּתוֹכָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ לְדִירָה.

וְהוּא שֶׁיְּמַלֵּא הָאֲוִיר שֶׁבֵּין הָעֲנָפִים בְּעֵצִים אוֹ בְּקַשׁ וִיקַשְּׁרֵם שָׁם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְנִידֵם הָרוּחַ, שֶׁכָּל מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה אֵינָהּ מְחִצָּה.

וְהוּא הַדִּין אִם אֵין גְּבוֹהִים י' טְפָחִים בְּמָקוֹם שֶׁמְּחֻבָּרִים לָאִילָן, אֶלָּא שֶׁבָּאֶמְצַע הֵם גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, שֶׁעֲשׂוּיִים כְּקֶשֶׁת. וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בֵּינֵיהֶם ד' עַל ד' בְּכָל גֹּבַהּ עֲשָׂרָה, שֶׁאִם אֵין בֵּינֵיהֶם ד' אֶלָּא מִלְּמַטָּה מֵעֲשָׂרָה וְאֵילַךְ — הֲרֵי הֵן כְּכַרְמְלִית:

Therefore, a tree whose branches hang down all around it: if they are not more than three tefachim above the ground, and where they are joined to the tree they are at a height of ten tefachim — they are considered a mechitzah, and it is permitted to carry within them, even though they were not made for dwelling.

And this is on condition that he fills the airspace between the branches with wood or straw and ties them there so that the wind will not move them, for any mechitzah that cannot stand against an ordinary wind is no mechitzah.

And the same applies if they are not ten tefachim high where they are joined to the tree, but in the middle they reach ten — being made like an arch. And there must be between them four [tefachim] by four within the entire ten of height; for if there are not four between them except below ten and downward — they are like a karmelis:

וְכָל זֶה עַד בֵּית סָאתַיִם, אֲבָל יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר. וַאֲפִלּוּ נָטַע הָאִילָן מִתְּחִלָּה לְשֵׁם כָּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲנָפָיו מְחִצּוֹת סְבִיבוֹ, לְהַתִּיר שָׁם הַטִּלְטוּל — אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לָדוּר בּוֹ אֶלָּא לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ לִשְׁמוֹר הַשָּׂדוֹת. אֲבָל אִם הוּא עָשׂוּי לָדוּר בּוֹ, וַאֲפִלּוּ לֹא נְטָעוֹ מִתְּחִלָּה כְּדֵי לָדוּר בּוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּלֵּא קַשׁ בֵּין הָעֲנָפִים כְּדֵי לָדוּר בּוֹ — אִם רֹב הַדֹּפֶן מִן הַקַּשׁ הַמְמַלֵּא שָׁם לְדִירָה, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ כָּל הַדֹּפֶן עָשׂוּי לְדִירָה, וּמְטַלְטְלִין שָׁם אֲפִלּוּ בְּיוֹתֵר מִסָּאתַיִם (וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין בְּרֹחַב הַקַּשׁ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר — מֻתָּר. וְאִם יֵשׁ בְּרָחְבּוֹ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רֹב הַדֹּפֶן — גַּם כֵּן מֻתָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ח):

And all this is up to two beis se'ah; but more than two beis se'ah is forbidden. And even if he planted the tree from the outset for that purpose — that its branches should form partitions around it, to permit carrying there — that does not help at all, since it is not made for dwelling in it, but only to take shelter in its shade for guarding fields. But if it is made for dwelling in it, and even if he did not originally plant it for dwelling in it, but he filled in straw between the branches in order to dwell there — if the majority of the wall is from the straw that fills it for dwelling, it is as though the entire wall were made for dwelling, and one may carry there even in more than se'asayim (and even if the width of the straw is not more than ten — it is permitted; and if its width exceeds ten, even though it is not the majority of the wall, it is also permitted, as explained in siman 358):

תֵּל שֶׁגָּבוֹהַּ ה' טְפָחִים, וְעָשָׂה עָלָיו מְחִצָּה ה' טְפָחִים — הֲרֵי זֶה עַל גַּבָּיו רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה לְכָל דָּבָר, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ כַּאן מְחִצָּה י' טְפָחִים, הַיְנוּ ה' טְפָחִים מִן גֹּבַהּ עַצְמוֹ, שֶׁאוֹמְרִים בּוֹ "גּוּד אַסֵּק מְחִצָּה" לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה, וְה' טְפָחִים מִן הַמְּחִצָּה, שֶׁהַמְּחִצָּה וְ"גוּד" מִצְטָרְפִין.

מְחִצָּה הָעוֹמֶדֶת מֵאֵלֶיהָ, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית לְשֵׁם מְחִצָּה — כְּשֵׁרָה לְכָל דָּבָר:

A mound (tel) five tefachim high upon which he made a partition five tefachim high — its top is a full reshus ha-yachid for every purpose, for there is here a partition of ten tefachim: five tefachim from its own height (about which we say gud assik mechitzah upward, as explained in siman 345), and five tefachim from the partition — for the actual partition and the gud combine.

