Why a Level 4 dedicated to the Alter Rebbe? The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe is not a commentary on the Mehaber (מחבר) — it is an autonomous and complete Shulchan Aruch, written by the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi, founder of Chabad, disciple of the Maggid (מגיד) of Mezeritch). Its singularity: it combines halacha (הלכה) + the reasons of the mitzvot (טעמי המצוות) + the inner dimension in a single work, and it rules with a unique Talmudic rigor.
For Chabad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון — his ruling is the decisive authority. The Rebbe explicitly instructed to study the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) seriously. This page gathers the Rav's way on siman י״ח — זמן ציצית (the time of tsitsit) — where the Mehaber treats this siman in 3 seifim (ג׳ סעיפים), while the Alter Rebbe develops it across 8 seifim (ח׳ סעיפים): he develops the exclusion of the night (« וּרְאִיתֶם אֹתוֹ » — פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה, and the כְּסוּת סוּמָא which remains obligated), the machloket כְּסוּת יוֹם / כְּסוּת לַיְלָה with its ruling — the stringencies of both views for the obligation, סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל for the blessing —, the talit at Maariv (removed at « בָּרְכוּ ») and the night of Yom Kippur (לְהִדַּמּוֹת לְמַלְאָכִים), the one who passes before the teva (כְּבוֹד הַצִּבּוּר, even at night), the סְדִינִים (כְּסוּת לַיְלָה, דֶּרֶךְ הַצָּעָה, the rounded corner), and the morning — עַמּוּד הַשַּׁחַר / מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן, the מִשְׁמוּשׁ of Selichot, and the limit of Arvit (צֵאת הַכּוֹכָבִים).
שולחן ערוך הרב — סימן י״ח — זְמַן צִיצִית
The full text of the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe
שולחן ערוך הרב, סימן י״ח — זְמַן צִיצִית — וּבוֹ ח׳ סְעִיפִים
The text of the Alter Rebbe himself (Sefaria source Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.18), followed by our English translation. The Mehaber treats this siman in 3 seifim (ג׳ סעיפים); the Alter Rebbe in 8 (ח׳ סעיפים).
סעיף א לַיְלָה לָאו זְמַן צִיצִית הוּא… פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. אֲבָל כְּסוּת סוּמָא — חַיָּב בְּצִיצִית, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים.
לַיְלָה לָאו זְמַן צִיצִית הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: «וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וגו׳» — פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. אֲבָל כְּסוּת סוּמָא — חַיָּב בְּצִיצִית, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים, וְלָכֵן אֲפִלּוּ יִלְבְּשֶׁנּוּ הַסּוּמָא — חַיָּב לְהָטִיל בּוֹ צִיצִית:
The night is not the time of tsitsit — the ראייה as criterion. The night is not the time of tsitsit (לַיְלָה לָאו זְמַן צִיצִית), as it is said: « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ » — excluding the night garment (פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה). But the garment of a blind man (כְּסוּת סוּמָא) — is obligated in tsitsit, because it is within the seeing of others (יֶשְׁנוֹ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים); therefore, even if the blind man himself wears it — one must attach tsitsit to it. The Rav's chidush: he opens the siman with the unifying criterion — the ראייה determines the obligation (the same criterion as for the סומא, cf. siman 17): the blind man's garment remains visible to others; the night is within no one's seeing.
סעיף ב יֵשׁ אוֹמְרִים… כָּל מַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ בַּלַּיְלָה — פָּטוּר… וְיֵשׁ אוֹמְרִים… כְּסוּת הַמְיֻחָד לַלַּיְלָה… וּלְעִנְיַן הַבְּרָכָה — סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל.
