Quand le vin appartient encore à celui chez qui il dort : le מירתת qui manque, le Juif qui habite la cour et vaut un gardien, la porte ouverte sur la rue et ses trois équivalents — אשפה, חלון, דקל —, la clé et le sceau, le חותם בתוך חותם qui ne permet ici que le profit, le dépôt chez un autre non-Juif et le כפוף תחת ידו, le reçu התקבלתי, et le vin transporté par mer (Choulhan Aroukh, Yoreh De'ah 131 — 2 seifim)
והישראל דר בחצר מותר אפילו בלא חותם
Et si le Juif habite la cour — c'est permis, même sans aucun sceau. Un voisin, et rien d'autre : dans ce siman, une présence garde mieux que deux serrures.
Choulhan Aroukh, Yoreh De'ah 131:1NIVEAU 01
Texte hébreu des 2 seifim avec traduction française fluide. Le vin du non-Juif rendu cachère, le voisin qui dispense de tout sceau, la porte ouverte sur la rue, le reçu et le transport maritime — expliqués pas à pas avec des exemples concrets.
📖 ÉtudierNIVEAU 02
Pilpoul approfondi : la ḥakira du sceau — barrière ou marque, le gueder du voisin entre gardien et domaine, un Juif dans la ville ou plusieurs, la question des גומלין entre le Rambam et le Roch, la ma'hloket du Baal haTeroumot sur le חותם בתוך חותם, et le ט״ס que le Taz voit dans la glose du Rama.
📖 ÉtudierNIVEAU 03
Deux tableaux-maîtres (la grille complète du seif 1, les quatre équivalents du domaine public), les seuils de décision du Chakh, règles d'or, mnémonique « מירתת », pièges classiques et récapitulatif des 2 seifim ligne par ligne.
📖 ÉtudierNIVEAU 04
La halakha pratique selon le ש״ך, le ט״ז et les פתחי תשובה, puis les cas contemporains. Note : l'Admour HaZaken n'a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De'ah — niveau de psak, non “Daat HaRav”.
📖 ÉtudierParce que le vin n'appartient plus au Juif. Le Mehaber ouvre ainsi : « ישראל שעשה יינו של עובד כוכבים בטהרה כדי שיהא מותר לישראל » (שו״ע יו״ד קל״א:א). Toute la protection des simanim précédents reposait sur la crainte du non-Juif d'être surpris ; ici, le vin est le sien et il ne perd, s'il est démasqué, qu'une vente. Le Taz le dit en une ligne : « שאין עובד כוכבים מרתת מליגע כיון שהוא שלו מה שאין כן ביין של ישראל ברשות עובד כוכבים דמותר בחת״ח או בחותם אחד בדיעבד דמרתת טפי » (ט״ז יו״ד קל״א ס״ק ג). Pour l'application à ta situation, consulte ton Rav.
Oui, et c'est le résultat le plus surprenant du siman : « והישראל דר בחצר מותר אפילו בלא חותם אפילו אם העובד כוכבים גם כן דר שם » (שו״ע יו״ד קל״א:א). Le Chakh en donne la qualification exacte : « והישראל דר בחצר. דחשיב כמו שומר דסגי ביוצא ונכנס כן כתבו הפוסקים » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ב). Mais il rappelle aussi la borne, tirée du siman 129 : l'indulgence tombe dès que le gardien a annoncé son absence — « ויוצא ונכנס. אע״פ ששהה זמן רב אם לא הודיעו שמפליג » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ט). Pour l'application à ta situation, consulte ton Rav.
Non — et c'est le seul endroit du bloc où le double sceau échoue : « אסור אפילו בחותם תוך חותם עד שיהא ישראל יושב ומשמר ויוצא ונכנס הרי הוא כיושב ומשמר » (שו״ע יו״ד קל״א:א). Le Beit Yossef rapporte le consensus dans les termes les plus fermes : « וכתב הרשב״א בתשובה שכך היא הסכמת הגאונים והר״מ והרא״ש שיינו של נכרי שטיהרו ישראל ונתנו בחצר שהנכרי דר שם אין לו תקנה ואפי׳ בכמה חותמות אלא כשישראל יושב ומשמר » (בית יוסף יו״ד קל״א). Le Rama rapporte pourtant un avis indulgent et tranche une position intermédiaire : « ויש לסמוך עליו להתירו בהנאה אבל לא בשתייה » (רמ״א יו״ד קל״א:א). Pour l'application à ta situation, consulte ton Rav.
Il fait sortir le vin du régime sévère de ce siman : « ואם כתב העובד כוכבים לישראל התקבלתי אם כשיבא ישראל להוציאו אינו מעכב עליו הרי הוא כיינו ומותר במפתח וחותם » (שו״ע יו״ד קל״א:א). Le Chakh précise qu'un simple contrat de vente, même irrévocable, ne suffit pas : « דוקא כ׳ לו התקבלתי או שזקפו עליו במלוה הא לאו הכי אפילו קנאו ממנו בפני עדים כדרך מקחן של עובדי כוכבי׳ שלא יוכל א׳ מהם לחזור המקח אסורים » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק י״ג). Pour l'application à ta situation, consulte ton Rav.
Parce que le transporteur a payé : « עובדי כוכבים שקונים יין מישראל ומחתימין אותו חותם בתוך חותם ומוליכין אותו כמה ימים בספינה לבדם מותר » (שו״ע יו״ד קל״א:ב). Le Tour en donne le motif au nom de Rabbenou Tam : « אבל כשמוליך יין למרחוק בטורח גדול והוצאה מרובה וגם קנה אותו חש לטרחו ולהוצאתו ולא יזייף » (טור יו״ד קל״א). Le Ba'h, rapporté par le Chakh, veut toutefois ici spécifiquement un sceau dans un sceau et non un seul. Pour l'application à ta situation, consulte ton Rav.