A mechitzah that stands of itself — that is, that was not made for the sake of a partition — is valid for every purpose:

מְחִצָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג, כְּשֵׁרָה לְכָל דָּבָר. בְּמֵזִיד — מְחִצָּה הִיא לְהַחֲמִיר, לְחַיֵּב הַזּוֹרֵק מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל לֹא לְהָקֵל, לְהַתִּיר הַטִּלְטוּל בְּתוֹכָהּ, מִשּׁוּם קְנָס. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם מְחִצָּה כְּלָל בִּתְחִלַּת הַשַּׁבָּת. אֲבָל אִם הָיְתָה שָׁם וֶהֱסִירָהּ וְחָזַר וַעֲשָׂאָה — אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד חָזְרָה לְהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן:

A mechitzah made on Shabbos inadvertently (be-shogeg) is valid for every purpose. Intentionally (be-meizid) — it is a mechitzah to stringency, to make one who throws from inside it to reshus ha-rabim liable, but not to leniency, to permit carrying within it, as a penalty (kenas). In what case is this said? When there was no partition there at all at the start of Shabbos. But if there was one and he removed it and then made it again — even if intentionally, it returns to its original permitted state:

וְכָל זֶה כְּשֶׁהַמְּחִצָּה הִיא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּכַרְמְלִית, וְעַל יָדָהּ נַעֲשָׂה שָׁם רְשׁוּת הַיָּחִיד. אֲבָל אִם גַּם בְּלֹא מְחִצָּה זוֹ יֵשׁ שָׁם עוֹד מְחִצּוֹת, שֶׁעַל יָדָן נַעֲשָׂה שָׁם רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה אָסוּר לְטַלְטֵל שָׁם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — מוֹעֶלֶת מְחִצָּה זוֹ לְהַתִּיר לְטַלְטֵל שָׁם, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיְתָה בִּתְחִלַּת הַשַּׁבָּת וְנַעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת בְּמֵזִיד.

וְאִם הָיְתָה שָׁם בִּתְחִלַּת הַשַּׁבָּת וְנָפְלָה אַחַר כָּךְ — מֻתָּר אֲפִלּוּ לֹא חָזְרָה וְנַעֲשֵׂית כְּלָל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁגַּם מִבַּלְעָדֶיהָ יֵשׁ שָׁם עוֹד מְחִצּוֹת, הֲרֵי אָנוּ אוֹמְרִים "שַׁבָּת — כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה, הֻתְּרָה":

And all this when the mechitzah stands in reshus ha-rabim or in a karmelis, and through it a reshus ha-yachid is created there. But if even without this mechitzah there are already other partitions there through which it is a full reshus ha-yachid from the Torah, only that carrying was forbidden there by the words of the Sofrim — this mechitzah does avail to permit carrying there, even if it was not there at the start of Shabbos and was made on Shabbos intentionally.

And if it was there at the start of Shabbos and afterwards fell — it is permitted even if it was not remade at all, for since even without it there are other partitions there, we say Shabbos — kevan she-hutra, hutra (Shabbos, once permitted, remains permitted):

כֵּיצַד? כְּגוֹן שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה שֶׁהִקִּיפוּ בְּמַחְצְלָאוֹת סְבִיבוֹתֵיהֶם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּכַרְמְלִית, וְהִבְדִּילוּ גַּם בֵּינֵיהֶם, וְלֹא עֵרְבוּ יַחַד, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּשֶׁלּוֹ, וּבְשַׁבָּת נִגְלְלוּ הַמַּחְצְלָאוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם — אָנוּ אוֹמְרִים "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה", כֵּיוָן שֶׁגַּם מִבַּלְעֲדֵי הַמַּחְצְלָאוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם הָיְתָה רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה עַל יְדֵי מַחְצְלָאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.

וְאִם קֹדֶם הַשַּׁבָּת לֹא הָיוּ מַחְצְלָאוֹת פְּרוּסוֹת בֵּינֵיהֶם, וְנִפְרְסוּ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד — מֻתָּר.

אֲבָל מַחְצְלָאוֹת הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּפְרְסוּ בְּשַׁבָּת בְּמֵזִיד אֵינָן מוֹעִילוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ כְּבָר פְּרוּסוֹת בִּתְחִלַּת הַשַּׁבָּת וְנִגְלְלוּ וְחָזְרוּ וְנִפְרְסוּ. וְאִם לֹא חָזְרוּ וְנִפְרְסוּ, אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה", הוֹאִיל וְאֵין כַּאן מְחִצּוֹת הַמַּפְסִיקוֹת בֵּין רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית גְּמוּרָה.

(אֲבָל קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הֻקַּף לְדִירָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּכַרְמְלִית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כֵּיוָן שֶׁמִּן הַתּוֹרָה הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה — אוֹמְרִים בּוֹ "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ס):

How is this? For example, two or three people who encompassed themselves with mats (machtzela'os) all around in reshus ha-rabim or in a karmelis, who also partitioned between themselves and did not make a joint eruv, and each one was permitted to carry in his own — and on Shabbos the inner mats between them rolled up — we say Shabbos kevan she-hutra hutra, since even without the mats between them it was already a full reshus ha-yachid by means of the outer mats.

