למה רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן ? שולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך שלם ועצמאי, שכתב אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו : הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ומכריע בחריפות תלמודית מיוחדת.
לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. עמוד זה מאסף את דרך הרב בסימן רי״ג — מִי שֶׁיָּצָא אִם מוֹצִיא אֲחֵרִים, הַמַּחֲזִיק אֵצֶל הָרַב ז׳ סְעִיפִים, וְאִלּוּ אֵצֶל הַמְחַבֵּר אֵין בּוֹ אֶלָּא ג׳. וְחוּט אֶחָד מוֹשֵׁךְ בְּכֻלָּם, מִן הָרָחָב אֶל הַצַּר : כְּשֶׁרַבִּים אוֹכְלִים אוֹ שׁוֹתִים יַחַד — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא יְשִׁיבַת קֶבַע, שֶׁבָּאָה אֶצְלֵנוּ בִּמְקוֹם הַהֲסִבָּה שֶׁל דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים ; יֵין קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, שֶׁחוֹבָה הוּא וְלֹא הֲנָאָה ; וְהַבְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה — כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, שֶׁנִּתְפָּרֵד הַגּוּף הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁעַת פְּרִידָה ; וְאֵין אָדָם מוֹצִיא אֶלָּא אִם כֵּן חַיָּב גַּם הוּא, וְאֵין הַשּׁוֹמֵעַ יוֹצֵא אֶלָּא בְּשׁוֹמְעוֹ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וּמִתְכַּוֵּן לָצֵאת ; מֻגְמָר וּבִרְכַּת הָאוּר, שֶׁכֻּלָּם נֶהֱנִים מֵהֶם בְּיַחַד, פּוֹטְרִים אַף בְּלֹא יְשִׁיבָה ; וְאַחַר כָּךְ מַכְרִיעַ הָרַב בֵּין "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" לְבֵין מַעֲלַת רִבּוּי הַבְּרָכוֹת הַצְּרִיכוֹת ; וּמְסַיֵּם בְּמִצְוָה שֶׁאֵינָהּ נִשְׁלֶמֶת אֶלָּא בֵּין כֻּלָּם, שֶׁשָּׁם בְּרָכָה אַחַת אֵינָהּ רְשׁוּת אֶלָּא חוֹבָה.
שולחן ערוך הרב — סימן רי״ג — מִי שֶׁיָּצָא אִם מוֹצִיא אֲחֵרִים
הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב
שולחן ערוך הרב, סימן רי״ג — מִי שֶׁיָּצָא אִם מוֹצִיא אֲחֵרִים — וּבוֹ ז׳ סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.213). הסימן כולל ז׳ סעיפים (סעיף k → .213.k).
סעיף א אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם — קְבִיעוּת בִּישִׁיבָה, וְיֵין קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה אַף בַּעֲמִידָה.
מִי שֶׁיָּצָא אִם מוֹצִיא אֲחֵרִים, וּבוֹ ז׳ סְעִיפִים:
עַל כָּל פֵּרוֹת וּשְׁאָר אֳכָלִים חוּץ מִפַּת, וְכָל מַשְׁקִין חוּץ מִיַּיִן, אִם הָאוֹכְלִים אוֹ הַשּׁוֹתִים הֵם שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵסֵבּוּ עַל הַמִּטּוֹת.
וַאֲפִלּוּ בִּימֵיהֶם שֶׁלֹּא הָיָה קֶבַע לִסְעוּדָה בְּלֹא הֲסִבָּה, אִם הֵם אוֹרְחִים הַסּוֹעֲדִים אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת וְכָל אֶחָד שֻׁלְחָן קָטָן לְפָנָיו שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים קְבִיעוּתָם יַחַד עַד שֶׁהֵסֵבּוּ יַחַד, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבְּעוּ יַחַד אֵין אֶחָד פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ בְּבִרְכָתוֹ בְּפַת וְיַיִן שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים וְדַרְכָּם לִקְבֹּעַ עֲלֵיהֶם בַּהֲסִבָּה מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתָם, מִכָּל מָקוֹם, בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ וְאֵין דַּרְכָּם כָּל כָּךְ בַּהֲסִבָּה — פּוֹטֵר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בְּלֹא הֲסִבָּה. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים יַחַד בִּישִׁיבָה וְלֹא בַּעֲמִידָה.
וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין דַּרְכֵּנוּ בַּהֲסִבָּה כְּלָל — אֵין חִלּוּק בֵּין פַּת וְיַיִן לִשְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁבְּלֹא יְשִׁיבָה גַּם בִּשְׁאָר דְּבָרִים אֵינוֹ פּוֹטֵר, וּבִישִׁיבָה גַּם בְּפַת וְיַיִן פּוֹטֵר. וְהוּא שֶׁיָּשְׁבוּ כֻּלָּם בְּשֻׁלְחָן אֶחָד, אוֹ בְּלֹא שֻׁלְחָן בְּמַפָּה אַחַת בִּדְבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ קְבִיעוּת אֲכִילָתָם הִיא עַל הַמַּפָּה, וּדְבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ לִקְבֹּעַ עֲלֵיהֶן אַף בְּלֹא מַפָּה, כְּגוֹן יַיִן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, מִשֶּׁיָּשְׁבוּ בִּקְבִיעוּת יַחַד עַל הַסַּפְסָלִים אוֹ עַל הַקָּתֶדְרָאוֹת זֶה אֵצֶל זֶה — זוֹ הִיא קְבִיעוּתָם, אֲבָל לֹא כְּשֶׁיָּשְׁבוּ זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיֵין הָרְשׁוּת, אֲבָל בְּיֵין קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה — פּוֹטֵר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בַּעֲמִידָה. וַאֲפִלּוּ אֵין עוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ, שֶׁאֶחָד מְקַדֵּשׁ אוֹ מַבְדִּיל בְּבֵיתוֹ וּמִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא שְׁכֵנוֹ, וּשְׁכֵנוֹ שׁוֹמֵעַ עַל הַכּוֹס שֶׁבְּיָדוֹ וְשׁוֹתֶה, הוֹאִיל וְהִיא חוֹבָה, וְאֵינָהּ כְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע״ג.
וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר טָעַם הַמְקַדֵּשׁ אוֹ הַמַּבְדִּיל כִּמְלֹא לֻגְמָיו, וְשׁוּב אֵין הַשּׁוֹמְעִים צְרִיכִים לִטְעֹם אֶלָּא לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר — אַף עַל פִּי כֵן נִפְטָרִים בְּבִרְכָתוֹ אֲפִלּוּ בַּעֲמִידָה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהֵם מִצְטָרְפִים יַחַד לָצֵאת יְדֵי קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה — מִצְטָרְפִים גַּם כֵּן לָצֵאת יְדֵי בִּרְכַּת הַיַּיִן.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּשְׁאָר דְּבָרִים חוּץ מִפַּת וְיַיִן אֵין אֶחָד פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ וַאֲפִלּוּ הֵסֵבּוּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין דַּרְכָּם לִקְבֹּעַ עֲלֵיהֶם כָּל כָּךְ — אֵין קְבִיעוּת מוֹעֶלֶת בָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁמּוֹעֶלֶת קְבִיעוּת לְהַפַּת — מוֹעֶלֶת גַּם כֵּן לִשְׁאָר דְּבָרִים.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים לָחֹשׁ לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, חוּץ מִשֵּׁכָר וּמֵי דְּבַשׁ, לְפִי שֶׁרְגִילִין לִקְבֹּעַ עֲלֵיהֶם אַף בְּלֹא סְעוּדָה, לְפִיכָךְ מוֹעֶלֶת בָּהֶם קְבִיעוּת כְּמוֹ בְּיַיִן.
וּמִכָּל מָקוֹם, אַף בְּיַיִן, אִם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה נִכְנָסִים לְבֵית אָדָם אֶחָד וְנוֹתְנִים לָהֶם יַיִן לִשְׁתּוֹת דֶּרֶךְ עֲרַאי — כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, אֲפִלּוּ יוֹשְׁבִים בְּשֻׁלְחָן אֶחָד, שֶׁאֵין אֶחָד פּוֹטֵר חֲבֵרוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים אֶלָּא בִּישִׁיבַת קֶבַע עַל דַּעַת שֶׁלֹּא לַעֲקֹר מִיָּד מִמָּקוֹם זֶה אֲפִלּוּ לֵילֵךְ לִקְבֹּעַ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אֵין דַּעְתָּם לִקְבֹּעַ כְּלָל, אֶלָּא לִשְׁתּוֹת בְּדֶרֶךְ עֲרַאי:
סעיף ב בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה — כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, וְעַכְשָׁו יְבָרֵךְ אֶחָד בְּקוֹל רָם.
