Home › Orach Chaim — Daily › Siman רט״ז › Level 3 — Master Synthesis

✦ ❖ ✦ D A A T · L E V E L 3 — M A S T E R S Y N T H E S I S ✦ ❖ ✦

Siman רט״ז

דיני ברכת הריח

The laws of the blessing over fragrance. הנשמה נהנית ; עצי, עשבי ומיני בשמים ; הנותן ריח טוב בפירות ; בורא שמן ערב ; ריח שאין לו עיקר ; לאו לריחא עבידא ; המוגמר ; אתרוג של מצוה
Structured review, quick memorisation, practice in brief

Source: Shulchan Aroukh, Orach Chaim רט״ז — י״ד סעיפים (fourteen seifim)
Compiled by: רב יוסף חיים סממה · DAAT
For students who have mastered Levels 1 and 2
daattorah.com

📑 Plan of the synthesis

The central axiom — the thread of the Siman
Master table of the י״ד סעיפים
הסוגיא — the parent question
ארבע הברכות — seifim 1-2
לאו לריחא עבידא — seif 2
קטלוג המינים — seifim 3-9
ריח שאין לו עיקר — seif 6
מינים הרבה, הדס ושמן — seifim 10-11
המוגמר והאתרוג — seifim 12-14
Golden rules
Mnemonic
Pitfalls to avoid
Practice in brief

1. The central axiom — the thread of the Siman

Universal principle of Siman רט״ז:

This siman (י״ד סעיפים) institutes a blessing over a pleasure of a unique kind: the one from which the body gains nothing. The Guemara proves it from a verse — כל הנשמה תהלל יה — and infers that the soul too must give praise for what it alone enjoys. Three consequences follow and shape the whole siman: one blesses before smelling and nothing after, because the pleasure is slight; the wording follows what the scent comes from (tree, herb, another kind, edible fruit), with בורא מיני בשמים to catch every doubt; and two limits close the field — a scent that has lost its body (ריח שאין לו עיקר), and a thing not made to be smelled (לאו לריחא עבידא). In both, the siman prefers abstention to the risk of a blessing in vain.

💡 The universal key: four markers :

הַנְשָׁמָה נֶהֱנֵית — אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח? — שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? — הוי אומר: זה הריח (ברכות מ״ג ע״ב).
אַרְבַּע הַבְּרָכוֹת — אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
רֵיחַ שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר — וי״א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר (שו״ע או״ח רט״ז:ו).
לָאו לְרֵיחָא עֲבִידָא — אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב).

2. Master table of the י״ד סעיפים

The י״ד סעיפים divide the material: the first lays down the rule, the second gives the formulas and the condition of intent, seifim 3 to 9 unfold the catalogue of species, seifim 10 and 11 settle competition, seifim 12 and 13 the incense, and the last closes on two abstentions.