And if before Shabbos no mats were spread between them, and they were spread on Shabbos — even intentionally it is permitted.

But the outer mats which were spread on Shabbos intentionally do not avail, unless they were already spread at the start of Shabbos and rolled up and then were spread again. And if they were not re-spread, we do not say with respect to them Shabbos kevan she-hutra hutra, since there are no partitions there that interrupt between a full reshus ha-rabim or karmelis.

(But a karpef of more than two beis se'ah that was not enclosed for dwelling — although it is like a karmelis by the words of the Sofrim — since from the Torah it is a full reshus ha-yachid, we do apply to it Shabbos kevan she-hutra hutra, as explained in siman 360):

וְכֵן שְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁבַּיָּם שֶׁהֵן קְשׁוּרוֹת זוֹ בְּזוֹ וְעֵרְבוּ יַחַד, וּבְשַׁבָּת נִפְסְקוּ — אֵין אוֹמְרִים בָּהֶן "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה", לְפִי שֶׁכְּשֶׁנִּפְסְקוּ הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הַיָּם מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ה, וְהַיָּם הוּא כַּרְמְלִית גְּמוּרָה. אֲבָל אִם חָזְרוּ וְנִקְשְׁרוּ, אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד — חָזְרוּ לְהֶתֵּרָן הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁמִּבַּלְעֲדֵי זֶה הָיוּ שְׁתֵּיהֶן רְשׁוּת הַיָּחִיד:

And likewise two ships at sea that are tied to one another and whose occupants made a joint eruv, and on Shabbos they became separated — we do not apply to them Shabbos kevan she-hutra hutra, because once they were separated it is as though the sea interposes between them (as explained in siman 355), and the sea is a full karmelis. But if they were retied, even intentionally — they return to their original permitted state, since without this each of them was already a reshus ha-yachid:

סְפִינָה — מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלָּה אֲפִלּוּ הִיא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּבָה לְמֻקֶּפֶת דִּירָה. וְאֵין אוֹמְרִים מְחִצּוֹתֶיהָ לְהַבְרִיחַ מַיִם נַעֲשׂוּ, שֶׁלֹּא לְדִירָה.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם כְּפָאָהּ לָדוּר תַּחְתֶּיהָ, שֶׁכְּפִיָּתָהּ — זוֹ הִיא עֲשִׂיַּת מְחִצָּתָהּ לְדִירַת מַטָּה, וְנַעֲשָׂה עַל יְדֵי כֵן מֻקֶּפֶת לְדִירָה גַּם עַל גַּבָּהּ מִלְמַעְלָה מִשּׁוּם "גּוּד אַסֵּק".

אֲבָל אִם כְּפָאָהּ לְזַפְּתָהּ — אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ, בֵּין תַּחְתֶּיהָ בֵּין עָלֶיהָ, אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת אִם הִיא יוֹתֵר מִסָּאתַיִם, מִפְּנֵי שֶׁבִּטֵּל מְחִצּוֹתֶיהָ מִתּוֹרַת דִּירָה בִּכְפִיָּתָן זוֹ, שֶׁאֵינָן עוֹמְדוֹת כָּל זְמַן כְּפִיָּתָן לֹא לְדִירַת מַטָּה וְלֹא לְדִירַת מַעְלָה:

A ship (sefina) — it is permitted to carry throughout the whole of it, even if it is more than two beis se'ah, because it is considered as enclosed for dwelling. And we do not say that its partitions were made to repel water and not for dwelling.

And there is no need to mention if he overturned it in order to dwell beneath it — for its overturning itself is the making of its partition for dwelling below, and through this it becomes enclosed for dwelling also above on its top, by reason of gud assik.

But if he overturned it in order to pitch it — one may not carry in it, whether below or above, except within four amos if it is more than se'asayim, because by this overturning he nullified its partitions from their status of dwelling: throughout the time of its overturning they stand neither for dwelling below nor for dwelling above:

בַּכֹּל עוֹשִׂין מְחִצָּה מִבְּעוֹד יוֹם, אֲפִלּוּ בְּכֵלִים וְאֻכָּפוֹת הַגְּבוֹהִים י' טְפָחִים, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפָן לְהִנָּטֵל אַחַר הַשַּׁבָּת. וַאֲפִלּוּ מְחִצּוֹת שֶׁל עֵרֶב בְּלֹא שְׁתִי, כְּגוֹן שֶׁל חֲבָלִים הַמְּתוּחִים עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת סָבִיב חֶבֶל עַל גַּבֵּי חֶבֶל בְּגֹבַהּ י' טְפָחִים, אוֹ שֶׁל שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב, כְּגוֹן קָנִים הַגְּבוֹהִים עֲשָׂרָה הַנְּעוּצִים בָּאָרֶץ זֶה אֵצֶל זֶה — הֲרֵי זֶה מוֹעֶלֶת עַד בֵּית סָאתַיִם, אֲפִלּוּ לְיָחִיד בְּיִשּׁוּב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ס.

וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּין חֶבֶל לַחֲבֵרוֹ אוֹ בֵּין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ ג' טְפָחִים. וְכָל אֲוִיר שֶׁהוּא פָּחוֹת מִג' טְפָחִים נֶחְשָׁב כְּסָתוּם לְגַמְרֵי. אֲבָל אִם יֵשׁ אֲפִלּוּ בֵּין חֶבֶל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ ג' טְפָחִים — אֵינוֹ מְחִצָּה כְּלָל, (אֶלָּא אִם כֵּן הָאֲוִיר שֶׁל ג' טְפָחִים הוּא בָּאֶמְצַע) וְיֵשׁ מֵחֶבֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל ג' טְפָחִים הַלָּלוּ עַד חֶבֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּרֹאשׁ גֹּבַהּ הַמְּחִצָּה יוֹתֵר מִג' טְפָחִים סָתוּם בַּחֲבָלִים, וּמֵחֶבֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁל ג' טְפָחִים אֲוִיר הַלָּלוּ סָתוּם גַּם כֵּן בַּחֲבָלִים עַד פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לָאָרֶץ, שֶׁאִם אֵין מֵחֶבֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל ג' טְפָחִים הַלָּלוּ עַד חֶבֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּרֹאשׁ גֹּבַהּ הַמְּחִצָּה אֶלָּא ג' טְפָחִים סְתוּמִים בַּחֲבָלִים — הֲרֵי הָאֲוִיר שֶׁמִּצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה לְג' טְפָחִים הַלָּלוּ הַסְּתוּמִים, דְּהַיְנוּ הָאֲוִיר הָעֶלְיוֹן שֶׁעַד חֶבֶל שֶׁבְּרָאשֵׁי גֹּבַהּ הַמְּחִצָּה עִם הָאֲוִיר שֶׁל ג' טְפָחִים הַלָּלוּ, בָּאִים וּמְבַטְּלִים הַג' טְפָחִים סְתוּמִים שֶׁבֵּינֵיהֶם. אֲבָל אִם הַסָּתוּם יוֹתֵר מִג' טְפָחִים, אֲזַי אֵין אֲוִיר זֶה מְבַטֵּל הַסָּתוּם שֶׁעָלָיו, הוֹאִיל וְהוּא מְרֻבֶּה מִמֶּנּוּ.

וְכָל זֶה בֵּין חֶבֶל לְחֶבֶל. אֲבָל אִם יֵשׁ אֲוִיר ג' טְפָחִים מֵהָאָרֶץ עַד חֶבֶל הַתַּחְתּוֹן, אֲפִלּוּ מִשָּׁם וְאֵילַךְ סָתוּם לְגַמְרֵי יוֹתֵר מִמֵּאָה אַמָּה — אֵין זוֹ מְחִצָּה, הוֹאִיל וְהַגְּדָיִים יְכוֹלִים לִבְקוֹעַ תַּחְתֶּיהָ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ה:

With anything one may make a mechitzah while it is still day — even with vessels and saddles ten tefachim high, even though they are destined to be removed after Shabbos. And even partitions of erev without shesi, such as ropes stretched on pegs around, rope above rope, to a height of ten tefachim; or of shesi without erev, such as reeds ten high stuck in the ground one beside the other — this is effective up to two beis se'ah, even for a single person in a settled area, as explained in siman 360.

This is on condition that there not be between one rope and the next, or between one reed and the next, three tefachim. Any airspace of less than three tefachim is considered as completely closed. But if there are even between a single rope and its fellow three tefachim — it is no mechitzah at all (unless the airspace of three tefachim is in the middle, and there is from the upper rope of those three tefachim up to the topmost rope at the top of the partition more than three tefachim closed off in ropes, and from the lower rope of those three tefachim the airspace is also closed in ropes down to less than three tefachim near the ground); for if there is not from the upper rope of those three tefachim up to the topmost rope at the top of the partition more than three tefachim closed in ropes, then the airspace on this side and on that side of those closed three tefachim — namely the upper airspace up to the rope at the top of the partition together with the airspace of those three tefachim — come and nullify the closed three tefachim between them. But if the closed part is more than three tefachim, then this airspace does not nullify the closed part above it, since it is less than it.

And all this is between rope and rope. But if there is an airspace of three tefachim from the ground up to the lowest rope, even if from there upward it is completely closed more than a hundred amos — it is no mechitzah, since kids can pass under it, as explained in siman 355:

