אורח חיים קצ״ז · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן קצ״ז · דִּינֵי צֵרוּף לְזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אוֹ עֲשָׂרָה

דרכו של אדמו״ר הזקן בְּדִּינֵי צֵרוּף לְזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אוֹ עֲשָׂרָה : שְׁלִישִׁי שֶׁבָּא קֹדֶם גְּמַר סְעוּדָה ; כְּזַיִת וּרְבִיעִית לְצֵרוּף ; רֹב הַנִּכָּר מֵאוֹכְלֵי פַּת ; עֲנִיָּה עִם שְׁלֹשָׁה אוֹכְלֵי פַּת ; בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה קֹדֶם הַזִּמּוּן ; עַד סִיּוּם בִּרְכַּת הַזָּן ; דִּין עֲרֵבוּת וּכְזַיִת פַּת ; מִי שֶׁשָּׁתָה וּמִי שֶׁשָּׂבַע ; אֲכִילָה גַּסָּה — ברגישות חב״ד.

למה רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן ? שולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך שלם ועצמאי, שכתב אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו : הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ומכריע בחריפות תלמודית מיוחדת.

לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. עמוד זה מאסף את דרך הרב בסימן קצ״ז — דִּינֵי צֵרוּף לְזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אוֹ עֲשָׂרָה, הנפרש אצל הרב לְט׳ סְעִיפִים : מִן הַשְּׁלִישִׁי הַבָּא קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרָה סְעוּדָתָם שֶׁל הַשְּׁנַיִם — וְהֶסַּח הַדַּעַת הַחוֹתֵם אוֹתָהּ — לְשִׁעוּר הַמְצָרֵף : כְּזַיִת פַּת, יָרָק אוֹ פֵּרוֹת, אוֹ רְבִיעִית מִכָּל מַשְׁקֶה ; מֵרֹב הַנִּכָּר שֶׁל אוֹכְלֵי הַפַּת הַמַּתִּיר הַזְכָּרַת הַשֵּׁם בַּעֲשָׂרָה, לְחִלּוּק שֶׁבֵּין צֵרוּף לַעֲנִיָּה ; מִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הַמְסַלֶּקֶת מִן הַזִּמּוּן, לְשִׁעוּר הַזִּמּוּן עַד סִיּוּם בִּרְכַּת הַזָּן ; מִדִּין עֲרֵבוּת שֶׁבּוֹ כְּזַיִת פַּת מוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה, לִבְרֵרַת הַמְבָרֵךְ כְּשֶׁמִּקְצָתָם שָׁתוּ וּמִקְצָתָם לֹא ; וְעַד אֲכִילָה גַּסָּה, שֶׁאֵינָהּ אֲכִילָה אֶלָּא כְּשֶׁנֶּהֱנֶה גְּרוֹנוֹ.

→ לקריאת המבוא הכללי על שיטת אדמו״ר הזקן

הערת מקור. הטקסט העברי המובא בעמוד זה הוא הטקסט המלא והאמיתי של שולחן ערוך הרב, אורח חיים סימן קצ״זט׳ סְעִיפִים מידי הרב — לפי מהדורת קה״ת כפי שנדפסה בספריא (Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim קצ״ז). אדמו״ר הזקן דן בו בְּדִּינֵי צֵרוּף לְזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אוֹ עֲשָׂרָה. אין מובא בעמוד זה שום קטע מחוץ לטקסט בר-בדיקה זה.
1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שולחן ערוך הרב — סימן קצ״ז — דִּינֵי צֵרוּף לְזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אוֹ עֲשָׂרָה

הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב

שולחן ערוך הרב, סימן קצ״ז — דִּינֵי צֵרוּף לְזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אוֹ עֲשָׂרָה — וּבוֹ ט׳ סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.197). הסימן כולל ט׳ סעיפים (סעיף k → ‎.197.k).

סעיף א שְׁנַיִם שֶׁגָּמְרוּ וּבָא שְׁלִישִׁי — אִם אֵינָם שְׂבֵעִים כָּל כָּךְ, מִצְטָרֵף.

