שמונה סעיפים. השם אינו שואל אם השכירות מותרת אלא איזו מותרת — שהשכירות וההלוואה דומות בכל סימניהן : סכום נמסר וסכום חוזר לאחר זמן. והסימן נותן את אמת המידה המבדילה — האם נשחק דבר, ולמי עלה בלאיו ? — ומעמידה בזו אחר זו במעות, בכלי, בספינה, בסיר נחושת, בפרה, בשדה ובפועל. (שולחן ערוך, יורה דעה קע״ו — ח׳ סעיפים)
אסור לאדם להשכיר מעותיו שיאמר לו אשכיר לך י׳ דינרין בדינר לחודש
אסור לאדם להשכיר מעותיו, שיאמר לו : אשכיר לך עשרה דינרין בדינר לחודש. שתים עשרה מילים, וכל הסימן מונח בהן : לא שם העסק מכריע אלא מה יש כאן להשכיר.
שולחן ערוך, יורה דעה קע״ו:ארמה 01
לשון שמונת הסעיפים עם תרגום וביאור. המעות שאינן נשכרות ושלוש דרגות האחריות, הכלים, הספינה וסיר הנחושת, הפרה השומה, הסכום המושקע במושכר, ההנחה בשכר הקרקע, נדונית חתנים, מלאכה כנגד מלאכה והפועל שהוקדם שכרו — עם סוגיית בבא מציעא ס״ה ע״א, הטור, הבית יוסף, הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, נקודות הכסף, הפתחי תשובה והרמב״ם.
📖 ללמודרמה 02
פלפול ועיון : יסוד הט״ז — השכר משלם על הפחת — והכלי שאין בו פחת ; שלוש דרגות האחריות והגהת לשון ההגהה בידי הש״ך והט״ז ; הספינה כנגד סיר הנחושת ; הפרה כנגד צאן ברזל ; המעות המשביחות כנגד המעות הסובבות ; הכלל ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ; מחלוקת הרשב״א בעל התוספות והרשב״א בן אדרת שנקודות הכסף מכריעות בה ; נדונית חתנים והפועל שצריך להתחיל.
📖 ללמודרמה 03
טבלת אב לשמונת הסעיפים סעיף אחר סעיף, אקסיומת הסימן, שלוש שאלות הרפלקס, שלוש דרגות האחריות במעות, החפצים מן הכלי עד הבהמה, המעות שביד השוכר, הקרקע וההנחה המותרת, הפועל, המילון, כללי הזהב, סימן לזכירה והמכשולים השכיחים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה למעשה לפי הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, נקודות הכסף והפתחי תשובה, ואחר כך המקרים בני זמננו. הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה — רמת פסק היא ואינה “דעת הרב”.
📖 ללמודהסעיף אוסר, ונותן את המקרה היחיד שבו אפשר :
« אסור לאדם להשכיר מעותיו שיאמר לו אשכיר לך י׳ דינרין בדינר לחודש » (שו״ע יו״ד קע״ו:א)
« והני מילי כששוכר להוציאם אבל אם שכרם כדי להתלמד בהם או ליראות ומחזירם לו בעין מותר » (שו״ע יו״ד קע״ו:א)
« אסור לאדם להשכיר מעותיו בלשון שכירות שיאמר אשכיר לך עשר דינרין בדינר לחדש » (טור יו״ד קע״ו)והט״ז נותן את טעם היסוד.
« ואע״פ שיחזיר אותם בעין אח״כ מ״מ כיון שהיה לו רשות להוציאם והיה האחריות על המקבל הוה ליה כהלואה ואסור ליתן שכר דהוי כרבית » (ט״ז יו״ד קע״ו ס״ק א)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.
ההגהה מחלקת לשלוש דרגות :
« ודוקא שלא קבל עליו רק אחריות גנבה ואבדה אבל אם קבל עליו כל אחריות אסור » (רמ״א יו״ד קע״ו:א)
« ואם קיבל עליו המשכיר כל אחריות בין דגנבה ואבדה בין אחריות דאונסין יש מתירין אפי׳ משכיר לו להוציאם » (רמ״א יו״ד קע״ו:א)
« מיהו לא הוי אלא כאבק רבית אבל אם לא קבל המשכיר אחריות כלל הוי רבית קצוצה » (רמ״א יו״ד קע״ו:א)והש״ך דוחה את הסתייגות הבית יוסף.
« וב״י כתב דמשמע מדברי ת״ה דמ״מ אין לעשות מעשה להיתר וליתא דל״ק התם הכי » (ש״ך יו״ד קע״ו ס״ק ב)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.
הסעיף מתיר בהרחבה, והט״ז מעמיד את הגבול :
« כלים מותר להשכירם אפילו נותן לו רשות למכרם ולעשות בהם כל חפצו רק שלבסוף יחזיר לו כלי אחר כזה » (שו״ע יו״ד קע״ו:ב)
« וכן מותר להשכיר סיר של נחושת וכיוצא בו ונוטל השכר ודמי מה שפחת ממשקלו » (שו״ע יו״ד קע״ו:ג)
« אבל בסעיף ב׳ בכלים אמרינן דאין השכר משום הלואה אלא משום שנפחת הכלי במה שנשתמש בו ואותו הפחת המשכיר מקבלו עליו » (ט״ז יו״ד קע״ו ס״ק א)
« ומשום הכי אם הוא כלי שאין בו פחת כגון כלי כסף וזהב » (ט״ז יו״ד קע״ו ס״ק א)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.
הסעיף מתיר, וההגהה מסמנת את שני הגבולות :
« כיצד השכיר לו את החצר וא״ל קודם שהחזיק בו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך בי׳ סלעים בכל שנה ואם תתן שכר חדש בחדש הרי היא בסלע בכל חדש ה״ז מותר » (שו״ע יו״ד קע״ו:ו)
« אבל אם כבר החזיק בו לשכור לו בי׳ סלעים לשנה אסור לומר לו תתן כל חדש סלע א׳ ואני אמתין לך המעות » (רמ״א יו״ד קע״ו:ו)
« וכ״ש אם כבר נתחייב לו השכירות ונותן לו דבר בהמתנת המעות דאסור » (רמ״א יו״ד קע״ו:ו)
« לפי ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף » (ש״ך יו״ד קע״ו ס״ק ז)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.
סעיף ה מחלק לפי יעד המעות :
« המשכיר שדה לחבירו בי׳ כורים לשנה וא״ל תן ר׳ זוז שאפרנס בהם השדה ואני אתן לך י״ב כור בכל שנה הרי זה מותר מפני שאם יפרנס השדה בדינרין אלו יהיה שכרה יותר » (שו״ע יו״ד קע״ו:ה)
« אבל אם א״ל תן לי ר׳ זוז כדי להתעסק בהם בחנות או להוציא בסחורה של ספינה או לשכור בהם מלחים ואני אוסיף לך בשכירות הרי זה אסור » (שו״ע יו״ד קע״ו:ה)
« אע״פ שהמאה שלוקח ממנו בתורת הלואה לוקח אותם שהרי מחזירה לו בסוף ונמצא שמוסיף לו שני כורין בשכר הלואת המאה אפי׳ הכי מותר כיון שמוציא אותם בגוף השדה » (טור יו״ד קע״ו)
« נמצא מעלה לו שכירות ספינה טובה יותר מספינה רעה » (ש״ך יו״ד קע״ו ס״ק ו)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.