וְכָל זֶה בַּחֲבָלִים. אֲבָל בְּקָנִים, אִם יֵשׁ בֵּין קָנֶה אֶחָד לַחֲבֵרוֹ ג' טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת — אֵין הַמְּחִצָּה נִפְסֶלֶת בִּשְׁבִיל זֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ אֲוִיר סָמוּךְ לִקְצֵה הַמְּחִצָּה, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם עוֹמֵד יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר עַד הַקָּצֶה — אֵין אוֹמְרִים שֶׁיָּבֹא אֲוִיר זֶה עִם אֲוִיר הָעוֹלָם שֶׁחוּץ לַקָּצֶה וִיבַטְּלוּ עוֹמֵד הַנִּשְׁאָר מֵאֲוִיר זֶה עַד הַקָּצֶה, לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים שֶׁהָאֲוִיר מְבַטֵּל הָעוֹמֵד אֶלָּא בַּאֲוִיר שֶׁהוּא נֶחְשָׁב כְּסָתוּם עַל יְדֵי הָעוֹמֵד, כְּגוֹן הָאֲוִיר שֶׁבְּתוֹךְ הַמְּחִצָּה וְהָאֲוִיר שֶׁלְּמַעְלָה עַד לָרָקִיעַ, שֶׁהוּא נֶחְשָׁב גַּם כֵּן כְּסָתוּם כְּשֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עוֹמֵד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה. אֲבָל אֲוִיר הָעוֹלָם שֶׁחוּץ לִקְצֵה הַמְּחִצָּה אֵין נֶחְשָׁב כְּסָתוּם כְּלָל עַל יְדֵי הָעוֹמֵד, וְלָכֵן אֵינוֹ מְבַטְּלוֹ כְּלָל:

And all this is regarding ropes. But regarding reeds, if there are between one reed and the next three tefachim or more, up to ten amos — the mechitzah is not invalidated on account of this, unless the parutz (open part) is greater than the omed (standing part), as will be explained. And even if there is airspace adjoining the edge of the mechitzah, and there does not remain standing more than ten up to the edge — we do not say that this airspace joins together with the airspace of the world outside the edge to nullify the standing part that remains from this airspace to the edge, because we only say that airspace nullifies the standing where the airspace is regarded as closed by the standing — such as the airspace inside the mechitzah, or the airspace above up to the firmament, which is likewise regarded as closed when there is below it a standing part ten high. But the airspace of the world outside the edge of the mechitzah is not at all considered closed by the standing — hence it does not nullify it at all:

אֲפִלּוּ מִבַּעֲלֵי חַיִּים עוֹשִׂים מְחִצָּה, שֶׁיַּעֲמִיד שָׁם בְּהֵמָה לְדֹפֶן מִבְּעוֹד יוֹם וּמֻתָּר לְטַלְטֵל שָׁם בְּשַׁבָּת, וּבִלְבָד שֶׁתְּהֵא קְשׁוּרָה שָׁם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג. וְאִם הֶחָלָל שֶׁבֵּין הָרַגְלַיִם גָּבוֹהַּ ג' טְפָחִים — צָרִיךְ לִגְדוֹר שָׁם בְּקָנִים:

Even from living creatures one may make a mechitzah: he sets up an animal there as a wall while it is still day, and it is permitted to carry there on Shabbos — provided it is tied there, in the manner that will be explained in siman 363. And if the space between the legs is three tefachim high — he must fence it there with reeds:

וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה מֵהָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים זֶה אֵצֶל זֶה בְּפָחוֹת מִג' טְפָחִים, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ (שֶׁהֲרֵי הָאָדָם הוּא בֶּן דַּעַת וְעוֹמֵד לְדַעַת עַצְמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּהֵמָה שֶׁהִיא כְּעֵץ בְּעָלְמָא וְהַעֲמָדָתָהּ לִמְחִצָּה דּוֹמָה לְבִנְיָן) וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם מְהַלְּכִים חֲשׁוּבִים מְחִצָּה וּבֵינֵיהֶם רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה (אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם כְּד' מְחִצּוֹת מַקִּיפוֹת לֶחָלָל שֶׁבֵּינֵיהֶם):

And even on Shabbos it is permitted to make a mechitzah from people standing next to one another at less than three tefachim apart, since this is not the manner of building (for a person is intelligent and stands of his own accord — which is not the case with an animal, which is like a mere piece of wood, and setting it up as a partition resembles building). And even when they are walking they are considered a mechitzah, and between them there is a full reshus ha-yachid (if the configuration is such that there are like four partitions encompassing the space between them):

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמֻּתָּר לְהַעֲמִידָם בְּשַׁבָּת? אֶלָּא כְּשֶׁהֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁלְּשֵׁם מְחִצָּה הוּא מַעֲמִידֵם שָׁם (שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לִמְחִצָּה, וְהֵם בְּנֵי דַעַת וְעוֹמְדִים לָדַעַת עַצְמָן, אֵין בְּזֶה מִשּׁוּם עֲשִׂיַּת מְחִצָּה בְּשַׁבָּת). אֲבָל אִם אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ — אָסוּר לְהַעֲמִידָם. וְאִם עָבַר וְהֶעֱמִידָם בְּמֵזִיד, דִּינָם כִּמְחִצָּה הַנַּעֲשֵׂית בְּמֵזִיד בְּשַׁבָּת שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

