דף הבית ‹ אורח חיים — יום-יום ‹ סימן רל״ה ‹ רמה 3 — סיכום מקיף

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

Siman רל״ה

זמן ק״ש של ערבית

זמן קריאת שמע של ערבית. צאת הככבים ; אם הצבור מקדימים ; חצי שעה סמוך לזמן ; עד חצות ; עמוד השחר והאנוס
חזרה מסודרת, זכירה מהירה, והנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים רל״ה — ד׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
ללומדים שכבר עברו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

הציר המרכזי — חוט הסימן
טבלת האב של ד׳ הסעיפים
הסוגיא — שאלת האם
צאת הככבים — סעיף א׳
אם הצבור מקדימים — סעיף א׳
חצי שעה סמוך לזמן — סעיף ב׳
עד חצות — סעיף ג׳
עמוד השחר והאנוס — סעיף ד׳
כללי זהב
סימני זכירה
מכשולים שיש להיזהר מהם
ההנהגה למעשה

1. הציר המרכזי — חוט הסימן

הכלל הגדול של סימן רל״ה:

סימן זה (ד׳ סעיפים) פותח את הלכות קריאת שמע של ערבית, והכל תלוי בו במלה אחת: הזמן. לא אמרה תורה בערב אלא ובשכבך — בשעה שדרך בני אדם שוכבין. ומכאן ארבע תנועות. הזמן נפתח ביציאת שלשה כוכבים קטנים. הוא נתקל במציאות של קהל המתפלל קודם לו — ומרן מציל את שניהם: מתפלל עם הציבור, וחוזר וקורא לעצמו בזמנה. הוא נשמר בחצי שעה שאין מתחילין בה סעודה, שהסעודה מביאה לידי שינה והשינה נוטלת את הלילה. והוא ננעל פעמיים: בחצות מדברי חכמים, ובעלות השחר מן התורה.

💡 המפתח הכולל: ד׳ סעיפים, ומידה אחת:

צאת הככבים — «זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה ככבים קטנים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו» (שו״ע או״ח רל״ה:א).
הצבור מקדימים — «ואם הצבור מקדימים לקרות ק״ש מבעוד יום יקרא עמהם ק״ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשמגיע זמן קורא ק״ש בלא ברכות» (שו״ע או״ח רל״ה:א).
חצי שעה סמוך לזמן — «אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית» (שו״ע או״ח רל״ה:ב).
עד חצות ועד עמוד השחר — «לכתחלה צריך לקרות ק״ש מיד בצאת הככבים וזמנה עד חצי הלילה» (שו״ע או״ח רל״ה:ג).

2. טבלת האב של ד׳ הסעיפים

ד׳ הסעיפים מחלקים את החומר לארבעה בלוקים: פתיחת הזמן והקהל המקדים (א׳), חצי השעה שלפניו וההפסקה (ב׳), הנעילה והתשלומין (ג׳), ומי שעברה עליו עלות השחר (ד׳).

