Why a Level 4 dedicated to the Alter Rebbe? The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe is not a commentary on the Mechaber (מחבר) — it is a complete, self-standing Shulchan Aruch, written by the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi, founder of Chabad, disciple of the Maggid (מגיד) of Mezeritch). Its distinctiveness: it fuses halacha (הלכה) + the reasons of the mitzvot + the inner dimension in a single work, and rules with a unique Talmudic rigour.
For Chabad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון — his psak is the decisive authority. The Rebbe explicitly instructed to study the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) seriously. This page gathers the Rav's way on siman מ׳ — דִּין אֵיךְ לִנְהֹג בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין (how to conduct oneself with the sanctity of tefilin). In the Rav, the siman has eleven seifim (י״א סְעִיפִים), in which the Alter Rebbe unfolds: the prohibition of hanging tefilin (דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן) and the role of the כִּיס ; the logic of the כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי and the designated vessel (מְיֻחָד) for the תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה and the מְזוּזָה ; the placing of tefilin near the bed (מַרְגְּלוֹת, מְרַאֲשׁוֹת, the side) ; the יָדַיִם עַסְקָנִיּוֹת and the גּוּף נָקִי after קֶרִי ; and the חֲלִיצָה for a סְעוּדַת קֶבַע.
שולחן ערוך הרב — סימן מ׳ — אֵיךְ לִנְהֹג בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין
The full text of the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe
שולחן ערוך הרב, סימן מ׳ — אֵיךְ לִנְהֹג בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין — וּבוֹ י״א סְעִיפִים
The Alter Rebbe's own text (Sefaria source Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.40), followed by our English translation. The siman contains eleven seifim (י״א סְעִיפִים).
סעיף א אָסוּר לִתְלוֹת תְּפִלִּין עַל הַיָּתֵד מִשּׁוּם דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן ; וּבְאַקְרַאי הָאוֹחֵז בְּיָדוֹ אֵין לְהַקְפִּיד ; וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ בִּשְׁעַת הֲנָחָה מֻתָּר.
דִּין אֵיךְ לִנְהֹג בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין וּבוֹ י"א סְעִיפִים:אָסוּר לִתְלוֹת תְּפִלִּין עַל הַיָּתֵד, בֵּין בָּרְצוּעוֹת וְהַבָּתִּים תְּלוּיִים לְמַטָּה, בֵּין בַּבָּתִּים וְהָרְצוּעוֹת תְּלוּיוֹת לְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא שֶׁאוֹחֵז הַתְּפִלִּין בְּיָדוֹ וְהָרְצוּעוֹת תְּלוּיוֹת לְמַטָּה — אֵין לְהַקְפִּיד. אֲבָל אִם הַתְּפִלִּין תְּלוּיִים — אָסוּר אֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא. וְאֵין בִּכְלַל זֶה מַה שֶּׁהַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ תְּלוּיָה בָּאֲוִיר וּמַחֲזִיקִין בַּיָּד בָּרְצוּעוֹת וּמְשִׂימִין עַל הָרֹאשׁ, כִּי זֶהוּ צֹרֶךְ הֲנָחָתָן:
The prohibition of hanging tefilin. It is forbidden to hang tefilin on a peg (יָתֵד) — whether the רְצוּעוֹת hang down or the בָּתִּים hang down — because it is a manner of contempt (דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן). Nonetheless, in mere passing (בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא), when one holds the tefilin in his hand and the רְצוּעוֹת hang down — there is no need to be strict ; but if the tefilin themselves are suspended — it is forbidden even in passing. Not included in this is the תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ hanging in the air while held by the רְצוּעוֹת to place it on the head, for that is a need of the donning (צֹרֶךְ הֲנָחָתָן).
סעיף ב כְּשֶׁהֵן בְּכִיסָן מֻתָּר לִתְלוֹתָן ; אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר אֲפִלּוּ בְּכִיסָהּ ; וְסִדּוּרִים בְּלוּחוֹת אֲסוּרִים.
