דעת DAAT
→ סימן ט״ו דף הבית ♥ תרומה
דף הבית אורח חיים — יומיומי סימן ט״ו רמה 3 — סיכום מגיסטרלי
✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ג י ס ט ר ל י ✦ ❖ ✦

סימן ט״ו

אם להתיר ציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית

התרת ציצית מבגד לבגד (ולא לבטלה; הגה: מטלית של מתים מותר), הכנף המושתל (על כנפי בגדיהם), הטלית שנחלקה לשתים, נקרע תוך ג׳ אצבעות (רש״י / רב עמרם), התפירות סמוך לכנף וחוט ממין הציצית
חזרה מובנית, שינון מהיר, ההתרה והקריעה במעשה


מקור: שולחן ערוך, אורח חיים ט״ו — ו׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
לתלמידים אשר רכשו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

  1. האקסיומה המרכזית — הכלל-אם של הסימן
  2. טבלת-אב של ו׳ הסעיפים
  3. התרת ציצית מבגד לבגד — להעביר, לא להסיר לבטלה
  4. על כנפי בגדיהם — הכנף המושתל והטלית שנחלקה
  5. נקרע תוך ג׳ אצבעות — מחלוקת רש״י ורב עמרם
  6. נקרע ותפרו — הנקב, התפירה וחוט ממין הציצית
  7. כללי זהב — עזר לזיכרון
  8. סימן זיכרון — עזר לזיכרון
  9. מכשלות להימנע מהן
  10. ההתרה והקריעה במעשה
  11. טבלת סיכום סופית

1. האקסיומה המרכזית

עיקרון אוניברסלי של סימן ט״ו:

הסימן עוסק בהעברת הציציות ובטלית שנקרעה. מצד אחד, מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר — מתירים ציציות מטלית אחת כדי ליתנן באחרת; אבל להסירן שלא להניחן בבגד אחר — לא (הגה: מטלית של מתים → מותר). מצד שני, העשייה צריכה להיות על הבגד עצמו: אין משתילים כנף מצוייצת על בגד אחר, דעל כנפי בגדיהם בעינן — הכנף צריכה להיות מן הבגד בשעת עשייה. טלית שנחלקה לשתים נשארת כשרה אם בכל חלק יש שיעור ונשארו בו ציציותיו (אין בו משום תעשה ולא מן העשוי). וכשנקרעה הטלית תוך ג׳ אצבעות משפת הכנף, אין תופרים — רש״י (חשש חוט התפירה שישמש חוט ציצית) מול רב עמרם (נקרע כך — שוב אינו בגד); ומכאן גם הזהירות בכל תפירה סמוך לכנף בחוט ממין הציצית.
💡 המפתח האוניברסלי: הציציות חיות בשירות הבגד — מעבירים אותן לשם המצוה (לא לבטלה), עושים אותן על הבגד (לא כנף מושתלת), ושומרים על שלמות הכנף (קרע, תפירה).
  • מותר להתיר ← מטלית לטלית: מותר; להסירן בלי ליתנן: לא
  • על כנפי בגדיהם ← הכנף מן הבגד בשעת עשייה ← אין כנף מושתלת
  • חלקוה לשתים ← כל חלק עם שיעור + ציצית ← אין תעשה ולא מן העשוי
  • נקרע תוך ג׳ ← אין תופרים — רש״י / רב עמרם; ירא שמים יוצא את כולם
  • חוט ממין הציצית ← לחוש לכל תפירה בחוט זה בין קשר גודל לג׳

2. טבלת-אב של ו׳ הסעיפים

ו׳ הסעיפים של המחבר מתקבצים לשלושה צירים: (א) העברת הציציות — מותרת מטלית לטלית, אסורה לבטלה (סעיף א); (ב) העשייה על הבגד — אין כנף מושתלת (על כנפי בגדיהם), אבל טלית שנחלקה לשתים כשרה (סעיפים ב-ג); (ג) הקרע והתפירה — נקרע תוך ג׳ (רש״י / רב עמרם), נקרע מן הנקב ולמטה, וחוט ממין הציצית (סעיפים ד-ו).