סעיף	המקרה	לב ההלכה	סימן
א׳	תחילת הזמן	«זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה ככבים קטנים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו» (שו״ע או״ח רל״ה:א)	שלשה ככבים קטנים
א׳	קרא קודם לכן	«ואם קראה קודם לכן חוזר וקורא אותה בלא ברכות» (שו״ע או״ח רל״ה:א)	חוזר בלא ברכות
א׳	הצבור מקדימים	«ואם הצבור מקדימים לקרות ק״ש מבעוד יום יקרא עמהם ק״ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשמגיע זמן קורא ק״ש בלא ברכות» (שו״ע או״ח רל״ה:א)	קורא עמהם וחוזר בזמנה
א׳	הגהת הרמ״א	«ומיהו לא יחזור ויתפלל בלילה אע״פ שהצבור מקדימים הרבה לפני הלילה אלא אם כן הוא רגיל בשאר פרישות וחסידות דאז לא מתחזי כיוהרא מה שיחזור ומתפלל» (שו״ע או״ח רל״ה:א)	ולא יחזור ויתפלל
ב׳	חצי שעה סמוך לזמן	«אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית» (שו״ע או״ח רל״ה:ב)	אין מתחילין לאכול
ב׳	התחיל אחר הזמן	«ואם התחיל לאכול אחר שהגיע זמנה מפסיק וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה וגומר סעודתו ואחר כך קורא אותה בברכותיה ומתפלל» (שו״ע או״ח רל״ה:ב)	מפסיק בלא ברכותיה
ב׳	הגהת הרמ״א	«אבל אין צריך להפסיק לתפלה הואיל והתחיל לאכול אבל אם לא התחיל לאכול אע״פ שנוטל ידיו צריך להפסיק» (שו״ע או״ח רל״ה:ב)	נטל ידיו — מפסיק
ב׳	אין שהות	«ואם אין שהות להתפלל מפסיק אף לתפלה» (שו״ע או״ח רל״ה:ב)	מפסיק אף לתפלה
ג׳	לכתחילה וסוף הזמן	«לכתחלה צריך לקרות ק״ש מיד בצאת הככבים וזמנה עד חצי הלילה» (שו״ע או״ח רל״ה:ג)	מיד · עד חצות
ג׳	עבר ואיחר	«ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא י״ח» (שו״ע או״ח רל״ה:ג)	עד עמוד השחר
ד׳	אחר עלות השחר	«לא יצא ידי חובתו אלא א״כ היה אנוס כגון שכור או חולה וכיוצא בהן» (שו״ע או״ח רל״ה:ד)	אלא אם כן היה אנוס
ד׳	האנוס והשכיבנו	«ואנוס שקרא אז לא יאמר השכיבנו דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה» (שו״ע או״ח רל״ה:ד)	אינו אומר השכיבנו
ד׳	הגהת הרמ״א	«אבל שאר הברכות דהיינו שנים שלפני קריאת שמע וברכת אמת ואמונה עד השכיבנו אומר» (שו״ע או״ח רל״ה:ד)	שאר הברכות אומר

⚖ 2. טבלת האב של ד׳ הסעיפים

שלשה ככבים קטנים → תחילת הזמן → חצי שעה קודם → אין מתחילין → כבר התחיל באיסור → מפסיק לק״ש → חצות → סייג → עמוד השחר → ומי נשאר אחריו? → האנוס בלבד.

3. הסוגיא — שאלת האם

📖 המשנה — «מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן» (ברכות ב׳ ע״א) : מקור כל הסימן — הזמן נאמר בלשון שעת הכהנים

🌌 ביאור הגמרא — «מִכְּדִי כֹּהֲנִים אֵימַת קָא אָכְלִי תְּרוּמָה? — מִשְּׁעַת צֵאת הַכּוֹכָבִים» (ברכות ב׳ ע״א) : ומיד מתרגמת הגמרא: היינו צאת הכוכבים

⚖️ מחלוקת התנאים בסוף הזמן — «רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר» (ברכות ב׳ ע״א) : המשנה נותנת שלשה קצוות: אשמורה ראשונה, חצות, עמוד השחר

🚧 טעם הסייג — «אִם כֵּן, לָמָה אָמְרוּ חֲכָמִים ״עַד חֲצוֹת״ — כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵירָה» (ברכות ב׳ ע״א) : והיא עצמה אומרת למה קיצרו חכמים: כדי להרחיק מן העבירה

🔨 הכרעת ההלכה — «אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל» (ברכות ח׳ ע״ב) : ההלכה כרבן גמליאל — הרי שבדיעבד עד עמוד השחר

