The main themes of the Siman
Structure of the Siman — the ב׳ סעיפים
| Seif | Case | Din | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | הרואה חלום ונפשו עגומה | ✦ יטיבנו באפי תלתא | הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי׳ שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו׳ |
| ב׳ | תענית חלום | יפה תענית לבטל חלום רע | יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת — והגהת הרמ״א: ודוקא בו ביום ואפי׳ בשבת וע׳ לקמן סי׳ רפ״ח |
הטבת חלום ותענית חלום — practice day to day
| Case | Source | Practice | Governing idea |
|---|---|---|---|
| חלום שנפשו עגומה עליו | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב ר״כ:א | ✦ מטיבין לו באפי תלתא | The dream need not have foretold harm: it is enough that it left the heart heavy. |
| מי הם השלושה | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב ר״כ:ג | דרחימו ליה | Three who love him — and standing among them is a mitzvah, for one gives a man back his soul. |
| כמה פעמים | טור · בית יוסף · מג״א · מ״ב ר״כ:ד | ג׳ פעמים או ז׳ | The number turns on reading the words “seven times”: part of the wording itself, or a count of repetitions. |
| מתי מטיבין | מג״א · מ״ב ר״כ:ב · ערוך השלחן | בשחרית או לערב | In the morning, since the diligent are early; but then the closing verse is not said to one who is fasting. |
| תענית חלום | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב ר״כ:ה-ז | ✦ רשות ולא חובה | A fast that is not owed; and without teshuvah it does nothing, like a sacrifice without repentance. |
| בשבת | רמ״א · שו״ע או״ח רפ״ח:ד-ה · ערוך השלחן | ובו ביום ואפילו בשבת | That same day, even Shabbat — but a second fast must follow, and the custom has drawn back from it. |
Frequently asked questions — Siman ר״כ
What is “hatavat halom” and how is it done (Siman 220)?
The Shulchan Aruch, Orach Chaim 220:1 does not ask that the dream be interpreted but that it be made good: «הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי׳ שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו׳» (שו״ע או״ח ר״כ:א). The Gemara first said «אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה, ילך ויפתרנו בפני שלשה» (ברכות נ״ה ע״ב), then withdrew — «והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא» (ברכות נ״ה ע״ב) — and concluded «אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה» (ברכות נ״ה ע״ב). The Tur gives the whole wording: «לייתי שלשה דרחמי ליה ולימא באנפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לישוייה לטב שבע זימנין יגזרון עליה מן שמיא דליהוי טבא טבא הוא וטבא ליהוי» (טור או״ח סימן ר״כ), and then «ונוהגים לאומרו ז׳ פעמים ויאמרו ג׳ הפוכות וג׳ פדויות וג׳ שלומות» (טור או״ח סימן ר״כ). And the Mishna Berura makes standing with the three a mitzvah: «מצוה להמצא עם הג׳ להיטיב מפני שמשיב את נפשו בזה ואף בשבת יכול להיטיב חלום» (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ג).
Three times or seven: how often is the wording said (Siman 220)?
Both customs turn on how the Gemara’s words «ליתי תלתא ולימא להו» (ברכות נ״ה ע״ב) are read. The Beit Yossef reports: «וכתבו התוספות שבע זימנין ליגזרו עליה כך הוא הלחש וי״מ דשבע זימנין צ״ל חלמא טבא חזאי וכן לענות אחריו אבל ר״י לא היה רגיל לאומרו רק ג״פ עד כאן והעולם נהגו לאמרו ז׳ פעמים» (בית יוסף או״ח סימן ר״כ). The Magen Avraham offers a combined practice: «שבע זימנין וכו׳ י״א דכך הוא הלחש וא״צ לאומרו רק ג״פ כדרך כל הלחשים, וי״א דצ״ל טבא הוא וטבא ליהוי ז״פ לכן אומרים טבא הוא וטבא ליהוי ד״פ ואח״כ אומרי׳ אותו עם שבע זימנין ג״פ ובזה יוצ׳ ידי שני הדיעו׳» (מגן אברהם או״ח סימן ר״כ), while «והב״ח כתב לו׳ הכל ז״פ» (מגן אברהם או״ח סימן ר״כ). The Mishna Berura records both: «לשון זה צריך שיאמרוהו העונים ג׳ פעמים וי״א דיאמרוהו ז׳ פעמים» (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ד), and the Aruch haShulchan rules for three: «ולא שצריך לומר שבע פעמים, אלא שלוש פעמים, אבל הטור כתב דנוהגים לאומרו ז׳ פעמים» (ערוך השלחן או״ח סימן ר״כ).
Is the fast after a bad dream obligatory, and does one fast on Shabbat (Siman 220)?
The second seif is a single line: «יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת» (שו״ע או״ח ר״כ:ב) — the Gemara’s «ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. אמר רב חסדא: ובו ביום. ואמר רב יוסף: אפילו בשבת» (שבת י״א ע״א). Obligation? The Rambam writes «הרואה חלום רע צריך להתענות למחר» (רמב״ם הלכות תעניות פרק א הלכה יב), but the Mishna Berura concludes «ומ״מ אין מחויב להתענות אלא רשות» (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ז), and the Magen Avraham gives the reason: «ומ״מ אין מחויב להתענות דהא שמואל אמר החלומות שוא ידברו» (מגן אברהם או״ח סימן ר״כ). The Rama adds «ודוקא בו ביום ואפי׳ בשבת וע׳ לקמן סי׳ רפ״ח» (רמ״א או״ח ר״כ:ב); its price is known: «ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: כל היושב בתענית בשבת קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה. ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת» (ברכות ל״א ע״ב), and its remedy «מאי תקנתיה? אמר רב נחמן בר יצחק: ליתיב תעניתא לתעניתא» (ברכות ל״א ע״ב). In our time: «וי״א שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת שאין אנו בקיאין בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע» (שו״ע או״ח רפ״ח:ה), and the Aruch haShulchan writes «ונכון שלא להתענות בשבת» (ערוך השלחן או״ח סימן ר״כ).