צירסעיףלב ההלכהסימן
א. התרת
ציצית
מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר — מתירים ציציות מטלית כדי ליתנן באחרת; אבל שלא להניחם בבגד אחר לא — להסירן בלי ליתנן בבגד אסור. הגה: ודוקא בטלית של בר חיובא; אבל מותר להתיר ציצית מטלית של מתים (מרדכי ותוס׳ פרק ב״מ). מותר להתיר
ב. עשייה
על הבגד
אינו יכול ליקח הכנף כמו שהוא עם הציצית ולתופרו בבגד אחר — דעל כנפי בגדיהם בעינן: הכנף צריכה להיות של הבגד, וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה. על כנפי בגדיהם
טלית מצויצת כהלכתה שחלקוה לשתים: אם בכל חלק יש בו כשיעור להתעטף ונשארה לכל אחד ציצית אחת או שתיםאין בו משום תעשה ולא מן העשוי. חלקוה לשתים
ג. הקרע
והתפירה
נקרע הטלית תוך ג׳ אצבעות סמוך לשפת הכנף: אינו רשאי לתופרו. רש״י: חיישינן שישתייר מחוט התפירה ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית — ולכן אפילו נקרע כל שהוא לא יתפור; אבל טלית של צמר, האידנא → מותר לתפור (אין דרך לתפור בחוטי צמר). רב עמרם: נקרע תוך ג׳ — לית ביה תורת בגד, ואף שתפרו — כמאן דפסיק, ואי עביד ביה ציצית לא פטרה לטלית; אבל אם נשתייר כל שהוא → כשר. י״א: לרב עמרם לא נפסלו אלא ציציות שהיו בו בעת שתפרו; הטיל אחר התפירה → כשר. וירא שמים יוצא את כולם היכא דאפשר. נקרע תוך ג׳
נקרע מנקב שהציצית תלוי בו ולמטה: אם קדם הטלת הציצית לקרע (הציצית היתה שם בשעת הקרע) → כשר. נקרע ונשתייר כל שהוא, תפרו ואחר-כך הטיל בו ציצית: של צמר → כשר לכולי עלמא; שאר מינים (שדרך לתפרם בחוטין של אותו המין) → לא יתפור לדעת רש״י. נקרע ותפרו ואחר-כך הטיל (בלא שיור) → איכא לספוקי. קדם הטלה לקרע
התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית, וכן מה שנוהגים לתפור סביב הנקב שהציצית בו: אם הטלית של משי ותפרו בחוט משי לבןיש לחוש לדעת רש״י — שלא תהא שום תפירה למטה מג׳ ולמעלה מקשר גודל. הגה: והוא הדין בכל מקום שתופר בחוט שהוא מין הציצית — חיישינן שמא יקח אותו חוט לחוט הציצית (ת״ה סי׳ מ״ו בשם הגהות מיימוני). חוט ממין הציצית

⚖ מבנה הסימן במבט אחד

ו׳ הסעיפים של המחבר מכריעים בהעברת הציציות ובטלית שנקרעה: (א) התרת ציצית מבגד לבגד — מותרת כדי ליתנן, אסורה לבטלה; הגה: מטלית של מתים → מותר; (ב) העשייה על הבגד — אין כנף מושתלת (על כנפי בגדיהם), אבל טלית שנחלקה לשתים עם שיעור וציציות כשרה (אין תעשה ולא מן העשוי); (ג) הקרע והתפירה — נקרע תוך ג׳ (רש״י / רב עמרם, ירא שמים), נקרע מן הנקב ולמטה (קדם הטלה לקרע), וחשש חוט ממין הציצית (הגה). השולחן ערוך הרב (אדמו״ר הזקן) פורש סימן זה לט״ז סעיפים: העברת הציציות, הכנף התפורה מבגד אחר, הטלית שנחלקה, הנקרע תוך ג׳ והתפירות סמוך לכנף.

3. התרת ציצית מבגד לבגד — להעביר, לא להסיר לבטלה

ש: מותר להתיר ציציות מטלית כדי ליתנן בטלית אחרת?
🟢 מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר — ההעברה מטלית לטלית מותרת (סעיף א).
🔴 אבל שלא להניחם בבגד אחר לא — להסירן בלי ליתנן בבגד → אסור (סעיף א).
🟢 הגה — טלית של מתים — להתיר ציצית מטלית של מתים → מותר (הדין נאמר בטלית של בר חיובא) (סעיף א).

דין העברת הציציות

הסימן נפתח בהיתר להתיר ציציות מטלית אחת וליתנן באחרת: החוטים אינם «מוקדשים» לבגדם הראשון, וההעברה נעשית לשם המצוה. אבל להסירן בלי ליתנן בבגד אחר — אסור: מפשיטים את הטלית ממצותה לריק (לבטלה). ההגה מגדיר את התחום: הדין נאמר בטלית של בר חיובא (המחויבת במצוה); אבל להתיר ציצית מטלית של מתים — שאינה עוד בת חיוב — מותר (מרדכי ותוס׳, פרק ב״מ). הטעם המדויק (אין ביזוי מצוה בהעברה, גדר האיסור לבטלה) מפותח ברמה 2; הפסק ברמה 4 (ראה אצל הרב).