Seif	Case	Core of the halacha	Marker
א׳	עצם החיוב וזמנו	אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח (שו״ע או״ח רט״ז:א) ; אבל לאחריו א״צ לברך (שו״ע או״ח רט״ז:א).	קודם שיריח
ב׳	ארבעת הנוסחים	אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) ; ואם הוא עשב מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) ; ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב כמו המוס״ק מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) ; ואם הי׳ פרי ראוי לאכילה מברך הנותן ריח טוב בפירות (שו״ע או״ח רט״ז:ב).	עץ · עשב · מינים · פרי
ג׳	הורד והלבונה	על הורד (ועל הקנמון שהוא עור הנדי) ועל מי הורד ועל הלבונה והמצטיכי וכיוצא בהם בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ג).	עצי בשמים
ד׳	שמן אפרסמון	על שמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב (שו״ע או״ח רט״ז:ד).	בורא שמן ערב
ה׳	שמן זית שכתשו	שמן זית שכתשו או טחנו עד שחזר ריחו נודף מברך עליו בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ה).	עצי בשמים
ו׳	שמן שבישמו ושסיננו	שמן שבשמו כמו שמן המשחה אם בעצי בשמים מברך בורא עצי בשמים ואם בעשבי בשמים מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ו) ; ואם סיננו והוציא ממנו הבשמים יש אומרים שמברך בורא שמן ערב (שו״ע או״ח רט״ז:ו) ; וי״א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר (שו״ע או״ח רט״ז:ו) ; וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו).	ריח שאין לו עיקר
ז׳	סימלק וחילפי דימא	סימלק וחילפי דימא מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ז) ; וחילפי דימא הוא שבולת נרד שקורין אישפי״ק (שו״ע או״ח רט״ז:ז).	מוציא עליו מעצו
ח׳	סיגלי	סיגלי והם ויאול״ש בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ח).	עשבי בשמים
ט׳	נרגיס	נרגיס והוא חבצלת ויש אומרים שהוא ליריי״ו אם גדל בגנה מברך בורא עצי בשמים ואם הוא גדל בשדה מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ט).	גנה או שדה
י׳	מינים הרבה לפניו	היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כ״א ברכה הראויה לו (שו״ע או״ח רט״ז:י) ; ואם בירך על כולם מיני בשמים יצא (רמ״א או״ח רט״ז:י) ; ואם צריך להקדים של עץ לשל עשבי בשמים עיין לעיל סימן רי״א (רמ״א או״ח רט״ז:י).	כל אחד בברכתו
י״א	הדס ושמן	הביאו לפניו הדס ושמן להריח בהן אם ברכותיהן שוות מברך על ההדס ופוטר את השמן (שו״ע או״ח רט״ז:יא) ; ואם אינם שוות מברך על ההדס תחלה (שו״ע או״ח רט״ז:יא).	ההדס קודם
י״ב	זמן ברכת המוגמר	משיעלה קיטור עשנו קודם שיגיע לו הריח (שו״ע או״ח רט״ז:יב) ; אבל לא יברך קודם שיעלה קיטור העשן (שו״ע או״ח רט״ז:יב).	משיעלה קיטור
י״ג	נוסח ברכת המוגמר	המוגמר אם הוא של עץ מברך בורא עצי בשמים ואם של עשב בורא עשבי בשמים ואם של שאר מינים בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:יג).	לפי מה שהוא
י״ד	אתרוג ופת חם	המריח באתרוג של מצוה מברך עליו (שו״ע או״ח רט״ז:יד) ; וי״א שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:יד) ; י״א דהמריח בפת חם יש לו לברך שנתן ריח טוב בפת (רמ״א או״ח רט״ז:יד) ; לכך אין להריח בו (רמ״א או״ח רט״ז:יד).	נכון שלא להריח

⚖ 2. Master table of the י״ד סעיפים

ריח טוב לפניו → מברך קודם שיריח → מוצא הריח → עץ, עצי בשמים ; עשב, עשבי בשמים ; מין אחר, מיני בשמים ; פרי, הנותן ריח טוב בפירות → ספק → מיני בשמים → נטלו לאכילה בלבד → אינו מברך → ריח שאין לו עיקר → נכון ליזהר מלהריח בו → מינים הרבה → כל אחד בברכתו → אתרוג של מצוה ופת חם → נכון שלא להריח.

3. הסוגיא — the parent question

📖 הדרשה — אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח? — שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? — הוי אומר: זה הריח (ברכות מ״ג ע״ב) : the Guemara ties the fragrance blessing to a verse in Psalms: the one pleasure that is wholly of the soul.

📜 ולשון הבית יוסף — מנין שמברכין על הריח שנא׳ כל הנשמה תהלל יה איזהו דבר שהנשמה נהנה ממנה ואין הגוף נהנה ממנה זה הריח (בית יוסף או״ח סימן רט״ז) : the Beit Yosef opens the siman with that same derashah.

↓

⚖️ ומכאן שני צדדים — כשם שאסור ליהנות באכילה ובשתייה עד שיברך כך אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך (טור או״ח סימן רט״ז), כך אסור לו להנות בריח טוב קדם ברכה (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה א) : the Tur and the Rambam make of it a prohibition of enjoyment parallel to that of the table.

🚫 ולאחריו — אבל לאחריו א״צ לברך (שו״ע או״ח רט״ז:א), דלא תקנו ברכה אחרונה רק באכילה ושתיה ולא בריח שהנאה מועטת היא (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ד) : but nothing afterwards: the pleasure is slight and passes with itself.

🎵 ומה שלא תיקנו — עוד נתבאר בפוסקים דדוקא אריח תקנו חכמים ברכה ולא אקול (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ד), וכן לא תקנו ברכה ארחיצה וכדומה משום דאין נכנסין לגוף (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ד) : neither on a pleasant sound nor on washing: they do not enter the body.