🌾 ברייתא דהשב מן השדה — «חֲכָמִים עָשׂוּ סְיָיג לְדִבְרֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, וְאוֹמֵר: ״אֵלֵךְ לְבֵיתִי וְאוֹכַל קִימְעָא וְאֶשְׁתֶּה קִימְעָא, וְאִישַׁן קִימְעָא, וְאַחַר כָּךְ אֶקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְאֶתְפַּלֵּל״, וְחוֹטַפְתּוֹ שֵׁינָה וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה» (ברכות ד׳ ע״ב) : סייג סעיף ב׳: המשפט שאומר לעצמו האדם העייף

✂️ מפסיקין ואין מפסיקין — «מַפְסִיקִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה» (שבת ט׳ ע״ב) : והחילוק שהעתיק מרן: לקריאת שמע כן, לתפלה לא

🌗 רבי שמעון משום רבי עקיבא — «פְּעָמִים שֶׁאָדָם קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּיּוֹם, אַחַת קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, וְאַחַת לְאַחַר הַנֵּץ הַחַמָּה, וְיוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ, אַחַת שֶׁל יוֹם וְאַחַת שֶׁל לַיְלָה» (ברכות ח׳ ע״ב) : השעה שאחר עלות השחר עדיין לילה היא למישהו — וזהו הפתח שבסעיף ד׳

🛏️ ובלבד שלא יאמר השכיבנו — «אָמַר רַבִּי זֵירָא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״» (ברכות ט׳ ע״א) : אבל ברכת השכיבה אינה נגררת עמה

4. צאת הככבים — סעיף א׳

👤 לשון מרן — «זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה ככבים קטנים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו» (שו״ע או״ח רל״ה:א) : שלשה כוכבים קטנים, וספק היום המעונן

📖 טעם הדבר — «דכתיב ובשכבך וקודם לילה לאו זמן שכיבה הוא ולילה מקרי משנראו ברקיע ג׳ כוכבים בינונים» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:א) : המקרא ובשכבך: קודם הלילה אין זו שעת שכיבה

🔍 מן הדין בינונים — «ומן הדין סגי בבינוני׳ כמ״ש סי׳ תקס״ב אלא שאין אנו בקיאין לכן בעינן קטנים אבל גדולים לא מהני שנראים גם ביום» (מגן אברהם או״ח סימן רל״ה) : מעיקר הדין די בבינונים ; עינינו היא המצריכה קטנים

⚠️ ולכן החמירו — «החמירו גבי ק״ש דאינו קורא עד שיראו ג׳ קטנים» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:א) : החומרא היא בוודאות ולא בהגדרת הלילה

🌫️ יום מעונן — «דספק דאורייתא הוא» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:ג) : ספק בדבר של תורה אינו נפתר באומד העין

⏱️ שיעור בשעון — «ואם הוא יודע מתי שקעה החמה ימתין כשיעור ד׳ מילין שהוא ע״ב מינוט» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:ד) : ארבעה מילין משקיעת החמה — שבעים ושתים דקות

🔁 קרא קודם הזמן — «ואם קראה קודם לכן חוזר וקורא אותה בלא ברכות» (שו״ע או״ח רל״ה:א) : הקריאה חוזרת ; שהמצוה לא נתקיימה

🙅 ולא הברכות — «דהא כבר בירך אותם ואע״ג דלא יצא בק״ש שקרא קודם הזמן אעפ״כ לא הוי הברכות לבטלה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:ז) : והברכות תקנה בפני עצמן להן, ואינן לבטלה

5. אם הצבור מקדימים — סעיף א׳

👥 לשון מרן — «ואם הצבור מקדימים לקרות ק״ש מבעוד יום יקרא עמהם ק״ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשמגיע זמן קורא ק״ש בלא ברכות» (שו״ע או״ח רל״ה:א) : לקרוא עמהם, להתפלל עמהם, ולחזור ולקרוא לעצמו בזמנה

🕰️ למה הקדימו — «והיו עושין כן מפני הדחק שכמה פעמים אלו היו ממתינין בתפלת ערבית עד צה״כ היה כ״א הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:ח) : לא קלות ראש היתה כאן: להמתין ללילה פירושו לאבד את המנין

