✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman שס״ג · 36 Seifim
Mavoy (impasse) et Lehi (poteau de référence) — pour découvrir et comprendre
סימן שס״ג
דִּינֵי מָבוֹי וְלֶחִי
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Première approche du Siman שס״ג : texte hébreu intégral du Mehaber, traduction française fluide, explications pédagogiques des concepts halakhiques, cas pratiques modernes et synthèse.
Sujet : Mavoy (impasse) et Lehi (poteau de référence)
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן שס״ג (36 seifim)
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 Plan de l'étude
1. Le texte du Choul'han Aroukh — les 36 seifim du Mehaber
2. Le contexte général : pourquoi ce siman, quelle est la question ?
3. Les concepts-clés halakhiques de ce siman
4. Le détail des seifim — un par un
5. Le Mishnah Berurah — premières entrées
6. La position du Rama — différences ashkénaze vs séfarade
7. Cas pratiques modernes
8. Synthèse pratique et règles à retenir
9. Questions de compréhension
1. Le texte du Choul'han Aroukh
Le siman שס״ג contient 36 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo). Objet du siman : mavoy (impasse) et lehi (poteau de référence).
Seif א
דיני מבוי ולחי. ובו לו סעיפים:
מקום שיש לו ג' מחיצות אסרו חכמים לטלטל בו עד שיעשה שום תיקון ברביעית:
Traduction : Un lieu qui possède trois cloisons [et qui est ouvert du quatrième côté] — les Sages ont interdit d'y transporter [des objets sur quatre coudées] tant que l'on n'y a pas effectué un aménagement (tikoun) au quatrième [côté]. Du point de vue de la Torah, trois cloisons suffisent à constituer un domaine privé, mais les Sages, craignant la ressemblance avec le domaine public, exigent un aménagement minimal au côté ouvert.
Ce que dit ce séif :
- Le principe qui ouvre le siman : trois cloisons ne suffisent pas — מקום שיש לו ג׳ מחיצות אסרו חכמים לטלטל בו עד שיעשה שום תיקון ברביעית.
- Tout le siman est le catalogue de ce « quelque tiqoun » : le לחי, la קורה, la צורת פתח.
Seif ב
חצר שנפרץ במילואו עד עשר אמות ניתר בפס רחב ד' טפחים שיעמידנו מצד א' במקום הפרוץ ואם ירצה לתקנו בשני צידי הפרצה די בשני פסין של שני משהויין והוא הדין לנשתייר מהם כותל רביעי בנוי בשיעור ארבעה טפחים במקום א' או אם נשתייר מהשני צדדים טפח מכאן וטפח מכאן וכל זה בגובה עשרה טפחים ואפילו אם אין בפרצה ד' טפחים כיון שהוא במילואו צריך תיקון עד שיהא בה פחות מג' ואם יש בפרצה יותר מעשר אמות אפילו אינה במילואו צריך לתקנה בצורת פתח:
Traduction : Une cour dont [le mur du quatrième côté] est brèché sur toute sa largeur, jusqu'à dix coudées : elle redevient permise au moyen d'un pan (pass) large de quatre tefahim que l'on dresse d'un seul côté de la brèche ; et si l'on préfère l'aménager des deux côtés de la brèche, deux pans d'une largeur minime (kol che-hou) suffisent. Il en va de même s'il subsiste du quatrième mur un pan bâti de quatre tefahim en un seul endroit, ou s'il subsiste des deux côtés un tefah ici et un tefah là — le tout sur une hauteur de dix tefahim. Et même si la brèche n'a pas quatre tefahim, dès lors qu'elle est sur toute la largeur, elle requiert un aménagement, jusqu'à la réduire à moins de trois [tefahim]. Et si la brèche dépasse dix coudées — même si elle n'est pas sur toute la largeur — il faut l'aménager par une forme de porte (tsourat ha-petah).
Ce que dit ce séif :
- Une cour brèchée sur toute sa largeur, jusqu'à dix coudées, se permet par un pan de quatre טפחים — ניתר בפס רחב ד׳ טפחים שיעמידנו מצד א׳ במקום הפרוץ ; ou par deux pans minimes des deux côtés.
- Et la brèche pleine exige un tiqoun même en deçà de quatre : כיון שהוא במילואו צריך תיקון עד שיהא בה פחות מג׳.
- Au-delà de dix coudées, seule la צורת פתח : ואם יש בפרצה יותר מעשר אמות אפילו אינה במילואו צריך לתקנה בצורת פתח.
Seif ג
מבוי שיש לו ג' מחיצות ופרוץ בצד רביעי התירו בלחי (פי' תרגום הקרש האחד לוחא חדא) שעביו ורחבו כל שהוא שיעמידנו בפתח המבוי ויהיה גבהו י״ט ומכל דבר שיעשנה כשר אפילו מבעלי חיים ובלבד שיקשרנו שם בחבלים לכותלי המבוי ביתדות שיוצאים מן הכתלים בענין שאינו יכול לרבוץ כדי שלא יתמעט גבהו מי' טפחים: ואפילו קשר שם אדם נמי הוי לחי (א״ז):
Traduction : Une impasse (mavoy) qui possède trois cloisons et qui est ouverte du quatrième côté — [les Sages] l'ont permise au moyen d'un lehi (poteau ; le mot araméen traduisant « la planche » est loukha) dont l'épaisseur et la largeur sont minimes (kol che-hou), que l'on dresse à l'entrée de l'impasse, et dont la hauteur soit de dix tefahim. On peut le faire de n'importe quelle matière — il est valide même fait d'un être vivant [un animal dressé en guise de poteau], à condition de l'attacher là par des cordes aux murs de l'impasse, à des pieux sortant des murs, de manière qu'il ne puisse se coucher, afin que sa hauteur ne descende pas au-dessous de dix tefahim. [Or Zaroua :] et même si l'on a attaché là un homme, il fait office de lehi.
Ce que dit ce séif :
- La ruelle à trois cloisons se permet par un לחי, de n'importe quelle épaisseur et largeur — שעביו ורחבו כל שהוא שיעמידנו בפתח המבוי ויהיה גבהו י״ט.
- Et de n'importe quelle matière — même un être vivant : ומכל דבר שיעשנה כשר אפילו מבעלי חיים, pourvu qu'il soit attaché pour ne pouvoir se coucher — כדי שלא יתמעט גבהו מי׳ טפחים.
- Rama : et même un homme qu'on y attache — ואפילו קשר שם אדם נמי הוי לחי.
Seif ד
אם יש קצת כותל ברוח רביעית עולה משום לחי ובלבד שיהא בו רוחב טפח:
Traduction : S'il existe un morceau de mur du quatrième côté [un fragment de cloison à l'entrée], il vaut comme lehi — à condition qu'il ait une largeur d'un tefah.
Ce que dit ce séif :
- Un reste de mur au quatrième côté vaut לחי — אם יש קצת כותל ברוח רביעית עולה משום לחי, à condition d'un טפח de large : ובלבד שיהא בו רוחב טפח.
Seif ה
לחי דאי נשיב ביה זיקא לא מצי קאי לא חשיב לחי:
Traduction : Un lehi qui, si le vent souffle dessus, ne peut tenir debout, n'est pas considéré comme un lehi. Le poteau doit être suffisamment stable pour subsister par lui-même.
Ce que dit ce séif :
- Un לחי que le vent renverse n'est pas un לחי — לחי דאי נשיב ביה זיקא לא מצי קאי לא חשיב לחי : la même exigence que pour toute cloison au siman שס״ב.
Seif ו
צריך שלא יהא הלחי רחוק מן הכותל ג' טפחים:
Traduction : Il faut que le lehi ne soit pas éloigné du mur de trois tefahim. S'il en est distant de moins de trois, le principe de levoud le rattache au mur ; à partir de trois, il est invalide.