דִּין צֵרוּף לְזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אוֹ עֲשָׂרָה, וּבוֹ ט׳ סְעִיפִים:
שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת וְגָמְרוּ סְעוּדָתָם וּבָא שְׁלִישִׁי וְקָבַע אֶצְלָם, אִם אֵינָם שְׂבֵעִים כָּל כָּךְ בְּעִנְיָן שֶׁאִם הָיוּ מְבִיאִים לִפְנֵיהֶם אֵיזֶה דָּבָר הֶחָבִיב אֶצְלָם לְקִנּוּחַ סְעוּדָה הָיוּ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא — לֹא נִגְמְרָה סְעוּדָתָם עֲדַיִן וּמִצְטָרֵף עִמָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכְלוּ כְּלוּם מִשֶּׁבָּא אֶצְלָם.
וְאִם אָמְרוּ כְּבָר "נְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" — הֲרֵי הִסִּיחוּ דַּעְתָּם מִלֶּאֱכֹל עוֹד, וְנִגְמְרָה סְעוּדָתָם, וְשׁוּב אֵינוֹ מִצְטָרֵף עִמָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן אָכְלוּ עִמּוֹ.
(וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הִסִּיחוּ דַּעְתָּם בְּפֵרוּשׁ מִלֶּאֱכֹל עוֹד. וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁהֶסַּח הַדַּעַת מֵאֲכִילָה אֵינוֹ זָקוּק לַחֲזֹר לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" אִם נִמְלַךְ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל, מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְלָךְ בִּסְעוּדָתוֹ לְהִמָּשֵׁךְ מִסְּעוּדָה קְטַנָּה לִגְדוֹלָה, מִכָּל מָקוֹם כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ נִמְלַךְ וְחוֹזֵר וְאוֹכֵל — נִגְמְרָה אֲכִילָה הָרִאשׁוֹנָה בְּהֶסַּח דַּעְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד בְּדַעְתּוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר מִמֶּנָּה [)].
וּמִכָּל מָקוֹם, אֲפִלּוּ נָטְלוּ יְדֵיהֶם מַיִם אַחֲרוֹנִים — מִצְוָה שֶׁיַּחְזְרוּ וְיִטְּלוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים וִיבָרְכוּ "הַמּוֹצִיא" וְיֹאכְלוּ כְּזַיִת כְּדֵי לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן. וַאֲפִלּוּ אִם זֶה אֵינוֹ חָפֵץ לֶאֱכֹל כְּלָל — מִצְוָה שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לֶאֱכֹל מְעַט כְּדֵי לְזַמֵּן עָלָיו, שֶׁכָּל שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד מִצְוָה עֲלֵיהֶם לְחַזֵּר אַחַר זִמּוּן כָּל מַה שֶּׁיְּכוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג:

סעיף ב אֵין מְזַמְּנִין אֶלָּא עַל מִי שֶׁאָכַל כְּזַיִת — וְצֵרוּף יָרָק וּמַשְׁקֶה.