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא מִעֵט הַכָּתוּב אֶלָּא כְּסוּת שֶׁאֵינוֹ בִּרְאִיָּה בִּשְׁעַת לְבִישָׁה, וְלָכֵן כָּל מַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ בַּלַּיְלָה אֲפִלּוּ הוּא כְּסוּת הַמְיֻחָד לַיּוֹם — פָּטוּר, אֲבָל כָּל מַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ בַּיּוֹם אֲפִלּוּ הוּא כְּסוּת הַמְיֻחָד לַלַּיְלָה — חַיָּב לְהָטִיל בּוֹ צִיצִית קֹדֶם שֶׁיִּלְבְּשֶׁנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְאִיָּה בִּשְׁעַת לְבִישָׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא מִעֵט הַכָּתוּב אֶלָּא כְּסוּת הַמְיֻחָד לַלַּיְלָה, שֶׁאוֹתוֹ כְּסוּת הוּא פָּטוּר אֲפִלּוּ אִם לוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא לְלָבְשׁוֹ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִרְאִיָּה, אֲבָל כְּסוּת הַמְיֻחָד לַיּוֹם אוֹ הַמְיֻחָד לְיוֹם וְלַיְלָה — חַיָּב בְּצִיצִית אַף אִם לוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה, וִיבָרֵךְ עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה לְלוֹבְשׁוֹ בְּעֵת שֶׁרָאוּי לִרְאִיָּה. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לָנוּ הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי — יֵשׁ לְהַחֲמִיר בְּאִסּוּרֵי תּוֹרָה כְּחֻמְרוֹת שְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת, דְּהַיְנוּ לְהָטִיל צִיצִית בִּכְסוּת הַמְיֻחָד לַיּוֹם אוֹ לְיוֹם וָלַיְלָה אַף אִם לוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה, וְכֵן יָטִיל צִיצִית אֲפִלּוּ לִכְסוּת הַמְיֻחָד לַלַּיְלָה אִם לוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם. אֲבָל לְעִנְיַן הַבְּרָכָה כֵּיוָן דִּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, לָכֵן לֹא יְבָרֵךְ, רַק כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ בַּיּוֹם כְּסוּת הַמְיֻחָד לַיּוֹם אוֹ כְּסוּת הַמְיֻחָד לְיוֹם וְלַיְלָה:
The machloket כסות יום / כסות לילה — and the ruling in two registers. Some say: Scripture only excluded a garment that is not within seeing at the time of wearing (בִּשְׁעַת לְבִישָׁה) — hence whatever one wears at night, even a garment designated for the day, is exempt; and whatever one wears by day, even a garment designated for the night, is obligated — one attaches tsitsit to it before wearing it. And some say: Scripture only excluded the garment designated for the night — that garment is exempt even worn by day, since from the outset it was made only to be worn at a time unfit for seeing; but a garment designated for the day, or for day-and-night, is obligated even worn at night — and he blesses on it, since it was made to be worn at a time fit for seeing. And since the halacha has not been clarified for us — one is stringent in Torah prohibitions per the stringencies of both views: attach tsitsit to a day (or day-and-night) garment even when worn at night, and attach even to a night garment when worn by day. But as for the blessing — since סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, he only blesses when wearing, by day, a garment designated for the day or for day-and-night. The Rav's chidush: he splits the ruling into two registers — cumulative stringency of both views for the Torah obligation, leniency for the blessing (ספק ברכות) — the most systematic formulation of the din.
סעיף ג מִי שֶׁהָיָה לָבוּשׁ טַלִּית גָּדוֹל מִבְּעוֹד יוֹם — צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ כְּשֶׁמַּתְחִילִין «בָּרְכוּ»… אֲבָל בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים — אֵין מְסִירִין אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה.