Ce que dit ce séif :
- Le לחי ne doit pas être écarté du mur de trois טפחים — צריך שלא יהא הלחי רחוק מן הכותל ג׳ טפחים : au-delà, le לבוד ne joint plus.
Seif ז
לחי אפילו שברים ושברי שברים כשרים בו: הגה ולכן עושין לחי מסיד טחוי בכותל ובלבד שיזהר שלא יתמחה יותר משלש לארץ: (תה״ד סי' ט״ו):
Traduction : Pour le lehi, même des débris, voire des débris de débris [des matériaux fragmentés et de moindre valeur], conviennent. Glose du Rama : c'est pourquoi l'on confectionne un lehi avec de la chaux enduite sur le mur — à condition de veiller qu'il ne s'efface pas [par le bas] sur plus de trois [tefahim] au-dessus du sol.
Ce que dit ce séif :
- Même des débris et des débris de débris font un לחי — לחי אפילו שברים ושברי שברים כשרים בו.
- Rama : d'où l'usage d'un לחי de chaux étalée sur le mur — ולכן עושין לחי מסיד טחוי בכותל ובלבד שיזהר שלא יתמחה יותר משלש לארץ.
Seif ח
לחי שעשאו מעצי אשירה כשר:
Traduction : Un lehi confectionné avec du bois d'achéra (un arbre voué à l'idolâtrie) est valide. Bien qu'un tel bois soit voué à la destruction par le feu, le lehi n'a pas de mesure prescrite : il suffit qu'un objet quelconque soit visible — voir plus loin la différence avec la kora (seif טז).
Ce que dit ce séif :
- Un לחי fait du bois d'une אשרה est valide — לחי שעשאו מעצי אשירה כשר : parce que le לחי n'a pas de mesure ; comparer au séif ט״ז, où la קורה, elle, en a une.
Seif ט
בין שנראית בליטת הלחי לעומדים בתוך המבוי ואינה נראית לעומדים בחוץ בין שנראית לעומדים בחוץ נגד חלל המבוי (תוס' והרא״ש פ״ק דעירובין) ואינה נראית לעומדים בפנים כשר:
Traduction : Que le relief du lehi soit visible à ceux qui se tiennent à l'intérieur de l'impasse sans l'être à ceux du dehors, ou bien qu'il soit visible à ceux du dehors (face à l'espace de l'impasse) sans l'être à ceux du dedans — dans les deux cas, il est valide. Il suffit qu'il soit perceptible d'un côté.
Ce que dit ce séif :
- Vu du dedans ou vu du dehors, peu importe : le לחי vaut — בין שנראית בליטת הלחי לעומדים בתוך המבוי ואינה נראית לעומדים בחוץ, et l'inverse, כשר.
Seif י
הרחיקו מהכותל שלש או שהגביהו מהארץ שלש פסול ואם הגביהו פחות משלש אע״פ שאין בו אלא שבע ומשהו כשר:
Traduction : Si on l'a éloigné du mur de trois [tefahim], ou si on l'a surélevé du sol de trois, il est invalide. Mais si on l'a surélevé de moins de trois — bien qu'il ne mesure alors que sept [tefahim] et une fraction [au lieu de dix] — il est valide : par levoud, l'espace de moins de trois sous le poteau est réputé comblé, et le poteau atteint ainsi virtuellement les dix tefahim.
Ce que dit ce séif :
- Trois d'écart du mur, ou trois du sol — invalide : הרחיקו מהכותל שלש או שהגביהו מהארץ שלש פסול.
- Mais surélevé de moins de trois, la hauteur restante suffit : ואם הגביהו פחות משלש אע״פ שאין בו אלא שבע ומשהו כשר.
Seif יא
אפילו לא עשאו לשם לחי אלא שנזדמן לו שם מאליו כשר ובלבד שיסמכו עליו מערב שבת אבל לא סמכו עליו מערב שבת כגון שהיה שם לחי אחר ונפל בשבת ובאים עכשיו לסמוך על זה לא: (אבל לא היה שם לחי אחר מערב שבת כאלו סמכו עליו דמי) (ב״י בשם רש״י והגהות אשירי והמגיד פי״ו):
Traduction : Même si l'on n'a pas confectionné [le poteau] dans l'intention d'en faire un lehi, mais qu'il s'est trouvé là de lui-même, il est valide — à condition que l'on s'y soit fié dès la veille de Shabbat. Mais si l'on ne s'y est pas fié dès la veille de Shabbat — par exemple, il y avait là un autre lehi qui est tombé pendant Shabbat, et l'on veut maintenant se reposer sur celui-ci — non [il ne vaut pas]. [Beit Yossef :] mais s'il n'y avait pas d'autre lehi dès la veille de Shabbat, [ce poteau fortuit] est réputé comme si l'on s'y était fié [et il est valide].
Ce que dit ce séif :
- Un לחי venu là de lui-même est valide — אפילו לא עשאו לשם לחי אלא שנזדמן לו שם מאליו כשר, à condition de s'y être appuyé dès la veille : ובלבד שיסמכו עליו מערב שבת.
- Un autre לחי tombé Shabbat, on ne se rabat pas sur celui-ci : כגון שהיה שם לחי אחר ונפל בשבת ובאים עכשיו לסמוך על זה לא.
- Rama : mais s'il n'y avait pas d'autre לחי la veille — כאלו סמכו עליו דמי.
Seif יב
לחי העומד מאליו אפי' סמכו עליו מערב שבת אם המבוי רחב יותר משמונה אמות אם הלחי בולט לתוכו ד' אמות אינו נדון משום לחי וצריך לחי אחר להתירו ויעמידנו ברוח שכנגדו ואם ירצה להעמידו אצלו יעשנו מעט עב או דק יותר מהבליטה כדי שיהא ניכר שהוא לשם לחי: הגה ואם העמידו לשם לחי דאית ליה קלא שתקנו לחי למבוי זה אפי' רחב ארבע אמות הוי לחי:
Traduction : Un lehi qui se tient là de lui-même — même si l'on s'y est fié dès la veille de Shabbat — si l'impasse est large de plus de huit coudées et que le lehi y fait saillie de quatre coudées, il n'est pas considéré comme un lehi [car une telle saillie ressemble à un mur, non à un poteau], et il faut un autre lehi pour permettre l'impasse, que l'on dressera sur le côté opposé. Et si l'on veut le dresser à côté [de cette saillie], qu'on le fasse un peu plus épais ou un peu plus mince que la saillie, afin qu'il soit reconnaissable comme ayant été placé en tant que lehi. Glose du Rama : et si on l'a dressé en tant que lehi de telle sorte qu'il est de notoriété qu'on a aménagé un lehi pour cette impasse — même large de quatre coudées, il vaut comme lehi.
Ce que dit ce séif :
- Un לחי venu de lui-même dans une ruelle de plus de huit coudées, qui y fait saillie de quatre — אינו נדון משום לחי וצריך לחי אחר להתירו.
- Placé à côté, il faut qu'il se distingue : יעשנו מעט עב או דק יותר מהבליטה כדי שיהא ניכר שהוא לשם לחי.
- Rama : et s'il l'a dressé exprès, la chose s'ébruite — ואם העמידו לשם לחי דאית ליה קלא שתקנו לחי למבוי זה אפי׳ רחב ארבע אמות הוי לחי.
