סימן ל״ג · תיקוני התפילין והרצועות

📑 תוכן הלימוד

א. עור הבתים שנתקלקל — חדש / ישן (סעיף א)

טקסט מקורי (סעיף א)

[א] אִם נִתְקַלְקֵל עוֹר שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים מִבָּתֵּי הָרֹאשׁ זֶה אֵצֶל זֶה, אִם הַתְּפִלִּין יְשָׁנִים פְּסוּלִים, וְאִם הֵם חֲדָשִׁים כְּשֵׁרִים כָּל זְמַן שֶׁעוֹר מוֹשַׁב הַבָּתִּים קַיָּם. הַגָּה: גַּם הַבָּתִּים צְרִיכִין לִהְיוֹת קַיָּמִים, אֶלָּא שֶׁנִּקְרְעוּ קְצָת [ב״י]. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ, בִּישָׁנִים כְּשֵׁרִים וּבַחֲדָשִׁים פְּסוּלִים [רַשִׁ״י וְהָרֹא״שׁ], וְנִרְאֶה לִי דְּיֵשׁ לְהַחְמִיר לִפְסֹל בִּשְׁנֵיהֶם. וְאֵלּוּ הֵם חֲדָשִׁים: כָּל זְמַן שֶׁאִם הָיוּ מוֹשְׁכִים אוֹתוֹ בָּרְצוּעוֹת הַבַּיִת מִתְפַּשֵּׁט וְנִפְתָּח נִקְרָא חָדָשׁ, וְאִם אֵינוֹ נִפְתָּח נִקְרָא יָשָׁן. וְאִם נִתְקַלְקְלוּ שְׁנַיִם זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה, רִאשׁוֹן וּשְׁלִישִׁי, כְּשֵׁרִים אֲפִלּוּ הֵם יְשָׁנִים. וְאִם נִתְקַלְקְלוּ שְׁלֹשָׁה בָתִּים בְּכָל עִנְיָן פְּסוּלִים.

ב. נפסקו התפירות — לדעת הרמב״ם (סעיף ב)

טקסט מקורי (סעיף ב)

[ב] אִם נִפְסְקוּ תְּפִירוֹת הַתְּפִלִּין, לְהָרַמְבַּ״ם אִם הָיוּ שְׁתֵּי הַתְּפִירוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ, אוֹ שֶׁנִּפְסְקוּ שָׁלֹשׁ תְּפִירוֹת אֲפִלּוּ זוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּישָׁנִים, אֲבָל בַּחֲדָשִׁים כָּל זְמַן שֶׁעוֹר מוֹשַׁב הַבָּתִּים קַיָּם כְּשֵׁרִים. וְאֵלּוּ הֵם חֲדָשִׁים: כֹּל שֶׁאוֹחֲזִין מִקְצָת הָעוֹר שֶׁנִּקְרַע, תְּפָרוֹ וְתוֹלִין בּוֹ הַתְּפִלִּין וְהוּא חָזָק וְאֵינוֹ נִפְסָק; וְאִם אֵין רָאוּי לִתְלוֹת בּוֹ אֶלָּא הוּא נִפְסָק, הֲרֵי אֵלּוּ יְשָׁנִים. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַחֲדָשִׁים פְּסוּלִים וּבִישָׁנִים כְּשֵׁרִים [רַשִׁ״י וְהַטּוּר וְהָרֹא״שׁ], וְטוֹב לָחוּשׁ לִשְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

ג. עור הרצועות — טהור, מעובד לשמן, שחורות מבחוץ (סעיף ג)

טקסט מקורי (סעיף ג)

[ג] עוֹר הָרְצוּעוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מֵעוֹר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף הַטְּהוֹרִים, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ. רְצוּעוֹת בֵּין מֵעוֹר בֵּין מִקְּלָף כְּשֵׁרוֹת. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁיִּהְיוּ הָרְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת מִבַּחוּץ, אֲבָל מִצַּד פְּנִים יַעֲשֶׂה מֵאֵיזֶה צֶבַע שֶׁיִּרְצֶה, חוּץ מֵאָדֹם שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שֶׁמִּדַּם חֲטָטָיו נִצְבְּעוּ וְהֶאְדִּימוּ.

ד. מי משחיר את הרצועות — ישראל לשמן (סעיף ד)

טקסט מקורי (סעיף ד)

[ד] טוֹב שֶׁיַּשְׁחִירֵם יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן וְלֹא עַכּוּ״ם. הַגָּה: וּמִיהוּ בְּדִיעֲבַד כָּשֵׁר אִם הִשְׁחִיר עוֹר הַבָּתִּים, אֲבָל הָרְצוּעוֹת אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד פָּסוּל [מָצָא כָתוּב].

ה. רצועה שנפסקה — תפירה / קשירה, שעת הדחק (סעיף ה)

טקסט מקורי (סעיף ה)

[ה] אִם נִפְסְקָה הָרְצוּעָה, יֵשׁ מַתִּירִים לִתְפֹּר מִצַּד פְּנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַה שֶּׁמַּקִּיף מִמֶּנָּה הָרֹאשׁ, וּבְשֶׁל יָד כְּדֵי שֶׁתַּקִּיף הַזְּרוֹעַ לִקְשֹׁר הַתְּפִלָּה עִם הַזְּרוֹעַ וּכְדֵי שֶׁתִּמָּתַח עַד אֶצְבַּע אֶמְצָעִית וְיִכְרֹךְ מִמֶּנָּה עַל אוֹתוֹ אֶצְבַּע שָׁלֹשׁ כְּרִיכוֹת — אֵין לָהֶם תַּקָּנָה לֹא בִּקְשִׁירָה וְלֹא בִּתְפִירָה. וְכָל יִתְרוֹן הָאֹרֶךְ שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל שֶׁכּוֹרֵךְ הָרְצוּעָה כַּמָּה פְעָמִים סְבִיב הַזְּרוֹעַ, וּבְשֶׁל רֹאשׁ מַה שֶּׁתָּלוּי מִמֶּנָּה — אֵין הַתְּפִירָה וְהַקְּשִׁירָה פּוֹסְלִים בָּהּ. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַמַּתִּירִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִמִּצְוַת תְּפִלִּין.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — עור הבתים שבלה או נתקלקל

מקרה 2 — הרצועות: שחורות מבחוץ, ולא אדומות

מקרה 3 — רצועה שנפסקה

שאלות להבנה

להעמיק עוד