The manner of use dictates the manner of kashering: הדחה ושפשוף for what was used cold, הגעלה for what was used hot, ליבון for the מחבת; the order of hekhsher and tevila, earthenware, partial kashering and the knife — נעיצה, ליבון, השחזה (Shulchan Aroukh, Yoreh De'ah 121 — 7 seifim)
הלוקח כלים ישנים מן העובד כוכבים כדרך שנשתמש בהן העובד כוכבים כך הוא הכשרן לפיכך הלוקח כלי תשמיש ישנים שנשתמש בהם בצונן כגון כוסות וצלוחיות וכיוצא בהן מדיחן וצריך לשפשפן היטב במים בשעת הדחה כדי להסיר ולמרק האיסור שעל גביהן ואחר כך שוטפן במים ומטבילן והם מותרים:
One who buys old vessels from a non-Jew: as the manner in which the non-Jew used them, so is their kashering. Therefore one who buys old utensils that were used cold — such as cups, צלוחיות and the like — rinses them, and must scour them well in water at the time of rinsing so as to remove and scrape off the issur on their surface; afterwards he washes them in water and immerses them, and they are permitted.
Shulchan Aroukh, Yoreh De'ah 121:1LEVEL 01
The Hebrew text of the 7 seifim with a fluent English translation. The master rule of kashering, the cold-use vessel, הגעלה, the מחבת that requires ליבון, earthenware and the knife — explained step by step with concrete examples.
📖 StudyLEVEL 02
In-depth pilpul: the yesod of כבולעו כך פולטו, היתרא בלע against איסורא בלע in the מחבת (ט״ז ס״ק ג against the Menachem Azaria), the machloket on the order of טבילה and הגעלה and the reason of כטובל ושרץ בידו, and the Tur's partial hekhsher against the Rashba (ט״ז ס״ק ז; ש״ך ס״ק ט״ז-י״ח).
📖 StudyLEVEL 03
Master table (use → mode of kashering), golden rules, mnemonics, classic pitfalls (Pesach against other prohibitions, hekhsher against tevila, permanent cold use, the knife) and memorization of the 7 seifim.
📖 StudyLEVEL 04
Practical halakha according to the Shach, the Taz, the Pri Hadash and the Pitchei Teshuva, then the Sephardi and Ashkenazi poskim, applied to a second-hand kitchen, to pans and cooktops, to cutlery and knives. Note: the Shulchan Aroukh HaRav does not treat Yoreh De'ah — this is a psak level, not “Daat HaRav”.
📖 StudyThe master rule is stated in the very first line of the siman (שו״ע יו״ד קכ״א:א): « כדרך שנשתמש בהן העובד כוכבים כך הוא הכשרן » — the non-Jew's manner of use dictates the manner of kashering. A vessel used only cold — cups, צלוחיות and the like — is rinsed, scoured well in water at the time of rinsing so as to remove the issur on its surface, then washed and immersed. The Rama restates the same rule in seif ו in its classic form: « כבולעו כך פולטו ». For the application to your own situation, consult your Rav.
The channel of absorption, and nothing else. A metal, wood or stone vessel used hot is kashered by הגעלה, and then immersed if it is metal (שו״ע יו״ד קכ״א:ב). But the frying pan — the מחבת — absorbed at dry fire: « לענין שאר איסורים צריכה ליבון » (שו״ע יו״ד קכ״א:ד). הגעלה suffices for it only for Pesach hametz, where the absorption occurred while the substance was still permitted — « כיון דהיתרא קא בלע » (ט״ז יו״ד קכ״א ס״ק ג; ש״ך יו״ד קכ״א ס״ק ח). And if one only scalded a vessel that required ליבון, hot use remains forbidden even off the fire (שו״ע יו״ד קכ״א:ה), and the Taz rules: « אפילו דיעבד אסור וזה פשוט » (ט״ז יו״ד קכ״א ס״ק ה). For the application to your own situation, consult your Rav.
The order of the Shulchan Aroukh is: one scalds, then immerses if the vessel is metal (שו״ע יו״ד קכ״א:ב). If he immersed first: « ואם הטבילן ואחר כך הגעילן מותרים »; but a yesh omrim adds « ויש אומרים שצריך לחזור ולהטבילן », since immersing a vessel that still holds issur is « דה״ל כטובל ושרץ בידו » (ש״ך יו״ד קכ״א ס״ק ד; ט״ז יו״ד קכ״א ס״ק א). The Shach concludes: « ונראה דיש לחזור ולהטבילן בלא ברכה » (ש״ך יו״ד קכ״א ס״ק ה). He also notes there that « דוקא כלי מתכת צריך טבילה » (ש״ך יו״ד קכ״א ס״ק ב), and the Taz explains that « דאין הטבילה צורך ההגעלה אלא שיצא בטבילה מטומאה לטהרה » (ט״ז יו״ד קכ״א ס״ק א). For the application to your own situation, consult your Rav.
It depends on the use intended. The Rama (שו״ע יו״ד קכ״א:ה) permits cold use even לכתחילה through הדחה ושפשוף היטב — but only דרך עראי, as in the non-Jew's house, or בדיעבד. For permanent use, « יש מחמירים ואומרים דאפילו להשתמש בו צונן צריך הגעלה או ליבון », lest one come to use it hot, and he concludes « והכי נוהגין ». He even extends the custom to silver vessels in which wine may have been warmed, and to chests and tables bought from non-Jews — לכתחילה only. For earthenware used only cold, however, since הגעלה is impossible it is deemed בדיעבד, and a careful מריקה ושטיפה suffices. For the application to your own situation, consult your Rav.
According to seif ז: for cold use, if the blade has no גומות, « נועצה עשרה פעמים בקרקע קשה » — each thrust into hard ground, and never where he has already thrust: « לפיכך לא ינעוץ במקום שנעץ נעיצה אחרת ». That suffices even to cut a sharp food such as a radish. If the blade has גומות, or he wishes to cut hot with it, or to slaughter with it: ליבון, or השחזה on a smiths' whetstone over its whole surface. The Rama narrows this: « וי״א דהשחזה מהני רק לחתוך בה צונן אבל לא לענין חמין », and « והכי נהוג לכתחלה »; the Shach nevertheless permits בדיעבד a hot use after a thorough השחזה, even if the knife is בן יומו (ש״ך יו״ד קכ״א ס״ק כ). For the application to your own situation, consult your Rav.