4. על כנפי בגדיהם — הכנף המושתל והטלית שנחלקה

ש: מותר לתפור על טלית כנף מצוייצת שנלקחה מבגד אחר?
🔴 אינו יכול ליקח הכנף כמו שהוא עם הציצית — אין משתילים כנף עם ציציותיה על בגד אחר (סעיף ב).
📚 הטעם — דעל כנפי בגדיהם בעינן — הכנף צריכה להיות של הבגד, וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה (סעיף ב).
🟢 חלקוה לשתים — טלית כשרה שנחלקה: כל חלק עם שיעור להתעטף וציצית אחת או שתיםאין בו משום תעשה ולא מן העשוי (סעיף ג).
📚 יסוד סעיפים ב-ג: הכתוב אומר על כנפי בגדיהם — הציציות נעשות על כנפי בגדיהם: העשייה צריכה להיות כשהכנף כבר שייכת לבגד זה. כנף הנתפרת לאחר מעשה, עם ציציותיה, על בגד אחר — הרי אלו ציציות שלא «נעשו» מעולם על בגד זה: פסול תעשה ולא מן העשוי («עשה — ולא מן העשוי»). לעומת זאת, הטלית שנחלקה לשתים (סעיף ג) ניצלת מפסול זה: הציציות הוטלו כשהבגד היה שלם וכשר, וכל חצי נשאר בגד (שיעור להתעטף) הנושא את ציציותיו המקוריות — דבר לא «נעשה» שלא כדין. הקו המדויק בין שני המקרים הוא פלפול רמה 2; הפסק ברמה 4.

5. נקרע תוך ג׳ אצבעות — מחלוקת רש״י ורב עמרם

ש: נקרעה הטלית בתוך ג׳ אצבעות משפת הכנף — מותר לתפור?
🔴 אינו רשאי לתופרו — אין תופרים (סעיף ד).
📚 רש״י — חוט התפירה — חיישינן שישתייר מחוט התפירה ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית → אפילו נקרע כל שהוא לא יתפור; אבל טלית של צמר, האידנא → מותר לתפור (אין דרך לתפור בחוטי צמר) (סעיף ד).
📚 רב עמרם — לית ביה תורת בגד — נקרע תוך ג׳ — הכנף שוב אינו בגד: התפירה אינה מחזירתו (כמאן דפסיק), ואי עביד ביה ציצית לא פטרה לטלית; אבל אם נשתייר כל שהוא → כשר (סעיף ד).
🟡 י״א — לרב עמרם לא נפסלו אלא הציציות שהיו בו בעת שתפרו; הטיל אחר התפירה → כשר (סעיף ד).
🟢 וירא שמים יוצא את כולם — ירא שמים יוצא ידי כל השיטות, היכא דאפשר (סעיף ד).

שני הטעמים והנפקא מינות

אזור ג׳ האצבעות הסמוך לשפה הוא אזור הציצית — וסעיף ד אוסר לתפור בו קרע, משני טעמים חלוקים. רש״י: החשש הוא על חוט התפירה — שמא ישתייר ממנו חוט ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית, והוא לא נטווה לשמה; ומכאן: אפילו נקרע כל שהוא אין תופרים, אבל טלית של צמר, האידנא — שאין דרך לתפור בחוטי צמר — מותר לתפרה. רב עמרם: הטעם הוא מעמד הכנף — נקרע תוך ג׳, שוב לית ביה תורת בגד; אף שתפרו — כמאן דפסיק (כאילו נקטע), וציציות שיטיל בו לא יפטרו את הטלית; ומכאן: אם נשתייר כל שהוא מחובר — כשר. הי״א מצמצמים את רב עמרם: לא נפסלו אלא הציציות שהיו בו בשעת התפירה; הטיל אחריה — כשר. ומסקנת המחבר: וירא שמים יוצא את כולם היכא דאפשר. פריסת המחלוקת בשלמותה — ברמה 2; הפסק — ברמה 4 (ראה אצל הרב).

