Accueil
›
Orah Haïm — Quotidien
›
Siman רט״ז
›
Niveau 3 — Synthèse Magistrale
✦ ❖ ✦ D A A T · N I V E A U 3 — S Y N T H È S E M A G I S T R A L E ✦ ❖ ✦
Siman רט״ז
דיני ברכת הריח
Les lois de la bénédiction sur les parfums. הנשמה נהנית ; עצי, עשבי ומיני בשמים ; הנותן ריח טוב בפירות ; בורא שמן ערב ; ריח שאין לו עיקר ; לאו לריחא עבידא ; המוגמר ; אתרוג של מצוה
Révision structurée, mémorisation rapide, la conduite en pratique
📑 Plan de la synthèse
- L'axiome central — le fil du Siman
- Tableau-maître des י״ד סעיפים
- הסוגיא — la question mère
- ארבע הברכות — les séifim 1-2
- לאו לריחא עבידא — le séif 2
- קטלוג המינים — les séifim 3-9
- ריח שאין לו עיקר — le séif 6
- מינים הרבה, הדס ושמן — les séifim 10-11
- המוגמר והאתרוג — les séifim 12-14
- Règles d’or
- Mnémonique
- Pièges à éviter
- La conduite en pratique
1. L'axiome central — le fil du Siman
Principe universel du Siman רט״ז :
Ce siman (י״ד סעיפים) institue une bénédiction sur un plaisir d’un genre unique : celui dont le corps ne tire rien. La Guemara le démontre d’un verset — כל הנשמה תהלל יה — et en tire que l’âme aussi doit louer pour ce dont elle jouit seule. De là trois conséquences qui structurent tout le siman : on bénit avant de sentir et rien après, parce que le plaisir est léger ; la formule suit ce d’où l’odeur sort (arbre, herbe, autre espèce, fruit comestible), avec בורא מיני בשמים pour rattraper tout doute ; et deux limites ferment le champ — une odeur qui a perdu son corps (ריח שאין לו עיקר), et une chose qui n’est pas faite pour être sentie (לאו לריחא עבידא). Dans les deux cas, le siman préfère l’abstention au risque d’une bénédiction en vain.
Ce siman (י״ד סעיפים) institue une bénédiction sur un plaisir d’un genre unique : celui dont le corps ne tire rien. La Guemara le démontre d’un verset — כל הנשמה תהלל יה — et en tire que l’âme aussi doit louer pour ce dont elle jouit seule. De là trois conséquences qui structurent tout le siman : on bénit avant de sentir et rien après, parce que le plaisir est léger ; la formule suit ce d’où l’odeur sort (arbre, herbe, autre espèce, fruit comestible), avec בורא מיני בשמים pour rattraper tout doute ; et deux limites ferment le champ — une odeur qui a perdu son corps (ריח שאין לו עיקר), et une chose qui n’est pas faite pour être sentie (לאו לריחא עבידא). Dans les deux cas, le siman préfère l’abstention au risque d’une bénédiction en vain.
💡 La clé universelle : quatre repères :
- הַנְשָׁמָה נֶהֱנֵית — אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח? — שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? — הוי אומר: זה הריח (ברכות מ״ג ע״ב).
- אַרְבַּע הַבְּרָכוֹת — אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
- רֵיחַ שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר — וי״א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר (שו״ע או״ח רט״ז:ו).
- לָאו לְרֵיחָא עֲבִידָא — אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
2. Tableau-maître des י״ד סעיפים
Les י״ד סעיפים se partagent la matière : le premier pose la règle, le deuxième donne les formules et la condition d’intention, les séifim 3 à 9 déroulent le catalogue des espèces, les séifim 10 et 11 règlent la concurrence, les séifim 12 et 13 l’encens, et le dernier ferme sur deux abstentions.