וַאֲפִלּוּ אִם לֹא הוֹדִיעָם עַתָּה שֶׁעוֹשֶׂה מֵהֶם מְחִצּוֹת, אִם קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיֵּדְעוּ, כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה מֵהֶם מְחִצָּה פַּעַם אַחַת וְנוֹדַע לָהֶם כְּבָר — לֹא יַעֲשֶׂה הוּא מֵהֶם מְחִצָּה עוֹד, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר טֶרֶם שֶׁיַּסְפִּיקוּ לִגְמוֹר עֲשִׂיַּת הַמְּחִצָּה וְאַחַר כָּךְ יִגְמְרוּהָ, וְנִמְצָא נַעֲשֵׂית בְּאִסּוּר. אֲבָל יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם אָדָם אַחֵר רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מֵהֶם מְחִצָּה עוֹד (וּסְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל):

In what case is it said that it is permitted to set them up on Shabbos? Only when they do not know that he is setting them up there for the sake of a partition (since they do not intend to be a partition, and being intelligent they stand of their own accord — there is no issue of making a partition on Shabbos in this). But if even one of them knows — it is forbidden to set them up. And if he transgressed and set them up intentionally, their law is that of a mechitzah made intentionally on Shabbos as explained above.

And even if he does not now inform them that he is making partitions out of them, if it is likely that they will know — for instance, if he has already made a partition from them once and they have learned of it — he should not make them into a partition again, lest they realize what is happening before he finishes making the partition, and they then complete it: the mechitzah would turn out to have been formed in transgression. But there is room to be in doubt whether another person is permitted to make a partition out of them again (and a doubt in divrei sofrim is resolved leniently):

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵהֶם מְחִצָּה פַּעַם רִאשׁוֹנָה, אִם מַעֲמִידֵם תְּחִלָּה כִּמְחִצּוֹת, וְאַחַר כָּךְ מוֹלִיכֵם כָּךְ כְּדֵי לְטַלְטֵל בֵּינֵיהֶם כְּשֶׁהֵם מְהַלְּכִים — קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר קֹדֶם שֶׁיִּגְמוֹר הוֹלָכָתָם אוֹתָם כִּמְחִצּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱמִידָם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מוֹלִיכָם, וְהוּא הוֹלֵךְ בֵּינֵיהֶם. וְלֹא הִתִּירוּ לְטַלְטֵל בֵּינֵיהֶם דֶּרֶךְ הִלּוּכָם אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְהַלְּכִים מֵעַצְמָם:

And even when he makes a partition from them the first time, if he sets them up first as partitions and then leads them so as to carry between them while they walk — it is likely that they will realize the matter before he finishes leading them as partitions, since he set them up first and then leads them, and he walks between them. They only permitted carrying between them while they walk when they walk of their own accord:

אִם בָּאוּ תְּחִלָּה שֶׁלֹּא לָדַעַת, אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ הִרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר, לְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם הַמְּחִצּוֹת, קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לְטַלְטֵל בֵּינֵיהֶם — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמְּחִצָּה הָיְתָה שֶׁלֹּא לָדַעַת:

If they first came without knowledge, even if afterwards they realized the matter — once the partitions had already been made from them, before he had the chance to carry between them — there is nothing in this, since at the time of making the partition it was without their knowledge:

אֵין לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֶלָּא בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ וּבִשְׁעַת הַדְּחָק. וְאִם שָׁכַח חֵפֶץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — יוֹתֵר טוֹב לְהוֹלִיךְ שָׁם תִּינוֹקוֹת, וְהֵם יַגְבִּיהוּ הַחֵפֶץ מֵאֲלֵיהֶם וִיבִיאוּהוּ לַבַּיִת, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה מְחִצּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם וִיבִיאֶנּוּ גָּדוֹל.

וְהוּא שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ שֶׁחֵפֶץ זֶה הוּא שֶׁל אָבִיו, וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ הוּא מִתְכַּוֵּן בַּהֲבָאָתוֹ אוֹתוֹ, שֶׁסָּבוּר שֶׁמָּצָא חֵפֶץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל אִם יוֹדֵעַ שֶׁחֵפֶץ זֶה שֶׁל אָבִיו, הֲרֵי הוּא מִתְכַּוֵּן מִן הַסְּתָם בַּהֲבָאָתוֹ בִּשְׁבִיל אָבִיו, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִמְחוֹת בְּתִינוֹק זֶה שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של"ד, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יוֹלִיכֶנּוּ שָׁמָּה כְּדֵי שֶׁיְּבִיאֶנּוּ (וְהוּא הַדִּין אִם הַחֵפֶץ הוּא שֶׁל אַחֵר, וְהַתִּינוֹק יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ וִיבִיאֶנּוּ אֵלָיו).

וְכָל זֶה בַּאֲחֵרִים. אֲבָל אָבִיו מְצֻוֶּה לְחַנְּכוֹ וְלִגְעוֹר בּוֹ וּלְהַפְרִישׁוֹ כְּשֶׁרוֹאֵהוּ מְחַלֵּל שַׁבָּת אֲפִלּוּ לַהֲנָאַת עַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּאִסּוּרֵי דִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ג, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יוֹלִיכֶנּוּ שָׁמָּה כְּדֵי שֶׁיְּבִיאֶנּוּ, אֲפִלּוּ אֵין הַחֵפֶץ שֶׁלּוֹ:

One should not make a mechitzah of human beings except in time of need and in pressing circumstances. And if one forgot an object in reshus ha-rabim — it is better to lead children there, who will pick up the object of themselves and bring it home, than to make a partition of human beings so that an adult might bring it.