4. ארבע הברכות — seifim 1-2

🌳 עץ או מין עץ — אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב), ר״ל אע״ג דלאו עץ גמור הוא דרכיך מ״מ כיון דמוציא עלין מעצו מברך בורא ע״ב (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ו) : it is enough that the leaves come out of wood that lasts from year to year.

🌿 עשב — ואם הוא עשב מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב) : what grows straight from the ground and is gone with the season.

↓

🦌 לא זה ולא זה — ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב כמו המוס״ק מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב), ובשמים זה בא מן החיה לפיכך מברך עליה בורא מיני בשמים (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:ז) : musk comes from an animal: neither tree nor herb, hence the general formula.

🍋 פרי הראוי לאכילה — ואם הי׳ פרי ראוי לאכילה מברך הנותן ריח טוב בפירות (שו״ע או״ח רט״ז:ב), האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא אומר: ברוך שנתן ריח טוב בפירות (ברכות מ״ג ע״ב) : a fruit is not an aromatic: its formula says so.

🛟 ובספק — ועל כולם אם אמר בורא מיני בשמים יצא (שו״ע או״ח רט״ז:ב), הלכך על כל דבר שהוא מסופק בו מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב), שלשון ברכה זו כוללת הכל כמו ברכת שהכל שכוללת כל מיני אכילה ושתיה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:יג) : “borei minei besamim” is to fragrance what “shehakol” is to food.

5. לאו לריחא עבידא — seif 2

✋ התנאי — והני מילי כשנטלו להריח בו או לאכלו ולהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ב) : the blessing is due only if one took the thing in order to smell it.

🚫 ובנטלו לאכילה — אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב), דהויא לזה כדבר שלא נעשה להריח שאין מברכין עליו אע״ג שנותן ריח ונהנה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:יא) : a fruit taken to be eaten is not blessed, however strong its scent.

↓

📚 ובביאור הלכה — ודוקא נטלו כדי להריח בו דבזה נעשה כאלו הפרי עומד להריח כמו שכתבו האחרונים בסי׳ רי״ז אבל אם היה מונח לפניו על השלחן והוא נהנה מהריח ומתכוין להריח אינו צריך לברך (ביאור הלכה סימן רט״ז), לשון זה הוא מהרא״ש וכבר כתבתי שהגר״א מפקפק בזה על דבריו ובאמת הדין אתו דהלא קי״ל לקמן ברי״ז דכל היכא דלאו לריחא עבידא אפי׳ מתכוין להריח ג״כ אין מברך אא״כ נטלו בידו בשביל להריח (ביאור הלכה סימן רט״ז) : intent alone does not suffice: it is the taking in hand that creates the purpose.

🍽️ לאכלו ולהריח בו — והני מילי כשנטלו להריח בו או לאכלו ולהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ב), דבכגון זה שהריח והאכילה הוא בחד פירא מוטב לברך על הריח תחלה דמקרבא הנייתא שתיכף כשאוחזו בידו מריח ואח״כ יברך על האכילה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:י) : if he wants both, the fragrance blessing comes first.

🌶️ בשמים שדרכם לאכילה — על אגוז מוסקאט״ה ועל קניל״ה וקלוא״ו וכל בשמים שהם לאכילה מברך הנותן ריח טוב בפירות (שו״ע או״ח רט״ז:ב), ואע״ג דכל הני הם מיני בשמים מ״מ עיקרייהו לאכילה קיימי (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:טז) : nutmeg, cinnamon, cloves: their purpose is the mouth, not the nose.

6. קטלוג המינים — seifim 3-9

🌹 הורד ומימיו — על הורד (ועל הקנמון שהוא עור הנדי) ועל מי הורד ועל הלבונה והמצטיכי וכיוצא בהם בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ג), אע״פ שראוי לאכילה ע״י מרקחת ומברכין עליה כמבואר בסימן ר״ד סי״א אפ״ה לא נוכל לברך על ריחה אשר נתן ריח טוב בפירות כיון שאין עקרה עומד לאכילה אלא להריח אלא מברכין בורא עצי בשמים (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:יז) : jam is made of it, but that is not why it grows.

🫒 אפרסמון וזית — על שמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב (שו״ע או״ח רט״ז:ד), שמן זית שכתשו או טחנו עד שחזר ריחו נודף מברך עליו בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ה), מפני שנמצא בא״י והוא חשוב קבעו לו ברכה בפני עצמה להורות על חשיבותו (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:כג) : balsam has a formula of its own; pounded oil falls back on that of the tree.

↓

🌱 סימלק וחילפי דימא — סימלק וחילפי דימא מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ז), אע״ג דקלח שלהם אינו קשה כשל עץ אפ״ה כיון דמוציא עליו מעצו כשאר אילנות בכלל עץ הוא ומברך בורא ע״ב (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לג) : the stalk is soft, but the leaves come out of wood: it is a tree.

💜 סיגלי — סיגלי והם ויאול״ש בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ח), הני סיגלי — מברכין עלייהו בורא עשבי בשמים (ברכות מ״ג ע״ב) : the violet grows straight from the ground: it is a herb.

🌼 נרגיס — נרגיס והוא חבצלת ויש אומרים שהוא ליריי״ו אם גדל בגנה מברך בורא עצי בשמים ואם הוא גדל בשדה מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ט), הטעם דמחלקינן בין גינה לשדה הוא משום דהגדל בגינה נעבד ומשקים אותם ואע״פ שעצו מתייבש מתקיים הוא לשנה הבאה אבל דדברא מתייבש כעשב והולך לו (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לז) : the same flower, two blessings: it is not the species that decides but the place.

7. ריח שאין לו עיקר — seif 6

🧴 כל זמן שהבשמים בתוכו — שמן שבשמו כמו שמן המשחה אם בעצי בשמים מברך בורא עצי בשמים ואם בעשבי בשמים מברך בורא עשבי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ו), ואם היו בו עצים ועשבים מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ו), דכ״ז מיירי בשנשאר עכ״פ מעט מן עיקר הבושם לתוכו לפיכך מברכין ברכת אותו מין (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:כט) : the oil has no scent of its own: it takes on the one put into it.

✂️ ואם סיננו — ואם סיננו והוציא ממנו הבשמים יש אומרים שמברך בורא שמן ערב (שו״ע או״ח רט״ז:ו), וי״א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר (שו״ע או״ח רט״ז:ו) : two views: “borei shemen arev”, or nothing at all.

↓

📖 שורש הדין — ולכולי עלמא בעינן שיהא עיקרן קיים קצת הלכך אם סיננו אותו ואין בו כלום מהבשמים י״א שאין מברכין על ריחו אלא בורא שמן ערב כמו על האפרסמון וי״א שאין מברכין עליו כלל שאין עריבות זו ממינו אלא שקולט אותו מדבר אחר הוי כריח שאין לו עיקר (טור או״ח סימן רט״ז), סברא זו האחרונה היא סברת הרמב״ם שכתב בפ״ט שהמריח בכלים שהן מוגמרין אינו מברך לפי שאין שם עיקר אלא ריח בלא עיקר (בית יוסף או״ח סימן רט״ז) : the Tur set out both views, the Beit Yosef identifies the second with the Rambam.

🕯️ ואינו כמוגמר — ולא נשתנה ברכתו אע״פ שנשרף ע״י הגימור אין שריפתו נקרא מכלה אותו אדרבה הוא גורם שתעלה תמרתו וריחו נודף (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מט), דע דמוכח מרש״י ותוספות דאפילו נשרפו הבשמים לגמרי ג״כ צריך לברך עליו אע״ג דהשתא אינם כלל ולא קפדינן שיהיה קצת מהבשמים קיים בשעת ברכה ולא מקרי ריח שאין לו עיקר (ביאור הלכה סימן רט״ז) : burnt incense, by contrast, is blessed: the fire does not destroy it but makes it rise.

⚖️ ההנהגה — וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו), כדי שלא יכניס עצמו בספק ברכה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לב), ועיין באחרונים דמסקי דמי שאין רוצה להחמיר ע״ע מותר לו לכתחלה להריח ולברך בורא מיני בשמים (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לב) : abstain rather than decide; whoever does not take that stringency says “borei minei besamim”.

8. מינים הרבה, הדס ושמן — seifim 10-11

🎁 שלושה מינים לפניו — היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כ״א ברכה הראויה לו (שו״ע או״ח רט״ז:י), ר״ל אין לו לפטור עצמו בברכה כוללת אחת דהיינו בברכת בורא מ״ב אלא לכתחלה צריך לברך על כל אחד בפ״ע (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לט) : no convenient formula: each category gets the one that names it.