מִי שֶׁהָיָה לָבוּשׁ טַלִּית גָּדוֹל מִבְּעוֹד יוֹם — צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ מֵעָלָיו כְּשֶׁמַּתְחִילִין «בָּרְכוּ», מֵאַחַר דְּעַכְשָׁו אֵין לוֹבְשִׁים אֶת הַטַּלִּית אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוַת צִיצִית, וְאִם יִהְיֶה עָלָיו הַטַּלִּית בַּלַּיְלָה — יִהְיֶה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא סוֹבֵר דְּלַיְלָה זְמַן צִיצִית הוּא. אֲבָל בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים — הַכֹּל נוֹהֲגִין לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל וּלְבָרֵךְ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, וְאֵין מְסִירִין אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹבְשִׁים אוֹתוֹ לְשֵׁם מִצְוַת צִיצִית, אֶלָּא כְּדֵי לְהִדַּמּוֹת לְמַלְאָכִים לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִים לְבָנִים:
The talit at Maariv — removed at « בָּרְכוּ »; the night of Yom Kippur. One who was wearing the talit gadol from while it was still day (מִבְּעוֹד יוֹם) — must remove it when they begin « בָּרְכוּ »: since nowadays the talit is worn only for the mitzva of tsitsit, if the talit remained on him at night — he would appear to hold that the night is the time of tsitsit. But on the night of Yom Kippur — all are accustomed to wrap in a talit gadol and bless on it while it is still day, and it is not removed at night, for the matter is known (הַדָּבָר יָדוּעַ) that it is not worn for the mitzva of tsitsit, but in order to resemble the angels (לְהִדַּמּוֹת לְמַלְאָכִים), who wear white and wrap in white. The Rav's chidush: he grounds the removal at « בָּרְכוּ » in appearance — one's conduct must not proclaim a false din; and he extracts the criterion that saves the night of Yom Kippur: הַדָּבָר יָדוּעַ (the intention is notorious).
סעיף ד כָּל הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה אֲפִלּוּ לוֹמַר סְלִיחוֹת — צָרִיךְ לְהִתְעַטֵּף… מֻתָּרִים לְהִתְעַטֵּף אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר.
כָּל הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה אֲפִלּוּ לוֹמַר סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים — צָרִיךְ לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ לוֹמַר קַדִּישׁ יָתוֹם — יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַטֵּף. וְלָכֵן מֻתָּרִים לְהִתְעַטֵּף אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, דְּהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין מִתְכַּוְּנִים לְשֵׁם מִצְוַת צִיצִית, אֶלָּא מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר:
Before the teva — כְּבוֹד הַצִּבּוּר, even at night. Whoever passes before the teva, even to say Selichot and supplications — must wrap in a talit gadol, out of honor for the congregation (כְּבוֹד הַצִּבּוּר). And even to say kaddish yatom — there is one who says (יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר) that he must wrap. Therefore they are permitted to wrap even at night: the matter is known (הַדָּבָר יָדוּעַ) that they do not intend the mitzva of tsitsit, but the honor of the congregation. The Rav's chidush: the same criterion as in seif ג — once the intention is notoriously other (כבוד הצבור), wrapping at night no longer proclaims that the night is the time of tsitsit.
סעיף ה סְדִינִים וְכָרִים… נִקְרָאִים כְּסוּת לַיְלָה וּפְטוּרִים מִן הַצִּיצִית… הַמִּנְהָג פָּשׁוּט שֶׁלֹּא לְהָטִיל בָּהֶם צִיצִית כְּלָל… יַעֲשֶׂה קֶרֶן אַחַת עֲגֻלָּה.
סְדִינִים וְכָרִים אַף־עַל־פִּי שֶׁאָדָם יָשֵׁן בָּהֶם לִפְעָמִים בַּיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁעִקָּרָם לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַלַּיְלָה, לָכֵן נִקְרָאִים כְּסוּת לַיְלָה וּפְטוּרִים מִן הַצִּיצִית. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים כְּסוּת לַיְלָה חַיָּב בְּצִיצִית אִם לוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם — צָרִיךְ לְהָטִיל הַצִּיצִית לִסְדִינִים וְכָרִים, שֶׁהֲרֵי אָדָם יָשֵׁן בָּהֶם בַּבֹּקֶר. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט שֶׁלֹּא לְהָטִיל בָּהֶם צִיצִית כְּלָל, בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל צֶמֶר בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל פִּשְׁתָּן, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא חִיְּבָה תּוֹרָה אֶלָּא אוֹתָן בְּגָדִים שֶׁאָדָם מִתְכַּסֶּה בָּהֶן דֶּרֶךְ לְבִישָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: «אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ», אֲבָל דֶּרֶךְ הַצָּעָה כְּגוֹן סְדִינִים וְכָרִים — אֵינָן נִקְרָאִים כְּסוּת כְּלָל. וּמִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִין עַל סְבָרָא זוֹ, לָכֵן אִם הַסְּדִינִים אוֹ הַכַּר שֶׁל צֶמֶר — יַעֲשֶׂה קֶרֶן אַחַת עֲגֻלָּה, כְּדֵי לִפְטֹר מִן הַצִּיצִית לְדִבְרֵי הַכֹּל:
The sedinim (sheets and pillows) — כְּסוּת לַיְלָה, דֶּרֶךְ הַצָּעָה, the rounded corner. Sheets and pillows — even though one sometimes sleeps in them by day — since their essence was made only for the night (עִקָּרָם… בִּשְׁבִיל הַלַּיְלָה), they are called כְּסוּת לַיְלָה and are exempt from tsitsit. And according to those who say a night garment worn by day is obligated — one would have to attach tsitsit to sheets and pillows, since one sleeps in them in the morning. Nevertheless, the widespread custom (הַמִּנְהָג פָּשׁוּט) is to attach no tsitsit to them at all, whether of wool or of linen, because some say the Torah only obligated garments with which one covers oneself in the manner of wearing (דֶּרֶךְ לְבִישָׁה) — « אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ » — but in the manner of bedding (דֶּרֶךְ הַצָּעָה), like sheets and pillows, they are not called a garment at all. Still, since some dispute this reasoning — if the sheets or the pillow are of wool, one should make one corner rounded (קֶרֶן אַחַת עֲגֻלָּה), to be exempt from tsitsit according to all. The Rav's chidush: he grounds the exemption in the עִקָּר (the essential purpose), justifies the custom by the דֶּרֶךְ הַצָּעָה, and gives the practical device — the rounded corner (for wool, whose obligation is of the Torah; cf. the hierarchy of fabrics in siman 9).
סעיף ו מֵאֵימָתַי מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן… וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר — וְכֵן נוֹהֲגִין.
מֵאֵימָתַי מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית? יֵשׁ אוֹמְרִים מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: «וּרְאִיתֶם אֹתוֹ», מִשְּׁעַת רְאִיָּה וְהַכָּרַת הַתְּכֵלֶת — מַתְחִיל הַחִיּוּב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּשְׁעַת רְאִיָּה נִקְרָא מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, שֶׁאָז יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַצִּיצִית, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בֵּין הַתְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לַלָּבָן שֶׁבָּהּ — יָכוֹל לְבָרֵךְ עָלֶיהָ, דִּכְבָר חָל עָלֶיהָ שְׁעַת הַחִיּוּב. וְכֵן נוֹהֲגִין. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לִלְבּשׁ אֶת הַטַּלִּית בִּבְרָכָה עַד שֶׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ:
מֵאֵימָתַי מְבָרֵךְ — the two morning thresholds. From when does one bless on the tsitsit? Some say: from when one can distinguish between its תְּכֵלֶת and its לָבָן (מִשֶּׁיַּכִּיר) — as it is said « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ »: from the time of seeing and recognizing the techelet, the obligation begins. And some say: the time of seeing is from when עַמּוּד הַשַּׁחַר rises — for then one can see the tsitsit; and although he does not yet distinguish the techelet from the white — he may bless on it, for the time of obligation has already taken hold of it. וְכֵן נוֹהֲגִין (and such is the custom). Nevertheless, it is good to take care lechatchila not to don the talit with a blessing until he distinguishes the techelet from the white. The Rav's chidush: he upholds the custom (עלות השחר — the obligation already rests on the garment), while keeping the first view's demand as lechatchila (טוֹב לִזָּהֵר) — the two thresholds are ranked, not conflated.
סעיף ז הַמִּתְעַטֵּף קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כְּגוֹן בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת — לֹא יְבָרֵךְ… וְלִכְשֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם — יְמַשְׁמֵשׁ בְּצִיצִיּוֹתָיו וִיבָרֵךְ.
הַמִּתְעַטֵּף בְּצִיצִית קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כְּגוֹן בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת — לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, וְלִכְשֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם — יְמַשְׁמֵשׁ בְּצִיצִיּוֹתָיו וִיבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, מִשּׁוּם דְּהַמְמַשְׁמֵשׁ הוּא כְּאִלּוּ לוֹבְשָׁן עַכְשָׁו, וְאִם לֹא יְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן — אֵיךְ שַׁיָּךְ לְבָרֵךְ עַכְשָׁו עַל מַה שֶּׁלָּבַשׁ כְּבָר קֹדֶם שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר:
Before dawn (Selichot) — no blessing, then the מִשְׁמוּשׁ. One who wraps in tsitsit before עַמּוּד הַשַּׁחַר rises — as in the days of Selichot — shall not bless on them; and when the day lights up — he palpates his tsitsit (יְמַשְׁמֵשׁ) and blesses on them, because the one who palpates is as though wearing them now (כְּאִלּוּ לוֹבְשָׁן עַכְשָׁו); and if he did not palpate them — how could he bless now on what he already donned before עמוד השחר rose? The Rav's chidush: he does not merely prescribe the mishmush — he gives its mechanism: the mishmush counts as a new לבישה, the only possible support for the blessing after the fact.
סעיף ח אִם מִתְעַטֵּף אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית — לֹא יְבָרֵךְ… אִם עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל — יָכוֹל לְבָרֵךְ עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.
אִם מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית — לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, שֶׁהֲרֵי כְּבָר עָשָׂה לְאוֹתָהּ שָׁעָה לַיְלָה בִּתְפִלָּתוֹ. אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל — יָכוֹל לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים:
After Arvit — no more blessing; before, until צֵאת הַכּוֹכָבִים. If one wraps in tsitsit after having prayed Arvit — he shall not bless on them, for he has already made that hour into night by his prayer (עָשָׂה לְאוֹתָהּ שָׁעָה לַיְלָה בִּתְפִלָּתוֹ). But if he has not yet prayed — he may bless on them until צֵאת הַכּוֹכָבִים. The Rav's chidush: the Arvit prayer creates a subjective night — his own prayer has made it night for him, even while it is still day; hence the objective limit (צאת הכוכבים) for one who has not prayed.
Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim י״ח (Kehot edition, 8 seifim / ח׳ סעיפים). English translation: DAAT. The Mehaber treats this siman in 3 seifim (ג׳ סעיפים); no passage is cited outside this verifiable text.
היסוד — לילה לאו זמן ציצית, ספק ברכות להקל, המנהג בלילה, זמן הבוקר
The yesod: the night excluded, the ruling ספק ברכות להקל, the talit at night, the morning threshold
The Alter Rebbe's reading of this siman unfolds in four movements. First, he sets the criterion: the night is not the time of tsitsit — « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ » excludes the כְּסוּת לַיְלָה, but the כְּסוּת סוּמָא remains obligated (seeing by others) (seif א). Then, he decides the machloket in two registers: the stringencies of both views for the obligation, סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל for the blessing — one blesses only by day, on a day garment (seif ב); and the sedinim stay without tsitsit (כסות לילה, דרך הצעה — rounded corner for wool) (seif ה). Next, he regulates the talit at night: remove it at « בָּרְכוּ », keep it on the night of Yom Kippur (לְהִדַּמּוֹת לְמַלְאָכִים), wrap before the teva even at night (כבוד הצבור) — all by the criterion of הַדָּבָר יָדוּעַ (seifim ג-ד, ח). Finally, he fixes the morning threshold: עַמּוּד הַשַּׁחַר (the custom) versus מִשֶּׁיַּכִּיר (lechatchila), and the מִשְׁמוּשׁ of the Selichot days (seifim ו-ז).
לילה לאו זמן ציצית — וראיתם אתו
The night excluded from tsitsit (the ראייה)
The principle (seif א). « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ » — פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה: the night is not the time of tsitsit. The criterion is the ראייה.
The כְּסוּת סוּמָא. The blind man's garment remains obligated — יֶשְׁנוֹ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים (the same logic as the סומא of siman 17): the seeing of others suffices; the night is within no one's seeing.
שתי הסברות — ספק ברכות להקל
The machloket and the ruling in two registers
The two views (seif ב). First view: the time decides (worn at night → exempt, worn by day → obligated). Second view: the garment (a garment designated for the night is exempt even by day; a day garment is obligated even at night — and one would bless).
The ruling. Stringency of both views for the obligation (attach in both cases of doubt); סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל for the blessing — bless only by day, on a day or day-and-night garment. And the sedinim (seif ה): exempt (their essence is for the night; the custom rests on the דֶּרֶךְ הַצָּעָה) — rounded corner if of wool.
הטלית בלילה — הדבר ידוע
The talit at night (Maariv, Yom Kippur, the teva)
Maariv (seif ג). Remove the talit gadol at « בָּרְכוּ » — keeping it at night would proclaim that the night is the time of tsitsit. After Arvit (seif ח): no more blessing — his prayer has made it night for him; before Arvit, until צֵאת הַכּוֹכָבִים.
The notorious exceptions. The night of Yom Kippur: all wrap and bless מִבְּעוֹד יוֹם, without removing at night — לְהִדַּמּוֹת לְמַלְאָכִים; before the teva (Selichot, kaddish yatom): wrap even at night — כְּבוֹד הַצִּבּוּר. The common criterion: הַדָּבָר יָדוּעַ (seif ד).
זמן הבוקר — עמוד השחר / משיכיר
The morning threshold (and the mishmush)
The two thresholds (seif ו). מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן (the effective seeing) or עַמּוּד הַשַּׁחַר (the obligation already rests) — וְכֵן נוֹהֲגִין; yet good lechatchila to wait for מִשֶּׁיַּכִּיר.
The מִשְׁמוּשׁ (seif ז). Wrapped before dawn (Selichot) — no blessing; when the day lights up, palpate the tsitsit and bless: the mishmush counts as כְּאִלּוּ לוֹבְשָׁן עַכְשָׁו.
Referral for study. The inner dimension of זמן ציצית — beyond the halachic principle set out here (the night excluded from the ראייה, the Yom Kippur talit worn to resemble the angels, the morning threshold) — touches the thought of Chabad (Tanya, Likkutei Torah, and the sichot on the tsitsit, the ראייה and the לבוש). This page presents it at the level of the attested principle, without citing a chapter or a precise formulation. For in-depth study of this dimension, learn with a Chabad Rav and within the texts themselves.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
The strength of the Alter Rebbe's ruling
Comparison of the way of the Alter Rebbe with those of the Mehaber, the Rama (רמ״א) and the Mishna Berura (משנה ברורה) on the key points of siman י״ח. The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) row is highlighted — it presents the Rav's own sensibility as it emerges from his text (§1, 8 seifim). The Rav unfolds across 8 seifim what the Mehaber arranges in 3.
| Topic | Mehaber | Rama | Mishna Berura | Way of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| לילה לאו זמן ציצית — רמב״ם / רא״ש (seifim א-ב) | OH 18:1 — brings the two views: the רמב״ם (whatever is worn at night is exempt, by day obligated) and the רא״ש (the night garment exempt even by day, the day garment obligated even at night). | Hagahah on 18:1 — ספק ברכות להקל: one blesses only by day, on a day garment. | MB 18 — develops the machloket and its ramifications (a day garment worn at night…), at the level of principle (על דרך הסברה for the sub-section detail). | Way of the Alter Rebbe — chidush: he formalizes the ruling in two registers — cumulative stringency of both views for the Torah obligation (attach in both cases of doubt), leniency for the blessing (ספק ברכות להקל: bless only by day on a day or day-and-night garment) — seifim א-ב. |
| הטלית במעריב / ליל יום הכיפורים (seifim ג, ח) | — (the din is carried by the Rama on 18:1). | Hagahah on 18:1 — after Arvit one no longer blesses (even if it is still day); on the eve of Yom Kippur, one wraps and blesses while it is still day. | MB 18 — on the Arvit limit and the custom of the eve of Yom Kippur, at the level of principle. | Way of the Alter Rebbe — chidush: he grounds the removal of the talit at « בָּרְכוּ » in appearance (seeming to hold that the night is the time of tsitsit) and saves the night of Yom Kippur by the הַדָּבָר יָדוּעַ (לְהִדַּמּוֹת לְמַלְאָכִים); after Arvit — his prayer has made it night for him, before — until צֵאת הַכּוֹכָבִים (seifim ג, ח). |
