✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman קכ״ז · Le Modim de-rabbanan
דין מודים דרבנן — quand le ש״ץ arrive à מודים, le tzibbour s incline avec lui (שוחין עמו) et dit מודים אנחנו לך… אלהי כל בשר, וחותם ברוך אל ההודאות בלא הזכרת השם ; ולא ישחו יותר מדאי ; chacun remercie pour lui-même (אין אדם מודה על ידי שליח) ; et אם אין שם כהנים — le ש״ץ dit ברכת כהנים et le tzibbour répond כן יהי רצון
סימן קכ״ז · ב׳ סעיפים
דין מודים דרבנן
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Ce siman enseigne le מודים דרבנן : quand le ש״ץ arrive à מודים dans la répétition, le tzibbour שוחין עמו (s incline avec lui) et dit מודים אנחנו לך, וחותם ברוך אל ההודאות בלא הזכרת השם ; ולא ישחו יותר מדאי ; parce que la הודאה ne se fait pas par procuration — אין אדם מודה על ידי שליח — chacun remercie pour lui-même ; et אם אין שם כהנים, le ש״ץ dit la ברכת כהנים et le tzibbour répond כן יהי רצון. Texte hébreu, traduction française et explication des ב׳ seifim, avec une section de cas pratiques.
Sujet : Le Modim de-rabbanan — שוחין עמו, אל ההודאות, אין אדם מודה על ידי שליח, אין שם כהנים
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן קכ״ז · ב׳ סעיפים
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Nos Sages ont enseigné (סוטה מ׳.) : le נוסח du מודים des בני הכנסת fut assemblé des formules de plusieurs Amoraïm — Rav, Shmuel, Rabbi Simaï — et אמר רב פפא הלכך נימרינהו לכולהו — « disons-les donc toutes ». De là son nom : מודים דרבנן, le Modim des Sages. Chacun le dit lui-même, car la הודאה — la reconnaissance envers Hachem — ne se délègue pas : אין אדם מודה על ידי שליח. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la coutume et à la décision du Rav.
📑 Plan de l'étude
A. Les ב׳ seifim — מודים דרבנן : שוחין עמו ואל ההודאות (séif 1) ; אין שם כהנים : כן יהי רצון (séif 2)
1. Cas pratique — quand le ש״ץ arrive à מודים : s incliner et dire מודים דרבנן
2. Cas pratique — pourquoi chacun le dit soi-même : אין אדם מודה על ידי שליח
3. Cas pratique — sans kohanim : le ש״ץ dit ברכת כהנים, le tzibbour répond כן יהי רצון
+ Questions de compréhension et pour aller plus loin
A. Le Modim de-rabbanan — les ב׳ seifim
מוֹדִים דְּרַבָּנָן — le Modim des Sages — au cœur de la חזרת הש״ץ, quand le shaliach tzibbour arrive à la ברכת מודים (l action de grâce), le tzibbour ne se tait pas : il שוחין עמו (s incline avec lui) et récite son propre מודים, appelé מודים דרבנן. Le principe : la הודאה, la reconnaissance envers Hachem, ne peut se faire par un שליח — chacun doit remercier lui-même. Le siman ajoute une conduite particulière quand אין שם כהנים : le ש״ץ dit la ברכת כהנים et le tzibbour répond כן יהי רצון au lieu d amen.
Séif 1 — מודים דרבנן : s incliner avec le ש״ץ
כשיגיע שליח צבור למודים שוחין עמו הצבור ולא ישחו יותר מדאי ואומרים מודים אנחנו לך (שאתה הוא ה׳) אלהינו אלהי כל בשר כו׳ וחותם ברוך אל ההודאות בלא הזכרת השם, ויש מי שאומר שצריך לשחות גם בסוף וטוב לחוש לדבריו (ויש אומרים שאומר הכל בשחייה אחת וכן המנהג).
Séif 1 : quand le shaliach tzibbour arrive à מודים, le tzibbour s incline avec lui (שוחין עמו) et ne s incline pas plus qu il ne faut (ולא ישחו יותר מדאי), et ils disent « מודים אנחנו לך שאתה הוא ה׳ אלהינו אלהי כל בשר… », et l on conclut « ברוך אל ההודאות » sans mentionner le Nom (בלא הזכרת השם). Et il en est un qui dit qu il faut aussi s incliner à la fin, et il est bon de tenir compte de ses paroles (וטוב לחוש לדבריו) ; et certains disent qu on dit le tout en une seule inclinaison, et telle est la coutume (וכן המנהג).