| Seif | Cas | Cœur de la halakha | Repère |
|---|---|---|---|
| א׳ | עצם החיוב וזמנו | אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח (שו״ע או״ח רט״ז:א) ; אבל לאחריו א״צ לברך (שו״ע או״ח רט״ז:א). | קודם שיריח |
| ב׳ | ארבעת הנוסחים | אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) ; ואם הוא עשב מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) ; ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב כמו המוס״ק מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) ; ואם הי׳ פרי ראוי לאכילה מברך הנותן ריח טוב בפירות (שו״ע או״ח רט״ז:ב). | עץ · עשב · מינים · פרי |
| ג׳ | הורד והלבונה | על הורד (ועל הקנמון שהוא עור הנדי) ועל מי הורד ועל הלבונה והמצטיכי וכיוצא בהם בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ג). | עצי בשמים |
| ד׳ | שמן אפרסמון | על שמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב (שו״ע או״ח רט״ז:ד). | בורא שמן ערב |
| ה׳ | שמן זית שכתשו | שמן זית שכתשו או טחנו עד שחזר ריחו נודף מברך עליו בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ה). | עצי בשמים |
| ו׳ | שמן שבישמו ושסיננו | שמן שבשמו כמו שמן המשחה אם בעצי בשמים מברך בורא עצי בשמים ואם בעשבי בשמים מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ו) ; ואם סיננו והוציא ממנו הבשמים יש אומרים שמברך בורא שמן ערב (שו״ע או״ח רט״ז:ו) ; וי״א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר (שו״ע או״ח רט״ז:ו) ; וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו). | ריח שאין לו עיקר |
| ז׳ | סימלק וחילפי דימא | סימלק וחילפי דימא מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ז) ; וחילפי דימא הוא שבולת נרד שקורין אישפי״ק (שו״ע או״ח רט״ז:ז). | מוציא עליו מעצו |
| ח׳ | סיגלי | סיגלי והם ויאול״ש בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ח). | עשבי בשמים |
| ט׳ | נרגיס | נרגיס והוא חבצלת ויש אומרים שהוא ליריי״ו אם גדל בגנה מברך בורא עצי בשמים ואם הוא גדל בשדה מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ט). | גנה או שדה |
| י׳ | מינים הרבה לפניו | היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כ״א ברכה הראויה לו (שו״ע או״ח רט״ז:י) ; ואם בירך על כולם מיני בשמים יצא (רמ״א או״ח רט״ז:י) ; ואם צריך להקדים של עץ לשל עשבי בשמים עיין לעיל סימן רי״א (רמ״א או״ח רט״ז:י). | כל אחד בברכתו |
| י״א | הדס ושמן | הביאו לפניו הדס ושמן להריח בהן אם ברכותיהן שוות מברך על ההדס ופוטר את השמן (שו״ע או״ח רט״ז:יא) ; ואם אינם שוות מברך על ההדס תחלה (שו״ע או״ח רט״ז:יא). | ההדס קודם |
| י״ב | זמן ברכת המוגמר | משיעלה קיטור עשנו קודם שיגיע לו הריח (שו״ע או״ח רט״ז:יב) ; אבל לא יברך קודם שיעלה קיטור העשן (שו״ע או״ח רט״ז:יב). | משיעלה קיטור |
| י״ג | נוסח ברכת המוגמר | המוגמר אם הוא של עץ מברך בורא עצי בשמים ואם של עשב בורא עשבי בשמים ואם של שאר מינים בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:יג). | לפי מה שהוא |
| י״ד | אתרוג ופת חם | המריח באתרוג של מצוה מברך עליו (שו״ע או״ח רט״ז:יד) ; וי״א שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:יד) ; י״א דהמריח בפת חם יש לו לברך שנתן ריח טוב בפת (רמ״א או״ח רט״ז:יד) ; לכך אין להריח בו (רמ״א או״ח רט״ז:יד). | נכון שלא להריח |
⚖ 2. Tableau-maître des י״ד סעיפים
ריח טוב לפניו → מברך קודם שיריח → מוצא הריח → עץ, עצי בשמים ; עשב, עשבי בשמים ; מין אחר, מיני בשמים ; פרי, הנותן ריח טוב בפירות → ספק → מיני בשמים → נטלו לאכילה בלבד → אינו מברך → ריח שאין לו עיקר → נכון ליזהר מלהריח בו → מינים הרבה → כל אחד בברכתו → אתרוג של מצוה ופת חם → נכון שלא להריח.3. הסוגיא — la question mère
📖 הדרשה — אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח? — שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? — הוי אומר: זה הריח (ברכות מ״ג ע״ב) : la Guemara rattache la bénédiction du parfum à un verset des Psaumes : le seul plaisir qui soit tout entier de l’âme.
📜 ולשון הבית יוסף — מנין שמברכין על הריח שנא׳ כל הנשמה תהלל יה איזהו דבר שהנשמה נהנה ממנה ואין הגוף נהנה ממנה זה הריח (בית יוסף או״ח סימן רט״ז) : le Beit Yossef ouvre le siman sur cette même derach.
↓
⚖️ ומכאן שני צדדים — כשם שאסור ליהנות באכילה ובשתייה עד שיברך כך אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך (טור או״ח סימן רט״ז), כך אסור לו להנות בריח טוב קדם ברכה (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה א) : le Tour et le Rambam en font une interdiction de jouissance parallèle à celle de la table.
🚫 ולאחריו — אבל לאחריו א״צ לברך (שו״ע או״ח רט״ז:א), דלא תקנו ברכה אחרונה רק באכילה ושתיה ולא בריח שהנאה מועטת היא (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ד) : mais rien après : le plaisir est léger et passe avec lui-même.
🎵 ומה שלא תיקנו — עוד נתבאר בפוסקים דדוקא אריח תקנו חכמים ברכה ולא אקול (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ד), וכן לא תקנו ברכה ארחיצה וכדומה משום דאין נכנסין לגוף (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ד) : ni sur un son agréable ni sur un bain : ils n’entrent pas dans le corps.
4. ארבע הברכות — les séifim 1-2
🌳 עץ או מין עץ — אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב), ר״ל אע״ג דלאו עץ גמור הוא דרכיך מ״מ כיון דמוציא עלין מעצו מברך בורא ע״ב (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ו) : il suffit que les feuilles sortent d’un bois qui dure d’une année sur l’autre.
🌿 עשב — ואם הוא עשב מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) : ce qui pousse à même le sol et disparaît avec la saison.
↓
🦌 לא זה ולא זה — ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב כמו המוס״ק מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב), ובשמים זה בא מן החיה לפיכך מברך עליה בורא מיני בשמים (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ז) : le musc vient d’un animal : ni arbre ni herbe, donc la formule générale.
🍋 פרי הראוי לאכילה — ואם הי׳ פרי ראוי לאכילה מברך הנותן ריח טוב בפירות (שו״ע או״ח רט״ז:ב), האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא אומר: ברוך שנתן ריח טוב בפירות (ברכות מ״ג ע״ב) : un fruit n’est pas un aromate : sa formule le dit.
🛟 ובספק — ועל כולם אם אמר בורא מיני בשמים יצא (שו״ע או״ח רט״ז:ב), הלכך על כל דבר שהוא מסופק בו מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב), שלשון ברכה זו כוללת הכל כמו ברכת שהכל שכוללת כל מיני אכילה ושתיה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:יג) : « boré miné bessamim » est au parfum ce que « chéhakol » est à la nourriture.
5. לאו לריחא עבידא — le séif 2
✋ התנאי — והני מילי כשנטלו להריח בו או לאכלו ולהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ב) : la bénédiction n’est due que si l’on a pris la chose pour la sentir.
🚫 ובנטלו לאכילה — אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב), דהויא לזה כדבר שלא נעשה להריח שאין מברכין עליו אע״ג שנותן ריח ונהנה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:יא) : un fruit pris pour être mangé ne se bénit pas, si fort que soit son parfum.
↓
📚 ובביאור הלכה — ודוקא נטלו כדי להריח בו דבזה נעשה כאלו הפרי עומד להריח כמו שכתבו האחרונים בסי׳ רי״ז אבל אם היה מונח לפניו על השלחן והוא נהנה מהריח ומתכוין להריח אינו צריך לברך (ביאור הלכה סימן רט״ז), לשון זה הוא מהרא״ש וכבר כתבתי שהגר״א מפקפק בזה על דבריו ובאמת הדין אתו דהלא קי״ל לקמן ברי״ז דכל היכא דלאו לריחא עבידא אפי׳ מתכוין להריח ג״כ אין מברך אא״כ נטלו בידו בשביל להריח (ביאור הלכה סימן רט״ז) : l’intention seule ne suffit pas : c’est la prise en main qui crée la destination.
🍽️ לאכלו ולהריח בו — והני מילי כשנטלו להריח בו או לאכלו ולהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ב), דבכגון זה שהריח והאכילה הוא בחד פירא מוטב לברך על הריח תחלה דמקרבא הנייתא שתיכף כשאוחזו בידו מריח ואח״כ יברך על האכילה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:י) : s’il veut les deux, la bénédiction du parfum passe la première.
🌶️ בשמים שדרכם לאכילה — על אגוז מוסקאט״ה ועל קניל״ה וקלוא״ו וכל בשמים שהם לאכילה מברך הנותן ריח טוב בפירות (שו״ע או״ח רט״ז:ב), ואע״ג דכל הני הם מיני בשמים מ״מ עיקרייהו לאכילה קיימי (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:טז) : muscade, cannelle, girofle : leur destination est la bouche, non le nez.
6. קטלוג המינים — les séifim 3-9
🌹 הורד ומימיו — על הורד (ועל הקנמון שהוא עור הנדי) ועל מי הורד ועל הלבונה והמצטיכי וכיוצא בהם בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ג), אע״פ שראוי לאכילה ע״י מרקחת ומברכין עליה כמבואר בסימן ר״ד סי״א אפ״ה לא נוכל לברך על ריחה אשר נתן ריח טוב בפירות כיון שאין עקרה עומד לאכילה אלא להריח אלא מברכין בורא עצי בשמים (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:יז) : on en fait de la confiture, mais ce n’est pas pour cela qu’il pousse.
🫒 אפרסמון וזית — על שמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב (שו״ע או״ח רט״ז:ד), שמן זית שכתשו או טחנו עד שחזר ריחו נודף מברך עליו בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ה), מפני שנמצא בא״י והוא חשוב קבעו לו ברכה בפני עצמה להורות על חשיבותו (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:כג) : le baume a une formule à lui ; l’huile pilée retombe sur celle de l’arbre.
↓
🌱 סימלק וחילפי דימא — סימלק וחילפי דימא מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ז), אע״ג דקלח שלהם אינו קשה כשל עץ אפ״ה כיון דמוציא עליו מעצו כשאר אילנות בכלל עץ הוא ומברך בורא ע״ב (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לג) : la tige est tendre, mais les feuilles sortent d’un bois : c’est l’arbre.
💜 סיגלי — סיגלי והם ויאול״ש בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ח), הני סיגלי — מברכין עלייהו בורא עשבי בשמים (ברכות מ״ג ע״ב) : la violette pousse à même le sol : c’est une herbe.
🌼 נרגיס — נרגיס והוא חבצלת ויש אומרים שהוא ליריי״ו אם גדל בגנה מברך בורא עצי בשמים ואם הוא גדל בשדה מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ט), הטעם דמחלקינן בין גינה לשדה הוא משום דהגדל בגינה נעבד ומשקים אותם ואע״פ שעצו מתייבש מתקיים הוא לשנה הבאה אבל דדברא מתייבש כעשב והולך לו (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לז) : la même fleur, deux bénédictions : ce n’est pas l’espèce qui décide, c’est le lieu.
7. ריח שאין לו עיקר — le séif 6
🧴 כל זמן שהבשמים בתוכו — שמן שבשמו כמו שמן המשחה אם בעצי בשמים מברך בורא עצי בשמים ואם בעשבי בשמים מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ו), ואם היו בו עצים ועשבים מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ו), דכ״ז מיירי בשנשאר עכ״פ מעט מן עיקר הבושם לתוכו לפיכך מברכין ברכת אותו מין (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:כט) : l’huile n’a pas d’odeur propre : elle prend celle qu’on y a mise.
✂️ ואם סיננו — ואם סיננו והוציא ממנו הבשמים יש אומרים שמברך בורא שמן ערב (שו״ע או״ח רט״ז:ו), וי״א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר (שו״ע או״ח רט״ז:ו) : deux avis : « boré chémen arev », ou rien du tout.
↓
📖 שורש הדין — ולכולי עלמא בעינן שיהא עיקרן קיים קצת הלכך אם סיננו אותו ואין בו כלום מהבשמים י״א שאין מברכין על ריחו אלא בורא שמן ערב כמו על האפרסמון וי״א שאין מברכין עליו כלל שאין עריבות זו ממינו אלא שקולט אותו מדבר אחר הוי כריח שאין לו עיקר (טור או״ח סימן רט״ז), סברא זו האחרונה היא סברת הרמב״ם שכתב בפ״ט שהמריח בכלים שהן מוגמרין אינו מברך לפי שאין שם עיקר אלא ריח בלא עיקר (בית יוסף או״ח סימן רט״ז) : le Tour posait les deux avis, le Beit Yossef identifie le second au Rambam.
🕯️ ואינו כמוגמר — ולא נשתנה ברכתו אע״פ שנשרף ע״י הגימור אין שריפתו נקרא מכלה אותו אדרבה הוא גורם שתעלה תמרתו וריחו נודף (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מט), דע דמוכח מרש״י ותוספות דאפילו נשרפו הבשמים לגמרי ג״כ צריך לברך עליו אע״ג דהשתא אינם כלל ולא קפדינן שיהיה קצת מהבשמים קיים בשעת ברכה ולא מקרי ריח שאין לו עיקר (ביאור הלכה סימן רט״ז) : l’encens consumé, lui, se bénit : le feu ne le détruit pas, il le fait monter.
⚖️ ההנהגה — וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו), כדי שלא יכניס עצמו בספק ברכה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לב), ועיין באחרונים דמסקי דמי שאין רוצה להחמיר ע״ע מותר לו לכתחלה להריח ולברך בורא מיני בשמים (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לב) : s’abstenir plutôt que trancher ; qui ne s’impose pas cette rigueur dit « boré miné bessamim ».
8. מינים הרבה, הדס ושמן — les séifim 10-11
🎁 שלושה מינים לפניו — היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כ״א ברכה הראויה לו (שו״ע או״ח רט״ז:י), ר״ל אין לו לפטור עצמו בברכה כוללת אחת דהיינו בברכת בורא מ״ב אלא לכתחלה צריך לברך על כל אחד בפ״ע (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לט) : aucune formule commode : chaque catégorie reçoit celle qui la nomme.
🔁 ובדיעבד — ואם בירך על כולם מיני בשמים יצא (רמ״א או״ח רט״ז:י), היינו כשכיון בהדיא להוציא כל המינים ואי לא״ה לא (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לט) : après coup, la formule générale suffit — à condition d’avoir eu tous les parfums en vue.
↓
🥇 ובקדימה — ואם צריך להקדים של עץ לשל עשבי בשמים עיין לעיל סימן רי״א (רמ״א או״ח רט״ז:י), וה״ה הכא אם חביבין אצלו שניהם בשוה נכון יותר להקדים העצי בשמים שהיא ברכה מבוררת ופרטית ביותר ואח״כ יברך עשבי בשמים (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מ) : à goût égal, « atsé bessamim » d’abord, parce qu’elle est la plus précise.
🌿 הדס ושמן — הביאו לפניו הדס ושמן להריח בהן אם ברכותיהן שוות מברך על ההדס ופוטר את השמן (שו״ע או״ח רט״ז:יא), הטעם דהדס הוא גוף העץ הנקרא בשמים והשמן אין הריח מעצמו אלא קולטו מאחר הלכך הדס חשיבא טפי ולהכי מברך עליו ופוטר השמן בברכתו (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מג) : le myrte est le parfum ; l’huile ne fait que le porter.
👑 ואף מול אפרסמון — ואם אינם שוות מברך על ההדס תחלה (שו״ע או״ח רט״ז:יא), ואע״ג דשמן אפרסמון ריחו מחמת עצמו ולא קלט מאחרים וגם ברכתו חשובה שמזכיר ומיחד שמן בברכתו אפ״ה הדס שהוא כברייתו וקיים בגופו חשיב טפי (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מה) : même contre une formule à part, le myrte garde le pas, car il subsiste tel quel.