אֵין מְזַמְּנִין אֶלָּא עַל מִי שֶׁאָכַל כְּזַיִת, שֶׁפָּחוֹת מִכְּזַיִת אֵינוֹ נִקְרָא אֲכִילָה, וַאֲפִלּוּ אָכַל פַּת.
וּמִשֶּׁאָכַל כְּזַיִת מְזַמְּנִין עָלָיו, וּמִצְטָרֵף בֵּין לִשְׁלֹשָׁה בֵּין לַעֲשָׂרָה, אֲפִלּוּ אָכַל כְּזַיִת יָרָק אוֹ שְׁאָר פֵּרוֹת. וַאֲפִלּוּ אֵין כְּזַיִת בַּיָּרָק, אֶלָּא שֶׁטִּבְּלוֹ בְּצִיר וְאָכַל וְיֵשׁ בּוֹ כְּזַיִת עִם הַצִּיר שֶׁעַל גַּבֵּי הַזַּיִת — מְזַמְּנִין עָלָיו, שֶׁהַצִּיר מִצְטָרֵף, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״י.
וַאֲפִלּוּ לֹא אָכַל כְּלוּם אֶלָּא שָׁתָה רְבִיעִית מֵאֵיזֶה מַשְׁקֶה, וַאֲפִלּוּ מִן הַמַּיִם — מִצְטָרֵף עִמָּהֶם וְעוֹנֶה: "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ", שֶׁשְּׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה.
וְהוּא שֶׁאָכַל כְּזַיִת זֶה אוֹ שָׁתָה רְבִיעִית זוֹ לְאַחַר שֶׁעָלָה וְהֵסֵב עִמָּהֶם עַל הַמִּטָּה בִּימֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, שֶׁכָּךְ הָיְתָה דֶּרֶךְ קְבִיעוּת סְעוּדָתָם, וּבַזְּמַן הַזֶּה בִּישִׁיבָה בְּשֻׁלְחָן אֶחָד, שֶׁאִם לֹא כֵּן אַף מִי שֶׁאוֹכֵל פַּת אֵינוֹ מִצְטָרֵף, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ לֵישֵׁב אֶלָּא בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ אוֹ שְׁתִיָּתוֹ, אֲבָל בִּשְׁעַת הַזִּמּוּן יְכוֹלִים לְזַמֵּן עָלָיו אֲפִלּוּ עוֹמֵד בַּחוּץ לִפְנֵי הַפֶּתַח, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ד.
וַאֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ יָרָק אוֹ שָׁתוּ מִצְטָרְפִים לְשִׁבְעָה שֶׁאָכְלוּ פַּת לְזַמֵּן בְּשֵׁם, הוֹאִיל וְרֹב הַנִּכָּר הוּא מֵאוֹכְלֵי פַּת. אֲבָל שִׁשָּׁה שֶׁאָכְלוּ פַּת — אֵין מְזַמְּנִין בְּשֵׁם בְּצֵרוּף אַרְבָּעָה שֶׁלֹּא אָכְלוּ פַּת, שֶׁשִּׁשָּׁה אֵינָם רֹב הַנִּכָּר.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֵקֵלּוּ בַּאֲכִילַת יָרָק אוֹ שְׁאָר אֳכָלִים חוּץ מִן הַפַּת וּבִשְׁתִיַּת כָּל מַשְׁקֶה, אֶלָּא לְהִצְטָרֵף לַעֲשָׂרָה, שֶׁכְּבָר יֵשׁ מֵאוֹכְלֵי הַפַּת שִׁעוּר הָרָאוּי לְזִמּוּן, אֶלָּא שֶׁאֵינָן רַשָּׁאִין לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, לָכֵן דַּי בְּצֵרוּף שְׁלֹשָׁה אוֹכְלֵי יָרָק, אוֹ שׁוֹתִים אֵיזֶה מַשְׁקֶה, שֶׁהֵם יְכוֹלִים גַּם כֵּן לַעֲנוֹת עִמָּהֶם: "בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ", אֲבָל בְּזִמּוּן שְׁלֹשָׁה, כָּל שֶׁאֵין שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ פַּת שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּזִמּוּן — אֵין מְזַמְּנִין בְּצֵרוּף מִי שֶׁלֹּא אָכַל פַּת, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּזִמּוּן.
וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה, שֶׁאִם אָכְלוּ שְׁנַיִם וּבָא שְׁלִישִׁי אֶצְלָם וִיכוֹלִים לְהַזְקִיקוֹ שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת פַּת — יִתְּנוּ לוֹ פַּת. אֲבָל אִם אֵינוֹ רוֹצֶה — נוֹהֲגִין לִתֵּן לוֹ לִשְׁתּוֹת, אוֹ לֶאֱכֹל מִינֵי מְגָדִים, וּמְזַמְּנִים עָלָיו, כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

סעיף ג לַעֲנוֹת עִם שְׁלֹשָׁה אוֹכְלֵי פַּת — אַף בְּיָרָק אוֹ בִּרְבִיעִית.

וְכָל זֶה לְעִנְיַן צֵרוּף, אֲבָל שְׁלֹשָׁה אוֹכְלֵי פַּת שֶׁמְּזַמְּנִים לְדִבְרֵי הַכֹּל — יָכוֹל לַעֲנוֹת עִמָּהֶם אַף מִי שֶׁאָכַל כְּזַיִת יָרָק אוֹ שָׁתָה רְבִיעִית, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּישִׁיבָה בַּשֻּׁלְחָן עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ח:

סעיף ד הַמִּצְטָרֵף לֹא יְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַד שֶׁיְּזַמְּנוּ עָלָיו.

הַמִּצְטָרֵף צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַד שֶׁיְּזַמְּנוּ עָלָיו, שֶׁאִם בֵּרַךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל אֲכִילָתוֹ אוֹ שְׁתִיָּתוֹ — שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְזַמֵּן וְלַעֲנוֹת עִמָּהֶם, שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק מֵהֶם:

סעיף ה עַד הֵיכָן הוּא הַזִּמּוּן — עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן".

עַד הֵיכָן הוּא הַזִּמּוּן? עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן", שֶׁכָּל הַמִּצְטָרְפִים לַזִּמּוּן צְרִיכִים לְכַוֵּן וְלִשְׁמֹעַ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִפִּי הַמְזַמֵּן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג. וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע בִּרְכַּת "הַזָּן", לֹא נִפְטַר בָּהּ מִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל אֲכִילָתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל תְּמָרִים, וּבִשְׁתִיָּה לֹא נִפְטַר אֶלָּא אִם כֵּן שָׁתָה יַיִן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ח. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה יְכַוֵּן שֶׁלֹּא לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ לְכַתְּחִלָּה בִּשְׁמִיעָתוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל מִין בְּרָכָה הָרְאוּיָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

סעיף ו כְּזַיִת פַּת מוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה — מִדִּין עֲרֵבוּת.

שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ וְשָׂבְעוּ וְנָתְנוּ לִשְׁלִישִׁי לֶאֱכֹל מְעַט שֶׁיִּצְטָרֵף עִמָּהֶם לְזִמּוּן, אִם אָכַל כְּזַיִת פַּת — יָכוֹל לְבָרֵךְ לָהֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲפִלּוּ לֹא אָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה וְאֵינוֹ חַיָּב בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹתָם, לְפִי שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אַף מִי שֶׁלֹּא אָכַל כְּלָל יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאָכַל וְשָׂבַע, שֶׁלֹּא אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָם, אֶלָּא בְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה כְּלָל, כְּמוֹ נָשִׁים בְּמִצְוֹת שֶׁאֵינָן נוֹהֲגוֹת בָּהֶן, אֲבָל כָּל שֶׁמִּצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב בָּהּ עַתָּה הוּא אֶלָּא חֲבֵרוֹ — נִקְרָא הוּא גַּם כֵּן מְחֻיָּב בַּדָּבָר מִדִּין עֲרֵבוּת, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, וְעָלָיו לְהַצִּיל חֲבֵרוֹ מֵעָוֹן, וּלְפָטְרוֹ מִמִּצְוָה שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהּ.
וְאַף שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, וּבְבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין מִי שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנָה אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת מִי שֶׁנֶּהֱנָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בִּבְרָכָה זוֹ מִשּׁוּם עֲרֵבוּת הוֹאִיל וְאֵינוֹ חוֹבָה עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁיָּכוֹל הוּא שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת וְשֶׁלֹּא לְהִתְחַיֵּב בִּבְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ז, מִכָּל מָקוֹם, בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נֶהֱנָה וְנִתְחַיֵּב לְבָרֵךְ — מְחֻיָּב הוּא לְהַצִּילוֹ מֵעָוֹן וּלְבָרֵךְ לוֹ.
אֶלָּא שֶׁהַחֲכָמִים אָמְרוּ, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא אָכַל פַּת אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁאֵין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין בְּלֹא הֲנָאָה, וְסָמְכוּ זֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", מִי שֶׁאָכַל הוּא יְבָרֵךְ. וַאֲפִלּוּ אִם זֶה שֶׁאָכַל וְשָׂבַע אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ — אֵין חֲבֵרוֹ מְבָרֵךְ לוֹ, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיַד חֲכָמִים לַעֲקֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, וְעוֹד שֶׁזֶּה אֵינָהּ עֲקִירָה, שֶׁיָּכוֹל אַחֵר לֶאֱכֹל עִמּוֹ וּלְבָרֵךְ לוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאָכַל פַּת אֲפִלּוּ כְּזַיִת, כֵּיוָן שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הֲנָאַת עַצְמוֹ — מוֹצִיא גַּם כֵּן חֲבֵרוֹ שֶׁאָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה.
אֲבָל אִם לֹא אָכַל כְּזַיִת פַּת שֶׁמְּבָרְכִין אַחֲרָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲפִלּוּ אָכַל תַּבְשִׁיל מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים שֶׁמְּבָרְכִין אַחֲרָיו מֵעֵין שָׁלֹשׁ — אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹכְלִים פַּת, אֲפִלּוּ לֹא אָכְלוּ אֶלָּא כְּזַיִת.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁלֹּא אָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה. וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה, שֶׁאִם בְּנֵי חֲבוּרָה מִקְצָתָם אָכְלוּ כְּדֵי שְׂבִיעָה וּמִקְצָתָם לֹא אָכְלוּ כְּדֵי שְׂבִיעָה — מְבָרֵךְ אֶחָד מֵהָאוֹכְלִים כְּדֵי שְׂבִיעָה וְיוֹצְאִים הָאֲחֵרִים. אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁהָאוֹכְלִים כְּדֵי שְׂבִיעָה אֵין בָּהֶם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְבָרֵךְ — אֲזַי יְבָרֵךְ מִי שֶׁאָכַל כְּזַיִת וְיוֹצִיא אֶת כֻּלָּם יְדֵי חוֹבָתָם (אִם הָיָה שָׂבֵעַ כְּבָר קֹדֶם שֶׁאָכַל הַכְּזַיִת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי חִיּוּב שֶׁל תּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁיֹּאכַל יוֹתֵר. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל יוֹתֵר — יֵשׁ לָחֹשׁ לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה):

סעיף ז אָכְלוּ כֻּלָּם כְּדֵי שְׂבִיעָה — טוֹב שֶׁיְּבָרֵךְ מִי שֶׁשָּׁתָה.

וְאִם אָכְלוּ כֻּלָּם כְּדֵי שְׂבִיעָה, וּמִקְצָתָם שָׁתוּ וּמִקְצָתָם לֹא שָׁתוּ וְהֵם תְּאֵבִים לִשְׁתּוֹת — טוֹב שֶׁיְּבָרֵךְ מִי שֶׁשָּׁתָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב לְבָרֵךְ אֶלָּא אִם שָׁתָה אִם הוּא תָּאֵב לִשְׁתּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: "וְאָכַלְתָּ" — זוֹ אֲכִילָה, "וְשָׂבָעְתָּ" — זוֹ שְׁתִיָּה.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דִּבְרֵיהֶם עִקָּר, שֶׁזֶּה סֶמֶךְ בְּעָלְמָא הוּא שֶׁסָּמְכוּ חֲכָמִים לְחַיֵּב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כְּזַיִת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכַלְתָּ" — זוֹ אֲכִילָה, וַאֲכִילָה בִּכְזַיִת, "וְשָׂבָעְתָּ" — זוֹ שְׁתִיָּה, אֲבָל אֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְבָרֵךְ אֶלָּא כְּשֶׁאָכַל וְשָׂבַע וַאֲפִלּוּ לֹא שָׁתָה, מִכָּל מָקוֹם טוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר, שֶׁיְּבָרֵךְ מִי שֶׁשָּׁתָה.
אֲבָל אִם מִקְצָתָם אָכְלוּ לָשֹׂבַע וְלֹא שָׁתוּ וּמִקְצָתָם לֹא אָכְלוּ לָשֹׂבַע וְשָׁתוּ — יְבָרֵךְ מִי שֶׁאָכַל לָשֹׂבַע אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁתָה, כֵּיוָן שֶׁהָעִקָּר כְּהָאוֹמְרִים שֶׁחִיּוּב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִן הַתּוֹרָה תָּלוּי בַּאֲכִילָה כְּדֵי שְׂבִיעָה וְלֹא בִּשְׁתִיָּה:

סעיף ח עַכְשָׁו שֶׁכֻּלָּם מְבָרְכִים בְּלַחַשׁ — אֵין לָחֹשׁ לְכָל זֶה.

וְכָל זֶה כְּשֶׁמְּבָרְכִים בְּזִמּוּן כְּתִקּוּן חֲכָמִים, שֶׁהַמְזַמֵּן לְבַד הוּא מְבָרֵךְ וּמוֹצִיא אֶת כֻּלָּם יְדֵי חוֹבָתָם. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁכֻּלָּם מְבָרְכִים בְּלַחַשׁ עִם הַמְזַמֵּן — אֵין לָחֹשׁ לְכָל זֶה, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ אַף מִי שֶׁאָכַל כְּזַיִת לְבַד וְלֹא שָׁתָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ אֲחֵרִים שֶׁאָכְלוּ לָשֹׂבַע וְשָׁתוּ.
אֶלָּא שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ״ג שֶׁאֵין לִנְהֹג כֵּן, אֶלָּא יִשְׁמְעוּ מִפִּי הַמְזַמֵּן לְפָחוֹת עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן":

סעיף ט אֲכִילָה גַּסָּה — אִם נֶהֱנָה גְּרוֹנוֹ מְבָרֵךְ, וְאִם לָאו אֵינוֹ מְבָרֵךְ כְּלָל.