🎯 הכוונה — «ולא יכוין אז לצאת ידי חובת ק״ש כ״א בקריאה שניה שקורא אח״כ בזמנה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:ט) : הקריאה הראשונה אינה מוציאה ; הכוונה נשמרת לשנייה

🔗 ולמה מתפלל עמהם — «כדי לסמוך גאולה לתפלה וגם להתפלל עם הצבור» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:י) : משום סמיכת גאולה לתפלה ומשום תפלה בציבור

📏 כמה יקרא — «ודי שיקרא שתי פרשיות הראשונות כיון שהזכיר יציאת מצרים בבהכ״נ» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:יא) : די בשתי פרשיות, שכבר הזכיר יציאת מצרים

🖊️ הגהת הרמ״א — «ומיהו לא יחזור ויתפלל בלילה אע״פ שהצבור מקדימים הרבה לפני הלילה אלא אם כן הוא רגיל בשאר פרישות וחסידות דאז לא מתחזי כיוהרא מה שיחזור ומתפלל» (שו״ע או״ח רל״ה:א) : אבל אין חוזרין ומתפללין — אלא הרגיל בשאר פרישות

✅ ובקריאת שמע אין חשש — «אבל מה שחוזר וקורא ק״ש לא מחזי כיוהרא דלענין ק״ש כמעט כל הפוסקים מסכימים דזמנה הוא מצה״כ» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:טו) : חזרת קריאת שמע אין בה יוהרא: כמעט הכל קובעים את הזמן בצאת הכוכבים

🌍 מנהג העולם היום — «והנה בזמנינו נהגו רוב העולם לקרות ק״ש ולהתפלל אחר צאת הכוכבים כדין» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:יב) : בזמננו קורין ומתפללין אחר צאת הכוכבים כדין

6. חצי שעה סמוך לזמן — סעיף ב׳

🚫 לשון מרן — «אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית» (שו״ע או״ח רל״ה:ב) : חצי השעה שלפני הזמן נעולה בפני הסעודה

😴 הטעם — «והטעם שמא ימשך בסעודתו ופעמים ישתקע עי״ז גם בשינה וישכח לקרות שמע» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:טז) : הסעודה נמשכת, השינה חוטפת, והלילה עובר

🍇 טעימה בעלמא — «ואפילו לאכול קמעא אסור ומ״מ טעימה בעלמא מיני פירות או אפילו פת בכביצה שרי» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:טז) : פירות, ואף פת כביצה, מותרים

✂️ התחיל אחר הזמן — «ואם התחיל לאכול אחר שהגיע זמנה מפסיק וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה וגומר סעודתו ואחר כך קורא אותה בברכותיה ומתפלל» (שו״ע או״ח רל״ה:ב) : מפסיק, קורא בלא ברכות, גומר, וחוזר וקורא ומתפלל

⚖️ ומי מפסיק — «מיד כיון דק״ש דאורייתא הוא והוא התחיל באיסור ואם התחיל בהיתר דהיינו לפני חצי שעה שסמוכה לצה״כ אפילו לק״ש אינו מפסיק כל שיש לו שהות לקרוא אחר גמר סעודתו» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כא) : רק המתחיל באיסור ; והמתחיל בהיתר אינו מפסיק

📜 ולמה בלא ברכות — «משום דברכות אינם אלא מדרבנן לא הטריחוהו להפסיק בשבילם» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כב) : מדרבנן הן, ולא הטריחוהו בשבילן

🖊️ הגהת הרמ״א — «אבל אין צריך להפסיק לתפלה הואיל והתחיל לאכול אבל אם לא התחיל לאכול אע״פ שנוטל ידיו צריך להפסיק» (שו״ע או״ח רל״ה:ב) : נטל ידיו ולא התחיל: מפסיק

⏳ ואם אין שהות — «ואם אין שהות להתפלל מפסיק אף לתפלה» (שו״ע או״ח רל״ה:ב) : אז מפסיק אף לתפלה

🔍 ולמה במנחה לא — «ולא דמי להתחיל סמוך למנחה דאינו מפסיק בדיעבד אם כבר נטל ידיו כדמבואר לעיל בסי׳ רל״ב דבמנחה כיון דזמנה מועט מירתת ולא אתי למפשע משא״כ בערבית דזמנה בדיעבד כל הלילה גזרינן דלמא אתי למפשע ויסמוך על אריכותה של לילה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כד) : במנחה הזמן קצר והאדם מירתת ; והלילה נראה ארוך

7. עד חצות — סעיף ג׳

👤 לשון מרן — «לכתחלה צריך לקרות ק״ש מיד בצאת הככבים וזמנה עד חצי הלילה» (שו״ע או״ח רל״ה:ג) : לכתחילה מיד בצאת הכוכבים ; וזמנה עד חצות

⚡ למה מיד — «דזריזין מקדימין למצות» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כו) : זריזין מקדימין למצוות

🚧 מהו חצות — «דרבנן גדרו שאסור להתאחר בקריאת שמע ביותר מחצות שלא לבוא לידי מכשול ואם מתאחר מקרי עובר על דברי חכמים» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כז) : סייג של חכמים: עברה חצות ולא קרא — עבר על דבריהם

📖 ומן התורה — «דמן התורה לכו״ע זמנה כל הלילה דובשכבך כ״ז שבני אדם שוכבין משמע» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כח) : ובשכבך — כל זמן שבני אדם שוכבין

🌘 עבר ואיחר — «ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא י״ח» (שו״ע או״ח רל״ה:ג) : יוצא ידי חובתו, כל עוד לא עלה עמוד השחר

⚔️ מחלוקת הראשונים — «המחבר סתם כדעת הרמב״ם והסמ״ג ודלא כדעת הרשב״א והרא״ש» (ביאור הלכה או״ח סימן רל״ה) : מרן כרמב״ם ; והרשב״א והרא״ש והטור אין להם סייג

8. עמוד השחר והאנוס — סעיף ד׳

🌅 לשון מרן — «לא יצא ידי חובתו אלא א״כ היה אנוס כגון שכור או חולה וכיוצא בהן» (שו״ע או״ח רל״ה:ד) : לאחר עלות השחר אינו יוצא — אלא באונס

⚖️ למה — «היכא דלא איתנס בטלו חכמים ממנו מצות ק״ש על שאיחר כ״כ ואינו יוצא ידי חובתה שוב בקריאתה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:ל) : אין הזמן חסר: חכמים נטלוהו מן הפושע

🍷 מיהו האנוס — «כְּדַאי הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לִסְמוֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק» (ברכות ט׳ ע״א) : שני הרבנן שנשתכרו בהילולא — סומכין על רבי שמעון בשעת הדחק

⏳ ומאימתי — «נ״ל באם נשתכר אדם אחר התחלת הזמן קריאת שמע לא מקרי אונס ואין לו שיעור לקרות רק עד שיעלה ע״ה ותו לא» (ט״ז או״ח סימן רל״ה) : הט״ז: הנשתכר לאחר שהגיע הזמן אינו אנוס

🛏️ ולא יאמר השכיבנו — «ואנוס שקרא אז לא יאמר השכיבנו דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה» (שו״ע או״ח רל״ה:ד) : משעלה עמוד השחר אין מקום לבקשת השכיבה

❌ ואף לא בדילוג — «מתבאר בפוסקים דאפילו אם ירצה לדלג תיבת השכיבנו ולהתחיל מן ותקננו בעצה וכו׳ נמי אינו נכון» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:לב) : להתחיל מן ותקננו אינו מציל את הברכה