כְּשֶׁהֵן בְּכִיסָן — מֻתָּר לִתְלוֹתָן. אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה — אָסוּר לִתְלוֹתָהּ אֲפִלּוּ בְּכִיסָהּ. וְסִדּוּרִים הַקְּבוּעִים בְּלוּחוֹת שֶׁבָּהֶן שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל כֶּסֶף — אָסוּר לִתְלוֹתָן בָּהּ, שֶׁהַלּוּחוֹת אֵינָן דּוֹמוֹת לַכִּיס, לְפִי שֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת לַסִּדּוּר, וַהֲרֵי הֵן כַּסִּדּוּר עַצְמוֹ:
In their bag — permitted. When they are in their bag (כִּיס) — it is permitted to hang them. But a סֵפֶר תּוֹרָה — it is forbidden to hang it even in its bag. And סִדּוּרִים fixed to boards (לוּחוֹת) with a silver chain — it is forbidden to hang them by it, for the boards are not like a bag: being attached to the סִדּוּר, they are like the סִדּוּר itself.
סעיף ג בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִלִּין אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁיּוֹצִיאֵן אוֹ מְחִצָּה אוֹ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי ; וְהַמְיֻחָד לָהֶם אֵינוֹ מוֹעִיל.
בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִלִּין — אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ מִטָּתוֹ, עַד שֶׁיּוֹצִיאֵן, אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לִפְנֵיהֶם מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְגֻלִּין, אוֹ שֶׁיְּכַסֵּן שְׁנֵי כִּסּוּיִים כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי. וְהוּא שֶׁאֵין הַשֵּׁנִי מְיֻחָד לָהֶם, אוֹ שֶׁהַחִיצוֹן מְיֻחָד לָהֶם וְהַפְּנִימִי אֵין מְיֻחָד לָהֶם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם שְׁנֵיהֶם אֵינָן מְיֻחָדִים לָהֶם, אֲבָל אִם שְׁנֵיהֶם מְיֻחָדִים וַאֲפִלּוּ מֵאָה שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לָהֶם — חֲשׁוּבִים כִּכְלִי אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַנִּיחִין לְעוֹלָם הַתְּפִלִּין כְּמוֹ שֶׁהֵן בְּתוֹךְ הַחִיצוֹן, אֶלָּא מַנִּיחִין אוֹתָן בְּתוֹךְ הַפְּנִימִי וְהַפְּנִימִי בְּתוֹךְ הַחִיצוֹן. לְפִיכָךְ אוֹתָן הַמַּנִּיחִין כִּיס הַתְּפִלִּין וְהַטַּלִּית לְתוֹךְ כִּיס גָּדוֹל — הֲרֵי גַּם כִּיס הַגָּדוֹל נִקְרָא כֶּלְיָן הַמְיֻחָד לָהֶן, וְצָרִיךְ עוֹד כְּלִי עַל גַּבָּן. אַךְ אִם כִּיס הַתְּפִלִּין מְחֻבָּר לְמַעְלָה עַל כִּיס הַגָּדוֹל — הֲרֵי צַד הַשֵּׁנִי שֶׁל כִּיס הַגָּדוֹל אֵינוֹ נִקְרָא כֶּלְיָן, וּמוֹעִיל לָהֶן אִם הֲפָכוֹ:
Marital relations and the vessel within a vessel. In a room where tefilin are — it is forbidden to have marital relations, until one removes them, or makes before them a מְחִצָּה ten טְפָחִים high (even if they remain uncovered), or covers them in two wrappings, כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי. And this, provided the second vessel is not designated for them (מְיֻחָד) ; or the outer is designated and the inner not — and all the more so if neither is designated. But if both are designated — even a hundred designated to them — they count as one vessel. Therefore those who place the tefilin-bag and the טַלִּית in a large bag — that large bag too is called their designated vessel, and one needs yet another vessel over them. But if the tefilin-bag is sewn on top of the large bag — then the other side of the large bag is no longer called their vessel, and it avails them if he turns it over (אִם הֲפָכוֹ).
סעיף ד פָּרַשׂ טַלִּית עַל גַּבֵּי כִּיס שֶׁל תְּפִלִּין הַמֻּנָּח — מֻתָּר אַף שֶׁאֵינָהּ כְּרוּכָה תַּחְתָּיו.
אִם פָּרַשׂ טַלִּית עַל גַּבֵּי כִּיס שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁמֻּנָּח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּרוּכָה תַּחְתָּיו מִלְּמַטָּה — מֻתָּר:
Spreading a talit over. If one spread a טַלִּית over the tefilin-bag that is placed — even if it is not wrapped underneath it from below — it is permitted.
סעיף ה מְזוּזָה קְבוּעָה בַּחֶדֶר — יֵשׁ מַצְרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, וְיֵשׁ דַּי בִּסְתִימַת הַנֶּקֶב שֶׁהַכֹּתֶל חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ.
אִם הַמְּזוּזָה קְבוּעָה בִּפְנִים בְּחֶדֶר — יֵשׁ מִי שֶׁמַּצְרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, דְּהַיְנוּ לְכַסּוֹתָהּ בִּשְׁנֵי כִּסּוּיִין, וְאִם יֵשׁ זְכוּכִית עַל הַשֵּׁם דַּי בִּפְרִיסַת סוּדָר אֶחָד עַל הַזְּכוּכִית. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמְּזוּזָה כֵּיוָן שֶׁקְּבוּעָה כֻּלָּהּ בַּכֹּתֶל וְאֵין בָּהּ אֶלָּא נֶקֶב בִּלְבַד — דַּי שֶׁיִּסְתֹּם אֶת הַנֶּקֶב בַּחֲתִיכַת שַׁעֲוָה אוֹ דָּבָר אַחֵר שֶׁמְּבַטְּלוֹ שָׁם, וְאֵין צָרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, לְפִי שֶׁהַכֹּתֶל חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ לְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ כְּשֶׁאֵין נֶקֶב פָּתוּחַ מִשָּׁם לַבַּיִת. וְאַף אִם הַמְּזוּזָה קְבוּעָה בִּשְׁפוֹפֶרֶת — מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לַכֹּתֶל הֲרֵי הִיא כְּכֹתֶל. אֲבָל סְתִימַת זְכוּכִית — אֵינָהּ מוֹעֶלֶת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַמְּזוּזָה נִרְאֵית דֶּרֶךְ הַזְּכוּכִית — אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁאָסְרוּ עֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית מִשּׁוּם "לֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר", וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה הִיא גַּם כֵּן גְּנַאי וְדוֹמֶה לְעֶרְוָה, וְצָרִיךְ סְתִימָה גְּמוּרָה שֶׁאֵין הַמְּזוּזָה נִרְאֵית מִתּוֹכָהּ. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, בְּשֶׁגַּם שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁאַף מִי שֶׁהִצְרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי — לֹא הִצְרִיךְ אֶלָּא בִּכְלִי לְבַד, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מְבַטְּלוֹ שָׁם, וְאֵינוֹ מוֹעִיל לִסְתֹּם פְּתִיחַת נֶקֶב הַכֹּתֶל לַבַּיִת שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִדּוֹן כְּאִלּוּ הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת:
The mezuza in the room. If the מְזוּזָה is fixed inside a room — there is one who requires כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, i.e. to cover it with two coverings ; and if there is a glass (זְכוּכִית) over the שֵׁם, it suffices to spread a single cloth over the glass. And there is one who says that the מְזוּזָה, since it is entirely fixed in the wall and there is only a hole there — it suffices to stop up the hole with a piece of wax or something else that nullifies it there (מְבַטְּלוֹ), and there is no need for כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, for the wall (כֹּתֶל) constitutes a domain of its own for all it contains, as long as no hole is open from there into the room. Even if the מְזוּזָה is fixed in a tube (שְׁפוֹפֶרֶת) — since it is attached to the wall, it is like the wall. But stopping up with glass does not avail: since the מְזוּזָה is seen through the glass, it is forbidden — as they forbade an עֶרְוָה behind a lantern (עֲשָׁשִׁית) by force of « לֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר », and the תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה is likewise unseemly, resembling עֶרְוָה ; a complete stopping is required where the מְזוּזָה is no longer seen. And one may rely on his words to be lenient in דִּבְרֵי סוֹפְרִים.
סעיף ו אֲפִלּוּ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי אָסוּר תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו וּכְנֶגֶד רֹאשׁוֹ ; שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ בְּאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ — מֻתָּר.
