✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman ק״ס · Quelles eaux sont valides pour la netila

איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה — des eaux dont l aspect a changé (נשתנו מראיהן) sont invalides ; une eau où l on a fait un travail (מלאכה) l est aussi, mais אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובים ; חמי האור וחמי טבריה ; מים מלוחים או סרוחים ; שלג וברד ומי פירות ; la שיעור רביעית מכונס במקום אחד
סימן ק״ס · ט״ו סעיפים
איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦

Ce siman enseigne quelles eaux conviennent à la netilat yadaïm et lesquelles sont invalides : des eaux dont l aspect a changé (נשתנו מראיהן) sont פסולים ; une eau dans laquelle on a fait un travail (מלאכה) est invalide, mais אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובים — pas le mikvé ni la source reliés. Il traite des eaux chaudes (חמי האור, חמי טבריה), des eaux salées ou fétides, de la neige, la grêle et le sel écrasés, des מי פירות, et de la mesure d eau (רביעית מכונס במקום אחד). Texte hébreu, traduction française et explication des ט״ו seifim, avec une section de cas pratiques.

Sujet : Les eaux valides et invalides pour la netila — שינוי מראה, מלאכה, מים שאובים, חמי טבריה, מים פסולים ורביעית
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן ק״ס · ט״ו סעיפים

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

Après avoir vu que la netila avant le pain est une mitsva et avec quel récipient on la fait (siman 159), ce siman précise l eau elle-même : elle doit être propre à la consigne — non altérée dans son aspect, non employée à un travail, et telle qu un chien pourrait la boire. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle (cas d eau douteuse, eaux chaudes du robinet, mesure), on se réfère à la coutume et à la décision du Rav.

📑 Plan de l'étude

A. Les ט״ו seifim — שינוי מראה (séif 1), מלאכה נעשתה בהם (séifim 2-3), בהמה ומים שאובים (séifim 4-5), חמי האור וטבריה (séifim 6-8), מים פסולים ומי פירות (séifim 9-12), שיעור רביעית (séifim 13-15)
1. Cas pratique — quelle eau est invalide (שינוי מראה, מלאכה)
2. Cas pratique — l eau chaude (חמי האור וחמי טבריה)
3. Cas pratique — la quantité d eau (רביעית מכונס)
+ Questions de compréhension et pour aller plus loin

A. Les eaux valides et invalides — les ט״ו seifim

אֵיזוֹ מַיִם כְּשֵׁרִים וְאֵיזוֹ פְּסוּלִים לַנְּטִילָה — quelles eaux sont valides ou invalides pour la netila — l eau versée sur les mains avant le pain doit remplir des conditions. Ce siman disqualifie les eaux dont l aspect a changé, celles où l on a fait un travail (mais seulement l eau puisée), les eaux salées, fétides ou amères qu un chien ne boirait pas, et fixe la mesure nécessaire (un revi'it rassemblé en un seul endroit). Il précise aussi l eau chaude, la neige et le sel écrasés, et les מי פירות.

Séif 1 — מים שנשתנו מראיהן : l'eau dont l'aspect a changé

מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים.
Séif 1 : des eaux dont l aspect a changé — que ce soit d elles-mêmes, à cause d une chose tombée dedans, ou à cause de leur emplacement — sont invalides.
L eau doit rester elle-même. Si son aspect (מראה) a changé — sa couleur ou sa limpidité — elle n est plus « de l eau » au sens de la netila, quelle que soit la cause (d elle-même, à cause d une teinture ou d une matière qui y est tombée, ou à cause du sol qui la colore). Elle est alors פסולה.