וְכָל זֶה בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁדַּעְתָּם לְהִתְחַבֵּר וְלִקְבֹּעַ עַצְמָן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת יַחַד — הֲרֵי קְבִיעוּתָם זוֹ מְצָרַפְתָּם לְהֵחָשֵׁב כְּגוּף אֶחָד, וּבְרָכָה אַחַת לְכֻלָּם, אֲבָל בַּבְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָכְלוּ וְהֵם מִתְפָּרְדִים זֶה מִזֶּה — אֵינָן מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה לְהֵחָשֵׁב כְּגוּף אֶחָד, וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ עַל הֲנָאַת גּוּפוֹ. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אֶחָד לְכֻלָּם, אֶלָּא בְּפַת שֶׁמְּבָרְכִים עָלֶיהָ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְלֹא בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁאֵינָן חֲשׁוּבוֹת כְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לוֹמַר עֲלֵיהֶם "נְבָרֵךְ" בַּתְּחִלָּה.
וּמִכָּל מָקוֹם, בְּדִיעֲבַד שֶׁבֵּרַךְ אֶחָד וְנִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא הַשּׁוֹמְעִים וְהֵם נִתְכַּוְּנוּ לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָם — יָצְאוּ, אִם הָיוּ קְבוּעִים בַּאֲכִילָתָם קְבִיעוּת הַמּוֹעֶלֶת לְצָרְפָם לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה.
וְאִם אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ — יוֹצֵא לְכַתְּחִלָּה בְּבִרְכַּת חֲבֵרוֹ שֶׁקָּבַע עִמּוֹ.
וְעַכְשָׁו שֶׁהֶהָמוֹן מְזַלְזְלִים מְאֹד בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה — יֵשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה, שֶׁיְּבָרֵךְ אֶחָד בְּקוֹל רָם לְהוֹצִיא כָּל הַשּׁוֹמְעִים, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים לְבָרֵךְ בְּעַצְמָן:
סעיף ג אֵין מוֹצִיא אֶלָּא אִם כֵּן גַּם הוּא חַיָּב בִּבְרָכָה זוֹ.
כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ז שֶׁבִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ לְהוֹצִיא חֲבֵרוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גַּם הוּא חַיָּב בִּבְרָכָה זוֹ, בֵּין שֶׁהִיא בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, אוֹ אֲפִלּוּ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ז. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד, אִם מִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב בִּבְרָכָה זוֹ בֵּרַךְ לְהוֹצִיא הַשּׁוֹמְעִים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לָצֵאת בִּשְׁמִיעָתָם וְגַם עָנוּ "אָמֵן" — לֹא יָצְאוּ, שֶׁאַף שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁבִּרְכָתוֹ הָיְתָה לְבַטָּלָה — הֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ בְּרָכָה הֲגוּנָה:
סעיף ד שְׁמָעָהּ מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ, וְנִתְכַּוֵּן לָצֵאת וְהַמְבָרֵךְ לְהוֹצִיאוֹ.
אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁמִיעַת הַבְּרָכָה אֲפִלּוּ עָנָה "אָמֵן", אֶלָּא אִם כֵּן שְׁמָעָהּ מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ וְנִתְכַּוֵּן לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ וְהַמְבָרֵךְ נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיאוֹ. וְאָז יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּדִיעֲבַד אֲפִלּוּ לֹא עָנָה "אָמֵן".
(וּלְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁמִּצְוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אֵין צְרִיכִים כַּוָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן הַמְבָרֵךְ לְהוֹצִיאוֹ וְגַם הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן לָצֵאת בָּהּ — יָצָא, בֵּין בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה בֵּין בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, כְּגוֹן מִי שֶׁנָּטַל פְּרִי בְּיָדוֹ לְאָכְלוֹ, אוֹ מִצְוָה לַעֲשׂוֹתוֹ, וְקֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לְבָרֵךְ שָׁמַע בְּרָכָה זוֹ מִפִּי אַחֵר הַמְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם וְלִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכָּנֵס בִּסְפֵק בְּרָכָה לְבַטָּלָה):
סעיף ה מֻגְמָר וּבִרְכַּת הָאוּר — פּוֹטֵר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בַּעֲמִידָה.
לֹא הִצְרִיכוּ שֶׁיִּהְיוּ הַמְבָרֵךְ וְהַשּׁוֹמְעִים קְבוּעִים יַחַד בִּישִׁיבָה אֶלָּא בַּהֲנָאַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁכָּל אֶחָד נֶהֱנָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֲבָל בְּמֻגְמָר שֶׁכֻּלָּם נֶהֱנִים בְּיַחַד מֵהָרֵיחַ הָעוֹלֶה מִמֶּנּוּ — פּוֹטֵר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בַּעֲמִידָה, וַאֲפִלּוּ אֵינָן קְבוּעִים בְּמָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה. וְכֵן בְּבִרְכַּת הָאוּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
(וְעוֹד, שֶׁבִּרְכַּת הָאוּר אֵינָהּ כְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין מַמָּשׁ, כִּי הִיא הֲנָאָה כְּעֵין חוֹבָה. וּמִטַּעַם זֶה גַּם בְּבִרְכַּת הָרֵיחַ שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת פּוֹטֵר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּקְבִיעוּת יְשִׁיבָה, אֲפִלּוּ מְרִיחִים זֶה אַחַר זֶה, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַבְדָּלָה):
סעיף ו בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ — בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין מִצְוָה, וּבִרְכַּת הַמִּצְוֹת רְשׁוּת.
כָּל מָקוֹם שֶׁאֶחָד פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין מִפְּנֵי קְבִיעוּתָם יַחַד, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנִים בְּיַחַד — מִצְוָה שֶׁאֶחָד יְבָרֵךְ לְכֻלָּם וְלֹא כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ".
אֲבָל בְּבִרְכַּת הַמִּצְוֹת, אִם כָּל אֶחָד עוֹשֶׂה מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אַף שֶׁכֻּלָּן מִצְוָה אַחַת, כְּגוֹן שֶׁכָּל אֶחָד מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית אוֹ לוֹבֵשׁ תְּפִלִּין — הָרְשׁוּת בְּיָדָם, אִם רָצוּ — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם, כְּדֵי לְקַיֵּם "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ", וְאִם רָצוּ — כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ (כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בַּבְּרָכוֹת, כִּי לְעוֹלָם יַרְבֶּה אָדָם בַּבְּרָכוֹת הַצְּרִיכוֹת.
וְאַף שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה, מִכָּל מָקוֹם, הַמְבָרֵךְ הוּא עִקָּר, שֶׁהוּא נַעֲשָׂה שָׁלִיחַ לְכֻלָּם לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָן, וְכֻלָּם מְקַיְּמִים מִצְוַת הַבְּרָכָה עַל יָדוֹ, וּכְאִלּוּ כֻּלָּם מְבָרְכִים בְּרָכָה אַחַת הַיּוֹצֵא מִפִּי הַמְבָרֵךְ, שֶׁפִּיו כְּפִיהֶם, וְרָאוּי יוֹתֵר שֶׁיְּקַיֵּם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ מִצְוַת הַבְּרָכָה מִשֶּׁיְּקַיְּמֶנָּה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד חַיָּב בִּבְרָכָה זוֹ לְעַצְמוֹ — הֲרֵי זֶה רִבּוּי בְּרָכוֹת הַצְּרִיכוֹת, וְאֵינָם דּוֹמוֹת כְּלָל לַחֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וּלְבִרְכַּת הַזִּמּוּן, שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ב.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין, כְּשֶׁכֻּלָּן קְבוּעִים יַחַד שֶׁהֵם נֶחְשָׁבִים כְּגוּף אֶחָד נֶהֱנֶה, וְלָכֵן דַּי לָהֶם בִּבְרָכָה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ז, אִם כֵּן אִם יְבָרְכוּ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ — אֵינָן בְּרָכוֹת הַצְּרִיכוֹת כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁהֲנָאַת כֻּלָּם נֶחְשֶׁבֶת כַּהֲנָאַת גּוּף אֶחָד עַל יְדֵי קְבִיעָתָם יַחַד, אֶלָּא אִם כֵּן תְּחִלַּת קְבִיעוּתָם הָיְתָה עַל דַּעַת שֶׁלֹּא לְהִצְטָרֵף לִבְרָכָה אַחַת, שֶׁאָז נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ לֹא נִקְבְּעוּ כְּלָל יַחַד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג) .
