The main themes of the Siman
Structure of the Siman — the ב׳ סעיפים
| Seif | Case | Din | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | מתי מברכין | ✦ אם היו בצער | אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם ; אע״פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה ; משירדו כ״כ שרבו על הארץ שיעלו אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה. |
| א׳ — הגה | מנהג זמננו | אין אנו נוהגים בזמן הזה | ומה שאין אנו נוהגים בזמן הזה בברכת הגשמים משום דמדינות אלו תדירים בגשמים ואינן נעצרין כל כך (סמ״ג ואגור וכל בו). |
| ב׳ | מה מברך | ✦ שלוש ברכות | אם אין לו שדה — מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו, וחותם בא״י אל רוב ההודאות ; ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר — מברך הטוב והמטיב ; ואם אין לו שותף בשדה — מברך שהחיינו. |
| ב׳ — הגה | השומע ולא ראה | ויש אומרים — הטוב והמטיב | ויש אומרים דהשומע שירדו גשמים מברך הטוב והמטיב (הרשב״א). |
ברכת הודאת הגשמים — everyday practice
| Case | Source | Practice | Governing idea |
|---|---|---|---|
| עצירת גשמים וירדו | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״א:א | ✦ מברך | Rain is not blessed because it falls, but because it had stopped falling. |
| קודם כדי רביעה | מחבר · סעיף א׳ · בית יוסף או״ח סימן רכ״א | אינו ממתין | The blessing does not track the agricultural benefit; it tracks the end of the anxiety. |
| אין לו שדה | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב רכ״א:ג | ✦ מודים אנחנו לך | One who lost nothing gives thanks on behalf of all — and closes with a thanksgiving beyond counting. |
| שדה בשותפות | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב רכ״א:ד | הטוב והמטיב | A partner shares in that very benefit; the neighbour has one of his own. |
| שדה לבדו | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב רכ״א:ו | ✦ שהחיינו | A benefit that is one’s own alone calls for Shehecheyanu, and for that alone. |
| שמע ולא ראה | הגה · סעיף ב׳ · מ״ב רכ״א:ז | לפי שיש לו שדה | What the ear learns is not what the eye sees: with no field, one refrains. |
Frequently asked questions — Siman רכ״א
Does one bless every time it rains (Siman 221)?
No. The Shulchan Aroukh, Orach Chaim 221:1 sets a condition before anything else: « אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם » (שו״ע או״ח רכ״א:א). The blessing does not greet the rain, it greets the end of its absence. The Mishnah Berurah notes that the condition is not met everywhere alike: « אפשר דבא״י שמצוי שם יובש גדול וכשבא עת הגשמים והגשם יורד בזמנו כל אחד שמח בו אפילו בסתמא צריך לברך בפעם ראשון כשיורד » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:א). The Rama attests that in these lands the practice is not to say it: « ומה שאין אנו נוהגים בזמן הזה בברכת הגשמים משום דמדינות אלו תדירים בגשמים ואינן נעצרין כל כך » (רמ״א או״ח רכ״א:א) — yet the Beit Yossef bounds that custom: « ומשמע דאתא לאשמועינן דכשהשנים כתקונן א״צ לברך דהא ודאי פשיטא שאפי׳ באותם ארצות שרגילים במטר אם נעצרו הגשמים והיה העולם בצער ואח״כ ירד גשמים שצריך לברך » (בית יוסף או״ח סימן רכ״א), and the Taz takes it up: « וכב״י דהא פשיטא שאפי׳ באותן ארצות שרגילין במטר אם נעצרו הגשמים והיה העולם בצער ואח״כ ירדו גשמים שצריך לברך » (ט״ז רכ״א:א).
From how much rain does one bless (Siman 221)?
One does not wait for the ground to be soaked: « אע״פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה » (שו״ע או״ח רכ״א:א). The measure is one the eye can see — « משירדו כ״כ שרבו על הארץ שיעלו (עליהם) אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה » (שו״ע או״ח רכ״א:א) — and it is the Gemara’s image: « מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה » (ברכות נ״ט ע״ב). The Beit Yossef gives three readings of it: Rashi’s — « ופירש״י משיצא חתן לקראת כלה שהמים קבוצים על הארץ וכשהטפה נופלת עליה טפה התחתונה בולטת לקראתה » (בית יוסף או״ח סימן רכ״א); the one about the streets — « ופי׳ שם עוד פי׳ אחר שהשווקים מקלחין מים שוק מקלח וזה מקלח כנגדו » (בית יוסף או״ח סימן רכ״א); and the one the Mechaber adopted — « והר״ם פי׳ שם שירבו המים על הארץ ויעלו אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה וכ״כ הרמב״ם » (בית יוסף או״ח סימן רכ״א). The Beur Halakhah sums it up: « הוא השיעור דמשיצא חתן לקראת כלה האמור בגמרא » (ביאור הלכה סימן רכ״א).
Which blessing is said over rain (Siman 221)?
Three wordings, and ownership decides between them. One who has no field says the long formula: « ומה מברך אם אין לו שדה אומר מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו » (שו״ע או״ח רכ״א:ב), then « ואילו פינו מלא שירה כים וכו׳ עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו » (שו״ע או״ח רכ״א:ב), closing with « וחותם בא״י אל רוב ההודאות » (שו״ע או״ח רכ״א:ב) — the Mishnah Berurah explaining that רוב there means abundance: « ר״ל בריבוי ההודאות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:ג). One who has a field with a partner says « ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר מברך הטוב והמטיב » (שו״ע או״ח רכ״א:ב), because « הטוב והמטיב. שהטיב לו וגם לאחרים עמו דהיינו להשותף » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:ד). One whose field is his alone says « ואם אין לו שותף בשדה מברך שהחיינו » (שו״ע או״ח רכ״א:ב), and that alone: « לבד ולא הטוב ומטיב ואפילו יש לו שותף כותי לא מקרי שותף לזה » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:ו). Finally, for one who merely heard: « ויש אומרים דהשומע שירדו גשמים מברך הטוב והמטיב » (רמ״א או״ח רכ״א:ב), but if he has no field « ואם אין לו שדה אינו מברך כלל ואפי׳ ברכת מודים הנ״ל דברכה זו לא נתקנה אלא ברואה בעצמו ולא בשומע » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:ז).