Les grands thèmes du Siman
Structure du Siman — les ב׳ סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | זמן תפלת המנחה | ✦ מנחה גדולה · מנחה קטנה · פלג המנחה | מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא ; ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה ; ובהגהה — ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום, והם נקראים שעות זמניות ; ואסיקנא דעבד כמר עבד, והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו. |
| ב׳ | נטילת ידים לתפלה | צריך ליטול ידיו — ולא יברך | אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך ; ובהגהה — ואפי׳ עומד מלמודו יטול ידיו לתפלה ; ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול. |
הלכות תפלת המנחה — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| מנחה גדולה — מחצי שבע ואילך | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רל״ג:א | ✦ יצא — ובשעת הצורך אף לכתחלה | Prier passé six heures et demie acquitte ; et qui a une raison — manger, partir en voyage, attraper le minyan — peut le faire d’emblée. |
| מנחה קטנה — עיקר הזמן | מחבר · סעיף א׳ · רמב״ם הלכות תפלה פרק ג | מט׳ שעות ומחצה ולמעלה | C’est l’heure où le tamid était offert chaque jour : c’est donc l’heure propre de la prière. |
| קודם שש שעות ומחצה | מ״ב רל״ג:ב · מגן אברהם סימן רל״ג | ✦ לא יצא | Avant que la demi-heure d’après midi soit écoulée, la prière n’a pas encore d’heure ; certains Aharonim ne font pas répéter a posteriori. |
| פלג המנחה | מ״ב רל״ג:ג · ברכות כ״ו ע״ב | שעה ורביע קודם הלילה | Minha Ketana dure deux heures et demie ; sa moitié — une heure et un quart — est le plag. |
| מנחה וערבית ביום אחד | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רל״ג:ו | ✦ תרתי דסתרי | Le choix engage : on ne prie pas Minha après le plag puis Arvit avant la nuit — et la Michna Beroura étend l’interdit d’un jour à l’autre. |
| סוף זמן המנחה | מ״ב רל״ג:יד · ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג | לכתחלה קודם השקיעה | Beaucoup de décisionnaires tiennent que Minha s’achève au coucher du soleil ; mieux vaut prier seul à l’heure que tard en public. |
| אין לו מים מזומנים | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב רל״ג:כ | ✦ אינו צריך ליטול | À Minha on n’envoie pas chercher de l’eau pour des mains ordinaires — on les nettoie de ce qu’on a ; mais des mains vraiment souillées obligent, comme le matin. |
Questions fréquentes — Siman רל״ג
À partir de quand, et jusqu’à quand, peut-on prier Minha (Siman 233) ?
Le Mehaber donne trois bornes. La première est celle du bedieved : « מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא » (שו״ע או״ח רל״ג:א) La deuxième est le temps propre de la prière : « ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י״א שעות חסר רביע » (שו״ע או״ח רל״ג:א) La raison des deux heures est le tamid du soir : « דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנוה וזמן שחיטתו מדאורייתא התחלתו אחר שש שעות ומחצה דהיינו חצי שעה אחר חצות היום » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:א) et la Michna Beroura conclut : « וע״כ עיקר זמן תפלת המנחה לכתחלה הוא מט׳ ומחצה ולמעלה כנגד התמיד שהיו מקריבין בכל יום » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:א) Le Rambam avait fixé les deux plages : « הָא לָמַדְתָּ שֶׁזְּמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. וּזְמַן מִנְחָה קְטַנָּה מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הַיּוֹם שָׁעָה וּרְבִיעַ. וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה: » (רמב״ם הלכות תפלה פרק ג הלכה ד) Quant à la fin, la Michna Beroura avertit que “jusqu’à la nuit” n’est pas à prendre à la lettre : « ודע דמש״כ עד הלילה לרבנן לאו דוקא דהא לערך רבע שעה קודם צאת הכוכבים לכו״ע בכלל בין השמשות הוא » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ב) et sa conclusion pratique est claire : « ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אח״כ בצבור » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יד)
Peut-on prier Arvit dès פלג המנחה, avant la nuit (Siman 233) ?
Tout dépend de la cohérence. Le Talmud n’a tranché ni comme les Sages ni comme Rabbi Yehouda : « הַשְׁתָּא דְּלָא אִתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר, דַּעֲבַד כְּמָר — עֲבַד, וְדַעֲבַד כְּמָר — עֲבַד. » (ברכות כ״ז ע״א) et le Mehaber en tire l’exigence : « ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו » (שו״ע או״ח רל״ג:א) Concrètement : « שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה » (שו״ע או״ח רל״ג:א) Notre usage est celui des Sages : « ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת המנחה עד הלילה אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה » (שו״ע או״ח רל״ג:א) mais a posteriori, ou dans la contrainte : « ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה » (שו״ע או״ח רל״ג:א) La Michna Beroura borne cet allègement : « אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יא) et l’ouvre pour la communauté : « אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יא)
Faut-il se laver les mains avant de prier Minha (Siman 233) ?
Le séif 2 tranche : « אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך » (שו״ע או״ח רל״ג:ב) La Michna Beroura étend la règle à Arvit : « בין לתפילת המנחה בין לתפלת ערבית דמצוה ליטול ידיו לתפלה: » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:טו) et dispense celui qui a déjà lavé et n’a pas détourné son attention : « ואם נטל ידיו לתפלת המנחה ולא הסיח דעתו משמירתן אין צריך ליטול ידיו לתפלת ערבית: » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:טז) Le Rama ajoute le cas de celui qui se lève de son étude : « ואפי׳ עומד מלמודו יטול ידיו לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ג:ב) dont la Michna Beroura donne la raison : « ר״ל דמסתמא לא נגע באמצע הלימוד במקום מטונף אפ״ה מצוה ליטול בשביל התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יח) Une netila faite pour un repas ne vaut pas pour la prière : « ואפילו נטל ידיו לאכילה ואכל ולא הסיח דעתו צריך נטילה לתפלה שאין נטילתו לאכילה עולה לתפלה אבל נטילת שחרית שנטל כשקם ממטתו ולא הסיח דעתו עולה לו לתפלה: » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יט) Enfin, s’il n’a pas d’eau : « ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול » (שו״ע או״ח רל״ג:ב) la Michna Beroura précise ce qu’il fait, et où l’allègement s’arrête : « אלא ינקה ידיו בכל מידי דמנקי. וכ״ז בסתם ידים אבל אם נגע ידיו במקום מטונף או עשה צרכיו צריך לחזור אחר מים אף בתפלת מנחה ומעריב וכמו בתפלת שחרית » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:כ)