This is provided the child does not know that this object belongs to his father, and that he intends in bringing it for his own benefit, supposing he found an object in reshus ha-rabim. But if he knows that the object belongs to his father, presumptively he intends in bringing it on behalf of his father; and every person must protest against this child so that he does not bring it, as explained in siman 334 — and all the more so one must not lead him there in order that he bring it (and the same applies if the object belongs to another, and the child knows him and recognizes him and would bring it to him).

And all this is with regard to others. But the father himself is commanded to educate his child and rebuke him and remove him when he sees him desecrate Shabbos, even for his own benefit, and even in rabbinic prohibitions (issurei divrei sofrim), as explained in siman 343; and all the more so he must not lead him there in order that he bring it, even if the object is not his:

כָּל הֶקֵּף מְחִצּוֹת שֶׁהַפָּרוּץ שֶׁבּוֹ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד — אָסוּר, וּכְאִלּוּ כֻּלּוֹ פָּרוּץ, אֶלָּא אִם כֵּן כָּל פִּרְצָה מֵהֶם פְּחוּתָה מִג' טְפָחִים. אֲבָל אִם הַפָּרוּץ כְּעוֹמֵד שָׁוֶה בְּשָׁוֶה — מֻתָּר (בֵּין בִּמְחִצּוֹת שֶׁל שְׁתִי בֵּין בִּמְחִצּוֹת שֶׁל עֵרֶב), שֶׁכָּךְ הִיא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי — שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָרֹב פָּרוּץ, וְלֹא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ הָרֹב עוֹמֵד, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּמָקוֹם אֶחָד פָּרוּץ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת. אֲבָל עַד עֶשֶׂר וְעַד בִּכְלָל — מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּפֶתַח:

Any enclosure of partitions in which the parutz (open part) is greater than the omed (standing part) is forbidden, and it is as though the entire thing were open — unless every gap within it is less than three tefachim. But if the parutz equals the omed evenly — it is permitted (both in partitions of shesi and of erev), for this is halakhah le-Moshe mi-Sinai: that the majority shall not be open, without requiring that the majority be standing — provided that in any one place there is no opening of more than ten amos. But up to ten inclusive — it is permitted, because it is like a doorway:

אִם עָשָׂה צוּרַת פֶּתַח, אֲפִלּוּ לְפִרְצָה יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר — מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין כַּאן פָּרוּץ כְּלָל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחָצֵר וּמָבוֹי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דִּיּוּרִים וּמַקִּיפִים אוֹתָם לְדִירָה וְלֹא בִּשְׁבִיל הֶתֵּר טִלְטוּל בִּלְבָד, לָכֵן מוֹעִיל בָּהֶם כְּשֶׁהֶקֵּף דִּירָתָם הוּא עַל יְדֵי צוּרַת פֶּתַח מִד' רוּחוֹת. אֲבָל בְּבִקְעָה שֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת בָּהּ הֶקֵּף כְּדֵי לְהַתִּיר לְטַלְטֵל בְּתוֹכוֹ, אֵינוֹ מוֹעִיל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּשֶׁכָּל הַד' רוּחוֹת מֻקָּפוֹת עַל יְדֵי צוּרַת פֶּתַח בִּלְבָד. אֲבָל אִם הַהֶקֵּף הוּא כְּתִקּוּנוֹ, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּרָצוֹת יְתֵרוֹת עַל עֶשֶׂר — מוֹעִיל בָּהֶן צוּרַת פֶּתַח, אֲפִלּוּ אִם הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צוּרַת פֶּתַח מוֹעִיל לְפִרְצָה יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר אֲפִלּוּ בְּחָצֵר, אֶלָּא אִם כֵּן עוֹמֵד מְרֻבֶּה עַל הַפָּרוּץ, אוֹ בְּרוּחַ שְׁלִישִׁית שֶׁל מָבוֹי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן (שס"ג) [שס"ד]. אֲבָל לְפִרְצַת עֶשֶׂר מוֹעִיל צוּרַת פֶּתַח אֲפִלּוּ פָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד. וַאֲפִלּוּ כָּל הַד' רוּחוֹת הֵן עַל יְדֵי צוּרַת פֶּתַח, וְאֵין בָּהֶן אֶלָּא עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר — מֻתָּר, אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה. וְטוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה:

If he made a tzuras ha-pesach (form of a doorway) — even for a gap of more than ten, it is permitted, since there is no parutz here at all. In what case is this said? In a courtyard or alley which has dwellers and is enclosed for dwelling, and not merely to permit carrying; therefore it is sufficient that the enclosure for dwelling be by tzuras ha-pesach on all four sides. But in a plain (bik'ah) where he comes to make an enclosure in order to permit carrying within it, it does not suffice by the words of the Sofrim if all four sides are enclosed by tzuras ha-pesach alone. But if the enclosure is proper, only that there are gaps within it exceeding ten — tzuras ha-pesach avails for them, even if the parutz exceeds the omed.

