The main themes of the Siman
Structure of the Siman — the ב׳ סעיפים
| Seif | Case | Din | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | זמן תפלת המנחה | ✦ מנחה גדולה · מנחה קטנה · פלג המנחה | מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא ; ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה ; ובהגהה — ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום, והם נקראים שעות זמניות ; ואסיקנא דעבד כמר עבד, והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו. |
| ב׳ | נטילת ידים לתפלה | צריך ליטול ידיו — ולא יברך | אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך ; ובהגהה — ואפי׳ עומד מלמודו יטול ידיו לתפלה ; ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול. |
הלכות תפלת המנחה — conduct in practice
| Case | Source | Conduct | Main idea |
|---|---|---|---|
| מנחה גדולה — מחצי שבע ואילך | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רל״ג:א | ✦ יצא — ובשעת הצורך אף לכתחלה | Praying after six and a half hours fulfils the duty; and one with a reason — to eat, to set out, to catch the minyan — may do so from the outset. |
| מנחה קטנה — עיקר הזמן | מחבר · סעיף א׳ · רמב״ם הלכות תפלה פרק ג | מט׳ שעות ומחצה ולמעלה | This is the hour at which the tamid was offered each day, and therefore the prayer’s own hour. |
| קודם שש שעות ומחצה | מ״ב רל״ג:ב · מגן אברהם סימן רל״ג | ✦ לא יצא | Before the half-hour after midday has passed the prayer has no time yet; some Acharonim do not require repetition after the fact. |
| פלג המנחה | מ״ב רל״ג:ג · ברכות כ״ו ע״ב | שעה ורביע קודם הלילה | Minha Ketana lasts two and a half hours; its half — an hour and a quarter — is the plag. |
| מנחה וערבית ביום אחד | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רל״ג:ו | ✦ תרתי דסתרי | The choice binds: one does not pray Minha after the plag and then Arvit before nightfall — and the Mishnah Berurah extends this from one day to the next. |
| סוף זמן המנחה | מ״ב רל״ג:יד · ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג | לכתחלה קודם השקיעה | Many poskim hold that Minha ends at sunset; better to pray alone in time than late with the congregation. |
| אין לו מים מזומנים | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב רל״ג:כ | ✦ אינו צריך ליטול | For Minha one does not go looking for water for ordinary hands — one wipes them with whatever cleans; but truly soiled hands oblige, as in the morning. |
Frequently asked questions — Siman רל״ג
From when, and until when, may one pray Minha (Siman 233)?
The Mechaber gives three boundaries. The first is that of bedieved: « מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא » (שו״ע או״ח רל״ג:א) The second is the prayer’s own time: « ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י״א שעות חסר רביע » (שו״ע או״ח רל״ג:א) The reason for both hours is the afternoon tamid: « דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנוה וזמן שחיטתו מדאורייתא התחלתו אחר שש שעות ומחצה דהיינו חצי שעה אחר חצות היום » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:א) and the Mishnah Berurah concludes: « וע״כ עיקר זמן תפלת המנחה לכתחלה הוא מט׳ ומחצה ולמעלה כנגד התמיד שהיו מקריבין בכל יום » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:א) The Rambam had set out both spans: « הָא לָמַדְתָּ שֶׁזְּמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. וּזְמַן מִנְחָה קְטַנָּה מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הַיּוֹם שָׁעָה וּרְבִיעַ. וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה: » (רמב״ם הלכות תפלה פרק ג הלכה ד) As for the end, the Mishnah Berurah warns that "until night" is not literal: « ודע דמש״כ עד הלילה לרבנן לאו דוקא דהא לערך רבע שעה קודם צאת הכוכבים לכו״ע בכלל בין השמשות הוא » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ב) and her practical conclusion is clear: « ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אח״כ בצבור » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יד)
May one pray Arvit from פלג המנחה, before nightfall (Siman 233)?
It all depends on consistency. The Talmud ruled neither like the Sages nor like Rabbi Yehuda: « הַשְׁתָּא דְּלָא אִתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר, דַּעֲבַד כְּמָר — עֲבַד, וְדַעֲבַד כְּמָר — עֲבַד. » (ברכות כ״ז ע״א) and the Mechaber draws the requirement: « ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו » (שו״ע או״ח רל״ג:א) Concretely: « שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה » (שו״ע או״ח רל״ג:א) Our practice follows the Sages: « ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת המנחה עד הלילה אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה » (שו״ע או״ח רל״ג:א) yet after the fact, or under pressure: « ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה » (שו״ע או״ח רל״ג:א) The Mishnah Berurah limits this leniency: « אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יא) and opens it for the congregation: « אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יא)
Must one wash the hands before praying Minha (Siman 233)?
Seif 2 rules: « אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך » (שו״ע או״ח רל״ג:ב) The Mishnah Berurah extends the rule to Arvit: « בין לתפילת המנחה בין לתפלת ערבית דמצוה ליטול ידיו לתפלה: » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:טו) and exempts one who has already washed and not been distracted: « ואם נטל ידיו לתפלת המנחה ולא הסיח דעתו משמירתן אין צריך ליטול ידיו לתפלת ערבית: » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:טז) The Rama adds the case of one rising from his study: « ואפי׳ עומד מלמודו יטול ידיו לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ג:ב) whose reason the Mishnah Berurah gives: « ר״ל דמסתמא לא נגע באמצע הלימוד במקום מטונף אפ״ה מצוה ליטול בשביל התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יח) A washing done for a meal does not count for prayer: « ואפילו נטל ידיו לאכילה ואכל ולא הסיח דעתו צריך נטילה לתפלה שאין נטילתו לאכילה עולה לתפלה אבל נטילת שחרית שנטל כשקם ממטתו ולא הסיח דעתו עולה לו לתפלה: » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יט) Finally, if he has no water: « ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול » (שו״ע או״ח רל״ג:ב) the Mishnah Berurah explains what he does, and where the leniency ends: « אלא ינקה ידיו בכל מידי דמנקי. וכ״ז בסתם ידים אבל אם נגע ידיו במקום מטונף או עשה צרכיו צריך לחזור אחר מים אף בתפלת מנחה ומעריב וכמו בתפלת שחרית » (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:כ)