🔁 ובדיעבד — ואם בירך על כולם מיני בשמים יצא (רמ״א או״ח רט״ז:י), היינו כשכיון בהדיא להוציא כל המינים ואי לא״ה לא (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לט) : after the fact the general formula suffices — provided he had all of them in mind.

↓

🥇 ובקדימה — ואם צריך להקדים של עץ לשל עשבי בשמים עיין לעיל סימן רי״א (רמ״א או״ח רט״ז:י), וה״ה הכא אם חביבין אצלו שניהם בשוה נכון יותר להקדים העצי בשמים שהיא ברכה מבוררת ופרטית ביותר ואח״כ יברך עשבי בשמים (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מ) : at equal preference, “atzei besamim” first, because it is the most specific.

🌿 הדס ושמן — הביאו לפניו הדס ושמן להריח בהן אם ברכותיהן שוות מברך על ההדס ופוטר את השמן (שו״ע או״ח רט״ז:יא), הטעם דהדס הוא גוף העץ הנקרא בשמים והשמן אין הריח מעצמו אלא קולטו מאחר הלכך הדס חשיבא טפי ולהכי מברך עליו ופוטר השמן בברכתו (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מג) : the myrtle is the fragrance; the oil merely carries it.

👑 ואף מול אפרסמון — ואם אינם שוות מברך על ההדס תחלה (שו״ע או״ח רט״ז:יא), ואע״ג דשמן אפרסמון ריחו מחמת עצמו ולא קלט מאחרים וגם ברכתו חשובה שמזכיר ומיחד שמן בברכתו אפ״ה הדס שהוא כברייתו וקיים בגופו חשיב טפי (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מה) : even against a formula of its own, the myrtle keeps precedence, for it subsists as it is.

9. המוגמר והאתרוג — seifim 12-14

💨 שעת הברכה — משיעלה קיטור עשנו קודם שיגיע לו הריח (שו״ע או״ח רט״ז:יב), מאימתי מברכין על הריח — משתעלה תמרתו (ברכות מ״ג ע״א) : as soon as the smoke rises, before the scent even arrives.

⏳ ולא קודם לכן — אבל לא יברך קודם שיעלה קיטור העשן (שו״ע או״ח רט״ז:יב), דסמוך לעשייתן עכ״פ בעינן ולא שתהיה מרוחקת הברכה מההנאה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:מח) : before the smoke rises there is nothing yet to bless.

↓

🔥 נוסח המוגמר — המוגמר אם הוא של עץ מברך בורא עצי בשמים ואם של עשב בורא עשבי בשמים ואם של שאר מינים בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:יג), כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים חוץ ממושק, שמין חיה הוא, שמברכין עליו בורא מיני בשמים (ברכות מ״ג ע״א) : the incense follows what it was before it was burnt.

🍋 אתרוג של מצוה — המריח באתרוג של מצוה מברך עליו (שו״ע או״ח רט״ז:יד), וי״א שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:יד), דלאו לריח עבידא כיון שהוא של מצוה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:נב) : taken for the mitzvah, it is no longer made to be smelled — two views, hence abstention.

🍞 ופת חם — י״א דהמריח בפת חם יש לו לברך שנתן ריח טוב בפת (רמ״א או״ח רט״ז:יד), וי״א דאין לברך עליו (רמ״א או״ח רט״ז:יד), לכך אין להריח בו (רמ״א או״ח רט״ז:יד) : bread out of the oven: the same split, the same conclusion.

10. Golden rules

The 4 golden rules of Siman רט״ז

הַזְּמַן — אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח (שו״ע או״ח רט״ז:א).
הַמּוֹצָא — אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
הַכּוֹלֶלֶת — ועל כולם אם אמר בורא מיני בשמים יצא (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
הַכַּוָּנָה — אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב).

11. Mnemonic

Source · Formula · Intent · Body — the four questions of Siman רט״ז

① מִמַּה יוֹצֵא? — tree, herb, another kind, or an edible fruit.
② אֵיזֶה נוֹסָח? — the wording that names it, failing which the one that covers all.
③ לְשֵׁם מָה נְטָלוֹ? — to smell, or only to eat.
④ הֲיֵשׁ לוֹ עִיקָּר? — is the thing that carries the scent still there?