And some say that tzuras ha-pesach does not avail for a gap greater than ten even in a courtyard, unless the omed exceeds the parutz, or on the third side of an alley, as explained in siman (363) [364]. But for a gap of ten, tzuras ha-pesach avails even if the parutz exceeds the omed. And even if all four sides are by tzuras ha-pesach, and there is in them only ten by ten — it is permitted, even in a plain. And it is good to be concerned for their words, even though the principal opinion is the first:

מַהוּ צוּרַת פֶּתַח? קָנֶה מִכַּאן וְקָנֶה מִכַּאן, אֲפִלּוּ אֶחָד רָחוֹק מֵחֲבֵרוֹ, וְקָנֶה עַל גַּבֵּיהֶם, אֲפִלּוּ אֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּהֶם אֶלָּא יֵשׁ בֵּינֵיהֶם כַּמָּה אַמּוֹת, וּבִלְבָד שֶׁיְּהֵא גֹּבַהּ הַקָּנִים שֶׁמִּכַּאן וּמִכַּאן י' טְפָחִים, וְיִהְיוּ מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד קָנֶה הָעֶלְיוֹן, שֶׁאָז דּוֹמֶה לְפֶתַח, שֶׁהַמַּשְׁקוֹף נִתָּן עַל הַמְּזוּזוֹת. אֲבָל אִם הֵם מְרֻחָקִים מִכְּנֶגְדּוֹ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא — פָּסוּל, שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה לְפֶתַח. וְכֵן אִם חִבֵּר קָנֶה עֶלְיוֹן לִשְׁנֵי הַקָּנִים אוֹ לְאֶחָד מֵהֶם מִן הַצַּד, וְאֵינוֹ נָתוּן עַל גַּבּוֹ מִלְמַעְלָה — שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְפֶתַח, שֶׁהַמַּשְׁקוֹף נִתָּן עַל גַּבֵּי הַמְּזוּזוֹת מִלְמַעְלָה — גַּם כֵּן פָּסוּל.

וְאִם עָשָׂה גַּם קָנֶה אַחֵר מְכֻוָּן תַּחַת הָעֶלְיוֹן, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לִשְׁלוֹף קָנֶה הַפָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.

וְאִם עָשָׂה חֶבֶל עַל הַקָּנִים — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם הוּא כָּרוּךְ בְּרָאשֵׁי הַקָּנִים מַמָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ בּוֹלֵט כְּלוּם מֵהַקָּנִים לְמַעְלָה מֵהַחֶבֶל, כָּשֵׁר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֶבֶל נָתוּן עַל גַּבֵּי רָאשֵׁי הַקָּנִים מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּרוּךְ שָׁם עַל צִדֵּיהֶם. וְטוֹב לְהַחֲמִיר לְכָרְכוֹ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁי הַקָּנֶה מַמָּשׁ:

What is a tzuras ha-pesach? A reed on one side and a reed on the other — even if one is far from its fellow — and a reed across their tops; even if it does not touch them but there are several amos between them — provided the height of the reeds on each side is ten tefachim, and they are aligned with the upper reed (then it resembles a doorway, where the lintel — mashkof — is placed upon the doorposts). But if they are removed from beneath it even slightly — it is invalid, since it does not resemble a doorway. And likewise if he attached the upper reed to the two reeds, or to one of them, from the side, and it is not placed across the top — it is invalid, since it does not resemble a doorway (where the lintel is placed atop the doorposts from above) — it is likewise invalid.

And if he also made another reed aligned beneath the upper one — nevertheless he should remove the invalid reed because of mar'is ha-ayin.

And if he made a rope across the reeds — some say that if it is wrapped at the very tops of the reeds, so that it does not protrude at all from the reeds above the rope, it is valid, even though the rope is not placed precisely on the tops of the reeds but is wrapped on their sides. And it is good to be stringent and wrap it precisely on the tops of the reeds:

הַקָּנִים שֶׁמִּכַּאן וּמִכַּאן צְרִיכִים שֶׁיִּהְיוּ חֲזָקִים לְקַבֶּל דֶּלֶת כָּל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל קָנִים. אֲבָל קָנֶה הָעֶלְיוֹן דַּי בְּכָל שֶׁהוּא, וַאֲפִלּוּ הוּא שֶׁל גֶּמִי:

The reeds on either side must be strong enough to bear any door whatsoever, even of straw or of reeds. But the upper reed — any thickness suffices, even if it be of bulrush (gemi):

שַׁעַר הֶעָשׂוּי בְּעִגּוּל כְּכִפָּה, אִם יֵשׁ גֹּבַהּ י' טְפָחִים בְּרַגְלָיו, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְהִתְעַגֵּל — מַתִּיר מִשּׁוּם צוּרַת פֶּתַח:

A gate made in a curve like a dome (kippa): if there is a height of ten tefachim in its uprights — that is, before it begins to curve — it permits as tzuras ha-pesach: