Les grands thèmes du Siman
Structure du Siman — les ב׳ סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | מתי מברכין | ✦ אם היו בצער | אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם ; אע״פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה ; משירדו כ״כ שרבו על הארץ שיעלו אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה. |
| א׳ — הגה | מנהג זמננו | אין אנו נוהגים בזמן הזה | ומה שאין אנו נוהגים בזמן הזה בברכת הגשמים משום דמדינות אלו תדירים בגשמים ואינן נעצרין כל כך (סמ״ג ואגור וכל בו). |
| ב׳ | מה מברך | ✦ שלוש ברכות | אם אין לו שדה — מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו, וחותם בא״י אל רוב ההודאות ; ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר — מברך הטוב והמטיב ; ואם אין לו שותף בשדה — מברך שהחיינו. |
| ב׳ — הגה | השומע ולא ראה | ויש אומרים — הטוב והמטיב | ויש אומרים דהשומע שירדו גשמים מברך הטוב והמטיב (הרשב״א). |
ברכת הודאת הגשמים — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| עצירת גשמים וירדו | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״א:א | ✦ מברך | On ne bénit pas la pluie parce qu’elle tombe, mais parce qu’elle avait cessé de tomber. |
| קודם כדי רביעה | מחבר · סעיף א׳ · בית יוסף או״ח סימן רכ״א | אינו ממתין | La bénédiction ne suit pas le profit agricole ; elle suit la fin de l’angoisse. |
| אין לו שדה | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב רכ״א:ג | ✦ מודים אנחנו לך | Celui qui n’a rien perdu remercie au nom de tous — et clôt par une reconnaissance sans nombre. |
| שדה בשותפות | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב רכ״א:ד | הטוב והמטיב | L’associé partage ce bien-là ; le voisin, lui, a le sien. |
| שדה לבדו | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב רכ״א:ו | ✦ שהחיינו | Un bien qui n’est qu’à soi appelle Chéhé’héyanou, et elle seule. |
| שמע ולא ראה | הגה · סעיף ב׳ · מ״ב רכ״א:ז | לפי שיש לו שדה | Ce que l’oreille apprend ne vaut pas ce que l’œil voit : sans champ, on s’abstient. |
Questions fréquentes — Siman רכ״א
Faut-il bénir chaque fois qu’il pleut (Siman 221) ?
Non. Le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 221:1 pose une condition avant toute chose : « אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם » (שו״ע או״ח רכ״א:א). La bénédiction ne salue pas la pluie, elle salue la fin de son absence. La Michna Beroura note que la condition ne se vérifie pas partout de la même façon : « אפשר דבא״י שמצוי שם יובש גדול וכשבא עת הגשמים והגשם יורד בזמנו כל אחד שמח בו אפילו בסתמא צריך לברך בפעם ראשון כשיורד » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:א). Le Rama atteste d’ailleurs que l’usage, dans ces pays, ne dit pas cette bénédiction : « ומה שאין אנו נוהגים בזמן הזה בברכת הגשמים משום דמדינות אלו תדירים בגשמים ואינן נעצרין כל כך » (רמ״א או״ח רכ״א:א) — mais le Beit Yossef borne cette coutume : « ומשמע דאתא לאשמועינן דכשהשנים כתקונן א״צ לברך דהא ודאי פשיטא שאפי׳ באותם ארצות שרגילים במטר אם נעצרו הגשמים והיה העולם בצער ואח״כ ירד גשמים שצריך לברך » (בית יוסף או״ח סימן רכ״א), et le Taz le reprend : « וכב״י דהא פשיטא שאפי׳ באותן ארצות שרגילין במטר אם נעצרו הגשמים והיה העולם בצער ואח״כ ירדו גשמים שצריך לברך » (ט״ז רכ״א:א).
À partir de quelle quantité de pluie bénit-on (Siman 221) ?
On n’attend pas que la terre soit imbibée : « אע״פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה » (שו״ע או״ח רכ״א:א). La mesure est visuelle — « משירדו כ״כ שרבו על הארץ שיעלו (עליהם) אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה » (שו״ע או״ח רכ״א:א) — et c’est l’image de la Guemara : « מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה » (ברכות נ״ט ע״ב). Le Beit Yossef en donne trois lectures : celle de Rachi — « ופירש״י משיצא חתן לקראת כלה שהמים קבוצים על הארץ וכשהטפה נופלת עליה טפה התחתונה בולטת לקראתה » (בית יוסף או״ח סימן רכ״א) ; celle des rues — « ופי׳ שם עוד פי׳ אחר שהשווקים מקלחין מים שוק מקלח וזה מקלח כנגדו » (בית יוסף או״ח סימן רכ״א) ; et celle que le Mehaber a retenue — « והר״ם פי׳ שם שירבו המים על הארץ ויעלו אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה וכ״כ הרמב״ם » (בית יוסף או״ח סימן רכ״א). Le Beour Halakha résume : « הוא השיעור דמשיצא חתן לקראת כלה האמור בגמרא » (ביאור הלכה סימן רכ״א).
Quelle bénédiction dit-on sur la pluie (Siman 221) ?
Trois formules, et c’est la propriété qui les départage. Celui qui n’a pas de champ dit la formule longue : « ומה מברך אם אין לו שדה אומר מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו » (שו״ע או״ח רכ״א:ב), puis « ואילו פינו מלא שירה כים וכו׳ עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו » (שו״ע או״ח רכ״א:ב), et clôt par « וחותם בא״י אל רוב ההודאות » (שו״ע או״ח רכ״א:ב) — la Michna Beroura précisant que רוב y signifie abondance : « ר״ל בריבוי ההודאות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:ג). Celui qui a un champ avec un associé dit « ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר מברך הטוב והמטיב » (שו״ע או״ח רכ״א:ב), parce que « הטוב והמטיב. שהטיב לו וגם לאחרים עמו דהיינו להשותף » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:ד). Celui dont le champ est à lui seul dit « ואם אין לו שותף בשדה מברך שהחיינו » (שו״ע או״ח רכ״א:ב), et celle-là seulement : « לבד ולא הטוב ומטיב ואפילו יש לו שותף כותי לא מקרי שותף לזה » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:ו). Enfin, pour celui qui n’a fait qu’entendre : « ויש אומרים דהשומע שירדו גשמים מברך הטוב והמטיב » (רמ״א או״ח רכ״א:ב), mais s’il n’a pas de champ « ואם אין לו שדה אינו מברך כלל ואפי׳ ברכת מודים הנ״ל דברכה זו לא נתקנה אלא ברואה בעצמו ולא בשומע » (משנה ברורה, מ״ב רכ״א:ז).