מִי שֶׁהָיָה כְּבָר שָׂבֵעַ קֹדֶם שֶׁאָכַל וְאָכַל אֲכִילָה גַּסָּה, אִם נֶהֱנָה גְּרוֹנוֹ מֵאוֹתָהּ הָאֲכִילָה — מְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וּמוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָם אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיָּבִים מִן הַתּוֹרָה וְהוּא אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל אִם נַפְשׁוֹ קָצָה עָלָיו וְאֵין גְּרוֹנוֹ נֶהֱנָה מֵאֲכִילָתוֹ — אֵינוֹ מְבָרֵךְ כְּלָל, לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ, לְפִי שֶׁזּוֹ אֵינָהּ חֲשׁוּבָה אֲכִילָה כְּלָל לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין לְעִנְיַן מִצְוֹת עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע״ו, בֵּין לְעִנְיַן מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּמָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסִימָן תרי״ב:

2 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

הנהגה מעשית לחב״ד

נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן קצ״ז ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת העיקרון, ומפנות לרב לפרטי המקרים.

לחסיד חב״ד — סימן קצ״ז (דִּינֵי צֵרוּף לְזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אוֹ עֲשָׂרָה)

  • ① סעיף א. הַשְּׁלִישִׁי הַבָּא : לֹא הַפַּת מְצָרַפְתּוֹ אֶלָּא מַצַּב הַסְּעוּדָה. כָּל שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל דָּבָר הֶחָבִיב אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא — לֹא נִגְמְרָה סְעוּדָתָם וּמִצְטָרֵף עִמָּהֶם, אַף שֶׁלֹּא אָכְלוּ מִשֶּׁבָּא אֶצְלָם. אָמְרוּ "נְבָרֵךְ" — הִסִּיחוּ דַּעְתָּם וְנִגְמְרָה סְעוּדָתָם. וּמִכָּל מָקוֹם אַף לְאַחַר מַיִם אַחֲרוֹנִים — מִצְוָה לַחֲזֹר וְלִטֹּל מַיִם רִאשׁוֹנִים, לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" וְלֶאֱכֹל כְּזַיִת כְּדֵי לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן.
  • ② סעיף ב. שִׁעוּר הַצֵּרוּף : כְּזַיִת — וּפָחוֹת מִכְּזַיִת אֵינוֹ אֲכִילָה אֲפִלּוּ בְּפַת ; כְּזַיִת יָרָק אוֹ פֵּרוֹת דַּי, וְהַצִּיר מִצְטָרֵף ; וְכֵן רְבִיעִית מִכָּל מַשְׁקֶה וַאֲפִלּוּ מַיִם, שֶׁשְּׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה. וּקְבִיעוּת צְרִיכָה בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ אוֹ שְׁתִיָּתוֹ וְלֹא בִּשְׁעַת הַזִּמּוּן. שְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא אָכְלוּ פַּת מִצְטָרְפִים לְשִׁבְעָה, שֶׁרֹב הַנִּכָּר מֵאוֹכְלֵי פַּת ; אֲבָל שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעָה — לֹא. וּלְיֵשׁ אוֹמְרִים אֵין קֻלָּא זוֹ אֶלָּא לְהַשְׁלִים לַעֲשָׂרָה, וּלְכַתְּחִלָּה נוֹתְנִין לוֹ כְּזַיִת פַּת, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה — מַשְׁקֶה אוֹ מִינֵי מְגָדִים.