אֲבָל כְּשֶׁקָּבְעוּ עַצְמָן סְתָם — נַעֲשׂוּ כְּגוּף אֶחָד, וְאֵין מַעֲלָה כָּל כָּךְ בְּרִבּוּי הַבְּרָכוֹת. וְאַף שֶׁאֵין בָּזֶה אִסּוּר בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, כֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד חַיָּב בִּבְרָכָה זוֹ, וְגַם עַכְשָׁו שֶׁשּׁוֹמְעִים הֵם כְּעוֹנִים, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֵין מַעֲלָה בְּרִבּוּי הַבְּרָכוֹת — צָרִיךְ שֶׁיְּבָרֵךְ אֶחָד, לְקַיֵּם "בְּרָב עָם וְכוּ׳".
וְכֵן כְּשֶׁכֻּלָּם נֶהֱנִים בְּיַחַד — דַּי בִּבְרָכָה אַחַת לְכֻלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְבְּעוּ יַחַד, וְאֵין מַעֲלָה כָּל כָּךְ בְּרִבּוּי הַבְּרָכוֹת.
וְהוּא הַדִּין בְּבִרְכוֹת הַמִּצְוֹת כְּשֶׁכֻּלָּם מְקַיְּמִים הַמִּצְוָה בְּיַחַד, כְּגוֹן שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר אוֹ מְגִלָּה — מִצְוָה שֶׁאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם, בֵּין הַתּוֹקֵעַ אוֹ הַקּוֹרֵא, בֵּין אֶחָד מִן הַשּׁוֹמְעִים. וְכֵן אִם יוֹשְׁבִים בְּסֻכָּה אַחַת.
אֲבָל אִם רָצוּ לְקַיֵּם כָּל אֶחָד הַמִּצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּלְבָרֵךְ לְעַצְמָן — הָרְשׁוּת בְּיָדָם, כְּגוֹן שֶׁיִּקְרָא כָּל אֶחָד הַמְּגִלָּה לְעַצְמוֹ אִם אֵין שָׁם עֲשָׂרָה, אוֹ שֶׁיִּתְקַע לְעַצְמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב שֶׁיִּקְרָא אֶחָד לְכֻלָּם, לְקַיֵּם "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ", אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חִיּוּב בַּדָּבָר, שֶׁאֵין לְחַיֵּב אָדָם שֶׁיְּקַיֵּם הַמִּצְוָה הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ כְּשֶׁיָּכוֹל לְקַיְּמָהּ בְּעַצְמוֹ. וְכֵן בְּקִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
סעיף ז מִצְוָה אַחַת שְׁלֵמָה בֵּין כֻּלָּם — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם בְּכָל עִנְיָן.
וְכָל זֶה כְּשֶׁכָּל אֶחָד מְקַיֵּם מִצְוָה שְׁלֵמָה, אֲבָל אִם בֵּין כֻּלָּם נַעֲשֵׂית מִצְוָה אַחַת שְׁלֵמָה — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם בְּכָל עִנְיָן, וְאֵין רַשָּׁאִים לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, כְּגוֹן בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ בַּחֲדַר הַבַּיִת, שֶׁלֹּא נִשְׁלְמָה הַמִּצְוָה וְלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת בִּעוּר חָמֵץ עַד שֶׁיְּבַעֲרֶנּוּ מִכָּל חֲדָרָיו.
(וַאֲפִלּוּ רַבִּים שֶׁעוֹשִׂים מִצְוָה אַחַת שְׁלֵמָה לְאָדָם אֶחָד שֶׁכֻּלָּן מֻטָּלוֹת עָלָיו חוֹבָה, כְּגוֹן שֶׁמַּפְרִישִׁין חַלָּה מֵעִסּוֹתָיו, אוֹ קוֹבְעִים מְזוּזוֹת בִּפְתָחָיו, אוֹ מָלִין אֶת בָּנָיו בְּשָׁעָה אַחַת — אֵין רַשָּׁאִים לְחַלֵּק, אֶלָּא צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּיַחַד, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אֶחָד לְכֻלָּם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא יָצָא יְדֵי חוֹבַת מִצְוָה זוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כֻּלָּם — הֲרֵי לֹא נִגְמַר הַמִּצְוָה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כֻּלָּם, וְלָכֵן דַּי בִּבְרָכָה אַחַת, וְאָסוּר לִגְרֹם בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה).
