Un Juif est venu fabriquer, dans la cave d’un non-Juif, un vin qui restera là et qui appartient encore à son hôte. Tout ce que les trois simanim précédents avaient bâti — le sceau, le double sceau, la clé — cesse ici de fonctionner, et pour une seule raison : celui qui pourrait toucher n’a rien à craindre. Le siman en tire une grille de cas dont la conclusion est constante : ici, seule une présence garde
Révision structurée, tableaux de psak, mémorisation rapide
« ישראל שעשה יינו של עובד כוכבים בטהרה כדי שיהא מותר לישראל » (שו״ע יו״ד קל״א:א).
Le Rambam avait déjà nommé le ressort, deux halakhot avant, dans le cas inverse : « מִפְּנֵי שֶׁהָעַכּוּ״ם מְפַחֵד תָּמִיד וְאוֹמֵר עַתָּה יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ פִּתְאֹם וְיִמְצָא אוֹתִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ » רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ג הלכה א.
Et il énonce, pour notre cas, exactement l’inverse : « שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַיַּיִן שֶׁל עַכּוּ״ם וּבִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ מְפַחֵד לְזַיֵּף וּלְהִכָּנֵס לַבַּיִת » רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ג הלכה ג.
| La source | Ce qu’elle établit | Conséquence dans le siman |
|---|---|---|
| La michna de la fin du perek Rabbi Yichmaël (עבודה זרה ס״א ע״א) | Le critère est la ville et la porte, non le récipient | La grille entière du seif 1 |
| Rav Yossef : la fenêtre, le dépotoir, le palmier (עבודה זרה ס״א ע״א) | Tout ce qui crée un passage imprévisible vaut la rue | La liste du Mehaber |
| La braïta corrigée par Rabbi Yohanan (עבודה זרה ס״א ע״ב) | Le Juif habitant la cour dispense de clé et de sceau | La première ligne du seif 1 |
| Les Sages contre Rabbi Meïr (עבודה זרה ס״א ע״ב) | Dans une autre cour, ni clé ni sceau ne suffisent : il faut un gardien | L’interdit malgré deux sceaux |
| Rava sur la maison de Parzak Roufila (עבודה זרה ס״א ע״ב) | Un dépositaire qui dépend du propriétaire le couvrira | Le כפוף תחת ידו |
Et la formule qui referme le perek donne au siman son critère unique : « אָמַר רָבָא: אִם נִתְפָּס עָלָיו כְּגַנָּב — חַמְרָא שְׁרֵי, וְאִי לָא — אָסוּר » (עבודה זרה ס״א ע״ב).
Le Pit’hei Techouva écarte l’erreur la plus tentante — croire que la question se règle par le droit de l’acquisition : « דהכא אין הטעם משום דינא דקנין כמו במכירת חמץ ובכור והיתר שביתת בהמה דהכא הכל תליא במרתת » (פתחי תשובה יו״ד קל״א ס״ק א). הכל תליא במרתת — tout dépend de la crainte.
| Configuration | Exigence | Motif |
|---|---|---|
| Juif habitant la cour (même si le non-Juif y habite aussi) | אפילו בלא חותם | Entrée possible à l’improviste |
| Juifs dans la ville + local ouvert sur la rue | מפתח וחותם | Le regard est possible ; la marque le rend utile |
| Idem, a posteriori (Rama) | חותם אחד | Comme au siman 130 |
| Local fermé, même avec des Juifs dans la ville | יושב ומשמר | Personne ne verra |
| Ville entièrement non juive, même local ouvert | יושב ומשמר | La rue ne fournit aucun témoin |
| Colporteurs juifs pouvant entrer à toute heure | כישראל דרים שם | L’imprévisibilité vaut la résidence |
| Dépotoir · fenêtre · palmier face à l’entrée | כפתוח לרשות הרבים | Chacun crée un passage |
| Chez un autre non-Juif, indépendant | מפתח וחותם | Le dépositaire serait pris comme voleur |
| Chez un autre non-Juif, dépendant du propriétaire | כאלו הוא ברשות בעל היין | גומלין : il le couvrira |
| Reçu התקבלתי et plus de rétention | מפתח וחותם | Le vin est celui du Juif |
| Reçu écrit mais rétention maintenue | כאלו לא כתב | Le fait dément l’écrit |
| Élément | Pourquoi il vaut la rue | Limite |
|---|---|---|
| פתח פתוח לרשות הרבים | Un passant peut survenir | Sans Juifs dans la ville, il ne vaut rien |
| אשפה | Un dépotoir attire les gens à toute heure | — |
| חלון | On voit depuis la cour ou la rue | Rama : le jour seulement, non la nuit |
| דקל של ישראל | On peut y monter sans prévenir | Même sans fruits, selon la conclusion indulgente |
La source est une seule ligne de Rav Yossef : « אָמַר רַב יוֹסֵף: וְחַלּוֹן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמֵי, וְאַשְׁפָּה כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמֵי, וְדִיקְלָא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמֵי » (עבודה זרה ס״א ע״א).
Le Tour explique le palmier et va plus loin que le motif évident : « לא מיבעיא אם יש בו פירות שירא הנכרי שמא יעלה עליו ללקט פירותיו » (טור יו״ד קל״א).
On aurait pu croire, comme au siman 128, que seul ce qui est dans l’axe du regard est protégé. Le Taz le refuse : « אבל הכא אמרינן חזקה לא נכנס כלל דמרתת שמא יראוהו נכנס ויוצא או יראוהו מן הדרך כניסתו ויציאתו » (ט״ז יו״ד קל״א ס״ק ד). Ce n’est pas le geste qu’on verrait, c’est l’entrée — donc tout le local est couvert.
La michna elle-même allège l’exigence : « וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס — מוּתָּר » (עבודה זרה ס״א ע״א).
Le Chakh explique par là même pourquoi le voisin suffit : « והישראל דר בחצר. דחשיב כמו שומר דסגי ביוצא ונכנס כן כתבו הפוסקים » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ב).
« ויוצא ונכנס. אע״פ ששהה זמן רב אם לא הודיעו שמפליג » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ט). Ce n’est pas la durée qui rompt la garde, c’est l’annonce : dès que le non-Juif sait que le gardien ne reviendra pas, la crainte tombe.
| Position | Exigence | Portée |
|---|---|---|
| Beit Yossef, Pericha | Un seul Juif, même un autre que le fabricant | Lecture littérale de la michna |
| Rachba, Ran | Plusieurs Juifs résidents | Le מירתת se mesure en probabilité |
| Chakh, en pratique | Rigueur hors cas de perte ; profit permis dans tous les cas | Deux seuils |
« אם דר ישראל. אפילו ישראל אחר ב״י ופרישה אבל דעת הרשב״א דאפילו בישראל זה לבדו דר בעיר אינו מתיירא מליכנס שם ומזייף ובעינן דוקא ישראלים רבים דרים שם » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ג).
« ויש להחמיר במקום שאין הפסד אבל בהנאה נראה דשרי אף שלא במקום הפסד » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ג).
Le Mehaber le permet — mais sous condition : « והוא שלא יהא עובדי כוכבים האחר כפוף תחת יד העובד כוכבים בעל היין » (שו״ע יו״ד קל״א:א).
La source est l’affaire de Rava : « אֲמַר לְהוּ רָבָא: אַדְּרַבָּה, אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא חָיְישִׁינַן לְגוֹמְלִין, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא מִירְתַת מִינֵּיהּ, אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּמִירְתַת מִינֵּיהּ — מְחַפֵּי עֲלֵיהּ זְכוּתָא » (עבודה זרה ס״א ע״ב).
| Position | Le dépôt chez un tiers |
|---|---|
| Roch, Rachba, Ran — et le Mehaber | Permis avec clé et sceau, si le tiers est indépendant |
| Rambam, chap. 13 | Tout domaine non juif est un : gardien requis dans les deux cas |
Le Beit Yossef tranche explicitement : « ופסקו הרא״ש והרשב״א והר״ן ז״ל הלכה כת״ק אבל מדברי הרמב״ם בפרק י״ג נראה שפוסק כרשב״א ולענין הלכה נראה דנקיטין כהרשב״א והרא״ש והר״ן » (בית יוסף יו״ד קל״א).
« ואם כתב העובד כוכבים לישראל התקבלתי אם כשיבא ישראל להוציאו אינו מעכב עליו הרי הוא כיינו ומותר במפתח וחותם » (שו״ע יו״ד קל״א:א).
Le contre-cas est dans la michna elle-même : « אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן וְאָסְרוּ » (עבודה זרה ס״א ע״א).
« דוקא כ׳ לו התקבלתי או שזקפו עליו במלוה הא לאו הכי אפילו קנאו ממנו בפני עדים כדרך מקחן של עובדי כוכבי׳ שלא יוכל א׳ מהם לחזור המקח אסורים » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק י״ג). Un contrat, fût-il irrévocable, ne suffit pas : il faut le reçu, ou la conversion du prix en dette.
« ולא פרע לו מעות. היינו שלא פרע לו כלום אבל אם פרע לו מקצת בענין שיש לישראל חלק ביין » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק א). Dès que l’acompte donne au Juif une part réelle dans le vin, on quitte le siman 131.
| Position | Le double sceau ici | Résultat pratique |
|---|---|---|
| Baal haTeroumot, Rabbenou Tam | Permet dans tous les cas | Le double sceau tient lieu de gardien |
| Roch, Rachba, Ran, Rambam, Guéonim | Ne permet rien, quel qu’en soit le nombre | Gardien obligatoire |
| Rama | Profit oui, boisson non | Position retenue en pratique |
| Ba’h, et le Chakh en cas de perte importante | Jusqu’à la boisson | Uniquement בהפסד מרובה |
| Taz | Pas de boisson ; achat lekhat’hila pour revendre, oui | Resserre l’indulgence du Rama |
« ויש מי שאומר שבחותם תוך חותם מותר בכל ענין » (רמ״א יו״ד קל״א:א).
« ויש לסמוך עליו להתירו בהנאה אבל לא בשתייה » (רמ״א יו״ד קל״א:א).
Le Beit Yossef rapporte le camp adverse dans les termes les plus fermes : « וכתב הרשב״א בתשובה שכך היא הסכמת הגאונים והר״מ והרא״ש שיינו של נכרי שטיהרו ישראל ונתנו בחצר שהנכרי דר שם אין לו תקנה ואפי׳ בכמה חותמות אלא כשישראל יושב ומשמר » (בית יוסף יו״ד קל״א).
« ומכל מקום בהפסד מרובה אפשר דיש להתיר בשתיה וכדברי הב״ח » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ט״ו) — et, pour les trois simanim à la fois : « ודע דבכל הסימן וכן בכל סימן קכ״ט וק״ל דחיישינן שמא נגע בו עובד כוכבים היינו דוקא במקום דאיכא למיחש שמא נגע בו לשתות או להחליף או לשום הנאה אחרת » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ט״ו).
« עובדי כוכבים שקונים יין מישראל ומחתימין אותו חותם בתוך חותם ומוליכין אותו כמה ימים בספינה לבדם מותר » (שו״ע יו״ד קל״א:ב).
Le motif vient du Tour, au nom de Rabbenou Tam : « אבל כשמוליך יין למרחוק בטורח גדול והוצאה מרובה וגם קנה אותו חש לטרחו ולהוצאתו ולא יזייף » (טור יו״ד קל״א).
Le Ba’h retient la lettre du seif : « וכתב הב״ח דאע״ג דמדינא להט״ו אין חילוק בין חותם א׳ לב׳ חותמות מכל מקום לא שרי הכא אלא בחב״ח כדמשמע בתוספות » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ט״ז). Et le Noda BiYehouda, rapporté par le Pit’hei Techouva, généralise le motif sans oser en faire une règle : « אבל היכא שהעובד כוכבים משלם שכר השמירה חושש להפסד הוצאותיו ושפיר מרתת » (פתחי תשובה יו״ד קל״א ס״ק ה).
Le Rama ajoute au seif 2 le cas de l’association : « אם יש על היין עוד חותם אחד הוי חותם בתוך חותם כמו שנתבאר לעיל סימן ק״ל ולא חיישינן לשותפות העובד כוכבים » (רמ״א יו״ד קל״א:ב).
Et le Chakh en donne le motif : « דהכא שאני דכיון דאית לישראל שותפות בעובד כוכבים מרתת ונתפס עליו כגנב » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק י״ח).
| Lettre | Mot-clé | Ce qu’il te rappelle |
|---|---|---|
| מ | מפתח | La clé — première des deux garanties, et la seule que le Taz admette seule a posteriori |
| י | ישראל דר בחצר | Le voisin, qui dispense de tout |
| ר | רשות הרבים | La porte, la fenêtre, le dépotoir, le palmier |
| ת | התקבלתי | Le reçu, qui fait basculer le siman |
| ת | תוך חותם | Le double sceau — et le seul endroit du bloc où il échoue |
Cinq lettres, cinq portes. Si aucune n’est franchie, il reste le gardien — et rien d’autre.
| Seif | Contenu en une ligne |
|---|---|
| 1 | Le vin d’un non-Juif rendu cachère et laissé chez lui : permis sans sceau si un Juif habite la cour ; clé et sceau si des Juifs habitent la ville et que le local ouvre sur la rue (un seul sceau a posteriori) ; sinon, gardien obligatoire même avec deux sceaux — et un gardien qui va et vient suffit. Chez un autre non-Juif indépendant : clé et sceau. Colporteurs, dépotoir, fenêtre et palmier élargissent le critère ; le reçu התקבלתי fait passer le vin sous le régime du siman 130. Rama : selon un avis, deux sceaux permettraient en tout cas — on s’y appuie pour le profit, non pour la boisson. |
| 2 | Des non-Juifs qui achètent le vin d’un Juif, le scellent d’un double sceau et le transportent seuls plusieurs jours par mer : permis, car ils ont trop investi pour le gâcher. Rama : dans une association où la clé est chez le Juif, un sceau de plus fait un double sceau et l’association du non-Juif n’inquiète pas. |
| Question | Réponse en un mot |
|---|---|
| Qu’est-ce qui garde le vin ? | מירתת |
| Comment se mesure-t-il ? | נתפס עליו כגנב |
| Que vaut un voisin juif ? | כשומר, וסגי ביוצא ונכנס |
| Que vaut un double sceau ici ? | להנאה כן, לשתייה לא |
| Qu’est-ce qui change de siman ? | התקבלתי |
| Pourquoi la mer est-elle permise ? | חש לטרחו ולהוצאתו |
| Niveau | Contenu | Acquis |
|---|---|---|
| 🌱 Niveau 1 — Base | Texte des 2 seifim, traduction, explication pas à pas | Compréhension globale |
| ⚡ Niveau 2 — Lamdan | La ḥakira du sceau, le gueder du voisin, גומלין entre le Rambam et le Roch, et le ט״ס du Taz | Étude approfondie |
| ✨ Niveau 3 — Synthèse | Deux tableaux-maîtres, les seuils du Chakh, règles d’or, mnémonique, pièges, récap des seifim | Maîtrise pratique + révision |
| 📜 Niveau 4 — Halakha lema'asse | La psika pratique selon le ש״ך, le ט״ז et les פתחי תשובה | Application contemporaine |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l'accueil · Siman קל״א · ♥ Soutenir