The main themes of the Siman
Structure of the Siman — the ג׳ סעיפים
| Seif | Case | Din | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | חמשת הדברים | ✦ עושה מעשה בראשית | על הזיקים, ועל רעדת הארץ, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל רוחות שנשבו בזעף — על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית ; ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם. |
| ב׳ | כמה ברכות בסערה אחת | ברכה אחת · ואם נתפזרו — חוזר | כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת ; נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך. |
| ג׳ | היה יושב בבה״כ | ✦ תוך כדי דיבור | אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא, ואם לאו לא יצא ; ולשון ״יצא״ — ימהר לצאת משם כדי שלא יפסיד הברכה (מ״ב רכ״ז:יב). |
ברכות הראייה — conduct in daily life
| Case | Source | Conduct | Governing idea |
|---|---|---|---|
| כוכב היורה כחץ | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ז:א | ✦ עושה מעשה בראשית | The comet and the shooting star both fall under the seif: the Acharonim accepted both explanations. |
| ראה כוכב אחר באותו לילה | מ״ב רכ״ז:ב · שערי תשובה | ברכה אחת ללילה | One blessing per night, even if another star shoots across the same sky. |
| ברק בלא רעם כלל, מחמת חום | מ״ב רכ״ז:ג בשם הח״א | ✦ אין מברכין | Heat lightning, coming with no thunder at all, is not the lightning of the Gemara. |
| רוח גדולה שאינה בזעף | מ״ב רכ״ז:ד | עושה מעשה בראשית בלבד | We can no longer gauge what בזעף means: עושה מעשה בראשית holds either way. |
| שמע רעם וראה ברק כאחד | מ״ב רכ״ז:ה · מגן אברהם | ✦ ברכה אחת לשניהם | When lightning and thunder come together, one blessing covers both. |
| נטהרו השמים ואחר כך נתקדרו | מ״ב רכ״ז:ח · ערוך השלחן | חוזר ומברך | A sky that cleared entirely and then clouded over again is a new matter — one blesses again. |
Frequently asked questions — Siman רכ״ז
Which blessing is said on thunder and lightning (Siman 227)?
Shulchan Aruch, Orach Chaim 227:1 gathers five phenomena under one blessing: « על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית » (שו״ע או״ח רכ״ז:א), and then opens a choice: « ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם » (שו״ע או״ח רכ״ז:א). The Mishnah itself gave only the second wording: « על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם » (משנה ברכות פרק ט משנה ב), and the Rambam keeps that order: « על כל אחד מאלו מברך ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם. ואם רצה מברך עושה בראשית » (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה יד). The Mishnah Berurah records the widespread custom — « והעולם נוהגים לברך על הברקים עושה מ״ב ועל הרעמים שכחו וגבורתו וכו׳ » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ה) — while noting that either wording fits either phenomenon, and that the two are never combined: « אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ו). On the sense of the second wording: « ר״ל ברוך הנותן כח להטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ז).
How many times does one bless during a single storm (Siman 227)?
Once, so long as the sky stays overcast: « כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך » (שו״ע או״ח רכ״ז:ב). The Beit Yosef gives the source and the Rosh’s explanation: « ירושלמי שם אם בטרודין דיו פעם אחת ביום ואם במפסיקין צריך לברך על כל פעם ופעם וכתב הרא״ש פירוש טרודים שלא נתפזרו העבים בינתים מפסיקין שנתפזרו העבים בינתים » (בית יוסף או״ח סימן רכ״ז). The Mishnah Berurah defines what “scattered” means: « ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח״כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח), and that a new day changes everything: « ומשמע בירושלמי דדוקא באותו יום אבל ביום אחר בכל גוונא צריך לחזור ולברך » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח). The Aruch HaShulchan paints the picture: « אבל כשנתפזרו העננים ופסקו הגשמים וזרחה השמש ואחר כך היה ברק ורעם - מברך עליהם פעם אחר וכן לעולם, דזהו כעניין אחר. » (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ז).
And if one hears thunder in a place where no blessing may be said (Siman 227)?
That is the whole of seif 3: « היה יושב בבה״כ ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא » (שו״ע או״ח רכ״ז:ג). The Tur spells the place out where the Mechaber abbreviates: « היה יושב בבית הכסא ושמע קול רעם או ראה ברק » (טור או״ח סימן רכ״ז). And the word יצא here does not mean “he has discharged his duty” but “let him go out” — so the Taz: « בציר״י דאין שייך לומר כאן יצא בקמ״ץ דהא פטור הוא כל שא״א לו » (ט״ז או״ח סימן רכ״ז), and the Mishnah Berurah: « פי׳ ימהר לצאת משם כדי שלא יפסיד הברכה » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב). He must still be able to come out fit to bless: « והיינו היכא שלא עשה צרכיו ולא נגע בידיו במקום הטינופת » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יא). And the rule is not limited to that one place: « וה״ה אם היה בבית שמקצבין בו בשר דשם ריח מעופש מאד או שהיה הולך במבואות המטונפות ויכול לזרז עצמו לצאת משם תיכף » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ט).