9. המוגמר והאתרוג — les séifim 12-14
💨 שעת הברכה — משיעלה קיטור עשנו קודם שיגיע לו הריח (שו״ע או״ח רט״ז:יב), מאימתי מברכין על הריח — משתעלה תמרתו (ברכות מ״ג ע״א) : dès que la fumée monte, avant même que l’odeur n’arrive.
⏳ ולא קודם לכן — אבל לא יברך קודם שיעלה קיטור העשן (שו״ע או״ח רט״ז:יב), דסמוך לעשייתן עכ״פ בעינן ולא שתהיה מרוחקת הברכה מההנאה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מח) : avant que la fumée ne monte, il n’y a rien encore à bénir.
↓
🔥 נוסח המוגמר — המוגמר אם הוא של עץ מברך בורא עצי בשמים ואם של עשב בורא עשבי בשמים ואם של שאר מינים בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:יג), כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים חוץ ממושק, שמין חיה הוא, שמברכין עליו בורא מיני בשמים (ברכות מ״ג ע״א) : l’encens suit ce qu’il était avant d’être brûlé.
🍋 אתרוג של מצוה — המריח באתרוג של מצוה מברך עליו (שו״ע או״ח רט״ז:יד), וי״א שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:יד), דלאו לריח עבידא כיון שהוא של מצוה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:נב) : pris pour la mitsva, il n’est plus fait pour être senti — deux avis, donc abstention.
🍞 ופת חם — י״א דהמריח בפת חם יש לו לברך שנתן ריח טוב בפת (רמ״א או״ח רט״ז:יד), וי״א דאין לברך עליו (רמ״א או״ח רט״ז:יד), לכך אין להריח בו (רמ״א או״ח רט״ז:יד) : le pain qui sort du four : même partage, même conclusion.
10. Règles d’or
Les 4 règles d’or du Siman רט״ז
- הַזְּמַן — אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח (שו״ע או״ח רט״ז:א).
- הַמּוֹצָא — אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
- הַכּוֹלֶלֶת — ועל כולם אם אמר בורא מיני בשמים יצא (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
- הַכַּוָּנָה — אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
11. Mnémonique
Source · Formule · Intention · Corps — les quatre questions du Siman רט״ז
- ① מִמַּה יוֹצֵא? — arbre, herbe, autre espèce, ou fruit comestible.
- ② אֵיזֶה נוֹסָח? — la formule qui nomme, et à défaut celle qui couvre tout.
- ③ לְשֵׁם מָה נְטָלוֹ? — pour sentir, ou seulement pour manger.
- ④ הֲיֵשׁ לוֹ עִיקָּר? — la chose qui porte l’odeur est-elle encore là ?
- אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח? — שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? — הוי אומר: זה הריח (ברכות מ״ג ע״ב) — la source de tout le siman, et sa raison.
- ועל כולם אם אמר בורא מיני בשמים יצא (שו״ע או״ח רט״ז:ב) — le filet de sécurité : une formule pour tous les doutes.
- וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו) — devant un doute qu’on ne peut trancher, on s’écarte.
- כ׳ האחרונים דכשם שברכת עצי בשמים אינו פוטר לברכת עשבי בשמי׳ כן ברכת עשבי בשמי׳ אינו פוטר לברכת עצי בשמים דבעשבים איננו נכלל עץ (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לט) — aucune des deux formules précises n’exempte l’autre.
12. Pièges à éviter
❌ Piège 1 : Croire qu’une odeur qui plaît suffit à obliger une bénédiction.
→ אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב) ; דהויא לזה כדבר שלא נעשה להריח שאין מברכין עליו אע״ג שנותן ריח ונהנה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:יא).
→ אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב) ; דהויא לזה כדבר שלא נעשה להריח שאין מברכין עליו אע״ג שנותן ריח ונהנה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:יא).
❌ Piège 2 : Croire qu’un parfum en flacon se bénit comme un bouquet.