Seif יג
לחי המושך עם דפנו של מבוי שהעמיד חודו כנגד עובי הכותל דשוה מבפנים ונראה מבחוץ שאין חודו של לחי מכס' כל עובי הדופן פחות מד' אמות נידון משום לחי ומשתמש עם חודו הפנימי ד' אמות נידון משום מבוי ואסור להשתמש בכל המבוי שהרי אין כאן לחי:
Traduction : Un lehi aligné dans le prolongement de la cloison de l'impasse — c'est-à-dire que l'on a dressé son arête face à l'épaisseur du mur, de sorte qu'il est de niveau au-dedans et visible au-dehors, sans que l'arête du lehi couvre toute l'épaisseur de la cloison : si [cette saillie est] de moins de quatre coudées, il est considéré comme un lehi, et l'on peut user [de l'impasse] jusqu'à son arête intérieure ; [si elle est] de quatre coudées, elle est considérée comme [prolongement du] mur de l'impasse, et il est interdit d'user de toute l'impasse — car il n'y a plus là de lehi [l'entrée n'étant plus marquée].
Ce que dit ce séif :
- Un לחי couché le long de la paroi, dont la tranche fait face à l'épaisseur du mur — égal au dedans, visible au dehors.
- Moins de quatre coudées — c'est un לחי : פחות מד׳ אמות נידון משום לחי ומשתמש עם חודו הפנימי.
- Quatre coudées — ce n'est plus un לחי mais un morceau de ruelle : ד׳ אמות נידון משום מבוי ואסור להשתמש בכל המבוי שהרי אין כאן לחי.
Seif יד
עוד יש הכשר אחר למבוי הפרוץ ברוח רביעית בקורה שיניחנה על ראש המבוי וצריך שיניחנה על כותל המבוי אבל אם נעץ שתי יתדות אצל המבוי בחוץ אפילו בסמוך לו והניח' עליהם פסול:
Traduction : Il existe encore un autre mode de validation pour l'impasse ouverte du quatrième côté : la kora (poutre transversale), que l'on pose au sommet de l'entrée de l'impasse. Il faut la poser sur les murs de l'impasse eux-mêmes ; mais si l'on a planté deux pieux à côté de l'impasse, à l'extérieur — même tout près d'elle — et que l'on a posé [la poutre] dessus, c'est invalide.
Ce que dit ce séif :
- Le second remède : la קורה posée en tête de la ruelle — עוד יש הכשר אחר למבוי הפרוץ ברוח רביעית בקורה שיניחנה על ראש המבוי.
- Et elle doit reposer sur le mur même : אבל אם נעץ שתי יתדות אצל המבוי בחוץ אפילו בסמוך לו והניח׳ עליהם פסול.
Seif טו
וצריך שיניחנה כדי להתיר המבוי אבל אם לא נעשית לשם כך אפילו סמכה עליה מערב שבת פסולה:
Traduction : Et il faut la poser dans l'intention de permettre l'impasse ; mais si elle n'a pas été placée à cette fin [par exemple une poutre du bâtiment posée pour un autre usage] — même si l'on s'y est fié dès la veille de Shabbat, elle est invalide. À la différence du lehi (seif יא), la kora exige une intention d'aménagement.
Ce que dit ce séif :
- La קורה, contrairement au לחי du séif י״א, exige l'intention — וצריך שיניחנה כדי להתיר המבוי.
- Faute de quoi, l'appui de la veille n'y suffit pas : אבל אם לא נעשית לשם כך אפילו סמכה עליה מערב שבת פסולה.
Seif טז
קורה זה שאמרנו צריכה שיעור ולפיכך אם עשאה מעצי אשרה פסולה דכיון דלשריפה קיימא כתותי מכתת שיעורה:
Traduction : Cette kora dont nous avons parlé requiert une mesure prescrite [largeur d'un tefah, voir seif יז] ; c'est pourquoi, si on l'a faite avec du bois d'achéra (arbre voué à l'idolâtrie), elle est invalide — car puisqu'un tel bois est voué à être brûlé, sa mesure est réputée « broyée » (כתותי מכתת שיעורה) : on le considère comme déjà détruit, donc sans dimension. C'est ici que se révèle la différence avec le lehi (seif ח), qui, n'ayant pas de mesure prescrite, reste valide même fait de bois d'achéra.
Ce que dit ce séif :
- La קורה a une mesure, et c'est ce qui la sépare du לחי du séif ח — קורה זה שאמרנו צריכה שיעור.
- D'où l'invalidité du bois d'אשרה : דכיון דלשריפה קיימא כתותי מכתת שיעורה — voué au feu, il est comme broyé, et n'a plus de mesure.
Seif יז
שיעור הקורה רחבה טפח ועביה כל שהוא רק שתהא חזקה כדי לקבל אריח שהוא חצי לבנה של ג״ט ואם היא רחבה ד״ט א״צ להיות חזקה לקבל אריח:
Traduction : La mesure de la kora : sa largeur est d'un tefah, son épaisseur est minime (kol che-hou) — pourvu seulement qu'elle soit assez solide pour supporter un ariah (une demi-brique, de trois tefahim). Et si elle est large de quatre tefahim, elle n'a pas besoin d'être assez solide pour supporter un ariah.
Ce que dit ce séif :
- La mesure de la קורה : שיעור הקורה רחבה טפח ועביה כל שהוא — large d'un טפח, épaisse de n'importe quoi.
- Mais assez solide pour porter une demi-brique : רק שתהא חזקה כדי לקבל אריח שהוא חצי לבנה של ג״ט.
- Et large de quatre, la solidité n'est plus requise : ואם היא רחבה ד״ט א״צ להיות חזקה לקבל אריח.
Seif יח
מעמידים דהיינו אם היא נסמכת על יתדות היוצאות מן הכותל שאין ברחבן טפח ולא בארכן שלש יש אומרים שצריך שיהיו חזקים לקבלם ולקבל חצי לבנה וי״א שאין צריך שיהיו חזקים אלא כדי לקבלה בלבד:
Traduction : Les supports [de la kora] — c'est-à-dire lorsqu'elle s'appuie sur des pieux sortant du mur, qui n'ont ni un tefah de large ni trois de long : certains disent qu'ils doivent être assez solides pour la supporter, elle et une demi-brique ; et d'autres disent qu'ils n'ont besoin d'être solides que pour la supporter elle seule.
Ce que dit ce séif :
- Les supports (מעמידים) : deux avis — des chevilles sortant du mur, d'un טפח et de trois.
- Les uns : ils doivent porter la קורה ET la demi-brique — יש אומרים שצריך שיהיו חזקים לקבלם ולקבל חצי לבנה.
- Les autres : la קורה seule suffit — וי״א שאין צריך שיהיו חזקים אלא כדי לקבלה בלבד.
Seif יט
אם היתה הקורה עגולה צריך שיהיה בהקיפה ג' טפחים שאז יש ברחבה טפח:
Traduction : Si la kora est ronde, il faut que sa circonférence soit de trois tefahim — car alors son diamètre (sa « largeur ») est d'un tefah. Le calcul suit le principe talmudique : tout cercle dont la circonférence vaut trois a un diamètre d'un.
Ce que dit ce séif :
- La קורה ronde se mesure par sa circonférence — אם היתה הקורה עגולה צריך שיהיה בהקיפה ג׳ טפחים שאז יש ברחבה טפח : trois de tour valent un de large.
Seif כ
היתה עקומה ועקמימותה נוטה חוץ למבוי או למעלה מעשרים או למטה מעשרה רואים כל שאלו ינטל העקמימות ואין בין זה לזה שלשה כשרה ואם לאו פסולה:
Traduction : Si la kora était tordue, et que sa courbure dévie hors de l'impasse, ou au-dessus de vingt [coudées], ou au-dessous de dix [tefahim] : on examine — si, en supprimant [par la pensée] la courbure, il n'y a pas trois [tefahim d'écart] entre [la position réelle et la position correcte], elle est valide ; sinon, elle est invalide.