🖊️ הגהת הרמ״א — «אבל שאר הברכות דהיינו שנים שלפני קריאת שמע וברכת אמת ואמונה עד השכיבנו אומר» (שו״ע או״ח רל״ה:ד) : ושאר הברכות נאמרות

🙏 ובתפלה — «וגם שמ״ע לא יתפלל דתפלת ערבית נתקנה רק בשביל לילה ומכיון שעלה עה״ש יום הוא לכל דבר» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:לד) : למשנה ברורה שוב אינו מתפלל ערבית — וערוך השלחן כתב להיפך

9. כללי זהב

ארבעת כללי הזהב של סימן רל״ה

הוודאות — «החמירו גבי ק״ש דאינו קורא עד שיראו ג׳ קטנים» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:א).
ההפסקה — «מיד כיון דק״ש דאורייתא הוא והוא התחיל באיסור ואם התחיל בהיתר דהיינו לפני חצי שעה שסמוכה לצה״כ אפילו לק״ש אינו מפסיק כל שיש לו שהות לקרוא אחר גמר סעודתו» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כא).
הסייג — «דרבנן גדרו שאסור להתאחר בקריאת שמע ביותר מחצות שלא לבוא לידי מכשול ואם מתאחר מקרי עובר על דברי חכמים» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כז).
הקנס — «היכא דלא איתנס בטלו חכמים ממנו מצות ק״ש על שאיחר כ״כ ואינו יוצא ידי חובתה שוב בקריאתה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:ל).

10. סימני זכירה

מתי · כמה · עד היכן · ואם לאו — ארבע שאלות סימן רל״ה

① מתי? — ביציאת שלשה כוכבים קטנים — כשבעים ושתים דקות אחר שקיעת החמה.
② כמה? — חצי שעה קודם, נעולה בפני כל סעודה — ופתוחה לטעימה בעלמא.
③ עד היכן? — עד חצות מדברי חכמים, ועד עמוד השחר מן התורה.
④ ואם עבר? — לאחר עלות השחר, אין קורא אלא האנוס — ובלא השכיבנו.

ארבעת המשפטים שיש לזכור בעל פה

«מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן» (ברכות ב׳ ע״א)
«רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר» (ברכות ב׳ ע״א)
«חֲכָמִים עָשׂוּ סְיָיג לְדִבְרֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, וְאוֹמֵר: ״אֵלֵךְ לְבֵיתִי וְאוֹכַל קִימְעָא וְאֶשְׁתֶּה קִימְעָא, וְאִישַׁן קִימְעָא, וְאַחַר כָּךְ אֶקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְאֶתְפַּלֵּל״, וְחוֹטַפְתּוֹ שֵׁינָה וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה» (ברכות ד׳ ע״ב)
«אָמַר רַבִּי זֵירָא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״» (ברכות ט׳ ע״א)

11. מכשולים שיש להיזהר מהם

❌ 1 : לחשוב ששלשה כוכבים כלשהם מספיקים.
→ «החמירו גבי ק״ש דאינו קורא עד שיראו ג׳ קטנים» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:א)

❌ 2 : לסמוך על קריאת שמע שעל המטה.
→ «ואין כדאי לסמוך על הקריאה שקורא על מטתו אפילו אם מנהגו לקרות כל הג׳ פרשיות דהא צריך לכוין לצאת ידי מ״ע של ק״ש» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:יב)

❌ 3 : לחשוב שחצי השעה שלפני הזמן קלה מן הזמן עצמו.
→ «ובתוך חצי שעה סמוך לצאת הכוכבים נמי כאחר שהגיע זמן הוא» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כ)

❌ 4 : לסמוך על השכרות כאונס, בכל שעה שתהיה.
→ «אבל בנשתכר זמן מועט קודם עלות השחר שאי אפשר בשעה קטנה כזו להפיג שכרותו לא הוי אונס ולא יצא ידי חובתו» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:לא)