→ וי״א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר (שו״ע או״ח רט״ז:ו) ; וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו).
→ וי״א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר (שו״ע או״ח רט״ז:ו) ; וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו).
❌ Piège 3 : Croire qu’une seule bénédiction couvre commodément tous les parfums de la table.
→ היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כ״א ברכה הראויה לו (שו״ע או״ח רט״ז:י) ; ר״ל אין לו לפטור עצמו בברכה כוללת אחת דהיינו בברכת בורא מ״ב אלא לכתחלה צריך לברך על כל אחד בפ״ע (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לט).
→ היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כ״א ברכה הראויה לו (שו״ע או״ח רט״ז:י) ; ר״ל אין לו לפטור עצמו בברכה כוללת אחת דהיינו בברכת בורא מ״ב אלא לכתחלה צריך לברך על כל אחד בפ״ע (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לט).
❌ Piège 4 : Croire qu’on peut sentir l’etrog de la mitsva et bénir dessus sans hésiter.
→ וי״א שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:יד) ; ואם מריח בו דעת מג״א שלא לברך וכן דעת הגר״א בביאורו (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:נג).
→ וי״א שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:יד) ; ואם מריח בו דעת מג״א שלא לברך וכן דעת הגר״א בביאורו (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:נג).
13. La conduite en pratique
| Cas | Conduite | Halakha de base |
|---|---|---|
| ① ריח טוב לפניו | On bénit avant de sentir, et rien après | אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח (שו״ע או״ח רט״ז:א) |
| ② בושם שמוצאו מן העץ | בורא עצי בשמים | אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) |
| ③ ספק מאין בא | בורא מיני בשמים | הלכך על כל דבר שהוא מסופק בו מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) |
| ④ פרי שנטלו לאוכלו | Aucune bénédiction sur son odeur | אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב) |
| ⑤ שמן שסיננו | On s’abstient de sentir | וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו) |
| ⑥ אתרוג של מצוה | On s’abstient de sentir | וי״א שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:יד) |
✦ ❖ ✦ Les 5 commandements pratiques du Siman רט״ז en abrégé
- On bénit avant de sentir, jamais après — אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח (שו״ע או״ח רט״ז:א).
- La formule suit ce d’où l’odeur sort — אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
- Un fruit ne se bénit que si on l’a pris pour le sentir — והני מילי כשנטלו להריח בו או לאכלו ולהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
- Dans le doute, la formule générale — הלכך על כל דבר שהוא מסופק בו מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
- Là où le doute ne se tranche pas, on s’abstient — וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו).
🎓 Récapitulatif du parcours d’étude
| Niveau | Contenu | Acquis |
|---|---|---|
| 🌱 Niveau 1 — Base | Texte des י״ד סעיפים, traduction fluide, explication | Compréhension globale |
| ⚡ Niveau 2 — Lamdan | מנין שמברכין על הריח (ברכות מ״ג ע״ב) ; גדרי הנוסחים ; לאו לריחא עבידא ; ריח שאין לו עיקר | Pilpoul approfondi |
| ✨ Niveau 3 — Synthèse | Tableau-maître des י״ד סעיפים, schémas, règles d’or, mnémonique | Maîtrise pratique + révision |
💡 Prochaines étapes suggérées :
- Relire le Siman רט״ז dans le Choulhan Aroukh original (hébreu)
- Consulter le Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : ce siman est une page-passerelle — l’Admour HaZaken ne l’a pas rédigé dans son Choulhan Aroukh HaRav ; renvoi aux Niveaux 1-3 et au Siddour de l’Admour HaZaken
- Lire le Mishna Beroura et le Beour Halakha sur ce siman (cf. simanim 215, 217)
- Méditer la charnière du siman : qu’est-ce qui fait qu’une odeur « a un corps », et pourquoi cela change-t-il tout ?
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן רט״ז · Niveau 3 — Synthèse Magistrale
daattorah.com
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן רט״ז · Niveau 3 — Synthèse Magistrale
daattorah.com
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman רט״ז · ♥ Soutenir