Ce que dit ce séif :
- La קורה courbe, ou trop haute, ou trop basse : on regarde ce que donnerait le redressement — רואים כל שאלו ינטל העקמימות ואין בין זה לזה שלשה כשרה ואם לאו פסולה.
- Le principe est celui du séif suivant : moins de trois d'écart, c'est comme joint.
Seif כא
היתה יוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל זה כגון שסמכה על עמודים וכן שתי קורות א' יוצא מכותל זה וא' יוצא מכותל זה ופגעו זו בזו באמצע המבוי אם אין ביניהם שלשה כשרה יש ביניהם שלשה פסולה:
Traduction : Si elle sortait d'un mur sans toucher l'autre — par exemple en s'appuyant sur des colonnes — ou de même deux poutres, l'une sortant d'un mur et l'autre de l'autre, se rejoignant au milieu de l'impasse : s'il n'y a pas entre elles trois [tefahim], elle est valide (par levoud) ; s'il y a entre elles trois, elle est invalide.
Ce que dit ce séif :
- Une קורה qui part d'un mur sans toucher l'autre, ou deux qui se rencontrent au milieu — l'écart décide : אם אין ביניהם שלשה כשרה יש ביניהם שלשה פסולה.
Seif כב
הניח שתי קורות זו בצד זו לא בזו לקבל אריח ולא בזו לקבל אריח אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח לרחבו דהיינו טפח ואין בין זו לזו שלשה טפחים אינו צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת ויש אומרים שצריך שיהו קרובות זו לזו בתוך טפח:
Traduction : Si l'on a posé deux poutres côte à côte, dont aucune n'est [assez large] pour supporter un ariah : si les deux ensemble ont de quoi supporter un ariah en largeur — c'est-à-dire un tefah — et qu'il n'y a pas entre elles trois tefahim, on n'a pas besoin d'apporter une autre poutre ; sinon, il faut en apporter une autre. Et certains disent qu'elles doivent être proches l'une de l'autre à moins d'un tefah.
Ce que dit ce séif :
- Deux קורות côte à côte, dont aucune ne porte à elle seule la demi-brique : elles se joignent si, ensemble, elles font le טפח et sont à moins de trois — אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח לרחבו דהיינו טפח ואין בין זו לזו שלשה טפחים אינו צריך להביא קורה אחרת.
- Et il y a plus strict : ויש אומרים שצריך שיהו קרובות זו לזו בתוך טפח.
Seif כג
היתה אחת למעלה ואחת למטה רואים את העליונה כאלו היא למט' ואת התחתונ' כאלו היא למעל' ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים ולא תחתונה למטה מעשרה ולא יהי' ביניהם ג' טפחים לא בגובה ולא במשך כשרואין אותם שירדה זו ועלתה זו בכוונ' עד שיעשו זו בצד זו ויש פוסלים:
Traduction : Si l'une [des deux poutres] était en haut et l'autre en bas, on considère celle du haut comme si elle était en bas, et celle du bas comme si elle était en haut — à condition que celle du haut ne soit pas au-dessus de vingt [coudées], ni celle du bas au-dessous de dix [tefahim], et qu'il n'y ait pas entre elles trois tefahim, ni en hauteur ni en longueur, lorsqu'on les rapproche [par la pensée], celle-ci descendant et celle-là montant jusqu'à se trouver côte à côte. Et certains invalident [ce procédé].
Ce que dit ce séif :
- L'une haute et l'autre basse : on les voit descendre et monter l'une vers l'autre — רואים את העליונה כאלו היא למט׳ ואת התחתונ׳ כאלו היא למעל׳.
- Aux bornes de vingt et de dix, et à moins de trois d'écart : ולא יהי׳ ביניהם ג׳ טפחים לא בגובה ולא במשך.
- Et l'avis contraire est rapporté : ויש פוסלים.
Seif כד
פירס על הקורה מחצלת ואינה נוגעת עד הקרקע אם גבוה מהארץ ג״ט פסול' שהרי כיסה הקורה ואינה נראית ובטלה מהיות קורה ומחיצה גם כן אינה כיון שגבוה מהארץ שלשה אבל אם הניח קורה רחבה ונמשכת קצת למטה מי' כשרה:
Traduction : Si l'on a étendu une natte sur la kora sans qu'elle touche le sol : si elle est à plus de trois tefahim du sol, [la kora] est invalide — car on a couvert la poutre, elle n'est plus visible et perd son statut de kora ; et ce n'est pas non plus une cloison, puisqu'elle est à plus de trois du sol. Mais si l'on a posé une poutre large qui descend un peu, à moins de dix [tefahim], elle est valide [car elle vaut alors comme cloison].
Ce que dit ce séif :
- Une natte étendue sur la קורה et qui ne touche pas le sol : à trois du sol, c'est invalide — et pour deux raisons à la fois.
- La קורה est cachée : שהרי כיסה הקורה ואינה נראית ובטלה מהיות קורה ; et ce n'est pas non plus une cloison : ומחיצה גם כן אינה כיון שגבוה מהארץ שלשה.
- Mais une קורה large qui descend un peu sous dix est valide : אבל אם הניח קורה רחבה ונמשכת קצת למטה מי׳ כשרה.
Seif כה
נעץ שתי יתדות עקומות על שני כתלי המבוי ועקמימותיה נוטה לתוך המבוי ונתן הקורה עליהם ואין ביתידות טפח שהוא שיעור קורה להיות נחשבים כקורה אם אינם גבוהים מכתלי המבוי שלש' ואין בנטייתם שלשה כשרה שאנו רואים כאלו הם על כתלי המבוי ואם יש בגבהן או בנטייתן שלשה פסולה:
Traduction : Si l'on a planté deux pieux courbés sur les deux murs de l'impasse, leur courbure penchant vers l'intérieur de l'impasse, et que l'on a posé la kora sur eux, et que ces pieux n'ont pas un tefah [de large — la mesure d'une kora — pour être eux-mêmes comptés comme kora] : s'ils ne dépassent pas les murs de l'impasse de trois [tefahim], et que leur inclinaison n'atteint pas trois, elle est valide — car on les considère (par levoud) comme s'ils étaient sur les murs de l'impasse ; mais s'il y a trois dans leur hauteur ou dans leur inclinaison, elle est invalide.
Ce que dit ce séif :
- Deux chevilles courbes plantées sur les murs, la קורה posée dessus, et les chevilles n'ayant pas le טפח — deux écarts de trois décident.
- Ni trois de haut ni trois de penchant — valide : שאנו רואים כאלו הם על כתלי המבוי.
- Trois de l'un ou de l'autre — invalide : ואם יש בגבהן או בנטייתן שלשה פסולה.