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח? — שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? — הוי אומר: זה הריח (ברכות מ״ג ע״ב) — the source of the whole siman, and its reason.
ועל כולם אם אמר בורא מיני בשמים יצא (שו״ע או״ח רט״ז:ב) — the safety net: one formula for every doubt.
וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו) — faced with a doubt one cannot settle, one steps aside.
כ׳ האחרונים דכשם שברכת עצי בשמים אינו פוטר לברכת עשבי בשמי׳ כן ברכת עשבי בשמי׳ אינו פוטר לברכת עצי בשמים דבעשבים איננו נכלל עץ (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לט) — neither of the two specific formulas exempts the other.

12. Pitfalls to avoid

❌ Pitfall 1 : Thinking that a pleasing scent is enough to require a blessing.
→ אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב) ; דהויא לזה כדבר שלא נעשה להריח שאין מברכין עליו אע״ג שנותן ריח ונהנה (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:יא).

❌ Pitfall 2 : Thinking that bottled perfume is blessed like a bunch of flowers.
→ וי״א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר (שו״ע או״ח רט״ז:ו) ; וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו).

❌ Pitfall 3 : Thinking that one blessing conveniently covers every fragrance on the table.
→ היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כ״א ברכה הראויה לו (שו״ע או״ח רט״ז:י) ; ר״ל אין לו לפטור עצמו בברכה כוללת אחת דהיינו בברכת בורא מ״ב אלא לכתחלה צריך לברך על כל אחד בפ״ע (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:לט).

❌ Pitfall 4 : Thinking one may smell the etrog of the mitzvah and bless over it without hesitation.
→ וי״א שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:יד) ; ואם מריח בו דעת מג״א שלא לברך וכן דעת הגר״א בביאורו (משנה ברורה, מ״ב רט״ז:נג).

13. Practice in brief

Case	Practice	Underlying halacha
① ריח טוב לפניו	One blesses before smelling, and nothing after	אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח (שו״ע או״ח רט״ז:א)
② בושם שמוצאו מן העץ	בורא עצי בשמים	אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב)
③ ספק מאין בא	בורא מיני בשמים	הלכך על כל דבר שהוא מסופק בו מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב)
④ פרי שנטלו לאוכלו	No blessing over its fragrance	אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוין להריח בו אע״פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (שו״ע או״ח רט״ז:ב)
⑤ שמן שסיננו	One refrains from smelling it	וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו)
⑥ אתרוג של מצוה	One refrains from smelling it	וי״א שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:יד)

✦ ❖ ✦ The 5 practical rules of Siman רט״ז in brief

One blesses before smelling, never after — אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח (שו״ע או״ח רט״ז:א).
The wording follows what the scent comes from — אם זה שיוציא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
A fruit is blessed only if taken in order to smell it — והני מילי כשנטלו להריח בו או לאכלו ולהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
In doubt, the general formula — הלכך על כל דבר שהוא מסופק בו מברך בורא מיני בשמים (שו״ע או״ח רט״ז:ב).
Where the doubt cannot be settled, one abstains — וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו (שו״ע או״ח רט״ז:ו).

🎓 Recap of the study path

Level	Content	Gain
🌱 Level 1 — Base	The text of the י״ד סעיפים, flowing translation, explanation	Overall understanding
⚡ Level 2 — Lamdan	מנין שמברכין על הריח (ברכות מ״ג ע״ב) ; גדרי הנוסחים ; לאו לריחא עבידא ; ריח שאין לו עיקר	In-depth pilpul
✨ Level 3 — Synthesis	Master table of the י״ד סעיפים, diagrams, golden rules, mnemonic	Practical mastery + review

💡 Suggested next steps:

Reread Siman רט״ז in the original Choulhan Aroukh (Hebrew)
See Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): this siman is a bridge page — the Admour HaZaken did not write it in his Choulhan Aroukh HaRav; a referral to Levels 1-3 and to his Siddour
Study the Mishna Berura and the Beur Halacha on this siman (cf. simanim 215, 217)
Ponder the hinge of the siman: what makes a scent “have a body”, and why does that change everything?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רט״ז · Level 3 — Master Synthesis
daattorah.com

📖Join the chavrutha