סימן קל״ד — יַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ וְנִתְעָרֵב

1. האקסיומה : אין דנים תערובת אלא מודדים אותה

המשנה נותנת את שני הדינים כאחד : « יֵין נֶסֶךְ אָסוּר וְאוֹסֵר בְּכׇל שֶׁהוּא, יַיִן בְּיַיִן וּמַיִם בְּמַיִם בְּכׇל שֶׁהוּא, יַיִן בְּמַיִם וּמַיִם בְּיַיִן בְּנוֹתֵן טַעַם » (עבודה זרה ע״ג ע״א).

והגמרא נותנת את טעם החומרה, בשלוש תיבות : « בִּשְׁלָמָא יֵין נֶסֶךְ, מִשּׁוּם חוּמְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא טֶבֶל מַאי טַעְמָא » (עבודה זרה ע״ג ע״ב).

2. שלוש שאלות הרפלקס : איזה מין · איזה כיוון · איזה קילוח

על השאלה הראשונה, הרמב״ם בחומץ : « יֵין נֶסֶךְ שֶׁהֶחֱמִיץ וְנָפַל לְתוֹךְ חֹמֶץ שֵׁכָר אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּמִינוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶן חֹמֶץ הֵן » (רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט״ז הלכה ל״ה).

על השנייה, הש״ך בשם הר״ן : « וטעמא דמלתא שאותו דבר שעומד במקומו חשוב יותר מן הבא עליו » (ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק א).

על השלישית, המחבר : « מפני שהעמוד היורד מפי החבית גדול » (שו״ע יו״ד קל״ד:א).

3. טבלה ראשית א — המידה לפי המין (סעיפים א׳, ג׳, ו׳, ז׳)

הבסיס : סעיפים א׳, ג׳, ו׳ ו־ז׳. הסידור לפי המין ולא לפי הכמות.

4. טבלה ראשית ב — כיוון העירוי ועובי הקילוח (סעיפים א׳ ו־ג׳)

הבסיס : סעיף א׳ וחציו הראשון של סעיף ג׳. ארבע תמונות, ואין האחת נלמדת מחברתה.

הש״ך מעמיד את קצה המקרה הראשון : « ואפילו היין המותר נפל בפעם אחת הרבה על הטפה של יי״נ עד שיש ס׳ אפ״ה אסור » (ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק א).

ופותח פתח במקום הפסד מרובה : « ומיהו בהפסד מרובה וכה״ג יש לסמוך אהרמב״ן והרא״ש וטור דס״ל דבהית׳ לתוך איסור נמי אם נפל בבת אחת ויש ס׳ מותר » (ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק א).

5. החבית בין החביות, ומנהג זמננו (סעיף ב׳)

סעיף ב׳ עושה שני דברים נפרדים : הוא פותח מוצא כלכלי, והוא נושא את ההגהה המנהיגה את המעשה.

6. המים : רואין, תחילה, וששה חלקים (סעיפים ד׳–ה׳)

סעיפים ד׳ ו־ה׳ מנגנון אחד הם : אין המים מעוררים את האיסור, ולפיכך אפשר לשער בהם לבדם ; וצריך מהם פי שישה פחות מכל מקום אחר.

הט״ז מראה מהיכן המספר : « רואין היין של חולין כאילו אינו ונמצא נשארו ששה חלקים מים מן היין של תרומה ומבטלין אותו כן פירש הראב״ד ור״י » (ט״ז יו״ד קל״ד ס״ק ה).

7. יין שנפל על יבשים : נכנס או לא נכנס (סעיפים ח׳–י״א)

סעיפים ח׳–י״א משנים את השאלה. אין מודדים עוד : שואלים אם נכנס המשקה.

הרמב״ם נותן את הטעם החומרי : « וְלָמָּה אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַחִטִּים בְּנוֹתֵן טַעַם מִפְּנֵי שֶׁהֵן שׁוֹאֲבוֹת וְהַיַּיִן נִבְלָע בָּהֶן » (רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט״ז הלכה ל״ד).

8. רותח, צונן, ומה שפוגם (סעיפים ט׳ ו־י״ב)

שני סעיפים מעמידים כלל אחד בשתי דוגמאות הפוכות : הפוגם אינו אוסר — אך מה שהשביח בתחילה שוב אינו ניצל.

9. המשקים המתוקנים (סעיף י״ג)

סעיף י״ג עוזב את המקרה אל התעשייה — והוא הסעיף המדבר במישרין אל זמננו.

והפתחי תשובה מעביר את השאלה לבית יי״ש, עם הכלל המנהיג כל תעשייה : « והעלה דישראל אסור לכתחלה לעשות ע״י בשר נבלה או שחוטה שלא נמלח אף אם יש ביורה תיכף ס׳ אין מבטלין איסור לכתחלה » (פת״ש יו״ד קל״ד ס״ק ח).

10. סתירת סעיף ג׳ — מי אומר מה

סעיף ג׳ מתיר ואחר כך אוסר באותו משפט. וכאן, בעמוד אחד, מה שכל אחד עושה בו.

והש״ך נותן להכרעה את יסודה : « כי כן הסכימו התוס׳ והרא״ש וטור והרמב״ן והרשב״א והר״ן דלעולם טעמא לא בטיל ואפילו במין במינו » (ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק י״ח).

11. שישה כללי זהב

12. סימן זיכרון — « מ.כ.ק. »

שלוש אותיות, והסדר מחייב : אין עוברים לאות הבאה עד שנענתה הקודמת. והכמות אינה בסימן — לפי שאינה השאלה הראשונה לעולם, ובמקרה החמור אינה נשאלת כלל.

13. חמישה מכשולים רגילים

14. סיכום י״ג הסעיפים — שורה לכל אחד

15. כרטיס הבזק מסכם

🎓 סיכום מסלול הלימוד