| העובר לפני התיבה בלילה (seif ד) | — (the Mehaber does not develop this case in this siman). | — | MB 18 — on the wrapping of the prayer leader, at the level of principle (על דרך הסברה). | Way of the Alter Rebbe — chidush: whoever passes before the teva — even for Selichot, and per י״א even for kaddish yatom — wraps out of כְּבוֹד הַצִּבּוּר; and that is why it is permitted even at night: הַדָּבָר יָדוּעַ that the intention is not the mitzva of tsitsit (seif ד). |
| סדינים (seif ה) | OH 18:2 — sheets have no tsitsit, even if one sleeps in them in the morning. | — | MB 18 — on the exemption of the sedinim and its reasons, at the level of principle. | Way of the Alter Rebbe — chidush: he grounds the exemption in the עִקָּר (made for the night → כסות לילה), justifies the universal custom by the דֶּרֶךְ הַצָּעָה (« אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ » — not bedding), and prescribes the device: one rounded corner (קֶרֶן עֲגֻלָּה) if the sheets or the pillow are of wool (seif ה). |
| מאימתי מברך — הבוקר (seifim ו-ז) | OH 18:3 — from when one distinguishes the techelet from the white (משיכיר). | Hagahah on 18:3 — from עלות השחר, י״א that one blesses — וכן נוהגין; before (Selichot): do not bless, then when the day appears, palpate the tsitsit (משמוש) and bless. | MB 18 — on the two morning thresholds and the mishmush, at the level of principle. | Way of the Alter Rebbe — chidush: he upholds the custom (עלות השחר — the obligation already rests) but keeps מִשֶּׁיַּכִּיר as lechatchila (טוֹב לִזָּהֵר); and he gives the mechanism of the mishmush — הַמְמַשְׁמֵשׁ כְּאִלּוּ לוֹבְשָׁן עַכְשָׁו, without which the blessing would have nothing to rest on (seifim ו-ז). |
Table established from the full text of the Mehaber (Orah Haim י״ח, Sefaria source), the verifiable nosei kelim (Beit Yossef, Tur, Rambam Hilchot Tzitzit 3, Rosh, Hagahot Maimoniyot, Piskei Mahara"i סי׳ קכ״א, Tashbets, Mordechai מגילה פ״ב, Magen Avraham, Taz, Mishna Berura, Beur Halacha, Pri Megadim, Aruch haShulchan, Kaf haChaim; Talmud Menachot 43a, Berachot 9b) and the thought of Chabad at the level of principle. The Alter Rebbe column rests on the real text of the Shulchan Aruch HaRav reproduced in §1. Uncertain sub-section attributions are left « על דרך הסברה ».
קווי היסוד של שיטת הרב
The guiding lines of the Rav's way on this siman
Four orientations that characterize the sensibility of the Alter Rebbe on the time of tsitsit — beyond the mere application of the rules. Each follows the structure: principle of the siman → the Rav's reading → practical consequence. Each line rests on the Rav's real text (§1).
קו א — הראייה קובעת
The ראייה as criterion (the night excluded)
Principle of the siman: the night is not the time of tsitsit — « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ » excludes the כסות לילה (seif 1 of the Mehaber).
The Rav's reading: the criterion is the ראייה — hence the כְּסוּת סוּמָא remains obligated (יֶשְׁנוֹ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים), and the same ראייה will fix the morning threshold (seifim א, ו).
Practical consequence: no blessing on the tsitsit at night; in the morning, the blessing follows the return of the ראייה — for borderline cases, consult a Rav (seifim א, ו).
קו ב — חומרא בחיוב, קולא בברכה
The ruling in two registers (ספק ברכות להקל)
Principle of the siman: the machloket כסות יום / כסות לילה — does the time decide, or the garment? (seif 1 of the Mehaber, with the Rama).
The Rav's reading: since the halacha has not been clarified — stringency of both views for the Torah obligation (attach in both cases), סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל for the blessing (bless only by day on a day or day-and-night garment) (seif ב).
Practical consequence: a talit katan worn at night keeps its tsitsit, but no blessing at night; the sedinim stay without tsitsit (rounded corner if wool) → for a concrete case, consult a Rav (seifim ב, ה).
קו ג — הדבר ידוע
Conduct that proclaims the din (הדבר ידוע)
Principle of the siman: what to do with the talit when night falls — Maariv, the eve of Yom Kippur? (Rama on 18:1).
The Rav's reading: conduct must not proclaim a false din — remove the talit at « בָּרְכוּ »; but when the intention is notorious (הַדָּבָר יָדוּעַ) — the night of Yom Kippur (לְהִדַּמּוֹת לְמַלְאָכִים), before the teva (כבוד הצבור) — wrapping at night is permitted (seifim ג-ד).
Practical consequence: at Maariv, remove the talit gadol at « ברכו »; on the night of Yom Kippur, keep it; the prayer leader (even Selichot, י״א kaddish) wraps even at night → referral to a Rav for local customs (seifim ג-ד).
קו ד — הבוקר והמשמוש
The morning — the two thresholds and the mishmush
Principle of the siman: from when does one bless in the morning? (seif 3 of the Mehaber, with the Rama).
The Rav's reading: the custom follows עַמּוּד הַשַּׁחַר (the obligation already rests — וכן נוהגין), but טוֹב לִזָּהֵר lechatchila to wait for מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן; before dawn (Selichot) — no blessing, then מִשְׁמוּשׁ: palpating counts as wearing now (seifim ו-ז).
Practical consequence: at Selichot, don the talit without a blessing, then palpate the tsitsit and bless when the day appears; after Arvit, no more blessing (before — until צאת הכוכבים) → consult a Rav for local times (seifim ו-ח).
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
The practical Chabad conduct
Six points of conduct that flow directly from siman י״ח in the sensibility of the Alter Rebbe and of Chabad — presented at the level of principle, referring to the Rav for the detail of particular cases and customs.
For the Chabad Chassid — Siman י״ח (זמן ציצית)
- ① The night is not the time of tsitsit — yet the double stringency. « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ » excludes the כסות לילה; nevertheless, one attaches tsitsit to a day (or day-and-night) garment even worn at night, and even to a night garment worn by day — stringency of both views. Basis: SA HaRav seifim א-ב.
- ② The blessing — only by day, on a day garment. סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל: one blesses only when wearing, by day, a garment designated for the day or for day-and-night. Basis: SA HaRav seif ב.
- ③ At Maariv — remove the talit at « בָּרְכוּ »; on the night of Yom Kippur — keep it. The talit gadol worn since daytime is removed when they begin « בָּרְכוּ » (appearance); on the night of Yom Kippur, all wrap and bless מִבְּעוֹד יוֹם and do not remove it — לְהִדַּמּוֹת לְמַלְאָכִים. Basis: SA HaRav seif ג.
- ④ Before the teva — wrap, even at night. Whoever passes before the teva (even Selichot; י״א even kaddish yatom) wraps in a talit gadol — כְּבוֹד הַצִּבּוּר — and it is permitted even at night (הַדָּבָר יָדוּעַ). Basis: SA HaRav seif ד.
- ⑤ The סדינים — no tsitsit; rounded corner if of wool. Sheets and pillows are a כסות לילה (their essence is for the night) and the custom is to attach nothing to them (דֶּרֶךְ הַצָּעָה); if they are of wool — round one corner to be exempt according to all. Basis: SA HaRav seif ה.
- ⑥ The morning — עלות השחר / משיכיר, and the mishmush of Selichot. The custom allows blessing from עַמּוּד הַשַּׁחַר, but it is good to wait for מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן; wrapped before dawn (Selichot) — no blessing, then palpate the tsitsit and bless when the day appears; after Arvit — no more blessing (before, until צֵאת הַכּוֹכָבִים). For the times — consult a Rav. Basis: SA HaRav seifim ו-ח.
⚠ This section presents the Chabad conduct grounded in the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe, siman י״ח (the real text reproduced in §1). It does not replace a rabbinic decision for a particular case. For any concrete question — and in particular for the morning thresholds (עלות השחר / משיכיר), the talit kept in the evening and the night garments: consult your Rav, and for Chabad, a Chabad Rav.