Seif כו
הא דמבוי ניתר בלחי או קורה דוקא בשאינו נמוך פחות מי״ט מרווחים ולא יהא רחבו יותר מעשר אמות מצומצמות ושיהא ארכו ד' אמות מרווחות או יותר אבל אם חסר א' מכל אלו אין לו תקנה אלא בצורת פתח ואם היה בגובה חללו יותר מעשרים אמה מצומצמות אינו ניתר בקורה אבל ניתר הוא בלחי ואם רוצה להכשירו בקורה צריך שיעשה בה ציור וכיור (פי' ציור אחד בכותל מן הסיד או על שמי קורה) שעל ידי כך הכל מסתכלים בה ואם היה גבוה יותר מעשרים ובנה בנין תחת הקורה למעטו מעשרים די בבנין רחב טפח ברוחב הקורה אבל אם אינו גבוה י' וחוקק בו להשלימו לי' צריך לחוק ד' אמות לתוך המבוי על פני כל רחבו. אין מבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהיו פתוחים לתוכו שני חצרות ולכל חצר שני בתים (ואפי' כל החצרות פתוחות זו לזו) (רא״ש ומרדכי והטור) ויש חולקים בזה (ב״י בשם הרי״ף והרמב״ם) ושלא יהא בכל פתח מאלו פחות מד״ט ושיהיו דיורים אוכלים בכל בית שמקום הפת גורם ואפי' היה הבית הא' לאב והב' לבן אע״פ שהבן מקבל פרס משלחן אביו ואוכל בביתו הרי הם נידונים כשנים ואפילו צדו א' עכו״ם וא' ישראל מהני עוד צריך שיהא ארכו יותר על רחבו ואם חסר א' מאלו אינו ניתר אלא בפס ארבע או שני פסין שני משהויין או צורת פתח: הגה וי״א דנוהגין האידנא לתקן כל המבואות בצורות הפתח דכל המבואות שלנו יש להם דין חצרות (ת״ה סי' ע״ד) והמנהג הפשוט במדינות אלו לתקנן על ידי חבל הקשור לרחבו של מבוי ודין חבל זה אינו קורה שהרי אין רחבו טפח ולא מהני אלא מטעם צורת הפתח דמהני למעלה אפי' בגמי כדלעיל סוף סי' שס״ב ועל כן יש ליזהר להעמיד תחת החבל שני קנים גבוהים י' מכוונים תחת החבל ואז מהני אפי' במבוי מפולש בתורת צורת פתח או אפי' בחצר ובכל מקום שצורת הפתח מהני וכמו שנתבאר לעיל ס״ס שס״ב: (ד״ע)
Traduction : Le fait qu'une impasse soit permise par un lehi ou une kora ne vaut que si elle n'est pas plus basse que dix tefahim pleins, ni plus large que dix coudées exactes, et que sa longueur soit de quatre coudées pleines ou plus ; si l'un de ces [critères] manque, elle ne peut être validée que par une tsourat ha-petah (forme de porte). Si la hauteur de son espace dépasse vingt coudées exactes, elle n'est pas permise par une kora mais l'est par un lehi ; et si l'on veut la valider par une kora, il faut y faire un dessin et un ornement, afin que tous lèvent les yeux vers elle. Si elle est plus haute que vingt et que l'on a bâti une construction sous la kora pour la ramener à vingt, il suffit d'une construction large d'un tefah, sur la largeur de la kora ; mais si elle n'a pas dix [tefahim] de haut et que l'on creuse pour la compléter à dix, il faut creuser sur quatre coudées dans l'impasse, sur toute sa largeur. Une impasse n'est permise par un lehi ou une kora que si deux cours y débouchent, et chaque cour [comporte] deux maisons [habitées] — et même si toutes les cours s'ouvrent l'une sur l'autre ; et qu'aucune de ces ouvertures ne soit de moins de quatre tefahim ; et que des habitants mangent dans chaque maison (car « le lieu du pain » détermine [le statut d'habitation]) — et même si l'une était au père et l'autre au fils, bien que le fils reçoive sa part de la table de son père et la mange chez lui, ils sont comptés comme deux ; et même si l'un des deux côtés est non-juif et l'autre juif, cela vaut. Il faut en outre que sa longueur dépasse sa largeur ; si l'un de ces [critères] manque, elle n'est permise que par un pan de quatre [tefahim], ou deux pans minimes, ou une tsourat ha-petah. Glose du Rama : et certains disent qu'aujourd'hui l'usage est d'aménager toutes les impasses par des formes de porte, car toutes nos impasses ont le statut de cours ; et l'usage répandu dans ces pays est de les aménager au moyen d'une corde tendue en travers de l'impasse — mais cette corde n'est pas une kora, puisqu'elle n'a pas un tefah de large, et elle ne vaut qu'au titre de tsourat ha-petah, qui est valide en haut même avec un brin de jonc, comme à la fin du siman שס״ב ; aussi faut-il veiller à dresser sous la corde deux roseaux hauts de dix, alignés sous la corde, et c'est alors valide même pour une impasse traversante, au titre de la forme de porte.
Ce que dit ce séif :
- Le séif le plus long du siman pose les conditions sans lesquelles ni לחי ni קורה ne valent : דוקא בשאינו נמוך פחות מי״ט מרווחים ולא יהא רחבו יותר מעשר אמות מצומצמות ושיהא ארכו ד׳ אמות מרווחות או יותר — et à défaut, אין לו תקנה אלא בצורת פתח.
- Au-dessus de vingt coudées, la קורה ne suffit plus mais le לחי oui : אינו ניתר בקורה אבל ניתר הוא בלחי — ou bien on orne la קורה pour qu'on la remarque, שעל ידי כך הכל מסתכלים בה.
- Et la ruelle exige des habitants : אין מבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהיו פתוחים לתוכו שני חצרות ולכל חצר שני בתים — et il y a qui contestent cette exigence (ויש חולקים בזה) ; la mesure de l'habitation est le lieu du pain, שמקום הפת גורם.
Seif כז
חצר שארכו יותר על רחבו דינו כמבוי וניתר בלחי או קורה: הגה אע״פ שאין חצירות ובתים פתוחין לתוכו הואיל ואינו קרוב לר״ה אלא פתוח למבוי והמבוי פתוח לר״ה: (ב״י בשם תשובת מהרי״א בשם סמ״ק):
Traduction : Une cour dont la longueur dépasse la largeur a le statut d'une impasse, et elle est permise par un lehi ou une kora [là où une cour ordinaire exigerait un pan]. Glose du Rama : et ce, même s'il n'y a pas de cours ni de maisons qui y débouchent — dès lors qu'elle n'est pas proche du domaine public, mais ouverte sur une impasse, laquelle s'ouvre sur le domaine public.
Ce que dit ce séif :
- Une cour plus longue que large est jugée comme une ruelle — חצר שארכו יותר על רחבו דינו כמבוי וניתר בלחי או קורה.
- Rama : et même sans cours ni maisons ouvertes dessus — הואיל ואינו קרוב לר״ה אלא פתוח למבוי והמבוי פתוח לר״ה.
Seif כח
מבוי שאין ברחבו ג״ט אינו צריך שום תיקון שהוא כסתום וי״א דכל שאין בו ד״ט אין צריך שום תיקון:
Traduction : Une impasse dont la largeur [d'ouverture] est de moins de trois tefahim n'a besoin d'aucun aménagement, car elle est réputée close (par levoud). Et certains disent que tant qu'elle n'a pas quatre tefahim [d'ouverture], elle n'a besoin d'aucun aménagement.
Ce que dit ce séif :
- Une ruelle de moins de trois טפחים de large n'a besoin d'aucun tiqoun — שהוא כסתום.
- Et il y a qui portent le seuil à quatre : וי״א דכל שאין בו ד״ט אין צריך שום תיקון.
Seif כט
מבוי שצדו אחד כלה לים וצדו אח' כלה לאשפה של רבים אין צריך כלום שאשפה של רבים אינה עשויה להתפנות ואין חוששין שמא יעלה הים שירטון (פי' יובש כעין אי שנדחו המים ממנו שנעשה ראוי לזריעה): הגה ויש חולקים וסוברים דחיישינן שמא יעלה שירטון ואין כאן מחיצה (הרא״ש ורש״י וטור והמגיד):
Traduction : Une impasse dont un côté aboutit à la mer et l'autre à un tas d'ordures public n'a besoin de rien — car un tas d'ordures public n'est pas destiné à être déblayé [il fait donc office de cloison], et l'on ne craint pas que la mer dépose un banc de sable [découvrant un passage]. Glose du Rama : et certains contestent et estiment que l'on craint qu'un banc de sable se découvre, auquel cas il n'y a pas là de cloison [et un aménagement est requis].
Ce que dit ce séif :
- Une ruelle finissant d'un côté à la mer et de l'autre à un tas d'ordures public — rien n'est requis : שאשפה של רבים אינה עשויה להתפנות, et l'on ne craint pas l'ensablement de la mer.
- Rama : et il y a qui contestent les deux — ויש חולקים וסוברים דחיישינן שמא יעלה שירטון ואין כאן מחיצה.
Seif ל
מבוי שצדו א' ארוך וא' קצר אפי' אין צד הארוך עודף על הקצר ד' אמות אינו מניח הקורה אלא כנגד הקצר אבל אם ירצה יעשה שם צורת פתח באלכסון ותוך המבוי יכול להניח הקורה באלכסון ומשתמש בקצר כנגד הקצר ובארוך כנגד הארוך:
Traduction : Une impasse dont un mur latéral est long et l'autre court [l'entrée formant un biais] — même si le long ne dépasse le court que de moins de quatre coudées — on ne pose la kora qu'en face du [mur] court [perpendiculairement à lui]. Mais si on le souhaite, on peut y faire une tsourat ha-petah en oblique ; et à l'intérieur de l'impasse, on peut poser la kora en oblique et user du [secteur] court face au court et du long face au long.
Ce que dit ce séif :
- Une ruelle dont un côté est long et l'autre court — אינו מניח הקורה אלא כנגד הקצר, même si l'écart est moindre que quatre coudées.
- Ou bien une צורת פתח en biais — et alors la קורה peut être posée en biais : ומשתמש בקצר כנגד הקצר ובארוך כנגד הארוך.
Seif לא
העמיד לחי באמצע המבוי אם יש חצר מתחלתו ולחוץ ועשו גם החיצונים לחי לראש המבוי אוסרים אלו על אלו עד שיערבו יחד ואם אין שם חצר או שיש חצר ולא עשו החיצונים לחי לראש המבוי שמן הלחי ולפנים מותרים ממנו ולחוץ אסורים אבל אם עשו באמצע שני פסים או פס ארבעה אם אינו רחב יותר מעשרה או שעשו צורת פתח אם הוא רחב יותר מי' אפי' אם יש חצר מהתיקון ולחוץ ועשו גם החיצונים תיקון לראש המבוי כל אחד יכול לערב ויהיה מותר בחלקו:
Traduction : Si l'on a dressé un lehi au milieu de l'impasse : s'il y a une cour [habitée] dans la partie située depuis [ce lehi] vers l'extérieur, et que les [habitants] extérieurs ont eux aussi fait un lehi à l'entrée de l'impasse — ils s'interdisent mutuellement [le transport] tant qu'ils n'ont pas fait un érouv commun. Et s'il n'y a pas là de cour, ou s'il y en a une mais que les extérieurs n'ont pas fait de lehi à l'entrée de l'impasse — depuis le lehi vers l'intérieur c'est permis, depuis lui vers l'extérieur c'est interdit. Mais si l'on a fait au milieu deux pans, ou un pan de quatre — pour autant que [l'ouverture] ne dépasse pas dix [coudées] — ou une tsourat ha-petah si elle dépasse dix : même s'il y a une cour depuis l'aménagement vers l'extérieur et que les extérieurs ont aussi aménagé l'entrée de l'impasse, chacun peut faire son érouv et user de sa propre portion.
Ce que dit ce séif :
- Un לחי dressé au milieu de la ruelle : ce qui est en deçà est permis, ce qui est au-delà ne l'est pas — שמן הלחי ולפנים מותרים ממנו ולחוץ אסורים.
- Mais s'il y a une cour au-delà et que les gens du dehors ont fait un לחי à la tête — אוסרים אלו על אלו עד שיערבו יחד.
- Avec deux pans, ou un pan de quatre, ou une צורת פתח — כל אחד יכול לערב ויהיה מותר בחלקו.
Seif לב
זה שהכשרנו להעמיד לחי באמצע המבוי הוא הדין להעמיד קורה באמצע המבוי וכל זה ביש באותו חצר מבוי המוכשר תורת מבוי שלא יהא ארכו פחות מד' אמות ושיהא ארכו יתר על רחבו ושיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו הא לאו הכי צריך פס משהו מכאן ופס משהו מכאן או פס ארבעה בצד אחד:
Traduction : Ce que nous avons validé — dresser un lehi au milieu de l'impasse — vaut de même pour poser une kora au milieu de l'impasse. Et tout cela [n'est valide] que si la portion d'impasse ainsi validée possède le statut d'impasse : que sa longueur ne soit pas inférieure à quatre coudées, que sa longueur dépasse sa largeur, et que des maisons et des cours y débouchent. Sinon [si ces critères manquent], il faut un pan minime ici et un pan minime là, ou un pan de quatre coudées d'un seul côté.
Ce que dit ce séif :
- Ce qui vaut du לחי au milieu vaut de la קורה — זה שהכשרנו להעמיד לחי באמצע המבוי הוא הדין להעמיד קורה באמצע המבוי.
- Et à condition que la portion tenue pour ruelle en ait le statut : שלא יהא ארכו פחות מד׳ אמות ושיהא ארכו יתר על רחבו ושיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו.
- Faute de quoi : צריך פס משהו מכאן ופס משהו מכאן או פס ארבעה בצד אחד.
Seif לג
מבוי שהוא רחב כ' אמות עושה פס רחב ד' אמות ומעמידו באמצע וחשוב כל צד מצדי הפס כמבוי בפני עצמו כיון שאורך הפס ד' אמות ויתן קורה בראשו וצריך ליזהר שתהא הקורה מונחת על הפס או תוך ג״ט וצריך שיהא בכל מבוי משני אלו שהפס מפסיק ביניהם בתים וחצרות פתוחים לתוכו וכל תנאי (מבוי) ומה שמן הפס עד כותל האמצעי של מבוי יש לו דין מבוי עקום שהרי אלו שני המבואות מתעקמים ובאמצע פתוחים בשני ראשיהן לרשות הרבים: הגה ויש אומרים דאין לו דין מבוי עקום אא״כ יש מן הפס עד כותל האמצעי יותר מעשר אמות (הרא״ש ור' ירוחם וטור):
Traduction : Une impasse large de vingt coudées [trop large pour un lehi seul] : on fait un pan large de quatre coudées que l'on dresse au milieu [de l'entrée], et chacun des deux côtés du pan compte comme une impasse à part entière, puisque la longueur du pan est de quatre coudées ; on pose une kora à l'extrémité [de chaque côté]. Il faut veiller à ce que la kora repose sur le pan ou à moins de trois tefahim de lui, et que chacune des deux impasses séparées par le pan ait des maisons et des cours qui y débouchent, ainsi que toutes les conditions [de l'impasse]. Et le secteur compris entre le pan et le mur du fond de l'impasse a le statut d'impasse coudée (mavoy akoum), car ces deux impasses se coudent et sont ouvertes en leurs deux extrémités sur le domaine public. Glose du Rama : et certains disent qu'elle n'a le statut d'impasse coudée que s'il y a, du pan au mur du fond, plus de dix coudées.
Ce que dit ce séif :
- Une ruelle large de vingt coudées : un pan de quatre au milieu, et chaque côté devient une ruelle à part — וחשוב כל צד מצדי הפס כמבוי בפני עצמו כיון שאורך הפס ד׳ אמות.
- Avec la קורה posée sur le pan ou à moins de trois : וצריך ליזהר שתהא הקורה מונחת על הפס או תוך ג״ט.
- Et ce qui va du pan au mur du fond suit le régime de la ruelle coudée — Rama : et il y a qui ne l'appliquent qu'au-delà de dix coudées (אא״כ יש מן הפס עד כותל האמצעי יותר מעשר אמות).
Seif לד
עוד אפשר לעשות תיקון אחר למבוי שהוא רחב כ' אמות שירחיק ב' אמות מהכותל ויעשה פס רחב שלש אמות ויעשה כן גם בצד השני וישאר פתח רחב עשר אמות או ירחיק אמה ויעשה פס אמה ומחצה וירחיק אמה ויעשה פס אמה ומחצה וכן יעשה בצד השני או ירחיק שתי אמות ושני טפחים ויעשה פס שתי אמות וד' טפחים וכן יעשה בצד השני וכן כל כיוצא בזה ובלבד שהפס יהא יתר על האויר שבינו לכותל דאם לא כן אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה וצריך ליזהר דלא לשביק פתחא רבא ועייל בזוטא שאם עשה כן בטל תיקון המבוי אלא אם עשה צורת פתח לזוטא:
Traduction : Il est encore possible de faire un autre aménagement pour une impasse large de vingt coudées : s'écarter de deux coudées du mur et faire un pan large de trois coudées, et faire de même de l'autre côté, de sorte qu'il reste une ouverture large de dix coudées. Ou bien s'écarter d'une coudée et faire un pan d'une coudée et demie, puis s'écarter encore d'une coudée et faire un pan d'une coudée et demie, et de même de l'autre côté ; ou s'écarter de deux coudées et deux tefahim et faire un pan de deux coudées et quatre tefahim, et de même de l'autre côté ; et ainsi de suite. À condition que le pan soit plus grand que l'espace vide qui le sépare du mur — sinon « l'air d'un côté et l'air de l'autre côté viennent l'annuler » (le pan est neutralisé par les deux vides qui l'entourent). Et il faut veiller à ne pas laisser une grande ouverture pour entrer par la petite — car si l'on agit ainsi, l'aménagement de l'impasse est annulé, à moins d'avoir fait une tsourat ha-petah à la petite [ouverture].
Ce que dit ce séif :
- Un autre montage pour la ruelle de vingt coudées : des pans écartés du mur, laissant une ouverture de dix — le séif en donne trois variantes chiffrées.
- Et la règle qui les commande toutes : ובלבד שהפס יהא יתר על האויר שבינו לכותל, faute de quoi — דאם לא כן אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה.
- Et une mise en garde : וצריך ליזהר דלא לשביק פתחא רבא ועייל בזוטא — car alors le tiqoun est annulé, sauf צורת פתח sur la petite.
Seif לה
פס זה שאמרנו שעושה כן למעט רוחב המבוי א״צ שיהא פס א' שלם אלא בקנה קנה פחות מג' סגי דפחות מג' כשלם דמי:
Traduction : Ce pan dont nous avons dit qu'on le fait pour réduire la largeur de l'impasse — il n'est pas nécessaire qu'il soit un pan d'un seul tenant : il suffit [d'une succession] de roseaux, chacun à moins de trois [tefahim] du suivant — car ce qui est à moins de trois est réputé plein (levoud).
Ce que dit ce séif :
- Ce pan n'a pas à être d'un seul tenant — א״צ שיהא פס א׳ שלם אלא בקנה קנה פחות מג׳ סגי, et la raison est le לבוד : דפחות מג׳ כשלם דמי.
Seif לו
מבוי ששוה מתוכו ומדרון (פי' מקום משופע) לרה״ר או ששוה לרה״ר ומדרון לתוכו אם הולך ומתלקט מעט מעט עד שמגביה י' מתוך ד' אמות הרי הוא כאלו זקוף כולו וא״צ שום תיקון (ובזה התל הוי כמחיצה) (ב״י) :
Traduction : Une impasse de niveau en son intérieur et en pente vers le domaine public, ou de niveau côté domaine public et en pente vers son intérieur : si [le terrain] s'élève progressivement jusqu'à atteindre une hauteur de dix [tefahim] sur une distance de quatre coudées, c'est comme s'il était entièrement dressé [à la verticale] — et l'impasse n'a besoin d'aucun aménagement. [Beit Yossef :] car ce talus fait alors office de cloison.
Texte intégral : ces 36 seifim constituent l'ensemble de la codification du Mehaber pour ce sujet. Chacun précise un cas, une condition, ou une exception.
Ce que dit ce séif :
- Une ruelle en pente vers le רשות הרבים, ou l'inverse — la pente elle-même tient lieu de cloison si elle monte assez vite : אם הולך ומתלקט מעט מעט עד שמגביה י׳ מתוך ד׳ אמות הרי הוא כאלו זקוף כולו וא״צ שום תיקון.
- Rama : et ce tertre est alors comme une cloison — ובזה התל הוי כמחיצה.
2. Le contexte général
De quoi parle ce siman ?
Le siman שס״ג traite du mavoy (l'impasse, la rue sans issue) et de son aménagement par le lehi (un poteau dressé à l'entrée) ou la kora (une poutre transversale posée au sommet de l'entrée).
La question fondamentale : du point de vue de la Torah, un lieu fermé par trois cloisons et ouvert du quatrième côté est déjà un domaine privé (rechout ha-yahid). Mais les Sages ont interdit d'y transporter, car un côté entièrement ouvert le fait ressembler au domaine public. Le siman expose les aménagements légers (tikoun) qui suffisent à « marquer » ce quatrième côté et à lever l'interdit rabbinique.
Mavoy, hatser et tsourat ha-petah
Le siman distingue soigneusement deux espaces : le mavoy (une rue privée sur laquelle débouchent plusieurs cours, elle-même reliée au domaine public) et la hatser (une cour). L'impasse, plus éloignée du domaine public, bénéficie d'un régime allégé : un simple lehi ou une simple kora suffit. La cour, plus proche du domaine public, exige un pan (pass) plus large. Quand l'aménagement minimal ne suffit pas, on recourt à la tsourat ha-petah — une « forme de porte » (deux montants verticaux surmontés d'un linteau).
Place dans Hilkhot Shabbat
Le siman שס״ג s'inscrit dans la série des simanim 363-365 consacrés aux érouvin et aux aménagements des domaines. Sa source talmudique principale est le traité Érouvin, dès le premier chapitre.
3. Les concepts-clés halakhiques
Six notions structurent ce siman et reviennent à travers les 36 seifim :
Les notions essentielles du siman שס״ג :
- מָבוֹי (mavoy) — une impasse : un lieu à trois cloisons, ouvert du quatrième côté, sur lequel débouchent des cours.
- לֶחִי (lehi) — un poteau dressé à l'entrée, d'épaisseur et de largeur minimes, haut de dix tefahim ; il vaut comme « quatrième cloison ».
- קוֹרָה (kora) — une poutre transversale posée au sommet de l'entrée, large d'un tefah ; autre mode d'aménagement de l'impasse.
- צוּרַת הַפֶּתַח (tsourat ha-petah) — une « forme de porte » : deux montants surmontés d'un linteau, requise pour les ouvertures larges (plus de dix coudées).
- לָבוּד (levoud) — un écart de moins de trois tefahim est réputé « joint » ; il rattache le lehi au mur, comble un vide, etc.
- פַּס (pass) — un pan de mur partiel ; quatre tefahim d'un côté, ou deux pans minimes, valident une cour brèchée.