12. ההנהגה למעשה

המקרה	ההנהגה	ההלכה
① צאת הככבים	קורא משנראו שלשה כוכבים קטנים	«זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה ככבים קטנים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו» (שו״ע או״ח רל״ה:א)
② יום מעונן	ממתין עד שיצא הספק, או מונה שבעים ושתים דקות	«ואם הוא יודע מתי שקעה החמה ימתין כשיעור ד׳ מילין שהוא ע״ב מינוט» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:ד)
③ הצבור מקדימים	מתפלל עמהם, וחוזר וקורא קריאת שמע לעצמו בזמנה	«ואם הצבור מקדימים לקרות ק״ש מבעוד יום יקרא עמהם ק״ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשמגיע זמן קורא ק״ש בלא ברכות» (שו״ע או״ח רל״ה:א)
④ חצי שעה קודם	אין מתחילין סעודה ; וטעימה מותרת	«ואפילו לאכול קמעא אסור ומ״מ טעימה בעלמא מיני פירות או אפילו פת בכביצה שרי» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:טז)
⑤ התחיל באיסור	מפסיק וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה	«ואם התחיל לאכול אחר שהגיע זמנה מפסיק וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה וגומר סעודתו ואחר כך קורא אותה בברכותיה ומתפלל» (שו״ע או״ח רל״ה:ב)
⑥ נטל ידיו ולא התחיל	מפסיק — אלא אם כן כבר בירך על נטילת ידים	«ודוקא כשלא בירך עדיין ענט״י אבל אם כבר בירך ענט״י נכון שלא יפסיק אלא יברך המוציא ויאכל כזית ויפסיק סעודתו» (משנה ברורה, מ״ב רל״ה:כד)
⑦ עבר חצות	קורא מיד: עדיין יוצא קודם עלות השחר	«ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא י״ח» (שו״ע או״ח רל״ה:ג)
⑧ אחר עלות השחר	אין קורא אלא האנוס, ובלא השכיבנו	«ואנוס שקרא אז לא יאמר השכיבנו דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה» (שו״ע או״ח רל״ה:ד)

✦ ❖ ✦ חמשת כללי המעשה של סימן רל״ה בקצרה

אין קורין קודם שהלילה ודאי — «זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה ככבים קטנים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו» (שו״ע או״ח רל״ה:א).
קרא קודם הזמן — חוזר, ובלא ברכות — «ואם קראה קודם לכן חוזר וקורא אותה בלא ברכות» (שו״ע או״ח רל״ה:א).
אין מתחילין סעודה בחצי השעה שלפני הזמן — «אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית» (שו״ע או״ח רל״ה:ב).
לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, ועד חצות — «לכתחלה צריך לקרות ק״ש מיד בצאת הככבים וזמנה עד חצי הלילה» (שו״ע או״ח רל״ה:ג).
משעלה עמוד השחר אין יוצא אלא האנוס — «לא יצא ידי חובתו אלא א״כ היה אנוס כגון שכור או חולה וכיוצא בהן» (שו״ע או״ח רל״ה:ד).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

הרמה	התוכן	הרווח
🌱 רמה 1 — יסוד	לשון ד׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	חקירת היסוד בין הגדרת לילה לזמן שכיבה ; שיטת רבינו תם והשגת הרא״ש ; תמיהת הט״ז ; מחלוקת סוף הזמן	עיון ופלפול
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת האב של ד׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימני זכירה	שליטה למעשה וחזרה

💡 המשך הדרך המוצע:

לחזור ולקרוא את סימן רל״ה בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה הוא דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; והפניה לרמות 1-3 ולסידורו
ללמוד משנה ברורה וביאור הלכה על סימן זה (ועיין סימן רל״ד · 234, סימן רל״ו · 236)
להתבונן בשאלת סעיף ד׳: מפני מה מפסיד הפושע זמן שהתורה עדיין נתנה לו?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רל״ה · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא