Les grands thèmes du Siman
Structure du Siman — les ד׳ סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | שמועה טובה | ✦ שהחיינו / הטוב והמטיב | על שמועות שהם טובות לו לבדו מברך שהחיינו ; ואם הן טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב. |
| ב׳ | שמועה רעה | ברוך דיין האמת | על שמועות רעות מברך בא״י אמ״ה דיין האמת ; ואין חילוק בין רעה לו לבדו לרעה הנוגעת גם לאחרים. |
| ג׳ | חיוב הברכה על הרעה | ✦ בדעת שלימה ובנפש חפצה | חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלימה ובנפש חפצה כדרך שמברך על הטובה ; כי הרעה לעובדי השם הוא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם. |
| ד׳ | טובה שמא תבוא ממנה רעה | הכל לפי השעה | מברך על הטובה הטוב והמטיב אע״פ שירא שמא יבא לו רעה ממנו, כגון שמצא מציאה ; וכן מברך על הרעה ברוך דיין האמת אע״פ שיבא לו טובה ממנו, כגון שבא לו שטף על שדהו. |
ברכות ההודאה — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| טובה לו לבדו | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ב:ג | ✦ שהחיינו | La joie qui n’est que la sienne se dit dans la formule du temps donné : שהחיינו. |
| טובה לו ולאחרים | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ב:ו | הטוב והמטיב | Dès qu’un autre profite du même bien, la formule change : bon pour moi, bienfaisant pour lui. |
| שמועה מפי מי | מ״ב רכ״ב:א · מגן אברהם | ✦ אדם נאמן שראה בעצמו | On ne bénit pas sur une rumeur : il faut un témoin sûr, et qui a vu de ses yeux. |
| כמה שמועות כאחת | מ״ב רכ״ב:ב · ערוך השלחן | ברכה אחת | Plusieurs nouvelles reçues d’un coup ne font qu’une seule bénédiction. |
| שמועה רעה | מחבר · סעיף ב׳ · ביאור הלכה | ✦ דיין האמת | Le Juge de vérité se dit sur ce qui fut donné puis s’est perdu — non sur ce qui n’a jamais été donné. |
| טובה שספק תהפוך לרעה | מחבר · סעיף ד׳ · מ״ב רכ״ב:ה | הכל לפי עתה | On ne regarde pas l’avenir : peut-être ne sera-t-il pas ce qu’on redoute. |
Questions fréquentes — Siman רכ״ב
Quelle bénédiction dit-on sur une bonne nouvelle (Siman 222) ?
Le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 222:1 répartit selon ceux à qui le bien profite : « על שמועות שהם טובות לו לבדו מברך שהחיינו ואם הן טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב » (שו״ע או״ח רכ״ב:א). C’est la braïta de la Guemara : « קצרו של דבר, על שלו הוא אומר: ״ברוך … שהחיינו וקיימנו״, על שלו ועל של חבירו — אומר: ״ברוך … הטוב והמטיב״. » (ברכות נ״ט ע״ב), que le Rambam résume ainsi : « קצרו של דבר כל דבר טובה שהיא לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב. וטובה שהיא לו לבדו מברך שהחינו » (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה ז). Deux réserves accompagnent la règle. D’abord la source de la nouvelle : « ודוקא כששמע מפי אדם נאמן וזה האדם ראה בעצמו » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ב:א). Ensuite le cœur : « היינו כשיש לו שמחה מהשמועה וכן להיפוך בדיין האמת כשיש לו צער מהשמועה » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ב:ג). Et si plusieurs nouvelles arrivent ensemble, « נקט בלשון רבים להורות שאם שמע כמה שמועות בבת אחת די לו בברכה אחת » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ב:ב).
Faut-il vraiment bénir sur un malheur (Siman 222) ?
Oui — et le siman ne se contente pas de la formule, il demande le cœur. D’abord la formule : « על שמועות רעות מברך בא״י אמ״ה דיין האמת » (שו״ע או״ח רכ״ב:ב) ; puis la manière : « חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלימה ובנפש חפצה כדרך שמברך על הטובה » (שו״ע או״ח רכ״ב:ג). La source est la Michna : « חיב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה » (משנה ברכות פרק ט משנה ה), tirée du verset : « דבר אחר: ״בכל מאדך״ — בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו. » (ברכות נ״ד ע״א). Le Mehaber en donne la raison dans le séif même : « כי הרעה לעובדי השם הוא שמחתם וטובתם כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם » (שו״ע או״ח רכ״ב:ג), et la Michna Beroura l’explicite : « כי באמת כל היסורין בין בגוף ובין בממון הוא הכל כפרה על העונות כדי שלא יצטרך להתיסר לע״ל ששם העונש הוא הרבה יותר גדול » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ב:ד). C’est l’habitude que la Guemara recommande de prendre : « לעולם יהא אדם רגיל לומר: ״כל דעביד רחמנא לטב עביד״ » (ברכות ס׳ ע״ב).
Et si le bien risque de tourner en mal (Siman 222) ?
On bénit sur ce qui est, non sur ce qu’on redoute. « מברך על הטובה הטוב והמטיב אע״פ שירא שמא יבא לו רעה ממנו כגון שמצא מציאה וירא שמא ישמע למלך ויקח כל אשר לו » (שו״ע או״ח רכ״ב:ד), et symétriquement « וכן מברך על הרעה ברוך דיין האמת אע״פ שיבא לו טובה ממנו כגון שבא לו שטף על שדהו » (שו״ע או״ח רכ״ב:ד). La Michna posait déjà la double règle : « מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה » (משנה ברכות פרק ט משנה ג), et la Guemara donne les deux cas : « היכי דמי? כגון דאשכח מציאה, אף על גב דרעה היא לדידיה, דאי שמע בה מלכא שקיל לה מיניה, השתא מיהא טובה היא. » (ברכות ס׳ ע״א) ; « היכי דמי? כגון דשקל בדקא בארעיה, אף על גב דטבא היא לדידיה, דמסקא ארעא שירטון ושבחא, השתא מיהא רעה היא. » (ברכות ס׳ ע״א). Le Rambam en dit le motif : « שאין מברכין על העתיד להיות אלא על מה שארע עתה » (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה ד), et la Michna Beroura le redit en une ligne : « כי אין לנו להסתכל בעתיד שאפשר שלא יהיה כן » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ב:ה). Une précision sur la trouvaille : « ומיירי שיש לו אנשי בית שיש בזה טובה גם להם ושייך ברכת הטוב והמטיב דאל״ה יש לו לברך רק שהחיינו » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ב:ו).