6. נקרע ותפרו — הנקב, התפירה וחוט ממין הציצית

ש: נקרע מנקב הציצית ולמטה, או תפירות סמוך לכנף — מה הדין?
🟢 קדם הטלת ציצית לקרע — אם הטלת הציצית קדמה לקרע (הציצית היתה שם בשעת הקרע) → כשר (סעיף ה).
🟢 תפרו ואחר-כך הטיל · צמר — נשתייר כל שהוא, תפרו והטיל ציצית: צמר → כשר לכולי עלמא (סעיף ה).
🔴 שאר מינים — מינים שדרך לתפרם בחוטין של אותו המין → לא יתפור לדעת רש״י; נקרע ותפרו ואחר-כך הטיל (בלא שיור) → איכא לספוקי (סעיף ה).
🔴 טלית של משי · חוט משי לבן — חתיכה תפורה בכנפים או סביב הנקב: יש לחוש לדעת רש״י — שלא תהא שום תפירה (בחוט זה) למטה מג׳ ולמעלה מקשר גודל (סעיף ו).
📚 הגה — חוט ממין הציצית — והוא הדין בכל מקום שתופר בחוט שהוא מין הציצית: חיישינן שמא יקח אותו חוט לחוט הציצית (ת״ה סי׳ מ״ו) (סעיף ו).
📚 יסוד סעיפים ה-ו: סעיף ה מחיל את עקרונות סעיף ד על הקרע מן הנקב ולמטה. אם הציצית הוטלה לפני הקרע — קדם הטלה לקרע — הבגד היה כשר בשעת העשייה: כשר. תפרו (עם שיור כל שהוא) ואחר-כך הטיל ציצית: בצמר — הכל מודים (כשר לכולי עלמא — חשש רש״י נופל, שאין תופרים צמר בחוטי צמר); בשאר מינים, הנתפרים בחוטי מינם, רש״י בחששו (לא יתפור); ומקרה נקרע-תפרו-והטיל בלא שיור נשאר ספק (איכא לספוקי). סעיף ו מרחיב את חשש רש״י אל תפירות המנהג: חתיכת החיזוק בכנפים והתפירה סביב הנקב — טלית של משי התפורה בחוט משי לבן צריכה להימנע מכל תפירה בחוט זה באזור שבין קשר גודל לג׳ אצבעות; וההגה מכליל לכל חוט ממין הציצית (תרומת הדשן). פרטי החיזוקים בני-זמננו — ברמה 4 (ראה אצל הרב).

7. כללי זהב — עזר לזיכרון

6 כללי הזהב של סימן ט״ו
  • מותר להתיר — להעביר ציציות מטלית לטלית: מותר; להסירן בלי ליתנן: לא. הגה: מטלית של מתים → מותר.
  • על כנפי בגדיהם — הכנף מן הבגד בשעת עשייה: אין כנף מושתלת עם ציציותיה.
  • חלקוה לשתים — כל חלק עם שיעור ו-1-2 ציציות → אין תעשה ולא מן העשוי.
  • נקרע תוך ג׳ — אין תופרים: רש״י (חוט התפירה; צמר האידנא מותר) / רב עמרם (לית ביה תורת בגד; נשתייר כל שהוא → כשר); ירא שמים יוצא את כולם.
  • קדם הטלה לקרע — ההטלה קדמה לקרע → כשר; תפרו והטיל: צמר → כשר לכולי עלמא.
  • חוט ממין הציצית — שום תפירה בחוט זה בין קשר גודל לג׳; הגה: כל חוט מאותו המין (משי על משי).

8. סימן זיכרון — עזר לזיכרון

ראשי תיבות: "ה-כ-ק-ת" — ארבעת הסימנים של סימן ט״ו
  • התרה (מותר להתיר) — מטלית לטלית: כן; להסיר לבטלה: לא.
  • כנף (על כנפי בגדיהם) — כנף מושתלת עם ציציותיה פסולה; טלית שנחלקה — כשרה.
  • קרע (נקרע תוך ג׳) — אין תופרים: רש״י / רב עמרם; ירא שמים יוצא את כולם.
  • תפירה (חוט ממין הציצית) — אין תפירה מאותו המין בין קשר גודל לג׳.
3 נוסחים יסודיים לזכור:
  • מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר — ההעברה לשם המצוה מותרת
  • דעל כנפי בגדיהם בעינן וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה
  • נקרע הטלית תוך ג׳ אצבעות סמוך לשפת הכנף אינו רשאי לתופרו

9. מכשלות להימנע מהן

❌ מכשלה 1: להסיר ציציות מטלית ישנה «לשעה אחרת», בלי ליתנן מיד בבגד אחר.
← הסעיף: מותר כדי ליתנן בטלית אחרת; אבל שלא להניחם בבגד אחר לא (סעיף א).
❌ מכשלה 2: להתיר כנף עם ציציותיה ולתפרה על בגד אחר «לחסוך זמן».
← הסעיף: על כנפי בגדיהם בעינן — כנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה → פסול (סעיף ב).
❌ מכשלה 3: לחשוב שכל טלית שנחלקה לשתים נפסלת משום תעשה ולא מן העשוי.
← הסעיף: כל חלק עם שיעור ו-1-2 ציציות → אין בו משום תעשה ולא מן העשוי (סעיף ג).
❌ מכשלה 4: לתפור בלי מחשבה קרע שבתוך ג׳ אצבעות משפת הכנף.
← הסעיף: אינו רשאי לתופרו — רש״י / רב עמרם; ירא שמים יוצא את כולם (סעיף ד).
❌ מכשלה 5: לחזק את נקב הציצית של טלית משי בחוט משי לבן.
← הסעיף: יש לחוש לדעת רש״י; הגה: כל חוט ממין הציצית — שום תפירה בין קשר גודל לג׳ (סעיף ו).

10. ההתרה והקריעה במעשה

שלבהנהגההלכת היסוד
① טלית ישנה ← טלית חדשה להתיר הציציות כדי ליתנן באחרת: מותר; לעולם לא להסירן לבטלה מותר להתיר
② כנף מצוייצת מבגד אחר אין משתילים כנף עם ציציותיה על בגד אחר על כנפי בגדיהם
③ טלית שנחלקה לשתים כל חלק עם שיעור וציציותיו → נשארת כשרה תעשה ולא מן העשוי
④ קרע סמוך לכנף בתוך ג׳ אצבעות: אין תופרים (צמר האידנא: רש״י מתיר); ירא שמים נקרע תוך ג׳
⑤ תפירות, חיזוקים, מקרים דקים חוט ממין הציצית, נקב שנתפר, ספקות: ראה אצל הרב שו״ע הרב — ט״ז סעיפים

11. טבלת סיכום סופית

היבטכללסימן
התרת ציצית מטלית לטלית: מותר; להסירן בלי ליתנן: לא; טלית של מתים → מותר סעיף א (הגה)
על כנפי בגדיהם אין כנף מושתלת עם ציציותיה — הכנף מן הבגד בשעת עשייה סעיף ב
חלקוה לשתים כל חלק עם שיעור + 1-2 ציציות → אין תעשה ולא מן העשוי סעיף ג
נקרע תוך ג׳ אין תופרים — רש״י (חוט התפירה) / רב עמרם (תורת בגד); ירא שמים יוצא את כולם סעיף ד
נקרע מן הנקב קדם הטלה לקרע → כשר; תפרו והטיל: צמר → כשר לכולי עלמא; שאר מינים → רש״י; ספק סעיף ה
תפירה סמוך לכנף חוט ממין הציצית: שום תפירה בין קשר גודל לג׳ (משי על חוט משי לבן) סעיף ו (הגה)

✦ ❖ ✦ 3 הציוויים המעשיים של סימן ט״ו בקיצור

  1. העבר, אל תפשיטמותר להתיר ציציות... וליתנם בטלית אחר; לעולם לא להסירן לבטלה (טלית של מתים: מותר).
  2. עשה הציציות על הבגדעל כנפי בגדיהם: אין כנף מושתלת; טלית שנחלקה עם שיעור וציציות — כשרה.
  3. שמור על הכנף — קרע בתוך ג׳ אצבעות: אל תתפור (ירא שמים יוצא את כולם); ושום תפירה בחוט ממין הציצית בין קשר גודל לג׳ (שו״ע הרב, ט״ז סעיפים).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמהתוכןהישג
🌱 רמה 1 — בסיס טקסט ו׳ הסעיפים, תרגום שוטף, ביאור הבנה כללית
רמה 2 — לומדן התרת ציצית מבגד לבגד, על כנפי בגדיהם, תעשה ולא מן העשוי, מחלוקת רש״י ורב עמרם, חוט ממין הציצית פלפול מעמיק
רמה 3 — סיכום טבלת-אב של ו׳ הסעיפים, סכמות, כללי זהב, סימן זיכרון, ההתרה והקריעה במעשה שליטה מעשית + חזרה
💡 השלבים הבאים המוצעים:
  • שוב לקרוא את סימן ט״ו בשולחן ערוך המקורי (עברית)
  • ללמוד את רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): שיטת השולחן ערוך הרב (ט״ז סעיפים) על סימן זה
  • לקרוא את המשנה ברורה והביאור הלכה על סימן זה לדקויות מעשיות (הלכות ציצית: סימנים ח׳, י׳, י״א, י״ב, י״ד, ט״ז)
  • להתבונן בכבוד המצוה: מעבירים את הציציות כדי לשרת — לעולם לא כדי להפשיט (לבטלה)
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן ט״ו · רמה 3 — סיכום מגיסטרלי
daattorah.com

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן ט״ו · ♥ תרומה

📖הצטרף לחברותא