  • ③ סעיף ג. צֵרוּף וַעֲנִיָּה שְׁנֵי דִּינִים הֵם : מִשֶּׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה אוֹכְלֵי פַּת הַמְזַמְּנִים לְדִבְרֵי הַכֹּל — אַף מִי שֶׁאָכַל כְּזַיִת יָרָק אוֹ שָׁתָה רְבִיעִית עוֹנֶה עִמָּהֶם, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹשֵׁב עִמָּהֶם בַּשֻּׁלְחָן.
  • ④ סעיף ד. הַמִּצְטָרֵף יִזָּהֵר בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה : בֵּרַךְ עַל אֲכִילָתוֹ אוֹ שְׁתִיָּתוֹ — נִסְתַּלֵּק מֵהֶם, וְשׁוּב אֵינוֹ מְזַמֵּן וְאֵינוֹ עוֹנֶה.
  • ⑤ סעיף ה. אֵין הַזִּמּוּן כָּלֶה בַּעֲנִיַּת "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ" — אֶלָּא עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן", וְכֻלָּם צְרִיכִים לְכַוֵּן וְלִשְׁמֹעַ מִפִּי הַמְזַמֵּן. וּשְׁמִיעָה זוֹ אֵינָהּ פּוֹטַרְתּוֹ מִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ אֶלָּא בִּתְמָרִים, וּבִשְׁתִיָּה בְּיַיִן ; וּלְכַתְּחִלָּה יְכַוֵּן שֶׁלֹּא לָצֵאת בָּהּ.
  • ⑥ סעיף ו. כְּזַיִת פַּת מוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאָכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה : מִן הַתּוֹרָה דִּין עֲרֵבוּת עוֹשֶׂה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִים בַּדָּבָר. וּמִכָּל מָקוֹם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין הִיא, וְלָכֵן הִצְרִיכוּ חֲכָמִים הֲנָאָה — "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", מִי שֶׁאָכַל הוּא יְבָרֵךְ, וַאֲפִלּוּ אֵין חֲבֵרוֹ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ. וּמֵעֵין שָׁלֹשׁ אֵינָהּ מוֹעֶלֶת. וּלְכַתְּחִלָּה, כְּשֶׁמִּקְצָתָם אָכְלוּ כְּדֵי שְׂבִיעָה — אֶחָד מֵהֶם יְבָרֵךְ.
  • ⑦ סעיף ז. אָכְלוּ כֻּלָּם כְּדֵי שְׂבִיעָה — טוֹב שֶׁיְּבָרֵךְ מִי שֶׁשָּׁתָה, לָחֹשׁ לְמִי שֶׁדּוֹרֵשׁ "וְשָׂבָעְתָּ" זוֹ שְׁתִיָּה. וְאֵין זֶה אֶלָּא סֶמֶךְ וְלֹא עִקָּר ; לְפִיכָךְ בֵּין מִי שֶׁאָכַל לָשֹׂבַע וְלֹא שָׁתָה וּבֵין מִי שֶׁשָּׁתָה וְלֹא שָׂבַע — הָרִאשׁוֹן מְבָרֵךְ.
  • ⑧ סעיף ח. כָּל הַסִּימָן בְּזִמּוּן כְּתִקּוּן חֲכָמִים, שֶׁהַמְזַמֵּן לְבַדּוֹ מְבָרֵךְ וּמוֹצִיא אֶת כֻּלָּם. וּמִנְהַג עַכְשָׁו שֶׁכֻּלָּם מְבָרְכִים בְּלַחַשׁ מְסַלֵּק חֲשָׁשׁוֹת אֵלּוּ ; אֶלָּא שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ״ג שֶׁאֵין לִנְהֹג כֵּן, וְיִשְׁמְעוּ מִפִּי הַמְזַמֵּן לְפָחוֹת עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן".
  • ⑨ סעיף ט. אֲכִילָה גַּסָּה נִדּוֹנֶת לְפִי הַגָּרוֹן : נֶהֱנָה גְּרוֹנוֹ — מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וּמוֹצִיא אֲחֵרִים אַף שֶׁהֵם חַיָּבִים מִן הַתּוֹרָה ; קָצָה נַפְשׁוֹ — אֵינוֹ מְבָרֵךְ כְּלָל, שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה אֲכִילָה לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המבוססת על שולחן ערוך הרב, סימן קצ״ז (הטקסט האמיתי מובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — מִי מִצְטָרֵף לַזִּמּוּן, שִׁעוּר הַכְּזַיִת וְהָרְבִיעִית, וּמִי יְבָרֵךְ לָאֲחֵרִים — יש לשאול את רבך, ולחב״ד רב חב״די.