(אֲבָל אִם מָלִין ב׳ תִּינוֹקוֹת שֶׁל ב׳ בְּנֵי אָדָם — רַשָּׁאִים לְחַלֵּק וּלְמוּלָם בָּזֶה אַחַר זֶה וּלְבָרֵךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ. וְנָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה):
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
הנהגה מעשית לחב״ד
נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן רי״ג ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת העיקרון, ומפנות לרב לפרטי המקרים.
לחסיד חב״ד — סימן רי״ג (מִי שֶׁיָּצָא אִם מוֹצִיא אֲחֵרִים)
- ① סעיף א. יְסוֹד הַסִּימָן : שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר הָאוֹכְלִים אוֹ הַשּׁוֹתִים יַחַד — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. בְּפֵרוֹת וּשְׁאָר אֳכָלִים (חוּץ מִפַּת) וּבְכָל מַשְׁקִין (חוּץ מִיַּיִן) אַף בְּלֹא הֲסִבָּה. פַּת וְיַיִן, שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים, הָיוּ צְרִיכִים הֲסִבָּה ; וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין דַּרְכֵּנוּ בַּהֲסִבָּה כְּלָל — הַיְשִׁיבָה בָּאָה בִּמְקוֹמָהּ : בִּישִׁיבָה פּוֹטֵר אַף בְּפַת וְיַיִן, וּבַעֲמִידָה אֵינוֹ פּוֹטֵר אַף בִּשְׁאָר דְּבָרִים. וּצְרִיכָה הַיְשִׁיבָה לִהְיוֹת קְבוּעָה — שֻׁלְחָן אֶחָד, אוֹ מַפָּה אַחַת, אוֹ בְּיַיִן סַפְסָלִים זֶה אֵצֶל זֶה — וְלֹא "זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה". וּשְׁתֵּי יְצִיאוֹת מִן הַכְּלָל : יֵין קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, שֶׁהוּא חוֹבָה וְאֵינוֹ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, וּפוֹטֵר אֲפִלּוּ בַּעֲמִידָה וַאֲפִלּוּ מִבַּיִת לְבַיִת (שְׁכֵנוֹ שׁוֹמֵעַ עַל הַכּוֹס שֶׁבְּיָדוֹ), וְאַף שֶׁכְּבָר טָעַם הַמְבָרֵךְ כִּמְלֹא לֻגְמָיו ; וּמִנְהַג הַמְּדִינוֹת, שֶׁמֵּחֲמַת חֲשָׁשׁ סְבָרַת הַיֵּשׁ אוֹמְרִים מְבָרֵךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים — חוּץ מִשֵּׁכָר וּמֵי דְּבַשׁ, שֶׁקּוֹבְעִים עֲלֵיהֶם כְּמוֹ עַל יַיִן. וּלְבַסּוֹף גְּבוּל הַנּוֹהֵג בַּכֹּל : יַיִן הַנִּשְׁתֶּה דֶּרֶךְ עֲרַאי אֵינוֹ פּוֹטֵר, אֲפִלּוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד — עַד שֶׁתְּהֵא יְשִׁיבַת קֶבַע.
- ② סעיף ב. כָּל הָאָמוּר אֵינוֹ אֶלָּא בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה : הַקְּבִיעוּת עוֹשָׂה אֶת הַמְּסֻבִּים "גּוּף אֶחָד", וְגוּף אֶחָד אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת. אֲבָל הַבְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה נֶאֱמֶרֶת לְאַחַר הָאֲכִילָה, בִּשְׁעַת פְּרִידָה : נִתְפָּרֵד הַגּוּף הַמְשֻׁתָּף, וְכָל אֶחָד מְבָרֵךְ עַל הֲנָאַת גּוּפוֹ. וְאֵין יוֹצֵא מִן הַכְּלָל אֶלָּא הַפַּת, שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן חֲשׁוּבָה לוֹמַר עָלֶיהָ "נְבָרֵךְ". וּמִיָּד מוֹסִיף הָרַב שְׁנֵי סְיָגִים מַכְרִיעִים : בְּדִיעֲבַד, הַמְבָרֵךְ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא וְהֵם נִתְכַּוְּנוּ לָצֵאת — יָצְאוּ, אִם הָיְתָה קְבִיעוּתָם מוֹעֶלֶת לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה ; וּלְכַתְּחִלָּה, מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ יוֹצֵא בְּבִרְכַּת חֲבֵרוֹ. וּמְסַיֵּם הָרַב בִּדְבַר זְמַנּוֹ — וּזְמַנֵּנוּ : כֵּיוָן שֶׁהֶהָמוֹן מְזַלְזְלִים מְאֹד בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה, מוּטָב לְכַתְּחִלָּה שֶׁיְּבָרֵךְ אֶחָד בְּקוֹל רָם לְכֻלָּם, אַף לְיוֹדְעִים לְבָרֵךְ.