4. Le détail des seifim — un par un
Voici la portée pratique de chaque seif du Mehaber. Pour le pilpoul approfondi, voir le Niveau 2 — Lamdan.
| Seif | Contenu |
|---|---|
| א | Un lieu à trois cloisons : les Sages interdisent d'y transporter tant qu'on n'a pas aménagé le quatrième côté. |
| ב | Cour brèchée sur toute sa largeur (jusqu'à 10 coudées) : permise par un pan de 4 tefahim, ou deux pans minimes. Brèche de plus de 10 coudées : tsourat ha-petah. |
| ג | Le lehi : poteau d'épaisseur et largeur minimes, haut de 10 tefahim, de n'importe quelle matière — même un animal, même un homme attaché, fait office de lehi. |
| ד | Un fragment de mur subsistant au quatrième côté vaut comme lehi s'il a au moins un tefah de large. |
| ה | Un lehi instable, que le vent renverserait, n'est pas un lehi. |
| ו | Le lehi ne doit pas être éloigné du mur de 3 tefahim (sinon levoud ne le rattache plus). |
| ז | Des débris, même des débris de débris, conviennent pour un lehi. Rama : un lehi de chaux enduite est valide. |
| ח | Un lehi en bois d'achéra (idolâtrie) est valide — le lehi n'a pas de mesure prescrite. |
| ט | Le lehi est valide s'il est visible d'un seul côté (de l'intérieur ou de l'extérieur). |
| י | Lehi éloigné du mur ou surélevé du sol de 3 tefahim : invalide. Surélevé de moins de 3 : valide (levoud). |
| יא | Un poteau trouvé sur place (non fait pour cela) vaut comme lehi si l'on s'y est fié dès la veille de Shabbat. |
| יב-יג | Un lehi qui fait saillie de 4 coudées dans une impasse large : il n'est plus reconnaissable comme lehi. |
| יד-טז | La kora : posée sur les murs de l'impasse, dans l'intention de la permettre ; un bois d'achéra l'invalide (elle a une mesure prescrite). |
| יז-יט | Mesure de la kora : largeur d'un tefah, solide pour supporter une demi-brique ; si ronde, circonférence de 3 tefahim. |
| כ-כה | Cas particuliers de kora : tordue, à cheval sur des colonnes, deux poutres côte à côte ou superposées, natte étendue dessus, pieux courbés — résolus par levoud et par le principe « on considère comme si ». |
| כו | Conditions de l'impasse : hauteur ≥ 10 tefahim, largeur ≤ 10 coudées, longueur ≥ 4 coudées, deux cours habitées y débouchant. Hauteur > 20 coudées : pas de kora, mais un lehi convient. |
| כז-כח | Cour plus longue que large : statut d'impasse (lehi/kora). Ouverture de moins de 3 tefahim : réputée close, aucun aménagement. |
| כט-ל | Impasse fermée par la mer et un tas d'ordures. Impasse aux murs inégaux : la kora se pose face au mur court. |
| לא-לג | Lehi ou kora au milieu de l'impasse ; impasse large de 20 coudées divisée par un pan central. |
| לד-לה | Réduire une impasse trop large par des pans latéraux ; le pan doit dépasser le vide ; il peut être fait de roseaux espacés de moins de 3. |
| לו | Impasse en pente : un talus qui s'élève de 10 tefahim sur 4 coudées vaut comme cloison — aucun aménagement. |
Le cœur du siman : un côté entièrement ouvert fait ressembler le mavoy au domaine public ; les Sages exigent donc un signe visible qui le rattache au domaine privé. Le lehi et la kora ne ferment rien physiquement — ils marquent l'entrée. Tout le siman décline les formes, les mesures et les positions de ces marqueurs.
5. Le Mishnah Berurah — premières entrées
Le Mishnah Berurah de Rabbi Israël Méir Kagan (Hafets Haïm) compte 157 entrées sur ce siman. Voici les premières — pour mieux comprendre le sens des seifim :
משנה ברורה (א) — (א) מקום שיש לו ג' מחיצות - היינו כגון מבוי שפתוח לרוח רביעית או חצר שנפרץ אחד מכתליו ובין שפתוח לכרמלית או לר״ה:
משנה ברורה (ב) — (ב) אסרו חכמים לטלטל בו - שיעור ד' אמות וטעם שאסרוהו דכיון שרוח רביעית פתוח לגמרי דומה קצת לר״ה ואי נתיר בזה יבואו לטלטל גם בר״ה ועיין בבה״ל:
משנה ברורה (ג) — (ג) שום תיקון ברביעית - היינו כמבואר לקמן בסעיף ב' וג' לכל אחד כדינו:
Pour le texte intégral des 157 entrées, consulte Sefaria : Mishnah Berurah 363.
6. La position du Rama
Le Rama (Rabbi Moshe Isserles) ajoute plusieurs gloses (הגה) à ce siman. La plus importante figure au seif כו et concerne la pratique réelle des communautés ashkénazes.
Les gloses du Rama dans le siman שס״ג :
- Seif ז — on confectionne couramment un lehi avec de la chaux enduite sur le mur, à condition qu'elle ne s'efface pas sur plus de trois tefahim par le bas.
- Seif כו — point central : « aujourd'hui, toutes nos impasses ont le statut de cours » ; aussi les aménage-t-on toutes par une tsourat ha-petah. L'usage répandu : tendre une corde en travers de l'impasse, avec deux roseaux dressés dessous — la corde valant comme linteau de la forme de porte.
- Seif כז — une cour plus longue que large reçoit le statut d'impasse même sans cours ni maisons y débouchant.
- Seif כט — le Rama rapporte l'avis qui craint qu'un banc de sable se découvre en mer : alors l'impasse ne serait pas validement close.
7. Cas pratiques modernes
Le siman שס״ג est le fondement halakhique des érouvin urbains qui ceinturent aujourd'hui de nombreux quartiers juifs :
| Situation | Analyse rapide |
|---|---|
| Érouv de quartier | Les pans de mur, palissades et tsourot ha-petah qui ferment un quartier appliquent directement les règles de ce siman. |
| Poteaux électriques et câbles | Un poteau surmonté d'un fil tendu jusqu'au poteau voisin peut former une tsourat ha-petah, à condition que le fil passe au-dessus du poteau (et non sur son côté). |
| Rue privée fermée par la mer ou un terrain inconstructible | Le seif כט traite des frontières naturelles ; leur statut de « cloison » dépend de leur stabilité. |
| Impasse trop large pour un simple lehi | Au-delà de 10 coudées, le lehi ne suffit plus : il faut une tsourat ha-petah ou un pan central (seifim כו, לג-לד). |
Pour les cas pratiques précis : la cacherout d'un érouv repose sur un examen technique minutieux (hauteur, écarts, alignement des montants et du linteau). Pour la halakha lema'asseh, fie-toi au Rav responsable de l'érouv de ta ville.
8. Synthèse pratique du Siman
Les enseignements du Siman שס״ג :
- Trois cloisons suffisent selon la Torah ; les Sages exigent un aménagement du quatrième côté car il ressemble au domaine public.
- Le mavoy (impasse débouchant sur des cours) se valide par un lehi ou une kora ; la cour, plus exposée, exige un pan.
- Le lehi n'a pas de mesure prescrite (toute matière convient) ; la kora a une mesure (largeur d'un tefah) — d'où leur traitement différent du bois d'achéra.
- Le principe de levoud (moins de 3 tefahim = joint) résout la plupart des cas-limites de position.
- Au-delà de 10 coudées d'ouverture — ou quand un critère de l'impasse manque — il faut une tsourat ha-petah.
- Pour la halakha lema'asseh, suis le Rav responsable de l'érouv de ta communauté.
9. Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Quel est le sujet général du Siman שס״ג ?
- Combien de seifim contient ce siman ? Quel est le thème de chacun ?
- Quelle est la différence entre le Mehaber et le Rama (le cas échéant) ?
- Quels concepts halakhiques structurants apparaissent dans ce siman ?
- Quelle est la pratique à retenir pour la vie quotidienne ?
- Dans quels cas-limites faut-il consulter un Rav ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul, les שיטות ראשונים, les חקירות יסודיות, et les nuances Acharonim
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide avec mnémoniques
- 📜 Niveau 4 — Daat HaRav : la chitah de l'Admour HaZaken (Choulhan Aroukh HaRav siman שס״ג)