Séifim 2-3 — מלאכה נעשתה בהם : un travail fait dans l'eau

עשה במים מלאכ׳ או ששרה בהם פתו אפי׳ נתכוין לשרות בכלי זה ונפל לשני פסולים ואם צינן יין במים פסולים ; ואם הדיח בהם כלים פסולים, ואם היו כלים מודחים או חדשים כשרים. ואם הטביל בהם הנחתום הגלוסקין [פי׳ ככרות לחם] פסולי׳ אבל אם טבל ידיו במים וטח פני הגלוסקין או שחפן מהם בחפניו המים הנשארים לא נעשה בהם מלאכה לפיכך כשרים אם לא נשתנו מראיהן [וה״ה מים שהנחתום מדיח ידיו בהם מן הבצק הדבוק בידיו בשם ר׳ ירוחם]. [ג] מים שלפני הנפח אעפ״י שלא נשתנו מראיהן פסולים מפני שבידוע שנעשה בהם מלאכה דהיינו שכיבה בהם הברזל, ושלפני הספר אם נשתנו מראיהם פסולים ואם לאו כשרים.
Séif 2 : si l on a fait un travail avec l eau, ou trempé son pain dedans — même si l on avait l intention de le tremper dans ce récipient-ci et qu il est tombé dans le second —, elle est invalide ; si l on y a refroidi du vin, invalide ; si l on y a rincé des ustensiles, invalide — mais si les ustensiles étaient déjà rincés ou neufs, elle reste valide. Et si le boulanger (הנחתום) y a trempé les pains (הגלוסקין — explication : des miches de pain), elle est invalide ; mais s il a trempé ses mains dans l eau et en a enduit la surface des pains, ou s il en a puisé dans le creux de ses mains, l eau restante n a pas servi à un travail : c est pourquoi elle est valide si son aspect n a pas changé. Glose (Rama) : [et de même l eau dans laquelle le boulanger rince ses mains de la pâte qui y colle — au nom de Rabbénou Yeroham]. Séif 3 : l eau posée devant le forgeron (הנפח), même sans changement d aspect, est invalide, car on sait qu on y a travaillé (on y a trempé le fer) ; celle posée devant le barbier (הספר) : si son aspect a changé elle est invalide, sinon valide.
L eau « utilisée ». Une eau qui a servi à un travail (מלאכה) — laver des ustensiles, refroidir du métal, tremper du pain — est écartée de la netila. Deux exceptions : des ustensiles déjà propres ou neufs ne sont pas un « travail ». Devant le forgeron, l eau est présumée avoir servi (donc invalide même sans changement d aspect) ; devant le barbier, tout dépend de son aspect.

Séifim 4-5 — animaux, et le travail ne disqualifie que l'eau puisée

מים ששתו מהם התרנגולים או שלקק (פי׳ שתיית הכלב נקרא לקיקה) מהם הכלב יש מי שפוסל ואין דבריו נראין, אלא בין באלו בין בכל שאר בהמה חיה ועוף יש להכשיר. [ה] אין המלאכה פוסלת אלא במי׳ שאובים בין שהם בכלים בין שהם בקרקע, אבל לא במי מקוה או מעיין בעודם מחוברים.
Séif 4 : de l eau dont ont bu les poules, ou que le chien a lapée (שלקק — explication : quand le chien boit, cela s appelle לקיקה) — il en est un qui la déclare invalide, mais son avis ne paraît pas retenu ; pour celles-là comme pour tout autre bétail, bête sauvage ou oiseau, on la déclare valide. Séif 5 : le travail ne disqualifie que l eau puisée (מים שאובים), qu elle soit dans des récipients ou au sol ; mais non l eau d un mikvé ou d une source tant qu elle y est encore reliée.
Une distinction essentielle. Le fait qu un animal ait bu ne rend pas l eau invalide (l avis contraire n est pas retenu). Surtout : le principe du « travail » (מלאכה) ne s applique qu à l eau puisée (שאובים) ; l eau d un מקוה ou d une מעיין reliés à leur source ne se disqualifie pas par un travail — c est de « l eau vive » qui n a pas été détachée.

Séifim 6-8 — חמי האור וחמי טבריה : les eaux chaudes

חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין שהיד סולדת [פי׳ כל שכריסו של תינוק נכוה הימנו] בהם. [ז] חמי טבריה יכול להטביל בהם את הידים אבל ליטול מהם בכלי לא ואם המשיך אותן בארץ דרך חריץ חוץ למקומן והפסיקן מהמעין הנובע [חם] אם יש בהם שיעור מקוה מטבילין בהם הידים ואם אין בהם שיעור מקוה לא ואם חריץ זה מימיו מחוברים למי המעין הנובע חם לרש״י והרשב״א אין מטבילין בו את הידים ולהר״ר יונה מטבילין בו את הידים. [ח] טעם פיסול חמי טבריה לנטילה מפני שהם מרים ואינם ראוים לשתיית הכלב ; אבל אם ימצאו מים חמין נובעין שהם ראוים לשתיית הכלב נוטלין מהם לידים.
Séif 6 : l eau chauffée au feu (חמי האור), on s en lave les mains même si elle est chaude au point que la main s y rétracte (שהיד סולדת — explication : toute [chaleur] dont le ventre d un nourrisson est brûlé). Séif 7 : les eaux de Tibériade (חמי טבריה), on peut y tremper les mains (les immerger) mais non en puiser au récipient. Et si on les a fait couler sur le sol par une rigole hors de leur lieu et qu on les a coupées de la source jaillissante [chaude] : s il y a en elles la mesure d un mikvé, on y immerge les mains, et s il n y a pas la mesure d un mikvé, non. Et si cette rigole a ses eaux reliées à l eau de la source jaillissante chaude — selon Rachi et le Rashba on n y immerge pas les mains, et selon Rabbénou Yona on y immerge les mains. Séif 8 : la raison pour laquelle les eaux de Tibériade sont écartées de la netila est qu elles sont amères et impropres à la boisson du chien ; mais s il se trouve des eaux chaudes jaillissantes propres à la boisson du chien, on s en lave les mains.
Chaude n est pas invalide. L eau simplement chauffée au feu reste valide, même brûlante. Les eaux thermales de Tibériade posent un cas à part : on peut y immerger les mains (elles sont « reliées » comme un mikvé), mais on ne peut pas en puiser au récipient pour verser — et la raison profonde est leur amertume qui les rend impropres à la boisson d un chien. Le critère de fond apparaît ici : une eau qu un chien pourrait boire.

Séifim 9-12 — eaux impropres, dérivés de l'eau, doute, neige et מי פירות

מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם פסולים לנטילת ידים אע״פ שכשרים למי מקוה לטבילה ואם הם עכורים מחמת טיט שנתערב בהם אם הכלב יכול לשתות מהם כשרים בין לנטילת ידים בין למקוה ואם אינו יכול לשתות מהם פסולים לשניהם. [י] נוטלים ידים בכל דבר שתחלתו מן המים, כגון יבחושים (פי׳ תולעים) אדומים או שומן דג (ונראה דוקא אם רסקן דלא עדיף משלג וכו׳). [יא] מים שיש לו ספק אם נעשה בהם מלאכה או לאו או שיש לו ספק אם יש בהם כשיעור אם לאו או אם הם טמאים או טהורים או ספק אם נטל ידיו או לאו טהור [וכל ספק טהרה בידים טהור] [טור] ויש מי שאומר שעם כל זאת אם יש לו מים אחרים יטול ידיו ויוציא עצמו מן הספק. הגה: מי שלא נטל ידיו ונגע במים לא נפסלו אותן מים לנטילה ולא מקרי מים טמאים אבל אסור לרחוץ ידיו ממים שנטל בהם חבירו כבר [תרומת הדשן סי׳ רנ״ט]. [יב] השלג והברד והכפור והגליד (פי׳ המים הנקפי׳ מרוב הקור) והמלח אם ריסקן עד שיעשו מים נוטלין מהם וטובלין בהם אם יש בהם כשיעור (עיין בי״ד סי׳ ר״א ס״ל) יש מי שאומר שאין נטילת מים ראשונים אלא במים בלבד וי״א שהיין כשר לנטילת ידים בין נתן לתוכו מים בין לא נתן לתוכו מים אלא שאסור לעשות כן לכתחלה כדי שלא יהא כמזלזל בדבר חשוב שנשתנו לעילוי (פירוש לשבח) עד שקובע ברכה לעצמו (וי״א דוקא יין לבן אבל אדום לא) (מרדכי פרק אלו דברים) ויש מי שאומר שכל מי פירות ראוים לנטילת ידים בשעת הדחק. [וכ״ש דמותר ליטול ידים בשעת הדחק בשכר או במי דבש המבושלין דעיקרן מים] (הגהות אשר״י).
Séif 9 : des eaux salées, fétides ou amères qu un chien ne peut boire sont invalides pour la netila, même si elles conviennent comme eau de mikvé pour l immersion. Et si elles sont troubles à cause de la boue qui s y est mêlée : si un chien peut en boire, elles sont valides aussi bien pour la netilat yadaïm que pour le mikvé, et s il ne peut en boire, elles sont invalides pour les deux. Séif 10 : on se lave les mains avec tout ce dont l origine est l eau, comme les vermisseaux (יבחושים — explication : des vers) rouges ou la graisse de poisson. Glose (Rama) : (et il semble que ce ne soit le cas que si on les a écrasés, car ils ne valent pas mieux que la neige, etc.). Séif 11 : de l eau dont on doute si l on y a fait un travail ou non, ou dont on doute si elle contient la mesure ou non, ou si elle est impure ou pure, ou si l on doute de s être lavé les mains ou non — on est pur. Glose (Rama) : [et tout doute de pureté portant sur les mains est pur] [Tour]. Et il en est un qui dit que, malgré tout cela, si l on a d autres eaux, on se lave les mains et l on se dégage du doute. Glose (Rama) : celui qui ne s est pas lavé les mains et a touché l eau ne la rend pas invalide pour la netila, et elle n est pas appelée « eau impure » ; mais il est interdit de se laver les mains avec une eau dont son prochain s est déjà servi pour se laver [Teroumat HaDéchen, siman 259]. Séif 12 : la neige, la grêle, le givre, la glace (הגליד — explication : l eau qui se fige sous l effet d un grand froid) et le sel — si on les écrase jusqu à ce qu ils deviennent liquides, on s en lave et on s y immerge s il y a la mesure. Glose (Rama) : (voir Yoré Déa, siman 201, séif 30). Il en est un qui dit que la netila des premières eaux (מים ראשונים) ne se fait qu avec de l eau seulement ; et יש אומרים que le vin est valable pour la netilat yadaïm, qu on y ait mis de l eau ou non, mais qu il est interdit de le faire a priori, pour ne pas paraître mépriser une chose importante qui a changé pour s élever (לעילוי — explication : en mieux) au point de fixer pour elle-même une bénédiction propre. Glose (Rama) : (et יש אומרים que ce n est que le vin blanc, mais non le rouge) (Mordekhaï, chapitre אלו דברים). Et il en est un qui dit que tous les jus de fruits (מי פירות) conviennent à la netilat yadaïm en cas de nécessité (בשעת הדחק). Glose (Rama) : [et à plus forte raison il est permis de se laver les mains en cas de nécessité avec de la bière (שכר) ou de l eau de miel cuite (מי דבש המבושלין), dont l essentiel est de l eau] (Hagahot Ashéri).
Le critère « buvable par un chien ». Des eaux salées, fétides ou amères qu un chien ne boirait pas sont écartées de la netila (bien qu elles vaillent pour un mikvé). En revanche on se lave avec tout liquide dont l origine est l eau. La neige, la grêle, le sel écrasés jusqu à devenir liquides conviennent. Pour le vin, יש אומרים qu il est valable, mais qu il est interdit de le faire a priori ; pour les מי פירות (jus de fruits), יש מי שאומר qu ils conviennent à la rigueur (בשעת הדחק) ; pour la pratique on suit son Rav.

Séifim 13-15 — שיעור רביעית : la mesure d'eau

צריך שיהא במים רביעית והני מילי לאחד אבל לב׳ שבאו ליטול כאחד האחרון א״צ ואפילו בזה אחר זה ובלבד שלא יפסיק הקילוח כיצד היה רביעית מים בכלי ופשט אחד ידיו ואחר יוצק על ידיו ובא שני ופשט ידיו למטה ממנו סמוך ליד הראשון וקילוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו ידי שניהם טהורות אע״פ שפיחת שיעור הרביעית כשהם מגיעים לידיו של שני ידיו טהורות מפני שהם באים משיורי טהרה ויש מתירים אפי׳ כשנוטלים זה אחר זה הואיל ובשעה שהתחיל הא׳ ליטול מהם היה בהם רביעית גם לשני זה עולים מפני שבאו משיורי טהרה ועל דרך זה נוטלים מחצי לוג לג׳ ולד׳ ומלוג לכמה בני אדם כ״ז שמספיקים המים לשפוך כל אחד על ידו ג׳ פעמים (והוא הדין) שיכולים להניח ד׳ וה׳ ידיהם זה בצד זה או זה על גב זה וליטול כאחד ובלבד שירפו ידיהם בענין שיגיעו המים לכל אחד. [יד] צריך שיהא רביעית מכונס במקום אחד, שאם נטל משמינית וחזר ונטל משמינית ידיו טמאות כשהיו. [טו] רביעית שאמרו בין לידיו של גדול בין לידיו של קטן. נטלו ב׳ בני אדם זה ידו אחת וזה ידו אחת ואח״כ חזר השני ונטל ידו השניה הרי אלו כג׳ ב״א לפיכך אם היה בכלי חצי לוג ידיו טהורות ואם לאו אין ידו השניה טהורה ; שאין נוטלין בפחות מחצי לוג יותר משני בני אדם.
Séif 13 : il faut qu il y ait dans l eau un רביעית (un quart de log) ; et cela pour un seul, mais pour deux qui viennent se laver ensemble, le dernier n en a pas besoin ; et même l un après l autre, pourvu que le jet ne s interrompe pas. Comment ? Il y avait un רביעית d eau dans le récipient ; l un a tendu les mains et un autre verse sur ses mains ; puis un second est venu et a tendu ses mains plus bas, près de la main du premier, et le jet descend sur la main du premier et sur celle du second, qui est en dessous : les mains des deux sont pures ; bien que la mesure du רביעית ait diminué lorsque l eau atteint les mains du second, ses mains sont pures, car l eau vient des restes de la purification (משיורי טהרה). Et il en est qui permettent même lorsqu ils se lavent l un après l autre : puisqu au moment où le premier a commencé à s en laver il y avait là un רביעית, elle vaut aussi pour ce second, car elle vient des restes de la purification. Et de cette manière, avec un demi-log (חצי לוג) se lavent trois et quatre personnes, et avec un log plusieurs personnes, tant que l eau suffit pour que chacun en verse sur sa main trois fois ; (et de même) quatre ou cinq peuvent poser leurs mains côte à côte, ou l une sur l autre, et se laver ensemble, pourvu qu ils relâchent leurs mains de façon que l eau parvienne à chacun. Séif 14 : il faut que le רביעית soit rassemblé en un seul endroit, car si l on s est lavé d un huitième puis de nouveau d un huitième, les mains restent impures comme elles étaient. Séif 15 : le רביעית dont on a parlé vaut aussi bien pour les mains d un adulte que d un petit. Si deux personnes se sont lavées, l une une main et l autre une main, puis que le second est revenu laver sa seconde main, ils comptent comme trois personnes ; c est pourquoi, s il y avait dans le récipient un demi-log, ses mains sont pures, et sinon sa seconde main n est pas pure ; car on ne lave pas plus de deux personnes avec moins d un חצי לוג.
Un revi'it, d un seul tenant. La mesure minimale est un רביעית par lavage, et il doit être rassemblé en un seul endroit (מכונס) : deux fois un huitième ne se combinent pas. Cette mesure est la même pour un adulte ou un enfant. Avec de plus grandes quantités (חצי לוג, לוג) plusieurs personnes peuvent se laver du même récipient. Pour l application (robinet, quantités réelles), on suit son Rav.
Le siman en une phrase : l eau de la netila doit être de l eau véritable — dont l aspect n a pas changé (נשתנו מראיהן), sur laquelle on n a pas fait de travail (mais seulement quand elle est puisée, non le mikvé ni la source), qu un chien pourrait boire (donc ni salée ni fétide) ; l eau chaude convient (חמי האור), les eaux de Tibériade pour l immersion seulement ; et il faut un revi'it rassemblé en un seul endroit.

Cas pratiques

Cas 1 — Quelle eau est invalide

Situation : l eau d un récipient a une couleur trouble, ou bien elle a servi à rincer un plat sale. Peut-on l employer pour la netila ?
Conduite : non dans les deux cas. Une eau dont l aspect a changé (נשתנו מראיהן) est פסולה, et une eau où l on a fait un travail (rincer un ustensile sale, tremper du pain) l est aussi. Attention toutefois : la disqualification par « travail » ne concerne que l eau puisée — non l eau d un mikvé ou d une source reliés. Pour les cas limites (eau du robinet, eau de vaisselle), on suit son Rav.

Cas 2 — L'eau chaude

Situation : on n a que de l eau chaude du chauffe-eau, assez chaude pour brûler. Peut-on s en laver les mains ?
Conduite : oui. Pour l eau chauffée au feu (חמי האור), on se lave même si elle est chaude au point que la main s y rétracte. La chaleur ne disqualifie pas l eau. (Les eaux thermales naturelles de Tibériade — חמי טבריה — sont un cas particulier : on y trempe les mains mais on n en puise pas au récipient.) Pour les détails, on suit son Rav.

Cas 3 — La quantité d'eau

Situation : combien d eau faut-il, et peut-on verser en deux fois une petite quantité ?
Conduite : il faut au minimum un revi'it (רביעית) par lavage, et surtout rassemblé en un seul endroit (מכונס במקום אחד). Deux fois un huitième ne se combinent pas — les mains resteraient impures. La mesure est la même pour un adulte ou un enfant. Pour l ordre du versement et les quantités réelles, on suit son Rav.

Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :
  1. Pour quelles causes une eau devient-elle invalide par changement d aspect (séif 1) ?
  2. Qu est-ce qu un travail (מלאכה) fait dans l eau, et quelle eau seule est-il capable de disqualifier (séifim 2, 5) ?
  3. Quelle différence entre חמי האור et חמי טבריה quant à la netila (séifim 6-7) ?
  4. Pourquoi une eau salée ou fétide est-elle invalide, et quel est le critère de fond (séifim 8-9) ?
  5. Quelle est la mesure d eau, et pourquoi doit-elle être rassemblée en un seul endroit (séifim 13-14) ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :
Continuer vers le siman suivantSiman 161 →
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ק״ס · ט״ו סעיפים · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT
📖Rejoindre la khavroutha