- ③ סעיף ג. תְּנַאי הָעִקָּר בְּכָל הוֹצָאָה יְדֵי חוֹבָה : הַמְבָרֵךְ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא גַּם הוּא חַיָּב בִּבְרָכָה זוֹ — רִאשׁוֹנָה אוֹ אַחֲרוֹנָה (וּמְצַיֵּן הָרַב לְסִימָן קס״ז · 167 וּלְסִימָן קצ״ז · 197). וְאֵין זֶה דִּין שֶׁל נִימוּס אֶלָּא שֶׁל תֹּקֶף : מִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב וּבֵרַךְ — בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה, וּבְרָכָה לְבַטָּלָה אֵינָהּ מוֹצִיאָה אִישׁ. וּמְפָרֵשׁ הָרַב אֶת הַקֻּשְׁיָא מִדִּין שׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה : אֱמֶת שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה לְקַבֵּל — הֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ בְּרָכָה הֲגוּנָה. וַעֲנִיַּת "אָמֵן" אֵינָהּ מוֹעִילָה כְּלוּם.
- ④ סעיף ד. שְׁלֹשָׁה תְּנָאִים לַיְּצִיאָה בִּשְׁמִיעָה : (א) לִשְׁמֹעַ אֶת הַבְּרָכָה מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ ; (ב) לְהִתְכַּוֵּן לָצֵאת בָּהּ ; (ג) שֶׁהַמְבָרֵךְ יִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיאוֹ. וּבִהְיוֹת שְׁלָשְׁתָּם — יוֹצֵא בְּדִיעֲבַד אַף בְּלֹא עֲנִיַּת "אָמֵן", שֶׁאֵין הָאָמֵן תְּנַאי הַיְּצִיאָה. וּלְאַחַר מִכֵּן מוּסְגָּר שֶׁכֻּלּוֹ מַעֲשֶׂה : לְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁמִּצְוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אֵין צְרִיכִים כַּוָּנָה, מִי שֶׁנָּטַל פְּרִי אוֹ עָמַד לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְשָׁמַע קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת חֲבֵרוֹ הַמְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ — שׁוּב אֵינוֹ מְבָרֵךְ, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּסְפֵק בְּרָכָה לְבַטָּלָה. וּמַכְרִיעַ הָרַב שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם.
- ⑤ סעיף ה. חִלּוּק דַּק וּמֵאִיר : חִיּוּב הַיְשִׁיבָה יַחַד תָּלוּי בְּטֶבַע הַהֲנָאָה. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה — כָּל אֶחָד נֶהֱנֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַקְּבִיעוּת הִיא הָעוֹשָׂה אוֹתָם גּוּף אֶחָד. אֲבָל הַמֻּגְמָר, שֶׁרֵיחוֹ עוֹלֶה וְכֻלָּם נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ בְּיַחַד, מְצָרֵף מֵאֵלָיו : פּוֹטֵר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בַּעֲמִידָה וַאֲפִלּוּ מְפֻזָּרִים, זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה. וְכֵן בִּרְכַּת הָאוּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וּמוֹסִיף הָרַב טַעַם שֵׁנִי לָאַחֲרוֹנָה : אֵינָהּ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין מַמָּשׁ אֶלָּא הֲנָאָה כְּעֵין חוֹבָה — וּמִשּׁוּם כָּךְ אַף בִּרְכַּת הָרֵיחַ שֶׁל הַבְדָּלָה פּוֹטֶרֶת בְּלֹא קְבִיעוּת יְשִׁיבָה, אֲפִלּוּ מְרִיחִים זֶה אַחַר זֶה, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַבְדָּלָה.