אֲפִלּוּ הִנִּיחָן כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי — אָסוּר לְהַנִּיחָן תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו, אֲפִלּוּ אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן. וְכֵן לְהַנִּיחָן בַּמִּטָּה כְּנֶגֶד צִדּוֹ — דִּינָם כְּתַחַת מַרְגְּלוֹתָיו. וַאֲפִלּוּ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו — אָסוּר כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ אֲפִלּוּ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי אֲפִלּוּ אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אֲבָל שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ, אִם אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ — מֻתָּר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּכְלִי כְּלָל, רַק שֶׁיַּנִּיחֵן בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִתְגַּלְגְּלוּ מִשָּׁם לִצְדָדִין, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחָן בֵּין כַּר הַתַּחְתּוֹן לַכַּר שֶׁתַּחַת רֹאשׁוֹ, שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ. וְאִם אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ — צָרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּנִּיחֵם בְּתוֹךְ כְּלִי אֶחָד וְהַכַּר שֶׁתַּחַת רֹאשׁוֹ הוּא כְּלִי שֵׁנִי. וְלֹא הִתִּירוּ חֲכָמִים לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו (כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ) אֲפִלּוּ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּמְּרוּ מִן הַגַּנָּבִים וְהָעַכְבָּרִים, וּלְפִיכָךְ אִם יֵשׁ לוֹ מָקוֹם אַחֵר שֶׁמִּשְׁתַּמְּרִין שָׁם לֹא יַנִּיחֵן כְּלָל בַּמִּטָּה:
מרגלות, מראשות and the side. Even if he placed them כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי — it is forbidden to place them under his feet (תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו), even without his wife with him, because he treats them in a manner of contempt (מִנְהַג בִּזָּיוֹן). Likewise placing them in the bed against his side (כְּנֶגֶד צִדּוֹ) — their law is as under his feet. And even under his head (תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו) facing his head — forbidden even כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי and even without his wife. But not facing his head, without his wife — permitted even without any vessel, provided he places them so they do not roll to the sides, e.g. between the lower cushion and the one under his head, not facing his head. And if his wife is with him — he needs כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי. The Sages permitted placing tefilin under his head (when his wife is with him), even כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, only so they be guarded from thieves and mice ; therefore, if he has another place where they are guarded, let him not place them in the bed at all.
סעיף ז מָקוֹם גָּבוֹהַּ אוֹ נָמוּךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו — מֻתָּר לְהַנִּיחָן אַף שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וּבִלְבַד כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי.
הָיָה יוֹצֵא מֵהַמִּטָּה מָקוֹם שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו אוֹ נָמוּךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לְמַטָּה מְרַאֲשׁוֹתָיו — מֻתָּר לְהַנִּיחָן עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ בַּמִּטָּה וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחֶהָ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי:
A place set apart from the bed. If there was, projecting from the bed, a place three טְפָחִים higher than his head or three טְפָחִים lower — it is permitted to place them upon it, even if his wife is with him in the bed, provided he places them כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי.
סעיף ח אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁמֵּשׁ — כְּאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ ; וְיֵשׁ אוֹסֵר שֶׁמָּא יִשְׁכַּח, וְנָכוֹן לָחֹשׁ.
אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁמֵּשׁ — נִקְרָא אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ בַּמִּטָּה עַד שֶׁיַּנִּיחַ הַתְּפִלִּין וְהַסְּפָרִים שֶׁבַּחֶדֶר כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח עֲלֵיהֶן וִישַׁמֵּשׁ. (וְנָכוֹן לָחֹש לִדְבָרָיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר מִן הַדִּין, שֶׁהֲרֵי מִן הַדִּין מֻתָּר לִישֹׁן עִם אִשְׁתּוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִשְׁכַּח, אֶלָּא שֶׁנָּכוֹן הַדָּבָר לְהַחֲמִיר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן תקנד):
« His wife is not with him ». If his wife is with him but he does not wish to have relations — this is called « אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ » (his wife is not with him). And there is one who forbids his wife to be with him in the bed until he has placed the tefilin and the books of the room כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, lest he forget and have relations. (And it is proper to heed his words, though there is no prohibition in the matter by strict law — for by law it is permitted to sleep with his wife on תִּשְׁעָה בְּאָב without fearing forgetfulness — but it is right to be stringent, as will be explained in סימן תקנד.)
סעיף ט שָׁכַח וְשִׁמֵּשׁ בִּתְפִלִּין — לֹא יֶאֱחֹז בַּבָּתִּים וְלֹא בָּרְצוּעוֹת עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו, שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת.
שָׁכַח וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּתְפִלִּין — לֹא יֶאֱחֹז לֹא בַּבָּתִּים וְלֹא בָּרְצוּעוֹת עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו, מִפְּנֵי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן וְשֶׁמָּא נָגְעוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת, וּמִיָּד שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו — צָרִיךְ לְחָלְצָן עַד שֶׁיְּקַנַּח הַקֶּרִי אִם יֶשְׁנוֹ עָלָיו, וְאָז יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלָבְשָׁן, שֶׁבַּעַל קֶרִי מֻתָּר בִּתְפִלִּין לְאַחַר שֶׁקִּנַּח הַקֶּרִי, אֲבָל לֹא בְּעוֹד שֶׁהַקֶּרִי עָלָיו:
Having sinned by forgetfulness. One who forgot and had relations while wearing his tefilin — let him grasp neither the בָּתִּים nor the רְצוּעוֹת before he has washed his hands (נְטִילַת יָדַיִם), for the hands are busy (הַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת) and may have touched a soiled place ; and as soon as he has washed his hands, he must remove them until he has wiped the קֶרִי if it is upon him — then he may put them back on, for the בַּעַל קֶרִי is permitted in tefilin after wiping the קֶרִי, but not while the קֶרִי is upon him.
סעיף י שָׁכַח וְיָשַׁן וְרָאָה קֶרִי — יֶאֱחֹז בָּרְצוּעוֹת וְלֹא בַּבָּתִּים ; אֲבָל בְּשִׁמֵּשׁ אֵין מַתִּירִין אֲפִלּוּ בָּרְצוּעָה.
שָׁכַח וְיָשַׁן בָּהֶן וְרָאָה קֶרִי וְצָרִיךְ לְסַלְּקָן בְּעוֹד שֶׁהַקֶּרִי עָלָיו — לֹא יֶאֱחֹז בַּבָּתִּים, אֶלָּא יֶאֱחֹז בָּרְצוּעוֹת וּמְסִירָן עַד שֶׁיְּקַנַּח הַקֶּרִי מֵעָלָיו וְיִטֹּל יָדָיו. אֲבָל לֹא יִטֹּל יָדָיו מִיָּד שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָחֹש בָּהֶם כָּל־כָּךְ שֶׁמָּא נָגְעוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת כְּשֶׁיָּשַׁן, שֶׁתְּהֵא נְטִילָתָן כְּדַאי לְהַשְׁהוֹת עָלָיו הַתְּפִלִּין בְּעוֹד שֶׁהַקֶּרִי עָלָיו עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין מַתִּירִין לוֹ לֶאֱחֹז בַּבָּתִּים, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר עַל יְדֵי הָרְצוּעוֹת. אֲבָל בְּשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ — אֵין מַתִּירִים אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הָרְצוּעָה, הוֹאִיל וְהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן:
Having slept and seen קרי. One who forgot and slept in them and saw a קֶרִי, needing to remove them while the קֶרִי is upon him — let him not grasp the בָּתִּים, but grasp the רְצוּעוֹת and remove them, until he has wiped the קֶרִי and washed his hands. But he shall not wash his hands immediately upon waking, for there is not so much to fear that they touched a soiled place during sleep, that this washing be worth leaving the tefilin upon him while the קֶרִי is upon him until that washing. And nevertheless he is not permitted to grasp the בָּתִּים, since it is possible by the רְצוּעוֹת. But in the case of relations (שִׁמֵּשׁ) — he is not permitted even by the רְצוּעָה, since the hands are busy (הַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת).
סעיף יא הַנִּכְנָס לִסְעוּדַת קֶבַע — חוֹלְצָן וּמַנִּיחָן עַל הַשֻּׁלְחָן ; אֲבָל אֲכִילַת עֲרַאי אֵין צָרִיךְ לְחָלְצָן.
הַנִּכְנָס לִסְעוּדַת קֶבַע — חוֹלְצָן וּמַנִּיחָן עַל הַשֻּׁלְחָן, שֶׁיְּהֵא מְזֻמָּנִים לוֹ בִּשְׁעַת גְּמַר הַסְּעוּדָה, שֶׁיַּחֲזֹר וִינִיחֵן עָלָיו קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּסְעוּדַת קֶבַע שֶׁיֵּשׁ לָחֹש שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר וְיִתְגַּנֶּה בִּתְפִלָּיו, אֲבָל לַאֲכִילַת עֲרַאי — אֵין צָרִיךְ לְחָלְצָן כְּלָל:
Removing them for a fixed meal. One who enters a fixed meal (סְעוּדַת קֶבַע) — he removes the tefilin and places them on the table, so that they be ready for him when the meal ends, to put them back before the בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. In what case? In a fixed meal where one may fear that he become drunk and be degraded in his tefilin (יִתְגַּנֶּה בִּתְפִלָּיו). But for a casual eating (אֲכִילַת עֲרַאי) — there is no need to remove them at all.
Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim מ׳ (Kehot edition, eleven seifim / י״א סְעִיפִים). English translation: DAAT. No passage is cited outside this verifiable text.
היסוד — קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין וְהַהַנְהָגָה בָּהּ
The yesod: the sanctity of tefilin and the conduct it imposes
The Alter Rebbe's reading of this siman unfolds in three movements. First the קְדֻשָּׁה and the כָּבוֹד due to tefilin: one does not hang them (דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן), one keeps them in their כִּיס, and a סֵפֶר תּוֹרָה is stricter still. Then the logic of the כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי and the designated vessel (מְיֻחָד), which governs the תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה in a room where tefilin or a מְזוּזָה are found, and the placing of tefilin near the bed (מַרְגְּלוֹת, מְרַאֲשׁוֹת, the side). Finally the purity of the body and the hands: the יָדַיִם עַסְקָנִיּוֹת after קֶרִי (grasping the רְצוּעוֹת, not the בָּתִּים), and the חֲלִיצָה for a סְעוּדַת קֶבַע out of fear of שִׁכְרוּת.
כְּבוֹד הַתְּפִלִּין וְאִסּוּר תְּלִיָּתָן
The sanctity of tefilin and the prohibition of hanging them
The yesod. Tefilin are תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה ; one does not hang them on the peg — whether the רְצוּעוֹת or the בָּתִּים hang — for it is דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן. In their כִּיס, however, one may hang them.
The consequence. A סֵפֶר תּוֹרָה is stricter (forbidden even in its bag) ; the תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ held by the רְצוּעוֹת for the הֲנָחָה is not included in the prohibition, for it is a צֹרֶךְ הֲנָחָה. On the תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה, cf. siman 42 and siman 44.
כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי וְהַמְיֻחָד לָהֶם
The vessel within a vessel and the designated one
The principle. To have relations in a room where tefilin are, one must remove them, or make a מְחִצָּה of ten טְפָחִים, or cover them כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי — provided the second vessel is not מְיֻחָד to them ; for a designated vessel (even a hundred) counts as one.
The extension. The same logic applies to the מְזוּזָה fixed in the room (referral to the הלכות מזוזה, יורה דעה): by one view כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, by another it suffices to stop up the hole, for the כֹּתֶל is a domain of its own.
הַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת וּסְעוּדַת קֶבַע
The busy hands and the fixed meal
The principle. After קֶרִי (by שִׁמֵּשׁ or while sleeping) one does not grasp the בָּתִּים: the יָדַיִם עַסְקָנִיּוֹת may have touched a soiled place. In שִׁמֵּשׁ one waits for נְטִילַת יָדַיִם ; in sleep, one grasps the רְצוּעוֹת and removes them until wiping the קֶרִי.
The conduct. For a סְעוּדַת קֶבַע one removes the tefilin and places them on the table until the בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, out of fear of שִׁכְרוּת that would degrade the tefilin ; for a אֲכִילַת עֲרַאי, no need.
Referral to study. The reach of the yesod set here — the כָּבוֹד due to the תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה, the כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי and the גּוּף נָקִי — touches both conduct (the storing of the tefilin, the bedroom, the cleanliness of the hands) and the Chabad sensibility on the קְדֻשָּׁה that surrounds the mitzva. This page presents it at the level of the principle attested in the Rav's text, without citing a chapter or a precise formulation, and without adding anything invented to the spiritual meaning. For in-depth study of this dimension — and for personal conduct on the כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, the מְזוּזָה and the קֶרִי — study with a Chabad Rav and in the texts themselves.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
The force of the Alter Rebbe's psak
A comparison of the Alter Rebbe's way with those of the Mechaber, the Rama (רמ״א) and the Mishna Berura (משנה ברורה) on the key points of siman מ׳. The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) row is highlighted — it exposes the Rav's own sensibility as it emerges from his text (§1, eleven seifim). The Rav makes explicit the טעם and the detail where the Mechaber merely states it.
| Topic | Mechaber | Rama | Mishna Berura | The Alter Rebbe's way (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| תליית תפילין וכבודן | או״ח מ׳:א-ב — אָסוּר לִתְלוֹת תְּפִלִּין (דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן) ; בְּכִיסָן מֻתָּר ; סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר אֲפִלּוּ בְּכִיסָהּ. | — | מ״ב מ׳ / ברכות כ״ד ע״א — טַעַם הַבִּזָּיוֹן ; דִּין הַכִּיס וְהַשֶּׁל רֹאשׁ בִּשְׁעַת הֲנָחָה. | The Alter Rebbe's way — אָסוּר לִתְלוֹת בֵּין בָּרְצוּעוֹת בֵּין בַּבָּתִּים ; בְּאַקְרַאי הָאוֹחֵז בְּיָדוֹ אֵין לְהַקְפִּיד ; וְשֶׁל רֹאשׁ בִּשְׁעַת הֲנָחָה — צֹרֶךְ הֲנָחָה (סעיפים א-ב). |
| כלי בתוך כלי ותשמיש המטה | או״ח מ׳:ב-ג — עַד שֶׁיּוֹצִיאֵן אוֹ מְחִצָּה אוֹ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי ; הַמְיֻחָד לָהֶם כִּכְלִי אֶחָד. | — | מ״ב מ׳ / ברכות כ״ג ע״ב — גֶּדֶר הַמְיֻחָד ; דִּין הַמְּזוּזָה בַּחֶדֶר (יו״ד סי׳ ר״מ). | The Alter Rebbe's way — שְׁנֵי כִּסּוּיִים שֶׁאֵין הַשֵּׁנִי מְיֻחָד ; כִּיס גָּדוֹל מְיֻחָד וְצָרִיךְ עוֹד כְּלִי ; וְהַמְּזוּזָה — יֵשׁ מַצְרִיךְ וְיֵשׁ דַּי בִּסְתִימַת הַנֶּקֶב (סעיפים ג-ה, ח). |
| מרגלות, מראשות והידים עסקניות | או״ח מ׳:ג-ז — אָסוּר תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו וּכְנֶגֶד רֹאשׁוֹ ; שָׁכַח וְשִׁמֵּשׁ — לֹא יֶאֱחֹז בַּבָּתִּים עַד נְטִילַת יָדַיִם. | — | מ״ב מ׳ / ברכות כ״ג ע״ב-כ״ד ע״א — כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ ; קֶרִי וַאֲחִיזַת הָרְצוּעוֹת. | The Alter Rebbe's way — שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ בְּאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ מֻתָּר אַף בְּלֹא כְּלִי ; בְּקֶרִי יֶאֱחֹז בָּרְצוּעוֹת, וּבְשִׁמֵּשׁ אֲפִלּוּ בָּרְצוּעָה אָסוּר (סעיפים ו-י). |
| חליצה לסעודת קבע | או״ח מ׳:ח — הַנִּכְנָס לִסְעוּדַת קֶבַע חוֹלְצָן וּמַנִּיחָן עַל הַשֻּׁלְחָן. | — | מ״ב מ׳ / מנחות ל״ו ע״א — חֲשַׁשׁ שִׁכְרוּת ; קֶבַע וַעֲרַאי. | The Alter Rebbe's way — חוֹלְצָן עַד גְּמַר הַסְּעוּדָה וְחוֹזֵר קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן ; מִשּׁוּם שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר וְיִתְגַּנֶּה ; וַעֲרַאי אֵין צָרִיךְ (סעיף יא). |
Table drawn from the Mechaber's text (Orah Haim מ׳, eight seifim, Sefaria source) and the verifiable nossei kelim (Beit Yossef, Tour, Rambam Hilchot Tefilin ד, Rosh, Orḥot Ḥaim, Magen Avraham, Taz, Mishna Berura, Beour Halacha, Pri Megadim, Aruch haShulchan, Kaf haChaim ; Talmud Berachot כ״ג ע״ב–כ״ד ע״א, Menachot ל״ו ע״א). The Alter Rebbe column rests on the actual text of the Shulchan Aruch HaRav (י״א סְעִיפִים) reproduced in §1. Uncertain seif-katan attributions are left « על דרך הסברה ».
קווי היסוד של שיטת הרב
The defining lines of the Rav's way on this siman
Three orientations that characterise the Alter Rebbe's sensibility on this siman — beyond the mere application of the rule. Each follows the structure: principle of the siman → the Rav's reading → practical consequence. Each line rests on the actual text of the Rav (§1).
קו א — כְּבוֹד הַתְּפִלִּין וְאִסּוּר בִּזָּיוֹן
The sanctity of tefilin and the prohibition of contempt
Principle of the siman: the prohibition of hanging and the role of the כִּיס (seifim א-ב).
The Rav's reading: the Rav distinguishes the דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן (forbidden) from the אַקְרַאי (tolerated) ; a סֵפֶר תּוֹרָה is stricter, but the הֲנָחָה of the שֶׁל רֹאשׁ is not contempt.
Practical consequence: keep the tefilin in their כִּיס ; do not hang them nor treat them with levity.
קו ב — כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי וְהַמְיֻחָד
The vessel within a vessel and the designated one
Principle of the siman: the תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה and the placing near the bed (seifim ג-ח).
The Rav's reading: the criterion is the מְיֻחָד — a vessel designated to the tefilin is בָּטֵל to them and counts only as one ; the מְזוּזָה and the כֹּתֶל follow the same logic (referral to the הלכות מזוזה, יורה דעה).
Practical consequence: to sleep or have relations, כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי with an outer vessel not designated, or another guarded place away from the bed.
קו ג — גּוּף נָקִי, הַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת וּסְעוּדַת קֶבַע
The pure body, the busy hands and the fixed meal
Principle of the siman: the קֶרִי, the נְטִילַת יָדַיִם and the חֲלִיצָה (seifim ט-יא).
The Rav's reading: after שִׁמֵּשׁ one touches neither בָּתִּים nor רְצוּעוֹת before נְטִילַת יָדַיִם ; after sleep one grasps the רְצוּעוֹת ; for a fixed meal one removes them out of fear of שִׁכְרוּת.
Practical consequence: wash the hands before grasping the בָּתִּים upon waking ; remove the tefilin for a real meal and put them back before the birkat hamazon ; rely on the Rav for the cases.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
Practical Chabad conduct
Points of conduct that flow directly from siman מ׳ in the sensibility of the Alter Rebbe and Chabad — presented at the level of the principle, referring to the Rav for the detail of cases (the storing of the tefilin, the bedroom, the קֶרִי, the fixed meal).
For the Chabad Chassid — Siman מ׳ (אֵיךְ לִנְהֹג בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין)
- ① The respect of tefilin. Do not hang tefilin (דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן) ; keep them in their כִּיס. A סֵפֶר תּוֹרָה is stricter (forbidden even in its bag). Basis: SA HaRav מ׳ seif א-ב.
- ② The bedroom. To sleep or have relations where tefilin are: remove them, make a מְחִצָּה of ten טְפָחִים, or כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי (the outer not מְיֻחָד). Likewise for the מְזוּזָה (יורה דעה). Basis: SA HaRav מ׳ seif ג-ה, ח.
- ③ Near the bed. Forbidden under the feet (מַרְגְּלוֹת), against the side, and facing the head (מְרַאֲשׁוֹת כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ) ; not facing the head, without one's wife, permitted even without a vessel ; a place three טְפָחִים from the bed, with כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי. Basis: SA HaRav מ׳ seif ו-ז.
- ④ The hands in the morning. After sleep or קֶרִי, grasp the רְצוּעוֹת and not the בָּתִּים ; wash the hands (הַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת) ; after שִׁמֵּשׁ, even by the רְצוּעָה it is forbidden before נְטִילַת יָדַיִם. Basis: SA HaRav מ׳ seif ט-י.
- ⑤ The fixed meal. Remove the tefilin for a סְעוּדַת קֶבַע (fear of שִׁכְרוּת) and place them on the table until the birkat hamazon ; for a אֲכִילַת עֲרַאי, no need. Basis: SA HaRav מ׳ seif יא.
⚠ This section presents the Chabad conduct grounded in the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe, siman מ׳ (actual text reproduced in §1). It does not replace a rabbinic decision for a particular case. For any concrete question — the כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, the bedroom, the קֶרִי, the fixed meal — consult your Rav, and for Chabad, a Chabad Rav.