Le tzibbour s incline avec le ש״ץ au מודים et dit son propre מודים דרבנן. Deux nuances : ולא ישחו יותר מדאי — l inclinaison ne doit pas être excessive (on se redresse au Nom) ; et l usage est de tout dire en une seule inclinaison (בשחייה אחת). On conclut ברוך אל ההודאות — sans le Nom — car ce n est pas une ברכה à part entière mais une reconnaissance qui accompagne celle du ש״ץ.
Séif 2 — אין שם כהנים : le ש״ץ et כן יהי רצון
אם אין שם כהנים אומר ש״ץ אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת וכו׳ עד ואני אברכם ואין הצבור עונין אחריו אמן אלא כן יהי רצון.
Séif 2 : s il n y a pas là de kohanim, le shaliach tzibbour dit « אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת… » (bénis-nous de la bénédiction triple) jusqu à « ואני אברכם », et le tzibbour ne répond pas amen après lui (ואין הצבור עונין אחריו אמן) mais « כן יהי רצון » (ainsi soit la volonté).
Quand il n y a pas de kohanim pour la נשיאת כפים, le ש״ץ insère à leur place la ברכת כהנים (בברכה המשולשת — les trois versets de Bamidbar) jusqu à ואני אברכם. Le tzibbour ne dit pas amen — car on ne répond amen qu à celui qui entend la bénédiction de la bouche d un כהן — mais כן יהי רצון. La Rama précise qu on ne dit cette insertion qu au moment où la ברכת כהנים serait de mise.
Le siman en une phrase : quand le ש״ץ arrive à מודים, le tzibbour שוחין עמו et dit le מודים דרבנן (מודים אנחנו לך… חותם ברוך אל ההודאות בלא הזכרת השם), ולא ישחו יותר מדאי, tout en une seule inclinaison — car אין אדם מודה על ידי שליח ; et אין שם כהנים, le ש״ץ dit la ברכת כהנים עד ואני אברכם et le tzibbour répond כן יהי רצון (et non amen).
Cas pratiques
Cas 1 — Quand le ש״ץ arrive à מודים
Situation : le ש״ץ, dans la répétition, arrive à la ברכת מודים. Que fait le tzibbour ?
Conduite : le tzibbour s incline avec lui (שוחין עמו) et récite le מודים דרבנן : « מודים אנחנו לך… אלהי כל בשר », en concluant ברוך אל ההודאות sans le Nom. On ne s incline pas trop longtemps (ולא ישחו יותר מדאי) et l usage est de tout dire en une seule inclinaison. Pour la mise en pratique, on suit son Rav.
Cas 2 — Pourquoi chacun dit son propre Modim
Situation : pour les autres passages de la répétition, on écoute le ש״ץ. Pourquoi, au מודים, chacun doit-il dire son propre texte ?
Conduite : parce que le מודים est une הודאה — une reconnaissance de gratitude envers Hachem — et אין אדם מודה על ידי שליח : nul ne remercie par procuration. Chacun s incline et remercie pour lui-même, sans s en remettre au ש״ץ. Le texte, assemblé des formules de plusieurs Sages (סוטה מ׳.), s appelle pour cela מודים דרבנן.
Cas 3 — S il n y a pas de kohanim
Situation : au moment de la ברכת כהנים, aucun כהן n est présent. Que dit le ש״ץ et que répond le tzibbour ?
Conduite : le ש״ץ dit à leur place אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת jusqu à ואני אברכם. Le tzibbour ne répond pas amen — on ne répond amen qu à un כהן qui bénit — mais כן יהי רצון. Pour les temps et les usages (שים שלום ou שלום רב), on suit son Rav.
Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Que fait le tzibbour quand le ש״ץ arrive à מודים, et par quels mots conclut-il (séif 1) ?
- Pourquoi conclut-on ברוך אל ההודאות sans mentionner le Nom (בלא הזכרת השם) ?
- Que signifie ולא ישחו יותר מדאי et comment dit-on aujourd hui le מודים דרבנן (בשחייה אחת) ?
- Pourquoi chacun doit-il dire son propre מודים — qu est-ce que אין אדם מודה על ידי שליח ?
- אין שם כהנים : que dit le ש״ץ et que répond le tzibbour au lieu d amen (séif 2) ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul — מודים דרבנן — נוסח החכמים (סוטה מ׳.), « הלכך נימרינהו לכולהו » ; אין אדם מודה על ידי שליח — טעם המודים לכל יחיד ; שוחין עמו ולא יותר מדאי, חותם אל ההודאות בלא הזכרת השם, אין שם כהנים וכן יהי רצון
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide
- 👑 Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : la chitah du Choulhan Aroukh HaRav — מודים דרבנן, השחייה, אל ההודאות וברכת כהנים על ידי ש״ץ