- ⑥ סעיף ו. כָּאן מַכְרִיעַ הָרַב בֵּין שְׁנֵי עֶרְכִּים : "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" (משלי י״ד:כ״ח) מִצַּד אֶחָד, וּמַעֲלַת רִבּוּי הַבְּרָכוֹת הַצְּרִיכוֹת מִצַּד שֵׁנִי. כְּלָלוֹ : בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין, מִשֶּׁעָשְׂתָה אוֹתָם הַקְּבִיעוּת אוֹ הַהֲנָאָה הַמְשֻׁתֶּפֶת גּוּף אֶחָד — אֵין רִבּוּי הַבְּרָכוֹת "בְּרָכוֹת הַצְּרִיכוֹת", וְלָכֵן מִצְוָה שֶׁאֶחָד יְבָרֵךְ לְכֻלָּם. וּבְבִרְכַּת הַמִּצְוֹת, כְּשֶׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ (זֶה תְּפִלָּיו וְזֶה טַלִּיתוֹ), כָּל אֶחָד חַיָּב לְעַצְמוֹ : הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וּמַאֲרִיךְ הָרַב לְבָאֵר לָמָּה רָאוּי יוֹתֵר שֶׁיְּקַיֵּם אָדָם אֶת מִצְוַת הַבְּרָכָה בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. אֲבָל כְּשֶׁכֻּלָּם מְקַיְּמִים מִצְוָה אַחַת בְּיַחַד — שׁוֹפָר, מְגִלָּה, סֻכָּה אַחַת — חוֹזֵר הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן : מִצְוָה שֶׁאֶחָד יְבָרֵךְ. וְאַף בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ (מְגִלָּה בְּלֹא עֲשָׂרָה, תְּקִיעָה לְעַצְמוֹ) — טוֹב שֶׁיִּקְרָא אֶחָד לְכֻלָּם ; טוֹב וְלֹא חוֹבָה, שֶׁאֵין לְחַיֵּב אָדָם בְּשָׁלִיחַ בְּמַה שֶּׁיָּכוֹל לְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ. וְכֵן בְּקִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה.
- ⑦ סעיף ז. הַמַּדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה, וְהִיא הוֹפֶכֶת אֶת הָרְשׁוּת שֶׁבַּסָּעִיף שֶׁלְּפָנֶיהָ : כְּשֶׁאֵין הַמִּצְוָה שְׁלֵמָה אֶלָּא בְּצֵרוּף מַעֲשֵׂה כֻּלָּם — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם בְּחוֹבָה, וְאֵין רַשָּׁאִים לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ. וּמְשָׁלוֹ שֶׁל הָרַב הוּא בְּדִיקַת חָמֵץ : בְּנֵי הַבַּיִת הַבּוֹדְקִים כָּל אֶחָד חֶדֶר אֵינָם מְקַיְּמִים כָּל אֶחָד מִצְוָה, שֶׁלֹּא יָצָא בַּעַל הַבַּיִת יְדֵי בִּעוּר חָמֵץ עַד שֶׁיִּבָּדְקוּ כָּל חֲדָרָיו. וְכֵן רַבִּים הָעוֹשִׂים לְאִישׁ אֶחָד אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו — חַלָּה מֵעִסּוֹתָיו, מְזוּזוֹת בִּפְתָחָיו, מִילַת בָּנָיו בְּשָׁעָה אַחַת : אֵין מְחַלְּקִים אֶלָּא עוֹשִׂים בְּיַחַד, שֶׁתַּסְפִּיק בְּרָכָה אַחַת, שֶׁאָסוּר לִגְרֹם בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה. וְהַגְּבוּל בָּרוּר : שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל שְׁנֵי אֲבוֹת — שְׁתֵּי מִצְוֹת הֵן, וְרַשָּׁאִים לְחַלֵּק וְלָמוּל זֶה אַחַר זֶה וּלְבָרֵךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, וּמוֹסִיף הָרַב שֶׁנָּכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה.
⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המבוססת על שולחן ערוך הרב, סימן רי״ג (הטקסט האמיתי מובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — מִי מוֹצִיא אֶת חֲבֵרוֹ, בְּאֵיזוֹ קְבִיעוּת, מָתַי יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה לְעַצְמוֹ, וְכֵיצַד נוֹהֲגִים בְּקִדּוּשׁ וּבְהַבְדָּלָה — יש לשאול את רבך, ולחב״ד רב חב״די.