סימן קפ״ג · דיני כוס של ברכה

📑 תוכן הלימוד

א. גדר כוס של ברכה — כוס של ברכה: הדחה ושטיפה

סעיף א׳ — כוס של ברכה טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ

כוס של ברכה טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ ואם הוא נקי ואין בו שיורי כוסות אינו צריך:

ב. היין: חי, מזיגה, מלא ושלם

סעיף ב׳ — יתן היין חי עד שמגיע לברכת הארץ ואז מוזגו

יתן היין לתוכו חי עד שמגיע לברכת הארץ ואז מוזגו להודיע שבח הארץ: הגה וי״א דאם היין אינו חזק אינו צריך למוזגו וכן נוהגים באלו הארצות ויוציאנו מן החבית לשם ברכה ונראה דלדידן שאין לנו הרבה יין א״צ רק לשפכו מן הקנקן ששומרים בו היין לשם ברכה וכן נוהגין במדינות אלו וכוס של ברכה ימלאנו שיהא מלא על כל גדותיו:

סעיף ג׳ — צריך לחזור אחר כוס שלם

צריך לחזור אחר כוס שלם:

ג. אחיזת הכוס והגבהתה

סעיף ד׳ — מקבלו בשתי ידיו ונוטלו בימינו, ומגביהו טפח, ונותן בו עיניו

מקבלו בשתי ידיו וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו ולא יסייע בשמאל: הגה והיינו דוקא שלא תגע השמאל בכוס אבל אם נותן השמאל תחת הימין לסייעה מותר ומגביהו מהקרקע טפח אם הוא יושב על גבי קרקע ואם הוא מיסב בשלחן מגביהו מעל השלחן טפח ונותן בו עיניו שלא יסיח דעתו: הגה וע״כ אין לוקחין כוס שפיו צר שקורין גלוק גלא״ז לברך עליו ומשגרו לאשתו שתשתה ממנו:

סעיף ה׳ — המברך אטר אוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם

יש מי שאומר שאם המברך אטר אוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם:

ד. אין להשיח ואמירה עם המברך

סעיף ו׳ — משנתנו לו כוס לברך לא ישיח

משנתנו לו כוס לברך לא ישיח המברך והמסובין אין להם להשיח משהתחיל המברך לא מבעיא בשעה שהוא מברך שצריך לשמוע ולהבין מה שאומר המברך אלא אפילו בין ברכה לברכה אין להם להשיח ואם עברו ושחו בין ברכה לברכה בשעה שהמברך שותק מעט יצאו: הגה אפי׳ אם סח המברך עצמו אבל אם שחו בשעה שהוא מברך לא יצאו:

סעיף ז׳ — יאמר בלחש עם המברך ; אין נותנין אלא לטוב עין

נכון הדבר שכל אחד מהמסובין יאמר בלחש עם המברך כל ברכה וברכה ואפי׳ החתימות: הגה ויקדים לסיים קצת קודם המברך כדי שיענה אמן כדלעיל סימן נ״ט. אין נותנין כוס של ברכה אלא לטוב עין:

ה. שאלה בברכת המזון

סעיף ח׳ — לשאול בברכת המזון דינה כתפלה

לענין לשאול בבהמ״ז מפני היראה או מפני הכבוד יש מי שאומר שדינה כתפלה:

ו. לברך מיושב

סעיף ט׳ — צריך לישב בשעה שמברך

צריך לישב בשעה שמברך בין אם היה הולך בביתו כשאכל או עומד או מיסב כשמגיע לברך צריך לישב כדי שיוכל לכוין יותר וגם לא יהא מיסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימה: הגה נ״ל דלאו דוקא המברך אלא ה״ה כל המסובין לא ישבו בקלות ראש אלא באימה מיהו אם לא עשו כן אפי׳ בירך מהלך בדיעבד יצא:

סעיף י׳ — גם ברכה מעין שלש מיושב

יש אומרים שגם ברכה מעין שלש צריך לאמרה מיושב:

סעיף י״א — מהלך בדרך אין צריך לישב

אם היה מהלך בדרך ואוכל א״צ לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו:

סעיף י״ב — אסור לברך והוא עוסק במלאכתו

אסור לברך והוא עוסק במלאכתו:

מקרים מעשיים

מקרה 1 — הכנת הכוס

מקרה 2 — אחיזת הכוס בשעת הברכה

מקרה 3 — לברך מיושב ובשתיקה

שאלות להבנה

להעמקה נוספת